"בניסן נגאלו ובניסן.." מה עם הציפיה שבכל יום!?

לחזות בנועם

משתמש רגיל
כידוע מה שאמרו רז"ל "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" ולעתיד לבוא יבנה בית המקדש (במהרה בימינו) בטו' בניסן, ושמחתו תדחה לאחר החג (לאחר אסרו חג) כי אין מערבין וכו' ולכא' יפלא דהרי אחד משלושה עשר עיקרים הוא "אני מאמין באמונה שלמה, בביאת המשיח, ואע"פ שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא" ע"כ. ודוק מינה שעיקר זה חל על כל השנה ללא זמן ותאריך. וכאן כביכול ננעלנו "בניסן נגאלו...." מה עם האמונה של 'בכל יום שיבוא'!? ניסן, שבט, חשון, וכו'
 

מנין

משתמש ותיק
א. צריך לומר: "אחכה לו בכל יום - שיבוא". כלומר, צריכים לחכות כל יום. לחכות, אין הכוונה לדמיין שהוא יבוא היום דוקא, אלא כמו שאני עכשיו (ג ניסן) מחכה לפסח..
ב. הנוסח הזה שהבאת לא ברור מה המקור שלו ומי חיבר אותו. תראה ברמבם פי' המשנה לפרק חלק בסנהדרין, שם הוא כותב את יג יסודות היהדות, והי"ב שבהם זה הידיעה שיבוא משיח ושצריך גם לקוות לכך. (ואגב, חלק גדול מהי"ג עיקרים שמודפס בסידורים לא תואמים את הי"ג שכתב הר"מ)

וז"ל:
והיסוד השנים עשר ימות המשיח, והוא להאמין ולאמת שיבא ואין לומר שנתאחר אם יתמהמה חכה לו, ואין לקבוע לו זמן, ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו, אמרו חכמים תפוח דעתן של מחשבי קצין. ולהאמין בו מן הגדולה והאהבה ולהתפלל לבואו בהתאם למה שנאמר בו על ידי כל נביא, ממשה ועד מלאכי. ומי שנסתפק בו או זלזל בענינו הרי זה מכחיש את התורה שהבטיחה בו בפירוש בפרשת בלעם ואתם נצבים. ומכלל היסוד הזה שאין מלך לישראל אלא מדוד ומזרע שלמה דוקא. וכל החולק בענין המשפחה הזו הרי זה כפר בה' ובדברי נביאיו.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
מעשה באדם שהוצרך לטוס לחו"ל לצורך טיפול רפואי סבוך, הימים ארכו לו שם עד שכמעט ונשתקע שם בגולה, הרחק מילדיו מאשתו וממשפחות הקרובה, הרחק משכניו ידידיו.
אין צורך לומר כי הצפייה של משפחתו וקרוביו לבואו הייתה עצומה, יום יום, שעה שעה, רגע רגע, ייחלו אולי יהיה זה הרגע הבא, בו תפתח הדלת ועל מפתנה יופיע אבא במלא הדרו, עומד על רגליו ומבשר כי הנה החלים והנה הנה הוא ממש בא.
יום אחד שהחל כבכל יום סתמי, עברה לה שמועה מפה לאוזן כי הנה מתקרבים הימים ואוט טו טו הוא בא מתקרב הקץ והנה הוא מופיע, כך עברה לה השמועה, ולא רק שמועה אלא סימנים מקדימים החלו להראות בשטח, נקל לתאר כי הצפייה גדלה שבעתיים, עד שנדמה היה כי הצפייה עד כה לא הייתה אלא כשחוק למצב המתח והדריכות אשר שררו מעת בואם של הסימנים.
יום עובר ועוד יום והנה במפתן הדלת עומד לו אדם איש אשר עבר מחלה דומה, עם רקע רפואי דומה לחלוטין לזה של האבא, והנה הוא מספר כי לפי הנתונים שבידו, ולפי זמן ההחלמה שעבר עליו, וכו' וכו' וכו', הרי שהחודש הבא הוא החודש שהאב על פי חשבון צריך להופיע.
אין צורך לתאר, או אופן למלמל את לתחושות הצפייה אשר גאו זה עתה עוד עשרת מונים על גדות הלבבות ההומים- הלא כך היה בדיוק עם אותו אחד אשר עבר אותו תהליך כזה של האב- אם כך נקל לתאר שכך יהיה גם כאן.

כמדומני שהנמשל מובן מאליו, אם בכל אופן הוא לא הובן כתוב לי ואבאר כוונתי.
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
פותח הנושא
מנין אמר:
ואין לקבוע לו זמן, ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו, אמרו חכמים תפוח דעתן של מחשבי קצין.
לכא' מדברי הרמב"ם קשה יותר שהרי במפורש כתב 'ואין לקבוע לו זמן' וכו'..
 

מבקש

משתמש רגיל
הדברים פשוטים שאחכה בכל יום כפשוטו, והזהרו בזה שזה מעיקרי האמונה. התשובה הפשוטה היא שתשבי יתרץ קושיות איך הכל מסתדר (כן, התשובה כפשוטה, צא ולמד ממצרים שידעו מראש שיהיו 400 שנה ויום אחד הופיע הגואל, וביאר שהכוונה מלידת יצחק או שכולל הלילות, דבר שלא חלמו קודם. וכן בגלות שניה היתה נבואה שתהיה 70 שנה וכל אחד חשב שעשה חשבון נכון, ואף דניאל הסתבך בזה כמבואר בגמרא. ובזמן ריב"ל נאמר לו שהמשיח יכול לבא היום, אף שמפורש שהגלות לפחות אלף שנה שלא הגיעו בימיו, כ"ש אצלנו שאין דברים ברורים שתשבי יבא במהרה ויתרץ לנו), ועיין בזה באורך בספרי הגרמ"מ שולזינגר. וכמבואר כמדומני ברמב"ם שכל מקום שימצא כתוב כנגד הי"ג עיקרים, אם תוכל תתרץ, אך גם אם לא, אין לך אלא מה שכתוב בהם, והקושיה תישאר.
לעניין התירוץ, יש מבארים שבניסן עתידין ליגאל גאולה של בעיתה אך אחישנה אחכה בכל יום. יש מבארים שהמשיח יגיע בכל יום והגאולה השלמה תהיה בניסן. יש מבארים שניסן יותר מסוגל, ובקיצור, שערי תירוצים לא ננעלו.
 

מנין

משתמש ותיק
מבקש אמר:
הדברים פשוטים שאחכה בכל יום כפשוטו, והזהרו בזה שזה מעיקרי האמונה. התשובה הפשוטה היא שתשבי יתרץ קושיות איך הכל מסתדר (כן, התשובה כפשוטה,
המילים "אחכה לו בכל יום שיבוא" אינם נמצאות בראשונים וברמב"ם! וכונת המשורר האלמוני מהסידור היא כנראה שבכל יום מחכים. אבל מי שאומר שבכל יום הוא יכול לבוא, אינו אלא מכחיש דברי חז"ל והזהרו בזה שזה מעיקרי האמונה!
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
פותח הנושא
כידוע שאליהו הנביא לא יבוא בער"ש ובשבת, ושאלו אם אינני טועה את הגר"ח מבר' מה עם הציפיה בימים אלו!? וענה להם, יבוא אליהו ויתרץ גם את זה(, וגם אם בסופו של דבר יבוא בשבת יתרץ למה.)
 

מנין

משתמש ותיק
לא הבנתי מה שאלו את הגר"ח. ושמא אליהו יבוא ויתרץ מה כוונת הגר"ח.
לחזות בנועם אמר:
מנין אמר:
אבל מי שאומר שבכל יום הוא יכול לבוא, אינו אלא מכחיש דברי חז"ל והזהרו בזה שזה מעיקרי האמונה!
לא הבנתי מה כוונת כת"ר.

חז"ל אמרו על ימים מסוימים שבהם לא יבוא המשיח. מי שאומר שהמשיח יכול לבוא גם בערב שבת וכדו', אינו אלא מכחיש דברי חז"ל.
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
פותח הנושא
שאלו אותו האם לצפות או לא!? (בשבת וכד') ואמר להם שכן. ואם בכל זאת הוא יבוא אע"פ שזה יום שהעידו עליו שלא יבוא, גם את זה אליהו יתרץ.
 

מבקש

משתמש רגיל
מנין אמר:
לא הבנתי מה שאלו את הגר"ח. ושמא אליהו יבוא ויתרץ מה כוונת הגר"ח.
לחזות בנועם אמר:
מנין אמר:
אבל מי שאומר שבכל יום הוא יכול לבוא, אינו אלא מכחיש דברי חז"ל והזהרו בזה שזה מעיקרי האמונה!
לא הבנתי מה כוונת כת"ר.

חז"ל אמרו על ימים מסוימים שבהם לא יבוא המשיח. מי שאומר שהמשיח יכול לבוא גם בערב שבת וכדו', אינו אלא מכחיש דברי חז"ל.
ולדבריך, מי שאומר שעם ישראל יצאו ממצרים לפני שעברו 400 שנה, אינו אלא מכחיש דברי נביא
 

מבקש

משתמש רגיל
לחזות בנועם אמר:
מבקש אמר:
. יש מבארים שהמשיח יגיע בכל יום והגאולה השלמה תהיה בניסן.
מה המקור של הדברים!? זה מענין.
לגבי תירוץ זה איני בטוח אם ראיתי או חשבתי בעצמי, לגבי שאר הדברים ודאי ראיתי, את רובם או כולם ראיתי בספרי הרב שולזינגר.
 

מבקש

משתמש רגיל
צירפתי אחד המקומות שהרב שולזינגר האריך בזה, עי' בספר המצורף מעמוד 183 באריכות גדולה.
ד"א, לכל הטוענים שהמילים בכל יום זו הוספה בסידור, לא עיינתי בכל דבריו כרגע, אך ראיתי שמביא מהמבי"ט שכותב במפורש שהמשיח יכול לבוא בכל יום.
 

קבצים מצורפים

  • פניני משמר הלוי.pdf
    2.7 MB · צפיות: 3

מנין

משתמש ותיק
ז"ל המביט (שער היסודות פרק נ): ולא יחשוב שיתאחר אם יתמהמה חכה לו, כמאמר הנביא ע״ה, כי מה שלא הוגבל זמנו יכול להיות בכל זמן בין קרוב או רחוק , והבלתי מאמין לזמן קרוב ג״כ לא יאמין לזמן רחוק, וגם אם יגביל לו זמן בעבור הזמן אשר גבל תמעט אמונתו לעתיד, וכן אם יגביל לו זמן לא יאמין ביאתו קודם הזמן ההוא ואם בזמן שהגביל לו כפי דעתו לא בא לא יאמין ביאתו לזמן שאינו מוגבל לו כפי דעתו, ולכן האמונה היא שלא יחשוב שיתאחר כי אין לו זמן מוגבל ואפשר בכל יום ביאתו, כמו שאמר הכתוב היום אם בקולו תשמעו, וגם שנתאחר הרבה מן הזמן יהיה לו יותר תקנה כי הוא קרוב יותר מהזמן שעבר , וכמו שאמר הכתוב אם יתמהמה חכה לו, כי האיחור הוא סבה לשתחכה לו יותר, ומ״ש הכתוב כי בוא יבוא ולא יאחר כי בזמן ביאתו לא יאחר ולא תהיה ביאתו באיחור וזהו כפל בוא יבוא".
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
פותח הנושא
מנין אמר:
ז"ל המביט (שער היסודות פרק נ): ולא יחשוב שיתאחר אם יתמהמה חכה לו, כמאמר הנביא ע״ה, כי מה שלא הוגבל זמנו יכול להיות בכל זמן בין קרוב או רחוק , והבלתי מאמין לזמן קרוב ג״כ לא יאמין לזמן רחוק, וגם אם יגביל לו זמן בעבור הזמן אשר גבל תמעט אמונתו לעתיד, וכן אם יגביל לו זמן לא יאמין ביאתו קודם הזמן ההוא ואם בזמן שהגביל לו כפי דעתו לא בא לא יאמין ביאתו לזמן שאינו מוגבל לו כפי דעתו, ולכן האמונה היא שלא יחשוב שיתאחר כי אין לו זמן מוגבל ואפשר בכל יום ביאתו, כמו שאמר הכתוב היום אם בקולו תשמעו, וגם שנתאחר הרבה מן הזמן יהיה לו יותר תקנה כי הוא קרוב יותר מהזמן שעבר , וכמו שאמר הכתוב אם יתמהמה חכה לו, כי האיחור הוא סבה לשתחכה לו יותר, ומ״ש הכתוב כי בוא יבוא ולא יאחר כי בזמן ביאתו לא יאחר ולא תהיה ביאתו באיחור וזהו כפל בוא יבוא".
וזה סותר את הדברים דלעיל שזה לשונם:אבל מי שאומר שבכל יום הוא יכול לבוא, אינו אלא מכחיש דברי חז"ל והזהרו בזה שזה מעיקרי האמונה!
 

מנין

משתמש ותיק
לכן אמרתי שאליהו יסביר את המבי"ט. אבל פשוט שכונת דבריו ביחס למניעת איחור ביאתו. "בכל יום" הכונה בכל תקופה, ולא יחשוב שזה יהיה בדור הבא. תקרא שוב.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
מה יותר חמור, האם העיקר שבידינו שכל דברי חז"ל בגמ' הק' הם אמת מוחלטת, או עיקרי האמונה שבסידור. נ"מ במקום ספק...
לגוף הענין האמונה היא נטי' דקה מעדינות הנפש. אין אדם יכול לצוות על בנו או על תלמידו, האמן כך!. או "אל תאמן כך!". דרכי האמונה הם אישיים, כמות הזמן ביום או בשעה שבו האדם חושב על ביאת המשיח, משתנה מאדם לאדם, כנ"ל עוצמת הציפיי' שלו למשיח או לתקוות אחרות. וכנ"ל הצורה בה הוא ממחיש לעצמו את ביאת המשיח או את שאר ייעודי הנביאים.
הצד השווה הוא החובה להאמין, והמשמעות של הציפיי' היא פועל יוצא. אם אדם מאמין לפוטין שהוא יתקוף בסורי', הוא מתעניין ומצפה מתי זה יקרה, אע"פ שאין הדבר מעלה או מוריד לו, כך הוא טבעו של האדם, שהוא מצפה לצפוי, אא"כ אינו מאמין שהוא צפוי. על אחת כמה וכמה ענין כביאת משיח וייעודי הגאולה, שכל משמעותינו ההיסטורית והאלקית תלוי' בה, ודאי שתטריד את מנוחתינו בשאלה מתי יהיו הדברים ואיך הם יהיו.
 

מבקש

משתמש רגיל
כבוד שמים אמר:
מה יותר חמור, האם העיקר שבידינו שכל דברי חז"ל בגמ' הק' הם אמת מוחלטת, או עיקרי האמונה שבסידור. נ"מ במקום ספק..

עי' שם שמביא מהרמב"ם שאם אחד העיקרים סותר גמרות, העיקר נשאר והגמ' צ"ע
 

אריך

משתמש ותיק
לענין המודפס בסידור, כבר נודע שיש שם כמה וכמה אי-דיוקים בלשון המעטה (וגם אין ידיעה מי ניסח אותם), ותמיד צריך לבדוק איך העיקר כתוב ברמב"ם בפרק חלק.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
מעשה ששמעתי מאדם נאמן שהשתתף פעם בשיעורו של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, וכך היה מעשה באותו שיעור, למדו בגמ' על כך שאליהו לא מגיע בשבת וכו', וכמובן מיד קפץ אחד מה'חכמים' בעיניהם וצרח 'אבל רעבע- הלא שטייט אין סידער 'אני מאמין וכו' אחכה לו בכל יום שיבא' והלא זה מעיקרי האמונה וי"ג עקרים, ונעבעך אפיקורעס וכו' וכו' כיד הדמיון הטובה.
ענה לו מרן זצוק"ל אחכה לו בכל יום, שיבא!
וכל מילה נוספת מיותרת. לגבי הגרמ"מ שולזינגער והמאמר בנושא זה שחוזר על עצמו בכל ספר ובכל הספר כמעט, יעיין נא מר מה אומרים על כך בביתי המדרשות של תלמידי בריסק, ובישיבת בריסק בירושלים. על זה ועל עוד דברים ש'פירש' בכוונת מרנא זיע"א.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
מבקש אמר:
כבוד שמים אמר:
מה יותר חמור, האם העיקר שבידינו שכל דברי חז"ל בגמ' הק' הם אמת מוחלטת, או עיקרי האמונה שבסידור. נ"מ במקום ספק..

עי' שם שמביא מהרמב"ם שאם אחד העיקרים סותר גמרות, העיקר נשאר והגמ' צ"ע
כוונת הרמב"ם על דברים קיצוניים בגמ' כמו דברי הלל שאין משיח לישראל.
אבל דבר פרטי כמו שאין אליהו בא בע"ש, שזה דבר ברור ונפסק להלכה בדינים העולים ממנו, לא שייך לדברים אלו ברמב"ם.
 

פעלעד

משתמש ותיק
כתוב בניסן נברא העולם וכתוב שבתשרי, אז מתי?
התשובה כידוע שכאן היה במחשבה וכאן במעשה,
ה"ה הכא, מבואר הנביאים שהגאולה לא תהיה בשניה אחת אלא תהליך שיארך זמן, לכן בניסן עתידים להגאל יכול להיות סוף התהליך או תחילת התהליך וכו' פרטים ופרטי פרטים שלא יובנו עד ביאת הגואל.

לכן הכי פשוט לכאורה' זה כמו שכתב 'יודע ספר' בתחילת האשכול ממש שפתיים ישק ואין צורך להוסיף על זה ולו מילה אחת.
 

לחזות בנועם

משתמש רגיל
פותח הנושא
אם כך אנו מקוים שהמחשבה היתה בתשרי של שנה זו והמעשה יהיה כבר בניסן הזה אכי"ר.
פעלעד אמר:
ה"ה הכא, מבואר הנביאים שהגאולה לא תהיה בשניה אחת אלא תהליך שיארך זמן, לכן בניסן עתידים להגאל יכול להיות סוף התהליך או תחילת התהליך וכו' פרטים ופרטי פרטים שלא יובנו עד ביאת הגואל.
אבל ידעו בתשרי שזה זמן של תחילת משיח ובניסן לא יתפלאו כשיבוא!? או שהדבר יהיה נסתר ובניסן תהיה הגאולה השלמה!? (אינני שוכח את מה שאמרו שלא נדע כלום עד שיבוא, אך מעמיד אני את שאלתי על סמך מה שכבודו כתב.)
 
חלק עליון תַחתִית