לאו דווקא בקארלין, ככל שידוע לי זה בכל המקומות החסידיים.אחד התלמידים אמר:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
בסאטמאר אומרים שלום רב במעריב.עם חכם ונבון אמר:לאו דווקא בקארלין, ככל שידוע לי זה בכל המקומות החסידיים.אחד התלמידים אמר:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.אליהוא אמר:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
זו בדיוק הבעיה שאין שום מקור מהסוגיא לרעיון שכל יום חלוק בקרבנותיו, אבל אני מסכים אתך שהפוסקים כתבו את הסברא הזו ולא ניחא לו לומר שהיתה כאן "התפתחות"דרומאי אמר:יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.אליהוא אמר:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
הסיבה לשינוי הנוסח ממינים למלשינים הוא משום פחד הגוים שהבינו שמינים קאי על הנוצרים, ולא משום ש 'פחדו ממלשינים'.יצחק אמר:זו בדיוק הבעיה שאין שום מקור מהסוגיא לרעיון שכל יום חלוק בקרבנותיו, אבל אני מסכים אתך שהפוסקים כתבו את הסברא הזו ולא ניחא לו לומר שהיתה כאן "התפתחות"דרומאי אמר:יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.אליהוא אמר:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
אבל יש מקומות שברור שהיתה התפתחות של הנוסח, למשל בברכת ולמלשינים, כידוע שעמ"י במשך הגלות סבל ממלשינים ולא ממינים ובאורח פלא הנוסח השתנה בהתאם, אין מצוה לעצום את העיניים ברור שישנם שינויים כל הזמן בנוסח של התפילה.
עם חכם ונבון אמר:לאו דווקא בקארלין, ככל שידוע לי זה בכל המקומות החסידיים.אחד התלמידים אמר:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
וכן נהג ר' יוחנן סופר ז''ל מערלוי.במבי אמר:עם חכם ונבון אמר:לאו דווקא בקארלין, ככל שידוע לי זה בכל המקומות החסידיים.אחד התלמידים אמר:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
ראיתי פעם באחד מספרי מנהגי החת"ס שגם הוא היה אומר שים שלום בערבית.
נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.אחד התלמידים אמר:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב.סופר אמר:נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.אחד התלמידים אמר:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
במחיל מכת"ר, אבל בצאנז אומרים "שים שלום" במעריב.דרומאי אמר:כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב, וכמדומה שגם בצאנז נהגו כן.סופר אמר:נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.אחד התלמידים אמר:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
תקנתי.עם חכם ונבון אמר:במחיל מכת"ר, אבל בצאנז אומרים "שים שלום" במעריב.דרומאי אמר:כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב, וכמדומה שגם בצאנז נהגו כן.סופר אמר:נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.
הנוסח של סאטמאר בנוי' על מה ששמעו מהאדמו"ר בעל דברי יואל זצ"ל. והיות שלא שמעו תפלתו במעריב הדפיסו בסידור שלום רב כמו שהוא בסידורים שהוא התפלל בהם.דרומאי אמר:כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב.סופר אמר:נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.אחד התלמידים אמר:לפי סידורים נוסח ספרד שראיתי אומרים שלום רב במעריב. אבל שמעתי שבקרלין אומרים שים שלום גם במעריב.
הרי הברכות בסידורים של הקדמונים הם קצרות בהרבה מהברכות שלנו אז מה זה אם לא התפתחות?! ברור שבמשך הדורות הוסיפו לנוסחדרומאי אמר:יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.אליהוא אמר:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
לא אמרתי שלא הוסיפו או גרעו מהנוסח. אבל לא עשו 'פשרות' בין שני נוסחאות וכדומה. וגם הדבר נעשה ע''י גדולי הדור וחכמיו, ולא מאליו.יצחק אמר:הרי הברכות בסידורים של הקדמונים הם קצרות בהרבה מהברכות שלנו אז מה זה אם לא התפתחות?! ברור שבמשך הדורות הוסיפו לנוסחדרומאי אמר:יסוד החילוק בין שבת חוה''מ פסח לשבת חוה''מ סוכות בברכת ההפטרה הוא בסוגיא דפרק במה מדליקין גבי שבת ר''ח ומחלוקת הראשונים שם בהכרעת הסוגיא, ומשום דסוכות כל יום חלוק בקרבנותיו כדאיתא בפוסקים ולא משום ''פשרה''. וידוע דעת הגר''א החולק וסובר שלעולם אין מזכירין מועד.אליהוא אמר:מקור הנוסחים במחלוקת, והתוצאה היא הפשרה - פעם זה ופעם זה.
כמו ברכת ההפטרה בשבת בתוך סוכות ובתוך פסח.
יש עוד פשרות כאלה: מישהו זוכר?
במקרים אחרים העדיפו 'להחמיר' ולהכניס את כל הנוסחים: תחנון ארוך, מודים דרבנן וכד'.
לכן אין חשיבות מיוחדת מתי אומרים מה: הכל לפי המנהג.
גם בשים שלום ושלום רב אין שום שינויי נוסחאות ופשרות אלא מלכתחילה נתקנו שניהם זה לשחרית וזה למנחה, וכדאיתא ברמ''א סי' קכ''ז.
גם בתחנון הארוך עי' אבודרהם שנאמרו מפי שלשה זקנים וכו' והדברים עתיקין. במודים דרבנן הוא דינא דגמרא 'הלכך נימרינהו לכולהו', וכן בחתימת ברכת הרב את ריבנו.
הסברים ''אבולוציוניים'' כאלו בנוסח התפילה אינם מקובלים.
בענין סאטמר תמוה למה לא שמעו וכי לא יכלו לעמוד לידו ולהקשיב?אברעמעלע אמר:הנוסח של סאטמאר בנוי' על מה ששמעו מהאדמו"ר בעל דברי יואל זצ"ל. והיות שלא שמעו תפלתו במעריב הדפיסו בסידור שלום רב כמו שהוא בסידורים שהוא התפלל בהם.דרומאי אמר:כבר הערתי לעיל אודות מנהג סאטמר לומר שלום רב במעריב.סופר אמר:נדמה לי שבכל חצרות החסידים נוהגים לומר שים שלום גם במעריב.
אגב מנהג באבוב בשבת במנחה שהש"צ אומר שלום רב
הרמ"א כתב "ויש מתחילין בשבת שים שלום", והמנהג באשכנז היה לומר שלום רב.דרומאי אמר:בענין באבוב תמוה דהוא ממש היפך הרמ''א בסי' קכ''ז.
ודאי כן הוא מנהג היקים עד היום, אולם לומר בחול שים שלום ובשבת שלום רב- זה לא שמענו.הכהן אמר:הרמ"א כתב "ויש מתחילין בשבת שים שלום", והמנהג באשכנז היה לומר שלום רב.דרומאי אמר:בענין באבוב תמוה דהוא ממש היפך הרמ''א בסי' קכ''ז.
זה נראה כסותר את תחילת הסיפור. שהרי אם מודפס במחזור ולא אומרים היה לך לשאול מניין שצריכים לומר. ולא לסמוך על המדפיסים (שאולי היו במקום ששם נהגו וכו'), אלא שהוא כנראה סבר להיפך שמסתמא לא הודפס לחינם ואם אינו כמו הדפוס צריך מקור או טעם לשינוי.שניאור אמר:תדע לך שכשהייתי צעיר לא דילגתי כלום עד שלא ידעתי הטעם למה מדלגים.
שניאור אמר:שמעתי פעם ממישהו (אני לא יודע םא זה מוסמך או לא) שכשהדפיסו את הסידור של נוסח וויזניץ נכנס המדפיס להאמו"ר ממונסי זצ"ל והאדמו"ר מיד דפדף לתפילת ערבית ושאל את המדפיס מנין לך שבערבית אומרים שים שלום ולא שלום רב? המדפיס נאלם דום ואחרי שהתאושש שאל את האדמו"ר מה באמת אומרים, ענה לו האדמו"ר שים שלום, שאל אותו המדפיס מנין לאדמו"ר. ענהו כשהייתי ילד עמדתי ליד סבי האהבת ישראל ובראש השנה הרי מתפללים קצת בקול אז הקשבתי ושמעתי אותו אומר שים שלום... ללמדך שלכל מנהג צריך מקור ולא לסמוך על המדפיסים וכו'.
כעי"ז מסופר על האדמו"ר האמרי אמת ששאל את אחד ממקורביו (אולי אחד הבנים שלו) על איזה קטע מפיוטי ראש השנה אם אמר אותו, וההוא אמר הרי בבית המדרש שלנו מדלגים קטע זה (ידוע שבפולין דילגו הרבה), ואמר האמרי אמת תדע לך שכשהייתי צעיר לא דילגתי כלום עד שלא ידעתי הטעם למה מדלגים.
חלק א׳ ממעל אמר:למה לא?