פרשת ויחי - למה דוקא כאפרים וכמנשה???

ים סוף

משתמש ותיק
בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה
וברש"י "הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה"

והדבר צריך לביאור מה נתייחדו אפרים ומנשה יותר משאר צאצאי יעקב שנבחרו הם דוקא להיות הדוגמא לברכות ישראל?
וביותר, שהרי הדין נותן שכמו שבברכת הבנות אומרים כשרה רבקה רחל ולאה הוא הדין הבנים יבורכו להיות כאברהם יצחק ויעקב?

שמעתי בזה כמה שבבי תירוצים רובם אינם מספקים, וכולם ללא מקור מכובד. אע"כ בקשתי שטוחה בפני באי בית מדרש מעט זה, אם יש לאל ידו של מאן דהוא לשמחני בביאור מתקבל על הדעת, המגובה במקור אמין. אודה לו על כך מאד.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
ובת"י: ובריכינון ביומא ההוא למימר בך יוסף ברי יברכון בית ישראל ית ינוקא ביומא דמהולתא. מבואר שמברכים כן ביום שנימול. ואולי יש לרמוז בזה שאפרים ומנשה זכו לברכה זו לפי שהיו במצרים ושמרו עצמם מערוות מצרים אף שדרך האדם לימשך בדיעותיו ומעשיו אחר סביבתו. ולא ראו אצלם ירידת הדורות על אף הסביבה המנוכרת לגמרי בה הם גדלו.
והנה ידוע שברית מילה היא גם בשביל שמירת הברית וכמבואר ברמב"ם במו"נ ועוד בטעם ברית מילה שהוא להחליש התאווה. ולכן ביום המילה מברכים כן שיזכה לברכות שנתברכו בהם מי ששמר בריתו, ועי'.

ויש לרמז במה שמברכים התינוק ביום המילה, דידוע מהח"ח שאמר להגאב"ד דפונבי'ז זצ"ל שביום ההולדת הוא זמן לבקש בקשות וסמך זה על הכתוב בתהילים (ב, ז) אני היום ילדיתך שאל ממני ואתנה גויים נחלתך", והנה ידוע שיום המילה הוא כיום הלידה, לכן ביום המילה שהוא כיום הלידה מברכים התינוק.
 

שעת השקט

משתמש רגיל
ראוי לציין בזה את דברי רש"י פרשת לך לך על הפס' ונברכו בך כל משפחות האדמה.

ונברכו בך-" יש אגדות רבות וזהו פשוטו אדם אומר לבנו תהא כאברהם וכן כל ונברכו בך שבמקרא וזה מוכיח (בראשית מח) בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה"

הרי שכל משפחות האדמה מתברכות באברהם וישראל מתברכים באפרים ומנשה.

אין בזה כדי נתינת טעם אבל רואים שהדברים מוגדרים בפסוקים, שישנה בזה הבדלה בין ישראל לעמים
 

שמעיה

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה
וברש"י "הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה"

והדבר צריך לביאור מה נתייחדו אפרים ומנשה יותר משאר צאצאי יעקב שנבחרו הם דוקא להיות הדוגמא לברכות ישראל?
וביותר, שהרי הדין נותן שכמו שבברכת הבנות אומרים כשרה רבקה רחל ולאה הוא הדין הבנים יבורכו להיות כאברהם יצחק ויעקב?

שמעתי בזה כמה שבבי תירוצים רובם אינם מספקים, וכולם ללא מקור מכובד. אע"כ בקשתי שטוחה בפני באי בית מדרש מעט זה, אם יש לאל ידו של מאן דהוא לשמחני בביאור מתקבל על הדעת, המגובה במקור אמין. אודה לו על כך מאד.
הכוונה פשוטה, אין כל ייחוד בכך שהבא לברך את בניו מזכיר את שמות אפרים ומנשה. אלא שיעקב מברך את נכדיו, שיזכו לטוב מרובה כל כך, שכל מי שירצה לאחל לבניו את שיר האושר והעושר - ישווה לנגד עיניו את ברכת אפרים ומנשה.
וכדוגמת 'רוטשילד' בתקופה האחרונה לגבי עושר כספי.
 

שעת השקט

משתמש רגיל
ועוד הערה קטנה. אני חושב שהשאלה מפני מה נתייחדו מנשה ואפרים משאר השבטים היא נכונה ואפשר גם לשאול מפני מה לא מברכים "היה כאברהם יצחק ויעקב "
אבל השאלה מההשואה לברכת הבנות אינה כה חזקה, הרי אין שום גמרא האומרת שיש דין לברך הבנות כאמהות והבנים כמנשה ואפרים. ישנו מנהג ותיקין לברך הילדים וכאשר החלו לנהוג כך נהגו ע"פ לשונות המופיעות בפסוקים - אפרים ומנשה כלפי הבנים, והאמהות כלפי בנות כדוגמת מה שאמרו לבועז "יִתֵּן֩ ה' אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙

ר"ל- השאלה יכולה להיות על הפסוקים אבל לא על המושג "ברכת הבנים והבנות" שהוא מנהג ( חשוב וישן) ולא חז"ל.
 

שעת השקט

משתמש רגיל
שמעיה אמר:
ים סוף אמר:
בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה
וברש"י "הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה"

והדבר צריך לביאור מה נתייחדו אפרים ומנשה יותר משאר צאצאי יעקב שנבחרו הם דוקא להיות הדוגמא לברכות ישראל?
וביותר, שהרי הדין נותן שכמו שבברכת הבנות אומרים כשרה רבקה רחל ולאה הוא הדין הבנים יבורכו להיות כאברהם יצחק ויעקב?

שמעתי בזה כמה שבבי תירוצים רובם אינם מספקים, וכולם ללא מקור מכובד. אע"כ בקשתי שטוחה בפני באי בית מדרש מעט זה, אם יש לאל ידו של מאן דהוא לשמחני בביאור מתקבל על הדעת, המגובה במקור אמין. אודה לו על כך מאד.
הכוונה פשוטה, אין כל ייחוד בכך שהבא לברך את בניו מזכיר את שמות אפרים ומנשה. אלא שיעקב מברך את נכדיו, שיזכו לטוב מרובה כל כך, שכל מי שירצה לאחל לבניו את שיר האושר והעושר - ישווה לנגד עיניו את ברכת אפרים ומנשה.
וכדוגמת 'רוטשילד' בתקופה האחרונה לגבי עושר כספי.

אנחנו הורגלנו בכך שהברכות אצל האבות מלמדות על מהות עמוקה ולא רק איחולי כל טוב בעלמא
 

שמעיה

משתמש ותיק
שעת השקט אמר:
ועוד הערה קטנה. אני חושב שהשאלה מפני מה נתייחדו מנשה ואפרים משאר השבטים היא נכונה ואפשר גם לשאול מפני מה לא מברכים "היה כאברהם יצחק ויעקב "
אבל השאלה מההשואה לברכת הבנות אינה כה חזקה, הרי אין שום גמרא האומרת שיש דין לברך הבנות כאמהות והבנים כמנשה ואפרים. ישנו מנהג ותיקין לברך הילדים וכאשר החלו לנהוג כך נהגו ע"פ לשונות המופיעות בפסוקים - אפרים ומנשה כלפי הבנים, והאמהות כלפי בנות כדוגמת מה שאמרו לבועז "יִתֵּן֩ ה' אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙

ר"ל- השאלה יכולה להיות על הפסוקים אבל לא על המושג "ברכת הבנים והבנות" שהוא מנהג ( חשוב וישן) ולא חז"ל.
לא הבנתי.
ה' בירך את אברהם ואמר לו שבו יתברכו כל משפחות האדמה.
את הברכה הזאת (המהווה מושא לקנאה אצל כולם, עד שבוחרים להתברך דווקא בו) העביר אברהם ליצחק בנו, אשר העבירה ברבות הימים ליעקב (תחת לעשיו, כזכור לכולנו).
עתה, עת מתקרבים ימי יעקב למות, הוא מעביר את הברכה לאפרים ומנשה. כאן זה נעצר, ולא מצאנו העברה נוספת. כך שכך נשאר לדורות, וכל איש ישראל שמברך את בנו - עושה זאת תוך שימוש בברכת יעקב לאפרים ומנשה נכדיו.
 

שמעיה

משתמש ותיק
שעת השקט אמר:
שמעיה אמר:
ים סוף אמר:
בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה
וברש"י "הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך אלהים כאפרים וכמנשה"

והדבר צריך לביאור מה נתייחדו אפרים ומנשה יותר משאר צאצאי יעקב שנבחרו הם דוקא להיות הדוגמא לברכות ישראל?
וביותר, שהרי הדין נותן שכמו שבברכת הבנות אומרים כשרה רבקה רחל ולאה הוא הדין הבנים יבורכו להיות כאברהם יצחק ויעקב?

שמעתי בזה כמה שבבי תירוצים רובם אינם מספקים, וכולם ללא מקור מכובד. אע"כ בקשתי שטוחה בפני באי בית מדרש מעט זה, אם יש לאל ידו של מאן דהוא לשמחני בביאור מתקבל על הדעת, המגובה במקור אמין. אודה לו על כך מאד.
הכוונה פשוטה, אין כל ייחוד בכך שהבא לברך את בניו מזכיר את שמות אפרים ומנשה. אלא שיעקב מברך את נכדיו, שיזכו לטוב מרובה כל כך, שכל מי שירצה לאחל לבניו את שיר האושר והעושר - ישווה לנגד עיניו את ברכת אפרים ומנשה.
וכדוגמת 'רוטשילד' בתקופה האחרונה לגבי עושר כספי.

אנחנו הורגלנו בכך שהברכות אצל האבות מלמדות על מהות עמוקה ולא רק איחולי כל טוב בעלמא
הרגל מעניין.
ואני לא באתי כי אם להבהיר מה כתוב ברש''י, ותו לא מידי.
כמובן שאיני רואה כל סתירה בין המהות העמוקה לבין מה שכתבתי.
 

שעת השקט

משתמש רגיל
שמעיה אמר:
שעת השקט אמר:
ועוד הערה קטנה. אני חושב שהשאלה מפני מה נתייחדו מנשה ואפרים משאר השבטים היא נכונה ואפשר גם לשאול מפני מה לא מברכים "היה כאברהם יצחק ויעקב "
אבל השאלה מההשואה לברכת הבנות אינה כה חזקה, הרי אין שום גמרא האומרת שיש דין לברך הבנות כאמהות והבנים כמנשה ואפרים. ישנו מנהג ותיקין לברך הילדים וכאשר החלו לנהוג כך נהגו ע"פ לשונות המופיעות בפסוקים - אפרים ומנשה כלפי הבנים, והאמהות כלפי בנות כדוגמת מה שאמרו לבועז "יִתֵּן֩ ה' אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙

ר"ל- השאלה יכולה להיות על הפסוקים אבל לא על המושג "ברכת הבנים והבנות" שהוא מנהג ( חשוב וישן) ולא חז"ל.
לא הבנתי.
ה' בירך את אברהם ואמר לו שבו יתברכו כל משפחות האדמה.
את הברכה הזאת (המהווה מושא לקנאה אצל כולם, עד שבוחרים להתברך דווקא בו) העביר אברהם ליצחק בנו, אשר העבירה ברבות הימים ליעקב (תחת לעשיו, כזכור לכולנו).
עתה, עת מתקרבים ימי יעקב למות, הוא מעביר את הברכה לאפרים ומנשה. כאן זה נעצר, ולא מצאנו העברה נוספת. כך שכך נשאר לדורות, וכל איש ישראל שמברך את בנו - עושה זאת תוך שימוש בברכת יעקב לאפרים ומנשה נכדיו.

מתנצל, אבל בעניי לא הבנתי את הקשר בין התגובה לקטע שעליה היא נסובה(שמא התכוונת לתגובה אחרת?) אולי תוכל להסביר למעני?
מה שכן הבנתי מדבריך הוא דבר מעניין, שאותה הברכה שמברך יעקב את מנשה ואפרים היא אותו "מפתח של ברכות" שנמסר לאברהם ומסרו ליצחק שמסרו ליעקב.
רעיון יפה מאוד! האם יש לזה מקור?

לגבי התגובה השנייה- נדמה לי שיש כאן הבדלי גישות ולכן אין טעם להאריך בויכוח, כל אחד ילמד כפי ש"הרגילוהו" רבותיו...
 

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
רוצה לדעת אמר:
ובת"י: ובריכינון ביומא ההוא למימר בך יוסף ברי יברכון בית ישראל ית ינוקא ביומא דמהולתא. מבואר שמברכים כן ביום שנימול. ואולי יש לרמוז בזה שאפרים ומנשה זכו לברכה זו לפי שהיו במצרים ושמרו עצמם מערוות מצרים אף שדרך האדם לימשך בדיעותיו ומעשיו אחר סביבתו. ולא ראו אצלם ירידת הדורות על אף הסביבה המנוכרת לגמרי בה הם גדלו.
והנה ידוע שברית מילה היא גם בשביל שמירת הברית וכמבואר ברמב"ם במו"נ ועוד בטעם ברית מילה שהוא להחליש התאווה. ולכן ביום המילה מברכים כן שיזכה לברכות שנתברכו בהם מי ששמר בריתו, ועי'.

ויש לרמז במה שמברכים התינוק ביום המילה, דידוע מהח"ח שאמר להגאב"ד דפונבי'ז זצ"ל שביום ההולדת הוא זמן לבקש בקשות וסמך זה על הכתוב בתהילים (ב, ז) אני היום ילדיתך שאל ממני ואתנה גויים נחלתך", והנה ידוע שיום המילה הוא כיום הלידה, לכן ביום המילה שהוא כיום הלידה מברכים התינוק.

א. הדברים נאים אך כוונתי הייתה לברר כמו שציין בצדק הרב @שעת השקט את מנהג ישראל לברך את הבנים בליל שבת, ובזה לא קודמתי מספיק.
ב. לגופם של דברים יעוי' באשכול הפורה בענין היומולדת שהבאתי בשם הגר"א אריאלי שבי' הפסוק שאל ממני הוא שהנולד יברך ולא יבורך.
 

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
אכן צדקו דבריו של הרב @שעת השקט בעניין תשובתו של הרב @שמעיה שעברה התפתחות, מפשט פשוט ברש"י שהכוונה היא לאיחולי טוב מרובה שיהפוך לסמל ומושא לברכה. שהוא יפה כיישוב הפשט בפסוק אך כמו שהערתי לעיל אני הקטן @רוצה לדעת בירור במנהג ישראל.

והיכן מצי' שנתקיימה באפרים ומנשה ברכת יעקב שנתברכו באופן מיוחד כזה עד שנקבעה הברכה עד עצם היום הזה על שמם. (ובאמת שזו קצת פירכא על כל הביאור הנ"ל שכיצד קרה כדבר הזה שלא נתקיימה ברכת יעקב, ומזה גופא יוכח שעצם הברכה הייתה שיברכו ישראל בשמם כפשטות ההבנה. ולא כתוצאה מהשפע שיושפע עליהם עד שייחל ויאחל כל אדם לחבירו להיות כמותם.)

עד שברבות הימים התהפך הגלגל על הפשט הפשוט, ובין רגע הוא הפך לקונספירציה (מעניינת אמנם), ש"ה' בירך את אברהם ואמר לו שבו יתברכו כל משפחות האדמה. והעביר אברהם ליצחק בנו, אשר העבירה ליעקב, ואותה העביר לאפרים ומנשה. וכך שכך נשאר לדורות". ודבר כזה מצריך מקור, דחוף!!!
 

שמעיה

משתמש ותיק
שעת השקט אמר:
שמעיה אמר:
שעת השקט אמר:
ועוד הערה קטנה. אני חושב שהשאלה מפני מה נתייחדו מנשה ואפרים משאר השבטים היא נכונה ואפשר גם לשאול מפני מה לא מברכים "היה כאברהם יצחק ויעקב "
אבל השאלה מההשואה לברכת הבנות אינה כה חזקה, הרי אין שום גמרא האומרת שיש דין לברך הבנות כאמהות והבנים כמנשה ואפרים. ישנו מנהג ותיקין לברך הילדים וכאשר החלו לנהוג כך נהגו ע"פ לשונות המופיעות בפסוקים - אפרים ומנשה כלפי הבנים, והאמהות כלפי בנות כדוגמת מה שאמרו לבועז "יִתֵּן֩ ה' אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙

ר"ל- השאלה יכולה להיות על הפסוקים אבל לא על המושג "ברכת הבנים והבנות" שהוא מנהג ( חשוב וישן) ולא חז"ל.
לא הבנתי.
ה' בירך את אברהם ואמר לו שבו יתברכו כל משפחות האדמה.
את הברכה הזאת (המהווה מושא לקנאה אצל כולם, עד שבוחרים להתברך דווקא בו) העביר אברהם ליצחק בנו, אשר העבירה ברבות הימים ליעקב (תחת לעשיו, כזכור לכולנו).
עתה, עת מתקרבים ימי יעקב למות, הוא מעביר את הברכה לאפרים ומנשה. כאן זה נעצר, ולא מצאנו העברה נוספת. כך שכך נשאר לדורות, וכל איש ישראל שמברך את בנו - עושה זאת תוך שימוש בברכת יעקב לאפרים ומנשה נכדיו.

מתנצל, אבל בעניי לא הבנתי את הקשר בין התגובה לקטע שעליה היא נסובה(שמא התכוונת לתגובה אחרת?) אולי תוכל להסביר למעני?
מה שכן הבנתי מדבריך הוא דבר מעניין, שאותה הברכה שמברך יעקב את מנשה ואפרים היא אותו "מפתח של ברכות" שנמסר לאברהם ומסרו ליצחק שמסרו ליעקב.
רעיון יפה מאוד! האם יש לזה מקור?

לגבי התגובה השנייה- נדמה לי שיש כאן הבדלי גישות ולכן אין טעם להאריך בויכוח, כל אחד ילמד כפי ש"הרגילוהו" רבותיו...
תגובתי התייחסה לקטע הראשון שבהודעתך. והיא באה ליישב למה לא מברכים 'היה כאברהם יצחק ויעקב'.
לא זכור לי כעת מקור, אך כך היה פשוט לי. וראה בברכת יעקב ליוסף שהוא מסתמך בה על ברכת הוריו שלו.
נניח כעת להבדלי הגישות וננסה לזרום. נניח והברכה היא עניין מהותי, לכן אין היא כוללת 'כל טוב'.
נניח והברכה היא רק עניין מהותי ולא 'כל טוב', לכן אין סיבה לכל מי שמייחל לבניו את העניין המהותי הזה לברך שיהיה כמנשה ואפרים. בקיצור: מי קבע שעצם זה שכולם יזכירו את שמות אפרים ומנשה היא ברכה? פירוש רש''י וודאי מורה אחרת.
 

שמעיה

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
אכן צדקו דבריו של הרב @שעת השקט בעניין תשובתו של הרב @שמעיה שעברה התפתחות, מפשט פשוט ברש"י שהכוונה היא לאיחולי טוב מרובה שיהפוך לסמל ומושא לברכה. שהוא יפה כיישוב הפשט בפסוק אך כמו שהערתי לעיל אני הקטן @רוצה לדעת בירור במנהג ישראל.

והיכן מצי' שנתקיימה באפרים ומנשה ברכת יעקב שנתברכו באופן מיוחד כזה עד שנקבעה הברכה עד עצם היום הזה על שמם. (ובאמת שזו קצת פירכא על כל הביאור הנ"ל שכיצד קרה כדבר הזה שלא נתקיימה ברכת יעקב, ומזה גופא יוכח שעצם הברכה הייתה שיברכו ישראל בשמם כפשטות ההבנה. ולא כתוצאה מהשפע שיושפע עליהם עד שייחל ויאחל כל אדם לחבירו להיות כמותם.)

עד שברבות הימים התהפך הגלגל על הפשט הפשוט, ובין רגע הוא הפך לקונספירציה (מעניינת אמנם), ש"ה' בירך את אברהם ואמר לו שבו יתברכו כל משפחות האדמה. והעביר אברהם ליצחק בנו, אשר העבירה ליעקב, ואותה העביר לאפרים ומנשה. וכך שכך נשאר לדורות". ודבר כזה מצריך מקור, דחוף!!!
לא הבנתי.
אם היית חי בזמנם וודאי היית מבחין בשפע מיוחד שחל על אפרים ומנשה בצורה עודפת על שאר השבטים, עד שכל המברך היה מתברך בהם. וממילא אין כאן כל פירכא.
הקונספירציה אינה הופכת את הגלגל. לא התכוונתי שה' בירך את אברהם שבו יתברכו, כי אין בזה כל חשיבות מהותית. ה' בירך את אברהם בכל, עד כדי שכל מי שרצה לאחל לבנו כל טוב השתמש בשמו של אברהם כסמל ודוגמא. זה שאברהם העביר ליצחק הוא רש''י מפורש וחז''ל, זה שיצחק העביר ליעקב הוא גם חז''ל. וזה שיעקב העביר למנשה ואפרים איני בטוח שזה חז''ל.
 

יהודי

משתמש ותיק
מה שידוע לבאר שהם היחידם מבני השבטים שנקראו עדיין שבטים ונשארו בדרגה גבוהה זו, ולכך מברכים בהם.
מקווה שאי"ז 'שבב תירוץ'.
 

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
רבי @שמעיה שליט"א
א. אכן לא הבנת, ואולי ישנם עוד שכמוך לא הבינו לכן אפשט את דברי בשפה הברורה לכל נפש.
אני מחפש בנרות טעם למה בליל שבת פרשת ויגש ה' אלפים תשעט' כשרכנתי מעל ראשיהם של שני בני אשר נתן לי אלוקים בזה בירכתי אותם בלשון 'ישמך אלוקים כאפרים ומנשה'. ומשום מה את בתי יחידתי בירכתי בלשון 'ישמך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה'. ולמה לא אברך גם את בני שיהיו בריאים עד מאה ועשרים שיהיו כמו האבות הקדושים.
ומה יועילו לי כל ההנחות שהיו אפרים ומנשה בעלי שפע רב לפני אלפי שנים, אני מברך אותם היום. (אא"כ כ"ת בא לענות רק על הפירכא על הפשט ברש"י וא"כ צדקו דבריו שאין להוכיח, אבל ודאי גם אתה תסכים איתי שדבר מוזר הוא שלא שמענו בלתי היום על אותו שפע בלתי מצוי שנפל דווקא בחלקם של שבטי אפרים ומנשה.)

ב.'איני בטוח' אינו נחשב בעיני כמקור.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
רבי @שמעיה שליט"א
א. אכן לא הבנת, ואולי ישנם עוד שכמוך לא הבינו לכן אפשט את דברי בשפה הברורה לכל נפש.
אני מחפש בנרות טעם למה בליל שבת פרשת ויגש ה' אלפים תשעט' כשרכנתי מעל ראשיהם של שני בני אשר נתן לי אלוקים בזה בירכתי אותם בלשון ישמך אלוקים כאפרים ומנשה. ומשום מה את ביתי יחידתי בירכתי בלשון ישמך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה. ולמה לא אברך גם את בני שיהיו בריאים עד מאה ועשרים שיהיו כמו האבות הקדושים.
ומה יועילו לי כל ההנחות שהיו אפרים ומנשה בעלי שפע רב לפני אלפי שנים, אני מברך אותם היום. (אא"כ כ"ת בא לענות רק על הפירכא על הפשט ברש"י וא"כ צדקו דבריו שאין להוכיח, אבל ודאי גם אתה תסכים איתי שדבר מוזר הוא שלא שמענו בלתי היום על אותו שפע בלתי מצוי שנפל דווקא בחלקם של שבטי אפרים ומנשה.)

ב.'איני בטוח' אינו נחשב בעיני כמקור.
אינני מבין ,שאלתך היא לא על מנהג ישראל, אלא על יעקב שאומר " בך יבורך ישראל"
 

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
כבוד הרב המכונה @יהודי, כבוד הוא לי לארח את כ"ת באשכולי הצנוע.
ולגופם של דברים, סהדי במרומים שכשכתבתי שבבי תירוצים, בדיוק לתירוץ הזה התכוונתי...
ולראיה אגזור לכבודך מהקובץ הקיים במחשבי בעניין, וזה החלי בעהי"ת "יש לבאר מה נתייחדו אפרים ומנשה יותר משאר צאצאי יעקב שנבחרו הם דוקא להיות מושא ברכות ישראל.
ושמעתי לבאר ע"פ הסיפור המובא בספר "להיות יהודי" (ר' יצחק זילבר) על אותו בחור יוצא בריה"מ שבא להיבחן בישיבת מיר וידע לומר בע"פ את כל חלקי הש"ס שהיו תח"י שם. והבי' בזה שכיון שהי'ה במקום שלא ידע מיהודים אחרים היה פשוט לו שכל חלק מהתורה שיש לו בידו חייב הוא לידע אותו על בוריו. והנמשל הוא בעניינינו, אפרים ומנשה גדלו בתוך זוהמת מצרים ולא היו להם אותם המקררים שישנם למי שחי בין יהודים שירדו בדרגה משום ירידת הדורות ולכן מצבם הוא מוחלט ונעלה מכל שאר צאצאי יעקב." עכ"ל
 

אברך

משתמש ותיק
שפת אמת בראשית פרשת ויחי שנת תרל"ב
וכ' ישימך כו' כאפרים כו'. וקשה כי רק כראובן ושמעון יהיו כו' ואמאי נתיחד הברכה ישימך כאפרים ומנשה. אך כי לאשר הי' דור שאחר השבטים ומ"מ נתעלו להיות בכללם. וזה ע"י הברכה כנ"ל להיות דבוק בשורש אף שהם למטה במדרגה. ובאופן זה יוכל להיות נמשך ברכה לכל איש ישראל מאבות הקדושים אף אלף דור כי השורש מהם. ובזה י"ל ג"כ מ"ש ויברך את יוסף. כיון שנתעלו בניו להיות שבטים. ממילא נתעלה הוא יותר [ועיין בזוה"ק הטעם שיוסף לא נמנה בין השבטים כי נתעלה למעלה מבחי' שבטים ע"ש]:
 

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
אינני מבין ,שאלתך היא לא על מנהג ישראל, אלא על יעקב שאומר " בך יבורך ישראל"
שאלתי היא, האם מנהג ישראל נובע מאותו הפסוק שהזכיר כ"ת. (למשל לפי"ד @שעת השקט / @שמעיה אין כלל קשר למנהג ישראל המדובר, שהרי יעקב לא דיבר אלא על הברכה שמברכים בברית המילה, או שדיבר על מצב תאורטי בו יהיו בני שבט אפרים ומנשה מבורכים באופן יוצא מן הכלל, מה שאינו קיים בימינו ואינו יכול להוות סיבה למנהג.) ואם כן, מדוע קבע יעקב לברך דוקא בהם?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
האחד בא לגור אמר:
אינני מבין ,שאלתך היא לא על מנהג ישראל, אלא על יעקב שאומר " בך יבורך ישראל"
שאלתי היא, האם מנהג ישראל נובע מאותו הפסוק שהזכיר כ"ת. (למשל לפי"ד @שעת השקט / @שמעיה אין כלל קשר למנהג ישראל המדובר.) ואם כן מדוע קבע יעקב לברך דוקא בהם?
מה יש להסתפק, אחרי שדברי רש"י ברור מיללו : הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם,ויאמר איש לבנו ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה .
ןבעיקר הטעם שיעקב אמר כך, כפה"נ משמעותו לברכם שיהיו כ"כ מבורכים ,עד כדי שהם יהיו סמל לברכה, שהרוצה לברך בנו יתלה בהם שיהיה בנו מבורך כמוהם.
וממילא השאלה צריכה להיות הפוך ,איפה באמת התקימה ברכת יעקב בהם שהם המבורכים יותר מכולם .
ובפשטות, הכוונה להא דמבואר בברכות כ ובב"מ פד שזרעו של יוסף לא שולט בהם עין הרע ומתרבים,וממילא זהו שאדם מברך את בניו שיפרו וירבו ולא ישלוט בהם עין הרע כמנשה ואפרים.
 

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
מה יש להסתפק, אחרי שדברי רש"י ברור מיללו : הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם,ויאמר איש לבנו ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה .
ןבעיקר הטעם שיעקב אמר כך, כפה"נ משמעותו לברכם שיהיו כ"כ מבורכים ,עד כדי שהם יהיו סמל לברכה, שהרוצה לברך בנו יתלה בהם שיהיה בנו מבורך כמוהם.
וממילא השאלה צריכה להיות הפוך ,איפה באמת התקימה ברכת יעקב בהם שהם המבורכים יותר מכולם .
ובפשטות, הכוונה להא דמבואר בברכות כ ובב"מ פד שזרעו של יוסף לא שולט בהם עין הרע ומתרבים,וממילא זהו שאדם מברך את בניו שיפרו וירבו ולא ישלוט בהם עין הרע כמנשה ואפרים.
א. אותי שכנעת שאכן דברי רש"י ברור מללו.
ב. יש לי להרהר על הפשטות המדוברת א"כ למה לא נברך גם את הבנות שתפרינה ותרבינה ולא תשלוט בהם עין הרע כמנשה ואפרים. בשלמא לפי"ד ה'שפת אמת' הנזכרים לעיל בהודעתו של הרב @אברך (וכאן המקום לשוב ולהודות לו על דבריו הנחמדים) שהברכה היא "להיות דבוק בשורש אף שהם למטה במדרגה." אולי נוכל לומר שענין זה אינו נדבק כל כך על הנשים. אך לפי"ד הקדושים מה איכפת לנו שתפרינה גם הבנות?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
האחד בא לגור אמר:
מה יש להסתפק, אחרי שדברי רש"י ברור מיללו : הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם,ויאמר איש לבנו ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה .
ןבעיקר הטעם שיעקב אמר כך, כפה"נ משמעותו לברכם שיהיו כ"כ מבורכים ,עד כדי שהם יהיו סמל לברכה, שהרוצה לברך בנו יתלה בהם שיהיה בנו מבורך כמוהם.
וממילא השאלה צריכה להיות הפוך ,איפה באמת התקימה ברכת יעקב בהם שהם המבורכים יותר מכולם .
ובפשטות, הכוונה להא דמבואר בברכות כ ובב"מ פד שזרעו של יוסף לא שולט בהם עין הרע ומתרבים,וממילא זהו שאדם מברך את בניו שיפרו וירבו ולא ישלוט בהם עין הרע כמנשה ואפרים.
א. אותי שכנעת שאכן דברי רש"י ברור מללו.
ב. יש לי להרהר על הפשטות המדוברת א"כ למה לא נברך גם את הבנות שתפרינה ותרבינה ולא תשלוט בהם עין הרע כמנשה ואפרים. בשלמא לפי"ד ה'שפת אמת' הנזכרים לעיל בהודעתו של הרב @אברך (וכאן המקום לשוב ולהודות לו על דבריו הנחמדים) שהברכה היא "להיות דבוק בשורש אף שהם למטה במדרגה." אולי נוכל לומר שענין זה אינו נדבק כל כך על הנשים. אך לפי"ד הקדושים מה איכפת לנו שתפרינה גם הבנות?
הריבוי מתייחס לגברים ,שלהם היוחסין, והבנות לא מתרבות ע"י זרעם, משפחת אם אינה קרויה משפחה,ואין הבן מתייחס אחר אימו.
 

שמעיה

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
האחד בא לגור אמר:
אינני מבין ,שאלתך היא לא על מנהג ישראל, אלא על יעקב שאומר " בך יבורך ישראל"
שאלתי היא, האם מנהג ישראל נובע מאותו הפסוק שהזכיר כ"ת. (למשל לפי"ד @שעת השקט / @שמעיה אין כלל קשר למנהג ישראל המדובר, שהרי יעקב לא דיבר אלא על הברכה שמברכים בברית המילה, או שדיבר על מצב תאורטי בו יהיו בני שבט אפרים ומנשה מבורכים באופן יוצא מן הכלל, מה שאינו קיים בימינו ואינו יכול להוות סיבה למנהג.) ואם כן, מדוע קבע יעקב לברך דוקא בהם?
לפי דעתי אין לפסוק על פי פשוטו כל קשר למנהג המדובר, אם כי בהחלט ייתכן שמי שהחליט לראשונה להנהיג את המנהג, סמך יסודותיו על הפסוק דידן, כאשר אין סיבה לומר שהוא טעה בפשטות הכתובים, וייתכן שהבין שיש עומק באמירתו זו של יעקב.
כמובן, שבלא תיעוד מסודר אין אנו יכולים להתחקות על כוונת מנהיג המנהג, וכמו כן אין ביכולתנו לדעת אימתי חשב מי שחשב שמתאים לברך את הבנות בברכת האמהות, אך כך דרכם של מנהגים, שמתפתחים פיתוחי חותם, ובכל דור ודור חושב הנוהג לשמר מנהג אבותיו בידיו, ולכל היותר ממציא מדעתו שבבי טעמים על מנת למשמש במנהגו ולמצוא בו טעם.
 

שמעיה

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
רבי @שמעיה שליט"א
א. אכן לא הבנת, ואולי ישנם עוד שכמוך לא הבינו לכן אפשט את דברי בשפה הברורה לכל נפש.
אכן, מהודעתך הראשונה היה נראה שאתה מבקש פשט בפסוק וברש''י. ועמך הסליחה.
 

יהודי

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
כבוד הרב המכונה @יהודי, כבוד הוא לי לארח את כ"ת באשכולי הצנוע.
ולגופם של דברים, סהדי במרומים שכשכתבתי שבבי תירוצים, בדיוק לתירוץ הזה התכוונתי...
ולראיה אגזור לכבודך מהקובץ הקיים במחשבי בעניין, וזה החלי בעהי"ת "יש לבאר מה נתייחדו אפרים ומנשה יותר משאר צאצאי יעקב שנבחרו הם דוקא להיות מושא ברכות ישראל.
ושמעתי לבאר ע"פ הסיפור המובא בספר "להיות יהודי" (ר' יצחק זילבר) על אותו בחור יוצא בריה"מ שבא להיבחן בישיבת מיר וידע לומר בע"פ את כל חלקי הש"ס שהיו תח"י שם. והבי' בזה שכיון שהי'ה במקום שלא ידע מיהודים אחרים היה פשוט לו שכל חלק מהתורה שיש לו בידו חייב הוא לידע אותו על בוריו. והנמשל הוא בעניינינו, אפרים ומנשה גדלו בתוך זוהמת מצרים ולא היו להם אותם המקררים שישנם למי שחי בין יהודים שירדו בדרגה משום ירידת הדורות ולכן מצבם הוא מוחלט ונעלה מכל שאר צאצאי יעקב." עכ"ל
אדרבה, תמשיך בחיפושים אחר האמת הצרופה.
 

w119204

משתמש רשום
שמעתי מהרב אברהם שפירא זצ"ל שמברכים שלילדים תהיה ילדות מתוקה כמו שהיתה לאפרים ומנשה שגדלו בארמון של מלך
 

אברך

משתמש ותיק
w119204 אמר:
שמעתי מהרב אברהם שפירא זצ"ל שמברכים שלילדים תהיה ילדות מתוקה כמו שהיתה לאפרים ומנשה שגדלו בארמון של מלך
חסר ילדים שגדלו בארמון של מלך ?
ועוד, זה מה שאנו מברכים את ילדינו ? שתהיה להם ילדות מתוקה ? לא שיהיו צדיקים וימלאו מטרתם בעולמם ?
 

שמעיה

משתמש ותיק
אברך אמר:
w119204 אמר:
שמעתי מהרב אברהם שפירא זצ"ל שמברכים שלילדים תהיה ילדות מתוקה כמו שהיתה לאפרים ומנשה שגדלו בארמון של מלך
חסר ילדים שגדלו בארמון של מלך ?
ועוד, זה מה שאנו מברכים את ילדינו ? שתהיה להם ילדות מתוקה ? לא שיהיו צדיקים וימלאו מטרתם בעולמם ?
אכפת לך שלילדים שלך תהיה ילדות מתוקה?
 

אברך כולל

משתמש רגיל
[/img]
 
חלק עליון תַחתִית