חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

דרומאי

משתמש ותיק
יצחק אמר:
עתניאל בן קנז אמר:
השאלה האם ספק ממזר שהתירה תורה, זה היתר גם על הצד שהוא ממזר, שהתורה התירתו כל זמן שאין ידוע בבירור שהוא ממזר. או שמא רק שהתורה התירה שאפשר לסמוך על הצד שאינו ממזר.
וכמובן שא' הנפק"מ הוא הדוגמא שהעלת.
נכון, ונוסיף שעל פי סברא זו המהרי"ט התיר לספק ממזר לישא כשרה וממזרת, אבל שם יותר קל מנידו"ד כי שם כל אחת בפנ"ע מותרת משא"כ בנידו"ד ששניהם יחד ודאי יש בהם איסור. ונידו"ד דומה לאשה שהיא חצי ממזרת חצי כשרה (משכח"ל בחציה שפחה חציה ב"ח שנשאת לממזר וילדה בת שהבת ג"כ היא חציה שפחה וחציה ב"ח ואח"כ נשתחררה הבת דהשתא חציה ממזרת וחציה כשרה) שיהיה מותר לספק ממזר לישא אותה, וכמובן שזה יותר חידוש מהמהרי"ט.
המקרה שלך אינו נכון, משום שממזר מותר בגיורת וא''כ לפי הצד שהוא ממזר הרי הוא מותר בה לגמרי, ולהצד שהוא כשר אסור בחציה ממזרת, ואין כאן ממא נפשך.
 

יצחק

משתמש ותיק
שני אנשים שנזכרו בתורה בעלי אותו שם, אחד צדיק נהרג ע"י רשעים ואחד רשע נהרג ע"י צדיקים. (אחד מהם הריגתו היא מדרש, לא פסוק מפורש)
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
יצחק אמר:
שני אנשים שנזכרו בתורה בעלי אותו שם, אחד צדיק נהרג ע"י רשעים ואחד רשע נהרג ע"י צדיקים. (אחד מהם הריגתו היא מדרש, לא פסוק מפורש)

חור בנה של מרים, רש"י כותב (שמות לב) שהרגוהו על שהוכיח אותם לא לעשות אלהים.
חור אחד מחמשת מלכי מדין (במדבר לא ח) הרגוהו בנ"י במלחמת מדין.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
היכן מצינו מילה בתנ"ך, שפעם מופיעה עם ה', פעם עם ו' ופעם עם א'. לפעמים שתי הופעות שונות בפסוק אחד!
 

בעלבוס

משתמש רגיל
ברכה עם שם ומלכות שעם הארץ מכיר אותה ומברך אותה מפעם לפעם, ואילו תלמיד חכם בד"כ לא כ"כ מכיר את תוכן הברכה וכמעט לא מברך אותה?
 

מבין ענין

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
ברכה עם שם ומלכות שעם הארץ מכיר אותה ומברך אותה מפעם לפעם, ואילו תלמיד חכם בד"כ לא כ"כ מכיר את תוכן הברכה וכמעט לא מברך אותה?

הברכה "אשר נתן שבתות למנוחה וכו'" כששכח רצה בברהמ"ז, שת"ח בד"כ אינו שוכח...

או ברכת "שחלק מחכמתו וכו'"...
 

מבין ענין

משתמש ותיק
יצחק אמר:
מבין ענין אמר:
מבין ענין אמר:
היכן מצינו מילה בתנ"ך, שפעם מופיעה עם ה', פעם עם ו' ופעם עם א'. לפעמים שתי הופעות שונות בפסוק אחד!

לתת את הפתרון?
כן

יחזקאל פרק מ
(יב) וּגְב֞וּל לִפְנֵ֤י הַתָּאוֹת֙ אַמָּ֣ה אֶחָ֔ת וְאַמָּה־אַחַ֥ת גְּב֖וּל מִפֹּ֑ה וְהַתָּ֕א שֵׁשׁ־אַמּ֣וֹת מִפּ֔וֹ וְשֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ:

איוב פרק לח
(יא) וָאֹמַ֗ר עַד־פֹּ֣ה תָ֭בוֹא וְלֹ֣א תֹסִ֑יף וּפֹֽא־יָ֝שִׁ֗ית בִּגְא֥וֹן גַּלֶּֽיךָ:
 

בעלבוס

משתמש רגיל
מבין ענין אמר:
בעלבוס אמר:
ברכה עם שם ומלכות שעם הארץ מכיר אותה ומברך אותה מפעם לפעם, ואילו תלמיד חכם בד"כ לא כ"כ מכיר את תוכן הברכה וכמעט לא מברך אותה?

הברכה "אשר נתן שבתות למנוחה וכו'" כששכח רצה בברהמ"ז, שת"ח בד"כ אינו שוכח...

או ברכת "שחלק מחכמתו וכו'"...

התכוונתי לתירוץ הראשון.

שחלק מחכמתו, ת"ח אינו מברך לת"ח אחר?
 

בעלבוס

משתמש רגיל
בס"ד

איך יכול להיות מצב שבו חצי שנה אחרי פסח (או יותר או פחות) מזהיר מו"ץ את אחד משומעיו שאם יעשה פעולה מסויימת הוא יעבור למפרע בל ייראה ובל ימצא מן התורה על חמץ בפסח שהיה?
 

מבין ענין

משתמש ותיק
איך יתכן שאדם במוצ"ש בלילה שואל לרב - האם עלי להגיד "אתה חוננתנו"?
והרב מזהיר אותו שלא יאמר, ואם יאמר - ייכנס לבעיה!!?
[הפתרון חייב לכלול את החלק האחרון של החידה].
 

מבין ענין

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
אם שכח מנחה שבת ומתפלל ערבית פעמיים, ובפעם השניה?

אתה בכיוון...
מה הבעיה שיזכיר בפעם השניה אתה חוננתנו? אמנם השו"ע פסק שא"צ, אבל אני דיברתי על בעיה קשה שהוא ייכנס אליה!
 

מבין ענין

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
בס"ד

איך יכול להיות מצב שבו חצי שנה אחרי פסח (או יותר או פחות) מזהיר מו"ץ את אחד משומעיו שאם יעשה פעולה מסויימת הוא יעבור למפרע בל ייראה ובל ימצא מן התורה על חמץ בפסח שהיה?

מכר חמצו לנכרי, והתנה בעת המכירה שאם הנכרי לא ייתן את כל הכסף עד תאריך פלוני - המכירה בטלה, והנכרי לא עמד בתנאי, הרי שלמפרע נמצא שעבר על חמץ בפסח.

יתכן שהתכוונת למשהו אחר, אך בכ"ז יש כאן הכ"ת.
 

דרומאי

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
בעלבוס אמר:
אם שכח מנחה שבת ומתפלל ערבית פעמיים, ובפעם השניה?

אתה בכיוון...
מה הבעיה שיזכיר בפעם השניה אתה חוננתנו? אמנם השו"ע פסק שא"צ, אבל אני דיברתי על בעיה קשה שהוא ייכנס אליה!
אם מזכיר בפעם השניה אתה חוננתנו ולא בראשונה, הרי שמראה שהראשונה היתה לתשלומין והשניה למעריב, ולכן יצטרך להתפלל שוב את התשלומין, ואולי אפילו יצטרך להתפלל פעמיים (עי' רש''י פרק תפילת השחר).
 

מבין ענין

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
מבין ענין אמר:
בעלבוס אמר:
אם שכח מנחה שבת ומתפלל ערבית פעמיים, ובפעם השניה?

אתה בכיוון...
מה הבעיה שיזכיר בפעם השניה אתה חוננתנו? אמנם השו"ע פסק שא"צ, אבל אני דיברתי על בעיה קשה שהוא ייכנס אליה!
אם מזכיר בפעם השניה אתה חוננתנו ולא בראשונה, הרי שמראה שהראשונה היתה לתשלומין והשניה למעריב, ולכן יצטרך להתפלל שוב את התשלומין, ואולי אפילו יצטרך להתפלל פעמיים (עי' רש''י פרק תפילת השחר).

תשובה מדויקת!
 

בעלבוס

משתמש רגיל
מבין ענין אמר:
בעלבוס אמר:
בס"ד

איך יכול להיות מצב שבו חצי שנה אחרי פסח (או יותר או פחות) מזהיר מו"ץ את אחד משומעיו שאם יעשה פעולה מסויימת הוא יעבור למפרע בל ייראה ובל ימצא מן התורה על חמץ בפסח שהיה?

מכר חמצו לנכרי, והתנה בעת המכירה שאם הנכרי לא ייתן את כל הכסף עד תאריך פלוני - המכירה בטלה, והנכרי לא עמד בתנאי, הרי שלמפרע נמצא שעבר על חמץ בפסח.

יתכן שהתכוונת למשהו אחר, אך בכ"ז יש כאן הכ"ת.

צודק, אבל מה המו"ץ מזהיר את הישראל אחרי פסח? מה הישראל יכול לעשות?
אני התכוונתי לנכרי שהלווה לישראל והישראל נתן משכון חמץ לנכרי והתנה עם הנכרי שאם לא יחזיר לו את החוב (שז.פ. אחרי פסח ) החמץ קנוי לנכרי כבר עכשיו. ונמצא שהמו"ץ מזהיר את הישראל אחרי פסח אל תפרע את חובך לנכרי כדי שהחמץ המשכון שנתת יהיה שייך לנכרי למפרע, ודו"ק. עיין בשו"ע או"ח תמ"א סעיף א'.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
מבין ענין אמר:
בעלבוס אמר:
בס"ד

איך יכול להיות מצב שבו חצי שנה אחרי פסח (או יותר או פחות) מזהיר מו"ץ את אחד משומעיו שאם יעשה פעולה מסויימת הוא יעבור למפרע בל ייראה ובל ימצא מן התורה על חמץ בפסח שהיה?

מכר חמצו לנכרי, והתנה בעת המכירה שאם הנכרי לא ייתן את כל הכסף עד תאריך פלוני - המכירה בטלה, והנכרי לא עמד בתנאי, הרי שלמפרע נמצא שעבר על חמץ בפסח.

יתכן שהתכוונת למשהו אחר, אך בכ"ז יש כאן הכ"ת.

צודק, אבל מה המו"ץ מזהיר את הישראל אחרי פסח? מה הישראל יכול לעשות?
הישראל יכול ללחוץ על הנכרי, ואם לא מועיל - אף לתת לו כסף על מנת שיחזירנו לו, ובלבד שיינצל מאיסור חמור של חמץ בפסח. [אדם מצווה למסור כל ממונו על מנת להנצל מלאו].
 

אלימלך

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
חגי פאהן אמר:
חגי פאהן אמר:
פסוק בפרשתנו ששלשה רבעים ממילותיו מכילות דגש חזק.
בחצי הראשון של הפרשה :roll:
בעליית ראשון (תזכורת - פרשת וישב)
וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי:
 

בעלבוס

משתמש רגיל
הישראל יכול ללחוץ על הנכרי, ואם לא מועיל - אף לתת לו כסף על מנת שיחזירנו לו, ובלבד שיינצל מאיסור חמור של חמץ בפסח. [אדם מצווה למסור כל ממונו על מנת להנצל מלאו].[/quote]
ואפשר לחקור, האם במקרה כזה יכול הישראל למחול לו לגוי את התמורה העיקר שלא ייכשל באיסור חמץ? ואולי יש כאן לא תחנם?
 

מבין ענין

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
הישראל יכול ללחוץ על הנכרי, ואם לא מועיל - אף לתת לו כסף על מנת שיחזירנו לו, ובלבד שיינצל מאיסור חמור של חמץ בפסח. [אדם מצווה למסור כל ממונו על מנת להנצל מלאו].
ואפשר לחקור, האם במקרה כזה יכול הישראל למחול לו לגוי את התמורה העיקר שלא ייכשל באיסור חמץ? ואולי יש כאן לא תחנם?[/quote]
מה תועיל המחילה? אין כאן עמידה בתנאי. התנאי היה שאם עד תאריך פלוני לא ישלם - החמץ חוזר לישראל. החמץ אם כן חזר אליו באופן אוטומטי כשהגוי לא שילם.
וא"ת שיתן לגוי במתנה? הרי בשביל זה צריך שהישראל יהיה "בעלים" על החמץ - קרי שיחזור אליו - וברגע שחזר אליו הרי כבר למפרע הוא עובר על ב"י וב"י.
 

יצחק

משתמש ותיק
כידוע התפילה בשבת ר"ח חנוכה ארוכה ביותר, (הלל, קריאת התורה בג' ספרים),
השנה התפילה היתה ארוכה יותר מכל שבת ר"ח חנוכה! השאלה היא למה?
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
כידוע ברכת המזון בשבת ר"ח טבת היא הכי ארוכה. חבר אמר לי שאם יש גם ברית אז היא עוד יותר ארוכה, בגלל הרחמנים (ויש להשיב, שדובר על עיקר הברכה עד סוף ברכה רביעית).
 

יצחק

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
כידוע ברכת המזון בשבת ר"ח טבת היא הכי ארוכה. חבר אמר לי שאם יש גם ברית אז היא עוד יותר ארוכה, בגלל הרחמנים (ויש להשיב, שדובר על עיקר הברכה עד סוף ברכה רביעית).
ברמב"ם משמע שברכה רביעית נמשכת עד נער הייתי גם זקנתי וכו' אבל בטור לא משמע כן, נמצא שהנידון החמור הזה שנוי במחלוקת :)
 
חלק עליון תַחתִית