האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי גל גל » 16 דצמבר 2018, 08:12

בס''ד

פרשת ויחי: האם מותר לבצע וניסויים בגופות

פתיחה

בפרשת השבוע, נפטרים גם יעקב וגם יוסף. מאחר שפעולת החניטה הייתה מקובלת מאוד במצריים, כאשר יעקב נפטר, מצווה יוסף על הרופאים המצריים לחנוט את גופתו ולשים אותה בארון. גם כאשר יוסף מת, חונטים הרופאים את גופתו, ושמים אותה בארון.

כיצד מתבצע תהליך החניטה? כפי שעולה מהיסטוריונים יוונים וממומיות שנמצאו במצרים, היו לפחות שלוש אפשרויות לחניטה. ככל שהנפטר היה בעל מעמד גבוה יותר ועשיר, תהליך החניטה היה יותר מורכב ואיכותי, והתבצע על ידי רופאים מומחים יותר. כך על פי אחד ההיסטוריונים (הרודוטוס), בוצע תהליך החניטה למעמד העשיר (מופיע בויקישיבה ערך 'חניטה'):

''ראשית הוציאו את המוח דרך הנחיריים בוו של ברזל, המוח עבר תהליכי ייבוש, ואחר כך נקבר יחד עם הגופה. לתוך חלל הגולגולת הכניסו תערובת של בשמים שונים, ואת הנחיריים סתמו היטב בכדורי פשתן. אחר כך בוצע חתך בצידה של הגופה, דרכו הוציאו את איברי החזה והבטן. האיברים נרחצו ביין תמרים, הושרו בבשמים שונים והושמו בכדים מיוחדים, שעליהם נכתב שמו של הנפטר. את חלל הגופה מילאו בשרף עצים, בעיקר עץ ארז ובשמים אחרים כגון מור וקינמון, ואחר כך תפרו את החתך שבבטן. הגופה הושרתה באמבט של נתר למשך 70 יום, לאחר שנרחצה ביין של תמרים... לאחר תקופה זו חזרו ורחצו את הגופה, ייבשו אותה היטב, ביצעו חתכים אורכיים בחלקים שונים של הגוף, ולתוכם הכניסו בשמים שונים. לאחר מכן עטפו את הגופה כולה, מכף רגל ועד ראש, בפיסות בגד פשתן עדין, ספוג בבשמים שונים, ומודבקים על ידי גומי.''

כפי שעולה מתיאור תהליך החניטה, הוא כולל פגיעה בגוף באמצעות חתכים לאורכו ולרוחבו. בעקבות כך נעסוק השבוע בשאלה, האם מבחינה הלכתית מותר לחנוט גופות דבר שלכאורה מבזה אותם, והאם מותר לבצע ניסויים בגופות.

1. חניטת גופות

כפי שציינו בפתיחה, כאשר חותכים גופה מבזים את גופת המת, וכפי שאומרת הגמרא במסכת בבא בתרא (קנד – קנה) יש בכך בעיה.

הגמרא מביאה מקרה בילד, שמכר את נכסי אביו שהוא קיבל בירושה, ולאחר מכן מת. אחרי מיתתו טענו קרובי המשפחה של התינוק שרצו את הנכסים שהוא מכר, שכאשר הוא מכר את הנכסים הוא עדיין לא היה בוגר, ומשום כך אין תוקף למכירת הנכסים. כיצד אפשר לבדוק שהוא אכן היה ילד בשעת המכירה? הם הציעו לפתוח את הקבר שלו, ולבדוק אם יש לו שערות שמעידות על כך שהוא בוגר.

למסקנה ר' עקיבא סירב לפתוח את הקבר, מכיוון שהם גורמים לניוול המת, ועוד אפילו אם יפתחו את הקבר ויגלו שאין לו שערות, אפשר שהיו לו והם נשרו בעקבות הקבורה. לכאורה עולה מדברי הגמרא, שאסור לחנוט גוף של מת, מכיוון שמנוולים את הגופה.

מחלוקת הפוסקים

אמנם, יש לא מעט פוסקים, שבכל זאת התירו לחנוט גופות. מדוע?

א. הרשב''א בתשובה טען (א, שסט), שניוול המת נחשב ניוול, רק כאשר עושים פעולה בגופה כנגד רצונו של הנפטר, אבל במידה והנפטר מצווה לפני מותו שיחנטו את גופתו או שידוע שנוח לו בכך, זה לא נחשב ניוול המת, אלא אדרבה מדובר בכבודו! ומשום כך הוא מתיר לבצע חניטה, וכך פסק גם הרדב''ז (א, תפד). הנודע ביהודה (יו''ד סי' רי), הביא מחלוקת בשאלה זו בין שני אנשים, וצידד בדעת המתיר:

''והמתיר רצה ללמוד מחניטה שמצינו בתורה ביעקב ויוסף וחניטת מלכים במלכי ישראל, ואם כי זה היה לכבודם גם זהו כבוד המת להיות ריוח והצלה על ידו לצורך העולם... וכל דברי מעלתו בזה תורה הם (= הם נכונים), ודברים הראוים למי שאמרם, כי בודאי החניטה אינה בזיון כלל, ואדרבה היא לכבודו והאריכות בזה ללא צורך .''

כמו כן, גם אין כאן איסור של הלנת המת למרות שתהליך החנטה לוקח מספר ימים, מכיוון שנפסק בשולחן ערוך (יו''ד שנז, א) בעקבות הגמרא בסנהדרין (מו ע''א), שאם בשביל כבודו של המת לא קוברים אותו מיד, אין בכך איסור של הלנת המת.

ב. אפשרות נוספת, שמצמצמת את ההיתר לחנוט גופה, מופיעה בשו''ת עמק הלכה (א, מט) בשם הרוגוצ'ובר. הרוגוצ'ובר טען, שאין בעיה עקרונית לחנוט גופה, אבל בתנאי שלא מחסירים מהגופה כלום. הוא מסביר שכאשר חנטו את יעקב ויוסף לא פגעו להם בגוף על ידי חתכים וכדומה, אלא מילאו את הבטן מבחוץ עם מזרק בשמנים, בשמים וכדומה, ורק כך מותר לחנוט (ועיין עוד בזוהר ויחי 'ויחנטו אותו').

ג. שתי הדעות שראינו לעיל טענו, שבסך הכל אין מניעה לחנוט גופה בתנאים מסויימים. דעה חולקת נמצאת בשו''ת עמק ההלכה (א, מח) שטען, שאסור כלל לחנוט גופות. הסיבה לכך היא, שהגמרא בסנהדרין אומרת (מז ע''ב, הובא ברמ''א יו''ד שסג), שכאשר הבשר של המת נאכל, זה מכפר על חטאיו ועוונותיו של המת. כאשר חונטים את הגופה מונעים מהמת את כפרתו, ולכן אסור לחנוט אותו.

אם כן, כיצד חנטו את יעקב ויוסף? התשובה לכך היא, שהם היו צדיקים גמורים ללא חטאים, ולא היו צריכים שהבשר יתעכל, ובלשונו:

''אולם לדעתי אף אם נניח כפשטות דברי הרדב"ז, דחניטת יעקב ויוסף היתה בדרך חתיכת הגוף כעין זו שעושין עכשיו, מכל מקום החניטה אסורה מטעמא אחרינא (= מטעם אחר), דהנה בסנהדרין (מז ע"ב) מבואר שם, שעיכול בשר נמי בעינן (= גם צריכים) והיינו דמכי חזי צערא דקיברא (= שמרגע הקבורה) מתחיל הכפרה ולא נגמרה עד שיתעכל הבשר... אם כן בזה שחונטין אותו מעכבין כפרתו (כי הבשר לא מתעכל) והוי כאלו לא קברו כלל, אם כן ברור דאסור לחנוט... ואין להביא ראיה מיעקב ויוסף, דבודאי הם חסידי דקיימי עלמא (ולא היו צריכים כפרה), אבל בשאר אדם? פשוט דהחניטה אסורה מהאי טעמא (= מהטעם הזה).''

אמנם בפשטות גם הוא מודה, שבמקרה שרוצים להעביר את הגופה ממקום למקום, ויש חשש שהיא תסריח בדרך, מותר להזריק חומר שמעכב את הגופה מלהסריח, כי זה רק עיכוב של תהליך העיכול, ובסופו של דבר הגופה תעלם (ועיין עוד בשבט הלוי ב, רג).

2. ניתוח גופות

האם מותר לנתח גופות לאחר המוות? יש לפחות ארבע סיבות שבשבילם יש צורך לנתח גופות, ויש לדון בכל מקרה לגופו:

1. אנטומיה: לימוד על מבנה גוף האדם, כיצד הוא מתנהל וכדומה. 2. כאשר נותנים לרופאים לנתח גופות הם מתאמנים, וכאשר הם יצטרכו לבצע ניתוח באדם חי, הם יבצעו אותו בצורה מדוייקת יותר. 3. כדי לבדוק כיצד התבצע הרצח מנתחים את הגופה. ככה אפשר לזהות מי הרוצח. 4. פתולוגיה: כאשר גוף חלה ומת, אפשר לנתח את הגוף ולראות מה גרם למחלה, ומניעת מחלות אחרות בזכות הלימוד על המחלה. כמו כן אפשר לראות את ההשפעות של התרופה שנתנו, מה מועיל ומה זקוק לתיקון, ונתמקד בחלק הזה.

ניתוח גופות לצורך מציאת תרופות

מה הבעיות שעלולות להתעורר מניתוח מתים לצורך רפואה? הגמרא במסכת עבודה זרה (כט ע''ב) לומדת, שאסור להנות מגופה של מת, וכפי שמובא בפוסקים במידה ומדובר בגופה של יהודי מדובר באיסור דאורייתא (נוב''י יו''ד רי, אג''מ ב, קנט ועוד) . אמנם, אם מדובר במצב שבו ניתוח המת יציל אדם ממיתה, אז פשוט שמותר לנתח את המת, שהרי פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה (יומא פב ע''א).

המחלוקת בין הפוסקים התעוררה בשאלה, מה מוגדר כפיקוח נפש, שבשבילו מותר לנתח גופה. האם בזכות שננתח את הגופה ונעמוד על מקור המחלה, בעוד שבעים שנה ינצל אדם ממיתה, זה מוגדר מקרה של פיקוח נפש שבגללו מותר לנתח את המת? ואם בעוד שנה יצילו מישהו ממיתה, אז נחשב פיקוח נפש?

א. הנודע ביהודה (נוב''י יו''ד רי, מופיע בפת''ש יו''ד שסג) דן בשאלה מעין זו. הוא טען, שמצב של פיקוח נפש שמצדיק נתיחת גופות, הוא רק מצב שבו יש חולה ממש לפנינו, שבאמצעות נתיחת הגופה נציל את חייו, אבל אם מדובר על הצלת חייהם של חולים בעתיד, זה לא נחשב פיקוח נפש שמתיר נתיחה, וכן כתב החתם סופר (יו''ד שלו). ובלשון הנודע ביהודה:

''אמנם, כל זה ביש ספק סכנת נפשות לפנינו, כגון חולה אנוש או אדם שנפל עליו גל של אבנים... אבל בנידון דידן (= במקרה שלנו) אין כאן שום חולה הצריך לזה, רק שרוצים ללמוד חוכמה זו, אולי יזדמן חולה שיהיה צריך לזה, ודאי לא דחינן (= דוחים) משום חששא קלה זו שום איסור תורה או אפילו איסור דרבנן.''

ב. גישה קיצונית לאסור יותר אפילו מהנודע ביהודה, נמצאת אצל ר' יעקב אטלניגר (שו''ת בניין ציון סי' קע). הוא טען, שאפילו אם יש לפנינו חולה שצריך שיתנתחו את המת כדי שיצילו אותו, עדיין אסור לנתח את הגופה.

ראיה לדבריו הוא הביא מהגמרא בבא קמא (ס ע''א) שפוסקת לפי פירוש רש''י בסוגיה, שאסור לאדם להציל את עצמו ממוות בעזרת ממון חברו (למשל אסור לשרוף לחברו את הבית, כדי שרוצחים הבאים להרוג אותו ימותו). אותו רעיון אומר ר' יעקב אטלינגר במקרה שלנו, אם אסור לקחת ממון חברו כדי להינצל, קל וחומר שאסור להשחית לו את הגופה
כדי להציל מת אחר, ובלשונו:

'נשאלתי, חולה אחד חלה בחולי נפלא, ועסקו הרופאים ברפואתו ללא הואיל, ומת בחוליו. ויש שם עוד חולה שנחלה בחולי כזה ורצו הרופאים לפתוח את המת לראות עניין החולי, למצוא תרופה לאשר עוד בחיים. אם מותר לעשות כן ולנוול המת או לא? לפי עניות דעתי הדבר אסור... דכבר הוכחתי במקום אחר שדעת רש"י על פי הגמרא (ב''ק ס) דאמרינן, שאסור לאדם לגזול ממון חברו למען הציל עצמו ממיתה... והנה לדעת רש"י, כיוון שאסור להציל עצמו בממון חברו, כל שכן דאסור להציל עצמו בקלון חברו, דכבודו חביב לו מממונו... ואם כן, האיך נאמר דמשום פיקוח נפש דהחולה יהיה מותר לבזות ולנוול המת?!''

אמנם דבריו קשים מאוד, שהרי כפי שכבר הוא עצמו העיר, התוספות והרא''ש מבארים אחרת את הסוגיה מרש''י, ולפי שיטתם מותר לאדם להציל עצמו בממון חברו, אז מדוע להעדיף את פירושו של רש''י שהוא פרשן מקומי על פני פירוש הרא''ש שהיה פוסק מובהק ובעלי התוספות?!

ג. גישה מתונה יותר, נמצאת בדברי החזון איש (אהלות כב). הוא טען, שלא צריך שהחולה יהיה ממש לפנינו בשביל להצדיק נתיחה, אלא מספיק שהמחלה קיימת בעולם בשביל שיהיה מותר לנתח, ובדומה לכך כתב גם הרב עוזיאל (יו''ד א, כח).

ראיה לדבריו הביא החזון איש מהגמרא בתענית (יט ע''א) שפוסקת, שבמידה ויש מחלה בעיר אחת, אז לא מחכים בעיר השניה שהמחלה תגיע אליהם בשביל להתחיל להתענות על הצרה, אלא כבר כאשר המחלה אצל עיר הראשונה מתענים מחשש שמא המחלה תתפשט. אותו רעיון בניתוח מתים, לא צריך שיגיע מת לפנינו בשביל להתיר נתיחת גופה, אלא מספיק שיש חולים כאלה בעולם בשביל לנתח.

ד. גישה שונה, נמצאת בדברי הרב גורן (תורת הרפואה עמ' 235). הוא טען שבזמן הזה, לא זו בלבד שבשביל למצוא מחלות מותר לנתח מתים, אלא מותר אפילו להשתמש בגופות של מתים, כדי שהרופאים יוכלו להתאמן עליהם, שכאשר יבוא לפניהם חולה שזקוק לניתוח, הם ינתחו אותו יותר טוב ולפעמים גם יצילו את חייו.

הוא נימק את דבריו בכך, שכל דברי הנודע ביהודה שראינו לעיל מתייחסים רק למקום, שבו לא הייתה מדינה של יהודים, והשיקול אם לנתח את החולה או לא היה נקודתי. אמנם כאשר יש מדינה שגרים בה יהודים, אז השיקול הוא כבר לא שיקול נקודתי, אלא שיקול ציבורי. יש חובה שיהיו רופאים שיידעו לנתח טוב, כדי שלא תיפגע רמת הרפואה בישראל דבר שיגרום בוודאי למוות של חולים עתיד. הוא טוען שבכהאי גוונא זה נחשב כאילו החולה נמצא ממש לפנינו, שכפי שראינו לעיל במקרה כזה גם הנודע ביהודה יתיר לנתח:

''ונראה לומר שאין כוחו של כלל זה יפה אלא במקרים ובשאלות של הנודע ביהודה, שם לא עמדה הבעיה של בריאות העם באופן כללי... אבל בנידון דידן (= במקרה שלנו), כאשר המדינה והעם אחראים למערך הרופאים בישראל ולבריאות העם, ואנו יודעים מראש שבעוד מספר שנים נצטרך רופאים בעלי רמה גבוהה כדי להבטיח את בריאות העם, זה נקרא שהחולה ממש לפנינו, מאחר שהמדינה היהודית אחראית לבריאות האוכלוסיה וחייבת לתכנן את השירותים שלה לטווח ארוך, מותח לנתח."

יש לציין שלא מעט חלקו על דבריו, ובניהם הציץ אליעזר (ד, יד) והרב קוק (דעת כהן קעט) שכתב שצריך לקנות גופות גויים בכסף לשם כך.

מוזמנים להגיב, מצורף גם כקובץ וורד, יותר נוח לקריאה...
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


משה בטיטו
הודעות: 47
הצטרף: 03 אוגוסט 2018, 09:05
קיבל תודה: 1 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי משה בטיטו » 16 דצמבר 2018, 23:00

ישר כח, נראה לי שגם אין בעיה לנתח גופות שיש חשד שרצחו אותם, כי טובת הנפטר בכך. לכן אם יש הפגנות על נתיחת גופות וכדומה (למשל מה שהיה עם התינוק לא מזמן), בפשטות זה נובע מעמרצות


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי אור זרוע » 17 דצמבר 2018, 17:53

כדאי גם לצטט את המובא בגמרא בכורות מה, א: א"ר יהודה אמר שמואל: מעשה בתלמידיו של ר' ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך, בדקו ומצאו בה מאתים וחמשים ושנים, אמר להם: שמא באשה בדקתם, שהוסיף לה הכתוב שני צירים ושני דלתות.

אני בטוח שהמקור הזה מובא באחד המקורות שצויינו לעיל, אבל מן הענין להביא אותו בפני עצמו כדי להראות שגם חז"ל עסקו בעניינים אלו, כמו שהעיר בענין בספר התלמוד ומדעי תבל שער ג ענף א כאן.


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי גל גל » 17 דצמבר 2018, 23:13

אור זרוע כתב:כדאי גם לצטט את המובא בגמרא בכורות מה, א: א"ר יהודה אמר שמואל: מעשה בתלמידיו של ר' ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך, בדקו ומצאו בה מאתים וחמשים ושנים, אמר להם: שמא באשה בדקתם, שהוסיף לה הכתוב שני צירים ושני דלתות.

אני בטוח שהמקור הזה מובא באחד המקורות שצויינו לעיל, אבל מן הענין להביא אותו בפני עצמו כדי להראות שגם חז"ל עסקו בעניינים אלו, כמו שהעיר בענין בספר התלמוד ומדעי תבל שער ג ענף א כאן.
החתם סופר ביו''ד סי' שלו כתב שהאשה הזאת הייתה נכרית, לכן לא היה בעיה לנתח אותה.


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי גל גל » 18 דצמבר 2018, 14:34

משה בטיטו כתב:ישר כח, נראה לי שגם אין בעיה לנתח גופות שיש חשד שרצחו אותם, כי טובת הנפטר בכך. לכן אם יש הפגנות על נתיחת גופות וכדומה (למשל מה שהיה עם התינוק לא מזמן), בפשטות זה נובע מעמרצות
הנה, מצוטט מפניני הלכה:

שאלה: לעיתים כשאדם נרצח, המשטרה דורשת לנתח את גופתו כדי שעל-ידי כך יוכלו למצוא את רוצחו, להפלילו ולהענישו. האם במקרה כזה ניתן להקל ולבצע נתיחה?

השיב על כך הרב קלאצקין מלובלין בספרו 'אמרי-שפר' (סי' פב) שכדי למצוא את הרוצח ולהענישו, מותר לנתח את גופת הנרצח. ושלא כדין עושים אותם הקרובים שמשתדלים למנוע את הניתוח, ועל-ידי כך גורמים להעלים את הרצח ומונעים את האפשרות להעניש את הרוצח במשפט. כי כל האיסור לנתח את המת הוא כדי שלא לפגוע בכבודו, אבל במקרה כזה ודאי שהנרצח מוחל על כבודו ובלבד שיענישו את רוצחו. ואף שיש מי שהחמיר (שו"ת חמדת צבי ח"ב יו"ד כ), מכל מקום כך היא דעת רוב הפוסקים, וכך פסק ב'ציץ-אליעזר' (ח"ד, יד, ט), והרב טיקוצ'ינסקי בספרו 'גשר-החיים' (ח"ב פכ"ח ב').


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי אור זרוע » 19 דצמבר 2018, 12:39

גל גל כתב:
אור זרוע כתב:כדאי גם לצטט את המובא בגמרא בכורות מה, א: א"ר יהודה אמר שמואל: מעשה בתלמידיו של ר' ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך, בדקו ומצאו בה מאתים וחמשים ושנים, אמר להם: שמא באשה בדקתם, שהוסיף לה הכתוב שני צירים ושני דלתות.

אני בטוח שהמקור הזה מובא באחד המקורות שצויינו לעיל, אבל מן הענין להביא אותו בפני עצמו כדי להראות שגם חז"ל עסקו בעניינים אלו, כמו שהעיר בענין בספר התלמוד ומדעי תבל שער ג ענף א כאן.
החתם סופר ביו''ד סי' שלו כתב שהאשה הזאת הייתה נכרית, לכן לא היה בעיה לנתח אותה.
נכון, אך הדבר נתון במחלוקת, ובשו"ע יו"ד שמט, א מבואר שגם מת גוי אסור בהנאה. ראיתי בהערות הגרי"ש אלישיב לבכורות שם, בשם ספר חבצלת השרון א, סוף צה שתירץ שהם עשו זאת לצורך לימוד תורה, ומצות לאו ליהנות ניתנו. ראה שם דיון מעניין בנושא הזה אם אכן מצות לימוד התורה לא ניתנה ליהנות.


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי גל גל » 23 דצמבר 2018, 08:07

אור זרוע כתב:
גל גל כתב:
אור זרוע כתב:כדאי גם לצטט את המובא בגמרא בכורות מה, א: א"ר יהודה אמר שמואל: מעשה בתלמידיו של ר' ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך, בדקו ומצאו בה מאתים וחמשים ושנים, אמר להם: שמא באשה בדקתם, שהוסיף לה הכתוב שני צירים ושני דלתות.

אני בטוח שהמקור הזה מובא באחד המקורות שצויינו לעיל, אבל מן הענין להביא אותו בפני עצמו כדי להראות שגם חז"ל עסקו בעניינים אלו, כמו שהעיר בענין בספר התלמוד ומדעי תבל שער ג ענף א כאן.
החתם סופר ביו''ד סי' שלו כתב שהאשה הזאת הייתה נכרית, לכן לא היה בעיה לנתח אותה.
נכון, אך הדבר נתון במחלוקת, ובשו"ע יו"ד שמט, א מבואר שגם מת גוי אסור בהנאה. ראיתי בהערות הגרי"ש אלישיב לבכורות שם, בשם ספר חבצלת השרון א, סוף צה שתירץ שהם עשו זאת לצורך לימוד תורה, ומצות לאו ליהנות ניתנו. ראה שם דיון מעניין בנושא הזה אם אכן מצות לימוד התורה לא ניתנה ליהנות.
הבעיה היא לא רק שנהנים מהמת, ואז מצוות לאו להינות נתנו, אלא שמבזים אותו.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי אור זרוע » 23 דצמבר 2018, 15:15

גל גל כתב:הבעיה היא לא רק שנהנים מהמת, ואז מצוות לאו להינות נתנו, אלא שמבזים אותו.
אסור לנוול גופת מת נכרי?


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1339
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי דרומאי » 23 דצמבר 2018, 15:22

כמה הערות לכבוד ר' @גל גל,
א' מה שהביא בריש דבריו אודות תהליך החניטה, הנה זה ודאי לא החניטה המוזכרת גבי יעקב ויוסף, שכן מקרא מפורש הוא 'וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנוטים', ואילו במקור הנכרי שהבאת מדובר על 70 יום.
ב' מאד יש להתמרמר על מש''כ בס''ק ג' אודות הערוך לנר בשו''ת בנין ציון, 'מדוע להעדיף את רש''י שהוא פרשן מקומי על פירוש הרא''ש שהוא פוסק מובהק ומבעלי התוספות'. נשמע כאן יותר מצליל של זלזול ברש''י, והלא רש''י הוא רבן של בעלי התוס' רבינו תם ותלמידיו אחריו, ואטו במחלוקת רש''י והרא''ש 'מעדיפים' לעולם את הרא''ש?! האם אין זכות לבנין ציון לפסוק כרש''י?!
ג' מה שהביא דברי ר' גורן בתוך הפוסקים אין לזה טעם ולא ריח כידוע לכל רמתו הרוחנית וקלות דעתו בענייני הלכה, וכ''ש בנושא כזה, שברור לכל מה היה האינטרס של המדינה ואיזה פסק 'הוזמן' אצל ר' גורן.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 700
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי אור זרוע » 23 דצמבר 2018, 15:58

דרומאי כתב:ב' מאד יש להתמרמר על מש''כ בס''ק ג' אודות הערוך לנר בשו''ת בנין ציון, 'מדוע להעדיף את רש''י שהוא פרשן מקומי על פירוש הרא''ש שהוא פוסק מובהק ומבעלי התוספות'. נשמע כאן יותר מצליל של זלזול ברש''י, והלא רש''י הוא רבן של בעלי התוס' רבינו תם ותלמידיו אחריו, ואטו במחלוקת רש''י והרא''ש 'מעדיפים' לעולם את הרא''ש?! האם אין זכות לבנין ציון לפסוק כרש''י?!
נראה להליץ ולומר שכנראה מתכוון לכלל הידוע שהובא ביד מלאכי בכללי רש"י ותוספות, וז"ל:
ב כלל גדול יש בידינו כי רש"י ז"ל מפרש הוא ולא פוסק ויותר יש לסמוך על בעלי הפסק, הרדב"ז סי' ק"ט דף מ"א א' ומצאתי להב"י א"ח סי' י' שכתב דאע"ג דהרא"ש אתי כפירוש רש"י כיון דרש"י מפרש הוא ולא פסקן הוה ליה הרמב"ם והרא"ש ז"ל חד לגבי חד והלכה כרמב"ם ואחריו נמשך הר"ב הלכה למשה בהלכות גזילה דף ע"ז ב' בהלכות מכירה דף מ"ה ד' ועיין הלק"ט ח"ב סי' קי"ז שכתב דכלל זה אינו נראה כלל ע"ש וע"ע להלחם חמודות הלכות ציצית אות ס"ה דפליג על הרב"י והביאו השכנה"ג בכללי הפוסקים אות י"ט ועיין בית דוד על ח"מ סי' ה' כלל ב':
כמובן שהכלל הזה אינו תקף במקום שרש"י נחית בפירוש לפסק.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1339
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי דרומאי » 23 דצמבר 2018, 17:18

אור זרוע כתב:
דרומאי כתב:ב' מאד יש להתמרמר על מש''כ בס''ק ג' אודות הערוך לנר בשו''ת בנין ציון, 'מדוע להעדיף את רש''י שהוא פרשן מקומי על פירוש הרא''ש שהוא פוסק מובהק ומבעלי התוספות'. נשמע כאן יותר מצליל של זלזול ברש''י, והלא רש''י הוא רבן של בעלי התוס' רבינו תם ותלמידיו אחריו, ואטו במחלוקת רש''י והרא''ש 'מעדיפים' לעולם את הרא''ש?! האם אין זכות לבנין ציון לפסוק כרש''י?!
נראה להליץ ולומר שכנראה מתכוון לכלל הידוע שהובא ביד מלאכי בכללי רש"י ותוספות, וז"ל:
ב כלל גדול יש בידינו כי רש"י ז"ל מפרש הוא ולא פוסק ויותר יש לסמוך על בעלי הפסק, הרדב"ז סי' ק"ט דף מ"א א' ומצאתי להב"י א"ח סי' י' שכתב דאע"ג דהרא"ש אתי כפירוש רש"י כיון דרש"י מפרש הוא ולא פסקן הוה ליה הרמב"ם והרא"ש ז"ל חד לגבי חד והלכה כרמב"ם ואחריו נמשך הר"ב הלכה למשה בהלכות גזילה דף ע"ז ב' בהלכות מכירה דף מ"ה ד' ועיין הלק"ט ח"ב סי' קי"ז שכתב דכלל זה אינו נראה כלל ע"ש וע"ע להלחם חמודות הלכות ציצית אות ס"ה דפליג על הרב"י והביאו השכנה"ג בכללי הפוסקים אות י"ט ועיין בית דוד על ח"מ סי' ה' כלל ב':
כמובן שהכלל הזה אינו תקף במקום שרש"י נחית בפירוש לפסק.
ידעתי דברי הב''י האלו, אך עדיין לא מקובלת הטענה שדברי הבנין ציון ''תמוהים'' כי הוא ''העדיף'' את דברי רש''י על דברי הרא''ש ''הפוסק המובהק''.


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי גל גל » 24 דצמבר 2018, 08:35

דרומאי כתב:כמה הערות לכבוד ר' @גל גל,
א' מה שהביא בריש דבריו אודות תהליך החניטה, הנה זה ודאי לא החניטה המוזכרת גבי יעקב ויוסף, שכן מקרא מפורש הוא 'וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנוטים', ואילו במקור הנכרי שהבאת מדובר על 70 יום.
ב' מאד יש להתמרמר על מש''כ בס''ק ג' אודות הערוך לנר בשו''ת בנין ציון, 'מדוע להעדיף את רש''י שהוא פרשן מקומי על פירוש הרא''ש שהוא פוסק מובהק ומבעלי התוספות'. נשמע כאן יותר מצליל של זלזול ברש''י, והלא רש''י הוא רבן של בעלי התוס' רבינו תם ותלמידיו אחריו, ואטו במחלוקת רש''י והרא''ש 'מעדיפים' לעולם את הרא''ש?! האם אין זכות לבנין ציון לפסוק כרש''י?!
ג' מה שהביא דברי ר' גורן בתוך הפוסקים אין לזה טעם ולא ריח כידוע לכל רמתו הרוחנית וקלות דעתו בענייני הלכה, וכ''ש בנושא כזה, שברור לכל מה היה האינטרס של המדינה ואיזה פסק 'הוזמן' אצל ר' גורן.
א. זה לא אומר כלום, הרעיון הוא אותו רעיון, מסתמא לפעמים זה לקח יותר זמן ולפעמים פחות זמן...

ב. לא הבנתי מה הקשר זלזול? רש''י הוא פרשן מקומו ולא פוסק, לכן גם לא שייך להקשות מפירוש רש''י במקום אחד, על פירושו במקום אחר. כך למשל סברו הרש''ש (חולין קכח) החכם צבי (שו''ת סי' סא), הערוך לנר (נדה סז), ר' חיים מוואלזין (מופיע בשו''ת בית דוד סי' א) ועוד...

ג. נראה לי שהתכוונת, שכל מי שלא סובר כמוך כנראה שהוא קל דעת ולא יודע לפסוק. אם יש לך טיעון כנגד הפסק תגיד אותו, אל תשתמש בדמגוגיה זולה. אתה מוציא שם רע (כבדרך אגב גם הרב עוזיאל נקט כמו הרב גורן, ולדעתי הטיעון מאוד מסתבר... אבל מכיוון שכל מי שלא סובר כמוך הוא טיפש, אז לא כל כך משנה את מי נוסיף לרשימה, כל עוד הוא לא ברשימת הפוסקים שהוגדרו בעיניך ככשרים ובלי נגיעות אישיות).


יעקב שלום
הודעות: 39
הצטרף: 29 נובמבר 2018, 14:58
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי יעקב שלום » 24 דצמבר 2018, 10:36

גל גל כתב:
דרומאי כתב:כמה הערות לכבוד ר' @גל גל,
א' מה שהביא בריש דבריו אודות תהליך החניטה, הנה זה ודאי לא החניטה המוזכרת גבי יעקב ויוסף, שכן מקרא מפורש הוא 'וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנוטים', ואילו במקור הנכרי שהבאת מדובר על 70 יום.
ב' מאד יש להתמרמר על מש''כ בס''ק ג' אודות הערוך לנר בשו''ת בנין ציון, 'מדוע להעדיף את רש''י שהוא פרשן מקומי על פירוש הרא''ש שהוא פוסק מובהק ומבעלי התוספות'. נשמע כאן יותר מצליל של זלזול ברש''י, והלא רש''י הוא רבן של בעלי התוס' רבינו תם ותלמידיו אחריו, ואטו במחלוקת רש''י והרא''ש 'מעדיפים' לעולם את הרא''ש?! האם אין זכות לבנין ציון לפסוק כרש''י?!
ג' מה שהביא דברי ר' גורן בתוך הפוסקים אין לזה טעם ולא ריח כידוע לכל רמתו הרוחנית וקלות דעתו בענייני הלכה, וכ''ש בנושא כזה, שברור לכל מה היה האינטרס של המדינה ואיזה פסק 'הוזמן' אצל ר' גורן.
א. זה לא אומר כלום, הרעיון הוא אותו רעיון, מסתמא לפעמים זה לקח יותר זמן ולפעמים פחות זמן...

ב. לא הבנתי מה הקשר זלזול? רש''י הוא פרשן מקומו ולא פוסק, לכן גם לא שייך להקשות מפירוש רש''י במקום אחד, על פירושו במקום אחר. כך למשל סברו הרש''ש (חולין קכח) החכם צבי (שו''ת סי' סא), הערוך לנר (נדה סז), ר' חיים מוואלזין (מופיע בשו''ת בית דוד סי' א) ועוד...

ג. נראה לי שהתכוונת, שכל מי שלא סובר כמוך כנראה שהוא קל דעת ולא יודע לפסוק. אם יש לך טיעון כנגד הפסק תגיד אותו, אל תשתמש בדמגוגיה זולה. אתה מוציא שם רע (כבדרך אגב גם הרב עוזיאל נקט כמו הרב גורן, ולדעתי הטיעון מאוד מסתבר... אבל מכיוון שכל מי שלא סובר כמוך הוא טיפש, אז לא כל כך משנה את מי נוסיף לרשימה, כל עוד הוא לא ברשימת הפוסקים שהוגדרו בעיניך ככשרים ובלי נגיעות אישיות).
ב.פי רשי מובא להלכה בהרבה מאוד מקומות, הגרא מביא אותו להלכה במקומות רבים אמנם במושא פשסק השוע כהראשונים ורשי הוא דעת יחיד מאד מחודשת ויש מהאחרונים שפירשו בו כוונה אחרת לכן אכן יש לתמוה על הבנין ציון.
ג.אין זו דעתו של המגיב אלא של כמעט כל גדולי ישראל גם היותר מתונים שקולם לא נשמע בויכוחים כאלה ואחרים כדוגמת ר משה פיינשטין


יעקב שלום
הודעות: 39
הצטרף: 29 נובמבר 2018, 14:58
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי יעקב שלום » 24 דצמבר 2018, 10:38

בנושא זה פסק*


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי גל גל » 24 דצמבר 2018, 12:08

יעקב שלום כתב:
גל גל כתב:
דרומאי כתב:כמה הערות לכבוד ר' @גל גל,
א' מה שהביא בריש דבריו אודות תהליך החניטה, הנה זה ודאי לא החניטה המוזכרת גבי יעקב ויוסף, שכן מקרא מפורש הוא 'וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנוטים', ואילו במקור הנכרי שהבאת מדובר על 70 יום.
ב' מאד יש להתמרמר על מש''כ בס''ק ג' אודות הערוך לנר בשו''ת בנין ציון, 'מדוע להעדיף את רש''י שהוא פרשן מקומי על פירוש הרא''ש שהוא פוסק מובהק ומבעלי התוספות'. נשמע כאן יותר מצליל של זלזול ברש''י, והלא רש''י הוא רבן של בעלי התוס' רבינו תם ותלמידיו אחריו, ואטו במחלוקת רש''י והרא''ש 'מעדיפים' לעולם את הרא''ש?! האם אין זכות לבנין ציון לפסוק כרש''י?!
ג' מה שהביא דברי ר' גורן בתוך הפוסקים אין לזה טעם ולא ריח כידוע לכל רמתו הרוחנית וקלות דעתו בענייני הלכה, וכ''ש בנושא כזה, שברור לכל מה היה האינטרס של המדינה ואיזה פסק 'הוזמן' אצל ר' גורן.
א. זה לא אומר כלום, הרעיון הוא אותו רעיון, מסתמא לפעמים זה לקח יותר זמן ולפעמים פחות זמן...

ב. לא הבנתי מה הקשר זלזול? רש''י הוא פרשן מקומו ולא פוסק, לכן גם לא שייך להקשות מפירוש רש''י במקום אחד, על פירושו במקום אחר. כך למשל סברו הרש''ש (חולין קכח) החכם צבי (שו''ת סי' סא), הערוך לנר (נדה סז), ר' חיים מוואלזין (מופיע בשו''ת בית דוד סי' א) ועוד...

ג. נראה לי שהתכוונת, שכל מי שלא סובר כמוך כנראה שהוא קל דעת ולא יודע לפסוק. אם יש לך טיעון כנגד הפסק תגיד אותו, אל תשתמש בדמגוגיה זולה. אתה מוציא שם רע (כבדרך אגב גם הרב עוזיאל נקט כמו הרב גורן, ולדעתי הטיעון מאוד מסתבר... אבל מכיוון שכל מי שלא סובר כמוך הוא טיפש, אז לא כל כך משנה את מי נוסיף לרשימה, כל עוד הוא לא ברשימת הפוסקים שהוגדרו בעיניך ככשרים ובלי נגיעות אישיות).
ב.פי רשי מובא להלכה בהרבה מאוד מקומות, הגרא מביא אותו להלכה במקומות רבים אמנם במושא פשסק השוע כהראשונים ורשי הוא דעת יחיד מאד מחודשת ויש מהאחרונים שפירשו בו כוונה אחרת לכן אכן יש לתמוה על הבנין ציון.
ג.אין זו דעתו של המגיב אלא של כמעט כל גדולי ישראל גם היותר מתונים שקולם לא נשמע בויכוחים כאלה ואחרים כדוגמת ר משה פיינשטין
אני לא יודע מי זה כל גדולי ישראל, וזה לא כ''כ משנה. אם יש טענה הלכתית צריך להתייחס לגוף הטענה, האם היא מסתברת או לא בין אם אמר החתם סופר ובין אם אמר אותה שפינוזה.


יעקב שלום
הודעות: 39
הצטרף: 29 נובמבר 2018, 14:58
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי יעקב שלום » 24 דצמבר 2018, 12:32

אמת אבל כשתערוך מאמר הלכתי לא תצטט אישים שונים


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 827
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 66 פעמים
קיבל תודה: 170 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי יוספזון » 24 דצמבר 2018, 14:26

ג.אין זו דעתו של המגיב אלא של כמעט כל גדולי ישראל גם היותר מתונים שקולם לא נשמע בויכוחים כאלה ואחרים כדוגמת ר משה פיינשטין[/quote]

אני לא יודע מי זה כל גדולי ישראל, וזה לא כ''כ משנה. אם יש טענה הלכתית צריך להתייחס לגוף הטענה, האם היא מסתברת או לא בין אם אמר החתם סופר ובין אם אמר אותה שפינוזה.[/quote]
הופה... אתה בפורום חרדי למהדרין. ואם כל גדולי ישראל החרדים סברו כך, אז זה מה שמנחה כאן את הקו. בפורום כללי, יתכן שאפשר לחלוק על זה. בתקוה להבנה.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1339
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי דרומאי » 24 דצמבר 2018, 19:44

גל גל כתב: אני לא יודע מי זה כל גדולי ישראל, וזה לא כ''כ משנה. אם יש טענה הלכתית צריך להתייחס לגוף הטענה, האם היא מסתברת או לא בין אם אמר החתם סופר ובין אם אמר אותה שפינוזה.
יישר כח על ההשואה בין ר' גורן לשפינוזה. אכן, בהלכה יש חשיבות גדולה ל'מי אמר'. מי שלימוד התורה שלו היה ע''מ לקנטר, אין דבריו ראויין להישמע בבית המדרש.
אך עיקר הטענה שלי מופנית כלפי זה שמנית אותו בין שאר הפוסקים, כביכול הוא בשורה אחת עמם. יש בזה הרבה מן העיוות, ובפרט בנושא שלא צריך להסביר מה היתה נטיית ראשי השלטון ולאיזה 'פסק הלכה' ציפו ממנו.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1339
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי דרומאי » 24 דצמבר 2018, 19:47

גל גל כתב: ג. נראה לי שהתכוונת, שכל מי שלא סובר כמוך כנראה שהוא קל דעת ולא יודע לפסוק. אם יש לך טיעון כנגד הפסק תגיד אותו, אל תשתמש בדמגוגיה זולה. אתה מוציא שם רע (כבדרך אגב גם הרב עוזיאל נקט כמו הרב גורן, ולדעתי הטיעון מאוד מסתבר... אבל מכיוון שכל מי שלא סובר כמוך הוא טיפש, אז לא כל כך משנה את מי נוסיף לרשימה, כל עוד הוא לא ברשימת הפוסקים שהוגדרו בעיניך ככשרים ובלי נגיעות אישיות).
טעות בידך. אין לי שום דעה לגופו של נושא, כיון שלא למדתי אותו כראוי ולא הגעתי להוראה בענין זה. ר' גורן היה קל דעת כי הוא קל דעת, ולא בגלל שהוא סובר כך או אחרת בנושא זה או אחר. אם היית מביא את הרב עוזיאל ז''ל הייתי שותק ומכבד, אבל להבדיל אא''ה ר' גורן לא ראוי להכלל במאמר הלכתי לא לחומרא ולא לקולא.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1339
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי דרומאי » 24 דצמבר 2018, 19:50

גל גל כתב: ב. לא הבנתי מה הקשר זלזול? רש''י הוא פרשן מקומו ולא פוסק, לכן גם לא שייך להקשות מפירוש רש''י במקום אחד, על פירושו במקום אחר. כך למשל סברו הרש''ש (חולין קכח) החכם צבי (שו''ת סי' סא), הערוך לנר (נדה סז), ר' חיים מוואלזין (מופיע בשו''ת בית דוד סי' א) ועוד...
אין קשר בין סתירות ברש''י שבהם מתרצים שכל מקום רש''י פירש לפי ענין הסוגיא, לבין פסק הלכה כרש''י. הנקיטת עמדה שאין לפסוק כרש''י ומכח זה לתמוה על מי שכן פסק כרש''י, היא הזויה לעניות דעתי.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1339
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי דרומאי » 24 דצמבר 2018, 19:55

אגב ר' @גל גל, צורמת לי גם העובדה שבחרת להציע בראש מאמר הלכתי מקור נכרי לחלוטין אודות 'תהליך החניטה'.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1339
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי דרומאי » 24 דצמבר 2018, 20:07

משה בטיטו כתב:ישר כח, נראה לי שגם אין בעיה לנתח גופות שיש חשד שרצחו אותם, כי טובת הנפטר בכך. לכן אם יש הפגנות על נתיחת גופות וכדומה (למשל מה שהיה עם התינוק לא מזמן), בפשטות זה נובע מעמרצות
כמה זמן כבודו למד את הסוגיא כדי לקבוע שמדובר ב'עמרצות'......?


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 684
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 300 פעמים
קיבל תודה: 292 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מותר לבצע ניסויים בגופות - ויחי

שליחה על ידי בנציון » 24 דצמבר 2018, 20:22

גל גל כתב: ב. לא הבנתי מה הקשר זלזול? רש''י הוא פרשן מקומו ולא פוסק, לכן גם לא שייך להקשות מפירוש רש''י במקום אחד, על פירושו במקום אחר. כך למשל סברו הרש''ש (חולין קכח) החכם צבי (שו''ת סי' סא), הערוך לנר (נדה סז), ר' חיים מוואלזין (מופיע בשו''ת בית דוד סי' א) ועוד...
לא בדקתי בכל המקורות שהבאתם, אבל הדברים אינם מובנים כל כך, כי לומר שרש"י לא דבר להלכה זה כמעט כמו לומר שהגמרא היא לא להלכה, הרי ברור שרש"י הוציא את ההלכות מהגמרא, ואם הוא מבאר את הגמרא בדרך מסוימת, אם כן זוהי ההלכה לדעתו. זכור לי פעם ששמעתי שרבים מהאחרונים אכן טוענים שהדבר פשוט שדברי רש"י הם להלכה מהסיבה הנ"ל [וכמו שהרב @דרומאי הביא כבר מביאור הגר"א שמביא את רש"י להלכה, והדברים מתאימים מאד עם שיטת הגר"א שיש לפסוק מתוך הגמרא, ובכל מקרה ברור שרש"י פסק מתוך הגמרא].

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ayedavid, Bing [Bot] | 3 אורחים