פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 287
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 70 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי ים סוף » 23 דצמבר 2018, 00:46

"של נעליך מעל רגליך"
כ' הרמב"ן: "וכך אמרו בכל מקום שהשכינה נגלת אסור בנעילת הסנדל (שמו"ר ב יג), וכן ביהושע (יהושע ה טו), וכן הכהנים לא שמשו במקדש אלא יחפים:"
וצ"ב מה ענין הסרת הנעל במקום קדוש?

וכ' החזקוני ז"ל "כי פעמים הוא דורס במקום טינופות."

וברבינו בחיי כ' "של נעליך", לא אמר חלוץ, כמו בענין היבום שהזכיר בו "וחלצה נעלו" (דברים כה, ט), ולא אמר שלוף, כמו בענין הקנין שכתוב "שלף איש נעלו" (רות ד, ז), אך בענין הנבואה הזכיר "של" מלשון שלילה, הזהירו שישלול ממנו החומריות שהמשילם לנעלים, לפי שהחומר דבק בגוף כמו שהמנעל דבק ברגל, וכשם שיש ביד האדם לשלול נעלו מעל רגלו, כן בידו שישלול ממנו החומריות כדי שיהיה מוכן לנבואה" וכעי"ז כ' ג"כ במלבי"ם

ולפי"ד הנעל אינה אלא משל לדבר הדבוק, וצ"ב מכהנים שלא שמשו במקדש אלא יחפים. שיש ענין בנעל ממש.

וראיתי למלקטים שהביאו בשם הגרשז"א שפי' דכיון דנעל עשויה מעור הבהמה היא סמל שררת האדם על הבהמה. ובמקום קדוש אי"ז ראוי ללובשה.
(ועפי"ז בי' טעם האיסור ללבוש נעלי עור בת"ב ואף דשרי בנעלי בד שאינם נוחות פחות, שאי"ז משום שנוח פחות ללבוש נעל בד, אלא משום שהוא גאווה לאדם ללבוש בגד העשוי מבהמה. ולפי"ד יש לדון היאך מותר ללבוש נעל צמר אא"כ נאמר שאין בכך שררה כ"כ שהרי הכבשה נשארת בחיי חיותה גם אחרי גזיזת צמרה, משא"כ עור הבהמה המופשט ממנה לאחר המתתה הוא סימן מובהק לשררה.)

ותן לחכם ויחכם עוד..


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1596
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 241 פעמים
קיבל תודה: 471 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי שאר לעמו » 23 דצמבר 2018, 00:49

לפי הרמב"ן כי זה חציצה בין אדמת קודש ובין האדם.


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 798
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 357 פעמים
קיבל תודה: 296 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי רוצה לדעת » 23 דצמבר 2018, 00:59

עי' רוח חיים ריש אבות:

[הג"ה מהגאון ריץ בן הגאון המחבר - לפי מה שכתב ההבדל בין משה ליהושע בבחינת הזדככות החומר שנקרא נעל כמו שכתוב לעיל יתבאר שפיר על פי מה שכתב השל"ה פרשת שמות על פסוק של נעליך מעל רגליך וזה לשונו, וביהושע כתיב של נעלך מעל רגלך כי במשה כתיב נעליך הענין שיש שני מיני לבושי עור לאדם. א' עור בהמה שלובש דהיינו מנעלים. ב' עור עצמו. כמו שכתוב (איוב י, יא), עור ובשר תלבישני ואצל משה היה אור באל"ף ולכן היתה מעלתו יותר על כל הנביאים. וזה שרמז לו הקב"ה של נעליך לשון רבים שצריך להסיר שני מיני מנעלים דהיינו עור הבהמה ואחר כך עור ובשר שלו כלומר שיזדכך חומרו לגמרי שיהיה אור באל"ף אבל יהושע לא זכה לזה המדריגה לכך כתיב של נעלך מעל רגלך לשון יחיד שקאי על עור הבהמה עכ"ל. ולפי מה שכתב שהגוף מכונה בשם נעל יתבאר מאמר חכמינו זכרונם לברכה (ברכות נז ע"ב) מת בבית שלום בבית נטל כלי מן הבית סימן רע לבית תירגמא ר"פ במסאנא וסנדלא פי' רש"י סימן שמוציא אחרים מן הבית. ולפי מה שכתב שהגוף מכונה בשם מנעל סימן הוא שאחד מבני הבית יחלוץ מנעלו שהוא הגוף ח"ו. ומזה יוצא לנו מוסר השכל להעוסקים כל ימיהם בעניני הגוף הנקרא מנעל להנשמה. והיתכן שנבלה ימינו על המנעלים שיהיו מהודרין. וללכת בלי לבוש או בבגד עדים כהאי נשמתא דאזלי ערטילאי בלא לבושי תורה ומצות. והבן. ע"כ הג"ה]:


פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 287
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 70 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי ים סוף » 23 דצמבר 2018, 09:45

שאר לעמו כתב:לפי הרמב"ן כי זה חציצה בין אדמת קודש ובין האדם.
היכן הרמב"ן?
בשלמא הכהנים בבית המקדש אפשר להבין שיש דין שלא תהיה חציצה.
אך איזה דין היה לו למשה לעמוד דוקא על אדמת קודש?, ולהפך לשון הרמב"ן הנ"ל משמע איפכא שכ' "וכך אמרו בכל מקום שהשכינה נגלת אסור בנעילת הסנדל". ולהדיא דיש איסור בנעילת נעליים במקום קדוש.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1596
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 241 פעמים
קיבל תודה: 471 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי שאר לעמו » 23 דצמבר 2018, 10:29

בית המקדש זה משום שכינה, וכל מקום שנגלתה שכינה זה אדמת קודש. אלו דברי הרמב"ן בטעם של נעליך, ששפע השכינה מושפע מהאדמה הקדושה ולכן שלא יהיה חציצה.


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 561
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי במבי » 23 דצמבר 2018, 17:20

ראיתי להוסיף שלא מספיק לומר רק "של נעליך" וצריך לומר גם "מעל רגליך" כי מצינו ג"כ נעל במובן כפפה על הנאמר ברות (ד-ז) "ושלף איש נעלו" והתרגום מתרגם שם "בית ידיה" וא"כ צריך לדייק ולהוסיף מעל רגליך.

ובנוגע לשאלה - מובא שיש לתמידי חכמים כח לקלל שכתוב להזהר מנשיכתם שהיא נשיכת נחש, עקיצתן... לחישתן..... וכו'

ונעל ר"ת נשיכה - עקיצה - לחישה
וה' אומר למ"ר שעם עם ישראל לא ישתמש בכח הנ"ל (וליתר דיוק בכח הנע"ל...)

ועפ"ז מובן ציווי להסרת הנעל במקום קדוש כלומר בהנהגה עם עם ישראל

(קראתי פעם רעיון זה, איני זוכר היכן)


פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 287
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 70 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי ים סוף » 23 דצמבר 2018, 20:18

במבי כתב:ראיתי להוסיף שלא מספיק לומר רק "של נעליך" וצריך לומר גם "מעל רגליך" כי מצינו ג"כ נעל במובן כפפה על הנאמר ברות (ד-ז) "ושלף איש נעלו" והתרגום מתרגם שם "בית ידיה" וא"כ צריך לדייק ולהוסיף מעל רגליך.
נדמה לי שכ"ת כיון בזה למש"כ בדעת זקנים (בעלי התוס') ז"ל "הוצרך לומר מעל רגליך משום שיש נעל שהוא על היד ובלע"ז גנ"ט והוא נעל שנתן בעז לגואל דכתיב איש נעלו ונתן לרעהו וגם עכשיו רגילים השרים והשלטונים לקנות בגנ"ט שלהם."
גנ"ט הכוונה כפפה?


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 561
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי במבי » 23 דצמבר 2018, 20:25

ים סוף כתב:
במבי כתב:ראיתי להוסיף שלא מספיק לומר רק "של נעליך" וצריך לומר גם "מעל רגליך" כי מצינו ג"כ נעל במובן כפפה על הנאמר ברות (ד-ז) "ושלף איש נעלו" והתרגום מתרגם שם "בית ידיה" וא"כ צריך לדייק ולהוסיף מעל רגליך.
נדמה לי שכ"ת כיון בזה למש"כ בדעת זקנים (בעלי התוס') ז"ל "הוצרך לומר מעל רגליך משום שיש נעל שהוא על היד ובלע"ז גנ"ט והוא נעל שנתן בעז לגואל דכתיב איש נעלו ונתן לרעהו וגם עכשיו רגילים השרים והשלטונים לקנות בגנ"ט שלהם."
גנ"ט הכוונה כפפה?
אכן בדקתי כעת בתרגומון עברי צרפתי, וכפפה אומרים בצרפתית "גנט"


פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 287
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 70 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי ים סוף » 23 דצמבר 2018, 20:26

במבי כתב: (קראתי פעם רעיון זה, איני זוכר היכן)
בדקתי, מיוחס ל'בני יששכר' (לא ראיתי בפנים), האמת שגם מסברא חשבתי שזה יהיה כך.


פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 287
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 70 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי ים סוף » 23 דצמבר 2018, 20:28

מאתרו קדישו של הרשל"צ הרב שלמה משה עמאר:
נעל המוזכרת בכתובים אם היא של יד או של רגל
וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. (ג, ה)

וראיתי בדעת זקנים מבעלי התוספות שכתבו, לכך הוצרך לומר מעל רגליך, משום שיש נעל שהוא של היד, ובלע"ז גנ'ט (היינו מה שאנו קורים היום כפפה), והוא הנעל שנתן בועז לגואל, דכתיב שלף איש נעלו ונתן לרעהו, וגם עכשיו רגילים השרים והשלטונים לקנות בגנ'ט שלהם. ע"ש.

ובאמת בזמנו הראני ידי"נ הג"ר עמרם אבוזגלו שליט"א אב"ד בת"א יפו, בתרגום של רות בפסוק (רות ד, ז), שלף איש נעלו ונתן לרעהו. שתירגם "נעלא דידא". ובזה השבתי לאחד שהיה מתקשה, האם כך נאה לשלוף נעל ולתת ביד חבירו בשביל הקנין, ולק"מ שהוא כפפה של יד.

ולעצם הענין צריך להבין דברי רבותינו בעלי התוספות, דלדבריהם לא אמר לו לשלוף אלא נעל של רגל, ולא של יד, ואיך סלקא דעתין שידבר משה עם הקב"ה ובידיו כפפות, ובזה הסתיר פניו, דכתיב ויסתר משה פניו. ואולי אפשר לומר, דכונתם היא, דשל ידים לא הוצרך לצוותם לשולפם, שגם בפגישות עם מלכים ושרים דרך העולם, להורידם, שאינו ממדת דרך ארץ שיושיט להם את ידו, ויעמוד וידבר עמם וידיו מכוסות בכפפות. אבל נעלים של רגלים שאין דרך לחולצם בהיותו עם שרים ורוזנים, בזה הוצרך לצוותו, שלא יעמוד במקום הקדוש ונעליו ברגליו." עכ"ל


פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 287
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 70 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי ים סוף » 23 דצמבר 2018, 20:32

שאר לעמו כתב:אלו דברי הרמב"ן בטעם של נעליך, ששפע השכינה מושפע מהאדמה הקדושה ולכן שלא יהיה חציצה.
ימחל לי מר על עקשנותי אך לשון הרמב"ן הוא (כמצוטט לעיל) "וכך אמרו בכל מקום שהשכינה נגלת אסור בנעילת הסנדל". ומשמע שהוא הבין טעם השלת הנעל משום זלזול בקדושת המקום. דלפי"ד אין כאן מקום לאיסור, אלא הפסד בחינות השפעות ואורות.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1596
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 241 פעמים
קיבל תודה: 471 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי שאר לעמו » 23 דצמבר 2018, 22:42

אתה צודק. הרמב"ן לא כותב שזה מצד חציצה בין העומד ובין אדמת קודש.
דברי הרמב"ן הם משמות רבה, והושוו קרקע עזרה וקרקע הר סיני. ולא מצד שייטנף המקום כמובן.
והטעם שכתבתי, ראיתי מובא בשם יערות דבש (ח"א יא) שריצפת הקודש משגת חכמה ורוח הקודש ולכן הלכו בלא חציצה.


באמונתו יחיה
הודעות: 81
הצטרף: 07 אוקטובר 2018, 15:36
נתן תודה: 48 פעמים
קיבל תודה: 29 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי באמונתו יחיה » 27 דצמבר 2018, 16:35

נראה עוד סיבה למה צריך להסיר את הנעלים במקום קדוש כי נעלים הם לא בגד שנועד לכבוד או לצניעות ואינם אלא בגד תשמיש


יחי
הודעות: 98
הצטרף: 20 פברואר 2018, 10:34
נתן תודה: 33 פעמים
קיבל תודה: 15 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - "של נעליך מעל רגליך", מה טעם העניין להסיר הנעליים במקום קדוש?

שליחה על ידי יחי » 27 דצמבר 2018, 21:09

יש להביא ממנהג הערביים שמסירים נעליהם לבית תפלתם

ר"ל יש לזכור המציאות דאז שסתם נעל היא חתיכה דטינופא. וא"צ לדרשות והרגשות.
(ואף במקומות שאינם בית - כמשה ויהושע - עדיין הואיל וזה המנהג להסיר במקום קדוש שפיר א"ל "של" כדי שיכבדו המקום וגילוי שכינה)
ואם דברי תורה מתחלקים לכמה פנים כפטיש, מ"מ פשוטו קודם.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח