עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 1002
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 290 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 29 נובמבר 2018, 23:56

שלום לכולם.
בעזהי"ת אני עתיד להכניס את בני בבריתו של אאע"ה בחנוכה.
וכעת בין כל ההכנות אני גם עובד על דרשה. לא בסגנון לומדעס' אלא על דרך הדרוש.
הייתי שמח לקשר בין מצוות הברית לנושאי חנוכה.
למעשה יש כמה הקשרים אבל הדרשה עדין לא בנויה היטב.

א. היונים גזרו שלא למול הזכרים
ב. הרגיל בנר הוין ליה בנים ת"ח
ג. מלים לשמונה ימים וחנוכה שמונה ימים

אשמח מאוד לקבל את עזרתכם. אם למישהו יש כבר דרשה מוכנה. או אפילו איזה נקודה להוסיף.

תודה רבה.
ובשמחות אצלכם בעז"ה.

ערכים:


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2588
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 383 פעמים
קיבל תודה: 485 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי יהודי » 30 נובמבר 2018, 00:04

שתזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט, ולהכניסו בבריות של אאע"ה בעתו ובזמנו. ושיהיה הרבה הרבה נחת.


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 800
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 358 פעמים
קיבל תודה: 297 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי רוצה לדעת » 30 נובמבר 2018, 00:05

הנה באור תורה להגרי"א חבר זצ"ל על מעלות התורה אות ל"ח כ' וז"ל: הערלה החופה על הברית הוא מחקר הטבעי שנמשך להאמין שהכל בטבע ומה שאין משיגו הוא מכחישו והוא בבחינת הערלה הנהגת הטבע החופה על מקור שפע השגחתו ואורו ית' שהוא עטרת הברית שמשם שפע הכל, והוא האור המתגלה בברית שבזה הוא ית' מחדש בכל יום מעשה בראשית וכו', עיי"ש. ונראה שלכן התנגדות עמלק הוא על המילה להראות שאין השגחה פרטית ושהכל טבע, וכן מלחמת יוון היתה על המילה, כי כמבואר בכ"ד שכפירתם היתה שלא האמינו אלא במוחש. [וכמש"כ הרמב"ן על אריסטו (פרשת אחרי ויקרא ט"ז, ח) וז"ל: היוני אשר הכחיש כל דבר זולתי המורגש לו, והגיס דעתו לחשוב הוא ותלמידיו הרשעים, כי כל ענין שלא השיג אליו הוא בסברתו אינו אמת, עכ"ל. וכעי"ז כתב הרמב"ן בדרשת תורת ה' תמימה וז"ל: וכאשר קמו היונים והם עם חדש שלא נחלו חכמה כאשר ביאר בעל ספר הכוזרי, קם האיש הידוע ולא האמין רק מורגש וחפש חכמות מורגשות והכחיש הרוחניות, ואמר שענין השדים ומעשה הכשפים אפס, ואין פעולה בעולם רק לטבעים, עכ"ל.]
ולכן שניהם זה לשמונה, ששמונה זה מעל הטבע כידוע.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1300
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 91 פעמים
קיבל תודה: 341 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי אחד התלמידים » 30 נובמבר 2018, 00:11

מזל טוב. שיהיה הברית בעיתו ובזמנו.

הא לך דרשה שאמרתי פעם אצל ברית בחנוכה.

איתא בגמרא (שבת כ"א:) מאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה, עכ"ל. ומשמע מזה שחנוכה נקבע בשביל הנס בפך השמן וכן נראה מרש"י שכתב וז"ל מאי חנוכה, על איזה נס קבעוה.

וידועה הקושיא שבעל הניסים הוזכר בעיקר הניסים של המלחמה ויש שאלה אי מש"כ והדליקו נרות בחצרות קדשך קאי על הדלקת המנורה בכלל ועל נס פך השמן או לא אבל עכ"פ עיקרו של על הניסים הוא על ניסי המלחמה ובכל היותר נרמז גם נס הפך שמן.

והנה הרמב"ם (הל' חנוכה פ"ג) כתב וז"ל (הל' א) בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני: (הל"ב) וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור: (הל"ג) ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל, עכ"ל. והנה ממה שכתב בהל"א משמע שהיו"ט הוא באמת מחמת ניסי המלחמה אבל מהל"ב משמע שלא נקבע אלא מחמת נס פך השמן.

והנראה שיש דברים שהם מטרה ויש דברים שהם רק אמצעי. ודבר אחד יכול להיות אמצעי לאחד ומטרה לשני. ולדוגמא כולם רוצים ממון אבל יש אנשים שהוא אמצעי אצלם שאפשר לקנות בו דברים ויש אנשים שהוא מטרה אצלם, ואפילו כשיהיה להם ממון רב לא יוציאו ממנו אפילו פרוטה.

הרמב"ם בסוף הל' מלכים כתב לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בגויים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, עכ"ל. ולפ"ז יש להבין הענין של חנוכה, שבודאי תיקנו חנוכה על ניסי המלחמה והצלה מהאויבים. אבל כל זמן שכל מה שיצא מזה היה להיות עם חפשי בארצנו לא ראו לעשות על זה יו"ט שזה לא היתה תקוותו ושאיפתו של כלל ישראל מעולם. אבל אחר נס השמן שהראה שהיתה זה אמצעי להביא להשראת השכינה בכלל ישראל אז ראו לקבוע יו"ט על ניסי המלחמה.

ובאמת גם בברית מילה יש מטרה ואמצעי, הגם שבודאי המעשה מילה הוי מצוה מצד עצמו אבל מ"מ המעשה מילה הוא אמצעי שיהיה מהול כדמצינו בירושלמי (סוף ברכות) שכשנכנס דוד המלך למרחץ ראה את עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום מן המצות שהרי במרחץ לא היה עליו ציצית או תפילין, ומרחץ הוא מקום שאסור ללמוד בו תורה ואפילו להרהר שם בתורה אסור, ומרחץ הוא פטור ממזוזה. כיון שהביט במילה שלו התחיל לקלס להקב"ה. ומזה הביא ר"ח אור זרוע (תש' י"א) ראיה שבמילה אין עיקר מצוותו העשייה אלא שהמילה חתומה בבשרו שאל"כ דוד המלך ע"ה שהיה מצטער כשנכנס למרחץ וראה עצמו ערום בלא מצוה נזכר על המילה ואם לא היה מצות המילה אלא העשייה למה שמח עליה יותר מראשו וזרועו וכל גופו שקיים בהם מצות תפילין וציצית וכמה מצות אלא מילה היא מצוה בכל עת כתפילין המונחין בראשו וציצית בבגדו.

וענין המילה אולי יש להבין ממה שמצינו שהיוונים גזרו על שבת קידוש החודש ומילה. וצ"ע למה גזרו על ג' דברים אלו דוקא. ונראה שהוא מפני שהיוונים היו מאמינים גדולים בטבע וכל השקפתם היה מבוסס על דרך הטבע. מקור המדע היום מבוסס על חכמת היוונים. ואע"פ שהיו עובדים עבודה זרה, לדעתם גם הע"ז שלהם היו משעובדים לטבע. וע"כ גזרו על שלשה דברים אלו בדוקא מפני שהם מראים שיש דברים למעלה מהטבע. שבת מראה על בריאת העולם שהוא נגד כל השקפתם, וכידוע אריסטו הגדול שבחכמי יוון היה מראשי השיטה שהעולם קדמון הוא ולא נברא. גם קידוש החודש מראה שהתורה למעלה מהטבע שאין הזמנים הולכים אחר הכוכבים מעצמם אלא הכל תלוי בדיני התורה. ואפילו דברים שהם טבע גרידא תלויים בהתורה כדאיתא בירושלמי (פ"א הל"ב) אמר רבי אבין אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי בת שלש שנים ויום אחד ונמלכין ב"ד לעוברו הבתולין חוזרין ואם לאו אין הבתולין חוזרין. וגם ברית מילה מורה על זה שאין הטבע מושלם והתורה יכול להורות לנו ללכת נגד הטבע. וכידוע שמתנגדי מילה טוענים שהוא נגד הטבע.

ויתכן שבשביל זה נתן התורה מצוות מילה שאדם שהוא מהול יש לו זכרון תמידי בגופו שהטבע משעובד להתורה ולא להיפך ח"ו.

ועכשיו שזכינו ב"ה להיות אצל הברית של ... יה"ר שבאמת יהיה לו לזכרון וילך רק בדרך התורה כל ימיו.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1179
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי נבשר » 30 נובמבר 2018, 00:18

מזל טוב, כמדומה בשם ר' משה שפירא שמעתי שמעשה דינה ושכם שייך לחנוכה, בדרך מאורעות הזמן ויבוא יעקב סוכות, ואח"כ ותצא דינה שזהו זמן חנוכה (כמדומה מקוה שלא טעיתי), ושם היה עסק עם הברית מילה "לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו", וכן כל העסק עם הברית מילה.


ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 319
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 72 פעמים
קיבל תודה: 141 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי ים סוף » 30 נובמבר 2018, 01:15

מזל טוב, הרבה נחת, הא לך דרשה שהכנתי לברית של בני שנולד בסוף בנר שמיני של חנוכה...
(מה שנוגע למה שביקשת הוא בסוף.)
ספיקא דיומא בחנוכה
א)
האבודרהם (הלכות חנוכה) הק' בשם בעל העתים ז"ל "וכתב בעל העתים למה אין עושים תשעה ימי חנוכה מספק כמו שאנו עושים בחג הסכות תשעה ימים. תשיעי ספק שמיני."
ואין לומר דמשום ספ"ד לקולא דא"כ יום ראשון נמי לא נעביד מספק, שמא חשוון מעובר היה והיום כד'. וטעם מה דל"א בזה ספ"ד לקולא כ' המנח"ח (מצווה שא') וכ"כ הטורי אבן (ר"ה יח.) דבזמן שהיו השלוחין יוצאים במקומות הרחוקים היו עושים חנוכה ט' ימים ולא אמרי' ספ"ד. וז"ל "ואף שהוא ס' דרבנן מ"מ כיון דאנו מסופקים אם יום הראשון אינו חנוכה א"כ הוי תשיעי חנוכה ואם יום התשיעי אינו חנוכה הוי יום הראשון חנוכה ואי אמרינן סד"ר ולקולא א"כ לא יהי' לא ביום הראשון ולא ביום התשיעי כי מאי חזית ובאמת ביום א' או יום הט' בודאי הוא חנוכה וא"כ הו"ל אקבע איסורא ועבדינן לחומרא לכאן ולכאן ועבדינן תרי יומי וגם מיעקרא תקחז"ל אצלם וז"פ." עכ"ל.
והביא תי' הבעל העיתים ז"ל "ותירץ מפני שחג הסכות מן התורה והחמירו רז"ל על ספקו לפי שאין אנו קובעין עתה על פי הראייה אבל חנוכה שהיא מדבריהם הם אמרו לעשות שמונה ימי חנוכה והם אמרו חשבון המולדות ע"כ".
אלא דהובא בעטרת זקנים דברי הרא"ם בפי' על הסמ"ג שהוכיח מדברי המרדכי דלא כתי' הבעל העתים ז"ל "ויש לתמוה למה לא נהגו בזמן הזה להדליק ט' ימים מספק כמו בי"ט שהרי במגלה אע"ג דמדרבנן היא היו מצריכין לקרותה י"ד וט"ו מספק אי לאו משום דדילמא י"ד נקבע בזמנו ואיכא בט"ו משום ולא יעבור כמו שכתב המרדכי (רמז תשעה') במגילה". ועמד בתמיהתו.
אמנם יש לתרץ דברי המרדכי דלא סתרו לדברי בעל העתים נוכל לומר דל"ד דשאני מגילה דהוא מדברי קבלה, ולזה לא נוכל לומר דהם אמרו, דרבנן שקבעו חשבון המועדות היו צריכים לחוש לדברי קבלה. וכדאיתא במנחת חינוך (שם) דאחר שתי' כדברי הבעל העתים גבי חנוכה חזר והק' ז"ל "ופורים אף שהוא מדברי קבלה ודברי קבלה כדברי תורה מ"מ אין עושין שני ימים וע' במרדכי הובא בט"ז סי' תרפ"ח הטעם דכתיב ולא יעבור ובט"ז עצמו כ' הטעם דיצא עם מה שקרא בי"ד דכל החודש כשר לקריאת המגלה". וא"ש הא דלניח"ל למרדכי בתי' הבע"ה.

ב)
והנה בפרמ"ג (ריש סי' תרע') כ' ליישב קו' הב"י דכיון דהיה שיעור בפך לחד יומא א"כ הנס הוה רק ז' ימים ולמה קבעו להדליק ח'. והעלה לתרץ קו' זו בחבירתה דקבעו ח' משום ספיקא דיומא. אלא שדחה תי' דא"כ "הוה לקבוע ולברך ולהודות ולהלל מכו' ואילך" שהרי לא היה נס ביום הראשון.
ושו"ר שהגאון ר' יהונתן אייבשיץ עמד בזה (נפש יונתן פרשת מקץ) אלא שדחה דלפי"ז היה לו לברך שהחיינו ביום השני מספק שמא יום ראשון הוא כמו ביו"ט.
והנה יש ליישב דחיית הפרמ"ג ע"פ קו' הפר"ח אתי' הב' שתי' הב"י שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה, נשאר הפך מלא כבתחילה, וניכר הנס אף בלילה הראשון. דלפי"ז הא ליכא שום נס בלילה האחרונה, דלמה היה נשאר הפך מלא כבתחילה, כיון שלא היו צריכין לו עוד. ולפי"ד חזרו דברי הפרמ"ג לתרץ קו' אחת בחבירתה למקומם, דכיון שנותר השמן כמו שהיה כבר יש לקבוע נס בליל כה'. ומה שהק' הפר"ח דבלילה האחרונה אין לקבוע, נוכל לתרץ דקבעוהו משום ספיקא דיומא.
אלא דבלאו דחייה זו יש לתמוה טובא דאי משום הא הרי דכל מה דקבעו ביום השמיני הוא משום ספק שמא הוא היום השביעי, ולמה קבעו למהדרין מן המהדרין להדליק שמונה נרות, דהרי אין חובת הדלקה ביום השמיני מחמת עצמו אלא משום ספק יום השביעי. וראיתי בספר "ערבי נחל" (דרושים על התורה לבעל ה"לבושי שרד" דרוש לחנוכה) שהביא ליישב כן דחיית הפרמ"ג ועמד נמי בקו' זו.
ועוד הק' החתם סופר" (שבת כא:) דבא"י דלא חיישי' לספיקא דיומא אמאי קבעו ח' ימים.


ג)
ובפר"ח הביא נמי קו' זו, ואחר שהביא תי' הבעל העתים הוסיף בזה עוד ב' תי'. א. ד"הכי עדיף טפי שידעו בכיוון כמה היה הנס לא פחות ולא יותר". וכלומר דל"ש להוסיף משם ספיקא דיומא דיבואו לטעות ולומר שהנס היה ט' ימים.
וע"ז נמי צ"ב דודאי ביום התשיעי לא ידליקו ט' נרות אלא ח' בלבד, וא"כ לא יטעו כמה היה הנס. אמנם אי"ז קו' כ"כ דדוקא למהדרין מן המהדרין הוא דמהני. אבל להמדליקין נר א' בלבד חיישי' לטעות.
ועוד תי' בפר"ח ד"רצו לרמוז גם כן ביטול מצות המילה." ולכן לא הוסיפו על ח' ימים.
ובסברא זו כבר קידמו בזה "בעל העיתים" (הובא בשלטי גיבורים על המרדכי (שבת רי"פ שני. ובאורחות חיים) שכ' ליישב קו' הב"י דלא היה נס השמן אלא ז' ימים ותי' דהוסיפו יום אחד לזכר מה דגזרו על ביטול מצות המילה. (ול"ס ליה בתי' זה ליישב קו' הקמאי משום ספיקא דיומא.)
והנה יש להק' למה תיקנו זכר לביטול מצוות מילה דווקא יותר משאר מצוות שגזרו כגון שבת וקידוש החודש.
וראיתי בספר "ראש דוד" להחיד"א שהביא דברי הבעל העיתים (וכ' נמי כהפר"ח ליישב בזה קו' הבעל העיתים הב') ובי' "ובשמונת ימי החנוכה יש שבת ור"ח ואומרים על הניסים במוסף שבת ור"ח רמז לשלש אלו שבת מילה וחדש שרצו לבטל ולא עלתה להם". וכלומר דאין התוספת יום משום מילה גרידא אלא התוספת יום הוא כדי להוסיף באמירת "על הניסים" כנגד הג' גזירות שגזרו. וגבי שבת וחודש לא נצרכו להוסיף, דכבר איכא תוספת "על הניסים" במוסף שלהם, ורק גבי מילה הוצ' להוסיף יום.
אלא דעדיין ילה"ק דבשלמא להפר"ח א"ש דהיה נס השמן אלא שרצו להזכיר ג"כ נס הגזירות שבטלו אבל להבעל העתים דלא היה נס השמן כלל צ"ב דכיון דאי"ז אלא תוספת יום משום דבר אחר למה קבעו לזכור הנס בנר. דהי"ל לקובעו ליום משתה ושמחה, ולומר על הניסים. וכדכ' הב"ח (וכ"כ הפרמ"ג) דכל מה דלא קבעוהו ליום משתה ושמחה הוא משום דהנס היה בשמן.
ואולי יש לתרץ ע"פ מה שהובא במדרש "מעשה חנוכה ויהודית" ז"ל "וכיון שראו חכמי ישראל שהיו מונעים את עצמם מפריה ורביה עמדו והתקינו להם סימנים שכל מי שנולד לו זכר שיהא מדליק נרות חדשים על פתח לאותה חצר ביום השמיני וכיון שעוברין ישראל ורואים נרות דולקים היו מבינים שמילה לשם והיו נכנסין ומוהלין אותו ויוצאין ולא היה אדם מרגיש בדבר." ועפי"ז מבוא' היטב דכיון דקבעו הדלקת הנר הוסיפו נמי הדלקה דיום השמיני זכר לאותם נרות שהיו מדליקין ביום השמיני למילה. קבעו להדליק נרות ביום השמיני.
אמנם בגמ' בסנהדרין (לב:) איתא דהיו משמיעין קול ריחיים ביום השמיני. "דתנא קול ריחים בבורני שבוע הבן שבוע הבן אור הנר בברור חיל משתה שם משתה שם".
ועו"ק דאי משום הא עדיין לא ית' אמאי הוסיפו למהדרין מן המהדרין להוסיף ביום השמיני, דנפיק חורבא מיניה שיבואו לטעות שהיה נס השמן ח' ימים. והרי אינו אלא משום נרות שהדליקו לסימן המילה.
והנה בביאורי הגר"א (תרעא') כ' לתרץ דעת הרמב"ם דפסק דגם למהדרין מן המהדרין יש הידור בנר איש וביתו. והק' התוס' דליכא היכר במספר הימים. ותי' דקי"ל כמ"ד משום מעלין בקודש ואין מורידין, ולא איכפת לן במה דליכא היכר. ואם נאמר דס"ל לה"בעל העתים" כהרמב"ם דלא נתקנה התוספת אלא משום דין מעלין בקודש א"ש דאף דהיום השמיני אינו משום נס השמן לא משום היכר הימים מוסיפין אלא משום דין מעלין בקודש.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1018
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 193 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי נדיב לב » 30 נובמבר 2018, 01:41

מכל מלמדי השכלתי כתב:שלום לכולם.
בעזהי"ת אני עתיד להכניס את בני בבריתו של אאע"ה בחנוכה.
וכעת בין כל ההכנות אני גם עובד על דרשה. לא בסגנון לומדעס' אלא על דרך הדרוש.
הייתי שמח לקשר בין מצוות הברית לנושאי חנוכה.
למעשה יש כמה הקשרים אבל הדרשה עדין לא בנויה היטב.

א. היונים גזרו שלא למול הזכרים
ב. הרגיל בנר הוין ליה בנים ת"ח
ג. מלים לשמונה ימים וחנוכה שמונה ימים
אשמח מאוד לקבל את עזרתכם. אם למישהו יש כבר דרשה מוכנה. או אפילו איזה נקודה להוסיף.

תודה רבה.
ובשמחות אצלכם בעז"ה.
ראשית כל מזל טוב.
ראיתי מביאים שנתקן שמונה ימים ולא שבעה בכדי לרמז על כל הגזרות שגזרו היונים ונלחמו בהם החשמונאים.
שבת, מילה וראש חודש. בשמונה ימים חולפים שבע ימי השבוע כולל שבת. שמונה ימים של ימי מילה. וראש חודש טבת.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 287 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי אברך » 30 נובמבר 2018, 02:19

מכל מלמדי השכלתי כתב:שלום לכולם.
בעזהי"ת אני עתיד להכניס את בני בבריתו של אאע"ה בחנוכה.
מזל טוב !!! שתזכה להכניסו בבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו ולגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט.


יוסף יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 406
הצטרף: 23 יולי 2018, 02:05
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 139 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי יוסף יוסף » 30 נובמבר 2018, 10:02

;) היכן הסעודה?


יעקב1
הודעות: 67
הצטרף: 06 יוני 2016, 22:27
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי יעקב1 » 30 נובמבר 2018, 11:06

מכל מלמדי השכלתי כתב:שלום לכולם.
בעזהי"ת אני עתיד להכניס את בני בבריתו של אאע"ה בחנוכה.
וכעת בין כל ההכנות אני גם עובד על דרשה. לא בסגנון לומדעס' אלא על דרך הדרוש.
הייתי שמח לקשר בין מצוות הברית לנושאי חנוכה.
למעשה יש כמה הקשרים אבל הדרשה עדין לא בנויה היטב.

א. היונים גזרו שלא למול הזכרים
ב. הרגיל בנר הוין ליה בנים ת"ח
ג. מלים לשמונה ימים וחנוכה שמונה ימים

אשמח מאוד לקבל את עזרתכם. אם למישהו יש כבר דרשה מוכנה. או אפילו איזה נקודה להוסיף.

תודה רבה.
ובשמחות אצלכם בעז"ה.
תזכה לגדלו לתורה ולמע"ט ולהכניסו בעתו ובזמנו.
חבל שא"א לומדעס כי גם לי נולד במוצאי חנוכה ממש אחרי צה"כ אך הדרשה הייתה לומדעס נטו! לא זכיתי להיות מבעלי אגדה...


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 2588
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 383 פעמים
קיבל תודה: 485 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי יהודי » 30 נובמבר 2018, 11:26

יוסף יוסף כתב:;) היכן הסעודה?
לפי איך שנראה הולכת להיות שם דרשא שאין כדוגמתה, צריך א"כ לשאול 'היכן הדרשא'?

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 1002
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 290 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 30 נובמבר 2018, 11:57

ר' @יעקב1 אתה יכול להעלות את דרשתך לתועלת כל הציבור. כולל אותי. על אף שלדרשתי זה פחות מתאים...


יעקב1
הודעות: 67
הצטרף: 06 יוני 2016, 22:27
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי יעקב1 » 30 נובמבר 2018, 13:06

לא קשור כלל לחנוכה - רק ברית



מעשה והיה רופא שניתח חולה שהרדימו, והבחין בו שאינו מהול. ויל"ע אי שרי ליה ואם ראוי או אולי גם מחויב למולו בעודו רדום ואין בכוחו להתנגד.
[אין נידון זה כ"כ למעשה כי אם היה עושה כן יתכן מאד שהיה צריך לשלם לו קנס גדול מאד מטעם הרשויות, והרי הענין שימולו בע"כ הוא מטעם ערבות ותוכחה ומבואר ברמ"א יו"ד סי' קנז ס"א ועי' פת"ש ובסי' שלד סמ"ח שלקיים מצוה זו אינו צריך להוציא מממונו עיי"ש בבהגר"א הראיות לכך].
ומתחילה יל"ד איך הדין במי שמלים אותו בע"כ והוא מכוון להדיא לא לצאת יד"ח המצוה או בגוונא שאינו מכון לצאת למ"ד מצות צריכות כוונה. דאם נימא גם בזה דצריך כוונה אזי כיון שאותו חולה מתנגד למצוה זו א"כ גם אם ימולו בע"כ לא הועילו כלום. ולפי"ז י"ל דמה שכופין על מ"ע עד שתצא נפשו [כתו' פו:] מיירי בעלמא רוצה לקיים מצות אלא דמ"ע מסוים יצרו תוקפו שלא לקיים הן מחמת חסרון ממון והן מחמת עצלות או שאר מניעות ואמרי' דבעצם רוצה בזה ומכוון לקיים המצוה, וע"כ מסייעינן ליה ע"י כפייה וכמש"כ הרמב"ם הידוע ספ"ב מהל' גירושין דהא דכופין אדם לגרש אשתו עד שיאמר רוצה אני הוא כפיית יצרו שמונעו לקיים רצונו האמיתי שהוא לגרש. אך מי שכופר בעיקר וחונך בדעות כפרניות ואינו מכיר במצות וכגון תינוק שנשבה, לא שייך בו סברת הרמב"ם שכ' שבעלמא הוא רוצה להיות כישראל ולקיים המצות ולהתרחק מהעבירות. ובאדם כזה יש מקום לומר דלא יהני כפיה כיון דהוי כמכון שלא לצאת וכמש"כ ביה"ל סי' ס ס"ד דאף למ"ד מצות אין צריכות כונה מ"מ אם אינו יודע שעתה הוא היום שצריך לקיים או שאינו מכיר שמה שבידו מצה וכדו' לכו"ע אינו יוצא.
והנה מה שמלים תינוק אף שאינו מכון שאני דהמצוה אינה מוטלת עליו אלא על אביו וכל שאביו מכוון בזה שפיר יוצא בנו אף לכשיגדיל דס"ס נימול בכשרות שכוונו לשם מצוה כשמלוהו. אבל כשגדל וחייב למול עצמו יש מקום לומר דעכשיו הוא צריך לכון ואם לאו אינו יוצא.
ויש להוכיח לנד"ד מהא דמבואר בגמ' ע"ז (כז.) דגוי יכול למול לר' יוסי וברמב"ם פסק כוותיה ואין צריך למולו שוב. והרמ"א הביא שי"א שצריך להטיף דם ברית וכ' הנו"כ דאף הרמב"ם ושו"ע מודו לזה ועי' פת"ש בשם אחרונים דהעיקר כמ"ד שא"צ להטיף. וכ' הנו"כ [ר' מנוח וט"ז] דטעם הרמב"ם כי לא מצינו שצריך מילה לשמה [וזהו דברי ר' יוסי והובא בגמ']. ומבואר דלרמב"ם ופוסקים גוי שמל תינוק יוצא בזה אף שלא היה כוונה של המוהל וגם לא של הנימול. וזה נפ"מ שאם נפל סכין משמיא וחתך הערלה של התינוק יוצא בזה.
ובאמת לא כן הוא אלא כמש"כ תוס' דלר' יהודה דבעינן לשמה צ"ל דבסתמא עושה לשם מילה וא"כ לעולם יש כוונה בסתמא, ואין ללמוד מדין זה גבי מי שלא כון. אמנם אפשר שלא אמרו תוס' אלא לשיטת ר' יהודה אבל לר' יוסי אינו צריך כוונה כלל כמו שאמר וכי הכי מצינו מילה לשמה. [לכאו' א"א לדחות כן כדמוכח מגוי שיכול למול והוא עביד אדעתיה דנפשיה ואפ"ה מהני].
אך בכל זאת יל"ע דשמא שם התינוק לא מתנגד למילה וכשיגדל רוצה בזה והוי כעין זכין וכמו שמטבילים תינוק גוי לעשותו יהודי מטעם זכין [יעו' כתו' יא. ובתוס']. אבל אדם שעומד וצווח שאינו רוצה ואינו מכיר במצוות י"ל דגרע טפי ואינו יוצא בזה. ומאידך יש מקום לומר דכל שאדם מהול סגי בזה שלא להיכרת ואולי שכר מצות מילה לא יהיה לו כמו התוהא על הראשונות וה"נ.
והעיר מו"ח שליט"א עפ"י דברי הגרי"ז דאברהם אבינו לא רצה למול עצמו לפני הצווי כיון דמילה הוא ענין כריתת ברית בין שני צדדים ובעינן דעת וצווי שני הצדדים וע"כ המתין עד שיהיה ציווי מהקב"ה. ולדבריו פשוט דאם כפו ומלו אדם בע"כ ואינו מתרצה לכריתת ברית זאת א"כ חסר דעת א' מהצדדים ולא כורתה ברית כלל.
ושו"ר במנ"ח מצוה ב' שנסתפק בזה איך הדין אם כון לא לצאת או לא כון למ"ד מצות צריכות כונה.

עוד יש להסתפק מעין זה גבי מי שעשה מעקה לגגו ולא כון בעשייתו לשם מצוה די"ל דאף שנמלט מאיסור לא תשים וכו' דס"ס אין סכנה מ"מ מצות ועשית מעקה לגגך לא קיים דהא לא כון, אך בזה לכאו' קיל טפי דאין חובה לסתור ולבנות עם כוונה משא"כ במילה כל שלא מל עצמו באופן שמקיים מצוה, חייב לחזור למול ואם לאו הוי כלא מל וחייב כרת.
וע"ע בבהי"ל סי' ס ס"ד ד"ה ויש אומרים - דמי שלבש טלית ולא כון לשם ציצית, מבטל בזה מ"ע דהא כיון שלבש ד' כנפות נתחייב לקיים בו מצות ציצית ומאחר שלא כיון לשם מצוה א"כ אינו מקיים מצוה ונמצא שלובש ד' כנפות בלא לקיים בו מצות ציצית. וחזינן דלא ס"ל סברא שכ' לעיל דס"ס כיון שיש בו ציצית א"כ אינו מבטל מ"ע ומאידך אין מקיים מ"ע.
אך במנ"ח כ' כהאי סברא במצוה שכח' גבי מי שאכל בסוכה גזולה שהיא פסולה [סוכה לא. עיי"ש דאם גזל עצים ועשה סוכה פסול לכו"ע], וכ' דאף שלא קיים מצות סוכה מ"מ אינו כאוכל מחוץ לסוכה דס"ס יש סוכה מעל ראשו. וביאר דפסול זה הוא משום שמקיים מצוה שבאה ע"י גזל והיא אינה עולה לרצון לפני ד' ומ"מ אינו כאוכל מחוץ לסוכה. אך יעו"ש בהערות שציינו לכמה אחרונים שחלקו עליו וכסברת הביה"ל הנ"ל דכל שלא קיים מצוה סוכה כשאכל א"כ הוי מבטל מ"ע דהתו' אמרה כשאתה אוכל תקיים מצות סוכה וכיון דלא קיים נמצא שביטל מ"ע ולא הועיל מידי במה שלמעשה אינו חוץ לסוכה ועי'.
עוד יש כה"ג מצות ביעור חמץ דאיכא ביה ב' ענינים חדא ב"י וב"י ושנית מצות תשביתו, וי"ל דאם ביער חמצו בלא כונה נהי דלא עבר על ב"י וב"י דס"ס לא היה ברשותו חמץ אבל מצות תשביתו לא קיים בלא כוונה. ולא שייך בזה סברת הביה"ל ואחרונים דביטל מ"ע דהא אין חובה לקיים מצות תשביתו אפ' למי שיש חמץ דהא מותר לכל אדם לגרום שלא יהיה מצוה זו אצלו כלל וכגון ליתנו לגוי שבזה אינו מקיים מצוה. ודלא כסוכה דאם אוכל בסוכה נתחייב לקיים מצוה ואם לא קיים בעצם ביטל. אבל בחמץ כל שנותנו לגוי הוי כמי שקצץ אחד מד' כנפותיו שפטר עצמו לגמרי מהמצוה.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 1002
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 290 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 02 דצמבר 2018, 23:35

ברצוני להודות לכל העוזרים והמסייעים. יישר כחכם.

וכעת אכתוב בקצרה את הדרשה שאני עתיד לומר אי"ה.
ואולי אועיל לאחרים. כפי שאחרים אועילו לי

א.
ידוע מאמר רב הונא (שבת כג ב) שהרגיל בנר הוין ליה בנים תלמידי חכמים. ופרש"י שע"י נר שבת ונר חנוכה זוכים לבנים ת"ח כדכתיב כי נר מצוה ותורה אור.
אלא שדברי רב הונא טעונים הסבר. כי מה יש בנרות של שבת וחנוכה שמביאין לדבר נשגב שכזה של בנים ת"ח.

ב.
בשבט הלוי (חנוכה) מביא להסביר זאת באמצעות מאמר חז"ל אחר. והוא מאמרם ז"ל תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וכו' ומדייק שבכדי להכנס בגדר של "מרבה שלום" צריך להיות גם בבחינת "תלמיד" וגם בבחינת "חכם".
תלמיד- שיבין בעצמו שיש לאחרים מה להוסיף לו בתלמודו. כי אם לא כן לא יכבד את דעותיהם ותירבה המחלוקת.
חכם- שיהיה מלא וגדוש בתורה ועל ידי כך ישפיע גם על אחרים לנהוג כמותו ועל ידי כך יתרבה השלום.

ג.
לפי זה מסביר בשבט הלוי שם שניתן תהסביר את הקשר בין נרות שבת וחנוכה לבנים ת"ח.
כי הרי נרות חנוכה הם כנגד המנורה שהיא סמל החכמה - הרוצה להחכים ידרים שמנורה בדרום.
ונרות של שבת הם סמל השלום - שהרי סיבת תקנת חכמים להדליק נרות משום שלום בית.

אשר על כן מי שיהדר בנרות הללו יזכה לבנים ת"ח. שיהיו גם חכמים וגם תלמידים. והם ירבו שלום.

ד.
עוד שמעתי לבאר באופן אחר. שידוע שנרות שבת הם ממצוותיה של האשה. ומאידך נרות חנוכה הם ממצוות האיש.
ואם מצינו לבני זוג. ששניהם בשווה בחרו לקרב אל ליבם את המצווה הזו של הידור בנרות מצווה. אות וסימן הוא שהם מתאימים זה לזה. ושבנו את ביתם על יסודות איתנים של חיים בשלום ובשלוה. בדרך התורה והידור במצוותיה.

וזה הרי המתכון לבנים תלמידי חכמים...

ה.
בעומדנו במעמד נשגב זה בהיכנס בננו בבריתו של אברהם אבינו בעצם ימי החנוכה. נתפלל לד' ברוח הימים שכשם שנכנס לברית כך נזכה לגדלו לתורה לחופה למצוות ומעשים טובים. שיאיר את העולם בתורתו וירבה שלום בעולם.
אמן כן יהי רצון.


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 800
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 358 פעמים
קיבל תודה: 297 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: עזרה לדרשה בברית שתתקיים בחנוכה

שליחה על ידי רוצה לדעת » 09 דצמבר 2018, 19:15

יש להוסיף לדברי מרן שבט הלוי זיע"א הנ"ל
שהמנורה היא ע"י אהרן הכהן שמידתו אוהב שלום וכו',
ולכך הרגיל בנר יזכה לבנים ת"ח שמרבים שלום.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • האם המחלוקת בעניין בני ישיבות ספרדים בחנוכה היא הלכתית או 'השקפתית'
    על ידי מכון קול יוסף » 26 נובמבר 2018, 22:32 » ב הלכה ומנהג
    49 תגובות
    1255 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מכון קול יוסף
    25 דצמבר 2018, 21:52
  • אונן בחנוכה ילדיק?!
    על ידי זוזו » 05 דצמבר 2018, 14:31 » ב בית המדרש
    3 תגובות
    171 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי איש מבית לוי
    05 דצמבר 2018, 21:07
  • מעשה שהיה בחנוכה, שלא נדלק הנר
    על ידי דרומאי » 06 דצמבר 2018, 12:18 » ב חנוכה
    9 תגובות
    286 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יהודי
    06 דצמבר 2018, 19:25
  • מדוע אין נוהגין כדעת הרמ"א לגבי השמש בחנוכה
    על ידי נפתולי » 07 דצמבר 2018, 10:21 » ב חנוכה
    1 תגובות
    147 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי הכהן
    07 דצמבר 2018, 10:29
  • הדלקה מפני החשד בחנוכה
    על ידי תלמיד צעיר » 09 דצמבר 2018, 13:57 » ב חנוכה
    11 תגובות
    311 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי נבשר
    10 דצמבר 2018, 00:39

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים