נכון מאודהאחד בא לגור אמר:מוצ"ש של שבת חנוכה כשיום ראשון הוא ר"ח
מזכיר את היקה שהודיע לאשתו שהערב הוא יחזור מאוחר מהתפילה, כי מתחילים ותן טל ומטר.יוסף יוסף אמר:נכון מאודהאחד בא לגור אמר:מוצ"ש של שבת חנוכה כשיום ראשון הוא ר"ח
יש אתה חוננתנו, יעלה ויבא, ט"ו לברכה, משיב הרוח, על הניסים.
ואם כבר איירינן ביקס'..דרומאי אמר:מזכיר את היקה שהודיע לאשתו שהערב הוא יחזור מאוחר מהתפילה, כי מתחילים ותן טל ומטר.יוסף יוסף אמר:נכון מאודהאחד בא לגור אמר:מוצ"ש של שבת חנוכה כשיום ראשון הוא ר"ח
יש אתה חוננתנו, יעלה ויבא, ט"ו לברכה, משיב הרוח, על הניסים.
במשנה בדמאי פרק ו' משנה יב: עם הארץ שאמר לחבר קח לי אגודת ירק אחת וכו', מבואר במשנה שכאשר החבר קונה מחבר אז יתכן שהמוכר הביא לו מן הטבל כי הוא יודע שהחבר לא יאכל עד שיעשר, זה למדנו מהמשנה, אבל אם המוכר הוא עם הארץ לא מסתבר שהוא מוכר לאחרים טבל גמור כי אינו חשוד להכשיל אחרים באיסור לכן אנו אומרים שלכל היותר הפירות הללו הם דמאי, לסיכום: חבר שקונה מחבר הפירות הם ספק טבל אבל חבר הקונה מע"ה הפירות הם דמאי.יוסף יוסף אמר:חידה פצצה, לת"ח בלבד.
איך יכול להיות שנקנה דבר מע"ה וזה יהיה יותר קל מעם נקנה את אותו הדבר מחבר? לגבי מעשרות.
כבר נשאל לעיל על ידי, והשיבו נכוחה דמיירי להסתפר ע''י גוי ולהביט במראה.אוריאל אמר:איך שייך שישנם שתי פעולות, שאם האדם רוצה לעשות כל אחת מהם בנפרד - אסור לו
אבל אם עושה את שתי הפעולות יחד - הכל מותר...
יש להסתפק בהא דזר כשר לשחיטה והיינו בלא בגדי כהונה, אם כהן ששוחט צריך בגדי כהונה או לא.אמלתרא אמר:האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
משנה מפורשת רפ''ב דזבחים דכל הפסולים כשרים בשחיטה, וזה כולל מחוסר בגדים כדמפורש התם.אוריאל אמר:יש להסתפק בהא דזר כשר לשחיטה והיינו בלא בגדי כהונה, אם כהן ששוחט צריך בגדי כהונה או לא.אמלתרא אמר:האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
אם נאמר שצריך, אז בכה"ג שעבד בלא בגדים הוי מחוסר בגדים וחילל העבודה, וישראל לו היה שוחט היה כשר.
אולם בפשטות לכאורה כהן ששוחט לא גרע מזר ואי"צ בגדים.
אם הוא שחט ע"מ שהוא יעשה זריקה שלא לשמה או לאחר זמנה. בכהן זה פסול, אבל מאחר שזריקה פסול בזר זה לא נחשב ע"מ לעשרות זריקה פסולה שאין זה זריקה. [מונח לי בראש שאין זה כ"כ פשוט, אבל אין לי הזמן לברר את זה.]אמלתרא אמר:האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
כוונתך שזהו רק למ''ד מחשבין מעבודה לעבודה? כי בלא''ה איני מבין למה 'אין זה כ''כ פשוט'.אחד התלמידים אמר:אם הוא שחט ע"מ שהוא יעשה זריקה שלא לשמה או לאחר זמנה. בכהן זה פסול, אבל מאחר שזריקה פסול בזר זה לא נחשב ע"מ לעשרות זריקה פסולה שאין זה זריקה. [מונח לי בראש שאין זה כ"כ פשוט, אבל אין לי הזמן לברר את זה.]אמלתרא אמר:האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
טוב, אכתוב אני את התשובהיוסף יוסף אמר:חידה פצצה, לת"ח בלבד.
איך יכול להיות שנקנה דבר מע"ה וזה יהיה יותר קל מעם נקנה את אותו הדבר מחבר? לגבי מעשרות.
צ''ע, דנראה דהיינו דוקא אם הע''ה אומר לו שעישרן והרי הוא חשוד על המעשרות והוי רק דמאי משום דרוב ע''ה מעשרין, אבל אם שותק אטו רוב ע''ה מעשרין בשיבלין?!יוסף יוסף אמר:טוב, אכתוב אני את התשובהיוסף יוסף אמר:חידה פצצה, לת"ח בלבד.
איך יכול להיות שנקנה דבר מע"ה וזה יהיה יותר קל מעם נקנה את אותו הדבר מחבר? לגבי מעשרות.
הגמרא בב"מ מביאה שבקדם בשבולים שייך בו מעשר דמאי ושייך מעשר ודאי
ולכאו' יש להבין מה שייך מעשר דמאי באופן שקדם בשבולין
והדבר מבואר במאירי ביצה לה. שע"ה לא יודע הלכות וממילא על הצד שהוא מעשר
זה יכול להיות קודם גמר מלאכה כמו לאחר גמר מלאכה
לסיכום - הלוקח קודם גמר מלאכה מחבר - צריך לעשרם ודאי
אולם הלוקח קודם גמר מלאכה מע"ה - צריך לעשרם רק מדמאי ולא ודאי
כהן ששחט שלא מדעת בעלים (לפי התוספות ) או שהיה הבעלים מודר הנאה ממנו (לפי רשי ) לצד של האיבעיא בנדרים לה ב דהוו שלוחי דידן ולא שלוחי דרחמנא לפי פירוש התוס קידושין כג ב נמצא שאם ישחוט הכהן פסול ואם ישחוט ישראל בעליו כשראמלתרא אמר:האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
הסכלת במאירי בביצה שציינתי?דרומאי אמר:צ''ע, דנראה דהיינו דוקא אם הע''ה אומר לו שעישרן והרי הוא חשוד על המעשרות והוי רק דמאי משום דרוב ע''ה מעשרין, אבל אם שותק אטו רוב ע''ה מעשרין בשיבלין?!יוסף יוסף אמר:טוב, אכתוב אני את התשובהיוסף יוסף אמר:חידה פצצה, לת"ח בלבד.
איך יכול להיות שנקנה דבר מע"ה וזה יהיה יותר קל מעם נקנה את אותו הדבר מחבר? לגבי מעשרות.
הגמרא בב"מ מביאה שבקדם בשבולים שייך בו מעשר דמאי ושייך מעשר ודאי
ולכאו' יש להבין מה שייך מעשר דמאי באופן שקדם בשבולין
והדבר מבואר במאירי ביצה לה. שע"ה לא יודע הלכות וממילא על הצד שהוא מעשר
זה יכול להיות קודם גמר מלאכה כמו לאחר גמר מלאכה
לסיכום - הלוקח קודם גמר מלאכה מחבר - צריך לעשרם ודאי
אולם הלוקח קודם גמר מלאכה מע"ה - צריך לעשרם רק מדמאי ולא ודאי
ובגוונא שאומר לו שעישרן כה''ג בחבר פטור לגמרי מלעשר.
סוף דבר לענ''ד אין ראיה מהסוגיא הנ''ל לציור שלקח בשתיקה, דכה''ג גם בע''ה הוי טבל ודאי, ובאמר לו שהוא מעושר הרי בחבר הוי חולין ובע''ה דמאי.
מופיעה גם בפרשתנו.חגי פאהן אמר:3יוסף יוסף אמר:בת כמה אותיות היא?חגי פאהן אמר:מילה שמופיעה פעמים רבות בתנ"ך, אין בה דגש ולא שום אות אהו"י, ומופיעה בה רק אות אחת משורשה (ואין מחלוקת מה השורש שלה).
כשמשלמים "חומש", החומש קדוש בקדושת תרומהבמבי אמר:ואם במעשרות איירינן, כיצד יתכן טבל שתקנו ונתנו את התרומה הגדולה שבו, ולאחמ"כ שוב יקרא שם ת"ג על החלק הנשאר?
נהנה מן ההקדש במזיד לא מעל ולא יצא לחוליןמבין ענין אמר:איך יתכן שאדם שחטא בשגגה קלקל יותר מאם חטא את אותו החטא במזיד?
יצחק אמר:נהנה מן ההקדש במזיד לא מעל ולא יצא לחוליןמבין ענין אמר:איך יתכן שאדם שחטא בשגגה קלקל יותר מאם חטא את אותו החטא במזיד?
יצחק אמר:כשמשלמים "חומש", החומש קדוש בקדושת תרומהבמבי אמר:ואם במעשרות איירינן, כיצד יתכן טבל שתקנו ונתנו את התרומה הגדולה שבו, ולאחמ"כ שוב יקרא שם ת"ג על החלק הנשאר?
אתה מתכוון לכל אלו שנאמר בהם "תרומה ויחזור ויתרום"?במבי אמר:יצחק אמר:כשמשלמים "חומש", החומש קדוש בקדושת תרומהבמבי אמר:ואם במעשרות איירינן, כיצד יתכן טבל שתקנו ונתנו את התרומה הגדולה שבו, ולאחמ"כ שוב יקרא שם ת"ג על החלק הנשאר?
יפה, אך לא לזאת התכוונתי. אני מדבר שעל החלק הנשאר יקרא שם ת"ג באמת ולא אגב שם אחר.
יצחק אמר:אתה מתכוון לכל אלו שנאמר בהם "תרומה ויחזור ויתרום"?במבי אמר:יצחק אמר:כשמשלמים "חומש", החומש קדוש בקדושת תרומה
יפה, אך לא לזאת התכוונתי. אני מדבר שעל החלק הנשאר יקרא שם ת"ג באמת ולא אגב שם אחר.