חנוכה, הרחמן הוא יעשה לנו נסים, היאך מבקשים על נס.

רוצה לדעת

משתמש ותיק
בישועות יעקב הל' חנוכה (סי' תרפ"ב) הביא מהמדרש דאיתא: אנכי מגן לך הכל יודעין שאנכי מגן לך, ובי' שהלא כשנעשה לאדם נס מנכין לו מזכויותיו, ורק ע"י שבנס מתפרסם ומתקדש שמו ית' ברבים אזי אין מנכין לו מזכויותיו, ובי' בזה הנוסח בהרחמן של חנוכה שאומרים הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו וכו'" והלא אין מבקשים על נס, ובי' שכיון שמבקשים "כמו שעשה לאבותינו" והיינו שבנס דחנוכה התפרסם שמו ית' ברבים לכן מבקשים על נס זה. ועפי"ז בי' הישועות יעקב המדרש הנ"ל שהטעם שכאן לא נתנכה לאברהם מזכויותיו ואדרבה הקב"ה א"ל "שכרך הרבה מאוד" כי "הכל יודעין שאנכי מגן לך", עיי"ש.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
בישועות יעקב הל' חנוכה (סי' תרפ"ב) הביא מהמדרש דאיתא: אנכי מגן לך הכל יודעין שאנכי מגן לך, ובי' שהלא כשנעשה לאדם נס מנכין לו מזכויותיו, ורק ע"י שבנס מתפרסם ומתקדש שמו ית' ברבים אזי אין מנכין לו מזכויותיו, ובי' בזה הנוסח בהרחמן של חנוכה שאומרים הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו וכו'" והלא אין מבקשים על נס, ובי' שכיון שמבקשים "כמו שעשה לאבותינו" והיינו שבנס דחנוכה התפרסם שמו ית' ברבים לכן מבקשים על נס זה. ועפי"ז בי' הישועות יעקב המדרש הנ"ל שהטעם שכאן לא נתנכה לאברהם מזכויותיו ואדרבה הקב"ה א"ל "שכרך הרבה מאוד" כי "הכל יודעין שאנכי מגן לך", עיי"ש.
נפלא מאד .

אפשר על פי זה לתרץ קושית הרמב"ן על רש"י בפרשת וישלח .
דהנה רש"י פירש "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת ", שנתמעטו זכויותיו, והם דברי הגמרא בשבת לב. שדורשת לשון קטונתי נעשו זכויותי קטנות ע"י החסדים והאמת,
מכאן שלאדם שנעשה לו נס מנכים לו מזכויותיו.

והקשה הרמב"ן א"כ מה ממשיך יעקב "ואתה אמרת היטיב איטיב עמך " ,והלא כיון שנתמעטו זכויותיו ושמא נתלכלך בחטא א"כ אינו זכאי להבטחה ,
ולפי המבואר כאן אתי שפיר ,שיעקב טען שכיון שאתה הבטחת לי את הטובות מראש ,והיינו ההבטחות שהיו לאברהם ויצחק כמו שפירש רש"י ,וכבר נתפרסמו
א"כ נתפרסם שמו של הקב"ה בעשיית הניסים שאמר ונתקיים, וזה סיבה שלא יגרעו זכויותיו.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
על נס פרטי אין לסמוך, אבל על הכלל כיון שהובטחנו בניסים כדכתיב אראנו נפלאות לכן אפשר לבקש.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרלמן משה אמר:
על נס פרטי אין לסמוך, אבל על הכלל כיון שהובטחנו בניסים כדכתיב אראנו נפלאות לכן אפשר לבקש.

זכה כבודו לכוין לדעת גדולים.
ברמ"א סי' קפ"ז ותקפ"ב מבו' שבשכל לומר על הנסים יאמר הרחמן הוא יעשה לנו ניסים וכו', ועיי"ש בשע"ת שהביא מהבכור שור בשבת סוגי' דחנוכה שביאר שאף שאין לבקש על נס מ"מ רבים שאני, וצויין גם בהג' לבושי שרד סי' תקפ"ב, וכ"כ בהג' חכמת שלמה על השו"ע הל' חנוכה סי' תרפ"ב שרבים יכולים להתפלל על נס.
 

עם חכם ונבון

משתמש רגיל
מובא בספה"ק דכמו שמצינו בגמרא, (תענית) שמלומד בניסים שאני שיכול לסמוך על הנס,א"כ ה"ה בימים שמסוגלים לניסים כמו חנוכה,
אזי אפשר לבקש שהקדב"ה יעשה לנו ניסים ונפלאות.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
עם חכם ונבון אמר:
מובא בספה"ק דכמו שמצינו בגמרא, (תענית) שמלומד בניסים שאני שיכול לסמוך על הנס,א"כ ה"ה בימים שמסוגלים לניסים כמו חנוכה,
אזי אפשר לבקש שהקדב"ה יעשה לנו ניסים ונפלאות.

אני נזכר שראיתי פעם דברים אלו,
אם כבודו יכול להעלות כאן מקור הדברים, נשמח כולנו.
 

רפאל זהבי

משתמש חדש
אחד הכותבים למעלה הזכיר שכיינו לדעת גדולים וציין להשע"ת בסי' קפ"ז, אלא שלא הוסיף שם את תירוצו השני של השע"ת שהוא נפלא ומחודש עד מאוד וז"ל 'וגם יש לחלק דכגון ההיא דמלחמת חשמונאי שהניסים היו דרך טבע העולם לא היה תפילת שוא אבל צריך ליזהר מלהתפלל שיעשה לו נס היוצא מדרך טבע העולם, ואין ראיה ממעבדא דר"ח בן דוסא דרב גובריה ועל דרך ותגזר אומר ויקם עיי"ש'.
 

אלימלך

משתמש ותיק
אולי יש לדחוק שהכוונה לניסים והנפלאות של הגאולה שע"ז כבר הובטחנו וכמו שכתוב כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות
 

נדיב לב

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
בישועות יעקב הל' חנוכה (סי' תרפ"ב) הביא מהמדרש דאיתא: אנכי מגן לך הכל יודעין שאנכי מגן לך, ובי' שהלא כשנעשה לאדם נס מנכין לו מזכויותיו, ורק ע"י שבנס מתפרסם ומתקדש שמו ית' ברבים אזי אין מנכין לו מזכויותיו, ובי' בזה הנוסח בהרחמן של חנוכה שאומרים הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו וכו'" והלא אין מבקשים על נס, ובי' שכיון שמבקשים "כמו שעשה לאבותינו" והיינו שבנס דחנוכה התפרסם שמו ית' ברבים לכן מבקשים על נס זה. ועפי"ז בי' הישועות יעקב המדרש הנ"ל שהטעם שכאן לא נתנכה לאברהם מזכויותיו ואדרבה הקב"ה א"ל "שכרך הרבה מאוד" כי "הכל יודעין שאנכי מגן לך", עיי"ש.
בנימוקי אורח חיים סימן תרפב נטה קו מדברי הישועות יעקב הנזכר. ראה מה שהרחיב שם.
ובעצם קושית הישועות יעקב בספר בכור שור [שבת כא: ד"ה ועשאום והובאו דבריו בשערי תשובה או"ח סימן קפז ס"ד] כתב כמה חילוקים א. בין בקשה לנס לרבים ליחיד שאין לבקש. ב. מה שבא על דרך טבע העולם אפשר לבקש וכך היה אצל החשמונאים ומה שיצא מטבעו של עולם אין לו להתפלל עליהם. בספר מועדים וזמנים ח"א סימן קמח חילק בין לבקש בתפילה ובין להכתיב ולבקש נס מיוחד. וראה עוד במשך חכמה פרשת וישב פרק לז פסוק כד על הפסוק והבור ריק.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
בישועות יעקב הל' חנוכה (סי' תרפ"ב) הביא מהמדרש דאיתא: אנכי מגן לך הכל יודעין שאנכי מגן לך, ובי' שהלא כשנעשה לאדם נס מנכין לו מזכויותיו, ורק ע"י שבנס מתפרסם ומתקדש שמו ית' ברבים אזי אין מנכין לו מזכויותיו, ובי' בזה הנוסח בהרחמן של חנוכה שאומרים הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו וכו'" והלא אין מבקשים על נס, ובי' שכיון שמבקשים "כמו שעשה לאבותינו" והיינו שבנס דחנוכה התפרסם שמו ית' ברבים לכן מבקשים על נס זה. ועפי"ז בי' הישועות יעקב המדרש הנ"ל שהטעם שכאן לא נתנכה לאברהם מזכויותיו ואדרבה הקב"ה א"ל "שכרך הרבה מאוד" כי "הכל יודעין שאנכי מגן לך", עיי"ש.
באותו ענין האחרונים דנו האם מותר להנות ממעשה נסים. והערתם באה על החשמונאים שהדליקו את השמן במנורה לגבוה ממעשה נסים. ומצאתי בזה למעלה מעשר תירוצים. המחלקים, כמו נס לרבים או יחיד, נס בארץ ישראל או בחו"ל, נס בזמן שראויים לו, נס מפרוסם או נסתר, נס בדבר מאכל, נס שלא ניכר בחוש הראות, נס על ידי קידוש ה', נס שנעשה בכוונה תחילה, רק ממידת חסידות אסור להנות, נס בהבלעה, נס הבא לרווחא דמילתא ועוד כמה חילוקים.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
רוצה לדעת אמר:
בישועות יעקב הל' חנוכה (סי' תרפ"ב) הביא מהמדרש דאיתא: אנכי מגן לך הכל יודעין שאנכי מגן לך, ובי' שהלא כשנעשה לאדם נס מנכין לו מזכויותיו, ורק ע"י שבנס מתפרסם ומתקדש שמו ית' ברבים אזי אין מנכין לו מזכויותיו, ובי' בזה הנוסח בהרחמן של חנוכה שאומרים הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו וכו'" והלא אין מבקשים על נס, ובי' שכיון שמבקשים "כמו שעשה לאבותינו" והיינו שבנס דחנוכה התפרסם שמו ית' ברבים לכן מבקשים על נס זה. ועפי"ז בי' הישועות יעקב המדרש הנ"ל שהטעם שכאן לא נתנכה לאברהם מזכויותיו ואדרבה הקב"ה א"ל "שכרך הרבה מאוד" כי "הכל יודעין שאנכי מגן לך", עיי"ש.
באותו ענין האחרונים דנו האם מותר להנות ממעשה נסים. והערתם באה על החשמונאים שהדליקו את השמן במנורה לגבוה ממעשה נסים. ומצאתי בזה למעלה מעשר תירוצים. המחלקים, כמו נס לרבים או יחיד, נס בארץ ישראל או בחו"ל, נס בזמן שראויים לו, נס מפרוסם או נסתר, נס בדבר מאכל, נס שלא ניכר בחוש הראות, נס על ידי קידוש ה', נס שנעשה בכוונה תחילה, רק ממידת חסידות אסור להנות, נס בהבלעה, נס הבא לרווחא דמילתא ועוד כמה חילוקים.[/quot

אם יש ל"נדיב לב" הדברים מסודרים בכדי העלאה, נשמח כולנו.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
"נדיב לב" פועל מעל הזמן...
אם יוכל לכה"פ לציין נשמח כולנו

 

פרשת השבוע

משתמש רשום
בישועות יעקב הל' חנוכה (סי' תרפ"ב) הביא מהמדרש דאיתא: אנכי מגן לך הכל יודעין שאנכי מגן לך, ובי' שהלא כשנעשה לאדם נס מנכין לו מזכויותיו, ורק ע"י שבנס מתפרסם ומתקדש שמו ית' ברבים אזי אין מנכין לו מזכויותיו, ובי' בזה הנוסח בהרחמן של חנוכה שאומרים הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו וכו'" והלא אין מבקשים על נס, ובי' שכיון שמבקשים "כמו שעשה לאבותינו" והיינו שבנס דחנוכה התפרסם שמו ית' ברבים לכן מבקשים על נס זה. ועפי"ז בי' הישועות יעקב המדרש הנ"ל שהטעם שכאן לא נתנכה לאברהם מזכויותיו ואדרבה הקב"ה א"ל "שכרך הרבה מאוד" כי "הכל יודעין שאנכי מגן לך", עיי"ש.

ואפשר להוסיף לכך את דברי המהרש"א הידוע בחידושי אגדות קידושין כט:
וז"ל: ואפשר דאתרחש ניסא כו' ק"ק דהיאך דחה אביי אותו למקום סכנה על הספק דשמא יתרחש ניסא וגם אם יתרחש ניסא יהיו מנכין לו מזכיותיו כדאמר בעלמא וי"ל דודאי סמך אביי על חסידותו ושמתוך תפלתו לא יהיה ניזוק ויהרוג את המזיק ואין זה מקרי נס אלא שאמר דשמא קודם תפלה יתרחש ניסא וינכו לו מזכיותיו ומשום ספק זה אין למנוע הודאי שיהרוג אותו ולזה יתיישב דא"ל למחר אי לא איתרחש ניסא כו' שהיה מתרעם עליהם שלא תלה הדבר בתפלתו אלא בניסא והבאתם אותי לידי מדה זו שמנכין לי מזכיותי ודו"ק:
ומשמע מדבריו כשאדם מתפלל על דבר אין מנכין לו מזכיותיו. ואולי על דרך זה אפשר לבקש ולהתפלל על נס כיון שמצפה לנס רק ע"י 'התפילה' יש לו זכות שיעשו לו נס!
 
חלק עליון תַחתִית