מלמד להועיל
משתמש ותיק
האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
זכורני דמסוגית הגמ' ביבמות גבי נשא אשה ושהה י' שנים מוכח שגם בזמן הגמ' אין זה דבר מצוי שנשאו ב' נשים (בל''נ אבדוק בהמשך ואכתוב ביתר פירוט).מלמד להועיל אמר:האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
שימו לב. השואל לא שאל האם היה מותר. כי זה ודאי שהיה מותר.מלמד להועיל אמר:האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
מעיד אני עלי שמים וארץ כי שמעתי כמה פעמים מאת כבוד הגאון החסיד כקש"ת מו"ה ישראל בעמ"ח ספר פאת השלחן זצוק"ל, אשר שמע מאת הגאון האמתי מו"ה אליהו מווילנה זיע"א, כי אם היה עולה בידו שני דברים היה מבטל תורה ותפילה ומסבב מעיר לעיר. והוא אחד לבטל חרם דרבנו גרשם בענין שתי נשים, כי בזה תהיה התקרבות הגאולה. והשני הוא שישאו הכהנים ידיהם ויברכו ברכת כהנים בכל יום. (מכתב ר' שמואל העליר מצפת מי"ד טבת תרל"ו לר' עקיבא יוסף שלזינגר תוספת לספר "בית יוסף חדש" ירושלים תרל"ו, מפתח הבית עמ' 2)
ויעוין גם רש''י כתובות עז. ד''ה ליתני. וז''ל: ליתני נשא אשה ושהה כו'. דמדאורייתא לא מיחייב לאפוקה דאפשר ליקח לו אשה אחרת אצלה אבל מדרבנן קאמר דכל כמה דאיתא להא גביה לא נסיב אחריתי:גבריאל פולארד אמר:זכורני דמסוגית הגמ' ביבמות גבי נשא אשה ושהה י' שנים מוכח שגם בזמן הגמ' אין זה דבר מצוי שנשאו ב' נשים (בל''נ אבדוק בהמשך ואכתוב ביתר פירוט).מלמד להועיל אמר:האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
הערה אחת. מצאנו יוצא מן הכלל למשל מסופר בגמ' גיטין על אחד האמוראים שכל מקום שהיה מגיע מקדש אישה ולאחר מכן מגרשה. ועוד כמה מקומות כמו שציינו כאן את הגמרא סוכה.חכמי התלמוד נשאו רק אשה אחת, ולא מצינו יוצא מן הכלל. ומדבריהם למדנו כי רוחם לא הייתה נוחה מרבוי נשים.
בתרגום רות (ד' ו) אמר הגואל לבועז 'לא אוכל לגאל לי פן אשחית את נחלתי', כי כבר היה נשוי ולא רצה להכניס צרה ומריבה לתוך ביתו, ויעץ לבועז לקחת את רות כי אשתו מתה עליו (ב"ב צ"א.).
ובעיקר הדין יש מחלוקת:
רב אמי אמר: כל הנושא אשה על אשתו (מבלי רשותה) יוציא ויתן כתובה;
ורבא אמר נושא אדם כמה נשים על אשתו, והוא דאית ליה למיזיינינהו (יבמות ס"ה.).
הגבילו את מספר הנשים לארבע, כדי שלכל אחת תהיה עונתה לפחות פעם בחודש (שם מ"ד.).
אסרו ליבם שתי נשים, כי "בית אחר הוא בונה, ואינו בונה שני בתים".
אבא שאול אסר את היבום וצוה שיתן חליצה (יבמות נ"ט.).
כהן גדול אסור בשתי נשים, מפני שנאמר 'וכפר בעדו ובעד ביתו' ולא בעד שני בתים (יומא ב'. י"ג.).
מעשה בבנו של ר"י הנשיא שאשתו חכתה לו עד לשובו מן הישיבה, וברוב הזמן הפכה עקרה. בא להתיעץ עם אביו.
אמר רבי: היכי נעביד? נגרשה, יאמרו עניה זו לשוא שמרה. נינסיב איתתא אחריתי? [=ישא אשה אחרת] יאמרו זו אשתו וזו זונתו. בעי רחמי עליה ואיתסיאת [=ביקש רחמים עליה ונרפאה] (כתובות ס"ב:).
כמדומני שכוונתך ליבמות לז ויומא יחנדיב לב אמר:הערה אחת. מצאנו יוצא מן הכלל למשל מסופר בגמ' גיטין על אחד האמוראים שכל מקום שהיה מגיע מקדש אישה ולאחר מכן מגרשה. ועוד כמה מקומות כמו שציינו כאן את הגמרא סוכה.
מה זה משנה מי הנמען? בגלל שהנמען הוא לא נאמן [לשיטתך], אז כל מכתב שכתבו לו כבר לא נאמן? [מלבד מה שהוא היה אדם גדול לכולי עלמא, והיו חידושים שלא הסכימו איתו, אבל אף אחד לא חלק על גדלותו וצדקותו].דע מה שתשיב אמר:ממה שהביאו בשם הגרא ממכתב לרבי עקיבא יוסף שלזינגר צריך לדעת שהאיש ותורתו נתונים לפולמוס גדול גם דברים שהביא משמיה דהגרא
ראשית זה לא מדוייק מה שכתבת על רעק"י שלזינגר, אבל אכמ"ל.דע מה שתשיב אמר:ממה שהביאו בשם הגרא ממכתב לרבי עקיבא יוסף שלזינגר צריך לדעת שהאיש ותורתו נתונים לפולמוס גדול גם דברים שהביא משמיה דהגרא
מה הפולמוס? מענין.דע מה שתשיב אמר:ממה שהביאו בשם הגרא ממכתב לרבי עקיבא יוסף שלזינגר צריך לדעת שהאיש ותורתו נתונים לפולמוס גדול גם דברים שהביא משמיה דהגרא
רבי עקיבא נשא שתי נשים, את רחל בתו של כלבא שבוע ואת אשת טורנוסרופוס.מלמד להועיל אמר:האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
אולי זה אחת אחרי השניה, ולא ביחדיודי 148 אמר:רבי עקיבא נשא שתי נשים, את רחל בתו של כלבא שבוע ואת אשת טורנוסרופוס.מלמד להועיל אמר:האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
אודות בר קפרא ציינתי בראש האשכול לספר כמוצא שלל רב. והוא אכן מביא את זה בשם "הגאון המופלא ר' ראובן מרגליות".סתם איש אמר:האריך ע"כ הגאון המופלא ר' ראובן מרגליות [כמדומני בחוברת בשם עוללות] והוכיח שלא היה נהוג בזמנם לישא שני נשים
ראיה אחת אני זוכר מסופ"ב ביבמות שהמעיד [או דן] על אישה לא ישאנה שלא יאמרו שדן כדי להתיר לעצמו, אבל אם היה נשוי באותו שעה יכול לישא אותה. ועוד הפליג בראיות כדרכו הטובה.
ועל הסיפור על אותו אחד שנשא יב' נשים האריך שם לבאר עפ"י מקרה אחר שבר קפרא [כמדומני] נפלו לפניו יב' יבמות.....[בפרט האחרון יתכן שנפל טעויות]
עד כמה על-מציאותית היתה בזמן התנאים נשיאת אשה על אשתו, אפשר ללמוד מן המשנה בפרק ארוסה:מלמד להועיל אמר:האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
אַיְלוֹנִית וּזְקֵנָה וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד (אֲסוּרוֹת לְקַיְּמָן לְמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, שֶׁהֲרֵי נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, רש"י) לֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת (דְּלֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה אֶלָּא בִּרְאוּיָה לְקַיְּמָהּ, רש"י). רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת הֵימֶנָּה.
אין ראיה, משום דאף אם יש לו אשה אחרת בע''כ הוא ממעט מעונתה בשביל זו, ונמצא בטל מפריה ורביה. וכמדומה שמכאן הוציאו הפוסקים דמי שלא קיים פו''ר אסור לבטל עונתו.משה נפתלי אמר:עד כמה על-מציאותית היתה בזמן התנאים נשיאת אשה על אשתו, אפשר ללמוד מן המשנה בפרק ארוסה:מלמד להועיל אמר:האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
אַיְלוֹנִית וּזְקֵנָה וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד (אֲסוּרוֹת לְקַיְּמָן לְמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, שֶׁהֲרֵי נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, רש"י) לֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת (דְּלֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה אֶלָּא בִּרְאוּיָה לְקַיְּמָהּ, רש"י). רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת הֵימֶנָּה.
לדעת חכמים, נחשבת אשה שאינה ראויה לילד כאשה שאסור לקיימה אשר אין דין השקאת סוטה נוהג בה, על אף ש'יכול הוא לישא אשה אחרת ולפרות ולרבות הימנה', כטענת רבי אלעזר. וזאת משום שיכולת זו נחשבת כבלתי מעשית.דרומאי אמר:אין ראיה.
התעלמת מעיקר דברי והתייחסת רק ל'אין ראיה'.משה נפתלי אמר:לדעת חכמים, נחשבת אשה שאינה ראויה לילד כאשה שאסור לקיימה אשר אין דין השקאת סוטה נוהג בה, על אף ש'יכול הוא לישא אשה אחרת ולפרות ולרבות הימנה', כטענת רבי אלעזר. וזאת משום שיכולת זו נחשבת כבלתי מעשית.דרומאי אמר:אין ראיה.
לא נהירא, שהרי אם יש לו אשה נוספת הראויה לילד, נחשבת האשה שאינה ראויה לילד ראויה לקיימה ושותה, כדתניא התם: 'הָרוֹבֶא שֶׁנָּשָׂא עֲקָרָה וּזְקֵנָה וְיֶשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, אוֹ שׁוֹתָה אוֹ לֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה'. וכן פסק הרמב"ם: 'הָיוּ לוֹ בָּנִים אוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת רְאוּיָה לֵילֵד – הֲרֵי זֶה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא זְקֵנָה אוֹ עֲקָרָה אוֹ אַיְלוֹנִית וְאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד'.דרומאי אמר:הסיבה שלחכמים נחשבת כאשה שאין ראוי לקיימה משום שע''כ הוא ממעט מעונת אשתו שראויה לילד וזה אסור מצד פריה ורביה.
משום שאינו חייב לגרשה.משה נפתלי אמר:לא נהירא, שהרי אם יש לו אשה נוספת הראויה לילד, נחשבת האשה שאינה ראויה לילד ראויה לקיימה ושותה, כדתניא התם: 'הָרוֹבֶא שֶׁנָּשָׂא עֲקָרָה וּזְקֵנָה וְיֶשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, אוֹ שׁוֹתָה אוֹ לֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה'. וכן פסק הרמב"ם: 'הָיוּ לוֹ בָּנִים אוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת רְאוּיָה לֵילֵד – הֲרֵי זֶה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא זְקֵנָה אוֹ עֲקָרָה אוֹ אַיְלוֹנִית וְאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד'.דרומאי אמר:הסיבה שלחכמים נחשבת כאשה שאין ראוי לקיימה משום שע''כ הוא ממעט מעונת אשתו שראויה לילד וזה אסור מצד פריה ורביה.