האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 216
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי גל גל » 09 דצמבר 2018, 19:15

בס''ד

פרשת ויגש: האם מותר לצאת לטיול בחוץ לארץ

פתיחה

בפרשת השבוע מתבשר יעקב, שיוסף בנו בחיים והוא מחכה לו במצרים. בדרך למצרים יעקב עוצר בבאר שבע, ושם מתגלה אליו הקב''ה ואומר לו, שלא יפחד לעזוב את הארץ, ושהוא יירד איתו למצרים וגם יעלה איתו חזרה לארץ ישראל. מדוע חשש יעקב לרדת למצרים? בפסיקתא כתוב, שלאחר שיצחק צווה שלא לצאת מהארץ, חשש יעקב שאולי גם הוא צריך להישאר בארץ:

''אמר יעקב אבינו, יצחק אבי בקש לרדת מצרימה, אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תרד מצרימה (בראשית כו ב), ואני היאך אני יורד? לפיכך כתוב 'ויזבח זבחים לא-להי אביו יצחק', על שם שעיכבו ליצחק מלרדת מצרימה, וליעקב ציווה לרדת, וראיה לדבר שהרי אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תירא מרדה מצרימה, אף על פי שעכבתי את אביך מלרדת, אתה רד.''

בעקבות יעקב אבינו שחשש לרדת מהארץ, נעסוק השבוע בשאלה מתי מותר לרדת לחוץ לארץ, והאם מותר לעשות טיול בחוץ לארץ.

מתי מותר לרדת

האם מותר לרדת מהארץ? הגמרא במסכת בבא בתרא (צא ע''א) כותבת, שמותר לרדת לחוץ לארץ (= חו''ל) רק כאשר יש רעב, ומחיר התבואה הוא סאתיים בסלע, כלומר מחיר כפול מהמחיר המקורי (רש''ש). האם יש דברים נוספים שבשבילם מותר לעזוב את הארץ?

1. מדברי הגמרא במועד קטן (יד ע''א) משמע, שיש דברים נוספים שמותר בשבילם לצאת לחו''ל. הגמרא דנה בשאלה למי הותר להתגלח בחול המועד (בדרך כלל אסור להתגלח בחול המועד, ורק במקרים חריגים הותר להתגלח), ומביאה בכך מחלוקת בין ר' יהודה לחכמים.

כאשר מישהו יצא לצורך פרנסה וחזר בחול המועד, כולם מודים שמותר לו להתגלח, כי הוא יצא לצורך מצווה. כמו כן כולם מודים, שבמידה והוא יצא לשוט בעולם סתם, שאסור לו להתגלח כי הוא יצא שלא ברשות. נחלקו חכמים ור' יהודה מה הדין, כאשר הוא יצא להרוויח כסף שהוא לא היה חייב באופן מיידי.

מדברי הגמרא עולה, שכולם מסכימים שאסור לצאת לטיול בחוץ לארץ, אבל לצרכי פרנסה וכדומה מותר, וכך פירש הראב''ד (מובא ברא''ש ג, א) ובעקבותיו בבית יוסף (או''ח תקלא) .

2. עד כה דיברנו בישראל שרוצה לרדת מהארץ, למי שכהן יש בעיה נוספת לצאת לחו''ל, מכיוון שכל אזור חו''ל נחשב כטמא מדרבנן. הסיבה שהוא נחשב טמא מדרבנן היא, שהגויים היו קוברים את מתיהם בלי לסמן את הקברות, ויש חשש שהכהן ידרוך על קבר ויטמא, לכן גזרו חכמים שכל אזור חו''ל נחשב טמא, ואסור לכהנים להיכנס לשם (כבדרך אגב, היום רוב האחרונים סוברים שלא שייכת טומאת ארץ העמים).

הגמרא במסכת עבודה זרה (יג ע''א) מביאה מספר חריגות, בהם בכל זאת מותר לכהן לצאת לחוץ לארץ למרות הטומאה:

''הולכין ליריד של עובדי כוכבים, ולוקחין מהם בהמה עבדים ושפחות, וכותב ומעלה בערכאות שלהן, מפני שהוא כמציל מידם (= מותר לאשר את המכירה בבית דין של גויים, כדי שלא יוכלו להכחיש את המכירה), (1) ואם היה כהן - מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהם... (2) ומטמא (גם כדי) ללמוד תורה (3) ולישא אשה.''

למעשה יוצא, שהכהן יכול להטמא בשביל שלושה דברים: להציל כסף מהגויים (= פרנסה), להתחתן וללמוד תורה. למרות שהגמרא דנה בשאלה מתי מותר לכהן לצאת מהארץ, הפוסקים הבינו שהוא הדין לישראל, ומה שמותר לכהן מותר לישראל (ויש חריגות, ואכמ''ל).

לאיזה מצוות הותר

האם דווקא בשלושת מצוות אלו הותרה היציאה מארץ ישראל, או שהגמרא נקטה דוגמאות בלבד? נחלקו בכך הפרשנים:

א. דעת התוספות (שם, ד''ה ללמוד), שהגמרא ציינה את שלושת המצוות הללו בדווקא, ובשביל שאר מצוות אסור לכהן לצאת לחוץ לארץ ולהיטמא מדרבנן. הסיבה שדווקא בשביל מצוות אלו אפשר לרדת היא, שמדובר במצוות גדולות וחשובות, שהאיסור לצאת מהארץ נדחה מפניהם, ובלשון התוספות:

''ודוקא בהנך מצוות שהן חשובות: ללמוד תורה, שגדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה, ונשיאת אשה נמי (= גם) דכתיב (ישעיה מה) 'לא תהו בראה לשבת יצרה', אבל לשאר מצוות – לא''.

ראיה לדבריהם, מביאים התוספות מהגמרא במסכת מגילה (כז ע''א). הגמרא במסכת מגילה כותבת, שבעיקרון אסור למכור ספר תורה לשום צורך שהוא, מכיוון שכאשר מוכרים את ספר התורה בשביל צרכים אחרים, מבזים את ספר התורה. בכל זאת, בשביל שתי מצוות הותר למכור ספר תורה בגלל שהם חשובות מאוד, נשיאת אשה ותלמוד תורה. מוכח שמדובר במצוות חשובות מאוד, ולכן גם התירו לכהן ללכת לחוץ לארץ ולהיטמא בשביל לקיים אותם.

ב. רב אחאי בשאילתות (מובא בתוספות) חלוק על דברי התוספות ופסק, שכאשר הגמרא מציינת את המצוות הללו, אין הכוונה שדווקא בשבילם מותר להיטמא, אלא בשביל כל מצווה מותר. אם כן, מדוע הגמרא ציינה דווקא את המצוות האלה? הוא כתב שאם במצוות קלות כמו נשיאת אשה ולימוד תורה מותר לצאת לחוץ לארץ, כל שכן שבשאר מצוות.

לכאורה דבריו תמוהים, שהרי כפי שראינו בדברי הגמרא במגילה, רק לצורך המצוות הללו התירו למכור ספר תורה, אז איך הוא טוען שמדובר במצוות קלות?! נראה שכוונתו לומר, שמצוות כמו נשיאת אשה ולימוד תורה קל לקיים אותם בארץ ישראל, לכן היה מקום לומר שלא יתירו לצאת בשבילם לחוץ לארץ. מכך שאפילו בשביל המצוות האלו מתירים לצאת לחוץ לארץ, בשביל שאר המצוות שיותר קשה לקיים אותם בארץ ישראל, בוודאי שמותר לצאת לחוץ לארץ בשבילם.

חזרה ארצה

כפי שראינו מדברי הגמרא בעבודה זרה, בשביל נשיאת אשה מותר לצאת לחוץ לארץ. על כך קשה מהגמרא במסכת כתובות (קיא ע''א) שמביאה סיפור, על אדם שאח שלו שגר בחו''ל נפטר ללא ילדים, והוא היה צריך לייבם את אשתו של אחיו. הוא שאל את ר' חנינא, האם הוא יכול לרדת לחוץ לארץ כדי לייבם אותה. ר' חנינא ענה לו בתקיפות, שאסור לו לצאת מהארץ לייבם את אשת אחיו:

''ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה (= איש אחד נפלה לו אשה לייבום במקום שנקרא בית חוזאי) , אתא לקמיה דר' חנינא, אמר ליה: מהו למיחת וליבמה (= שאל את ר' חנינא, מותר לרדת מהארץ כדי ליבמה)? אמר ליה: אחיך נשא כותית (= קללה על כך שהוא עזב את הארץ עם אשתו) ומת, ברוך המקום שהרגו! ואתה תרד אחריו?!''

עולה מדברי הגמרא, שלמרות שחיכתה לו אשה בחוץ לארץ, לא התיר לו ר' חנינא לצאת, וזה סותר את הגמרא שראינו בעבודה זרה, שמותר לצאת לחו''ל בשביל לשאת אשה! כיצד אפשר ליישב את הסתירה?

הרמב''ם (שם) והתוספות (שם) תירצו, שגם כאשר התירו לצאת לחו''ל בשביל לשאת אשה, ללמוד תורה וצרכי פרנסה, זה רק בתנאי שחוזרים אחר כך לארץ ישראל. אותו אח שהלך לייבם את אשת אחיו, לא התכוון לחזור חזרה לארץ ישראל עם אשת אחיו, משום כך אסר עליו ר' חנינא לצאת לחו''ל בשבילה, ובלשון הרמב''ם: ''אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ''.

יציאה לטיול

א. בפשטות לפי כל מה שראינו עד כה מהגמרא במועד קטן ועבודה זרה, אין היתר לצאת לחוץ לארץ לטייל, מכיוון שלא מדובר בצורך מצווה, ואכן כך פסקו להלכה הרב החיים הלוי (עשה לך רב ח, מט), המשנה הלכות (יא, תלא) ועוד, ובלשון הרב עובדיה (יחווה דעת ה, נז):

''בסיכום: מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לצורך פרנסה ולסחורה, ובלבד שיהיה על מנת לחזור לארץ בהקדם, אבל להשתקע בחוץ לארץ אסור. ואסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לטייל אפילו על מנת לחזור לארץ ישראל. ומותר לצאת לחוץ לארץ ללמוד תורה ולישא אשה על מנת לחזור לארץ ישראל.''

ב. אמנם בכל זאת נראה, שלא מעט פוסקים נקטו להלכה, שמותר לצאת לטיול בחו''ל. כיצד הם מיישבים את הגמרות לעיל? מצינו שתי דרכים:

אפשרות א': מופיעה בשלטי גיבורים (שבועות ז ע''ב בדה''ר). הוא דן בשאלה, האם יש מצווה לעלות לארץ ישראל, כאשר העולה מתכוון בסוף לחזור חזרה לחוץ לארץ. למעשה הוא נקט, שכמו שאין איסור לצאת לחוץ לארץ אם חוזרים לארץ, כך אין מצווה לעלות לארץ ישראל, אם מתכוונים לחזור לחוץ לארץ. עולה שלפי שיטתו, האיסור הוא רק להשתקע בחו''ל, אבל במידה ורק שוהים בחו''ל זמן קצר, אין בכך בעיה, וכך נקט להלכה גם המהרי''ט (קידושין לא ע''א ד''ה לקראת).

לכן כאשר הגמרא בעבודה זרה כתבה, שמותר ללכת לחוץ לארץ למספר מצוות, זה רק כאשר משתקעים בחוץ לארץ לזמן מה, אבל כאשר אין הכוונה לשהות בחו''ל לאורך זמן – מותר. בדומה לכך כתב הרב מלמד (פניני הלכה 'העם והארץ' ג, ט):

''אמנם נראה שאם היציאה לזמן קצר... אין בה איסור. מפני שיציאה זו שונה בתכלית מהיציאה שעליה דובר בתלמוד, ברמב"ם ובפוסקים. באותם הימים היוצא לחוץ לארץ היה יוצא לזמן ארוך, שכן הדרך עצמה ארכה חודשים, וממילא מי שכבר יצא לחוץ לארץ היה יוצא לשהייה ממושכת, ואף היה חשש מסוים שהוא לא יחזור... אבל לא דיברו על יציאה לזמן קצר, כי אין חובה להיות בכל רגע ורגע בארץ ישראל. ולכן אין איסור ביציאה לטיול קצר...''

אפשרות ב': לעיל ראינו, שהגמרא במסכת מועד קטן אוסרת על אדם שיצא לטייל בחוץ לארץ, להתגלח במידה והוא חוזר בתוך חול המועד, מכיוון שהוא יצא שלא ברשות, וכך פסק להלכה גם השולחן ערוך (או''ח תקלא, ד). המגן אברהם (ס''ק ז) דייק מדברי השולחן ערוך, שדווקא מי שהלך לטייל אסור לו להתגלח, אבל מיי שהולך צורך מצווה, כמו להרוויח כסף לראות את פני חברו, מותר לו להתגלח אם הוא חזר בחול המועד.

עולה מדבריו, שכאשר אדם יוצא לצורך מצווה, אין בכך בעיה. אז למרות שהשולחן ערוך כותב בפירוש, שיציאה לטיול לא נחשבת מצווה, האחרונים בכל זאת כתבו מספר טעמים לומר שיציאה לטיול כן נחשבת כצורך מצווה, והשולחן ערוך דיבר על טיול שכל מטרתו כיף והנאה, אבל טיול למטרות שונות כן נחשב צורך מצווה:

א. הרב וואזנר בשבט הלוי (ה, קעג) כתב, שכאשר הולכים לראות את פלאי הטבע שעשה הקב''ה, יש בכך צורך מצווה, ולכן יהיה מותר לשם כך לטוס לחו''ל. כמובן שגם הוא מסייג את דבריו וכותב, שההיתר הוא רק אם הוא נוסע לזמן קצר, ובלשונו:

''אבל בדעתו לחזור אסור לצאת שלא לצורך כלל, אבל בצורך כל דהו לא גזרו, ובטיול בסברא זה לא נקרא מקום צורך, ומכל מקום אם הולכים לזמן מועט מאד לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ברוך הוא יש מקום לצדד להקל, כמובן צריך להפוך הכל לדרך מצוה.''

ב. הרב אשר וייס (פרשת תולדות) חלק על הרב וואזנר, וטען שקשה לומר שכאשר אנשים טסים לחו''ל, הם טסים בשביל לשבח את ה' על מעשיו, והרי יש הרבה מקומות בארץ שהם עוד לא היו, כך שאם המטרה שלהם היא לשבח את ה' על מעשיו, שיבקרו קודם במקומות שהם לא היו בארץ. משום כך הוא נקט, שהסיבה שמותר לטוס לחו''ל היא, שאדם רוצה לנוח מהטרדות שיש לו בארץ, וכמובן שיש בכך מצווה 'שמבריא גופו ונפשו לעבודת ה' יתברך'.

אדם שנולד בחוץ לארץ

עד כה דנו, באדם שגר בארץ ישראל ורוצה לטוס לחו''ל. מה דינו של אדם שנולד בחו''ל, האם הוא חייב לעלות לארץ? הרב פיינשטיין באגרות משה (אבה''ע א, קב) טען, שאמנם יש מצווה לעלות לארץ ישראל, אבל אין חובה לעלות, וכך פסק באבני נזר (יו''ד סי' תנד). הרב עובדיה (קובץ תורה שבע''פ חלק יא), חלק על דבריו, וכתב שיש חובה גמורה לעלות: ''וחוב גמור הוא על כל מי שחרד לדבר ה' ומצוותיו לעלות לא''י, ובפרט בזמן הזה''.

מוזמנים להגיב...

ערכים:

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 1002
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 178 פעמים
קיבל תודה: 290 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 09 דצמבר 2018, 20:05

נפלא כרגיל...
יש כמה אשכולות סוערים בפורומינו בעניין שעליו כתבת.
מי שיודע להוסיף קישורים לשם מוזמן להוסיף.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1921
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי שאר לעמו » 09 דצמבר 2018, 20:10



משה בטיטו
הודעות: 47
הצטרף: 03 אוגוסט 2018, 09:05
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי משה בטיטו » 10 דצמבר 2018, 14:05

אף פעם לא הבנתי, למה לצאת לחו''ל כדי לראות את פני חברו, מוגדרת כדבר מצווה...


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1921
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי שאר לעמו » 10 דצמבר 2018, 15:20

כי כך אמר מג"א. ולעשות שלום בעולם.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי מבקש אמת » 10 דצמבר 2018, 19:25

משה בטיטו כתב:אף פעם לא הבנתי, למה לצאת לחו''ל כדי לראות את פני חברו, מוגדרת כדבר מצווה...
לכאורה קשה גם למה התירו לצאת לחו"ל לצורך הרווחה, דהיינו להרויח עוד כסף אף שאינו צריך לזה כיון שהוא עשיר, וכי זה צורך מצוה? ואין לומר שנחשב למצוה כיון שיכול לתרום לצדקה וכו' כיון שההיתר הוא בסתמא גם למי שמתכונן לבזבז את כספו על תענוגות בעלמא.

בספר ויואל משה ביאר שבזמן הגלות לא שייך עיקר האיסור לצאת לחו"ל כיון שיש גזירת גלות, ורק שכדי שלא לזלזל בקדושת א"י אסרו חכמים לצאת לחו"ל ללא שום תועלת, וע"כ בכל תועלת שהיא כלראות פני חבירו ולהרויח ממון מותר, משא"כ טיול שהוא תענוגות בעלמא לא נחשב לתועלת ולכן אסרו. אמנם בזמן הבית שנהג עיקר האיסור לצאת לחו"ל אין היתר לצאת אלא לצורך מצוה גמורה (לדעת התוס' והרמב"ם ללמוד תורה ולישא אשה ולדעת השאלתות גם שאר מצוות)


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי מבקש אמת » 10 דצמבר 2018, 19:30

גל גל כתב:בס''ד


אדם שנולד בחוץ לארץ

עד כה דנו, באדם שגר בארץ ישראל ורוצה לטוס לחו''ל. מה דינו של אדם שנולד בחו''ל, האם הוא חייב לעלות לארץ? הרב פיינשטיין באגרות משה (אבה''ע א, קב) טען, שאמנם יש מצווה לעלות לארץ ישראל, אבל אין חובה לעלות, וכך פסק באבני נזר (יו''ד סי' תנד). הרב עובדיה (קובץ תורה שבע''פ חלק יא), חלק על דבריו, וכתב שיש חובה גמורה לעלות: ''וחוב גמור הוא על כל מי שחרד לדבר ה' ומצוותיו לעלות לא''י, ובפרט בזמן הזה''.

מוזמנים להגיב...
צ"ע היאך אפשר לומר שיש חיוב על כל מי שגר בחו"ל לעלות לארץ, דא"כ למה לא עלו האמוראים והגאונים שבזמנם היה יישוב חשוב בא"י והיתה אפשרות לעלות (ובאמת היו כמה אמוראים כרב זירא ורב ירמיה שעלו אבל הרוב לא עלו)? וכן היו זמנים נוספים שהיה יישוב בא"י והיה אפשר לגור שם בלי סכנה ופחד כמו בזמן האר"י והבית יוסף, וכן בין שני מלחמות העולם וכדומה. ואם נאמר שאין חיוב לעלות אלא מצוה א"ש, כיון שהיו להם שיקולים אחרים שגברו על המצוה, אבל א"נ שהוא חיוב קשה.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 760
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי בנציון » 10 דצמבר 2018, 20:20

מבקש אמת כתב: צ"ע היאך אפשר לומר שיש חיוב על כל מי שגר בחו"ל לעלות לארץ, דא"כ למה לא עלו האמוראים והגאונים שבזמנם היה יישוב חשוב בא"י והיתה אפשרות לעלות (ובאמת היו כמה אמוראים כרב זירא ורב ירמיה שעלו אבל הרוב לא עלו)? וכן היו זמנים נוספים שהיה יישוב בא"י והיה אפשר לגור שם בלי סכנה ופחד כמו בזמן האר"י והבית יוסף, וכן בין שני מלחמות העולם וכדומה. ואם נאמר שאין חיוב לעלות אלא מצוה א"ש, כיון שהיו להם שיקולים אחרים שגברו על המצוה, אבל א"נ שהוא חיוב קשה.
זו לא שאלה, משום שבאמת בזמנם לא היה אפשרות לעלות אלא ליחידים, הן משום הסכנות והן משום הפרנסה.
יש כמה ראשונים שאומרים שזה חיוב:
הרמב"ן בספר המצוות "א"כ היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפי' בזמן גלות" (- כלומר אפי' בזמן שאין שלטון ישראל). הרמב"ן בספר המצוות.
רש"י ברכות נז, א: שחו''ל אין לה זכיות אלא עון יש בישיבתה.
הכוזרי: אם כן אתה מקצר בחובת תורתך.
הרשב"ש (סימן ב) "מצוה היא על כל יחיד לעלות לדור שם, אלא שמצוה זו אם יש דברים מונעים אינו מחויב לעלות". ומכלל לאו אתה שומע הן.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 760
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי בנציון » 10 דצמבר 2018, 20:49

מבקש אמת כתב:לכאורה קשה גם למה התירו לצאת לחו"ל לצורך הרווחה, דהיינו להרויח עוד כסף אף שאינו צריך לזה כיון שהוא עשיר, וכי זה צורך מצוה? ואין לומר שנחשב למצוה כיון שיכול לתרום לצדקה וכו' כיון שההיתר הוא בסתמא גם למי שמתכונן לבזבז את כספו על תענוגות בעלמא.

בספר ויואל משה ביאר שבזמן הגלות לא שייך עיקר האיסור לצאת לחו"ל כיון שיש גזירת גלות, ורק שכדי שלא לזלזל בקדושת א"י אסרו חכמים לצאת לחו"ל ללא שום תועלת, וע"כ בכל תועלת שהיא כלראות פני חבירו ולהרויח ממון מותר, משא"כ טיול שהוא תענוגות בעלמא לא נחשב לתועלת ולכן אסרו. אמנם בזמן הבית שנהג עיקר האיסור לצאת לחו"ל אין היתר לצאת אלא לצורך מצוה גמורה (לדעת התוס' והרמב"ם ללמוד תורה ולישא אשה ולדעת השאלתות גם שאר מצוות)
אם מותר לכל צורך, אם כן יהיה מותר גם לשוט, ומדוע בשביל לקנות שוקולד ממולא בתות מותר לצאת, ובשביל להסתובב בפריז יהיה אסור. [וגם עיקר הסברא אינה מובנת לכאורה, ראשית כל היכן מצאנו שבגלל שהקדוש ברוך הוא גזר גזירה מתבטלת מצוה, לדוגמה האם נאמר שבזמן שאין תכלת, אין מצוה לשים תכלת, בוודאי יש מצוה אלא שאי אפשר לקיימה, ושנית, ממה נפשך, אם מצוות ישוב ארץ ישראל עדיין קיימת כמו שכתב הרמב"ן, אם כן מדוע האיסור לצאת לחו"ל לא קיים].
אלא וודאי שכל פרנסה הוא צורך מצוה, אלא שאדם צריך לדעת איך להשתמש בכסף, משל למה הדבר דומה, אם נאמר שלצורך לקנות ספרים מותר לצאת, תשאל, מדוע זה מצוה הרי ייתכן שהוא קונה את הספרים בשביל לקשט את הארון בביתו, אמנם כמובן אין זו קושיא, כי לקנות ספרים זה צורך מצוה, רק שהאדם צריך להיות בר דעת ולדעת איך להשתמש בספרים, והוא הדין לענין הרוחה.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי מבקש אמת » 11 דצמבר 2018, 02:41

בנציון כתב:
מבקש אמת כתב: צ"ע היאך אפשר לומר שיש חיוב על כל מי שגר בחו"ל לעלות לארץ, דא"כ למה לא עלו האמוראים והגאונים שבזמנם היה יישוב חשוב בא"י והיתה אפשרות לעלות (ובאמת היו כמה אמוראים כרב זירא ורב ירמיה שעלו אבל הרוב לא עלו)? וכן היו זמנים נוספים שהיה יישוב בא"י והיה אפשר לגור שם בלי סכנה ופחד כמו בזמן האר"י והבית יוסף, וכן בין שני מלחמות העולם וכדומה. ואם נאמר שאין חיוב לעלות אלא מצוה א"ש, כיון שהיו להם שיקולים אחרים שגברו על המצוה, אבל א"נ שהוא חיוב קשה.
זו לא שאלה, משום שבאמת בזמנם לא היה אפשרות לעלות אלא ליחידים, הן משום הסכנות והן משום הפרנסה.
יש כמה ראשונים שאומרים שזה חיוב:
הרמב"ן בספר המצוות "א"כ היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפי' בזמן גלות" (- כלומר אפי' בזמן שאין שלטון ישראל). הרמב"ן בספר המצוות.
רש"י ברכות נז, א: שחו''ל אין לה זכיות אלא עון יש בישיבתה.
הכוזרי: אם כן אתה מקצר בחובת תורתך.
הרשב"ש (סימן ב) "מצוה היא על כל יחיד לעלות לדור שם, אלא שמצוה זו אם יש דברים מונעים אינו מחויב לעלות". ומכלל לאו אתה שומע הן.
זה אינו, שהרי בזמן האמוראים היה יישוב חשוב בא"י והרבה אמוראים כרבי יוחנן ורבי אמי ורבי אסי ורבי אבהו ורבי יונה וכל האמוראים המוזכרים בירושלמי דרו שם, ואפילו בזמן הבית מבואר בפסחים ג,ב שרבי יהודה בן בתירא היה גר בנציבין שהיה בחו"ל (עי' תוס' שם) וכן הלל ורבי חייא ורבי נתן גרו בבבל עד שעלו לא"י (ואין לומר שעד עלייתם היו עמי הארץ שלא ידעו שהיה חובה לעלות וכשנודע להם מיד עלו, שהרי בשעת עלייתם כבר היו גדולי הדור כדמשמע בסנהדרין יא,א), ובודאי היתה אפשרות סבירה לדור בא"י מבחינת סכנה ופרנסה. וכנ"ל בכמה תקופות אחרות כזמן הב"י ועוד.

ויעויין באגרות משה (אה"ע ח"א קב) שעיקר הוכחתו שאין חיוב מכך שלא מצינו בשום מקום חיוב לעלות אלא רק איסור לצאת, וכותב כן גם לדעת הרמב"ן. וע"כ פשוט שמש"כ הרמב"ן ושאר ראשונים לשון חיוב לאו דווקא וכוונתם לומר ששייכת מצוה זו גם בזמן הגלות אבל לא בתורת מצוה חיובית אלא בתורת מצוה קיומית (וגם מהרשב"ש שם מוכח כן, שהרי כתב שאין מצוה זו מצוה כוללת לכל ישראל בגלות כיון שהשביענו הקב"ה שלא לעלות בחומה ולא לדחוק את הקץ, אלא שמצוה היא על כל יחיד לעלות. ואם היא מצוה חיובית מה שייך לומר שיש מצוה חיובית על כל יחיד אבל לכלל אדרבה הוא נגד רצון ה', הלא אם מוטל על כל יחיד לעלות ממילא גם הכלל יעלה? אלא פשוט שהוא מצוה קיומית בלבד וע"ז אמר שכיון שישנם סיבות למנוע העלייה נמצא שלא כל ישראל יעלו אלא מיעוטם בלבד).


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 216
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי גל גל » 11 דצמבר 2018, 08:03

בנציון כתב:
מבקש אמת כתב:לכאורה קשה גם למה התירו לצאת לחו"ל לצורך הרווחה, דהיינו להרויח עוד כסף אף שאינו צריך לזה כיון שהוא עשיר, וכי זה צורך מצוה? ואין לומר שנחשב למצוה כיון שיכול לתרום לצדקה וכו' כיון שההיתר הוא בסתמא גם למי שמתכונן לבזבז את כספו על תענוגות בעלמא.

בספר ויואל משה ביאר שבזמן הגלות לא שייך עיקר האיסור לצאת לחו"ל כיון שיש גזירת גלות, ורק שכדי שלא לזלזל בקדושת א"י אסרו חכמים לצאת לחו"ל ללא שום תועלת, וע"כ בכל תועלת שהיא כלראות פני חבירו ולהרויח ממון מותר, משא"כ טיול שהוא תענוגות בעלמא לא נחשב לתועלת ולכן אסרו. אמנם בזמן הבית שנהג עיקר האיסור לצאת לחו"ל אין היתר לצאת אלא לצורך מצוה גמורה (לדעת התוס' והרמב"ם ללמוד תורה ולישא אשה ולדעת השאלתות גם שאר מצוות)
אם מותר לכל צורך, אם כן יהיה מותר גם לשוט, ומדוע בשביל לקנות שוקולד ממולא בתות מותר לצאת, ובשביל להסתובב בפריז יהיה אסור. [וגם עיקר הסברא אינה מובנת לכאורה, ראשית כל היכן מצאנו שבגלל שהקדוש ברוך הוא גזר גזירה מתבטלת מצוה, לדוגמה האם נאמר שבזמן שאין תכלת, אין מצוה לשים תכלת, בוודאי יש מצוה אלא שאי אפשר לקיימה, ושנית, ממה נפשך, אם מצוות ישוב ארץ ישראל עדיין קיימת כמו שכתב הרמב"ן, אם כן מדוע האיסור לצאת לחו"ל לא קיים].
אלא וודאי שכל פרנסה הוא צורך מצוה, אלא שאדם צריך לדעת איך להשתמש בכסף, משל למה הדבר דומה, אם נאמר שלצורך לקנות ספרים מותר לצאת, תשאל, מדוע זה מצוה הרי ייתכן שהוא קונה את הספרים בשביל לקשט את הארון בביתו, אמנם כמובן אין זו קושיא, כי לקנות ספרים זה צורך מצוה, רק שהאדם צריך להיות בר דעת ולדעת איך להשתמש בספרים, והוא הדין לענין הרוחה.
עדיין לא הבנתי למה כל פרנסה נחשבת מצווה אם יש לו כל מה שהוא צריך...


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 760
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי בנציון » 11 דצמבר 2018, 13:40

מבקש אמת כתב:זה אינו, שהרי בזמן האמוראים היה יישוב חשוב בא"י והרבה אמוראים כרבי יוחנן ורבי אמי ורבי אסי ורבי אבהו ורבי יונה וכל האמוראים המוזכרים בירושלמי דרו שם, ואפילו בזמן הבית מבואר בפסחים ג,ב שרבי יהודה בן בתירא היה גר בנציבין שהיה בחו"ל (עי' תוס' שם) וכן הלל ורבי חייא ורבי נתן גרו בבבל עד שעלו לא"י (ואין לומר שעד עלייתם היו עמי הארץ שלא ידעו שהיה חובה לעלות וכשנודע להם מיד עלו, שהרי בשעת עלייתם כבר היו גדולי הדור כדמשמע בסנהדרין יא,א), ובודאי היתה אפשרות סבירה לדור בא"י מבחינת סכנה ופרנסה. וכנ"ל בכמה תקופות אחרות כזמן הב"י ועוד.

ויעויין באגרות משה (אה"ע ח"א קב) שעיקר הוכחתו שאין חיוב מכך שלא מצינו בשום מקום חיוב לעלות אלא רק איסור לצאת, וכותב כן גם לדעת הרמב"ן. וע"כ פשוט שמש"כ הרמב"ן ושאר ראשונים לשון חיוב לאו דווקא וכוונתם לומר ששייכת מצוה זו גם בזמן הגלות אבל לא בתורת מצוה חיובית אלא בתורת מצוה קיומית (וגם מהרשב"ש שם מוכח כן, שהרי כתב שאין מצוה זו מצוה כוללת לכל ישראל בגלות כיון שהשביענו הקב"ה שלא לעלות בחומה ולא לדחוק את הקץ, אלא שמצוה היא על כל יחיד לעלות. ואם היא מצוה חיובית מה שייך לומר שיש מצוה חיובית על כל יחיד אבל לכלל אדרבה הוא נגד רצון ה', הלא אם מוטל על כל יחיד לעלות ממילא גם הכלל יעלה? אלא פשוט שהוא מצוה קיומית בלבד וע"ז אמר שכיון שישנם סיבות למנוע העלייה נמצא שלא כל ישראל יעלו אלא מיעוטם בלבד).
א. זה וודאי שהמצב בא"י היה קשה בזמן האמוראים, ואחרי הדור של רבי יוחנן, התבטל כמעט לגמרי הישוב בא"י, וכמו שהרגשתם בזה, שדווקא מאותו דור, הראשון לאמוראים, היו אמוראים בא"י, וגם באותו זמן הישוב בא"י היה קשה, כידוע שמזמן החורבן הישוב התדרדר בהדרגה, עד שכמעט לא היה שייך לגור בא"י.
ב. מאד קשה לומר שהראשונים כותבים חיוב, וכוונתם שזה רשות. אני חושב שאפילו לשון עילגים אינו.
ג. וגם אותה תמיהה יש על התורה, הרי התורה כותבת כמה וכמה פעמים וירשתם אותה וישבתם בה, ואנחנו מסבירים שהכוונה לא שאתם צריכים לעשות את זה, אלא שאם תעשו את זה יהיה לכם מצווה? ואולי גם נאמר כך בכל המצוות כמו למשל ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, לא הכוונה שצריכים לעשות ציצית, אלא שאם תשימו יהיה לכם מצווה?
ד. ובדעת רש"י בוודאי אי אפשר לפרש כך, שהרי הוא כותב שחו"ל יש עוון בישיבתה.
ה. הרשב"ש לא אומר שאין מצוה על הכלל, אלא שאי אפשר, וכלשונו שם "אבל היא נמנעת", לא שאין מצוה, אלא שאי אפשר לקיים אותה, מחמת שהשביע הקדוש ברוך הוא שלא יעלו בחומה, וכמו שביאר המהר"ל ששלש שבועות הם גזירות שהדבר לא יצליח.


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 760
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי בנציון » 11 דצמבר 2018, 13:46

גל גל כתב:
בנציון כתב:
מבקש אמת כתב:לכאורה קשה גם למה התירו לצאת לחו"ל לצורך הרווחה, דהיינו להרויח עוד כסף אף שאינו צריך לזה כיון שהוא עשיר, וכי זה צורך מצוה? ואין לומר שנחשב למצוה כיון שיכול לתרום לצדקה וכו' כיון שההיתר הוא בסתמא גם למי שמתכונן לבזבז את כספו על תענוגות בעלמא.

בספר ויואל משה ביאר שבזמן הגלות לא שייך עיקר האיסור לצאת לחו"ל כיון שיש גזירת גלות, ורק שכדי שלא לזלזל בקדושת א"י אסרו חכמים לצאת לחו"ל ללא שום תועלת, וע"כ בכל תועלת שהיא כלראות פני חבירו ולהרויח ממון מותר, משא"כ טיול שהוא תענוגות בעלמא לא נחשב לתועלת ולכן אסרו. אמנם בזמן הבית שנהג עיקר האיסור לצאת לחו"ל אין היתר לצאת אלא לצורך מצוה גמורה (לדעת התוס' והרמב"ם ללמוד תורה ולישא אשה ולדעת השאלתות גם שאר מצוות)
אם מותר לכל צורך, אם כן יהיה מותר גם לשוט, ומדוע בשביל לקנות שוקולד ממולא בתות מותר לצאת, ובשביל להסתובב בפריז יהיה אסור. [וגם עיקר הסברא אינה מובנת לכאורה, ראשית כל היכן מצאנו שבגלל שהקדוש ברוך הוא גזר גזירה מתבטלת מצוה, לדוגמה האם נאמר שבזמן שאין תכלת, אין מצוה לשים תכלת, בוודאי יש מצוה אלא שאי אפשר לקיימה, ושנית, ממה נפשך, אם מצוות ישוב ארץ ישראל עדיין קיימת כמו שכתב הרמב"ן, אם כן מדוע האיסור לצאת לחו"ל לא קיים].
אלא וודאי שכל פרנסה הוא צורך מצוה, אלא שאדם צריך לדעת איך להשתמש בכסף, משל למה הדבר דומה, אם נאמר שלצורך לקנות ספרים מותר לצאת, תשאל, מדוע זה מצוה הרי ייתכן שהוא קונה את הספרים בשביל לקשט את הארון בביתו, אמנם כמובן אין זו קושיא, כי לקנות ספרים זה צורך מצוה, רק שהאדם צריך להיות בר דעת ולדעת איך להשתמש בספרים, והוא הדין לענין הרוחה.
עדיין לא הבנתי למה כל פרנסה נחשבת מצווה אם יש לו כל מה שהוא צריך...
כבר הסביר זאת בטוטו"ד הרב @שאר לעמו באשכול הסמוך, שפרנסה זה תמיד חיי נפש, ואם לו לא יהיה שום דבר מה לעשות עם הכסף, הוא יכול לפרנס אחרים. הגמרא אומרת שצדיקים ממונם חביב עליהם מגופם, אפילו אם יש להם מספיק כסף, כמו יעקב אבינו שהיה עשיר וחזר על פכים קטנים, ובוודאי זה חביב עליהם לא בשביל שיוכלו לעשות עם זה תענוגות עולם הזה, אלא שכל מה שניתן להם, ניתן לצורך עבודת ה'.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1921
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי שאר לעמו » 11 דצמבר 2018, 13:49

מבקש אמת כתב:ויעויין באגרות משה (אה"ע ח"א קב) שעיקר הוכחתו שאין חיוב מכך שלא מצינו בשום מקום חיוב לעלות אלא רק איסור לצאת.
יש דין כפיה אף בזמן הזה, ולכל הפחות בעל רשאי לפכות אשתו לעלות לא"י או לירושלים (אם יש להם פרנסה, כמובן).
וראה ביאור הגר"א אבה"ע סי' ע"ה סקי"ז.


מלמד להועיל
משתמש ותיק
הודעות: 509
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 249 פעמים
קיבל תודה: 165 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי מלמד להועיל » 11 דצמבר 2018, 14:29

@בנציון מי אמר שלפרנס אחרים זה נחשב חיי נפש


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1921
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי שאר לעמו » 11 דצמבר 2018, 17:33

מלמד להועיל
שהקב"ה ישפיע עליך שפע רב (עד שיבלו שפתותינו מלומר די ושבח)
ואז ראו תראה שגם זו עבודה קשה שבמקדש.. צרכי עמך מרובים..
אבל הפשוט יותר שחז"ל אמרו אוהב כסף לא ישבע כסף, ואדם מרגיש שלוו יותר כשפרנסתו מצויה בשפע, אף אם הוא מסתפק במועט, והשאר נותן לצדקה.
זו כוונת המג"א כשהגדיר יוצא להרווחה כמצוה קצת.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי מבקש אמת » 11 דצמבר 2018, 18:47

בנציון כתב:
מבקש אמת כתב:זה אינו, שהרי בזמן האמוראים היה יישוב חשוב בא"י והרבה אמוראים כרבי יוחנן ורבי אמי ורבי אסי ורבי אבהו ורבי יונה וכל האמוראים המוזכרים בירושלמי דרו שם, ואפילו בזמן הבית מבואר בפסחים ג,ב שרבי יהודה בן בתירא היה גר בנציבין שהיה בחו"ל (עי' תוס' שם) וכן הלל ורבי חייא ורבי נתן גרו בבבל עד שעלו לא"י (ואין לומר שעד עלייתם היו עמי הארץ שלא ידעו שהיה חובה לעלות וכשנודע להם מיד עלו, שהרי בשעת עלייתם כבר היו גדולי הדור כדמשמע בסנהדרין יא,א), ובודאי היתה אפשרות סבירה לדור בא"י מבחינת סכנה ופרנסה. וכנ"ל בכמה תקופות אחרות כזמן הב"י ועוד.

ויעויין באגרות משה (אה"ע ח"א קב) שעיקר הוכחתו שאין חיוב מכך שלא מצינו בשום מקום חיוב לעלות אלא רק איסור לצאת, וכותב כן גם לדעת הרמב"ן. וע"כ פשוט שמש"כ הרמב"ן ושאר ראשונים לשון חיוב לאו דווקא וכוונתם לומר ששייכת מצוה זו גם בזמן הגלות אבל לא בתורת מצוה חיובית אלא בתורת מצוה קיומית (וגם מהרשב"ש שם מוכח כן, שהרי כתב שאין מצוה זו מצוה כוללת לכל ישראל בגלות כיון שהשביענו הקב"ה שלא לעלות בחומה ולא לדחוק את הקץ, אלא שמצוה היא על כל יחיד לעלות. ואם היא מצוה חיובית מה שייך לומר שיש מצוה חיובית על כל יחיד אבל לכלל אדרבה הוא נגד רצון ה', הלא אם מוטל על כל יחיד לעלות ממילא גם הכלל יעלה? אלא פשוט שהוא מצוה קיומית בלבד וע"ז אמר שכיון שישנם סיבות למנוע העלייה נמצא שלא כל ישראל יעלו אלא מיעוטם בלבד).
א. זה וודאי שהמצב בא"י היה קשה בזמן האמוראים, ואחרי הדור של רבי יוחנן, התבטל כמעט לגמרי הישוב בא"י, וכמו שהרגשתם בזה, שדווקא מאותו דור, הראשון לאמוראים, היו אמוראים בא"י, וגם באותו זמן הישוב בא"י היה קשה, כידוע שמזמן החורבן הישוב התדרדר בהדרגה, עד שכמעט לא היה שייך לגור בא"י.
ב. מאד קשה לומר שהראשונים כותבים חיוב, וכוונתם שזה רשות. אני חושב שאפילו לשון עילגים אינו.
ג. וגם אותה תמיהה יש על התורה, הרי התורה כותבת כמה וכמה פעמים וירשתם אותה וישבתם בה, ואנחנו מסבירים שהכוונה לא שאתם צריכים לעשות את זה, אלא שאם תעשו את זה יהיה לכם מצווה? ואולי גם נאמר כך בכל המצוות כמו למשל ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, לא הכוונה שצריכים לעשות ציצית, אלא שאם תשימו יהיה לכם מצווה?
ד. ובדעת רש"י בוודאי אי אפשר לפרש כך, שהרי הוא כותב שחו"ל יש עוון בישיבתה.
ה. הרשב"ש לא אומר שאין מצוה על הכלל, אלא שאי אפשר, וכלשונו שם "אבל היא נמנעת", לא שאין מצוה, אלא שאי אפשר לקיים אותה, מחמת שהשביע הקדוש ברוך הוא שלא יעלו בחומה, וכמו שביאר המהר"ל ששלש שבועות הם גזירות שהדבר לא יצליח.
א. הרמב"ם כתב להיפך, שברוב זמן האמוראים היה המצב בא"י יותר טוב ורק בסוף התקופה היה המצב בבבל יותר טוב, וז"ל הריטב"א ביומא נז,א:

משום דדיירי בארעא דחשוכה אמרי שמעתתא דמחשכן. פירש הרמב"ם ז"ל בתשובת שאלה דר' ירמיה לטעמיה דאמר (סנהדרין כ"ד א') במחשכים הושיבני כמתי עולם זה תלמוד בבלי וטעמא משום דלא נהירי להון טעמי דמתנייתא כהלכה כמה דנהירי לרבנן דא"י, ור' זירא נמי (ב"מ פ"ה א') בעי דלשתכח לי' טעמי דבבלאי משום דלא נהירן לי' בתר דשמע טעמי דמערבא, דמנהגא דעלמא דמדכר איניש טפי מאי דגמר ברישא, מיהו לאו בכל הדורות היו כן אלא בימי רבה ורב יוסף ואביי ורבא דהוו להו שמדות כדאיתא בפרק השוכר את הפועלים (ב"מ פ"ו א'), ואמרינן נמי בפרק אלו טריפות (חולין מ"ו א') ערקו רבה ורב יוסף ור' זירא קרי להו ערוקאי שהיו בורחין מחמת השמדות ואמר להו ר' זירא שעם כל זה לא ישכחו דברי תורה, ואמרינן בפרק המנחות והנסכים (מנחות ק"ג ב') והיו חייך תלואים לך מנגד זה הלוקח תבואה משנה לשנה ואם כך ללוקח תבואה משנה לשנה כש"כ לשמדות שיש בו סכנת נפשות, וזהו טעמן של ר' זירא ור' ירמיה, אבל אח"כ נתגברה התורה בבבל כש"כ בימי רב אשי דאמרינן מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד, ע"כ דברי רבינו ז"ל וחיים הם למוצאיהם

ויעויין בקידושין כט,ב שבני בבל היו הולכים לא"י ללמוד תורה (ובתוס' שם ובשבת ט,ב כתבו שגם מבני א"י היו הולכים ללמוד תורה בבבל) וזה היה בימי רב חסדא כמבואר בתוס', וכן בשבת קמה,ב איתא שבני א"י היו עשירים ובני בבל היו עניים (והתוס' בקידושין כתבו מחמת כן שלבני בבל צריך ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה) וזה היה בזמן רב יהודה שהיה דור שני לאמוראים, וחזינן מכל הני שאדרבה בדורות האמוראים הראשונים היה המצב בא"י יותר טוב מבבבל מכל הבחינות, ואעפ"כ לא עלו אמוראי בבל לא"י. ואפילו רבי זירא שעלה לא"י לא עלה עד שהראוהו שעורים בחלומו שהוא סימן שנמחלו כל עוונותיו (ברכות נז,א) ואם היה חיוב לא היה מחכה לסימנים מן השמים.

ג. התורה גם כותבת "שבעת ימים תאכל מצות" וגם לדעות שסוברים שזה מצוה אינה אלא קיומית, וכן כתוב "בסוכות תשבו שבעת ימים" ואין חיוב לישב בסוכה אלא אם רוצה לאכול ולישן, וכן כתוב "וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך כאשר צויתך" ואין חיוב לזבוח אלא אם רוצה לאכול.

ד. לענ"ד פשוט שכוונת רש"י "עוון" על משקל "זכות" כלומר שישיבה בחו"ל ריקה מזכויות ויש בה טומאת ארץ העמים, אבל לא שהוא עוון כפשוטו שמבטל עשה. אם היה כוונתו כך היה רש"י בעצמו עולה לא"י, ולא מסתבר שהיה אנוס כיון ש100 שנה אחריו עלו מאות יהודים ובראשם בעלי התוספות הר"ש משאנץ והר"י מלוניל ור"י מפריז. (וגם אם נאמר שהמצב השתנה באותם מאה שנה מ"מ גם בזמן עליית בעלי התוס' והרמב"ן לא עלו רוב חכמי ישראל, וכן בתקופות שאח"כ)

ה. לשון הרשב"ש "אמנם מצוה זו אינה מצוה כללית לכל ישראל בגלות החל הזה".


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 760
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי בנציון » 11 דצמבר 2018, 23:49

מבקש אמת כתב: א. הרמב"ם כתב להיפך, שברוב זמן האמוראים היה המצב בא"י יותר טוב ורק בסוף התקופה היה המצב בבבל יותר טוב, וז"ל הריטב"א ביומא נז,א:

משום דדיירי בארעא דחשוכה אמרי שמעתתא דמחשכן. פירש הרמב"ם ז"ל בתשובת שאלה דר' ירמיה לטעמיה דאמר (סנהדרין כ"ד א') במחשכים הושיבני כמתי עולם זה תלמוד בבלי וטעמא משום דלא נהירי להון טעמי דמתנייתא כהלכה כמה דנהירי לרבנן דא"י, ור' זירא נמי (ב"מ פ"ה א') בעי דלשתכח לי' טעמי דבבלאי משום דלא נהירן לי' בתר דשמע טעמי דמערבא, דמנהגא דעלמא דמדכר איניש טפי מאי דגמר ברישא, מיהו לאו בכל הדורות היו כן אלא בימי רבה ורב יוסף ואביי ורבא דהוו להו שמדות כדאיתא בפרק השוכר את הפועלים (ב"מ פ"ו א'), ואמרינן נמי בפרק אלו טריפות (חולין מ"ו א') ערקו רבה ורב יוסף ור' זירא קרי להו ערוקאי שהיו בורחין מחמת השמדות ואמר להו ר' זירא שעם כל זה לא ישכחו דברי תורה, ואמרינן בפרק המנחות והנסכים (מנחות ק"ג ב') והיו חייך תלואים לך מנגד זה הלוקח תבואה משנה לשנה ואם כך ללוקח תבואה משנה לשנה כש"כ לשמדות שיש בו סכנת נפשות, וזהו טעמן של ר' זירא ור' ירמיה, אבל אח"כ נתגברה התורה בבבל כש"כ בימי רב אשי דאמרינן מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד, ע"כ דברי רבינו ז"ל וחיים הם למוצאיהם

ויעויין בקידושין כט,ב שבני בבל היו הולכים לא"י ללמוד תורה (ובתוס' שם ובשבת ט,ב כתבו שגם מבני א"י היו הולכים ללמוד תורה בבבל) וזה היה בימי רב חסדא כמבואר בתוס', וכן בשבת קמה,ב איתא שבני א"י היו עשירים ובני בבל היו עניים (והתוס' בקידושין כתבו מחמת כן שלבני בבל צריך ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה) וזה היה בזמן רב יהודה שהיה דור שני לאמוראים, וחזינן מכל הני שאדרבה בדורות האמוראים הראשונים היה המצב בא"י יותר טוב מבבבל מכל הבחינות, ואעפ"כ לא עלו אמוראי בבל לא"י. ואפילו רבי זירא שעלה לא"י לא עלה עד שהראוהו שעורים בחלומו שהוא סימן שנמחלו כל עוונותיו (ברכות נז,א) ואם היה חיוב לא היה מחכה לסימנים מן השמים.

ג. התורה גם כותבת "שבעת ימים תאכל מצות" וגם לדעות שסוברים שזה מצוה אינה אלא קיומית, וכן כתוב "בסוכות תשבו שבעת ימים" ואין חיוב לישב בסוכה אלא אם רוצה לאכול ולישן, וכן כתוב "וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך כאשר צויתך" ואין חיוב לזבוח אלא אם רוצה לאכול.

ד. לענ"ד פשוט שכוונת רש"י "עוון" על משקל "זכות" כלומר שישיבה בחו"ל ריקה מזכויות ויש בה טומאת ארץ העמים, אבל לא שהוא עוון כפשוטו שמבטל עשה. אם היה כוונתו כך היה רש"י בעצמו עולה לא"י, ולא מסתבר שהיה אנוס כיון ש100 שנה אחריו עלו מאות יהודים ובראשם בעלי התוספות הר"ש משאנץ והר"י מלוניל ור"י מפריז. (וגם אם נאמר שהמצב השתנה באותם מאה שנה מ"מ גם בזמן עליית בעלי התוס' והרמב"ן לא עלו רוב חכמי ישראל, וכן בתקופות שאח"כ)

ה. לשון הרשב"ש "אמנם מצוה זו אינה מצוה כללית לכל ישראל בגלות החל הזה".
א. אפשר לדון למה היו אנוסים, אבל זה וודאי שהאמוראים שלא עלו, לא עלו בגלל שהיו אנוסים, או משום שרבם היה בחו"ל או משום סיבות אחרות, אבל זה וודאי שהיתה גזירת גלות באלף החמישי, וכשהקדוש ברוך הוא גוזר גלות, הוא דואג שהגזירה תתקיים.
ג. שבעת ימים תאכל מצות, למדו חז"ל שהפסוק בא לומר שאם אתה רוצה לאכול, תאכל מצה ולא חמץ, ואם כן מה שהפסוק אומר הוא אומר בתורת חיוב, וכן בסוכות תשבו שבעת ימים, לומדים חז"ל תשבו כעין תדורו, וזה חיוב, שאם עושה מעשים של דירה כגון אכילה ושינה, חייב להיות בסוכה, וכן וזבחת, אין כוונת התורה שאתה חייב כל יום לזבוח כבש, אלא שאם אתה רוצה לאכול, אתה חייב לזבוח.
ואם נרצה ללמוד את הפסוקים האלו בדרך של מצוה קיומית, דהיינו רשות ולא חובה, נצטרך לומר שמותר לאכול חמץ בפסח, אלא שאם אוכל מצה מקיים מצוה, ומותר לאכול מחוץ לסוכה, ומותר לאכול בלי שחיטה, ורק שאם עושה את הדברים האלו מקיים מצוה.
ד. בלשון רש"י זה מאד קשה.
שוב, ממה שרש"י לא עלה, אין ראיה. באופן כללי אי אפשר להוכיח ממה שזה לא עלה וממה שזה לא עלה, כי על כל אחד אני יכול לכתוב לך אלף ואחד הסברים למה הוא לא יכול היה לעלות. וצא ולמד מתלמידי הגר"א שעלו כמה מאות שנים אחרי רש"י, וכמה הדבר היה כמעט בלתי אפשרי, ורק יחידים החזיקו מעמד, וכל שכן בזמנו של רש"י. ועליית תלמידי התוספות שהזכרת היא גופא ראיה, שהרי עלייה זו היתה עלייה של שלש מאות אנשים, ומאות שנים זכורה העליה הזאת כעליה היסטורית, ומזה אתה יכול ללמוד כמה היה קשה עד בלתי אפשרי לעלות, עד שכאשר עולים שלש מאות אנשים, זה נחשב מהפך היסטורי.
ה. הרשב"ש מיד אחרי זה מסביר, "אבל היא נמנעת" כלומר שאי אפשר לקיים אותה.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 712
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי משיב כהלכה » 18 דצמבר 2018, 12:06

בשאלה זו עמד הגאון הרב שלמה דיכובסקי שליט"א, לשעבר חבר בית הדין הגדול בירושלים, ומסקנתו היא להתיר יציאה לחו"ל לכל צורך שהוא, כולל טיול לצורך בריאות הנפש או ביקור בקברי צדיקים, ונביא להלן את נימוקיו בקצרה.

א. יציאה לצורך עסקים או ביקור קרוב משפחה: הרמב"ם (הל' מלכים ה,ט) פסק: "אסור לצאת מא"י לחו"ל לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אשה או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ. וכן יוצא הוא לסחורה". לפירוש הראב"ד, מותרת יציאה לחו"ל גם להרווחה, שמשמעותה צבירת נכסים נוספת.

לשו"ע, היציאה לחו"ל מותרת רק כדי ללמוד תורה וכדי לישא אשה, כדעת התוס'. לכאורה, דבר זה הוא בניגוד למה שנפסק בשו"ע או"ח (תקלא, ד) כראב"ד וכרא"ש, שהיתר הגילוח בחול המועד חל גם על "הבא ממדינת הים בחול המועד, או שבא בערב הרגל, ולא היה שהות ביום לגלח. והוא שלא יצא מא"י לחו"ל לטייל". מדבריו דייק במגן-אברהם (ס"ק ז): "אבל יצא להרויח, או לראות פני חבירו, שרי, דמקרי מצוה". הוא רומז לרמ"א שכתב לעיל (או"ח רמח, ד): "כל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חבירו, חשוב הכל דבר מצוה, ואינו חשוב דבר הרשות רק כשהולך לטייל". כדברי מג"א פסק במשנה-ברורה (תקלא,יד), ועיין בביאור הגר"א שם ובשער-הציון ס"ק יב. הרי שבשו"ע פסק שהיציאה לחו"ל מותרת גם לצורך הרווחה וכן לראיית פני חבר. כדי ליישב סתירה זו, צריך לחלק בין יציאתו של כהן לחו"ל לבין איסור היציאה החל על ישראל. לכהן יש איסור כפול: יציאה מארץ ישראל, וטומאת ארץ העמים. ועל כן ההיתר שלו הוא מצומצם, לדעת השו"ע. ואילו על ישראל חל רק איסור היציאה לחו"ל, ועל כן ההיתר רחב יותר.

מכאן, לכאורה, שלישראל מותר לצאת לחו"ל גם לצרכים נוספים, כמו הרווחה וראית פני חבירו, ואילו לכהנים ההיתר מצומצם מאד: לישא אשה או ללמוד תורה. אמנם גם לגבי כהנים יש פתח להתיר היום יותר, שכן הש"ך (יו"ד שסט,ב) כתב שאיסור ארץ העמים החל על הכהן, הוא רק "בזמן שהיה ארץ ישראל בטהרה." אז "אסור לכהן לילך מא"י לארץ העמים שהוא חוצה לארץ, שהיו הגויים קוברים מתיהם בכל מקום." גם הט"ז (שם ס"ק ג) כתב: "זה קאי בזמן שהיו טהרות בארץ ישראל". רבי עקיבא איגר הוסיף בגליון שו"ע: "ועכשיו לא נהגו ליזהר, מפני הפרנסה, כי היכי דשרי להציל מיד גוי… אי נמי, בגלל שכולנו טמאי מתים." היתרים אלו מעמידים את הכהנים בדרגה השווה לישראלים באשר ליציאתם לחו"ל.

מתבאר שראיית פני חבירו מהווה היתר לצאת מן הארץ לחו"ל, ונחשבת כיציאה לדבר מצוה. בנוסף, גם יציאה להרווחה - שלפי רש"י הכוונה היא למי שיש לו נכסים הרבה, ויוצא להרויח יותר - גם היא מותרת.

ב. יציאה לנופש: ראינו שיציאה לצורכי רפואה מותרת. נראה שגם יציאה לנופש המושג ע"י שינוי אויר ושינוי אווירה, גם היא בבחינת צורך, ומותרת. אם התירו חז"ל "הרווחת נכסים", למי שיש לו נכסים ורצה להרוויח עוד ועוד, למה לא נתיר גם "הרווחת הגוף", שאינה פחותה מרווח של נכסים?

"הרווחת הנפש" אינה פחותה מהרווחת הגוף - על שניהם אנו מתפללים: רפואת הנפש ורפואת הגוף. במתח שבו חי אדם כיום יש מקום להנחה שרבים הם הזקוקים ל"אוורור" פיזי ונפשי, שקשה למצאו בארץ, ובפרט בתקופת הקיץ. למה יגרע צורך זה, שהוא צורך חיוני, מהרווחת נכסים המתירה לצאת לחו"ל, כאמור בברייתא וכנפסק בשו"ע?

ג. יציאה לטיול: התייחס לכך הר"ש וואזנר בשו"ת שבט-הלוי (ח"ה סי' קעג). השואל שאלו על טיול לאילת ולשארם א-שייח, והאם לאיסור היציאה מהארץ יש שיעור זמן. תשובת הר"ש וואזנר היא: "מדברי הרמב"ם פ"ה ממלכים ה"ט יראה ברור, דעיקר האיסור הוא דוקא בדירת חו"ל... אבל בדעתו לחזור - אסור לצאת ללא צורך כלל, אבל בצורך כל דהו לא גזרו. ובטיול, על פי סברא, לא נקרא צורך. ומכל מקום, אם הולכים לזמן מועט מאד, לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ברוך הוא, יש מקום להקל. כמובן, צריך להפך הכל לדבר מצוה". אבחנתו של הר"ש וואזנר בין יציאה להשתקעות בחו"ל, לבין יציאה זמנית המותרת אף לצורך כל דהו, מתאימה לדעת הראב"ד והרא"ש, שכמותם נפסק בשו"ע. אמנם טיול לדעת הר"ש וואזנר אינו נחשב אף לצורך כל דהו, אך הוא עצמו כתב שניתן להפוך את הטיול לדבר של צורך, ע"י שייחדו אותו להתבוננות ב"השמים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע". יש להמליץ על כך את הפסוק "בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיו", שאותו פירש הרמב"ם (הל' דעות ג,ב): "צריך האדם שיכוון לבו וכל מעשיו כולם לידע את השם ברוך הוא בלבד".

נמצא שטיול שכל כולו לצרכי הנאה ובילוי אין להתירו. אבל די בצורך כל דהו הכרוך בטיול - לימוד, הרווחה בסחורה, בבריאות הגוף או הנפש ולצורך התבוננות בפלאי הבריאה - כדי להתירו.

ד. השתטחות על קברי צדיקים: כל עליה על קברי צדיקים - גם בחו"ל - מותרת מאותו טעם של צורך, שהרי יש בה גם לימוד תורה וגם תפילה. זוהי מסקנתו של בעל שדי-חמד (מערכת ארץ ישראל): "אם רוצה לצאת כדי להשתטח על קברי צדיקים, שרי". אמנם, אדם הנוסע לחו"ל במטרה להשתטח על קברי צדיקים סתם, מבלי שתהיה לו נפקא מינה מיהו הצדיק הקבור שם, עליו יש מקום לתמוה: עד שאתה מחפש קברי צדיקים בחו"ל, כלך לך אצל קברי הצדיקים אשר בארץ המה. אולם המחפש קברים של צדיקים מסויימים מחמת שהוא מרגיש עצמו קשור בהם, ושהעליה על קברם תעורר אותו במיוחד - בודאי צורך זה אינו נופל מיציאה להרווחה, ויש להתירו.

הערות:

1) את הנ"ל ניסו לדחות שראיית פני חבירו בימינו אינה נצרכת כי יכול לראות בשיחת וידאו.

ועניתי, שלראות פני חבירו הוא רק דוגמא ליציאה לשם צורך כלשהו, וממילא הפלפול "האם שייך בזמננו ראיית פני חבירו" הוא מיותר לגמרי. שהרי בוודאי אם אדם מרגיש צורך נפשי להתאוורר, ואם הוא מרגיש שרק בחו"ל הוא יכול להתאוורר ולהרגיש מנוחה גמורה וניתוק מחיי היומיום (שמעתי מכמה), אז מהיכי תיתי שראיית פני חבירו עדיפה.

ובמאמר המקורי הגר"ש דיכובסקי מחלק בין כהנים לישראלים שכהנים יכולים לצאת רק לשלוש דברים וכו'.

אגב, גם הטענה אינה נכונה, כי לעולם אינו דומה יצירת קשר בוידאו למפגש פנים אל פנים.

ואם בלראות פני חברו יש גדרי מצווה, אני סמוך ובטוח שבכל יציאה לחו"ל תמצא הרבה גדרי מצווה (וגם חברים שתראה את פניהם...). בנדון דידן, אנשים היוצאים לחו"ל כדי להינפש, בוודאי יש מצווה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" ובריאות הגוף תלויה בבריאות הנפש.

2) עוד ניסו לדחות שאין מקור ליציאה לרפואת הנפש.

ועניתי, מילתא דפשיטא היא שרפואת הנפש לא פחות חשובה מהרווחת ממון. וסיפרו לי היוצאים שהרגישו מנוחת הנפש בלתי רגילה בחו"ל, מה שלא הרגישו בארץ. ומסתבר שזהו ע"י הניתוק לגמרי מהוויית ארץ ישראל. האם ההיתר "לסחורה" פחות חשוב מבריאות הנפש?

3) עוד ניסו לדחות שלדברי הגר"ש וואזנר אין מקור.

ועניתי, שהגר"ש וואזנר קבע יסוד ע"פ דברי הרמב"ם, שעיקר האיסור הוא על דירת חו"ל ולא על יציאה לזמן קצר, ויציאה קצרה מותרת לצורך כל דהוא. וממילא אמנם טיול סתם לשם טיול נאסר, אבל כל צורך שיהיה, גם כדי לראות את נפלאות הבורא, מותר.

דברי הרמב"ם: "אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אשה, או להציל מיד הגויים, ויחזור לארץ; וכן יוצא הוא לסחורה. אבל לשכון בחוצה לארץ אסור". משמע שדירת חו"ל היא עיקר האיסור, "לשכון בחוצה לארץ". עוד פסק הרמב"ם במפורש: "מותר לחזור לארץ מצרים לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש ארצות אחרות ואין אסור אלא להשתקע שם". פשוטו כמשמעו.

מדברי הרמב"ם 'לכבוש ארצות, לסחורה' (לא כדי קיום הנפש אלא סתם כדי להתעשר עוד), משמע שמותר לצורך כל דהוא. גם בדברים שנקט (ללמוד תורה... לסחורה) לא הזכיר מצווה אלא שיהיה צורך כלשהו.

4) עוד ניסו לדחות בשם הראי"ה שיש קברי צדיקים גם בארץ.

ועניתי, שהגר"ש דיכובסקי עצמו ענה יפה על טענת הראי"ה, שהיוצא סתם על מנת להשתטח על קברי צדיקים ויהיה מי שיהיה, עליו יש טענה - וכי גמרת את כל צדיקי ארץ ישראל? אבל היוצא על מנת להשתטח על קברו של צדיק ספציפי, אי אפשר לטעון עליו טענה זו.

ויעויין עוד בהמצ"ב.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1921
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי שאר לעמו » 18 דצמבר 2018, 17:41

התשובה לא מוסיפה על מה שככבר נכתב באשכול. וכבר נדחו קולות אלו באופן מחוור, ושאין להם יסוד אמיתי בהלכה.
התשובה הזאת נראית כסימון על הלוח אחרי שהמטרה נורתה, היות והעולם עמי ארצות נוסע, מה לעשות כדי לומר שמותר..


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 971
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 308 פעמים
קיבל תודה: 307 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי יצחק » 18 דצמבר 2018, 18:57

@משיב כהלכה ,
מתי כן ישנו האיסור לצאת לחו"ל, רק אם הוא יוצא סתם? בלי שום סיבה? מה הוא שוטה?
אנחנו לא שוטים


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1179
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי נבשר » 18 דצמבר 2018, 19:11

"נמצא שטיול שכל כולו לצרכי הנאה ובילוי אין להתירו". עיין בכל מה שכתב מהרב שלמה דיכובסקי. או דוגמא מי שיוצא לחו"ל מפני שלא נעים לו להישאר בבית, וכל חבריו ומשפחתו יוצאים כל שנה לחו"ל.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 712
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי משיב כהלכה » 19 דצמבר 2018, 10:31

שאר לעמו כתב:התשובה לא מוסיפה על מה שככבר נכתב באשכול. וכבר נדחו קולות אלו באופן מחוור, ושאין להם יסוד אמיתי בהלכה.
התשובה הזאת נראית כסימון על הלוח אחרי שהמטרה נורתה, היות והעולם עמי ארצות נוסע, מה לעשות כדי לומר שמותר
לא עמי הארצות נוסעים, אלא רבנים חשובים נהגו ונוהגים לנסוע בקביעות לנופש בחו"ל.

ואם יש מה לענות לגופו של ענין, בבקשה, "כבר נדחו קולות אלו באופן מחוור" זו לא תשובה.

הגר"ש דיכובסקי הוא מגדולי הדיינים ולא קטלא קניא, שלא לדבר על הגר"ש וואזנר זצ"ל, ועצם ההתייחסות הזו לדבריהם היא זלזול בכבודם.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1921
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי שאר לעמו » 19 דצמבר 2018, 12:26

לא באתי לחלק ציונים לאנשים. כתבתי את הנראה מתוך קריאת התשובה המתפרסמת כאן.
מסתמא שלא עיינת באשכול זה: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=3601 שהפנתי עליו לעיל, ואמנם גם שם בקיצור נמרץ, אבל התפרש ונידון עם חו"ר הפורום.
סוף דבר שהיתר מפוקפק זה מסתמך על הרגשות בטן כמו אם התרנו פה למה לא נתיר פה. על כל אלו דן והגדיר האשכול ההוא.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 712
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי משיב כהלכה » 19 דצמבר 2018, 15:02

היות ואנחנו ממילא כאן ולא באשכול ההוא, אולי תסכם בקצרה את השגותיך, אם ישנן, על מה שהבאתי בשם הגאון הגדול הרב דיכובסקי שליט"א לרפו"ש.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1179
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 237 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי נבשר » 19 דצמבר 2018, 21:05

משיב כהלכה כתב:היות ואנחנו ממילא כאן ולא באשכול ההוא, אולי תסכם בקצרה את השגותיך, אם ישנן, על מה שהבאתי בשם הגאון הגדול הרב דיכובסקי שליט"א לרפו"ש.
מה כוונתך לרפו"ש?


משיב כהלכה
משתמש ותיק
הודעות: 712
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי משיב כהלכה » 19 דצמבר 2018, 21:13

בשנתיים האחרונות אינו חש בטוב.


למדן כרוני
הודעות: 86
הצטרף: 18 יוני 2019, 00:10
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי למדן כרוני » 19 יוני 2019, 00:16

מבקש אמת כתב:
11 דצמבר 2018, 02:41
בנציון כתב:
מבקש אמת כתב:
בעיות זמנינו ח''ב.pdf
צ"ע היאך אפשר לומר שיש חיוב על כל מי שגר בחו"ל לעלות לארץ, דא"כ למה לא עלו האמוראים והגאונים שבזמנם היה יישוב חשוב בא"י והיתה אפשרות לעלות (ובאמת היו כמה אמוראים כרב זירא ורב ירמיה שעלו אבל הרוב לא עלו)? וכן היו זמנים נוספים שהיה יישוב בא"י והיה אפשר לגור שם בלי סכנה ופחד כמו בזמן האר"י והבית יוסף, וכן בין שני מלחמות העולם וכדומה. ואם נאמר שאין חיוב לעלות אלא מצוה א"ש, כיון שהיו להם שיקולים אחרים שגברו על המצוה, אבל א"נ שהוא חיוב קשה.
זו לא שאלה, משום שבאמת בזמנם לא היה אפשרות לעלות אלא ליחידים, הן משום הסכנות והן משום הפרנסה.
יש כמה ראשונים שאומרים שזה חיוב:
הרמב"ן בספר המצוות "א"כ היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפי' בזמן גלות" (- כלומר אפי' בזמן שאין שלטון ישראל). הרמב"ן בספר המצוות.
רש"י ברכות נז, א: שחו''ל אין לה זכיות אלא עון יש בישיבתה.
הכוזרי: אם כן אתה מקצר בחובת תורתך.
הרשב"ש (סימן ב) "מצוה היא על כל יחיד לעלות לדור שם, אלא שמצוה זו אם יש דברים מונעים אינו מחויב לעלות". ומכלל לאו אתה שומע הן.

זה אינו, שהרי בזמן האמוראים היה יישוב חשוב בא"י והרבה אמוראים כרבי יוחנן ורבי אמי ורבי אסי ורבי אבהו ורבי יונה וכל האמוראים המוזכרים בירושלמי דרו שם, ואפילו בזמן הבית מבואר בפסחים ג,ב שרבי יהודה בן בתירא היה גר בנציבין שהיה בחו"ל (עי' תוס' שם) וכן הלל ורבי חייא ורבי נתן גרו בבבל עד שעלו לא"י (ואין לומר שעד עלייתם היו עמי הארץ שלא ידעו שהיה חובה לעלות וכשנודע להם מיד עלו, שהרי בשעת עלייתם כבר היו גדולי הדור כדמשמע בסנהדרין יא,א), ובודאי היתה אפשרות סבירה לדור בא"י מבחינת סכנה ופרנסה. וכנ"ל בכמה תקופות אחרות כזמן הב"י ועוד.

ויעויין באגרות משה (אה"ע ח"א קב) שעיקר הוכחתו שאין חיוב מכך שלא מצינו בשום מקום חיוב לעלות אלא רק איסור לצאת, וכותב כן גם לדעת הרמב"ן. וע"כ פשוט שמש"כ הרמב"ן ושאר ראשונים לשון חיוב לאו דווקא וכוונתם לומר ששייכת מצוה זו גם בזמן הגלות אבל לא בתורת מצוה חיובית אלא בתורת מצוה קיומית (וגם מהרשב"ש שם מוכח כן, שהרי כתב שאין מצוה זו מצוה כוללת לכל ישראל בגלות כיון שהשביענו הקב"ה שלא לעלות בחומה ולא לדחוק את הקץ, אלא שמצוה היא על כל יחיד לעלות. ואם היא מצוה חיובית מה שייך לומר שיש מצוה חיובית על כל יחיד אבל לכלל אדרבה הוא נגד רצון ה', הלא אם מוטל על כל יחיד לעלות ממילא גם הכלל יעלה? אלא פשוט שהוא מצוה קיומית בלבד וע"ז אמר שכיון שישנם סיבות למנוע העלייה נמצא שלא כל ישראל יעלו אלא מיעוטם בלבד).

 
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 794
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 173 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי איש ווילנא » 19 יוני 2019, 00:32

אם כבר דנים אם מותר לטוס לטיול לחו"ל שלכאורה אין התר לזה לא אדע איך מותר ליסוע לטייל מעבר לעכו אחר שמפורש במסכת גיטין שרבנן כי הוו מיפטרי אהדדי בעכו הוו מיפטרי משום שאסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ כך שלכאורה אין התר כלל

וראיתי מי שהוא שהרי כתבו הראשונים בתחילת מסכת גיטין שמעבר לעכו כבשו עולי מצריים ולכך מותר לצאת לשם והביא ראיה מדברי הכפתור ופרח שכתב שיש קדושה ומצווה בישיבה בכיבוש עולי מצריים

וזה פלא גדול שהרי מפורש בגמ' שאסור לצאת מעבר לעכו יהא הטעם אשר יהא [דהיינו או שנאמר שאסור לצאת לכיבוש עולי מצרים או כדעת הרמב"ם תרומות פ"א שמפרש שעד עכו כבשו עולי מצרים ובאמת הכפתור ופרח לא מדבר מפורש על איסור יציאה לחו"ל רק שיש קיום מצווה בכיבוש עולי מצרים והרי גם בסוריא יש מצווה ואכמ"ל]

ובקשר לעצם הזיהוי של עכו הרי עכו עיר עתיקה היא והרמב"ן בגיטין דף ז זיהה אותה עם עכו של ימייהם


חדא
הודעות: 189
הצטרף: 07 ספטמבר 2018, 01:45
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לטוס לטיול בחו''ל?

שליחה על ידי חדא » 19 יוני 2019, 01:31

לא ברור איך המתירים מעיזים לחלוק על השו"ע,
האם גם בהלכות אחרות היו נוהגים כך?
וכידוע מרן הגרח"ק מחמיר בזה מאוד

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים