כמה נשים היו נוהגים לשאת בזמן הגמרא

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
את האיסור לישא שתי נשים גזר גבינו גרשום מאור הגולה. שהיה בתחילת תקופת הראשונים.
בזמן הגמרא לא היה איסור בדבר. אך מי שרצה יכל לעשות תנאי בכתובה. מ"מ נראה שרוב האנשים לא נשאו שתי נשים גם אז. מחמת עול הפרנסה או מחמת רצונה של האשה.

בירושלמי יש מעשה על אדם שמתו 12 אחים שלו בלא ילדים והורה לו רבי לייבם את כולם. אך הוא סירב מחמת שלא היה לו לפרנסם. גם אחרי שכל אשה קיבלה על עצמה לפרנס חודש עדין סירב מחמת חודש העיבור בשנה מעוברת. ומשהבטיח לו רבי לפרנס בחודש העיבור הסכים וייבמם.

וראה כמוצא שלל רב על הפסוק "ולא ירבה לו נשים" שמביא שהיה זה בר קפרא. שאמר בגמרא שלא טוב להרבות בנשים.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
זכורני דמסוגית הגמ' ביבמות גבי נשא אשה ושהה י' שנים מוכח שגם בזמן הגמ' אין זה דבר מצוי שנשאו ב' נשים (בל''נ אבדוק בהמשך ואכתוב ביתר פירוט).
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
גמרא ערוכה סוכה כ"ז ועוד שאלו כגון אני שיש לי שתי נשים אחת בטבריא ואחת בציפורי ויש לי שתי סוכות אחת בטבריא ואחת בציפורי מהו שאצא מסוכה לסוכה ואפטר כו'
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
שימו לב. השואל לא שאל האם היה מותר. כי זה ודאי שהיה מותר.
אלא שאל מה היה מנהג העולם. והנראה ממשמעות הגמרות הוא שלא היה זה דבר נפוץ
 

בנציון

משתמש ותיק
באותו עניין מעניין לציין לעדות שמובאת בשם ר' ישראל משקלוב תלמיד הגר"א:
מעיד אני עלי שמים וארץ כי שמעתי כמה פעמים מאת כבוד הגאון החסיד כקש"ת מו"ה ישראל בעמ"ח ספר פאת השלחן זצוק"ל, אשר שמע מאת הגאון האמתי מו"ה אליהו מווילנה זיע"א, כי אם היה עולה בידו שני דברים היה מבטל תורה ותפילה ומסבב מעיר לעיר. והוא אחד לבטל חרם דרבנו גרשם בענין שתי נשים, כי בזה תהיה התקרבות הגאולה. והשני הוא שישאו הכהנים ידיהם ויברכו ברכת כהנים בכל יום. (מכתב ר' שמואל העליר מצפת מי"ד טבת תרל"ו לר' עקיבא יוסף שלזינגר תוספת לספר "בית יוסף חדש" ירושלים תרל"ו, מפתח הבית עמ' 2)
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
מלמד להועיל אמר:
האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
זכורני דמסוגית הגמ' ביבמות גבי נשא אשה ושהה י' שנים מוכח שגם בזמן הגמ' אין זה דבר מצוי שנשאו ב' נשים (בל''נ אבדוק בהמשך ואכתוב ביתר פירוט).
ויעוין גם רש''י כתובות עז. ד''ה ליתני. וז''ל: ליתני נשא אשה ושהה כו'. דמדאורייתא לא מיחייב לאפוקה דאפשר ליקח לו אשה אחרת אצלה אבל מדרבנן קאמר דכל כמה דאיתא להא גביה לא נסיב אחריתי:

מכמה מקומות בגמ' משמע דמחיוב האדם לישא אשה בת בנים, ולא סגי שיאמר אשא עוד אשה, ולכאו' ביאור הדבר שבזה שנושא אשה שוב אינו מצוי שועד אשה תרצה להנשא לו וא''כ מחיוב ההשתדלות לקיום המצוה הוא לא לנשאה ולפעמים אף לגרשה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מתוך מאמר
חכמי התלמוד נשאו רק אשה אחת, ולא מצינו יוצא מן הכלל. ומדבריהם למדנו כי רוחם לא הייתה נוחה מרבוי נשים.
בתרגום רות (ד' ו) אמר הגואל לבועז 'לא אוכל לגאל לי פן אשחית את נחלתי', כי כבר היה נשוי ולא רצה להכניס צרה ומריבה לתוך ביתו, ויעץ לבועז לקחת את רות כי אשתו מתה עליו (ב"ב צ"א.).

ובעיקר הדין יש מחלוקת:
רב אמי אמר: כל הנושא אשה על אשתו (מבלי רשותה) יוציא ויתן כתובה;
ורבא אמר נושא אדם כמה נשים על אשתו, והוא דאית ליה למיזיינינהו (יבמות ס"ה.).
הגבילו את מספר הנשים לארבע, כדי שלכל אחת תהיה עונתה לפחות פעם בחודש (שם מ"ד.).

אסרו ליבם שתי נשים, כי "בית אחר הוא בונה, ואינו בונה שני בתים".
אבא שאול אסר את היבום וצוה שיתן חליצה (יבמות נ"ט.).
כהן גדול אסור בשתי נשים, מפני שנאמר 'וכפר בעדו ובעד ביתו' ולא בעד שני בתים (יומא ב'. י"ג.).
מעשה בבנו של ר"י הנשיא שאשתו חכתה לו עד לשובו מן הישיבה, וברוב הזמן הפכה עקרה. בא להתיעץ עם אביו.
אמר רבי: היכי נעביד? נגרשה, יאמרו עניה זו לשוא שמרה. נינסיב איתתא אחריתי? [=ישא אשה אחרת] יאמרו זו אשתו וזו זונתו. בעי רחמי עליה ואיתסיאת [=ביקש רחמים עליה ונרפאה] (כתובות ס"ב:).
הערה אחת. מצאנו יוצא מן הכלל למשל מסופר בגמ' גיטין על אחד האמוראים שכל מקום שהיה מגיע מקדש אישה ולאחר מכן מגרשה. ועוד כמה מקומות כמו שציינו כאן את הגמרא סוכה.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הערה אחת. מצאנו יוצא מן הכלל למשל מסופר בגמ' גיטין על אחד האמוראים שכל מקום שהיה מגיע מקדש אישה ולאחר מכן מגרשה. ועוד כמה מקומות כמו שציינו כאן את הגמרא סוכה.
כמדומני שכוונתך ליבמות לז ויומא יח
 

דע מה שתשיב

משתמש רגיל
ממה שהביאו בשם הגרא ממכתב לרבי עקיבא יוסף שלזינגר צריך לדעת שהאיש ותורתו נתונים לפולמוס גדול גם דברים שהביא משמיה דהגרא
 

בנציון

משתמש ותיק
דע מה שתשיב אמר:
ממה שהביאו בשם הגרא ממכתב לרבי עקיבא יוסף שלזינגר צריך לדעת שהאיש ותורתו נתונים לפולמוס גדול גם דברים שהביא משמיה דהגרא
מה זה משנה מי הנמען? בגלל שהנמען הוא לא נאמן [לשיטתך], אז כל מכתב שכתבו לו כבר לא נאמן? [מלבד מה שהוא היה אדם גדול לכולי עלמא, והיו חידושים שלא הסכימו איתו, אבל אף אחד לא חלק על גדלותו וצדקותו].
 

חכם באשי

משתמש ותיק
דע מה שתשיב אמר:
ממה שהביאו בשם הגרא ממכתב לרבי עקיבא יוסף שלזינגר צריך לדעת שהאיש ותורתו נתונים לפולמוס גדול גם דברים שהביא משמיה דהגרא
ראשית זה לא מדוייק מה שכתבת על רעק"י שלזינגר, אבל אכמ"ל.
אבל דברים שהביא בשם הגר"א, וכי חשיד לזיופי?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דע מה שתשיב אמר:
ממה שהביאו בשם הגרא ממכתב לרבי עקיבא יוסף שלזינגר צריך לדעת שהאיש ותורתו נתונים לפולמוס גדול גם דברים שהביא משמיה דהגרא
מה הפולמוס? מענין.
 

יודי 148

משתמש רגיל
מלמד להועיל אמר:
האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
רבי עקיבא נשא שתי נשים, את רחל בתו של כלבא שבוע ואת אשת טורנוסרופוס.
 

סתם איש

משתמש ותיק
האריך ע"כ הגאון המופלא ר' ראובן מרגליות [כמדומני בחוברת בשם עוללות] והוכיח שלא היה נהוג בזמנם לישא שני נשים
ראיה אחת אני זוכר מסופ"ב ביבמות שהמעיד [או דן] על אישה לא ישאנה שלא יאמרו שדן כדי להתיר לעצמו, אבל אם היה נשוי באותו שעה יכול לישא אותה. ועוד הפליג בראיות כדרכו הטובה.
ועל הסיפור על אותו אחד שנשא יב' נשים האריך שם לבאר עפ"י מקרה אחר שבר קפרא [כמדומני] נפלו לפניו יב' יבמות.....[בפרט האחרון יתכן שנפל טעויות]
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
סתם איש אמר:
האריך ע"כ הגאון המופלא ר' ראובן מרגליות [כמדומני בחוברת בשם עוללות] והוכיח שלא היה נהוג בזמנם לישא שני נשים
ראיה אחת אני זוכר מסופ"ב ביבמות שהמעיד [או דן] על אישה לא ישאנה שלא יאמרו שדן כדי להתיר לעצמו, אבל אם היה נשוי באותו שעה יכול לישא אותה. ועוד הפליג בראיות כדרכו הטובה.
ועל הסיפור על אותו אחד שנשא יב' נשים האריך שם לבאר עפ"י מקרה אחר שבר קפרא [כמדומני] נפלו לפניו יב' יבמות.....[בפרט האחרון יתכן שנפל טעויות]
אודות בר קפרא ציינתי בראש האשכול לספר כמוצא שלל רב. והוא אכן מביא את זה בשם "הגאון המופלא ר' ראובן מרגליות".
 

יחי

משתמש ותיק
זכורני ממחקר של איזו דוקטור/ית כמסקנת ר"ר מרגליות
שאכן לא היה נפוץ
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
עד כמה על-מציאותית היתה בזמן התנאים נשיאת אשה על אשתו, אפשר ללמוד מן המשנה בפרק ארוסה:
אַיְלוֹנִית וּזְקֵנָה וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד (אֲסוּרוֹת לְקַיְּמָן לְמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, שֶׁהֲרֵי נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, רש"י) לֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת (דְּלֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה אֶלָּא בִּרְאוּיָה לְקַיְּמָהּ, רש"י). רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת הֵימֶנָּה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מלמד להועיל אמר:
האם בזמן הגמרא היה המנהג לישא אשה אחת או שתי נשים ויותר?
עד כמה על-מציאותית היתה בזמן התנאים נשיאת אשה על אשתו, אפשר ללמוד מן המשנה בפרק ארוסה:
אַיְלוֹנִית וּזְקֵנָה וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד (אֲסוּרוֹת לְקַיְּמָן לְמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים, שֶׁהֲרֵי נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, רש"י) לֹא נוֹטְלוֹת כְּתֻבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת (דְּלֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה אֶלָּא בִּרְאוּיָה לְקַיְּמָהּ, רש"י). רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת הֵימֶנָּה.
אין ראיה, משום דאף אם יש לו אשה אחרת בע''כ הוא ממעט מעונתה בשביל זו, ונמצא בטל מפריה ורביה. וכמדומה שמכאן הוציאו הפוסקים דמי שלא קיים פו''ר אסור לבטל עונתו.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
לדעת חכמים, נחשבת אשה שאינה ראויה לילד כאשה שאסור לקיימה אשר אין דין השקאת סוטה נוהג בה, על אף ש'יכול הוא לישא אשה אחרת ולפרות ולרבות הימנה', כטענת רבי אלעזר. וזאת משום שיכולת זו נחשבת כבלתי מעשית.
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
דרומאי אמר:
לדעת חכמים, נחשבת אשה שאינה ראויה לילד כאשה שאסור לקיימה אשר אין דין השקאת סוטה נוהג בה, על אף ש'יכול הוא לישא אשה אחרת ולפרות ולרבות הימנה', כטענת רבי אלעזר. וזאת משום שיכולת זו נחשבת כבלתי מעשית.
התעלמת מעיקר דברי והתייחסת רק ל'אין ראיה'.
הסיבה שלחכמים נחשבת כאשה שאין ראוי לקיימה משום שע''כ הוא ממעט מעונת אשתו שראויה לילד וזה אסור מצד פריה ורביה, וכדמבואר בפוסקים שמי שלא קיים פו''ר חייב לשמש כל עונה, ולא בגלל שאין יכולת מעשית.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
הסיבה שלחכמים נחשבת כאשה שאין ראוי לקיימה משום שע''כ הוא ממעט מעונת אשתו שראויה לילד וזה אסור מצד פריה ורביה.
לא נהירא, שהרי אם יש לו אשה נוספת הראויה לילד, נחשבת האשה שאינה ראויה לילד ראויה לקיימה ושותה, כדתניא התם: 'הָרוֹבֶא שֶׁנָּשָׂא עֲקָרָה וּזְקֵנָה וְיֶשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, אוֹ שׁוֹתָה אוֹ לֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה'. וכן פסק הרמב"ם: 'הָיוּ לוֹ בָּנִים אוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת רְאוּיָה לֵילֵד – הֲרֵי זֶה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא זְקֵנָה אוֹ עֲקָרָה אוֹ אַיְלוֹנִית וְאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד'.
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
דרומאי אמר:
הסיבה שלחכמים נחשבת כאשה שאין ראוי לקיימה משום שע''כ הוא ממעט מעונת אשתו שראויה לילד וזה אסור מצד פריה ורביה.
לא נהירא, שהרי אם יש לו אשה נוספת הראויה לילד, נחשבת האשה שאינה ראויה לילד ראויה לקיימה ושותה, כדתניא התם: 'הָרוֹבֶא שֶׁנָּשָׂא עֲקָרָה וּזְקֵנָה וְיֶשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, אוֹ שׁוֹתָה אוֹ לֹא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּה'. וכן פסק הרמב"ם: 'הָיוּ לוֹ בָּנִים אוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת רְאוּיָה לֵילֵד – הֲרֵי זֶה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא זְקֵנָה אוֹ עֲקָרָה אוֹ אַיְלוֹנִית וְאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד'.
משום שאינו חייב לגרשה.
 

אלימיר

משתמש ותיק
ראיתי באחד העלונים של שיעורו של הרב מזוז שליט"א, שכתב שבדקו ומצאו שלא נזכר בש"ס שהיה תנא או אמורא שהיו לו ב' נשים ביחד.
אבל לא אמר לגבי אנשים פשוטים.
 

נו"נ

משתמש חדש
אולי אפשר להביא גם ראיה מדברי רשי בקידושין סד ע"ב במשנה משתי נשים שנשא שניה לאחר מיתת הראשונה. שהרגילות לא היתה לישא שתי נשים יחד.
 
חלק עליון תַחתִית