האם ראוי לאב להטריח את בנו

אוריאל

משתמש ותיק
יו"ד סימן רמ"ד ס"ו: "אין ראוי לחכם להטריח על הציבור לכון לעבור לפניהם שיעמדו לפניו".
לכאורה אעפ"י שמזכה את הציבור במצוה של כבוד ת"ח, מ"מ אומרים בזה אל תהי צדיק הרבה על חשבון אחרים... ואל תדאג לזכותם במצוות, כאשר יש להם בזה טרחה.
ולכאורה לפי זה גם אין ראוי לאב לבקש מבנו בקשות אעפ"י שמזכה אותו במצות כיבוד אב.
והנה, לכאורה הדבר פשוט שרק באופן מוגזם זה לא ראוי, שהרי גם לגבי ת"ח מצינו בגמרא שאמר "לכי תשמש לי", ובאמת כתב הש"ך על אתר שכ"ז בזמנם שהיו יושבים ע"ג קרקע אבל בזמנינו אין קפידא, והיינו כי אע"פ שטורחים לעמוד מ"מ אי"ז טרחה יתירה ואין צריך החכם להקפיד על זה, והש"ך מסיים "מכל מקום לא יכוון", היינו אם קרה לו שכך אירע זה בסדר, אבל לא יטרח דוקא לזכות אותם במצווה...
וכאן צריך בירור מה הגדר בזה. כמה יש לו לאב לבקש בקשות מבנו, וכמה לא. והאם יש לחלק בין כיבוד אב לכיבוד ת"ח.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
ת"ח זה מפני כבוד התורה ואין ראוי להשתמש בכתרה, לא כן כבאו"א שעיקר המצוה הוא מאכילו ומשמשו
 

יהושע

משתמש ותיק
נדמה לי שכתוב מפורש בשו״ע הלכות כבוד אב ואם שלא להטריח יותר מדי
 
חלק עליון תַחתִית