נח - קשת

משה

משתמש רגיל
"את קשתי נתתי בענן".
פירש האבן עזרא,"הנה נתתי עתה קשת בענן, ואין פירושו כאשר אמר הגאון כי בתחילה היתה". דהיינו דהקשת נבראה רק בזמן נח.
ויש לעיין, דהא באבות (פ"ה מ"ו): "עשרה דברים נבראו בער"ש בין השמשות וכו' והקשת".
 

יודע ספר

משתמש ותיק
בבית אלקים להמבי"ט שער היסודות פרק כב ביאר עניין בריאת בין השמשות שהם דברים ניסיים שאין להם התחלה וסוף היינו שאי אפשר לתלות הוויתם בשום דבר, ולא סופם היינו שגם לא נמשך מהם איזו התהוות לאחר מכן, [ביאור דברים לענ"ד הקטנה וטרושה] היינו דברים שאין להם מקום בבריאה ואין להם אחיזה באיזה אחד מן הדברים שנבראו, ומשום כך לא נבראו באחד מן הימים שבהם נבראה הבריאה המוצקת והטבעית אלא הם דברים נבראים שהם בעצם ניסים ואין להם מקום בעולם הטבע אלא בבין השמשות שאין לו תחילה וסוף היינו שהוא זמן שאינו זמן טבעי. ועדיין למה הוצרכו להיות נבראים בע"ש בין השמשות ולמה לא בבין השמשות שבין שני לשלישי?? יתכן שאין שום מציאות של קיום הנס [בצורה גשמית של בריאה] בזה העולם אלא בהכנס בו קצת מעין עולם הבא שהוא עולם שבו הרוח שולטת, ולשם כך באה השפעת שבת וכוחה לקיים דבר זה [דו"ק ותשכח באופן מופלא]
 

מאיר

משתמש רגיל
אפשר ע"פ חידושו של הספורנו כאן שכ' דב' מיני קשת הם, והיינו דביה"ש נבראה קשת הטבעית הנראית לעינינו ביום הגשם, ואחר המבול נעשית קשת אחרת שהפוכין צבעיה, שבזה ניכר שהיא לאות המבול, וז"ל: "והיתה לאות ברית. בהיות הקשת כפולה כי אמנם נלאו חכמי המחקר לתת טעם לסדר צבעי הקשת [highlight=yellow]השנית[/highlight], אשר הוא על הפך סדר צבעי הקשת [highlight=yellow]הראשונה[/highlight] המורגלת, והיא תהיה אות לצדיקי הדור שדורם חייב, כאמרם "כלום נראתה הקשת בימיך" (כתובות עז ב), ויתפללו ויוכיחו וילמדו דעת את העם:
 

מאיר

משתמש רגיל
המעניין הוא אם אכן במציאות ניתן להבחין בזה?! הבעיה שיש מניעה הלכתית מלבדוק את זה... חז"ל דברו בגנאי המסתכל בקשת כמבואר חגיגה ט"ז א' וקדושין מ' א', ואמנם לדברי הספורנו יתכן שכל האיסור הוא רק אם ידוע שהוא הקשת שהיא לאות ברית ולא הקשת ה'טבעית', ובראיה קלה מותר להבחין ורק "להסתכל" אסור - בהקשת דנח, או"ד שאין לחלק ביניהם, ובפשטות דברי הגמ' בחגיגה שם האיסור הוא אף לקשת הטבעית, כ"מ לפי הענין שם, וצ"ע.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
אינני בקיא בדברי הגמ' בחגיגה, אולי תפרוש לנו כאן מהיכן נראה שם שזה אפילו על הקשת הטבעית, מעניין מאד וראוי לפתוח על נידון זה אשכול פני עצמו אולי אם האיסור הוא רק על הקשה השנייה או גם על הטבעית.
 

מאיר

משתמש רגיל
ראשית, עצם סתימת הגמ' על האיסור להסתכל בקשת, ולא משתמיט לשום מפרש לחלק באיסור בין מיני הקשת.
שנית, הפסוק שהגמ' מביאה על המניעה מהסתכלות בקשת הוא: "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם הוא מראה דמות כבוד ה'", והמשמעות הפשוטה היא לגבי הקשת הטבעית שבאה מחמת הגשמים, היאך נוכל לחלק במשמעות הפסוק ולומר שהמדובר הוא דוקא בזו שצבעיה הפוכים כדברי הספורנו?
ועוד בה שלישיה: המפרשים שואלים, כיצד יתכן שתקנו חכמים לברך על ראיית הקשת, הלא אסור להסתכל בה, וכולם פה אחד תירצו לחלק בין "הסתכלות" ל"ראיה בעלמא", ואם אכן יש ב' מיני קשתות למה לא חילקו ביניהם? לומר שהברכה על הקשת שהוא אות ברית, ואילו איסור ההסתכלות הוא על הקשת הטבעית שפתיכא בה מראה כבוד ה' כמבואר בחגיגה שם שזהו טעם האיסור?, מכל הלין יקשה מאוד בהבנת דברי הספורנו, אא"כ נאמר שאותה קשת שנבראה בבין השמשות, היא אותה קשת שניתן בה אות ברית, אלא שנהפכו צבעיה, והמעיין בדברי הספורנו יראה שאין מניעה מלפרש כך את דבריו, ולפי"ז א"ש הכל, וניחא גם מה שהיה מקום להקשות דהלא אין כל חדש תחת השמש? וע"כ שאותה יצירת בראשית רק נהפכה ושינתה גווניה אבל לא נתחדש 'קשת חדשה'.
אלא שאז נזדקק למצוא תירוץ אחר ליישוב דברי האבן עזרא, דרהיטת לשונו משמע שאכן התחדשה קשת אחרת, או שכוונתו שבכלל התחדש המושג קשת בימי נח וכפי שכתב פותח האשכול, וצ"ע עוד.
 

מאיר

משתמש רגיל
כעת ראיתי ש"הגאון" שציין האבן עזרא הוא דברי רבינו סעדיה גאון המובא ברד"ק כאן, והרד"ק בסיום דבריו מחזק את ההנחה הזו שהקשת היתה כבר מימי בראשית שהרי "אין כל חדש תחת השמש" וכפי שהזכרתי.
ואכן בראשית דבריו מבואר ברד"ק כפי שנתבאר בדברי הספורנו, ומבואר שם שגם דעת האבן עזרא כן, שאכן זו אותה קשת, אלא שאחר המבול נתחזקה השמש ללהט יותר בענן וכו', ויתכן שאולי לא באופן של שינוי הצבעים והיפוכם אבל היה עכ"פ שינוי מהותי בין קודם לאחר המבול, אבל הצד השוה שלכל הפרושים אין כל חדש תחת השמש אלא אותה קשת ורק נשתנה בה מידי.
שו"ר שהרד"ק רק כתב שהאבן עזרא מביא את דברי הגאון וכו', וא"כ ביאורו של הרד"ק בדברי האבן עזרא, אינם מתייחסים לדעת האבן עזרא עצמו, שהוא דחה דברי הגאון, אלא מתייחסים לדברי הגאון שהביא האבן עזרא, וצ"ע עוד.
 

מאיר

משתמש רגיל
יודע ספר אמר:
אינני בקיא בדברי הגמ' בחגיגה, אולי תפרוש לנו כאן מהיכן נראה שם שזה אפילו על הקשת הטבעית, מעניין מאד וראוי לפתוח על נידון זה אשכול פני עצמו אולי אם האיסור הוא רק על הקשה השנייה או גם על הטבעית.
לצורך כך ניתן לשנות את כותרת האשכול הנוכחי.
 

מוטי

משתמש ותיק
יודע ספר אמר:
שו"ר בבית אלקים להמבי"ט שער היסודות פרק כב שביאר עניין בריאת בין השמשות שהם דברים ניסיים שאין להם התחלה וסוף היינו שאי אפשר לתלות הוויתם בשום דבר, ולא סופם היינו שגם לא נמשך מהם איזו התהוות לאחר מכן, [ביאור דברים לענ"ד הקטנה וטרושה] היינו דברים שאין להם מקום בבריאה ואין להם אחיזה באיזה אחד מן הדברים שנבראו, ומשום כךלא נברא באחד מן הימים שבהם נבראה הבריאה המוצקת והטבעית אלא הם דברים נבראים שהם בעצם ניסים ואין להם מקום בעולם הטבע אלא בבין השמשות שאין לו תחילה וסוף היינו שהוא זמן שאינו זמן טבעי. ועדיין למה הוצרכו להיות נבראים בע"ש בין השמשות ולמה לא בבין השמשות שבין שני לשלישי?? ויתכן שאין שום מציאות של קיום הנס [בצורה גשמית של בריאה] בזה העולם אלא בהכנס בו קצת מעין עולם הבא שהוא עולם שבו הרוח שולטת, ולשם כך באה השפעת שבת וכוחה לקיים דבר זה [דו"ק ותשכח באופן מופלא]

הרב יודע ספר, ביארת היטב ענין בריאת בין השמשות, אולם לא תירצת כלום על קושייתו של הר"ר משה פותח הנושא, בדבר הסתירה בזמן בריאת הקשת...
שוב התבוננתי, שאולי הענין בזה הוא, לאור דבריך הנ"ל (אולי זאת היתה כוונתך), שמציאות הרוחנית שלו נבראה בע"ש ביה"ש, ואילו ההתגשמות בפועל אירע בעיתו, ובהכי יתיישב קושיית הר"ר משה. אולי.
ולפמש"כ במו"נ ח"ב פכ"ט (הובא במגן אבות לרשב"ץ על המשנה באבות ה,ו) לבאר שכל הניסים הוצרכו לתנאי מעיקרא עם הטבע בכדי שיקרו, כמאמרם ז"ל תנאי התנה הקב"ה וכו', ועניין הבריאה בביה"ש ר"ל תנאי שהתנה הקב"ה, אבל לעולם הבריאה בפועל היתה בעתה, א"כ לכאורה ג"כ א"ש.
 

משה

משתמש רגיל
פותח הנושא
בס''ד
חוזר אני על השאלה הפותחת באשכול: נראה לי פשוט, ללמד בני יהודה קשת
הגאון (רס''ג) ס''ל כי הקשת היא אותה קשת שהייתה גם לפני נח היינו תופעה טבעית
בא האבן עזרא וחולק ואומר כי היא בריאה חדשה וא''ת הרי זו תופעה טבעית י''ל כי אז נבראה התופעה הזו להיות טבעית היינו מאז והלאה הוטבע כן.
וא''ת הרי איתא באבות כי הקשת היא נבראה בין השמשות י''ל מ''מ לא יצאה כוחה לפעול עד זמן נח כמו פי האתון עד זמן בלעם
 

מאיר

משתמש רגיל
משה אמר:
בס''ד
חוזר אני על השאלה הפותחת באשכול: נראה לי פשוט, ללמד בני יהודה קשת
הגאון (רס''ג) ס''ל כי הקשת היא אותה קשת שהייתה גם לפני נח היינו תופעה טבעית
בא האבן עזרא וחולק ואומר כי היא בריאה חדשה וא''ת הרי זו תופעה טבעית י''ל כי אז נבראה התופעה הזו להיות טבעית היינו מאז והלאה הוטבע כן.
וא''ת הרי איתא באבות כי הקשת היא נבראה בין השמשות י''ל מ''מ לא יצאה כוחה לפעול עד זמן נח כמו פי האתון עד זמן בלעם
אכן כך דרכו של רש"י ז"ל בכל מעשה בראשית, שהכל נברא מתחילה, ורק שיצאו מן הכח אל הפועל אח"כ בששת הימים, והוא ישוב נכון בדברי האבן עזרא כאן לגבי הקשת.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
מוטי אמר:
הרב יודע ספר, ביארת היטב ענין בריאת בין השמשות, אולם לא תירצת כלום על קושייתו של הר"ר משה פותח הנושא, בדבר הסתירה בזמן בריאת הקשת...
שוב התבוננתי, שאולי הענין בזה הוא, לאור דבריך הנ"ל (אולי זאת היתה כוונתך), שמציאות הרוחנית שלו נבראה בע"ש ביה"ש, ואילו ההתגשמות בפועל אירע בעיתו, ובהכי יתיישב קושיית הר"ר משה. אולי.
ולפמש"כ במו"נ ח"ב פכ"ט (הובא במגן אבות לרשב"ץ על המשנה באבות ה,ו) לבאר שכל הניסים הוצרכו לתנאי מעיקרא עם הטבע בכדי שיקרו, כמאמרם ז"ל תנאי התנה הקב"ה וכו', ועניין הבריאה בביה"ש ר"ל תנאי שהתנה הקב"ה, אבל לעולם הבריאה בפועל היתה בעתה, א"כ לכאורה ג"כ א"ש.
רבי מוטי שליט"א אכן כתבתי דברים אלו להדיא בהודעה שקדמה להודעה זו קודם שראיתי את דברי קדשו של המבי"ט אך מכיון שהדברים היו נראים לי חדשים ומוזרים מחקתי הודעה זו, ואכן שמחתי לראות שיש עוד שהלכו בקו מחשבה זה :!:
 

מאיר

משתמש רגיל
היום מצאתי אגב אורחא ביערות דבש ח"א דרוש י"ב שכתב ג"כ בשם הזוהר דיש ב' מיני קשת! הא' עם גוונים הרבה, והיא הקשת הטבעית, והב' קשת שעיקרה 'תכלת' והיא להזכרת הברית, עי"ש שהאריך, ובאמת הקושי שבזה דא"א לזהות קשת כזו לא מבעיא על רקע שמים שהם ג"כ תכלת אלא אף על רקע ענן קשה לזהות צבע תכלת, וכידוע ברכת הקשת היא על זו שהיא לאות ברית שיש בה גוונים הרבה, וצ"ע, ועי"ש בדבריו שעמד על ההבחנה בין ב' מיני הקשת, וקטונתי מלהבין.
 

יעבץ

משתמש ותיק
אשכול מעניין מאד. עוסק באחד השאלות המעניינות, שעליה כתב הרמב"ן 'על כרחינו נאמין לדברי היוונים'.

לגופו של אשכול, כפי שכתבו בכמה הודעות, התשובה מפורשת בפירוש האברבנאל שכתב: " ואל תקשה על זה מאמרם ז"ל שהקשת נברא בין השמשות... לפי שכל דבריהם שאמרו שנעשו בין השמשות לא נעשו אז בפועל אבל היו עתידין להעשות בזמניהם כמו אילו של יצחק... אלא ששם ה' אז כח בנמצאים שיולידום וימציאום למציאות כל אחד בזמנו" עכ"ל.

והנה דנו כאן גם בדעות כי הקשת הנזכרת בפרשה אינה הקשת הטבעית. ופירושים אלו קשים מאד להולמם וכפי שהקשה האברבנאל שם - "מי יתן וידעתי בהראות הקשת היום איך יודע ויוכר אם היא בענן זכרון הברית או אם הוא באויר הלח... " עיי"ש. אמנם שם דיבר על הבדלים דקים יותר מאשר הפירושים שהובאו כאן, ולכן אולי לא יקשה כל כך.

ובעיקר דברי הספורנו שכתב שנלאו חכמי המחקר לתת טעם לקשת ההפוכה, ולכן פירש שהיא-היא אות הברית, יש לדעת כי תופעה זו נפוצה מאד, ואני ראיתיה יותר מפעם אחת, וכפי שכתב הרמב"ן בזמנו, אף אנו על כרחינו נאמין כי ההסבר לתופעה בימינו כבר גלוי וידוע לכל וזוהי תופעה טבעית בדיוק כמו הקשת הרגילה.

כמו כן היודע ענין הקשת יבחין כי התרוצים שנתנו הראשונים ז"ל לעניין יצירת הקשת, אינם מתיישבים לפי מה שידוע כיום על תופעה זו, ואכמ"ל.

ולסיום דעה מעניינת שכתב בעל הכלי יקר, על מה שאיתא בגמ' על זמן רשב"י שלא נראתה קשת בימיו, שאין הפירוש שלא נראתה בשמים אלא שלא הסתכלו בה. כי תמיד היו מחפשים לראות הקשת שתגן מן הפורענות ובדורות הללו היו בטוחים בצדיקים שיגנו בעדם ולכן לא היו צריכים לחפש את הקשת. שיטה מעניינת מאד.
 

סבא

משתמש ותיק
יש להעיר גם ממה דאיתא בספר יצירה [וגם באוצר המדרשים "יצירה, ומשם אעתיק] בזה"ל
(משנה ט"ו) המליך אות ס' בשינה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה
וצר בהן קשת בעולם
, וכסלו בשנה ומרה בנפש (זכר ונקבה).
הרי שנוצר הקשת בתחילת היצירה.
 

חזק

משתמש ותיק
משה אמר:
"את קשתי נתתי בענן".
פירש האבן עזרא,"הנה נתתי עתה קשת בענן, ואין פירושו כאשר אמר הגאון כי בתחילה היתה". דהיינו דהקשת נבראה רק בזמן נח.
ויש לעיין, דהא באבות (פ"ה מ"ו): "עשרה דברים נבראו בער"ש בין השמשות וכו' והקשת".


 
רמב"ם פירוש המשניות - שמנה פרקים להרמב"ם - פרק ח
ובזה חולקים המדברים, כי שמעתי אומרים, שהרצון בכל דבר, עת אחר עת תמיד, ולא כן נאמין אנחנו, אך הרצון היה בששת ימי בראשית שימשכו הדברים כולם על טבעם תמיד, כמו שאמר (קהלת א' ט'), "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש". ומפני זה הוצרכו החכמים לומר, כי כל המופתים היוצאים חוץ לטבע, אשר היו וגם אשר עתידים להיות מאשר יעד בהם הכתוב, כולם קדם בהם הרצון בששת ימי בראשית, והושם בטבע הדברים אז שיתחדש בהם מה שיתחדש. וכאשר יתחדש הדבר בעת הצורך יחשבו הרואים בו שעתה נתחדש, ואין הדבר כן. וכבר הרחיבו בזה הענין הרבה במדרש קהלת וזולתו, ומאמרם בזה הענין (עבודה זרה נ"ד), "עולם כמנהגו נוהג", ותמצאם עליהם השלום, תמיד בכל דבריהם בורחים מתת הרצון בדבר אחר דבר ובעת אחר עת, ועל זה הצד יאמר באדם כשיקום וישב, שברצון השם יתברך קם וישב, רצוני לומר, שהושם בטבעו בתחילת בריאתו שיקום וישב בבחירתו, לא שהוא רוצה עתה בעת קומו שיקום או שלא יקום, כמו שלא רוצה עתה בנפילת האבן הזאת שתפול או שלא תפול, וכלל הדבר שנאמין בו הוא, כי כמו שרצה השם יתברך שיהיה האדם נצב הקומה, רחב החזה, בעל אצבעות, כן רצה שיתנועע וינוח מעצמו ויעשה פעולות בבחירתו, אין מכריח לו עליהן ולא מונע מהן, כמו שהתבאר בתורה האמתית המבארת זה הענין באמרה (בראשית ג' כ"ב) "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע", וכבר באר התרגום בפירוש שהרצון בו ממנו לדעת טוב ורע, רצוני לומר, שהוא היה אחד בעולם, רצוני לומר, מין שאין כמוהו מין אחד שישתתף עמו בזה הענין אשר נמצא בו, והוא שמעצמו ומנפשו ידע הטוב והרע ויעשה איזה מהם שירצה ואין מונע לו מהם, ואחר שהוא כן אפשר שישלח ידו ויקח מזה ואכל וחי לעולם:
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יש לציין דברי אבן עזרא, שהיא לכאורה תופעה טבעית מלהט השמש, 'כי ד' חיזק אור השמש אחר המבול', וכן הובא בכלי יקר בשם מהרי''א, 'ברחמי ד' יתברך אחר המבול המעיט את האדים וזיכך האוויר עד שהיו ניצוצי השמש יכולים לעבור את האוויר, ואז נראית הקשת בענן לבריות, וזה להם לאות על מיעוט המים באוויר באופן שלא יבוא עוד מבול'.
 
חלק עליון תַחתִית