כמה בעלי רוח הקודש היו אצל חז"ל הקדושים?

נושאים שונים

פותח הנושא
טוב וחסד
הודעות: 141
הצטרף: 08 יולי 2018, 13:41
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 33 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

כמה בעלי רוח הקודש היו אצל חז"ל הקדושים?

שליחה על ידי טוב וחסד » 29 נובמבר 2018, 11:23

בסוטה מח ע"ב. תנו רבנן "משמתו חגי זכריה ומלאכי - נסתלקה רוח הקדש מישראל". עם זאת רבן גמליאל היה לו רוה"ק (ערובין סד, ע"ב), על רשב"י נאמר שהיה צופה ברוה"ק (ירושלמי שביעית פ"ט ה"א), והיו כאלה שראויים - אך הדור לא היה ראוי (סנהדרין דף יא, ע"א).
רשב"י היה לו רוה"ק - רבו לא? רבו כן - רבי אליעזר בן הורקנוס לא?? כיצד ניתן להלום דברים אלו?!

ערכים:


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1784
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 168 פעמים
קיבל תודה: 590 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה בעלי רוח הקודש היו אצל חז"ל הקדושים?

שליחה על ידי מבקש אמת » 29 נובמבר 2018, 18:35

יש דרגות שונות של רוח הקודש כמו שיש דרגות שונות בנבואה. בגמ' שם הכוונה לנבואה, שהם היו נביאים אחרונים, ושם איתא שאע"פ שנסתלקה רוח הקודש עדיין היו משתמשים בבת קול. וגם בלא בת קול יש מושג של רוח הקודש כמ"ש הרמב"ן בב"ב יא,א "אף על פי שנטלה נבואה מן הנביאים היינו נבואה שהיא במראה וחזון אבל נבואת החכמים שהיא בדרך חכמה לא ניטלה אלא יודעים האמת ברוח הקודש שבקרבם"


אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1332
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 634 פעמים
קיבל תודה: 439 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה בעלי רוח הקודש היו אצל חז"ל הקדושים?

שליחה על ידי אוריאל » 29 נובמבר 2018, 20:11

הדברים ברורים לכאורה כמו שכתב @מבקש אמת. למעשה הנבואה היא דרגה מסויימת ברוח הקודש, ואף בנבואה עצמה יש הרבה חילוקים כגון באספקלריא המאירה ושאינה מאירה, ויש בזה דרגות שונות, כאמור בראב"ד בכ"מ רוח הקודש הופיעה בבית מדרשנו ועוד.
גם אם לא נפרש כהחזון איש שהכוונה לדעת תורה שבקרבם, המבוססת ע"ד הרמב"ן, אלא נאמר שהכוונה לרוח הקודש נבואית שהיה להם כעין מראה מן השמים, מ"מ זו דרגה פחותה יתר, וגם ייתכן שאינו בקביעות כמו שהיה קודם לכן.


יוסף יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 406
הצטרף: 23 יולי 2018, 02:05
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 141 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה בעלי רוח הקודש היו אצל חז"ל הקדושים?

שליחה על ידי יוסף יוסף » 29 נובמבר 2018, 21:55

ומן הראוי להביא כאן דברים נפלאים כגחלי אש שכתב הגאון הגדול רבינו שלמה דרימר זצ"ל בשו"ת בית שלמה (או"ח סי' קי"ב) וז"ל:
שפעת שלום וברכה לכבוד אהובי ידידי הרבני המופלג בתורה ובחסידות ירא ושלם מ' דוד נ"י שו"ב בקהילת באטישאהן.
מכתבו קבלתי, על דבר איש ריק ובור, שבא לקהילת סיווען, ובפיו מלא לאמר ולדבר תוהא על רבותינו הקדושים חכמי הש"ס, שדבריהם הם רק על פי שכל אנושי ולא השיגו רוח הקודש, ויען כי עמדו עליו כל יראי ה', עשה במחשך מעשהו ושאל לאחד מחכמי הדור אם פשע במה שאמר שספר אור החיים לא נעשה ברוח הקודש. והחכם השיב לו ושם אתכם לסכלים, וכתב שהלא מימות נביאים אחרונים בטלה רוח הקודש וסיים במכתבו וז"ל אף אני מוסיף אף שבעל אור החיים היה גאון וצדיק יסוד עולם, לא היה בעל רוח הקודש ע"כ. ועל ידי זה רפו כל ידים, כי על ידי מכתב זה מצא הריק הזה, לאמת דבריו.
ורו"מ השיב על זה מש"ס (עירובין סד, ב) גבי ר"ג, ומתנא דבי אליהו (ח"א פ"ט). וגם ממימרא דריש פ"ב בש"ס (ע"ז כ, ב). לזאת על כרחך בש"ס שלהי סוטה, על נבואה כוונו ולא על רוח הקודש, והאריך בזה.
הנה דברי רו"מ טובים ונכוחים, ודברי הרב הגאון המשיב הם בזה כשגגה היוצא מלפני השליט, וכבר נאמר כן בפירוש בספר שער הקדושה לרבינו מוהרח"ו ז"ל (ח"ג שער ז) ע"ש שהביא דברי תנא דבי אליהו הנ"ל, וכתב על זה וז"ל והנה באזנינו שמענו ובעינינו ראינו יחידי סגולה השיגו למדרגת רוח הקדש בזמנינו זה והיו מגידים זכי ביומיה, משום דאיתוסף ביה ההוא רוחא כדכתיב תוסף רוחם וגו', וע"ש ברש"י (סנהדרין ד"ה אף), ובש"ס (קידושין עב, סוף ע"א) ובפירוש רש"י (בד"ה כי קאי), ומ"מ יהיה איך שיהיה, נאמן עלינו מהרח"ו ז"ל בעדותו ובפירושו. וכן בשער היחודים להאר"י ז"ל כתב יחודים להשגת רוח הקדש, וכן בכוונת התפלה, ונדפס בסידורים קודם תפלת מוסף ראש השנה, לכוון ולהתפלל בשעה שהש"צ אומר איה מקום כבודו, להשגת רוח הקדש, ודברי האר"י ז"ל ותלמידו הרח"ו ז"ל, הם דברי אלקים חיים בלי שום ספק ופקפוק ח"ו כלל. וגם הש"ס דסוכה מסייע לזה, ע"ש (דמ"ה). וגם בארבעה זקנים שנכנסו לפרדס כתב הרב האי גאון בתשובה הובא בעין יעקב (חגיגה) שהקב"ה מראה את הצדיקים מראות נוראות כדרך שהוא מראה את הנביאים, וע"ש מה שכתב בשם בערוך בשם ר"ח.
אמנם אף לפי פשטות הדברים אני תמה, ואני אומר ולטעמיך, הוא דתנן נמי התם (שלהי סוטה) משמת ר' יוסי קטנותא פסקו חסידים, וכי יעלה על הדעת שמאז אין חסידים כלל בעולם, ואנו מתפללין בתפלת שמונה עשרה ג' פעמים בכל יום, על הצדיקים ועל החסידים. וגם אם מהא דאיתא בש"ס כמה פעמים מעשה בחסיד אחד, אין קושיא, דסתם מעשה בחסיד אחד, הוא או ר"י בן בבא, או ר"י בר אילעי, כדאמר הש"ס (בב"ק דק"ג, ובתמורה דט"ו) ור"י קטנותא הוא ר' יוסף הבבלי כדאיתא בירושלמי (פ"ג דב"ק ה"ז), ור"י ב"א הוי קשיש טפי מיוסף הבבלי כדאיתא בש"ס (מנחות די"ח), וכל שכן דריב"ב הוי קשיש טפי, דריב"ב סמכי לריב"א כדאיתא (ע"ז ח, ב).
מ"מ הא מייתו הש"ס ר' עמרם חסידא, והוא היה בימי האמוראים בזמן ר"נ כדאיתא (גיטין ז, ב. ובב"ב קנא, א), ועיין בסוכה (יא, א), וכן מר זוטר חסידא (נדרים סוף ד"ז), וכן ר' סלא חסידא (ברכות דכ"ט), וכן ר' שמעון חסידא (סוכה דנ"ב). ובתענית (דכ"ג) קרי להו לר"ה ורב חסידי דבבל. וכן ר"י מפריש שנקרא ר"י החסיד בתוספות (ריש ב"מ) בעל המחבר ספר חסידים, ושם איתא כמה פעמים מעשה בחסיד אחד. וכן הא דמייתי התם בברייתא (שלהי סוטה) משמת ראב"ע בטלו עטרות חכמה, שעטרת חכמים עשרם, ובירושלמי הגירסא משמת ראב"ע פסק העושר מן החכמים, וכי סלקא דעתך שפסק העושר לגמרי, והא הוי רבינו הקדוש אחר כך שאמרו בש"ס (שבת דקי"ג, ובב"מ דפ"ה) אהוריירה דרבי הוי עתיר משבור מלכא.
אלא ודאי שפסק, לאו דוקא שפסק לגמרי, אלא שלא קם עשיר כמוהו. וכן בהך דפסקו חסידים, ובתוספתא שלפנינו, הגירסא נתקטנה חסידות מישראל, ועל כרחך אינו חולק על הגירסא שבמשנה דאיתא פסקו חסידים. וכן בברייתא שבש"ס דילן, איתא בטלו חסידים, ובירושלמי הגירסא פסקו אנשי חסידות, ומשום דפסקו ובטלה בזה, לאו דוקא שפסקא ובטלה לגמרי, אלא שמדרגה של החסידים הראשונים לא היה עוד. וכן בענין עשירות, וכן בענין רוח הקדש הוא על דרך זה. אף שהרמב"ם בספר המורה לא חישב ברוח הקדש רק שני מדריגות, ובנבואה חישב מדרגות הרבה, מ"מ פשיטא דגם ברוח הקדש יש מדרגות הרבה זה למעלה מזה, ובשער הקדושה (שם בשער ז) חשב שם כמה מדרגות ברוח הקדש זו למעלה מזו, וא"כ י"ל דמדרגה העליונה מרוח הקדש נפסקה במות נביאים האחרונים.
ובלאו הכי יש לומר דבטלה, לאו דוקא, אלא דאינו מצוי, וכמו שכתבו התוס' (חולין דפ"ב ע"ב) ובכמה דוכתי. אבל ודאי דנשארה השגת רוח הקדש אצל חכמי הש"ס, וכל דבריהם ברוח הקדש. ובש"ס (ב"ב די"ב) איתא מיום שחרב ביהמ"ק כו', אף על פי שנטלה נבואה מן הנביאים מן החכמים לא נטלה, וז"ל הרמב"ן (הובא בעין יעקב שם) הכי קאמר אף על פי שנטלה נבואה מן הנביאים שהוא במראה ובחזון, נבואת החכמים שהוא בדרך חכמה לא נטלה, אלא יודעין האמת ברוח הקדש שבקרבם ע"ש. וגם הרבה מרבותינו שאחר הש"ס זכו להשגת רוח הקדש, והר"י בעל התוס' אמר על הרי"ף שודאי רוח הקדש שרתה עליו כשחיבר ההלכות, וכן הר' עזרא שהיה תלמידו של ר"י ב"נ בן הראב"ד והיה לו גילוי אליהו ז"ל, הביאו התוס' (שבועות דכ"ה, ובגיטין דפ"ח) בשם הר' עזרא הנביא. וכן הר' שמואל חסיד אביו של הר"י חסיד היה נקרא בשם ר"ש חסיד קדוש ונביא, עיין תשובות רש"ל (סימן כט).
ועל כרחך אף שלא היו נביאים ממש, מ"מ נקרא כן על שם רוח הקדש שהיה בהם, כמפורסם בעובדא שעשה הר"ש החסיד לעיני הכל, ועל כרחך כמו שכתבתי. והראב"ד בהשגות (הלכות לולב) כתב כבר הופיע רוח הקדש בבהמ"ד מכמה שנים, ורוב המחברים ז"ל פירשו דכוונתו לרוח הקדש ממש עיין שם הגדולים. וגם רבינו האר"י הקדוש שידוע שהיה מגלה תעלומות, יודע כל הגלגולים ידע מה בחשוכא, וגילה כל מקומות שנקברו שם כל תנאים ואמוראים בארצינו הקדושה, הכיר בפרצופי בני אדם מה שפגם וגם תיקונו. אין לספק עליו ח"ו כלל וכלל, שודאי היה בעל רוח הקדש.
וכן אנו מאמינים בכל קדושי עליונים הסמוכים לדורינו, וביניהם הקדוש בעל אור החיים כפי שהעיר עליו בעש"ט הקדוש, וגם הגאון אזולאי ז"ל, אשר עיניו ראו ולא זר כמבואר בשם הגדולים, בודאי היה בעל רוח הקדש, ועיין בספר חפץ ה', מהגאון בעל אור החיים (שבת דף יוד) מה שכתב שם, ודי בזה, אחר כותבי ראיתי שיש ראיה מוכרחת מש"ס לדברי הרח"ו ז"ל הנ"ל, והוא מסוף פרק קמא דיומא (דכ"א) דקאמר דבמקדש שני היה חסר חמשה דברים ארון וכו' ושכינה ורוח הקדש ואורים ותומים, וע"ש בתוס'. ולכאורה הא רק ד' הן, דכיון שאין רוח הקדש אין שואלין באורים ותומים כדאיתא ביומא (דע"ג ע"ב). אלא ודאי כדברי הרח"ו, והיא ראיה גדולה

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים