גאונים או ראשונים חולקים על גמרא

בן אהרון

משתמש ותיק
הנני מחפש מקום שבו חולקים גאונים או ראשונים באופן חד משמעי על התלמוד בבלי. כוונתי בזה למחלקות גמורה ולא להכרעה בין סוגיות/מחיקה או שינוי גירסא/ דחייה דין בטעה שהמציאות השתנתה.
 

יהודי

משתמש ותיק
הרמב"ם בסוגיא דתקפו כהן, הכס"מ כתב שהיה לו תירוץ אחר על קושית הגמרא. לסוג זה התכוונתם?
 

אוריאל

משתמש ותיק
אם כוונתך שלא כהכרעה בין בבלי לירושלמי או בין בבלי לתוספתא, אלא שחולקים על גמרא מפורשת בלי שום סיוע אחר מחז"ל, וחולקים לענין דינא, אני לא מאמין שתמצא כזאת בראשונים. מהיכי תיתי שיש?
כלל גדול נתן בידינו הכסף משנה בפ"ב מהל' ממרים ה"א: "מיום חתימת המשנה קיימו וקבלו שדורות האחרונים לא יחלקו על הראשונים. וכן עשו גם בחתימת הגמרא שמיום שנחתמה לא נתנה רשות לשום אדם לחלוק עליה".
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
בו אהרון אמר:
הנני מחפש מקום שבו חולקים גאונים או ראשונים באופן חד משמעי על התלמוד בבלי. כוונתי בזה למחלקות גמורה ולא להכרעה בין סוגיות/מחיקה או שינוי גירסא/ דחייה דין בטעה שהמציאות השתנתה.
מדוע הנך מחפש כזה דבר? - מה יוצא לך מזה?
באם תועיל נא מר @בו אהרון לבאר לנו מה למה הנך חותר, ואולי נוכל למצוא מזור למלאות משאלותיך
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ואני מחפש האם נמצא מקום שתנאים חולקים על התורה שבכתב באופן חד משמעי .. (חלילה)
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יש פולמוס ידוע על דרכו של האבן עזרא בזה. לכאורה הוא חולק בכמה מקומות. אבל יש הסברים שונים לזה.
 

בנציון

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
יש פולמוס ידוע על דרכו של האבן עזרא בזה. לכאורה הוא חולק בכמה מקומות. אבל יש הסברים שונים לזה.
הוא לא חולק ח"ו, אלא שבמקומות שחז"ל מסבירים על פי דרש, הוא מסביר על פי פשט. גם כשהגמרא מסבירה על פי דרש, היא לא מתכוונת שאין פשט, [וכמו שאמרו להדיא אין מקרא יוצא מידי פשוטו].
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בנציון אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
יש פולמוס ידוע על דרכו של האבן עזרא בזה. לכאורה הוא חולק בכמה מקומות. אבל יש הסברים שונים לזה.
הוא לא חולק ח"ו, אלא שבמקומות שחז"ל מסבירים על פי דרש, הוא מסביר על פי פשט. גם כשהגמרא מסבירה על פי דרש, היא לא מתכוונת שאין פשט, [וכמו שאמרו להדיא אין מקרא יוצא מידי פשוטו].
זה ההסבר שלך. וציינתי שיש לכך עוד הסברים. ואכמ"ל.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אז מי שמסביר אחרת שוטה הינו.
ברור שהוא נצמד לפשט על דרך שאין מקרא יוצא מידי פשוטו.
גם נראה לפעמים שגם הפירוש הוא על דרך אפשר, ולא קביעת מסמרות. וכמו שמצאנו ברמב"ן עה"ת פעמים רבות שמסביר מהלך שלם של המקראות על דרך 'אפשר', לפי השכל.
שונה הדבר בהלכה, כמובן.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אז מי שמסביר אחרת שוטה הינו.
ברור שהוא נצמד לפשט על דרך שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, ונראה לפעמים שגם הפירוש הוא על דרך אפשר, ולא קביעת מסמרות, וכמו שמצאנו ברמב"ן עה"ת פעמים רבות שמסביר המלך שלם של המקראות על דרך אפשר, לפי השכל.
שונה הדבר בהלכה, כמובן.
משום מה מכך שציינתי שיש לזה כמה הסברים מיד הבנת שהם מסבירים שאפשר לחלוק ועל זה כתבת ש"מי שמסביר אחרת שוטה הינו".
ואני בכלל התכוונתי שיש כמה הסברים מדוע נהג האבן עזרא כך על אף שאין לחלוק על הגמ'.
מדוע מה שכתב אינו נקרא לחלוק! ולא מדוע הוא יכל לחלוק!
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
האבן עזרא בעצמו, ביאר את הענין באר היטב, בהקדמתו ליסוד מורא ,שחז"ל היו גדולים מכל הדורות אחריהם בפשט, ורק שדבריהם היו לפעמים ע"ד רמז וסמכתא ודרש,
וברור שבהלכה יש לילך אחריהם,
איפה בדיוק יש כאן מחלוקת ????
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יוסף אמר:
בו אהרון אמר:
הנני מחפש מקום שבו חולקים גאונים או ראשונים באופן חד משמעי על התלמוד בבלי. כוונתי בזה למחלקות גמורה ולא להכרעה בין סוגיות/מחיקה או שינוי גירסא/ דחייה דין בטעה שהמציאות השתנתה.
מדוע הנך מחפש כזה דבר? - מה יוצא לך מזה?
באם תועיל נא מר @בו אהרון לבאר לנו מה למה הנך חותר, ואולי נוכל למצוא מזור למלאות משאלותיך
אני מחפש את זה (ואני מאמין שלא אמצא) כי נדמה לי שסמכות התלמוד גודלה על זו של המשנה כי גבי תנאים ומשניות מצינו שרב תנא הוא ופליג, אך מחתימת התלמוד ואילך לא מצינו שגאון או ראשון יחלוק.
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי אמר:
יש פולמוס ידוע על דרכו של האבן עזרא בזה. לכאורה הוא חולק בכמה מקומות. אבל יש הסברים שונים לזה.
נכון... לא ציינתי שאין כוונתי ג''כ לדברי אגדה.
נראה שאין נושא בכלל על כל הדברים שאינ נוגעים להלכה.למלש במה שנוגע למקור הלכה נוהג שמואל לחלוק על תנאים (מגילה ז, א חגיגה י, א יומא פה, ה)
 

בנציון

משתמש ותיק
בו אהרון אמר:
אני מחפש את זה (ואני מאמין שלא אמצא) כי נדמה לי שסמכות התלמוד גודלה על זו של המשנה כי גבי תנאים ומשניות מצינו שרב תנא הוא ופליג, אך מחתימת התלמוד ואילך לא מצינו שגאון או ראשון יחלוק.
מסתמא כוונתך שסמכות התלמוד כלפי כל מי שאחריו, יותר גדולה מסמכות המשנה כלפי האמוראים.
הרמ"א כותב בחושן משפט סימן כה מיהו יש אומרים דאם נראה לדיין ולבני דורו מכח ראיות מוכרחות שאין הדין כמו שהוזכר בפוסקים יכול לחלוק עליו, מאחר שאינו נזכר בתלמוד. וכתב הגר"א: דעל הגמרא אין רשות להוסיף ולא לגרוע, כמו שכתוב בפרק הפועלים (ב"מ פו, א) רבינא ורב אשי סוף הוראה.
ומזה הטעם אי אפשר לחלוק על הגמרא, אף על פי שאמוראים יכלו לחלוק על משניות, משום שאז זה עדיין היה זמן "הוראה", ומה שאמוראים לא חולקים על משניות הוא משום שהם יותר גדולים מהם, ולא משום שבעצם אי אפשר לחלוק, מה שאין כן מה שאי אפשר לחלוק על הגמרא הוא משום שכבר הגיע סוף זמן "הוראה". [כמדומני ששמעתי פעם ההסבר לזה, משום שאלפיים תורה הסתיימו אז, ואף על פי שהם הסתיימו לפני חתימת התלמוד, מכל מקום עדיין היתה הארה מכוח האלפיים האלו, והארה זו הסתיימה בזמן חתימת התלמוד].
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
בנציון אמר:
בו אהרון אמר:
אני מחפש את זה (ואני מאמין שלא אמצא) כי נדמה לי שסמכות התלמוד גודלה על זו של המשנה כי גבי תנאים ומשניות מצינו שרב תנא הוא ופליג, אך מחתימת התלמוד ואילך לא מצינו שגאון או ראשון יחלוק.
מסתמא כוונתך שסמכות התלמוד כלפי כל מי שאחריו, יותר גדולה מסמכות המשנה כלפי האמוראים.
הרמ"א כותב בחושן משפט סימן כה מיהו יש אומרים דאם נראה לדיין ולבני דורו מכח ראיות מוכרחות שאין הדין כמו שהוזכר בפוסקים יכול לחלוק עליו, מאחר שאינו נזכר בתלמוד. וכתב הגר"א: דעל הגמרא אין רשות להוסיף ולא לגרוע, כמו שכתוב בפרק הפועלים (ב"מ פו, א) רבינא ורב אשי סוף הוראה.
ומזה הטעם אי אפשר לחלוק על הגמרא, אף על פי שאמוראים יכלו לחלוק על משניות, משום שאז זה עדיין היה זמן "הוראה", ומה שאמוראים לא חולקים על משניות הוא משום שהם יותר גדולים מהם, ולא משום שבעצם אי אפשר לחלוק, מה שאין כן מה שאי אפשר לחלוק על הגמרא הוא משום שכבר הגיע סוף זמן "הוראה". [כמדומני ששמעתי פעם ההסבר לזה, משום שאלפיים תורה הסתיימו אז, ואף על פי שהם הסתיימו לפני חתימת התלמוד, מכל מקום עדיין היתה הארה מכוח האלפיים האלו, והארה זו הסתיימה בזמן חתימת התלמוד].
אפשר למצוא קצת אסמכתא מהגמרא שהוזכרה ע"י @בנציון ב"מ פו. כי אמרו שם רבי ור' נתן סוף משנה, - ולזה אין סמך מן הפסוקים, אך אח"כ אמרו ר' אשי ורבינא סוף הוראה ואת הסמיכו לפסוק "עד אבוא אל מקדשי א-ל אבינא לאחריתם", עכ"ל הגמרא.
ממילא לאחר האסמכתא באמת אין רשאי אחד להוסיף על האמוראים משא"כ על המשניות אין אסמכתא, וממילא יכול אחד להוסיף.
 

בנציון

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
אפשר למצוא קצת אסמכתא מהגמרא שהוזכרה ע"י @בנציון ב"מ פו. כי אמרו שם רבי ור' נתן סוף משנה, - ולזה אין סמך מן הפסוקים, אך אח"כ אמרו ר' אשי ורבינא סוף הוראה ואת הסמיכו לפסוק "עד אבוא אל מקדשי א-ל אבינא לאחריתם", עכ"ל הגמרא.
ממילא לאחר האסמכתא באמת אין רשאי אחד להוסיף על האמוראים משא"כ על המשניות אין אסמכתא, וממילא יכול אחד להוסיף.
לכאורה מאי נפקא מינה אם יש אסמכתא או לא, הרי כיון שהגמרא אומרת כך זה דבר ברור ולא משנה אם יש אסמכתא או לא.
אמנם באמת סוף משנה, אינו אומר שאי אפשר לחלוק, אלא שאי אפשר להוסיף משניות, מה שאין כן סוף הוראה הכוונה [לפי מה שמבאר הגר"א] שאי אפשר יותר להורות הוראות, אלא להבין את ההוראות של הקודמים לנו.
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
בנציון אמר:
בו אהרון אמר:
אני מחפש את זה (ואני מאמין שלא אמצא) כי נדמה לי שסמכות התלמוד גודלה על זו של המשנה כי גבי תנאים ומשניות מצינו שרב תנא הוא ופליג, אך מחתימת התלמוד ואילך לא מצינו שגאון או ראשון יחלוק.
[כמדומני ששמעתי פעם ההסבר לזה, משום שאלפיים תורה הסתיימו אז, ואף על פי שהם הסתיימו לפני חתימת התלמוד, מכל מקום עדיין היתה הארה מכוח האלפיים האלו, והארה זו הסתיימה בזמן חתימת התלמוד].
מציתי פירוש מעין זה בחזו''א (ע' קובץ עניינים הערות החזו''א על קונטרס דברי סופרים של הגר''א וסרמן) וז''ל ''ואמרו ב' אלפים תורה (ע''ז ט, א), ורמזו על התנאים, שכל האלפיים דשם תופסים מעט משנים שאחריהם'' אך הוא מפרש את זה על תנאים.
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אמר:
הרמב"ם בסוגיא דתקפו כהן, הכס"מ כתב שהיה לו תירוץ אחר על קושית הגמרא. לסוג זה התכוונתם?
תודה לך רק היום ראיתי את הכס''מ. הוא מיישב שם וז''ל
וסייעתא דרב חנניא לאו סייעתא כולי האי דכיון דברשות ישראל הוא והמע''ה אע''ג דאם תקפו כהן אין מוציאין מידו לא נפיק מידי ממונו של ישראל ושפיר יכול לפטור עצמו בו עכ''ל
ונראה דאפ' לאחר יישוב הכס''מ עדיין חולק הרמב''ם
דלדברי הכס''מ נמצא דהרמב''ם חולק על השוואה שעושה רב חנניא דאם יש זכות תפיסה לכהן זה מגרע בעלות הישראל דלדברי הרמב''ם אפ''ה חשיב בעלים גמורים!
ידיעה חשובה שכוייח
 

יהודה1

משתמש ותיק
שואל ומשיב אמר:
20181220_114401.jpg20181220_114428.jpg מצטער, לא הצלחתי להפוך.

מי שילחץ על התמונה ויפתח אותה בכרטיסיה חדשה זה יצא לו ישר. מי המחבר של הספר?
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
הרב יהושע ענבל.

ייחודי בסגנונו המקיף. הבהיר. הבוחן כל דבר בצורה מחקרית ועמוקה. ומבאר ומבהיר את דעת רבותינו מעתיקי השמועה.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פתיחת התפריט הראשי
המכלול חיפוש
עריכהמעקב אחרי דף זה
הרב יהושע ענבל

הרב יהושע ענבל
הרב יהושע ענבל (נולד בי"ג בחשוון ה'תשל"ח, 24 באוקטובר 1977) הוא מחבר-ספרים פורה בתחום ההלכה וההגות, ראש כולל "חושן המשפט" במודיעין עילית, חבר במערכת כתב העת ישורון, ומחזיר בתשובה במסגרת ארגון ערכים.

ביוגרפיה
הרב יהושע ענבל הוא בנו של הרב צבי ענבל. בצעירותו למד בישיבת סלבודקה. נשוי ליוכבד לבית גילרנטר ומתגורר במודיעין עילית.

הרב ענבל מכהן כראש הכולל "דרכי תורה" במודיעין עילית, במסגרתו הוציא לאור את ספרו על חלק "יורה דעה" משלחן ערוך. בשנת ה'תשע"ה הוציא לאור מוסד הרב קוק את ספרו "תורה שבעל פה" על מסורת וסמכות חז"ל ובאי כוחם. כמו כן עוסק הרב ענבל בתרגום וההדרת ספרי רבי דוד צבי הופמן. בשנת תשע"ז יצאה לאור אסופת מאמריו של הרב הופמן "על התפילה", בעריכתו של הרב ענבל. הרב ענבל מכהן כחבר מערכת כתב העת "ישורון", שבמסגרתו כתב מאמרים רבים, חלקם תחת שם-העט "יהוסף יעבץ"[1], בעיקר בתחום דרכי הפסיקה של האחרונים. מאמרים רבים במגוון נושאים הוא מפרסם בבמות תורניות שונות, גם הם חלקם תחת אותו שם העט. מפורסמים יותר הם מאמריו הפולמוסיים שבהם ביקר את ספרו של פרופסור בנימין בראון - "החזון איש: הפוסק, המאמין, ומנהיג המהפכה החרדית". במאמרים אלו הוא טען כי בראון טעה בפרטים ביוגרפיים וכן ציין בהם כי בראון לקה באי-הבנות רבות בדברי החזון איש שבספריו התורניים. כמו כן השתתף בעריכת האנציקלופדיה תלמודית וכתב בה את הערכים "מאמר יבמין" ו"מודה במקצת".

הרב ענבל פתח אתר אינטרנט בשם "האקדמיה ליהדות" שישמש כמאגר תשובות עבור שאלות העולות על ידי חילוניים כלפי החרדים והדת, וכן גם מתפלמס עם החותר הרדיקלי ליציאה בשאלה ירון ידען, אותו הכיר מתקופת מגוריהם ברכסים, ואף פתח נגדו אתר בשם "תיק ידען". בשנת ה'תשע"ח פתח את אתר חדש בשם ערכים בחזית שישמש כמאגר תשובות עבור שאלות העולות על ידי חילוניים כלפי החרדים והדת.

על אף שבדרכי הלימוד משתייך הרב ענבל לחוג תלמידי החזון איש, בדעותיו הוא מקורי יחסית והוא מרבה לעסוק בנושאים שאינם קונבנציונליים במיינסטרים החרדי. בצעירותו היה ממשתתפי שיעוריו של הרב גדליה נדל, בצד קשר רציף עם הרב חיים גריינימן כמו כן, הרב ענבל הושפע רבות מהרב יעקב פוזן, מרבני חוג חזון איש, שביחס ליתר רבני החוג בולט במקוריות ועצמאות בתחומי ההלכה וההגות.

ספריו
ספריו מאופיינים בדרך כלל בסגנון ספרים שהודפסו במאה ה-18 וה-19, כשגם העימוד הוא בסגנון כזה. מספריו:

יורה דעה, באתר אוצר החכמה, סיכום השיטות ועיונים על סדר שלחן ערוך יורה דעה, שני כרכים, מודיעין עילית ה'תשע"ג
יורה אורח, דיונים הלכתיים בענייני אורח חיים ועוד, יצא לאור כנספח לשני הכרכים על יורה דעה, מודיעין עילית ה'תשע"ג
תורה שבעל פה: סמכותה ודרכיה, באתר אוצר החכמה, יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשע"ה
תוקף השטר (זמין לצפייה והורדה בכונן גוגל), על תוקפו ההלכתי של השטר וגדריו, מודיעין עילית ה'תשע"ו
גבורת אנשים (זמין לצפייה והורדה בכונן גוגל), בענייני הזרעה מלאכותית, השתלת איברים, פרייה ורבייה ועוד, מודיעין עילית ה'תשע"ז
קישורים חיצוניים
אתרים:

מקבץ מאמריו של הרב יהושע ענבל שפורסמו בבמות ציבוריות, בכונן גוגל
אתר רציוֹ
אתר האקדמיה ליהדות
אתר מוצא החיים
אתר תיק ידען
שיעורי וידאו ושמע:

האדם הרוחני בכנס מדע ותודעה.
שיעור בעניין "סימני בגרות" באתר בית מדרש הגר"א (וידאו)
שיעור בעניין "לפני עיור ודינא דגמרא" באתר בית מדרש הגר"א (וידאו)
שיעור בענין כללות התורה באתר בית מדרש הגר"א (וידאו)
מבט מן הארץ על תורה משמים באתר בית מדרש הגר"א (וידאו).
שיעור בענין עומק פשוטו (וידאו)
שיחה לפרשת שלח בכולל נוף איילון (וידאו)
הארכיאולוגיה מפרשת או מתפרשת בכנס תורה וארכיאולוגיה 'מטמוני ארץ' (וידאו).
מיהו יהודי (וידאו).
שיעור בעניין "מפלת סנחריב ונבואות הנחמה" באתר בית מדרש הגר"א
שיעור בעניין "דרשות חז"ל" באתר בית מדרש הגר"א
שיעור על ספר עמוס באתר בית מדרש הגר"א
שיעור על חגי זכריה ומלאכי באתר בית מדרש הגר"א
שיעור בעניין "ויקרא דברים לעומת ירמיהו ויחזקאל" באתר בית מדרש הגר"א
שיעור על מגילת איכה באתר בית מדרש הגר"א
שיעור על ספר יחזקאל באתר בית מדרש הגר"א
שיעור על פסוקי דזמרא באתר בית מדרש הגר"א
שיעור בעניין "ימים נוראים" במסגרת 'שיעור תנ"ך'.
סקירות על ספרות הלכה ופולמוסים:

לדרכי התחברות ופסיקת המ"ב והחזו"א מתוך ישורון לד
סקירה על "שו"ת וחדושים חזו"א" מתוך ישורון לד
סקירה על חדושים וביאורים והשוואה לחזו"א מתוך חצי גבורים ניסן תשעו
שו"ע חדש טעויות עתיקות מתוך ישורון לה
סלע המחלוקת - שלש מחלוקות בתולדות ההלכה מתוך ישורון לג
סקירה על חוט שני מאת ר' נסים קרליץ מתוך המעיין תמוז תשע"ח
סקירה על תשובות והנהגות חלק ו מתוך ישורון
סקירה על "יסודות ועקרונות פרשנות התלמוד" מתוך ירחון האוצר
תרומתו של רד"צ הופמן לחיי האמונה מתוך על התפילה
על הבנת הנקרא התלמודי אצל ד"ר בראון מתוך ישורון כט
תגובה לביקורת של ד"ר בנימין בראון מתוך ישורון ל
היש בסיס להלכות צניעות – ויכוח עם פרופ' שנרב המעיין תשרי תשעו
היש בסיס להלכות צניעות – תגובה המעיין ניסן תשעו
ביקורת ספר - שפה ברורה
מחקרי תלמוד ואגדה

לשון חכמים ישורון לד ואילך
חרוב לשבעים שנה א מתוך דאצ'ה 75
חכמה יוונית מתוך קולמוס
הני מילי דאישתני שמייהו מתוך דרכי תורה
לזיהויים של פעור ומרקוליס מתוך דאצ'ה
עוד על הגולם מפראג המעין טבת תשעו
קוציו של ארגמון – לזיהוי התכלת מתוך ירחון האוצר
אקולוגיה והלכה מתוך קולמוס
מעבדות לחירות מתוך קולמוס
לזיהויה של טבריה העתיקה מתוך דאצ'ה 84
הני מילי דאישתני שיעורייהו מתוך דרכי תורה
שחזור קטע מספר הישר מתוך 'פשטות' ד
מועדים וזמנים

גזירת המן קולמוס לד'
לימי החורבן
הלכות תשובה לרמב"ם
בעיצומו של זמן חורף לב שומע ניסן תשעו
לגדול בתורה לב שומע אלול תשעו
שיעורים בבית מדרש הגר"א
קהלת מתוך דרכי תורה
דינא דגמרא מתוך מסילות א
שיעורים ומאמרים בהלכה

שיעור בהלכות עדות
שיעור בדין גידולי מים
הלכות מקוואות מתוך ספר יורה דעה
הלכות דיינים חלק א חלק ב
הלכות מעשרות
על ביעור חמץ
מבוי למסכת ערובין
פירושי קא מפרש לפרק איזהו נשך מתוך דרכי תורה
עישון סיגריות בפסח – ד' החו"ב (מתוך מילי דבי מדרשא)
מכירת מניות בפסח – ד' החו"ב (מתוך מילי דבי מדרשא)
שונות

החור השחור של סטיבן הוקינג ריאיון ביתד נאמן ניסן תשעח
פירוש למסכת כלה
פירוש למסכת ברכות
פירוש לפרק חלק
מגדל עוז
אבותינו
הנבואה
זכרונות על ראובן נדל
סדרות מאמרים באתר 'רציו'

דרשות חז"ל
בריאתנות
ההיסטוריה של האנושות
האם המצוות רלבנטיות
האם התורה מוסרית
בקורת המקרא הולהויזנית
התורה כספר היסטורי
זמן כתיבת התורה
כיבוש הארץ
פולמוס עם סרטוני 'מתן תורה היה או לא היה'
התורה כתכנית העולם
התורה הטבע והחיים
מציאות ה'
נשמה או אורגניזם
אמונה בעידן הידע
פסיכולוגיה אבולוציונית
תורה שבעל פה
הערות שוליים
נערך לאחרונה לפני 26 ימים על־ידי אלחנן הלוי
המכלול
התוכן זמין לפי תנאי Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 אלא אם כן נאמר אחרת.
פרטיותתצוגת מחשבים
 

הנופל

משתמש ותיק
לדעתי זכינו שהוא איתנו בפורום
אני כמובן חושד במישהו מסוים אך לא אנקוט בשמו....
 

מאן דהו

משתמש ותיק
הנופל אמר:
לדעתי זכינו שהוא איתנו בפורום
אני כמובן חושד במישהו מסוים אך לא אנקוט בשמו....

זה המוכשר ההוא עם הדעות הלא קונבנציונליות????
 

הנופל

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
זה המוכשר ההוא עם הדעות הלא קונבנציונליות????
איני יודע מי זכה ממך לכינוי הנ''ל
אבל שוב אומר שלא אנקוט בשמו...
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
הרב יהושע ענבל.

ייחודי בסגנונו המקיף. הבהיר. הבוחן כל דבר בצורה מחקרית ועמוקה. ומבאר ומבהיר את דעת רבותינו מעתיקי השמועה.

באמת לא הבנתי מה הרב ענבל קשור לנושא האשכול. אם תוכל לשבר את אזני.
 
חלק עליון תַחתִית