הכינוי "חנוכיה" למנורת החנוכה

תיובתא

משתמש ותיק
סופר אמר:
תיובתא אמר:
הוא לא היה ת"ח, ופעמים רבות החטיא את המשמעות המדויקת של המלה (וי"א שחלק מההמילים סילף בכוונה) וכדו', אבל בסוף הוא לא יכול לגנוב לנו את המקורות הקדומים שלנו ולרשום אותם על שמו (כפי שיש המכבדים אותו ומייחסים לו דברים אלו).
באמת אי אפשר לומר שהיה ת"ח, אבל הוא בהחלט היה מלומד מאוד, וכשחיבר את השפה הוא לא חיפש רק את הדרך שזה יתאים למקורות, אלא בעיקר רצה שיהיה קל לדיבור וכן להתאים אותו לרוח העולם המערבי בסגנון הסלנגים וכדומה.
לגבי הסיפא בהחלט יתכן, ועדיין רוב מוחלט של המילים, יונקות בצורה כזו או אחרת ממקורותינו, ולא לו הבעלות עליהם.
 

שעת השקט

משתמש רגיל
במבי אמר:
כידוע לי עברית זה לשון הקודש ודרכה של שפה שהיא מתפתחת כמו שיש הבדל בין לשון המקרא ללשון המשנה שהוסיפה גם ביטויים בארמית לשפה ללשון הבאים אח"כ
ואגב להבדיל אא"א גם בן יהודה המוזכר לעיל זכור לי שהיה מגיע להתיעץ עם ר' יוסף חיים זוננפלד בשאלות לשוניות, כך שחלק ממקורותיו קדושים.

נתחלפו למר הרב זוננפלד והרב קוק
 

דרומאי

משתמש ותיק
שעת השקט אמר:
במבי אמר:
כידוע לי עברית זה לשון הקודש ודרכה של שפה שהיא מתפתחת כמו שיש הבדל בין לשון המקרא ללשון המשנה שהוסיפה גם ביטויים בארמית לשפה ללשון הבאים אח"כ
ואגב להבדיל אא"א גם בן יהודה המוזכר לעיל זכור לי שהיה מגיע להתיעץ עם ר' יוסף חיים זוננפלד בשאלות לשוניות, כך שחלק ממקורותיו קדושים.

נתחלפו למר הרב זוננפלד והרב קוק
הוא היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד ולא לרב קוק.
 

שעת השקט

משתמש רגיל
דרומאי אמר:
שעת השקט אמר:
במבי אמר:
כידוע לי עברית זה לשון הקודש ודרכה של שפה שהיא מתפתחת כמו שיש הבדל בין לשון המקרא ללשון המשנה שהוסיפה גם ביטויים בארמית לשפה ללשון הבאים אח"כ
ואגב להבדיל אא"א גם בן יהודה המוזכר לעיל זכור לי שהיה מגיע להתיעץ עם ר' יוסף חיים זוננפלד בשאלות לשוניות, כך שחלק ממקורותיו קדושים.

נתחלפו למר הרב זוננפלד והרב קוק
הוא היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד ולא לרב קוק.

אני מוכן לקבל את האפשרות שהוא הגיע גם לרב זוננפלד(אשמח כמובן לראות מקור) אבל הקשר עם הרב קוק הוא עובדה היסטורית ידועה המגובה במכתבים ומסמכים.
 

במבי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
שעת השקט אמר:
במבי אמר:
כידוע לי עברית זה לשון הקודש ודרכה של שפה שהיא מתפתחת כמו שיש הבדל בין לשון המקרא ללשון המשנה שהוסיפה גם ביטויים בארמית לשפה ללשון הבאים אח"כ
ואגב להבדיל אא"א גם בן יהודה המוזכר לעיל זכור לי שהיה מגיע להתיעץ עם ר' יוסף חיים זוננפלד בשאלות לשוניות, כך "שחלק ממקורותיו קדושים.

נתחלפו למר הרב זוננפלד והרב קוק
הוא היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד ולא לרב קוק.
.
אם זכרוני אינו בוגד בי, הדבר מופיע מאחד מספרי "ירושלים של מעלה"
 

שעת השקט

משתמש רגיל
דרומאי אמר:
שעת השקט אמר:
במבי אמר:
כידוע לי עברית זה לשון הקודש ודרכה של שפה שהיא מתפתחת כמו שיש הבדל בין לשון המקרא ללשון המשנה שהוסיפה גם ביטויים בארמית לשפה ללשון הבאים אח"כ
ואגב להבדיל אא"א גם בן יהודה המוזכר לעיל זכור לי שהיה מגיע להתיעץ עם ר' יוסף חיים זוננפלד בשאלות לשוניות, כך שחלק ממקורותיו קדושים.

נתחלפו למר הרב זוננפלד והרב קוק
הוא היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד ולא לרב קוק.


מצ"ב ראיה מתוך אגרות הראי"ה ( וכמוה רבות)
למען ההגינות אציין שרואים שהרב קוק נוהג לפנות אליו בצורה מאוד רשמית וקרה- ללא תארים רבים, ללא הקדמת שלום וללא שום חביבות. הוא קרא לו "אבר מדולדל" של העם, ושמעתי שסרב להגיע ללויותו.
 

קבצים מצורפים

  • אגרות הראיה.png
    אגרות הראיה.png
    13.3 KB · צפיות: 178

שעת השקט

משתמש רגיל
אני לא שמעתי על מפגשים בין הרב זוננפלד לבין בן יהודה אבל לא שמעתי אינו ראיה. אשמח אם מישהו יביא מקור.

נ.ב- אם הייתי צריך לנחש אז הייתי אומר שלהד"ם משום שמבחינת היחסים שהיו בין הרב זוננפלד לבין ראשי הציונים באותה התקופה הדבר כמעט לא יתכן
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
שעת השקט אמר:
במבי אמר:
כידוע לי עברית זה לשון הקודש ודרכה של שפה שהיא מתפתחת כמו שיש הבדל בין לשון המקרא ללשון המשנה שהוסיפה גם ביטויים בארמית לשפה ללשון הבאים אח"כ
ואגב להבדיל אא"א גם בן יהודה המוזכר לעיל זכור לי שהיה מגיע להתיעץ עם ר' יוסף חיים זוננפלד בשאלות לשוניות, כך שחלק ממקורותיו קדושים.

נתחלפו למר הרב זוננפלד והרב קוק
הוא היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד ולא לרב קוק.
מה זה "ולא" אם רואים שהיו חליפת מכתבים ביניהם???
 

יהודי

משתמש ותיק
מספרים שא' מראשי הממשלה הקודמים בירך פעם בציבור 'להדליק נר של חנוכיה', ושאלוהו על נוסח זה, נענה ואמר 'כך מקובלנו מבית אבא'.
 

אברך

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מספרים שא' מראשי הממשלה הקודמים בירך פעם בציבור 'להדליק נר של חנוכיה', ושאלוהו על נוסח זה, נענה ואמר 'כך מקובלנו מבית אבא'.
ויש גורסים "כך מקובלנו מבית בבא".
עוד היה מעשה באחד מראשי השלטון בא"י, שהתכבד בברכה בשבע ברכות, ובברכון היה כתוב 'בא"י משמח חתן עם הכלה', והלז קרא בפאתוס ובקול רם "בארץ ישראל משמח חתן עם הכלה".
:lol:
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ומעשה באחד מסמלי השלטון [ראש אופוזיציה..] שהדליק ביום הראשון שמונה נרות...
החצוף סבר כדעת בית שמאי...
לזה דווקא יש לי מקור קצת אלא שאיני רוצה להזכיר על שמו דברי תורה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
נדיב לב אמר:
ומעשה באחד מסמלי השלטון [ראש אופוזיציה..] שהדליק ביום הראשון שמונה נרות...
החצוף סבר כדעת בית שמאי...
לזה דווקא יש לי מקור קצת אלא שאיני רוצה להזכיר על שמו דברי תורה.
אז לא על שמו.. אתה באמת מכיר כאלה שנוהגים להדליק ביום הראשון שמונה נרות?? מענין
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
מעשה שהיה השנה עם רובי ריבלין שכביכול יש לו איזה "מורשת בית אבא",והוא בירך "בא"י אמ"י אקב"ו" ואז קרא לציבור "כולם ביחד", והמשיך "להדליק נר של חנוכה אמן" (הוא ענה ג"כ אמן)
ספרתי. על 3 חטאות עבר הנער..
 

דרומאי

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
דרומאי אמר:
שעת השקט אמר:
נתחלפו למר הרב זוננפלד והרב קוק
הוא היה מגיע לר' יוסף חיים זוננפלד ולא לרב קוק.
מה זה "ולא" אם רואים שהיו חליפת מכתבים ביניהם???
היא הנותנת. ר' קוק היה ביפו בזמנו של להבדיל אא''ה בן יהודה שהי' בירושלים. וע''כ היה משוחח עם ריח''ז ומתכתב עם הר''ק.
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
עפר ואפר אמר:
מעשה שהיה השנה עם רובי ריבלין שכביכול יש לו איזה "מורשת בית אבא",והוא בירך "בא"י אמ"י אקב"ו" ואז קרא לציבור "כולם ביחד", והמשיך "להדליק נר של חנוכה אמן" (הוא ענה ג"כ אמן)
ספרתי. על 3 חטאות עבר הנער..
1. הפסק
2. אמן
3? (ולרשע אמר אלקים וגו')
 

שעת השקט

משתמש רגיל
"היא הנותנת. ר' קוק היה ביפו בזמנו של להבדיל אא''ה בן יהודה שהי' בירושלים. וע''כ היה משוחח עם ריח''ז ומתכתב עם הר''ק."

הרב דרומאי

עד שלא נראה הוכחה ולו רחוקה ביותר לקשר עם הרב זוננפלד אין שום ענין לעשות חילוקים...

הרשע הנ"ל עשה כ"כ הרבה צרות לישוב הישן שזה כמעט ולא נתפס ( גם המעשה עם ר' שמואל סלאנט מתאר מפגש אקראי שבסופו הקניטו הגר"ש כראוי לו ולא מפגשים תדירים)

נ.ב
3 שנים לפני שמת בן יהודה כבר הגיע הרב קוק לירושלים ויש מכתבים בינהם גם מתקופה זו עם הכותרת "ירושלים".
וכן מעשה ידוע(איני זוכר אם יש מקור מאומת) שקרה כשנכנס הנ"ל לביתו של הרב קוק לשאול שאלה.
 

יוספזון

משתמש ותיק
יש חיבור הלכתי על נושא 'עברית' למי שמעוניין ללמוד סוגיא זו. בספר 'ויואל משה' יש מאמר ארוך ומנומק בשם 'מאמר לשון הקודש' עיי"ש ויונעם לכם.
 

יוספזון

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
יש חיבור הלכתי על נושא 'עברית' למי שמעוניין ללמוד סוגיא זו. בספר 'ויואל משה' יש מאמר ארוך ומנומק בשם 'מאמר לשון הקודש' עיי"ש ויונעם לכם.

קישור לכל הספר. המאמר 'לשון הקודש' זה המאמר האחרון בספר.
http://mysatmar.com/docs/shite_hakdoshe/vayoel_moshe.pdf
 

יוספזון

משתמש ותיק
ואני מעתיק כאן מספר שומר אמונים בענין זה.
ספר שומר אמונים - מאמר צהלי ורני פרק יב
פֶּרֶק יב‏
וּדְעוּ וּרְאוּ אַחַיי אֲהוּבַיי הָעֲמוּסִים מִינִי בֶּטֶן אִימָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, לֹא לְקַנְטֵר בָּאתִי, רַק מֵרוֹב צַעֲרִי וִיגוֹנִי וְאַנְחָתִי וְאַנְקָתִי, אֲשֶׁר רִבּוּי צַעֲרָן שֶׁל יִשְֹרָאֵל הוֹמִים כְּלֵב יַמִּים, וְאוֹי לָנוּ כִּי בְּיָמֵינוּ עָלְתָה לָנוּ זֹאת, וְאֵין סָפֵק אֶצְלִי שֶׁרוֹב הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת נִתְנוֹצְצוּ עַל יְדֵי שֶׁקִּלְקְלוּ וְחִלְּלוּ לְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּנוּיִים בָּזֶה הַלָּשׁוֹן, וְנִכְתְּבָה תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בּוֹ, וְטִמְּאוּ וְשִׁקְצוּ אוֹתוֹ, וּבָאוּ זָרִים וְחִלְּלֻהוּ, לְטַמְּאוֹת אוֹתוֹ לְדַבֵּר בּוֹ כָּל דִבְרֵי נְבָלָה וְשִׁיקוּץ, וּלְדַבֵּר בּוֹ בְּכָל מִינֵי אַשְׁפַּתּוֹת וּבִמְקוֹמוֹת הַשְּׁקוּצִים וְהַטְּמֵאִים, וּלְהוֹצִיא שָׁמָהּ אוֹתִיּוֹת הַקּוֹדֶשׁ, והס"מ פָּעַל כָּל זֹאת לְהַחֲטִיא עוֹד בֵּית יִשְֹרָאֵל בָּזֶּה הַחֵטְא הַנּוֹרָא וְעָצוּם, כִּי לֹא דַי לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, וּכְבַר נִדְחוּ עַל יְדֵי זֶה וְנָפְלוּ לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת נְשָׁמוֹת יִשְֹרָאֵל וְאָזְלוּ לְטִמָּיוֹן.‏
וַהֲלֹא רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים חַכְמֵי הַתַּלְמוּד בִּזְמַן הַבַּיִת יָרְאוּ וּפָחֲדוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶּה הַלָּשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וְדִבְּרוּ בְּדִבְרֵיהֶם רַק בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, וְעַכְשָׁיו בָּזֶּה הַזְּמַן הַנּוֹרָא הֵטִיל עָלֵינוּ הס"מ זוּ הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹרָאָה, וְעַכְשָׁיו כְּבַר פָּשְׁתָה הַמִּסְפַּחַת גַּם אֵצֶל אַנְשֵׁי יְרֵאִים שׁוּפְרָא דְשׁוּפְרָא, וּבִפְרַט בַּכְּפָרִים, לְדַבֵּר גַּם עִם בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בֵּיתָם בָּזֶה הַלָּשׁוֹן.‏
וּדְעוּ וּרְאוּ אַחַיי כִּי נַפְשִׁי מְפַחֵד מַה שֶּׁיָּכוֹל לִצְמוֹחַ מִזֶּה ח"ו לְשֹוֹנְאֵי יִשְֹרָאֵל, וְחוּסוּ וְרַחֲמוּ עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְנַפְשׁוֹת בְּנֵיכֶם, וְאַל תְּטַמְּאוּ לְשׁוֹנֵנוּ הַקּוֹדֶשׁ בִּדְרָכִים זָרִים אֲשֶׁר עִקְּמוּ וְזָרוּ הַצְּעִירִים אֲשֶׁר מְרַקְּדִים עָלֵינוּ בעוה"ר.‏
וְיָדַעְתִּי כִּי הַרְבֵּה יִתְרַגְּזוּ וְיֶחֱרֶה לָהֶם עַל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, כִּי לִבָּם אָטוּם וְסָתוּם מֵרוֹב עֲוֹנוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר בְּעַצְמָם יוֹדְעִים גַּם כֵּן כִּי מְלֵאִים עֲבֵירוֹת, וּמִקָּדְקוֹד רֹאשָׁם עַד כַּף רַגְלָם אֵין בָּהֶם מְתוֹם.‏
הִנֵּה דִבַּרְתִּי אֵלּוּ דְבָרִים מֵרוֹב יְגוֹנִי וְצַעֲרִי, כִּי אֲנַחְנוּ בְּנֵי זֶרַע עַם הַקּוֹדֶשׁ כּוּלָנוּ אֲחוּזִים וּקְשׁוּרִים בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְגִילוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר כָּל לְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ כּוּלוֹ שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבִשְׁבִיל שֶׁעִקְּמוּ וּפָגְמוּ לְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ גָרְמוּ לָנוּ אֵלּוּ הַצָּרוֹת, וּבִמְהֵרָה דִידָן יִתְגַּלֶּה לְעֵין כֹּל אוֹר קְדוּשַׁת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, וְיִרְאוּ הַכֹּל גּוֹדֶל הַשָֹּכָר וְהָרֵיוַח הֶעָתִיד לְמִי שֶׁשּׁוֹמֵר לְשׁוֹנוֹ מִלְּדַּבֵּר מִילֵי דְעַלְמָא וְדִבְרֵי חוֹל בִּלְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ.‏
וְהָיָה לִי לִכְתּוֹב קוּנְטְרֵס מְיוּחָד גָּדוֹל מִזֶּה, כִּי מוּזְהָרִים אֲנַחְנוּ מִפִּיו יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לִפְחוֹד מִשּׁוּם דָּבָר, וְלֹא לְהַחֲנִיף לְשׁוּם בְּרִיָה ח"ו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא לְהַנָּבִיא (ירמיה א) וְאַתָּה תֶּאְזוֹר מָתְנֶיךָ וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ אַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם וגו', וּכְתִיב (ישעיה נ) וה' אֱלֹהִים יַעֲזָר לִי עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל כֵּן שַֹמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ, רַק יָדַעְתִּי כִּי אֵין לִי בעוה"ר לְמִי לְדַבֵּר דְבָרַי, מֵרוֹב הַפְּתָאוּת וְסִכְלוּת שֶׁנִּתְרַבָּה וְנִתְפַּשְׁטָה בָּעוֹלָם, וְגוֹדֶל הַחַשְׁכוּת וַאֲפֵילָה בָּעוֹלָם.‏

לָכֵן אַחַיי אֲהוּבַיי רַחֲמוּ רַחֲמוּ עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם וְאַל תִּשְׁתַּמְשׁוּ בִּלְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ כִּלְשׁוֹן חוֹל וְזָר שֶׁעִקְּמוּ וְזָרוּ וְטִשְׁטְשׁוּ רח"ל, אוֹי לָנוּ כִּי עֵינֵינוּ רוֹאוֹת וְאָזְנֵינוּ שוֹמְעוֹת כָּל אֵלֶּה, וְעַל זֶה הַזְּמַן בְּוַודַאי נֶאֱמַר (ירמיה ז) אֶל מִי אֲדַבֵּרָה וְאָעִידָה וְיִשְׁמְעוּ הִנֵּה עָרְלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב הִנֵּה דְבַר ה' הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה לֹא יֶחְפְּצוּ בוֹ. כִּי בָּאוּ נְעָרִים הַמְנוֹעָרִים מִכֹּל וְהִשְׁחִיתוּ וּבָלְעוּ וְטִמְּאוּ כַּרְמֵנוּ כֶּרֶם בֶּן שֶׁמֶן, וְכִי נַעֲזוֹב דֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ וּזְקֵנֵינוּ אֲשֶׁר הָיוּ קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וְנֶאֱחוֹז בִּלְשׁוֹן וְדֶרֶךְ שֶׁמַּדְרִיכִים אוֹתָנוּ פּוֹרְקֵי עוֹל פָּרִיצִים מְחַלְּלֵי שַׁבָּתוֹת וְעוֹבְרִים עַל כָּל הַתּוֹרָה בִּשְׁאַט נֶפֶשׁ, כִּי גָבְרוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעַ וּפָשְׁטוּ עַצְמָם עָלֵינוּ לְהַדִּיחֵינוּ מֵעַל דַרְכֵּי אֲבוֹתֵינוּ בִּפְרִיצוּת וַעֲצַת הַיֵּצֶר אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה מִימוֹת דּוֹר הַמַּבּוּל, וּכְבַר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ, הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָנוּ אֵלּוּ פּוֹרְקֵי עוֹל הַמֵּסִיתִים וּמַדִּיחִים זֶרַע עַם הַקּוֹדֶשׁ, וְנִבְּאוּ עַל כָּל זֶה כָּל הַקַּדְמוֹנִים אֲשֶׁר סָמוּךְ לְבִיאַת מָשִׁיחַ יִגְדַּל כֹּחַ הָעֲזֵי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר וְהָעֵרֶב רַב, וְיַהַפְכוּ כָּל הָעוֹלָם כּוּלוֹ, וִיטַשְׁטְשׁוּ הָעוֹלָם בְּדַרְכֵיהֶם הַמְזוֹהֲמִים וְהַמְשׁוּקָצִים, וְהֵן הֵמָּה הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וְדוֹר הַמַּבּוּל תַּכְלִית הָרָע וְהַפְּסוֹלֶת שֶׁלֹּא נִתְבַּרְרוּ עֲדַיִין, כַּמּוּבָא (בספר הגלגולים סוף פרק לא) מֵרַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהַפְּסוֹלֶת וְהָרָע גָמוּר יִדְחוּ בְּלִי תִּיקוּן, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר זֶה הַכָּתוּב הַמְסַיֵים בָּזֶה הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה לִרְמוֹז שֶׁהוּא סוֹף כָּל הַבֵּרוּרִים, (ישעיה סו) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָֹר, מִלְּבַד הַחֵלֶק הַטּוֹב שֶׁיִּתְבָּרֵר מֵהֶם בִּרְצוֹן ה', וה' יְרַחֵם עַל עַמּוֹ וְיַהֲפוֹךְ לִבּוֹת כָּל הָרְשָׁעִים לְטוֹבָה וְיָשׁוּבוּ כּוּלָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה בִּמְהֵרָה אָמֵן.‏
וּמִי שֶׁחֲנָנוֹ ה' בִּקְצַת דַּעַת וָשֵֹכֶל, יֹדֵעַ שֶׁלֹּא בְּחִנָּם סִיבֵּב ה' לָנוּ לִבְחוֹר בִּלְשׁוֹן זשארגאן הַנִּדְבַּר בִּלְשׁוֹן חוֹל בְּקֶרֶב עַם הַקּוֹדֶשׁ הָאַשְׁכְּנַזִים, וְהֵן הַסְּפָרַדִים בִּלְשׁוֹן עֲרַבִי הַמְקוּלְקָל הַמְדוּבָּר בֵּינֵיהֶם, כִּי אֲפִילוּ דָבָר קָטָן כְּמוֹ לִנְקוֹף אֶצְבַּע קָטָן אֵינוֹ בִּלְתִּי הַשְׁגָחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְכָל שֶׁכֵּן דָבָר אֲשֶׁר יִשְׁתַּמְשׁוּ בּוֹ כְּלַל יִשְֹרָאֵל, כִּי גָלוּי הָיָה לִפְנֵי הַבּוֹרֵא הָרַחֲמָן מַה שֶּׁיַּעֲבוֹר עָלֵינוּ, וּמִי יוֹדֵע אִם לֹא הַלָּשׁוֹן הַזֶּה הַנִּדְבַּר, שֶׁנַעֲשָֹה וְנִגְמַר בְּהִסְתַּבְּבוּת זֶה הַלָשׁוֹן, כִּמְעַט כָּל הַמִּצְוֹת, וְגַם נִתְקַלְקֵל מִמַּהוּתוֹ וְעִרְבּוּ בּוֹ הַרְבֵּה מִלְּשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ, כְּפִי אֲשֶׁר יְשׁוּעָר אֵצֶל אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקּוֹדְמִים, כִּי בָּזֶה מַכְנִיעִים קְצַת שָֹרֵי מַעְלָה, וְאִם לֹא זֶה, מִי יוֹדֵע אִם הָיָה נִשְׁאַר לָנוּ שָֹרִיד ח"ו בעוה"ר וד"ל.‏
עַל כֵּן אַחַיי אֲהוּבַיי תֵּדְעוּ כִּי מֵחֲמַת אַהֲבָתִי אֶתְכֶם אֲנִי כּוֹתֵב זֹאת, כִּי גָּדוֹל כְּאֵבִי הַתָּקוּעַ בְּלִבִּי וְלִבִּי עָלַי דָוַי מֵרוֹב צַעַרָם שֶׁל יִשְֹרָאֵל, וְזֶרַע אֲבָהָן קַדִּישִׁין שֶׁנָּפְלוּ בִּידֵי הַחִיצוֹנִים וְנָפְלוּ לְנוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא.‏
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּרְאֵה בְּגוֹדֶל צָרוֹתֵינוּ הָרוּחְנִי יוֹתֵר מֵהַגַּשְׁמִי, וְעַד כַּמָּה מַעֲמַדֵינוּ דַל וְרָזֶה, וְחוּסָה וַחֲמוֹל עַל נַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל בַּל יַדִּיחֵם הַיֵּצֶר ח"ו.‏

אַחַיי אֲהוּבַיי שִׁמְעוּ נָא לְדִבְרֵי הַשָּׁפֵל וְהַבָּזוּי כָּמוֹנִי, וְתִרְאוּ נָא מַצָב הָעוֹלָם וְתֵדְעוּ כִּי בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי כְּבַר אֲנַחְנוּ בְּסוֹף כָּל הַגָּלֻיוֹת, וּמִמֵּילָא לֹא יִהְיֶה עוֹד שׁוּם זְמַן שֶׁל מְנוּחָה וְהַשְׁקֵט, כִּי כְּבַר עָבַר זֶה הַזְּמַן שֶׁל מְנוּחוֹת וּבְטוּחוֹת לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל, אֲשֶׁר אַחַר כָּל הַצָּרוֹת הַמַּגִּיעוֹת אֵלֵינוּ אֵין צִפִּיָיתֵנוּ וְעֵינֵינוּ רַק לְמַלְכֵּנוּ מְשִׁיחֵנוּ שֶׁיָּבֹא וְיִגְאָלֵנוּ גְאוּלַת עוֹלָם בב"א, וְתִרְאוּ שֶׁלֹּא תִּדָּחוּ בהט"ו יְמֵי אֲפֵילָה שֶׁיְּהֵא קוֹדֶם בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כַּמּוּבָא (בזוה"ק שמות דף ז' סוף ע"ב מובא לשונו במאמר הגאולה פרק ז'), וִיקוּיָים בָּנוּ (ישעיה ד) וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָיִם.‏
וְנַחֲזוֹר לְעִנְיָנֵינוּ שֶׁאֵלּוּ הַפְּתָאִים הִנִּיחוּ דִבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאָחֲזוּ בְּחָכְמוֹת הַחִיצוֹנוֹת, וְלִשְֹרוֹף עַל יְדֵי זֶה נַפְשׁוֹתֵיהֶם עַד עוֹלְמֵי עַד, וּמָה אֶעֱנֶה אֲנִי עָנִי וְשָׁפֵל, כִּי מִמֵּילָא אֵין מוֹעִילִים הַדִּבּוּרִים כִּמְעַט לִכְלוּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הרה"ק שַֹר שָׁלוֹם מבעלז זי"ע (משלי ב) כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן ר"ת "ביכל", וְאוֹי לָאָבוֹת שֶׁמְּסַיְּיעִים לַהֲרוֹג נַפְשׁוֹת בְּנֵיהֶם, וּמַה יַּעֲנוּ לְיוֹם פְּקוּדָה, כִּי יִפְקוֹד ה' עֲוֹנָם עַל עָזְבָם אוֹר חֶמְדָתֵנוּ וְנוֹעַם מְתִיקוּת לְבָבֵנוּ, הֲגַם כִּי עַכְשָׁיו לָבְשָׁה הַתּוֹרָה וְחָגְרָה שַֹק וְהִיא נִמְאֶסֶת בְּעֵינֵי הַפְּתָאִים, אָמְנָם אַל תִּפְחְדִי וְאַל תִּרְאִי, כִּי בִּמְהֵרָה עָלַיִךְ יִזְרַח אוֹר ה', וְאוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר, אוֹרוֹ שֶׁל הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, וְיִתְגַּלֶּה כְּבוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּכְבוֹד גְּדוּלַת יִשְֹרָאֵל, וּכְבוֹד אֵלּוּ הַמִשְׁתּוֹקְקִים וּמְצַפִּים וּמִתְגַּעְגְעִים וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בְּאָהֳלֵךְ אָהֳלָה שֶׁל תּוֹרָה, וְאַשְׁרֵי לוֹמְדַיִךְ וְאַשְׁרֵי הוֹגְגַיִךְ בֶּאֱמֶת וּבִקְדוּשָׁה בְּלִי תַּרְמִית שֶׁל שֶׁקֶר, וּבְעֵדֶן גַּן אֱלֹקִים פַּעֲמֵיהֶם יִדְרְכוּ מְהֵיכָל לְהֵיכָל, מֵחַיִל לְחַיִל, בְּלִוְיַת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַחֲסִידִים בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.‏
 

יוספזון

משתמש ותיק
ועיין עוד בשו"ת דברי יציב (לא זוכר כרגע את המראה מקום המדוייק) ובצוואת הישועות משה מוויזניץ שמזהירים מאוד בענין זה.
 

יוספזון

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
ואני מעתיק כאן מספר שומר אמונים בענין זה.
ספר שומר אמונים - מאמר צהלי ורני פרק יב
פֶּרֶק יב‏
וּדְעוּ וּרְאוּ אַחַיי אֲהוּבַיי הָעֲמוּסִים מִינִי בֶּטֶן אִימָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, לֹא לְקַנְטֵר בָּאתִי, רַק מֵרוֹב צַעֲרִי וִיגוֹנִי וְאַנְחָתִי וְאַנְקָתִי, אֲשֶׁר רִבּוּי צַעֲרָן שֶׁל יִשְֹרָאֵל הוֹמִים כְּלֵב יַמִּים, וְאוֹי לָנוּ כִּי בְּיָמֵינוּ עָלְתָה לָנוּ זֹאת, וְאֵין סָפֵק אֶצְלִי שֶׁרוֹב הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת נִתְנוֹצְצוּ עַל יְדֵי שֶׁקִּלְקְלוּ וְחִלְּלוּ לְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּנוּיִים בָּזֶה הַלָּשׁוֹן, וְנִכְתְּבָה תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בּוֹ, וְטִמְּאוּ וְשִׁקְצוּ אוֹתוֹ, וּבָאוּ זָרִים וְחִלְּלֻהוּ, לְטַמְּאוֹת אוֹתוֹ לְדַבֵּר בּוֹ כָּל דִבְרֵי נְבָלָה וְשִׁיקוּץ, וּלְדַבֵּר בּוֹ בְּכָל מִינֵי אַשְׁפַּתּוֹת וּבִמְקוֹמוֹת הַשְּׁקוּצִים וְהַטְּמֵאִים, וּלְהוֹצִיא שָׁמָהּ אוֹתִיּוֹת הַקּוֹדֶשׁ, והס"מ פָּעַל כָּל זֹאת לְהַחֲטִיא עוֹד בֵּית יִשְֹרָאֵל בָּזֶּה הַחֵטְא הַנּוֹרָא וְעָצוּם, כִּי לֹא דַי לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, וּכְבַר נִדְחוּ עַל יְדֵי זֶה וְנָפְלוּ לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת נְשָׁמוֹת יִשְֹרָאֵל וְאָזְלוּ לְטִמָּיוֹן.‏
וַהֲלֹא רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים חַכְמֵי הַתַּלְמוּד בִּזְמַן הַבַּיִת יָרְאוּ וּפָחֲדוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזֶּה הַלָּשׁוֹן הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וְדִבְּרוּ בְּדִבְרֵיהֶם רַק בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, וְעַכְשָׁיו בָּזֶּה הַזְּמַן הַנּוֹרָא הֵטִיל עָלֵינוּ הס"מ זוּ הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹרָאָה, וְעַכְשָׁיו כְּבַר פָּשְׁתָה הַמִּסְפַּחַת גַּם אֵצֶל אַנְשֵׁי יְרֵאִים שׁוּפְרָא דְשׁוּפְרָא, וּבִפְרַט בַּכְּפָרִים, לְדַבֵּר גַּם עִם בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בֵּיתָם בָּזֶה הַלָּשׁוֹן.‏
וּדְעוּ וּרְאוּ אַחַיי כִּי נַפְשִׁי מְפַחֵד מַה שֶּׁיָּכוֹל לִצְמוֹחַ מִזֶּה ח"ו לְשֹוֹנְאֵי יִשְֹרָאֵל, וְחוּסוּ וְרַחֲמוּ עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְנַפְשׁוֹת בְּנֵיכֶם, וְאַל תְּטַמְּאוּ לְשׁוֹנֵנוּ הַקּוֹדֶשׁ בִּדְרָכִים זָרִים אֲשֶׁר עִקְּמוּ וְזָרוּ הַצְּעִירִים אֲשֶׁר מְרַקְּדִים עָלֵינוּ בעוה"ר.‏
וְיָדַעְתִּי כִּי הַרְבֵּה יִתְרַגְּזוּ וְיֶחֱרֶה לָהֶם עַל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, כִּי לִבָּם אָטוּם וְסָתוּם מֵרוֹב עֲוֹנוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר בְּעַצְמָם יוֹדְעִים גַּם כֵּן כִּי מְלֵאִים עֲבֵירוֹת, וּמִקָּדְקוֹד רֹאשָׁם עַד כַּף רַגְלָם אֵין בָּהֶם מְתוֹם.‏
הִנֵּה דִבַּרְתִּי אֵלּוּ דְבָרִים מֵרוֹב יְגוֹנִי וְצַעֲרִי, כִּי אֲנַחְנוּ בְּנֵי זֶרַע עַם הַקּוֹדֶשׁ כּוּלָנוּ אֲחוּזִים וּקְשׁוּרִים בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְגִילוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר כָּל לְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ כּוּלוֹ שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבִשְׁבִיל שֶׁעִקְּמוּ וּפָגְמוּ לְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ גָרְמוּ לָנוּ אֵלּוּ הַצָּרוֹת, וּבִמְהֵרָה דִידָן יִתְגַּלֶּה לְעֵין כֹּל אוֹר קְדוּשַׁת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, וְיִרְאוּ הַכֹּל גּוֹדֶל הַשָֹּכָר וְהָרֵיוַח הֶעָתִיד לְמִי שֶׁשּׁוֹמֵר לְשׁוֹנוֹ מִלְּדַּבֵּר מִילֵי דְעַלְמָא וְדִבְרֵי חוֹל בִּלְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ.‏
וְהָיָה לִי לִכְתּוֹב קוּנְטְרֵס מְיוּחָד גָּדוֹל מִזֶּה, כִּי מוּזְהָרִים אֲנַחְנוּ מִפִּיו יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לִפְחוֹד מִשּׁוּם דָּבָר, וְלֹא לְהַחֲנִיף לְשׁוּם בְּרִיָה ח"ו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא לְהַנָּבִיא (ירמיה א) וְאַתָּה תֶּאְזוֹר מָתְנֶיךָ וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ אַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם וגו', וּכְתִיב (ישעיה נ) וה' אֱלֹהִים יַעֲזָר לִי עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל כֵּן שַֹמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ, רַק יָדַעְתִּי כִּי אֵין לִי בעוה"ר לְמִי לְדַבֵּר דְבָרַי, מֵרוֹב הַפְּתָאוּת וְסִכְלוּת שֶׁנִּתְרַבָּה וְנִתְפַּשְׁטָה בָּעוֹלָם, וְגוֹדֶל הַחַשְׁכוּת וַאֲפֵילָה בָּעוֹלָם.‏

לָכֵן אַחַיי אֲהוּבַיי רַחֲמוּ רַחֲמוּ עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם וְאַל תִּשְׁתַּמְשׁוּ בִּלְשׁוֹנֵנוּ הַקָּדוֹשׁ כִּלְשׁוֹן חוֹל וְזָר שֶׁעִקְּמוּ וְזָרוּ וְטִשְׁטְשׁוּ רח"ל, אוֹי לָנוּ כִּי עֵינֵינוּ רוֹאוֹת וְאָזְנֵינוּ שוֹמְעוֹת כָּל אֵלֶּה, וְעַל זֶה הַזְּמַן בְּוַודַאי נֶאֱמַר (ירמיה ז) אֶל מִי אֲדַבֵּרָה וְאָעִידָה וְיִשְׁמְעוּ הִנֵּה עָרְלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב הִנֵּה דְבַר ה' הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה לֹא יֶחְפְּצוּ בוֹ. כִּי בָּאוּ נְעָרִים הַמְנוֹעָרִים מִכֹּל וְהִשְׁחִיתוּ וּבָלְעוּ וְטִמְּאוּ כַּרְמֵנוּ כֶּרֶם בֶּן שֶׁמֶן, וְכִי נַעֲזוֹב דֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ וּזְקֵנֵינוּ אֲשֶׁר הָיוּ קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וְנֶאֱחוֹז בִּלְשׁוֹן וְדֶרֶךְ שֶׁמַּדְרִיכִים אוֹתָנוּ פּוֹרְקֵי עוֹל פָּרִיצִים מְחַלְּלֵי שַׁבָּתוֹת וְעוֹבְרִים עַל כָּל הַתּוֹרָה בִּשְׁאַט נֶפֶשׁ, כִּי גָבְרוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעַ וּפָשְׁטוּ עַצְמָם עָלֵינוּ לְהַדִּיחֵינוּ מֵעַל דַרְכֵּי אֲבוֹתֵינוּ בִּפְרִיצוּת וַעֲצַת הַיֵּצֶר אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה מִימוֹת דּוֹר הַמַּבּוּל, וּכְבַר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ, הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָנוּ אֵלּוּ פּוֹרְקֵי עוֹל הַמֵּסִיתִים וּמַדִּיחִים זֶרַע עַם הַקּוֹדֶשׁ, וְנִבְּאוּ עַל כָּל זֶה כָּל הַקַּדְמוֹנִים אֲשֶׁר סָמוּךְ לְבִיאַת מָשִׁיחַ יִגְדַּל כֹּחַ הָעֲזֵי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר וְהָעֵרֶב רַב, וְיַהַפְכוּ כָּל הָעוֹלָם כּוּלוֹ, וִיטַשְׁטְשׁוּ הָעוֹלָם בְּדַרְכֵיהֶם הַמְזוֹהֲמִים וְהַמְשׁוּקָצִים, וְהֵן הֵמָּה הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וְדוֹר הַמַּבּוּל תַּכְלִית הָרָע וְהַפְּסוֹלֶת שֶׁלֹּא נִתְבַּרְרוּ עֲדַיִין, כַּמּוּבָא (בספר הגלגולים סוף פרק לא) מֵרַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהַפְּסוֹלֶת וְהָרָע גָמוּר יִדְחוּ בְּלִי תִּיקוּן, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר זֶה הַכָּתוּב הַמְסַיֵים בָּזֶה הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה לִרְמוֹז שֶׁהוּא סוֹף כָּל הַבֵּרוּרִים, (ישעיה סו) וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָֹר, מִלְּבַד הַחֵלֶק הַטּוֹב שֶׁיִּתְבָּרֵר מֵהֶם בִּרְצוֹן ה', וה' יְרַחֵם עַל עַמּוֹ וְיַהֲפוֹךְ לִבּוֹת כָּל הָרְשָׁעִים לְטוֹבָה וְיָשׁוּבוּ כּוּלָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה בִּמְהֵרָה אָמֵן.‏
וּמִי שֶׁחֲנָנוֹ ה' בִּקְצַת דַּעַת וָשֵֹכֶל, יֹדֵעַ שֶׁלֹּא בְּחִנָּם סִיבֵּב ה' לָנוּ לִבְחוֹר בִּלְשׁוֹן זשארגאן הַנִּדְבַּר בִּלְשׁוֹן חוֹל בְּקֶרֶב עַם הַקּוֹדֶשׁ הָאַשְׁכְּנַזִים, וְהֵן הַסְּפָרַדִים בִּלְשׁוֹן עֲרַבִי הַמְקוּלְקָל הַמְדוּבָּר בֵּינֵיהֶם, כִּי אֲפִילוּ דָבָר קָטָן כְּמוֹ לִנְקוֹף אֶצְבַּע קָטָן אֵינוֹ בִּלְתִּי הַשְׁגָחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְכָל שֶׁכֵּן דָבָר אֲשֶׁר יִשְׁתַּמְשׁוּ בּוֹ כְּלַל יִשְֹרָאֵל, כִּי גָלוּי הָיָה לִפְנֵי הַבּוֹרֵא הָרַחֲמָן מַה שֶּׁיַּעֲבוֹר עָלֵינוּ, וּמִי יוֹדֵע אִם לֹא הַלָּשׁוֹן הַזֶּה הַנִּדְבַּר, שֶׁנַעֲשָֹה וְנִגְמַר בְּהִסְתַּבְּבוּת זֶה הַלָשׁוֹן, כִּמְעַט כָּל הַמִּצְוֹת, וְגַם נִתְקַלְקֵל מִמַּהוּתוֹ וְעִרְבּוּ בּוֹ הַרְבֵּה מִלְּשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ, כְּפִי אֲשֶׁר יְשׁוּעָר אֵצֶל אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקּוֹדְמִים, כִּי בָּזֶה מַכְנִיעִים קְצַת שָֹרֵי מַעְלָה, וְאִם לֹא זֶה, מִי יוֹדֵע אִם הָיָה נִשְׁאַר לָנוּ שָֹרִיד ח"ו בעוה"ר וד"ל.‏
עַל כֵּן אַחַיי אֲהוּבַיי תֵּדְעוּ כִּי מֵחֲמַת אַהֲבָתִי אֶתְכֶם אֲנִי כּוֹתֵב זֹאת, כִּי גָּדוֹל כְּאֵבִי הַתָּקוּעַ בְּלִבִּי וְלִבִּי עָלַי דָוַי מֵרוֹב צַעַרָם שֶׁל יִשְֹרָאֵל, וְזֶרַע אֲבָהָן קַדִּישִׁין שֶׁנָּפְלוּ בִּידֵי הַחִיצוֹנִים וְנָפְלוּ לְנוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא.‏
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּרְאֵה בְּגוֹדֶל צָרוֹתֵינוּ הָרוּחְנִי יוֹתֵר מֵהַגַּשְׁמִי, וְעַד כַּמָּה מַעֲמַדֵינוּ דַל וְרָזֶה, וְחוּסָה וַחֲמוֹל עַל נַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל בַּל יַדִּיחֵם הַיֵּצֶר ח"ו.‏

אַחַיי אֲהוּבַיי שִׁמְעוּ נָא לְדִבְרֵי הַשָּׁפֵל וְהַבָּזוּי כָּמוֹנִי, וְתִרְאוּ נָא מַצָב הָעוֹלָם וְתֵדְעוּ כִּי בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי כְּבַר אֲנַחְנוּ בְּסוֹף כָּל הַגָּלֻיוֹת, וּמִמֵּילָא לֹא יִהְיֶה עוֹד שׁוּם זְמַן שֶׁל מְנוּחָה וְהַשְׁקֵט, כִּי כְּבַר עָבַר זֶה הַזְּמַן שֶׁל מְנוּחוֹת וּבְטוּחוֹת לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל, אֲשֶׁר אַחַר כָּל הַצָּרוֹת הַמַּגִּיעוֹת אֵלֵינוּ אֵין צִפִּיָיתֵנוּ וְעֵינֵינוּ רַק לְמַלְכֵּנוּ מְשִׁיחֵנוּ שֶׁיָּבֹא וְיִגְאָלֵנוּ גְאוּלַת עוֹלָם בב"א, וְתִרְאוּ שֶׁלֹּא תִּדָּחוּ בהט"ו יְמֵי אֲפֵילָה שֶׁיְּהֵא קוֹדֶם בִּיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, כַּמּוּבָא (בזוה"ק שמות דף ז' סוף ע"ב מובא לשונו במאמר הגאולה פרק ז'), וִיקוּיָים בָּנוּ (ישעיה ד) וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָיִם.‏
וְנַחֲזוֹר לְעִנְיָנֵינוּ שֶׁאֵלּוּ הַפְּתָאִים הִנִּיחוּ דִבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאָחֲזוּ בְּחָכְמוֹת הַחִיצוֹנוֹת, וְלִשְֹרוֹף עַל יְדֵי זֶה נַפְשׁוֹתֵיהֶם עַד עוֹלְמֵי עַד, וּמָה אֶעֱנֶה אֲנִי עָנִי וְשָׁפֵל, כִּי מִמֵּילָא אֵין מוֹעִילִים הַדִּבּוּרִים כִּמְעַט לִכְלוּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הרה"ק שַֹר שָׁלוֹם מבעלז זי"ע (משלי ב) כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן ר"ת "ביכל", וְאוֹי לָאָבוֹת שֶׁמְּסַיְּיעִים לַהֲרוֹג נַפְשׁוֹת בְּנֵיהֶם, וּמַה יַּעֲנוּ לְיוֹם פְּקוּדָה, כִּי יִפְקוֹד ה' עֲוֹנָם עַל עָזְבָם אוֹר חֶמְדָתֵנוּ וְנוֹעַם מְתִיקוּת לְבָבֵנוּ, הֲגַם כִּי עַכְשָׁיו לָבְשָׁה הַתּוֹרָה וְחָגְרָה שַֹק וְהִיא נִמְאֶסֶת בְּעֵינֵי הַפְּתָאִים, אָמְנָם אַל תִּפְחְדִי וְאַל תִּרְאִי, כִּי בִּמְהֵרָה עָלַיִךְ יִזְרַח אוֹר ה', וְאוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר, אוֹרוֹ שֶׁל הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, וְיִתְגַּלֶּה כְּבוֹד תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּכְבוֹד גְּדוּלַת יִשְֹרָאֵל, וּכְבוֹד אֵלּוּ הַמִשְׁתּוֹקְקִים וּמְצַפִּים וּמִתְגַּעְגְעִים וּמִשְׁתַּעְשְׁעִים בְּאָהֳלֵךְ אָהֳלָה שֶׁל תּוֹרָה, וְאַשְׁרֵי לוֹמְדַיִךְ וְאַשְׁרֵי הוֹגְגַיִךְ בֶּאֱמֶת וּבִקְדוּשָׁה בְּלִי תַּרְמִית שֶׁל שֶׁקֶר, וּבְעֵדֶן גַּן אֱלֹקִים פַּעֲמֵיהֶם יִדְרְכוּ מְהֵיכָל לְהֵיכָל, מֵחַיִל לְחַיִל, בְּלִוְיַת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַחֲסִידִים בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.‏

הוספה קטנה, נראה לי שהמקור שהעתקתי משם, מלא בשגיאות. וכל מ' שני הפך לנ'.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
ועיין עוד בשו"ת דברי יציב (לא זוכר כרגע את המראה מקום המדוייק) ובצוואת הישועות משה מוויזניץ שמזהירים מאוד בענין זה.
אגב שהוזכר הקלויזנבורגר רב, היה אומר ש"עברית" הוא מלשון "עבירה".
(ועכשיו תשאלו מגמ' מגילה "עברית". שאלה פצצה).
 

שעת השקט

משתמש רגיל
עפר ואפר אמר:
יוספזון אמר:
ועיין עוד בשו"ת דברי יציב (לא זוכר כרגע את המראה מקום המדוייק) ובצוואת הישועות משה מוויזניץ שמזהירים מאוד בענין זה.
אגב שהוזכר הקלויזנבורגר רב, היה אומר ש"עברית" הוא מלשון "עבירה".
(ועכשיו תשאלו מגמ' מגילה "עברית". שאלה פצצה).


אולי כדאי שנדע מה המקור לאימרה הנ"ל לפני שנקשה?

נשמע מפתיע למי שמכיר את חסידות צאנז...
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
שעת השקט אמר:
עפר ואפר אמר:
יוספזון אמר:
ועיין עוד בשו"ת דברי יציב (לא זוכר כרגע את המראה מקום המדוייק) ובצוואת הישועות משה מוויזניץ שמזהירים מאוד בענין זה.
אגב שהוזכר הקלויזנבורגר רב, היה אומר ש"עברית" הוא מלשון "עבירה".
(ועכשיו תשאלו מגמ' מגילה "עברית". שאלה פצצה).


אולי כדאי שנדע צה המקור לאימרה הנ"ל לפני שנקשה?

נשמע מפתיע למי שמכיר את חסידות צאנז...
לא כי, למי שמכיר את השילוב המיוחד שהיה אצל הקלויזנבורגר.
יש מסע ידוע שלו בארץ, שהלך לירושלים ונאם נגד הקנאים, ואח"כ הלך לפתח תקווה ודיבר נגד עברית, בשני המקומות זרקו אבנים...
 

אברך

משתמש ותיק
@שעת השקט הקלויזנבורגר ידוע ומפורסם בהתנגדותו לשפה העברית, והיה מדבר ע"ז הרבה, שידברו אך ורק אידיש.
 
חלק עליון תַחתִית