כמה בירורים בכללי הפסיקה

נושאים שונים

פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1232
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 410 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

כמה בירורים בכללי הפסיקה

שליחה על ידי אוריאל » 24 דצמבר 2018, 00:57

א. אחר שיחיד ורבים הלכה כרבים דכתיב אחרי רבים להטות, א"כ לכאו' דין תורה הוא לילך אחר הרוב, ואיך מצינו פעמים רבות שאמוראים מכריעים כדעת היחיד דמסתבר להו טעמיה, הא הרבים חלקו ע"ז וכללא דאחרי רבים להטות.

ב. ידוע שהגם שיחיד ורבים הלכה כרבים מ"מ ניתן לסמוך עליו בשעת הדחק.
1. אחר שדין תורה הוא לילך אחר הרוב, למה באמת אפשר לסמוך עליו.
2. האם גם במחלוקת ואחר כך סתם שהלכה כסתם, ניתן לסמוך על ה"מחלוקת" בשעת הדחק כמו שניתן לסמוך על היחיד, או שזה גרוע יותר בכה"ג.

ערכים:


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1562
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 133 פעמים
קיבל תודה: 494 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה בירורים בכללי הפסיקה

שליחה על ידי מבקש אמת » 24 דצמבר 2018, 01:43

מבואר בכמה מקורות שדין אחרי רבים להטות נאמר רק במושב בית דין בלבד.

חידושי הרמב"ן סנהדרין לב,ב:

מצאתי בין תשובותיו של רבינו האי גאון ז"ל ואם נחלקו בית דין שהם שלשה אחד אומר כך ושנים אומרים כך אם שוין בחכמה מניחין דברי יחיד ועושין דברי שנים ואם האחד עדיף מן השנים הולכין אחר מי שנתן טעם לדבריו ע"כ. ולא נתחוור לי ממתניתין דסנהדרין וגמרא וצ"ע, מיהו בפרק קמא דיבמות (י"ד) גבי מחלוקת דבית שמאי ובית הלל אמרינן כגון דב"ה רובא מאן דאמר לא עשו ב"ש כדבריהם דהא ב"ה רובא ומאן דאמר עשו כי אזלינן בתר רובא היכא דכי הדדי נינהו הכא ב"ש מחדדי טפי, וקיי"ל התם כמ"ד עשו אלמא אם אחד מהם חכם גדול מכל חבריו אין דבריו בטלים, ויש לומר התם לא יושבין בדין הם והשואל עושה כרצון עצמו לפי שלבו נוטה אחר חכמה, אבל סנהדרין כולן צריכין לדון וראוי היה שיסכימו כולן לאותו דעת אלא דרחמנא אמר אחרי רבים להטות הלכך בשלשה דיינין נמי הולכין אחר הרוב,

שו"ת מהרשד"ם חלק יו"ד סימן פב:

גם צריך לדעת כי בענין הצריך לרוב כפי דין תורה כתבו הרשב"א והרא"ש ומהררי"ק ז"ל הביאו בתשובותיו ג"כ בפשיטות דאינו נקרא רוב אלא כאשר יעמדו כלם כאחד ואז בהסכמת רוב העומדים נתקיים הענין בעל כרחם של המיעוט.

שו"ת מהרלב"ח קונטרס הסמיכה:

שהי' להם לחוש שאולי לא נסכים לסברתם כל זמן שהיא בלי טענה וראיה. והראוי היה שהם היו מודיעים לנו סברתם בראיה וגם אנחנו אם היה לנו אי זה ספק בראיותם היינו מודיעים להם ואחר כל זה אם היו סומכים על דעתם וראיותם והיו עושים מעשה שלא כדברנו אולי היה אפשר לומר שהסכמתם תהיה קיימת כיון שהם הרוב ומ"ע מן התורה להטות אחרי רבים כל זמן שתהיה הסכמת הרוב מתוך משא ומתן של כלם וזה בהקדמה שמה שכתב הרב ז"ל בפי' המשנה ובפסק בחדוש הדין הזה נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים וכו' דהאי כל לאו דוקא וה"ה רוב דרובם ככלם כבשאר דוכתי כי יש לי לדון בזה וכמו שיבא בע"ה אבל כשהסכמת הרוב היא בלי משא ומתן של כלם אינה הסכמה כלל כי אולי אם היו שומעים הרוב טענות המיעוט היו מודי' להם וחוזרי' מסברתם


חזון איש יו"ד סימן ק"נ:

ידוע שאין כח רוב אלא במושב ב"ד, אבל חכמים החולקים שחיו בדורות חלוקות או במדינות חלוקות אין נפקותא בין רוב למיעוט...כל מקום שיש פלוגתא [וכאמור אין כאן הכרעת כח רוב] היה הדבר מסור להכרעה לכל חכם, או להחמיר, או לבחור ביחידים ידועים לילך אחריהם ובמקום שלא הוכרע הדבר הספק, ובדיני ממונות אמרו דאם יש יחידים כנגד רבים יכול לומר קים לי שהדבר יסודו בספק, ומלבד שאין כאן כח רוב בעצם אין הרוב ידוע כי הרבה חכמים היו שלא באו דבריהם על הספר והרבה שספריהם לא הגיעו לידינו, ובכל זאת למיעוט הלבבות, להכריע בסברא, נוטלים לפעמים גם כח המספרי לנטיה לצד זה, אבל ראוי יותר בזה להתחשב עם הפוסקים שתורתם הגיעו לידינו בכל מקצועות התורה.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 356 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה בירורים בכללי הפסיקה

שליחה על ידי אלימלך » 24 דצמבר 2018, 16:27

יש בזה מחלוקת כנודע האם אחרי רבים להטות דוקא כשנושאים ונותנים והאם יחיד ורבים הלכה כרבים זה דין נוסף וכו'.
ומ"מ בכל הספרים נהוג כלל הפסיקה ללכת אחר רוב פוסקים.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1562
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 133 פעמים
קיבל תודה: 494 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה בירורים בכללי הפסיקה

שליחה על ידי מבקש אמת » 24 דצמבר 2018, 18:54

אלימלך כתב:יש בזה מחלוקת כנודע האם אחרי רבים להטות דוקא כשנושאים ונותנים והאם יחיד ורבים הלכה כרבים זה דין נוסף וכו'.
ומ"מ בכל הספרים נהוג כלל הפסיקה ללכת אחר רוב פוסקים.
מי הם הדעות הסוברות שאחרי רבים להטות שייך גם כשאין מושב בית דין?


(לגבי כללי הפסיקה כתב החזו"א שגם מתחשבים עם כח המספרי אבל אינו הלכה מוחלטת)


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1232
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 410 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה בירורים בכללי הפסיקה

שליחה על ידי אוריאל » 25 דצמבר 2018, 01:00

מבקש אמת כתב:
אלימלך כתב:יש בזה מחלוקת כנודע האם אחרי רבים להטות דוקא כשנושאים ונותנים והאם יחיד ורבים הלכה כרבים זה דין נוסף וכו'.
ומ"מ בכל הספרים נהוג כלל הפסיקה ללכת אחר רוב פוסקים.
מי הם הדעות הסוברות שאחרי רבים להטות שייך גם כשאין מושב בית דין?


(לגבי כללי הפסיקה כתב החזו"א שגם מתחשבים עם כח המספרי אבל אינו הלכה מוחלטת)
מדברי הש"ך שבפלפול שלאחר יו"ד סימן רמב, מתבררת דעתו שמה שבכל מקום אנו פוסקים כרבים נגד יחיד הוא דין דאורייתא מצד אחרי רבים להטות, וכתב מפני זה שלכן אין לסמוך על יחיד בשעת הדחק במידי דאורייתא, כיון שמן התורה אנו הולכים אחרי הרוב [ורק בדרבנן הולכים אחרי יחיד בשעת הדחק, דהם אמרו והם אמרו].
ומדבריו שם מתבאר שזה כלל גם במקומות שלא היה מושב בית דין ולא נדברו החכמים החולקים בדבר זה עם זה, כיעו"ש.

ואמנם יש מקום לצדד שהחולקים על הש"ך (שהביא שם, וכן עיין ט"ז אה"ע סי' יז) וסוברים שאפשר לסמוך על יחיד בשעת הדחק גם בדאו', סברו שאחרי רבים להטות נאמר רק במושב בי"ד.
ואמנם צריך לשית לב, שבפשטות גם להני שסוברים שצריך בית דין כדי שיחול בו הכלל של אחרי רבים להטות, אין הכוונה דוקא לגדר של בית דין, אלא שהעיקר שיהו נושאין ונותנין זה עם זה [שלא תהיה סברא שאולי אילו היו המרובין שומעין דברי היחיד היו חוזרין בהן], וכל' השו"ת מהרשד"ם שהביא הרב @מבקש אמת. אולם מל' הרמב"ן שהביא משמע שהוא סובר שזה ענין בבית דין דייקא.

עוד יש לשום על לב, שלא בכל פעם שנמצא בלשונות הפוסקים ש"אחרי רבים להטות" יהיה ראיה לכאן או לכאן, כיון שייתכן מאד שהשתמשו בלשון מושאל, והכוונה שמסתבר לקבל את רוב הדעות [אבל לא בצורה מחייבת של אחרי רבים להטות].


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1562
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 133 פעמים
קיבל תודה: 494 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה בירורים בכללי הפסיקה

שליחה על ידי מבקש אמת » 25 דצמבר 2018, 01:53

אוריאל כתב:
מבקש אמת כתב:
אלימלך כתב:יש בזה מחלוקת כנודע האם אחרי רבים להטות דוקא כשנושאים ונותנים והאם יחיד ורבים הלכה כרבים זה דין נוסף וכו'.
ומ"מ בכל הספרים נהוג כלל הפסיקה ללכת אחר רוב פוסקים.
מי הם הדעות הסוברות שאחרי רבים להטות שייך גם כשאין מושב בית דין?


(לגבי כללי הפסיקה כתב החזו"א שגם מתחשבים עם כח המספרי אבל אינו הלכה מוחלטת)
מדברי הש"ך שבפלפול שלאחר יו"ד סימן רמב, מתבררת דעתו שמה שבכל מקום אנו פוסקים כרבים נגד יחיד הוא דין דאורייתא מצד אחרי רבים להטות, וכתב מפני זה שלכן אין לסמוך על יחיד בשעת הדחק במידי דאורייתא, כיון שמן התורה אנו הולכים אחרי הרוב [ורק בדרבנן הולכים אחרי יחיד בשעת הדחק, דהם אמרו והם אמרו].
ומדבריו שם מתבאר שזה כלל גם במקומות שלא היה מושב בית דין ולא נדברו החכמים החולקים בדבר זה עם זה, כיעו"ש.

ואמנם יש מקום לצדד שהחולקים על הש"ך (שהביא שם, וכן עיין ט"ז אה"ע סי' יז) וסוברים שאפשר לסמוך על יחיד בשעת הדחק גם בדאו', סברו שאחרי רבים להטות נאמר רק במושב בי"ד.
ואמנם צריך לשית לב, שבפשטות גם להני שסוברים שצריך בית דין כדי שיחול בו הכלל של אחרי רבים להטות, אין הכוונה דוקא לגדר של בית דין, אלא שהעיקר שיהו נושאין ונותנין זה עם זה [שלא תהיה סברא שאולי אילו היו המרובין שומעין דברי היחיד היו חוזרין בהן], וכל' השו"ת מהרשד"ם שהביא הרב @מבקש אמת. אולם מל' הרמב"ן שהביא משמע שהוא סובר שזה ענין בבית דין דייקא.

עוד יש לשום על לב, שלא בכל פעם שנמצא בלשונות הפוסקים ש"אחרי רבים להטות" יהיה ראיה לכאן או לכאן, כיון שייתכן מאד שהשתמשו בלשון מושאל, והכוונה שמסתבר לקבל את רוב הדעות [אבל לא בצורה מחייבת של אחרי רבים להטות].
יישר כח על המראה מקום.

אכן אכתי יל"ע בזה, דהנה הש"ך בהמשך דבריו הקשה על שיטתו למה השו"ע מביא דעת יחיד החולק אפילו באיסור דאורייתא, הרי כיון שרבים חולקים עליו שוב אין נפקותא בדעתו להלכה?

ותירץ ד' תירוצים:

א. שאם יביא אחרון ראיות ברורות לדבריו יוכל לחלוק על הראשונים ולפסוק כדעת היחיד.
ב. אם יש מנהג באיזה מקום כדעת היחיד יש להם על מי לסמוך.
ג. אפשר לצרף דעת היחיד להיתר במקום שיש עוד צדדים להתיר.
ד. אם ימצאו בעוד חבורים כדעת היחיד כבר לא יהא בגדר יחיד ורבים וניתן לפסוק כדעתו.

והנה אם הדין לילך אחר רבים הוא דאורייתא כמו במושב בית דין א"כ לא שייכי ג' תירוצים הראשונים, שהרי ב"ד שאסר אין בית דין אחר רשאי להתיר אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין, וכן צריך לבטל מנהג שהוא כנגד פסק הסנהדרין, וא"א לצרף דעת המיעוט נגד פסק בית דין.
ולכאורה מוכרח מזה שאין כוונת הש"ך שיש חיוב דאורייתא גמור לילך אחר רוב פוסקים כמו במושב בית דין, אלא ששורש הדין לילך אחר הרבים אינו סתם סברא בעלמא שמסתבר שהרבים צודקים (כמו שנוהגים בדמוקרטיה שהולכים אחר הרוב) אלא יש לזה שורש בתורה מאחרי רבים להטות, ואף אם אין דין התורה נאמר באופן כזה מ"מ הרי הוא בכלל המצוה, ולכן הקשה על הב"ח שבמקום הפסד מרובה מתיר לילך אחר היחיד נגד רבים, דדין התורה הוא לילך אחר רבים בכל גוונא גם במקום הפסד מרובה, וממילא אין לנו להתחשב בזה. אבל היות ולמעשה אינו חיוב מה"ת ממילא יש סברא לילך אחר דעת היחיד במקרים הנ"ל, אף שבבית דין ממש א"א לומר כן.

ושוב ראיתי שהדברים מפורשים בש"ך חו"מ סי' כה סקי"ט, וז"ל:
ובספרי שפתי כהן ביו"ד סימן רמ"ב [בהנהגות איסור והיתר] העליתי דבאיסור דאורייתא לא אזלינן בתר רבים אם מסכימים להקל משני טעמים, ע"ש. מיהו נראה דהיינו דוקא כשבאנו להתיר דין שאנו מסופקים בו מתוך החיבורים, הלכך כיון שאין הרבים לפנינו חיישינן שמא בזה העיקר כאותו פוסק דמחמיר ובאידך מילתא העיקר כפוסק השני דמחמיר, אבל כשהרבים לפנינו פשיטא דאזלינן בתרייהו אף על גב שאין מסכימים מטעם אחד, דלא אשכחן בשום דוכתא דסנהדרין או דיינים צריכין הרבים לומר טעם אחד, והכי משמע נמי בפרק אחד דיני ממונות

הרי שהדין לילך אחר רוב פוסקים אינו ממש דין דאורייתא דאחרי רבים להטות.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1562
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 133 פעמים
קיבל תודה: 494 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה בירורים בכללי הפסיקה

שליחה על ידי מבקש אמת » 25 דצמבר 2018, 02:01

באותו ענין יש להעיר, דלכאורה לא שייך האי כללא לפסוק כדעת רוב הפוסקים במקרה שדעת הרוב היא מבוססת על דעת יחיד, והיינו שאם יש מחלוקת בין שני אחרונים ורוב הפוסקים בדור אחריהם הם תלמידי אחד מהם לא שייך לומר שנלך אחר הרוב, כיון שהטעם שהרוב פוסקים כצד אחד הוא משום שהם תלמידיו, ולא משום שכך דעתם (ובדורינו הדבר מצוי אם יש מחלוקת בין המשנ"ב לחזו"א שמה שרוב הפוסקים יורו כהמשנ"ב אין בזה דין אחרי רבים להטות כיון שאין הסכמת הרוב נובעת מדעתם האישית אלא שסומכים על המשנ"ב, וכיוצא בזה). אמנם במושב בית דין לכאורה פשוט שאין מתחשבים בזה ואם למעשה רוב הדיינים מסכימים לדין אחד כן הוא הפסק, וכמ"ש הש"ך לגבי האופן שאין מסכימים לטעם אחד.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 88 פעמים
קיבל תודה: 217 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה בירורים בכללי הפסיקה

שליחה על ידי האחד בא לגור » 25 דצמבר 2018, 02:12

מבקש אמת כתב: אמנם במושב בית דין לכאורה פשוט שאין מתחשבים בזה ואם למעשה רוב הדיינים מסכימים לדין אחד כן הוא הפסק, וכמ"ש הש"ך לגבי האופן שאין מסכימים לטעם אחד.
מפורש בסנהדרין לו דיני ממונות ודיני נפשות וכו' ,הרב והתלמיד אין מונים אלא אחד, (בדעת הרמב"ם יש בזה אריכות אכ"מ).


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1232
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 595 פעמים
קיבל תודה: 410 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כמה בירורים בכללי הפסיקה

שליחה על ידי אוריאל » 25 דצמבר 2018, 11:31

@מבקש אמת ראה בשו"ע חו"מ סי' יח ס"ה דמבואר דעל פי רוב הרב ותלמידו נמנין לשנים.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 8 אורחים