חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

יוסף יוסף

משתמש ותיק
ואיזה תפילת שמו"ע [רגילה, לא של ר"ה וכד'] הכי ארוכה בשנה? - רמז היא נמצאת השנה ולא בכל השנים?
 

דרומאי

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
האחד בא לגור אמר:
מוצ"ש של שבת חנוכה כשיום ראשון הוא ר"ח
נכון מאוד
יש אתה חוננתנו, יעלה ויבא, ט"ו לברכה, משיב הרוח, על הניסים.
מזכיר את היקה שהודיע לאשתו שהערב הוא יחזור מאוחר מהתפילה, כי מתחילים ותן טל ומטר.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יוסף יוסף אמר:
האחד בא לגור אמר:
מוצ"ש של שבת חנוכה כשיום ראשון הוא ר"ח
נכון מאוד
יש אתה חוננתנו, יעלה ויבא, ט"ו לברכה, משיב הרוח, על הניסים.
מזכיר את היקה שהודיע לאשתו שהערב הוא יחזור מאוחר מהתפילה, כי מתחילים ותן טל ומטר.
ואם כבר איירינן ביקס'..
מעשה באחד שנקלע לביהכנ"ס של יקס', וראה שכתוב במודעה מעריב בשמונה וחצי ,הוא מציץ בשעונו ורואה שאכן שמונה וחצי ,
נכנס לביהכנ"ס ושואל את אחד הנוכחים מעריב עכשיו ? עונה לו הלה, לא, חוזר האורח ושואל, אז מתי ? ונענה ,עכשיו.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
חידה פצצה, לת"ח בלבד.
איך יכול להיות שנקנה דבר מע"ה וזה יהיה יותר קל מעם נקנה את אותו הדבר מחבר? לגבי מעשרות.
 

יצחק

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
חידה פצצה, לת"ח בלבד.
איך יכול להיות שנקנה דבר מע"ה וזה יהיה יותר קל מעם נקנה את אותו הדבר מחבר? לגבי מעשרות.
במשנה בדמאי פרק ו' משנה יב: עם הארץ שאמר לחבר קח לי אגודת ירק אחת וכו', מבואר במשנה שכאשר החבר קונה מחבר אז יתכן שהמוכר הביא לו מן הטבל כי הוא יודע שהחבר לא יאכל עד שיעשר, זה למדנו מהמשנה, אבל אם המוכר הוא עם הארץ לא מסתבר שהוא מוכר לאחרים טבל גמור כי אינו חשוד להכשיל אחרים באיסור לכן אנו אומרים שלכל היותר הפירות הללו הם דמאי, לסיכום: חבר שקונה מחבר הפירות הם ספק טבל אבל חבר הקונה מע"ה הפירות הם דמאי.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
לא לזה התכוונתי, אבל על מה שכתבת יש לי להעיר כי הרבה ראשונים סוברים שספק טבל מחבר זה נכלל בדין דמאי, כך שאין הבדל בין חבר לע"ה בעניין מה שכתבת.
אבל אתה על הדרך הקרובה לתשובה
מקורות לחידה: ב"מ צ., מאירי ביצה לה.
 

אמלתרא

משתמש רגיל
האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
 

אוריאל

משתמש ותיק
איך שייך שישנם שתי פעולות, שאם האדם רוצה לעשות כל אחת מהם בנפרד - אסור לו
אבל אם עושה את שתי הפעולות יחד - הכל מותר...
 

אוריאל

משתמש ותיק
אמלתרא אמר:
האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
יש להסתפק בהא דזר כשר לשחיטה והיינו בלא בגדי כהונה, אם כהן ששוחט צריך בגדי כהונה או לא.
אם נאמר שצריך, אז בכה"ג שעבד בלא בגדים הוי מחוסר בגדים וחילל העבודה, וישראל לו היה שוחט היה כשר.
אולם בפשטות לכאורה כהן ששוחט לא גרע מזר ואי"צ בגדים.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
אמלתרא אמר:
האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
יש להסתפק בהא דזר כשר לשחיטה והיינו בלא בגדי כהונה, אם כהן ששוחט צריך בגדי כהונה או לא.
אם נאמר שצריך, אז בכה"ג שעבד בלא בגדים הוי מחוסר בגדים וחילל העבודה, וישראל לו היה שוחט היה כשר.
אולם בפשטות לכאורה כהן ששוחט לא גרע מזר ואי"צ בגדים.
משנה מפורשת רפ''ב דזבחים דכל הפסולים כשרים בשחיטה, וזה כולל מחוסר בגדים כדמפורש התם.
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
אמלתרא אמר:
האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
אם הוא שחט ע"מ שהוא יעשה זריקה שלא לשמה או לאחר זמנה. בכהן זה פסול, אבל מאחר שזריקה פסול בזר זה לא נחשב ע"מ לעשרות זריקה פסולה שאין זה זריקה. [מונח לי בראש שאין זה כ"כ פשוט, אבל אין לי הזמן לברר את זה.]
 

דרומאי

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
אמלתרא אמר:
האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
אם הוא שחט ע"מ שהוא יעשה זריקה שלא לשמה או לאחר זמנה. בכהן זה פסול, אבל מאחר שזריקה פסול בזר זה לא נחשב ע"מ לעשרות זריקה פסולה שאין זה זריקה. [מונח לי בראש שאין זה כ"כ פשוט, אבל אין לי הזמן לברר את זה.]
כוונתך שזהו רק למ''ד מחשבין מעבודה לעבודה? כי בלא''ה איני מבין למה 'אין זה כ''כ פשוט'.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
חידה פצצה, לת"ח בלבד.
איך יכול להיות שנקנה דבר מע"ה וזה יהיה יותר קל מעם נקנה את אותו הדבר מחבר? לגבי מעשרות.
טוב, אכתוב אני את התשובה
הגמרא בב"מ מביאה שבקדם בשבולים שייך בו מעשר דמאי ושייך מעשר ודאי
ולכאו' יש להבין מה שייך מעשר דמאי באופן שקדם בשבולין
והדבר מבואר במאירי ביצה לה. שע"ה לא יודע הלכות וממילא על הצד שהוא מעשר
זה יכול להיות קודם גמר מלאכה כמו לאחר גמר מלאכה
לסיכום - הלוקח קודם גמר מלאכה מחבר - צריך לעשרם ודאי
אולם הלוקח קודם גמר מלאכה מע"ה - צריך לעשרם רק מדמאי ולא ודאי
 

דרומאי

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
יוסף יוסף אמר:
חידה פצצה, לת"ח בלבד.
איך יכול להיות שנקנה דבר מע"ה וזה יהיה יותר קל מעם נקנה את אותו הדבר מחבר? לגבי מעשרות.
טוב, אכתוב אני את התשובה
הגמרא בב"מ מביאה שבקדם בשבולים שייך בו מעשר דמאי ושייך מעשר ודאי
ולכאו' יש להבין מה שייך מעשר דמאי באופן שקדם בשבולין
והדבר מבואר במאירי ביצה לה. שע"ה לא יודע הלכות וממילא על הצד שהוא מעשר
זה יכול להיות קודם גמר מלאכה כמו לאחר גמר מלאכה
לסיכום - הלוקח קודם גמר מלאכה מחבר - צריך לעשרם ודאי
אולם הלוקח קודם גמר מלאכה מע"ה - צריך לעשרם רק מדמאי ולא ודאי
צ''ע, דנראה דהיינו דוקא אם הע''ה אומר לו שעישרן והרי הוא חשוד על המעשרות והוי רק דמאי משום דרוב ע''ה מעשרין, אבל אם שותק אטו רוב ע''ה מעשרין בשיבלין?!
ובגוונא שאומר לו שעישרן כה''ג בחבר פטור לגמרי מלעשר.
סוף דבר לענ''ד אין ראיה מהסוגיא הנ''ל לציור שלקח בשתיקה, דכה''ג גם בע''ה הוי טבל ודאי, ובאמר לו שהוא מעושר הרי בחבר הוי חולין ובע''ה דמאי.
 

יעקב שלום

משתמש רגיל
אמלתרא אמר:
האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
כהן ששחט שלא מדעת בעלים (לפי התוספות ) או שהיה הבעלים מודר הנאה ממנו (לפי רשי ) לצד של האיבעיא בנדרים לה ב דהוו שלוחי דידן ולא שלוחי דרחמנא לפי פירוש התוס קידושין כג ב נמצא שאם ישחוט הכהן פסול ואם ישחוט ישראל בעליו כשר
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יוסף יוסף אמר:
יוסף יוסף אמר:
חידה פצצה, לת"ח בלבד.
איך יכול להיות שנקנה דבר מע"ה וזה יהיה יותר קל מעם נקנה את אותו הדבר מחבר? לגבי מעשרות.
טוב, אכתוב אני את התשובה
הגמרא בב"מ מביאה שבקדם בשבולים שייך בו מעשר דמאי ושייך מעשר ודאי
ולכאו' יש להבין מה שייך מעשר דמאי באופן שקדם בשבולין
והדבר מבואר במאירי ביצה לה. שע"ה לא יודע הלכות וממילא על הצד שהוא מעשר
זה יכול להיות קודם גמר מלאכה כמו לאחר גמר מלאכה
לסיכום - הלוקח קודם גמר מלאכה מחבר - צריך לעשרם ודאי
אולם הלוקח קודם גמר מלאכה מע"ה - צריך לעשרם רק מדמאי ולא ודאי
צ''ע, דנראה דהיינו דוקא אם הע''ה אומר לו שעישרן והרי הוא חשוד על המעשרות והוי רק דמאי משום דרוב ע''ה מעשרין, אבל אם שותק אטו רוב ע''ה מעשרין בשיבלין?!
ובגוונא שאומר לו שעישרן כה''ג בחבר פטור לגמרי מלעשר.
סוף דבר לענ''ד אין ראיה מהסוגיא הנ''ל לציור שלקח בשתיקה, דכה''ג גם בע''ה הוי טבל ודאי, ובאמר לו שהוא מעושר הרי בחבר הוי חולין ובע''ה דמאי.
הסכלת במאירי בביצה שציינתי?
ע"ש וראה כי כותב את זה בכל ע"ה ולא רק כשאומר שעישרן
כל טוב
ד.א. ביום חמישי ראיתי שבחלק מהמהדורות הישנות של המאירי זה לא מופיע כל הקטע הזה.
 

במבי

משתמש ותיק
ואם במעשרות איירינן, כיצד יתכן טבל שתקנו ונתנו את התרומה הגדולה שבו, ולאחמ"כ שוב יקרא שם ת"ג על החלק הנשאר?
 

יצחק

משתמש ותיק
במבי אמר:
ואם במעשרות איירינן, כיצד יתכן טבל שתקנו ונתנו את התרומה הגדולה שבו, ולאחמ"כ שוב יקרא שם ת"ג על החלק הנשאר?
כשמשלמים "חומש", החומש קדוש בקדושת תרומה
 

מבין ענין

משתמש ותיק
יצחק אמר:
מבין ענין אמר:
איך יתכן שאדם שחטא בשגגה קלקל יותר מאם חטא את אותו החטא במזיד?
נהנה מן ההקדש במזיד לא מעל ולא יצא לחולין

תשובה מהירה ונכונה. אמנם יש בדבר מחלוקת, אך שיטת רבי יהודה שנפסקה גם להלכה שהמועל בשוגג הוציא לחולין, ובמזיד - לא מעל ולא הוציא לחולין, הרי שבשגגה קלקל יותר.
 

במבי

משתמש ותיק
יצחק אמר:
במבי אמר:
ואם במעשרות איירינן, כיצד יתכן טבל שתקנו ונתנו את התרומה הגדולה שבו, ולאחמ"כ שוב יקרא שם ת"ג על החלק הנשאר?
כשמשלמים "חומש", החומש קדוש בקדושת תרומה

יפה, אך לא לזאת התכוונתי. אני מדבר שעל החלק הנשאר יקרא שם ת"ג באמת ולא אגב שם אחר.
 

יצחק

משתמש ותיק
במבי אמר:
יצחק אמר:
במבי אמר:
ואם במעשרות איירינן, כיצד יתכן טבל שתקנו ונתנו את התרומה הגדולה שבו, ולאחמ"כ שוב יקרא שם ת"ג על החלק הנשאר?
כשמשלמים "חומש", החומש קדוש בקדושת תרומה

יפה, אך לא לזאת התכוונתי. אני מדבר שעל החלק הנשאר יקרא שם ת"ג באמת ולא אגב שם אחר.
אתה מתכוון לכל אלו שנאמר בהם "תרומה ויחזור ויתרום"?
 

במבי

משתמש ותיק
יצחק אמר:
במבי אמר:
יצחק אמר:
כשמשלמים "חומש", החומש קדוש בקדושת תרומה

יפה, אך לא לזאת התכוונתי. אני מדבר שעל החלק הנשאר יקרא שם ת"ג באמת ולא אגב שם אחר.
אתה מתכוון לכל אלו שנאמר בהם "תרומה ויחזור ויתרום"?

איתא במסכת תרומות ד-ה בברטנורה שטבל הטבול לתרומת מעשר אפשר להחיל עליו עדיין שם ת"ג !
(ואף שמתוקן לת"ג מ"מ חל חליו שוב שם ת"ג.
והמ"ר מביא שהרמב"ם והראב"ד חולקים ע"ז והברטנורא מביא זאת מפורש יותר בפרק קמא משנה ה')
 

מבין ענין

משתמש ותיק
היכן מצינו פסוק בתנ"ך שיש בו 8 הטיות של אותו שורש [כמו - שמע, שמעתי, שמועות, משמע וכד']
 
חלק עליון תַחתִית