מדוע להתחיל את היום עם לעולם יהא אדם...

במבי

משתמש ותיק
ראיתי פעם בספר ברוך שאמר של ר' ברוך הלוי אפשטיין שאלה מדוע להתחיל את היום עם האמירה מה אנו מה חיינו... שהרי זה שובר את לב האדם.

וא"ל ע"פ הגמ' בסוטה ה: שכותבת כמה גדולים נמוכי הרוח לפני ה' שמעלה עליהם הכתוב כאילו הקריבו את כל הקרבנות כולם.

וא"כ אין יותר מתאים מלהתחיל את הקרבנות עם אמירה זו !!!

(ואף אם בסוף המתפלל לא זכה להספיק להגיד את כל סדר הקרבנות, כבר נחשב כלפי שמיא כאילו הקריבם כולם...)
 

עם חכם ונבון

משתמש רגיל
בדרך אגב אי איירינן ב"לעולם יהא אדם", מפורסם הביאור שביארוהו "לעולם יהא אדם" קודם כל אדם ואח"כ "ירא שמים"
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
בדרך אגב אי איירינן ב"לעולם יהא אדם", ראוי לשים לב שהמילים "לעולם יהא אדם ירא שמים ... וישכם ויאמר" אינו חלק מעצם האמירה, ואינו אלא ציטוט מתנא דבי אליהו, אבל האמירה עצמו אינו אלא מ"ריבון כל העולמים". וכעין מה שכתוב בסידור לפני ברוך שאמר "לוקחים את הציצית ביד ואומרים" שאינו חלק מהאמירה, אלא ההוראה לומר כן.וצ"ע.
 

עם חכם ונבון

משתמש רגיל
עם חכם ונבון אמר:
בדרך אגב אי איירינן ב"לעולם יהא אדם", מפורסם הביאור שביארוהו "לעולם יהא אדם" קודם כל אדם ואח"כ "ירא שמים"
בהמשך לעניין, שמעתי פעם ווארט נפלא, אומרים בליל שבת ש"נמצא חן בעיניך ובעיני כל אדם וחוה ובעיני כל רואינו לעבודתך".
וקשה תרתי א. כבר אמרנו אדם וחוה ואת מי באים להוסיף?
ב. למה לא כתוב אדם?
ושמעתי לבאר בווארט חזק (ונכון), אדם מגיע לבית הכנסת בבוקר יש שני סוגי אנשים, יש אנשים שניגשים ושואלים 'נו יענקל שתית קפה אכלת משהו', אלו הם בני אדם
ויש סוג אחר שישאל 'נו יענקל האסט שוין גדאוונט האנט' (התפללת היום כבר)וכו' אלו לא בני אדם אלו "כל רואינו לעבודתך".
וע"ז מבקשים' "ובעיני כל אדם וחוה" נמצא חן ואנו מבקשים שנמצא חן גם "בעיני הרואינו לעבודתך" אבל הוא לא נכלל בכלל אדם...
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עם חכם ונבון אמר:
עם חכם ונבון אמר:
בדרך אגב אי איירינן ב"לעולם יהא אדם", מפורסם הביאור שביארוהו "לעולם יהא אדם" קודם כל אדם ואח"כ "ירא שמים"
בהמשך לעניין, שמעתי פעם ווארט נפלא, אומרים בליל שבת ש"נמצא חן בעיניך ובעיני כל אדם וחוה ובעיני כל רואינו לעבודתך".
וקשה תרתי א. כבר אמרנו אדם וחוה ואת מי באים להוסיף?
ב. למה לא כתוב אדם?
ושמעתי לבאר בווארט חזק (ונכון), אדם מגיע לבית הכנסת בבוקר יש שני סוגי אנשים, יש אנשים שניגשים ושואלים 'נו יענקל שתית קפה אכלת משהו', אלו הם בני אדם
ויש סוג אחר שישאל 'נו יענקל האסט שוין גדאוונט האנט' (התפללת היום כבר)וכו' אלו לא בני אדם אלו "כל רואינו לעבודתך".
וע"ז מבקשים' "ובעיני כל אדם וחוה" נמצא חן ואנו מבקשים שנמצא חן גם "בעיני הרואינו לעבודתך" אבל הוא לא נכלל בכלל אדם...

אם בעניין קפה עסקינן שמעתי לפני שנים רבות ווארט שאומרים בשם ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שכוס קפה לפני התפילה זה כמו מקווה.
מכיוון שקפה באידיש זה "קווה" ואם נוסיף חלב שהוא מ' בגי' יוצא "מקווה".

ואמרתי ע"ז שידוע בשם האריזל שמקווה מבטל כעס (שניהם 150 בגי') וא"כ עפ"ז גם כוס קפה מבטל כעס.
וגדול מאמר חז"ל בעירובין כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו ועיינו מהרש"א שם שביינו דייקא שאינו מצפה שחבירו הפוגע בו יזמינו ליין אלא שותה משל עצמו.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יוסף אמר:
עם חכם ונבון אמר:
עם חכם ונבון אמר:
אומרים בליל שבת ש"נמצא חן בעיניך ובעיני כל אדם וחוה ובעיני כל רואינו לעבודתך".
היכן אומרים זאת בליל שבת?
אני מעולם לא אמרתי כזאת :cry:

ברבון כל העולמים לאחר "שלום עליכם"

שמעתי שבבעלז' לא אומרים זאת אשמח אם מישהו יאשר.

וגם שהיעב"ץ התנגד לאמירתו כי אין מבקשים בקשות בשבת ואמרו לי שכותב בסידורו שכנראה המנהג היה לאמרו לפני שבת כי אז התפללו ערבית קודם השקיעה ולכן אומרים שם "ואשנה ואשלש עוד להעיד על כוסי"

גם אמרו לי שהטור מביא ברכה זו.
וכמו שפתחתי בתחילה גם התימנים אומרים זאת, אשמח אם משהו יאשר גם את זה.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
במבי אמר:
יוסף יוסף אמר:
עם חכם ונבון אמר:
אומרים בליל שבת ש"נמצא חן בעיניך ובעיני כל אדם וחוה ובעיני כל רואינו לעבודתך".
היכן אומרים זאת בליל שבת?
אני מעולם לא אמרתי כזאת :cry:

ברבון כל העולמים לאחר "שלום עליכם"

שמעתי שבבעלז' לא אומרים זאת אשמח אם מישהו יאשר.

וגם שהיעב"ץ התנגד לאמירתו כי אין מבקשים בקשות בשבת ואמרו לי שכותב בסידורו שכנראה המנהג היה לאמרו לפני שבת כי אז התפללו ערבית קודם השקיעה ולכן אומרים שם "ואשנה ואשלש עוד להעיד על כוסי"

גם אמרו לי שהטור מביא ברכה זו.
וכמו שפתחתי בתחילה גם התימנים אומרים זאת, אשמח אם משהו יאשר גם את זה.
מקור התפילה שייכת לפני תפילת מנחה, וכמו שאומרים "ובאתי לביתך להפיל תחינתי" (ולא והלכתי לביתך), דהיינו שנמצאים כעת בביהכ"נ להפיל תחינה, וכן מבקשים "ויברכוני בבואם לביתי ביום קדשנו", דהיינו שאכתי עדיין אינו "יום קדשנו" אבל כשיגיע יום קדשנו ויבואו המלאכים אל תוך ביתי אז יברכוני. וכמו"כ "וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה" אינו אלא תפילה טרם קבלת שבת. וכן כל הלשון משתמע שעדיין אינו שבת ומתפללים על יום השבת, כגון "ואעיד על כוסי בתוך שמחתי"; "בו אשבות כאשר צויתני". גם הסיום אינו אלא הקדמה לתפילה כמו שמבקשים "ואתפלל כדת כראוי וכנכון". [נדמה לי שכן המנהג גם בבעלז, לאומרו לפני מנחה.]
אלא שבעל התיקוני שבת הכניס את זה לתוך הזמירות שאומרים לפני קידוש מהטעם הכמוס עמו, וע"ז יצאו כמה פוסקים לערער ע"ז שאין מבקשים בקשות אישיות בעצם יום השבת.
אלא ששמעתי פעם לימוד זכות על אלו שנוהגים לומר תחינה זו בשב"ק, שבשני מקומות התירו בשבת להתחנן בתפילות פרטיות, בפתיחת הארון בשעת הוצאות הס"ת (תפילת 'בריך שמיה') ולפני קידוש בליל שבת (תפילת 'ויהא רעוא'), כי שני הזמנים האלו הם זמנים מסוגלים לעורר רצון העליון, והוי כעין דבר האבוד שהתירו גם בשבת.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
רמתים צופים אמר:
בדרך אגב אי איירינן ב"לעולם יהא אדם", ראוי לשים לב שהמילים "לעולם יהא אדם ירא שמים ... וישכם ויאמר" אינו חלק מעצם האמירה, ואינו אלא ציטוט מתנא דבי אליהו, אבל האמירה עצמו אינו אלא מ"ריבון כל העולמים". וכעין מה שכתוב בסידור לפני ברוך שאמר "לוקחים את הציצית ביד ואומרים" שאינו חלק מהאמירה, אלא ההוראה לומר כן.וצ"ע.
אמנם הנוסח וישכם ויאמר מופיע גם בנוסחאות עתיקות כחלק מהנאמר, אך בפשוטו מי שלא אומרו עושה נכון. (ועוד להעיר שהנוסח הנכון הוא 'ירא שמים בסתר'. ללא הוספת 'ובגלוי' ולא משנה ה'פשעטלאך' שניתנו על זה).
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
הראבי"ה - מגדולי ראשוני אשכנז - מביא לתפילה זו מקור מהתלמוד הירושלמי. בגרסתו של הראבי"ה, מופיע בירושלמי כך: "בשעה שהקב"ה מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות יושבות בטח ושאנן ושלוה ובית מקדשו חרב, הוא אפילון [= מאיים] לעולמו להחריבו. וכיוון שישראל נכנסין שחרית וערבית לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומייחדים שמו ואומרים 'שמע ישראל ה'' וגו', מתקבצים כל מלאכי השרת אצל הקב"ה ואומרים לפניו: אתה הוא עד שנברא העולם ואתה הוא משנברא העולם, אתה הוא בעולם הזה ואתה הוא לעולם הבא. קדש את שמך על מקדישי שמך, ברוך אתה ה' מקדש את שמך ברבים. מיד נוחה דעתו. הדא הוא דכתיב: 'ואתה קדוש יושב תהילות ישראל' - שמיישב דעתו בשביל תהילות ישראל".

לפי גרסתו של הראבי"ה, תפילה זו היא תפילתם של מלאכי השרת לאחר שישראל מתכנסים בבתי כנסיות ומייחדים את שמו ית' ברבים. שמו של הקב"ה מתחלל כאשר בתי תיאטראות של גויים יושבים בטח בעוד בית המקדש חרב, אמירת "שמע ישראל" ע"י עם ישראל מקדשת את השם ברבים ומתקנת את חילול השם, ועל כך מברכים המלאכים (ואנו בעקבותיהם) "מקדש את שמך ברבים". מכאן הקשר ההדוק שבין תפילה זו לבין קריאת שמע, וזוהי הסיבה לכך שאנו מברכים את הברכה לאחר קריאת שמע.

בעל "שיבולי הלקט", אף הוא מראשוני אשכנז, מביא לתפילה זו מקור אחר - ממדרש תנא-דבי-אליהו. הוא פותח בשאלה על הנוסח "לעולם יהא אדם ירא שמיים בסתר" - "וכי בסתר יהא אדם ירא שמים ולא בגלוי?", ומשיב: "ור' בנימין אחי נר"ו כתב שראוי לומר 'בסתר', שלא אמרו... אלא כנגד דורו של שמד, שגזרו שלא לקרוא את שמע ולא היו יכולין להיות יראין בגלוי, על כן הזהירם וזירזם לקבל עליהם עול מלכות שמים בסתר... על כן אומר: 'ברוך המקדש שמו ברבים' , לפי שבשעת השמד אין שמו מקודש ברבים אלא בסתר". לדבריו, ברכה זו אינה ברכת השבח על קידוש השם בהווה, אלא בקשה על העתיד - "קדש את שמך (בעתיד) על מקדישי שמך (בסתר) וקדש את שמך בעולמך (לעיני כל)", ומהווה כפרה על כך שקידוש השם בהווה נעשה רק בסתר.
 

דגש קל

משתמש רגיל
אגב - מה הפטש לפי הגירסה שאומרים "בסתר ובגלוי" בשלמא אומרים לבן אדם תמשע גם בסתר ככה שאף אחד לא רואה תהיה יר"ש ותזכור את בוראך, ניחא - אך להזהירו בגלוי ?! וכי בשופטני עסקינן ??. אלא שמעתי שבספר "סדר היום" מפרש שהיות ואדם נכנס לעקביות מסוימת יכול לבוא לידי אדישות ושיהא "מלומדה" -- בא והזהיר "גם בגלוי" תהיא ירא שמים ואל תעשה זאת משום אתמול ומשוום אבא שלך וסבא רבא שלך אלא משום היותך יהודי יר"ש !!!
בספר "סדר היום - שבט הלוי" שיצ"ל לפני שנה לערך כתב שם שהר"ש וואזנר זצוק"ל אמר שגם אשה שאיננה אומרת את כל הקרבנות (עי' בבאוה"ל בזה ריש ברכות התורה) אך שתאמר "לעולם יהא אדם" וזה מוסר גדול שאדם צריך לשננו תמיד בכל יום.
 

דגש קל

משתמש רגיל
שמעיה אמר:
וזה נכון שבבעלזא אומרים זאת בער''ש קודם מנחה.
אך ישתנה הגירסאות כלהלן - ורבים ממדפיסי הזמירות אינן ערים לטעות זו - אומרים שם "ואשנה ואשלש" - האם צריך לאומרו בשו"א או בפת"ח ?
תלוי אם הפעולה עתידית כמו בבעלז שאומרים זאת קודם מחנה מריך לומר הכל בפתח אך אם אומרים זאת סמוך לקידוש צ"ל בשו"א ורק תחת "ואשלש" לאמר בהברת פתח כי השילוש הינו עתה בקידוש.  
 
 

הכהן

משתמש ותיק
דגש קל אמר:
תלוי אם הפעולה עתידית כמו בבעלז שאומרים זאת קודם מנחה צריך לומר הכל בפתח אך אם אומרים זאת סמוך לקידוש צ"ל בשו"א ורק תחת "ואשלש" לאמר בהברת פתח כי השילוש הינו עתה בקידוש.
איפכא מסתברא
בעתיד יש לומר בשו"א כי זה וי"ו החיבור, אבל בעבר שזה וי"ו ההיפוך יש לומר בקמ"ץ, ועל כן האומרים לפני קידוש צריכים לומר וָאֶשְׁנֶה וַאֲשַׁלֵּשׁ (כאן הפת"ח הוא תשלום השו"א בגלל החטף שאחריו)
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
רמתים צופים אמר:
בדרך אגב אי איירינן ב"לעולם יהא אדם", ראוי לשים לב שהמילים "לעולם יהא אדם ירא שמים ... וישכם ויאמר" אינו חלק מעצם האמירה, ואינו אלא ציטוט מתנא דבי אליהו, אבל האמירה עצמו אינו אלא מ"ריבון כל העולמים". וכעין מה שכתוב בסידור לפני ברוך שאמר "לוקחים את הציצית ביד ואומרים" שאינו חלק מהאמירה, אלא ההוראה לומר כן.וצ"ע.
אמנם הנוסח וישכם ויאמר מופיע גם בנוסחאות עתיקות כחלק מהנאמר, אך בפשוטו מי שלא אומרו עושה נכון. (ועוד להעיר שהנוסח הנכון הוא 'ירא שמים בסתר'. ללא הוספת 'ובגלוי' ולא משנה ה'פשעטלאך' שניתנו על זה).
ספר סדר היום סדר ברכת השחר
והאומר בסתר לבד טועה כי למה נשנה הנוסח' הטובה והיפה משום דברי האומר מה חידוש הוא לו בגלוי פשיטא העיקר הוא שיהי' ירא בסתר במקום שאין שם רואה אותו שום נברא וזאת אינה קושיא כי אין כוונתינו להשמיע חדוש כי אם להודיע כיצד יתנהג אדם ירא שמים במעשיו שצריך לו להיות לעולם יראת שמים כנגד פניו בין בסתר בין בגלוי ואפי' הרוצה לדקדק ולומר בסתר כבגלוי טועה כי אין הכוונה אלא כמ"ש ואפי' שצד א' אין בו חדוש אין לחוש לזה דאגב חדא נקט תרתי וכן דרך תנא בכמה מקומות דוק ותשכח.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
סיפר הגר"ח קנייבסקי (כמדומני שזה מובא בספר 'אורחות רבנו) שפעם הסתפק אביו בעל הקה"י אם אמר התפילה שמסתיימת...ברוך המקדש שמו ברבים לפני התפילה, וביקש מהגר"ח שיוציאנו מפני שיתכן שזה ספק דאורייתא, מפני שהוא חושש שחייבים לאומרו מן התורה. ושאלו הגר"ח מאיפה תחילת הברכה ואמר הגר"ח שגם על זה הוא מסתפק, ולכן יוציאנו מתחילת 'לעולם יהא אדם'.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
שאר לעמו אמר:
רמתים צופים אמר:
בדרך אגב אי איירינן ב"לעולם יהא אדם", ראוי לשים לב שהמילים "לעולם יהא אדם ירא שמים ... וישכם ויאמר" אינו חלק מעצם האמירה, ואינו אלא ציטוט מתנא דבי אליהו, אבל האמירה עצמו אינו אלא מ"ריבון כל העולמים". וכעין מה שכתוב בסידור לפני ברוך שאמר "לוקחים את הציצית ביד ואומרים" שאינו חלק מהאמירה, אלא ההוראה לומר כן.וצ"ע.
אמנם הנוסח וישכם ויאמר מופיע גם בנוסחאות עתיקות כחלק מהנאמר, אך בפשוטו מי שלא אומרו עושה נכון. (ועוד להעיר שהנוסח הנכון הוא 'ירא שמים בסתר'. ללא הוספת 'ובגלוי' ולא משנה ה'פשעטלאך' שניתנו על זה).
ספר סדר היום סדר ברכת השחר
והאומר בסתר לבד טועה כי למה נשנה הנוסח' הטובה והיפה משום דברי האומר מה חידוש הוא לו בגלוי פשיטא העיקר הוא שיהי' ירא בסתר במקום שאין שם רואה אותו שום נברא וזאת אינה קושיא כי אין כוונתינו להשמיע חדוש כי אם להודיע כיצד יתנהג אדם ירא שמים במעשיו שצריך לו להיות לעולם יראת שמים כנגד פניו בין בסתר בין בגלוי ואפי' הרוצה לדקדק ולומר בסתר כבגלוי טועה כי אין הכוונה אלא כמ"ש ואפי' שצד א' אין בו חדוש אין לחוש לזה דאגב חדא נקט תרתי וכן דרך תנא בכמה מקומות דוק ותשכח.
זה פירוש שלו.
ספרים ישנים כולם הגירסא בסתר. ולי היא מובנת. תינח בסתר כבגלוי.

באזור אליהו כתב שהנוסח ובגלוי הוא ע"פ סדר היום. וקיצר. כי מדברי סדה"י משמע שהוא לא המציא אותה אלא מאשר אותה, אף שידע שרוב נוסחאות לא כך. וכנראה זו כוונת המעיר בסדור אזור אליהו, שמחמתו זה התקבל.
מ"מ היות ולא זה הנוסח, מה יש לשנות.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
בלדד השוחי אמר:
שאר לעמו אמר:
אמנם הנוסח וישכם ויאמר מופיע גם בנוסחאות עתיקות כחלק מהנאמר, אך בפשוטו מי שלא אומרו עושה נכון. (ועוד להעיר שהנוסח הנכון הוא 'ירא שמים בסתר'. ללא הוספת 'ובגלוי' ולא משנה ה'פשעטלאך' שניתנו על זה).
ספר סדר היום סדר ברכת השחר
והאומר בסתר לבד טועה כי למה נשנה הנוסח' הטובה והיפה משום דברי האומר מה חידוש הוא לו בגלוי פשיטא העיקר הוא שיהי' ירא בסתר במקום שאין שם רואה אותו שום נברא וזאת אינה קושיא כי אין כוונתינו להשמיע חדוש כי אם להודיע כיצד יתנהג אדם ירא שמים במעשיו שצריך לו להיות לעולם יראת שמים כנגד פניו בין בסתר בין בגלוי ואפי' הרוצה לדקדק ולומר בסתר כבגלוי טועה כי אין הכוונה אלא כמ"ש ואפי' שצד א' אין בו חדוש אין לחוש לזה דאגב חדא נקט תרתי וכן דרך תנא בכמה מקומות דוק ותשכח.
זה פירוש שלו.
ספרים ישנים כולם הגירסא בסתר. ולי היא מובנת. תינח בסתר כבגלוי.

באזור אליהו כתב שהנוסח ובגלוי הוא ע"פ סדר היום. וקיצר. כי מדברי סדה"י משמע שהוא לא המציא אותה אלא מאשר אותה, אף שידע שרוב נוסחאות לא כך. וכנראה זו כוונת המעיר בסדור אזור אליהו, שמחמתו זה התקבל.
מ"מ היות ולא זה הנוסח, מה יש לשנות.
מעניין שמלשון סדר היום נראה שהוא מתייחס למי שלא אומר 'בגלוי' כזה שמשנה מהנוסחה הטובה והיפה כלשונו.
למרות שאתה צודק, שברור שהנוסחה המקורית היא רק בסתר.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הרי בסידור רבי שבתי סופר זה לא קיים. והוא מרה דשמעתא.
אבל זה בכל ספרים ישנים כעדות ' דוד כהן בהערות בסדורו אזור אליהו.
ומסתבר שגם בעל סדה"י ידע שיש נוסחאות אחרות, רק הוא קורא לה הטובה והיפה. ובאמת מעניין מי בעל נוסחא זו.

אגב, כל פרקי הקרבנות שיש בסידור הוא מבעל סדר היום. ולמשל לא הבנתי למה חשוב לומר כל יום הברייתא שבערב יוה"כ מחזירה למכתשת שתהא דקה מן הדקה.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עפ"ז גם ניתן לתרץ את קושיית בעל התורה תמימה מדוע מתחילים את היום עם המימרא הנ"ל

ישראל גליס אמר:
מה המקור בתלמוד
 
שדוקא הלימוד שהוא בענוה ושפלות על ידי זה מקרב ההתגלות של בן דוד
 
במבי אמר:
שהרי בית המקדש נחרב בעוון שנאת חינם והתיקון האמיתי בא רק ע"י ענווה ושפלות.


ואם נלמד קצת מוסר ונראה איך אבות העולם הסתכלו על עצמם, אולי נקבל קצת מבט אמיתי.
במבי אמר:
במבי אמר:
וכן כתוב במדרש תהילים:

גר אנכי בארץ אל תסתר ממני ממצותיך. וכי גר היה דוד אלא אמר לו כשם שהמתגייר היום אינו יודע כלום בתורה. כך עיניו של אדם פתוחות ואינו יודע בין ימינו לשמאלו כלום בתורה. ומה אם דוד שאמר כל השירות וכל המזמורים הללו אמר גר אנכי בארץ ואיני יודע כלום. אנו על אחת כמה וכמה שאין אנו יודעים כלום בתורה. לכך נאמר גר אנכי בארץ וכו' (קיט')

 
 
חלק עליון תַחתִית