שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?


פותח הנושא
במבי
הודעות: 396
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 238 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי במבי » 17 דצמבר 2018, 23:45

שואל רש"י
מדוע אומרים לעלא מכל... תושבחתא ונחמתא?

שהרי הקדיש עניינו שבח,
ולעילא מכל ברכתא שירתא תושבחתא מובן,
אך מדוע נחמתא? (שהרי ניחום אינו שבח)

ומתרץ:

שאומרים יהא שמיה רבה מובא בריש ברכות שהקב"ה מנענע בראשו ואומר אשרי המלך שמקלסים אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.

וא"כ גורמים כביכול צער כלפי מעלה !

ועל זאת מיד מנחמים אותו !!!

ובטוחני בידיעה זאת עניית האמן יהא שמיה רבא תהיה אחרת לגמרי.

שהרי בעניה זו אנו גורמים שה' יצטער על גלותינו.

(מובא במחזור ויטרי, סידור רש"י, וישנם גמרות שמובא ג"כ במוסף רש"י ברכות ג.)


אוריאל
הודעות: 1049
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 515 פעמים
קיבל תודה: 328 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי אוריאל » 18 דצמבר 2018, 01:12

יישר כח.
וכשפתחתי את המחזור ויטרי, ראיתי שמציינים שהו"ד בקיצור בטור או"ח נ"ו.


אליהוא
הודעות: 56
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי אליהוא » 18 דצמבר 2018, 17:25

בספר 'לשוננו רנה' הביא משה בר-אשר את הנושא:
קודם נציין כי כתוב במרבית הסידורים 'נחֱמתא', ח' בחטף סגול ולא קמוצה.
לכן חפש בר-אשר הבנה אחרת: ח' מתחלפת עם ע'.
המסקנה שיתכן שמקור התיבה ב"נעימה", שמשמשת גם בתפלות אחרות.

כל זה כמובן לא סותר במאומה את רש"י.

הנה המאמר שלו:
https://docs.google.com/viewer?a=v&pid= ... mI4NGI2N2U
זה קובץ PDF.


יצחק
הודעות: 864
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 266 פעמים
קיבל תודה: 260 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי יצחק » 18 דצמבר 2018, 19:04

אוריאל כתב:יישר כח.
וכשפתחתי את המחזור ויטרי, ראיתי שמציינים שהו"ד בקיצור בטור או"ח נ"ו.
ובעקבות ההודעה שלך פתחתי את הטור וראיתי דבר נורא שמצטרף למה שכתב ר' @במבי
שאחד מהטעמים שאומרים קדיש בארמית הוא כדי שלא ישמעו המלאכים (המלאכים אינם יודעים בלשון ארמי) כי אם המלאכים היו שומעים הם היו מקטרגים עלינו משום שהקדיש כביכול גורם צער כלפי שמיא שהרי "מה לו לאב שהגלה את בניו" והקב"ה בצער וכו'.


יצחק
הודעות: 864
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 266 פעמים
קיבל תודה: 260 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי יצחק » 18 דצמבר 2018, 19:05

אליהוא כתב:בספר 'לשוננו רנה' הביא משה בר-אשר את הנושא:
קודם נציין כי כתוב במרבית הסידורים 'נחֱמתא', ח' בחטף סגול ולא קמוצה.
לכן חפש בר-אשר הבנה אחרת: ח' מתחלפת עם ע'.
המסקנה שיתכן שמקור התיבה ב"נעימה", שמשמשת גם בתפלות אחרות.

כל זה כמובן לא סותר במאומה את רש"י.

הנה המאמר שלו:
https://docs.google.com/viewer?a=v&pid= ... mI4NGI2N2U
זה קובץ PDF.
לא הצלחתי לפתוח את המאמר, שמא תעלה אותו לפורום


האחד בא לגור
הודעות: 1203
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 151 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 18 דצמבר 2018, 19:13

יצחק כתב: ובעקבות ההודעה שלך פתחתי את הטור וראיתי דבר נורא שמצטרף למה שכתב ר' @במבי
שאחד מהטעמים שאומרים קדיש בארמית הוא כדי שלא ישמעו המלאכים (המלאכים אינם יודעים בלשון ארמי) כי אם המלאכים היו שומעים הם היו מקטרגים עלינו משום שהקדיש כביכול גורם צער כלפי שמיא שהרי "מה לו לאב שהגלה את בניו" והקב"ה בצער וכו'.
א"כ כתוב כאן דבר מבהיל , שבעיני המלאכים היה עדיף שלא ישבחו את השבח הכלול באיש"ר, ובלבד לא לצער את הקב"ה ,שאל"כ אין כאן קיטרוג .
ורק הקב"ה עצמו יודע מעלת איש"ר, ורוצה שיאמרהו על אף הצער.


יצחק
הודעות: 864
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 266 פעמים
קיבל תודה: 260 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי יצחק » 18 דצמבר 2018, 21:38

האחד בא לגור כתב:
יצחק כתב: ובעקבות ההודעה שלך פתחתי את הטור וראיתי דבר נורא שמצטרף למה שכתב ר' @במבי
שאחד מהטעמים שאומרים קדיש בארמית הוא כדי שלא ישמעו המלאכים (המלאכים אינם יודעים בלשון ארמי) כי אם המלאכים היו שומעים הם היו מקטרגים עלינו משום שהקדיש כביכול גורם צער כלפי שמיא שהרי "מה לו לאב שהגלה את בניו" והקב"ה בצער וכו'.
א"כ כתוב כאן דבר מבהיל , שבעיני המלאכים היה עדיף שלא ישבחו את השבח הכלול באיש"ר, ובלבד לא לצער את הקב"ה ,שאל"כ אין כאן קיטרוג .
ורק הקב"ה עצמו יודע מעלת איש"ר, ורוצה שיאמרהו על אף הצער.
כמובן שאין לי הבנה בזה אבל ההרגשה שלי היא שצריך להבין את זה בסגנון אחר,
המלאכים מקבלים שפע מהקב"ה וכאשר הקב"ה בצער אז הוא פחות משפיע על העולם כולו, א"כ הם מתלוננים על מה שאנו מזכירים להקב"ה את הצער, אבל מצד האמת בעצמותה ודאי שאין כאן שאלה מה עדיף לעשות כי למרות הכל הקדיש הוא השבח הגדול ביותר שאנו רואים את העתיד הגדול והקדוש כבר כעת ומשבחים ומתפללים על עצמינו שנזכה להיות שם כשזה יקרה.


האחד בא לגור
הודעות: 1203
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 151 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 18 דצמבר 2018, 21:51

יצחק כתב:
האחד בא לגור כתב:
יצחק כתב: ובעקבות ההודעה שלך פתחתי את הטור וראיתי דבר נורא שמצטרף למה שכתב ר' @במבי
שאחד מהטעמים שאומרים קדיש בארמית הוא כדי שלא ישמעו המלאכים (המלאכים אינם יודעים בלשון ארמי) כי אם המלאכים היו שומעים הם היו מקטרגים עלינו משום שהקדיש כביכול גורם צער כלפי שמיא שהרי "מה לו לאב שהגלה את בניו" והקב"ה בצער וכו'.
א"כ כתוב כאן דבר מבהיל , שבעיני המלאכים היה עדיף שלא ישבחו את השבח הכלול באיש"ר, ובלבד לא לצער את הקב"ה ,שאל"כ אין כאן קיטרוג .
ורק הקב"ה עצמו יודע מעלת איש"ר, ורוצה שיאמרהו על אף הצער.
כמובן שאין לי הבנה בזה אבל ההרגשה שלי היא שצריך להבין את זה בסגנון אחר,
המלאכים מקבלים שפע מהקב"ה וכאשר הקב"ה בצער אז הוא פחות משפיע על העולם כולו, א"כ הם מתלוננים על מה שאנו מזכירים להקב"ה את הצער, אבל מצד האמת בעצמותה ודאי שאין כאן שאלה מה עדיף לעשות כי למרות הכל הקדיש הוא השבח הגדול ביותר שאנו רואים את העתיד הגדול והקדוש כבר כעת ומשבחים ומתפללים על עצמינו שנזכה להיות שם כשזה יקרה.
ודאי שזו האמת בעצמותה, וזה מה שכתבתי שבעיני ה' ודאי כך צריך לעשות, אבל אני באתי לומר נקודה עמוקה, הרי גם ראיה של מלאכים היא מוגבלת באיזה מקום ,וכאן נאמר שבעיניהם (היינו מבחינת ההשגה שלהם ), הרי זה דבר שצריך לא לעשותו, שהרי אם לא כן לא שייך כאן קיטרוג .
ואביא לך דוגמא בעלמא להבדיל אא"ה ,אם אני מכריח את הבן שלי לקחת תרופה שיש לה טעם מר, ויעמוד אדם ויקטרג עלי איזה אבא לא בסדר אני, בהכרח שאותו אדם אינו מבין את היחסיות של מעלת לקיחת התרופה עם הסבל הכרוך בה, ע"ג האפשרות שתישאר המחלה לילד, שאם היה מבין ,לא רק שהיה מקטרג עלי ,אלא אדרבה היה מעודד אותי לענין.


יעבץ
הודעות: 916
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 351 פעמים
קיבל תודה: 332 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי יעבץ » 18 דצמבר 2018, 22:24

במבי כתב:שואל רש"י
מדוע אומרים לעלא מכל... תושבחתא ונחמתא?

שהרי הקדיש עניינו שבח,
ולעילא מכל ברכתא שירתא תושבחתא מובן,
אך מדוע נחמתא? (שהרי ניחום אינו שבח)

ומתרץ:

שאומרים יהא שמיה רבה מובא בריש ברכות שהקב"ה מנענע בראשו ואומר אשרי המלך שמקלסים אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.

וא"כ גורמים כביכול צער כלפי מעלה !

ועל זאת מיד מנחמים אותו !!!

ובטוחני בידיעה זאת עניית האמן יהא שמיה רבא תהיה אחרת לגמרי.

שהרי בעניה זו אנו גורמים שה' יצטער על גלותינו.

(מובא במחזור ויטרי, סידור רש"י, וישנם גמרות שמובא ג"כ במוסף רש"י ברכות ג.)
לא ראיתי בפנים.
אך בעוניי לא הבנתי כלל, הרי משמעות המשפט לעילא מן כל נחמתא דאמירן בעלמא הוא ששם ה' יתברך וישתבח מעל כל הנחמות הנאמרות בעולם, ואין כאן אמירה של נחמה כלפיו ית' כלל! ואכן צ"ע טובא מה שייך ריבוי שבח ביחס לנחמה, וכבר נאמרו בזה כמה דרכים, אבל דבר זה שכתוב במח' ויטרי לא נכנס כלל בתוכן המשפט.
ויתכן שיש כאן רק כעין רמז בעלמא, שלכן מזכירים עניין של נחמה בקדיש, היות וכבי' שייך עניין של נחמה ששמו ית' חסר בגלות. וצ"ב.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 396
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 238 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי במבי » 18 דצמבר 2018, 23:28

יעבץ כתב:
במבי כתב:שואל רש"י
מדוע אומרים לעלא מכל... תושבחתא ונחמתא?

שהרי הקדיש עניינו שבח,
ולעילא מכל ברכתא שירתא תושבחתא מובן,
אך מדוע נחמתא? (שהרי ניחום אינו שבח)

ומתרץ:

שאומרים יהא שמיה רבה מובא בריש ברכות שהקב"ה מנענע בראשו ואומר אשרי המלך שמקלסים אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.

וא"כ גורמים כביכול צער כלפי מעלה !

ועל זאת מיד מנחמים אותו !!!

ובטוחני בידיעה זאת עניית האמן יהא שמיה רבא תהיה אחרת לגמרי.

שהרי בעניה זו אנו גורמים שה' יצטער על גלותינו.

(מובא במחזור ויטרי, סידור רש"י, וישנם גמרות שמובא ג"כ במוסף רש"י ברכות ג.)
לא ראיתי בפנים.
אך בעוניי לא הבנתי כלל, הרי משמעות המשפט לעילא מן כל נחמתא דאמירן בעלמא הוא ששם ה' יתברך וישתבח מעל כל הנחמות הנאמרות בעולם, ואין כאן אמירה של נחמה כלפיו ית' כלל! ואכן צ"ע טובא מה שייך ריבוי שבח ביחס לנחמה, וכבר נאמרו בזה כמה דרכים, אבל דבר זה שכתוב במח' ויטרי לא נכנס כלל בתוכן המשפט.
ויתכן שיש כאן רק כעין רמז בעלמא, שלכן מזכירים עניין של נחמה בקדיש, היות וכבי' שייך עניין של נחמה ששמו ית' חסר בגלות. וצ"ב.
כל השאלות שישאלו על פירושו לא יצליחו להסיר את העוצמה האדירה שבמסר דבריו הקדושים והטהורים שלו.

פעם חשבתי על תירוץ נוסף ע"פ רש"י בפרשת בראשית ו-ו שכותב "וינחם" - נהפכה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למידת הדין... וכן כל לשון ניחום שבמקרא לשון נמלך מה לעשות, ... כולם לשון מחשבה אחרת הם:

ומשמע שלשון "נחם" הינו העתקה ממציאות אחת למציאות שונה, (וכן הכוונה שהולכים לנחם אבלים לתת להם מחשבה אחרת על מה שארע ועי"כ להסיר מהם הצער)
ואמירת האמן יש"ר היא מעל "נחמתא" כלומר מעל כל המעברים מדין לרחמים שהרי יש בכחה לקרוע גז"ד של שבעים שנה
וישנו קטע במהר"ל (שאיני זוכר מקומו) שישנה אפשרות להבין בדבריו שקורע אף את מה שנגזר על כל שנותיו של האדם שנאמרה בעת יצירתו שמטיפה זו יצא עשיר או עני חזק או חלש וכו' וזאת הכוונה שא"ל בלעילא מכל ... נחמתא.


נבשר
הודעות: 475
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 89 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי נבשר » 18 דצמבר 2018, 23:33

אני שמעתי פשט מאדם גדול שהכוונה, שאנו מתפללים שיהא שמיה רבו מבורך, ויתברך וישתבח שמו וכו', וכל המציאות ההיא שאנו מבקשים עליה תהיה עוד הרבה מעל הברכות השירות והתשבחות והנחמות שאמרינן בעלמא, היינו מה שאנשים אומרים ואיך שמציירים את אותו דבר, זה יהיה הרבה יותר, ונחמתא היינו המצב האידאלי שעוד יגיע בסוף.


אליהוא
הודעות: 56
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי אליהוא » 19 דצמבר 2018, 08:19

אני מצרף את המאמר שהזכרתי לעיל.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


יצחק
הודעות: 864
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 266 פעמים
קיבל תודה: 260 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי יצחק » 19 דצמבר 2018, 09:09

יעבץ כתב:
במבי כתב:שואל רש"י
מדוע אומרים לעלא מכל... תושבחתא ונחמתא?

שהרי הקדיש עניינו שבח,
ולעילא מכל ברכתא שירתא תושבחתא מובן,
אך מדוע נחמתא? (שהרי ניחום אינו שבח)

ומתרץ:

שאומרים יהא שמיה רבה מובא בריש ברכות שהקב"ה מנענע בראשו ואומר אשרי המלך שמקלסים אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.

וא"כ גורמים כביכול צער כלפי מעלה !

ועל זאת מיד מנחמים אותו !!!

ובטוחני בידיעה זאת עניית האמן יהא שמיה רבא תהיה אחרת לגמרי.

שהרי בעניה זו אנו גורמים שה' יצטער על גלותינו.

(מובא במחזור ויטרי, סידור רש"י, וישנם גמרות שמובא ג"כ במוסף רש"י ברכות ג.)
לא ראיתי בפנים.
אך בעוניי לא הבנתי כלל, הרי משמעות המשפט לעילא מן כל נחמתא דאמירן בעלמא הוא ששם ה' יתברך וישתבח מעל כל הנחמות הנאמרות בעולם, ואין כאן אמירה של נחמה כלפיו ית' כלל! ואכן צ"ע טובא מה שייך ריבוי שבח ביחס לנחמה, וכבר נאמרו בזה כמה דרכים, אבל דבר זה שכתוב במח' ויטרי לא נכנס כלל בתוכן המשפט.
ויתכן שיש כאן רק כעין רמז בעלמא, שלכן מזכירים עניין של נחמה בקדיש, היות וכבי' שייך עניין של נחמה ששמו ית' חסר בגלות. וצ"ב.
למה לא מובן, אומרים שבעתיד יתברך ויתגדל שמו עד לדרגה כזו שמעולם לא היתה במחשבתו של אף אחד יותר מכל השירות והתשבחות והנחמות וכו' שנאמרו אי פעם, ומזה שהזכירו נחמות ממילא מובן שאנו מצפים לראות בנחמה, ועל זה רש"י מפרש שהכוונה נחמה כלפי שמיא.
(אין כאן תפילה על כך שהקב"ה יתנחם (כביכול) אלא התפילה היא עלינו שנזכה להיות שם כשזה יקרה, וגם זה לא עיקר הקדיש אלא עיקר הקדיש הוא שבח על העתיד המפואר שאנו מצפים לו שכבר יהיה.


יצחק
הודעות: 864
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 266 פעמים
קיבל תודה: 260 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי יצחק » 19 דצמבר 2018, 09:30

אליהוא כתב:אני מצרף את המאמר שהזכרתי לעיל.
בזכותך קראתי את המאמר אבל התאכזבתי ממנו, לדעתי הוא מאד לא משכנע
ראשית, למרות שיש במאמר הרבה מאד נוסחים של קדיש עתיקים מאד אין באף אחד מהם את הניסוח "נעמתא", כולם כולם הנוסח הוא "נחמתא", החוקר הזה רוצה להמציא שכבר בזמן קדום מאד הנוסח התחלף.. נו?! אז מה נשאר מהרעיון של "נעמתא" שמעולם הוא לא שימש בפועל, זה נקרא "הנוסח המקורי"?!
שנית, בסוף המאמר הוא מביא מקורות קדומים (מהתרגום יונתן ועוד) שמופיע בהם הצירוף "תשבחות - נחמות" ביחס לעתיד לבא, כך שזה טבעי שהצירוף הזה יופיע בקדיש,
החידוש הגדול הוא באמת מה ש@במבי הביא מרש"י שכאן אנחנו מיחסים נחמה להקב"ה, אבל זה בכלל לא תמוה אחרי הגמ' בברכות שכתוב במפורש בגמ' שכאשר הקב"ה שומע את ישראל אומרים קדיש הוא נזכר בצער הגלות.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 396
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 238 פעמים
קיבל תודה: 122 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי במבי » 19 דצמבר 2018, 10:11

אזכיר עוד דבר חשוב על עניין איש"ר, המהרש"א שואל מדוע אומר ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי ג"ע, ומדוע כותבים שערי בלשון רבים?
וכך הוא כותב (שאלתו שאלה נסתרת המובנת בין מילותיו):

כי הג"ע יש לו הרבה שערים ומחיצה לפנים ממחיצה וכמ"ש כל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חבירו ובפ' שואל אמרו כה"ג כל צדיק וצדיק יש לו מדור לפי כבודו

ואמר שזה העונה אמן בכל כחו שפותחין לו כל השערים מחדרי ג"ע !!!

כלומר הנזהר בכך מגיע לו בג"ע כרטיס כניסה ישר למחלקה ראשונה !!!

(שבת קיט:)


יעבץ
הודעות: 916
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 351 פעמים
קיבל תודה: 332 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי יעבץ » 19 דצמבר 2018, 13:50

יצחק כתב:
יעבץ כתב:
במבי כתב:שואל רש"י
מדוע אומרים לעלא מכל... תושבחתא ונחמתא?

שהרי הקדיש עניינו שבח,
ולעילא מכל ברכתא שירתא תושבחתא מובן,
אך מדוע נחמתא? (שהרי ניחום אינו שבח)

ומתרץ:

שאומרים יהא שמיה רבה מובא בריש ברכות שהקב"ה מנענע בראשו ואומר אשרי המלך שמקלסים אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.

וא"כ גורמים כביכול צער כלפי מעלה !

ועל זאת מיד מנחמים אותו !!!

ובטוחני בידיעה זאת עניית האמן יהא שמיה רבא תהיה אחרת לגמרי.

שהרי בעניה זו אנו גורמים שה' יצטער על גלותינו.

(מובא במחזור ויטרי, סידור רש"י, וישנם גמרות שמובא ג"כ במוסף רש"י ברכות ג.)
לא ראיתי בפנים.
אך בעוניי לא הבנתי כלל, הרי משמעות המשפט לעילא מן כל נחמתא דאמירן בעלמא הוא ששם ה' יתברך וישתבח מעל כל הנחמות הנאמרות בעולם, ואין כאן אמירה של נחמה כלפיו ית' כלל! ואכן צ"ע טובא מה שייך ריבוי שבח ביחס לנחמה, וכבר נאמרו בזה כמה דרכים, אבל דבר זה שכתוב במח' ויטרי לא נכנס כלל בתוכן המשפט.
ויתכן שיש כאן רק כעין רמז בעלמא, שלכן מזכירים עניין של נחמה בקדיש, היות וכבי' שייך עניין של נחמה ששמו ית' חסר בגלות. וצ"ב.
למה לא מובן, אומרים שבעתיד יתברך ויתגדל שמו עד לדרגה כזו שמעולם לא היתה במחשבתו של אף אחד יותר מכל השירות והתשבחות והנחמות וכו' שנאמרו אי פעם, ומזה שהזכירו נחמות ממילא מובן שאנו מצפים לראות בנחמה, ועל זה רש"י מפרש שהכוונה נחמה כלפי שמיא.
(אין כאן תפילה על כך שהקב"ה יתנחם (כביכול) אלא התפילה היא עלינו שנזכה להיות שם כשזה יקרה, וגם זה לא עיקר הקדיש אלא עיקר הקדיש הוא שבח על העתיד המפואר שאנו מצפים לו שכבר יהיה.
מה שכתבת ש'ממילא מובן', הוא בהחלט רמז רמוז במיוחד, וא"כ אתה מצטרף לדברי שאין מובן לדברים רק כרמז, ועדיין צ"ב.
כמו כן אני מצטרף לתמיהה שלך על אותה סברא לאמירת ונחמתא, ואם כבר הולכים להשערות, עדיפה ההשערה שבסידור אוצר התפילות שמילת נחמה משמעותה גם שבח במובנה היסודי, וכך הוא בלשון ערבי. יעו"ש.


דרומאי
הודעות: 1340
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 218 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי דרומאי » 22 דצמבר 2018, 18:40

אליהוא כתב:בספר 'לשוננו רנה' הביא משה בר-אשר את הנושא:
קודם נציין כי כתוב במרבית הסידורים 'נחֱמתא', ח' בחטף סגול ולא קמוצה.
לכן חפש בר-אשר הבנה אחרת: ח' מתחלפת עם ע'.
המסקנה שיתכן שמקור התיבה ב"נעימה", שמשמשת גם בתפלות אחרות.

כל זה כמובן לא סותר במאומה את רש"י.

הנה המאמר שלו:
https://docs.google.com/viewer?a=v&pid= ... mI4NGI2N2U
זה קובץ PDF.
איך לא סותר במאומה את רש''י, אם רש''י מפרש מלשון נחמה?
אך האמת היא כי אדרבה, רש''י סותר וסוטר את ההשערות המודרניות של משה בר אשר הנ''ל.


האחד בא לגור
הודעות: 1203
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 151 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 23 דצמבר 2018, 16:24

בספר הניצחון הביא, שפירוש נחם בשפה הערבית ,מלשון שירה וזמרה.


אליהוא
הודעות: 56
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי אליהוא » 23 דצמבר 2018, 17:50

ספר הנצחון אכן מחזק את בר-אשר, ואולי הופך את השערתו לאפשרית,
למרות מה שכתבו דרומאי ואחרים כנגדו.
נראה לי כי קריאה מדויקת במאמרו היתה צריכה להעלות את העובדה הזאת.
אבל אני חצוי עדיין. אולי מישהו יכריע לי את הכף? הדיון פה מרתק ואשמח להמשך.

עוד, כתבתי שאין בר-אשר סותר את רש"י, כי מותר ורצוי לקיים פירושים מנוגדים במקביל.
[ראה לדוגמה את רש"י ורשב"ם על 'להוציא את הכנים'. סתירה? לא, השלמה מבורכת.]


דרומאי
הודעות: 1340
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 218 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי דרומאי » 23 דצמבר 2018, 18:25

אליהוא כתב: עוד, כתבתי שאין בר-אשר סותר את רש"י, כי מותר ורצוי לקיים פירושים מנוגדים במקביל.
[ראה לדוגמה את רש"י ורשב"ם על 'להוציא את הכנים'. סתירה? לא, השלמה מבורכת.]
בר אשר העלה השערה, ולפיה אין המילה 'נחמתא' מקורית, אלא היא שיבוש של המילה נעמתא. ובכן מלבד החוצפה שבהשערה זו, הטוענת כי אבותינו ורבותינו הקדושים שאמרו זה כמה וכמה דורות בקדיש 'נחמתא' השתבשו, עוד היא נסתרת מדברי רש''י שכתב פירוש למילה 'נחמתא'. ובכן, אם היה מדובר בשיבוש איך כתב על זה רש''י פירוש? אלא מה, יאמר בר אשר, שגם רש''י השתבש, והמילה המקורית היא נעמתא? זה כבר חוצפה גמורה.
ודאי שיש קיום ואפשרות לפירושים אחרים חוץ מרש''י, אך לא ניתן לטעון על גירסא שהיא משובשת אם רש''י מפרש אותה.
בכלל, מגוחך עד אימה להשוות את בר אשר לרשב''ם. קצת כבוד!


דרומאי
הודעות: 1340
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 218 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי דרומאי » 23 דצמבר 2018, 18:27

האחד בא לגור כתב:בספר הניצחון הביא, שפירוש נחם בשפה הערבית ,מלשון שירה וזמרה.
מהו ספר הנצחון? ומי חברו?
ושמא תביא צילום מהספר?
יישר כח!


האחד בא לגור
הודעות: 1203
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 151 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 23 דצמבר 2018, 21:54

דרומאי כתב:
האחד בא לגור כתב:בספר הניצחון הביא, שפירוש נחם בשפה הערבית ,מלשון שירה וזמרה.
מהו ספר הנצחון? ומי חברו?
ושמא תביא צילום מהספר?
יישר כח!
ספר הניצחון חיברו רבינו יום טוב ליפמן מילהויזן אחד מאחרוני הראשונים בתקופת מהרי"ל ומהרי"ו.
הספר חובר כפולמוס נגד הנוצרים ,ובעיקר כנגד מומר אחד שהיה בזמנו .
בנוגע להסבר ב"ונחמתא".
אני ציטטתי בשמו שהוא מתרגום ערבי, אבל האמת היא שלא ראיתי בפנים, אלא בספר בשם "מפענח נעלמים " שכך הביא בשמו .
כעת עיינתי בפנים, וראיתי שמבאר באופן שונה וכותב שהכוונה היא שלעתיד לבא כשתהיה הנחמה והגאולה ,אז ישירו וישבחו ישראל את הקב"ה ,וזהו שאנו מתפללים שיהיה השיר והשבח יותר מאשר שיהיה אז בשעת הנחמה .
בין כך ובין כך, לא מדובר חלילה וחלילה על טעות בנוסח ח"ו, כדרכם של המשכילים וחוקרים ,אל יהי חלקינו עמהם.
המקור בספר הניצחון סימן קיג, בהיות שאיני מבין כ"כ בהעתקת קישורים וצילומים ,אולי יתנדב מישהו אחר לעשות המלאכה ,(אגב יש לו שם עוד פירוש על מילת "ונחמתא").


האחד בא לגור
הודעות: 1203
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 151 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שאלתו של רש"י: מדוע אומרים "נחמתא" בקדיש?

שליחה על ידי האחד בא לגור » 23 דצמבר 2018, 22:18

שוב מצאתי בספר ה"כתב והקבלה" פרשת תולדות פרק כז פסוק מב ,שהביא שלשון נחמה הוא גם כן לשון שבח והלל, והביא שיש כדגמתו בלשון ערבי.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח