חנוכה, מה ענין טלית ותפילין אצל נר חנוכה.

רוצה לדעת

משתמש ותיק
איתא בשאילתות כ"ז: מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל ובעל הבית בטלית מצויצת בינהן, עכ"ל.
וגם יעוי' לשון המאירי בשבת שם: נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח ולהדליקה שם הן מבחוץ לזמן הקדום הן מבפנים לזמן של עכשיו ומצד שמאל כדי שתהא מזוזה בימין הנכנס שנ' בה ביתך דרך ביאתך ודרכו של אדם להרים רגל ימין תחלה ותהא נר חנוכה משמאל הנכנס ופרשו בהגדה ויבא בעל הבית בתפליו ובטלית מצוייצת ביניהם חונה מלאך יי סביב ליראיו ויחלצם, עכ"ל.
א. מה ענין ציצית אצל נר חנוכה.
ב. הלא לילה לאו ציצית
ג. למה הודגש "טלית" ולא ציצית.
ד. מה ענין תפילין.
ה. למה לא הזכירו מצות מילה
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
איתא בשאילתות כ"ז: מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל ובעל הבית בטלית מצויצת בינהן, עכ"ל.
א. מה ענין ציצית אצל נר חנוכה.
ב. הלא לילה לאו ציצית
ג. למה הודגש "טלית" ולא ציצית.
א. מאותו ענין של מזוזה, שיהיה מוקף במצוות .
ב. נחלקו הרמב"ם והרא"ש ,האם כסות שהוא אף ליום ,חייב אף בלילה, א"כ יש לך ראיה ,שדעת השאילתות כדעת הרא"ש.
ג. הביטוי טלית בלשון חז"ל הוא בגד, (שנים אוחזין בטלית )שלא כלשונינו ,שטלית הוא הציצית גדולה שמתעטפים בתפילה, והכוונה בגד מצויץ.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
רוצה לדעת אמר:
איתא בשאילתות כ"ז: מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל ובעל הבית בטלית מצויצת בינהן, עכ"ל.
א. מה ענין ציצית אצל נר חנוכה.
ב. הלא לילה לאו ציצית
ג. למה הודגש "טלית" ולא ציצית.
א. מאותו ענין של מזוזה, שיהיה מוקף במצוות .
ב. נחלקו הרמב"ם והרא"ש ,האם כסות שהוא אף ליום ,חייב אף בלילה, א"כ יש לך ראיה ,שדעת השאילתות כדעת הרא"ש.
ג. הביטוי טלית בלשון חז"ל הוא בגד, (שנים אוחזין בטלית )שלא כלשונינו ,שטלית הוא הציצית גדולה שמתעטפים בתפילה, והכוונה בגד מצויץ.

ולמה לא הוזכר גם מילה,
וגם שיעוי' לשון המאירי בשבת שם: נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח ולהדליקה שם הן מבחוץ לזמן הקדום הן מבפנים לזמן של עכשיו ומצד שמאל כדי שתהא מזוזה בימין הנכנס שנ' בה ביתך דרך ביאתך ודרכו של אדם להרים רגל ימין תחלה ותהא נר חנוכה משמאל הנכנס ופרשו בהגדה ויבא בעל הבית בתפליו ובטלית מצוייצת ביניהם חונה מלאך יי סביב ליראיו ויחלצם, עכ"ל.
הזכיר גם תפילין.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
רוצה לדעת אמר:
איתא בשאילתות כ"ז: מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל ובעל הבית בטלית מצויצת בינהן, עכ"ל.
א. מה ענין ציצית אצל נר חנוכה.
ב. הלא לילה לאו ציצית
ג. למה הודגש "טלית" ולא ציצית.
א. מאותו ענין של מזוזה, שיהיה מוקף במצוות .
.
לא פתרת את שאלת השואל. מזוזה מצותה בפתח הבית כמו גם נרות חנוכה ציצית הינה על האדם ואין מצותה על הפתח. וכמו כן במה מתיחדת מהמצוה מילה
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
האחד בא לגור אמר:
רוצה לדעת אמר:
איתא בשאילתות כ"ז: מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל ובעל הבית בטלית מצויצת בינהן, עכ"ל.
א. מה ענין ציצית אצל נר חנוכה.
ב. הלא לילה לאו ציצית
ג. למה הודגש "טלית" ולא ציצית.
א. מאותו ענין של מזוזה, שיהיה מוקף במצוות .
ב. נחלקו הרמב"ם והרא"ש ,האם כסות שהוא אף ליום ,חייב אף בלילה, א"כ יש לך ראיה ,שדעת השאילתות כדעת הרא"ש.
ג. הביטוי טלית בלשון חז"ל הוא בגד, (שנים אוחזין בטלית )שלא כלשונינו ,שטלית הוא הציצית גדולה שמתעטפים בתפילה, והכוונה בגד מצויץ.

ולמה לא הוזכר גם מילה,
וגם שיעוי' לשון המאירי בשבת שם: נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח ולהדליקה שם הן מבחוץ לזמן הקדום הן מבפנים לזמן של עכשיו ומצד שמאל כדי שתהא מזוזה בימין הנכנס שנ' בה ביתך דרך ביאתך ודרכו של אדם להרים רגל ימין תחלה ותהא נר חנוכה משמאל הנכנס ופרשו בהגדה ויבא בעל הבית בתפליו ובטלית מצוייצת ביניהם חונה מלאך יי סביב ליראיו ויחלצם, עכ"ל.
הזכיר גם תפילין.
קי"ל לילה זמן תפילין .
לגבי מילה,יתכן שזה תלוי בנידון הידוע ,האם יש מצווה בעצם זה שהאדם מהול ,וכנודע הראיה מדוד המלך ,שנחה דעתו בבית המרחץ, כשנזכר במילה .
ויתכן שגם אם נניח ,שמקיים מצווה בעצם היותו מהול .מ"מ הוזכרו מצוות שהאדם מוקף בהם ,משא"כ מילה שהיא בגופו ןתמידית.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
המאירי מזכיר גם תפילין
והלא לילה לאו זמן תפילין,
וגם היה ראוי להזכיר מילה כי הלא גזרו היוונים על המילה
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
המאירי מזכיר גם תפילין
והלא לילה לאו זמן תפילין,
וגם היה ראוי להזכיר מילה כי הלא גזרו היוונים על המילה
קרא שוב קי"ל לילה זמן תפילין
גם למילה התייחסתי
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
רוצה לדעת אמר:
המאירי מזכיר גם תפילין
והלא לילה לאו זמן תפילין,
וגם היה ראוי להזכיר מילה כי הלא גזרו היוונים על המילה
קרא שוב קי"ל לילה זמן תפילין
גם למילה התייחסתי

אבל למעשה לא לובשים בלילה.
והיאך יהא מוקף במצוות כאשר למעלה לא לובש תפילין
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
האחד בא לגור אמר:
רוצה לדעת אמר:
המאירי מזכיר גם תפילין
והלא לילה לאו זמן תפילין,
וגם היה ראוי להזכיר מילה כי הלא גזרו היוונים על המילה
קרא שוב קי"ל לילה זמן תפילין
גם למילה התייחסתי

אבל למעשה לא לובשים בלילה.
והיאך יהא מוקף במצוות כאשר למעלה לא לובש תפילין
זה אכן שאלה ,ואוסיף על שאלתך ,מכיון שיש גזירה דרבנן שלא להניח בלילה, משום שמא יפיח בהם .
אבל התשובה היא ,מכיון שמצוותה היא בשקיעת החמה, ולא גזרו שצריך להוריד מיד,ופעם היו נוהגים להניח תפילין למשך כל היום ,א"כ נמצא בפועל שכל פעם שהדליקו נרות היו עם תפילין, מכיון שהזדרזו להדליק מיד נרות.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
מצאתי בשפ"א [מקץ תר"מ] וז"ל: ובכעין זה ממש נתקיים בנס דחנוכה להיפוך ע"י שכ' להשכיחם תורתך לכן נתוסף עוד זכרון לבנ"י ע"י שרצו להשכיחנו כן שמעתי ממו"ז ז"ל כי ימי חנוכה נותנין זכרון. ונ"ל שלזה רמזו חכמים בחידותם מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ובעה"ב מצויץ באמצע. כי מצות אלו מביאין זכרון. שמזוזה בפתח לזכור מלכותו ית'. ובציצית כתיב למען תזכרו. ושכחה אותיות חשכה וזכירה הוא אור. ורמז וראיתם וזכרתם. לכן גם הסתכלות בנר חנוכה מביא זכירה כמו הסתכלות בציצית כנ"ל, עכ"ל.

ומש"כ שימי חנוכה מסוגלים לזכרון, יש להטעים מש"כ השל"ה הק' [מס' תמיד דרך חיים ותוכחות מוסר וז"ל: תוכחת מוסר לחנוכה, יחשוב שעיקרו נתקן להלל ולהודות להשם יתברך, על כי היונים חשבו לבטל תורה ומצות, אם כן הימים הקדושים האלה ראוים ביותר להתמדת תורה מבשארי הימים, כי תלמוד תורה כנגד כולם. ובעוונותינו הרבים רוב העולם נוהגים בהם בטול תורה והולכים אחר ההבל. ומה שרבותינו הקדמונים פסקו ישיבה בימים ההם, עשו בשביל הנערים שיחזרו ויחזרו על תלמודם מה שלמדו שיהיה שגור בפיהם, על כן השומע ישמע ויתעורר בימים ההם ביתר שאת בתורה ובמצות, עכ"ל. הרי שזמן חנוכה הוא "לחזור על תלמודו" ש"יזכור" מה שלמד ויהא שגור בפיו.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
עוד תירוצים.
א. דעת רש"י (בסידור או בספר הפרדס) שכסות יום פטור בלילה. אך כשיש אור מנר חייב כי אפשר לראות ולקיים וראיתם אותו. כאן יש נר חנוכה.

ב. אפשר שיש עניין להיות מוקף ב"חפצא" של מצווה. כמו שציצית דוחה שעטנז גם בלילה אף שאינו זמן ציצית. ורואים שיש מהות בציצית גם שלא בזמנה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
זה אכן שאלה ,ואוסיף על שאלתך ,מכיון שיש גזירה דרבנן שלא להניח בלילה, משום שמא יפיח בהם .
אבל התשובה היא ,מכיון שמצוותה היא בשקיעת החמה, ולא גזרו שצריך להוריד מיד,ופעם היו נוהגים להניח תפילין למשך כל היום ,א"כ נמצא בפועל שכל פעם שהדליקו נרות היו עם תפילין, מכיון שהזדרזו להדליק מיד נרות.
הרב שיינברג ז''ל היה מקפיד להדליק נ''ח בתפילין.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
ב. אפשר שיש עניין להיות מוקף ב"חפצא" של מצווה. כמו שציצית דוחה שעטנז גם בלילה אף שאינו זמן ציצית. ורואים שיש מהות בציצית גם שלא בזמנה.
האמת שחשבתי על אפשרות כזאת,אבל זה היה נראה לי דחוק, כיון שהרי ציצית הוי מצוות עשה שהזמן גרמא משום פטור לילה, וכי תאמר שסוכה בחנוכה יש בה חפצא של מצווה, ויהיה ענין לשבת בסוכה כשמדליק את הנרות ??

ישר כח על הבאת דברי רש"י ,אם אפשר להביא מקור מדויק.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
ב. אפשר שיש עניין להיות מוקף ב"חפצא" של מצווה. כמו שציצית דוחה שעטנז גם בלילה אף שאינו זמן ציצית. ורואים שיש מהות בציצית גם שלא בזמנה.
האמת שחשבתי על אפשרות כזאת,אבל זה היה נראה לי דחוק, כיון שהרי ציצית הוי מצוות עשה שהזמן גרמא משום פטור לילה, וכי תאמר שסוכה בחנוכה יש בה חפצא של מצווה, ויהיה ענין לשבת בסוכה כשמדליק את הנרות ??

ישר כח על הבאת דברי רש"י ,אם אפשר להביא מקור מדויק.
פעם כתבתי על זה. אני צריך לחפש בכתובים.
אבל זכורני שכמה תירוצים הובאו בספר מנחת אריאל (שטיגל) על מס' שבת בבמה מדליקין
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
זה אכן שאלה ,ואוסיף על שאלתך ,מכיון שיש גזירה דרבנן שלא להניח בלילה, משום שמא יפיח בהם .
אבל התשובה היא ,מכיון שמצוותה היא בשקיעת החמה, ולא גזרו שצריך להוריד מיד,ופעם היו נוהגים להניח תפילין למשך כל היום ,א"כ נמצא בפועל שכל פעם שהדליקו נרות היו עם תפילין, מכיון שהזדרזו להדליק מיד נרות.
הרב שיינברג ז''ל היה מקפיד להדליק נ''ח בתפילין.

מי אמר לכבודו שהרב שיינברג זצ"ל היה מקפיד להדליק עם תפילין, כמדו' שכל יום היה מוריד התפילין רק בצאת הכוכבים, וא"כ מי אמר שעשה כן מצד נירות חנוכה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
זה אכן שאלה ,ואוסיף על שאלתך ,מכיון שיש גזירה דרבנן שלא להניח בלילה, משום שמא יפיח בהם .
אבל התשובה היא ,מכיון שמצוותה היא בשקיעת החמה, ולא גזרו שצריך להוריד מיד,ופעם היו נוהגים להניח תפילין למשך כל היום ,א"כ נמצא בפועל שכל פעם שהדליקו נרות היו עם תפילין, מכיון שהזדרזו להדליק מיד נרות.
הרב שיינברג ז''ל היה מקפיד להדליק נ''ח בתפילין.

מי אמר לכבודו שהרב שיינברג זצ"ל היה מקפיד להדליק עם תפילין, כמדו' שכל יום היה מוריד התפילין רק בצאת הכוכבים, וא"כ מי אמר שעשה כן מצד נירות חנוכה.
שמעתי ממנו.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
מי אמר לכבודו שהרב שיינברג זצ"ל היה מקפיד להדליק עם תפילין, כמדו' שכל יום היה מוריד התפילין רק בצאת הכוכבים, וא"כ מי אמר שעשה כן מצד נירות חנוכה.[/quote]
שמעתי ממנו.[/quote]

יישר כח,
האם כבודו שמע ממנו זצ"ל מה הקשר בין "טלית ותפלין לנר חנוכה"?
 

דרומאי

משתמש ותיק
קוד:
רוצה לדעת אמר:
מי אמר לכבודו שהרב שיינברג זצ"ל היה מקפיד להדליק עם תפילין, כמדו' שכל יום היה מוריד התפילין רק בצאת הכוכבים, וא"כ מי אמר שעשה כן מצד נירות חנוכה.
שמעתי ממנו.[/quote]

יישר כח,
האם כבודו שמע ממנו זצ"ל מה הקשר בין "טלית ותפלין לנר חנוכה"?[/quote]
לא שמעתי ממנו ביאור הענין. אך פעם כשיצא מביהכ''ס בשעת השקיעה וביקש להניח תפילין, ולתמיהתי השיב 'נר חנוכה בתפילין!'
 

נבשר

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
מצאתי בשפ"א [מקץ תר"מ] וז"ל: ובכעין זה ממש נתקיים בנס דחנוכה להיפוך ע"י שכ' להשכיחם תורתך לכן נתוסף עוד זכרון לבנ"י ע"י שרצו להשכיחנו כן שמעתי ממו"ז ז"ל כי ימי חנוכה נותנין זכרון. ונ"ל שלזה רמזו חכמים בחידותם מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ובעה"ב מצויץ באמצע. כי מצות אלו מביאין זכרון. שמזוזה בפתח לזכור מלכותו ית'. ובציצית כתיב למען תזכרו. ושכחה אותיות חשכה וזכירה הוא אור. ורמז וראיתם וזכרתם. לכן גם הסתכלות בנר חנוכה מביא זכירה כמו הסתכלות בציצית כנ"ל, עכ"ל.

ומש"כ שימי חנוכה מסוגלים לזכרון, יש להטעים מש"כ השל"ה הק' [מס' תמיד דרך חיים ותוכחות מוסר וז"ל: תוכחת מוסר לחנוכה, יחשוב שעיקרו נתקן להלל ולהודות להשם יתברך, על כי היונים חשבו לבטל תורה ומצות, אם כן הימים הקדושים האלה ראוים ביותר להתמדת תורה מבשארי הימים, כי תלמוד תורה כנגד כולם. ובעוונותינו הרבים רוב העולם נוהגים בהם בטול תורה והולכים אחר ההבל. ומה שרבותינו הקדמונים פסקו ישיבה בימים ההם, עשו בשביל הנערים שיחזרו ויחזרו על תלמודם מה שלמדו שיהיה שגור בפיהם, על כן השומע ישמע ויתעורר בימים ההם ביתר שאת בתורה ובמצות, עכ"ל. הרי שזמן חנוכה הוא "לחזור על תלמודו" ש"יזכור" מה שלמד ויהא שגור בפיו.
אפשר שלכך אף תפילין מפני למען תהיה תורת ה' בפיך, ובקשו להשכיחם תורתך.
והנה יש גמ' במנחות מג' ע"ב שהזכירה את הסיבוב במצוות, והקשו למה לא הוזכר נמי מילה, ושם מוזכר. אני לא מצליח להעלות, אם מישהו יעלה ישמח אותי.
 

נבשר

משתמש ותיק
העתקה מהגמ' : "ת''ר חביבין ישראל שסיבבן הקב''ה במצות תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן ועליהן אמר דוד {תהילים קיט-קסד} שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר {תהילים יב-א} למנצח על השמינית מזמור לדוד על מילה שניתנה בשמיני רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא שנאמר {קהלת ד-יב} והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר {תהילים לד-ח} חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם ".
 

נבשר

משתמש ותיק
וגם שיעוי' לשון המאירי בשבת שם: נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח ולהדליקה שם הן מבחוץ לזמן הקדום הן מבפנים לזמן של עכשיו ומצד שמאל כדי שתהא מזוזה בימין הנכנס שנ' בה ביתך דרך ביאתך ודרכו של אדם להרים רגל ימין תחלה ותהא נר חנוכה משמאל הנכנס ופרשו בהגדה ויבא בעל הבית בתפליו ובטלית מצוייצת ביניהם חונה מלאך יי סביב ליראיו ויחלצם, עכ"ל. כן הביא קודם, ואינני מבין פשט, מהו "שיבא בעה"ב" מנין בא אם הדליק השתא נרות, מילא מזוזה היינו שאדם נכנס ויוצא, ובזה עולה לו לזכרון כמש"כ הרמב"ם, אבל לגבי נר חנוכה מה שייך שיבא לביתו.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
העתקה מהגמ' : "ת''ר חביבין ישראל שסיבבן הקב''ה במצות תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן ועליהן אמר דוד {תהילים קיט-קסד} שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו לאחר שיצא אמר עליה שירה שנאמר {תהילים יב-א} למנצח על השמינית מזמור לדוד על מילה שניתנה בשמיני רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא שנאמר {קהלת ד-יב} והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר {תהילים לד-ח} חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם ".
 

נבשר

משתמש ותיק
בגלל שראיתי שהקשו הבאתי את זה, ויעיין כבודו לעיל בדבריי שהזכרתי ששאלו זאת קודם.
 

דרומאי

משתמש ותיק
נבשר אמר:
וגם שיעוי' לשון המאירי בשבת שם: נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח ולהדליקה שם הן מבחוץ לזמן הקדום הן מבפנים לזמן של עכשיו ומצד שמאל כדי שתהא מזוזה בימין הנכנס שנ' בה ביתך דרך ביאתך ודרכו של אדם להרים רגל ימין תחלה ותהא נר חנוכה משמאל הנכנס ופרשו בהגדה ויבא בעל הבית בתפליו ובטלית מצוייצת ביניהם חונה מלאך יי סביב ליראיו ויחלצם, עכ"ל. כן הביא קודם, ואינני מבין פשט, מהו "שיבא בעה"ב" מנין בא אם הדליק השתא נרות, מילא מזוזה היינו שאדם נכנס ויוצא, ובזה עולה לו לזכרון כמש"כ הרמב"ם, אבל לגבי נר חנוכה מה שייך שיבא לביתו.
יבא בעה''ב היינו בשעת הדלקה עצמה.
 

סופר

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
איתא בשאילתות כ"ז: מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל ובעל הבית בטלית מצויצת בינהן, עכ"ל.

ב. הלא לילה לאו ציצית
יש שהביאו ראיה מכאן לשיטת הגר"א שזמן הדלקת נר חנוכה הוא בשקיעת החמה בזמן בין השמשות, שאז עדיין חייב בציצית.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
סופר אמר:
רוצה לדעת אמר:
איתא בשאילתות כ"ז: מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל ובעל הבית בטלית מצויצת בינהן, עכ"ל.

ב. הלא לילה לאו ציצית
יש שהביאו ראיה מכאן לשיטת הגר"א שזמן הדלקת נר חנוכה הוא בשקיעת החמה בזמן בין השמשות, שאז עדיין חייב בציצית.

מי זה ה"יש שהביאו"?
 

סופר

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
סופר אמר:
רוצה לדעת אמר:
איתא בשאילתות כ"ז: מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל ובעל הבית בטלית מצויצת בינהן, עכ"ל.

ב. הלא לילה לאו ציצית
יש שהביאו ראיה מכאן לשיטת הגר"א שזמן הדלקת נר חנוכה הוא בשקיעת החמה בזמן בין השמשות, שאז עדיין חייב בציצית.

מי זה ה"יש שהביאו"?
לא זוכר, כשיהיה לי זמן וסבלנות אני יחפש.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
מי זה ה"יש שהביאו"?[/quote]
לא זוכר, כשיהיה לי זמן וסבלנות אני יחפש.[/quote]

ה"עולם" יחכה בסבלנות....
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרמב"ם באגרת תימן כותב: ושיכתוב כל אחד מישראל בלבושו שאין להם חלק בה' אלקי ישראל, ושיחוק בקרן שורו כעניין הזה ואחר כך שיחרוש בו, עכ"ל.
יתכן,
וכנגד הגזירה על המלבושים, העמידו חז"ל אופן הדלקת נרות עם מלבושים המכריזים "יש לנו חלק באלקי ישראל".
 
חלק עליון תַחתִית