חנוכה, הארת י"ג מדות של רחמים

רוצה לדעת

משתמש ותיק
ידוע מהאריז"ל ועו"ס הק' שבימי חנוכה מתעורר הנהגת י"ג מידות של רחמים.
יש לומר, עפי"ד המש"ח בפר' כי תבא שבפרשת בכורים כתי' י"ג פעמים שם הוי' כנגד י"ג מדות של רחמים.
ואפשר, שע"י הודאה שהוא הכנעה לפני ה' מתעורר י"ג מדות. וכן חזינן שלמשה נתגלה י"ג מדות מחמת הכנעה וכמו דאי' "כמו שהודעת לעניו מקדם"
וא"כ, בימי חנוכה שהם ימי "הלל והודאה" מתעורר י"ג מדות של רחמים.

רבני בית המדרש מוזמנים בזאת להוסיף לקח ופלפול בענין י"ג מדות של רחמים בימי חנוכה.
 

בנציון

משתמש ותיק
לפני שיוסיפו לקח ופלפול כדאי שתביא מקורות היכן נמצא הדבר בדברי האריז"ל. עד כמה שידוע לי בעשרת ימי תשובה הוא זמן של התעוררות של י"ג מדות, ולכן אומרים אז הרבה פעמים י"ג מדות, אבל בחנוכה לא שמעתי אף פעם שאומרים י"ג מדות. אדרבה, אם יש מקורות ברורים ומוסמכים מדברי האריז"ל נשמח אם תציין אותם.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
קו הישר פצ"ו: והנה בברכה ראשונה של נר חנוכה יש י"ג תיבות וצריך לכוין שהן מעוררי' י"ג מדות רחמים, וכן יש י"ג תיבות בברכה שניה שהן מעוררים י"ג רחמים, עכ"ל.
פע"ח לאריז"ל שער ר"ח חנוכה ופורים פ"ד: מהחברים - בברכה יש י"ג תיבין, נגד י"ג מכילין דרחמי, עכ"ל.
ע"ע בבני ישכר חנוכה, ושפ"א חנוכה, ובת עין חנוכה וכו' שהביאו והאריכו בדברים.
[לא אמרו "לומר" י"ג מידות, אמרו ש"מאיר הארת" י"ג מדות של רחמים.
 

בנציון

משתמש ותיק
השאלה היא אם זה מראה שיש באופן מיוחד בחנוכה ענין של י"ג מדות? לכאורה באופן עקרוני גם ביום חול רגיל, יכול להיות כוונות לעורר י"ג מדות. אני לא יודע אלא שואל.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
בנציון אמר:
השאלה היא אם זה מראה שיש באופן מיוחד בחנוכה ענין של י"ג מדות? לכאורה באופן עקרוני גם ביום חול רגיל, יכול להיות כוונות לעורר י"ג מדות. אני לא יודע אלא שואל.
וודאי שגם ביום חול רגיל אפשר לכוין וכו',
רק שבחנוכה יש "הארה" מעצם הימים עצמם להנהגת י"ג מדות של רחמים. כעין יוה"כ, וכבר ידוע מהספה"ק [בעיקר ספרי חסידות] שגמר החתימה הוא ב"זאת חנוכה", ואכ"מ.

בני ישכר [ד, כ"ט]: הנה אמרו בגמ' [שקלים פ"ו ה"ב, יז.] תקנו י"ג השתחוואות בבית המקדש נגד י"ג פרצות שפרצו מלכי יון בבית המקדש וכשגברו החשמונאים גדרום, הנה כתבנו במקום אחר דהרשעים היונים בכוונה פרצו י"ג פרצות שלא הניחו לישראל לעורר הי"ג מדות של רחמים, והנה החשמונאים החזירו עטרה ליושנה, ואכ"מ להאריך, והנה מתתיה"ו ב"ן יוחנ"ן י"ג אותיות לכוונה הנ"ל, עכ"ל.
וציינו לשון הזוה"ק: מה שושנה אית בה תליסר עלין, אוף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילן דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא, עכ"ל. וזהו "נעשה נס לששונים" היינו מכח מה שישראל נמשלו לשושנה המרמזת על י"ג מידות של רחמים.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
בנציון אמר:
אשמח לדעת אם יש גם מקור באריז"ל.

ציינתי לעיל מהפרי עץ חיים, זה מה שידוע לי
ואדרבה נקוה שיוסיפו כאן על הדברים.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
יערות דבש ח"ב דרוש י: וכן י"ג מכילין רחימין דמעורר הקב"ה, הוא על ידי צדיקים, וביחוד הנהרגים על קדוש שמו יתעלה הם מעוררים אהבה, כי הם נהרגים באהבת המקום, ומקיימים ואהבת את ה' בכל נפשך, וזהו אהב"ה במנין י"ג ובמנין אח"ד, והם מעוררים אהבה עליונה שהם י"ג מכילין דרחמי, עכ"ל.
אולי!! לכך בימים אלו יש הארת י"ג מדות, היינו מחמת המיסו"נ של אחשמנואים.
 
חלק עליון תַחתִית