חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

מבין ענין

משתמש ותיק
אברך אמר:
מבין ענין אמר:
מבין ענין אמר:
היכן מצינו פסוק בתנ"ך שיש בו 8 הטיות של אותו שורש [כמו - שמע, שמעתי, שמועות, משמע וכד']

טוב, נגלה...

הפסוק נמצא ביחזקאל (פרק מג פסוק ג)
וּכְמַרְאֵ֨ה הַמַּרְאֶ֜ה אֲשֶׁ֣ר רָאִ֗יתִי כַּמַּרְאֶ֤ה אֲשֶׁר־ רָאִ֙יתִי֙ בְּבֹאִי֙ לְשַׁחֵ֣ת אֶת־הָעִ֔יר וּמַרְא֕וֹת כַּמַּרְאֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי אֶל־נְהַר כְּבָ֑ר וָאֶפֹּ֖ל אֶל־פָּנָֽי:
 

אמלתרא

משתמש רגיל
אחד התלמידים אמר:
אמלתרא אמר:
האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
אם הוא שחט ע"מ שהוא יעשה זריקה שלא לשמה או לאחר זמנה. בכהן זה פסול, אבל מאחר שזריקה פסול בזר זה לא נחשב ע"מ לעשרות זריקה פסולה שאין זה זריקה. [מונח לי בראש שאין זה כ"כ פשוט, אבל אין לי הזמן לברר את זה.]
כוונת להתשובה הנכונה
המראה מקומות: ראה שו"ת אחיעזר ח"ב סי' כ"ט אות ה', ומש"כ שם על השטמ"ק מנחות דף ל"ה
 

יצחק

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
אמלתרא אמר:
האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
אם הוא שחט ע"מ שהוא יעשה זריקה שלא לשמה או לאחר זמנה. בכהן זה פסול, אבל מאחר שזריקה פסול בזר זה לא נחשב ע"מ לעשרות זריקה פסולה שאין זה זריקה. [מונח לי בראש שאין זה כ"כ פשוט, אבל אין לי הזמן לברר את זה.]
לכאורה אין הבדל אם הכהן יחשוב שהישראל יעשה זריקה חוץ לזמנה או הישראל יחשוב שהוא בעצמו יעשה זריקה חוץ לזמנה בשניהם זה לא יהיה פיגול, וכמו כן אין הבדל אם הישראל יחשוב שהכהן יעשה זריקה או הכהן יחשוב שהוא עצמו יעשה זריקה בשניהם זה יהיה פיגול,
וא"כ עדין אין כאן תשובה לחידה כי באמת אין שום הבדל אם הכהן שחט או הישראל שחט
 

דרומאי

משתמש ותיק
חידה ללומדי בבא קמא:
היכי משכחת לה שאדם הרואה כלי נופל מראש הגג ועתיד לישבר, ואם יצילנו ע''י כרים וכסתות יתחייב לשלם על הכלי (לכה''פ חלק משויו), ואילו אם לא יצילנו יהא פטור.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
חידה ללומדי בבא קמא:
היכי משכחת לה שאדם הרואה כלי נופל מראש הגג ועתיד לישבר, ואם יצילנו ע''י כרים וכסתות יתחייב לשלם על הכלי (לכה''פ חלק משויו), ואילו אם לא יצילנו יהא פטור.
קשור לדף כו:?
 

דרומאי

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
דרומאי אמר:
חידה ללומדי בבא קמא:
היכי משכחת לה שאדם הרואה כלי נופל מראש הגג ועתיד לישבר, ואם יצילנו ע''י כרים וכסתות יתחייב לשלם על הכלי (לכה''פ חלק משויו), ואילו אם לא יצילנו יהא פטור.
קשור לדף כו:?
כן, ולתחילת הפרק דף י''ז.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
חידה ללומדי בבא קמא:
היכי משכחת לה שאדם הרואה כלי נופל מראש הגג ועתיד לישבר, ואם יצילנו ע''י כרים וכסתות יתחייב לשלם על הכלי (לכה''פ חלק משויו), ואילו אם לא יצילנו יהא פטור.
לא הבנתי אם יציל על מה ישלם?
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
חידה ללומדי בבא קמא:
היכי משכחת לה שאדם הרואה כלי נופל מראש הגג ועתיד לישבר, ואם יצילנו ע''י כרים וכסתות יתחייב לשלם על הכלי (לכה''פ חלק משויו), ואילו אם לא יצילנו יהא פטור.
לא הבנתי אם יציל על מה ישלם?
על נזק אחר שנעשה בכלי.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
משיב כהלכה אמר:
גדול שהתחייב במצוות למשך תקופה של כמה חודשים ושוב נהיה קטן הפטור מהמצוות....
א. עבד כנעני יש צד לומר שהוא נעשה גדול בן שתים עשרה שנה ויום אחד, ואם שחררוהו בעליו בשנתו הי"ג – חוזר להיות קטן. כן כתב בפרדס יוסף בפרשת ויקרא (א ד).
ב. לדעת 'חתם סופר', בן נח נעשה גדול כשבא לכלל דעת, ואין גדלותו תלויה בשנים ובשערות; נמצא שגוי שהיה גדול בדיני בני נח ונתגייר – חוזר לקטנות.
 
A

Anonymous

Guest
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
חידה ללומדי בבא קמא:
היכי משכחת לה שאדם הרואה כלי נופל מראש הגג ועתיד לישבר, ואם יצילנו ע''י כרים וכסתות יתחייב לשלם על הכלי (לכה''פ חלק משויו), ואילו אם לא יצילנו יהא פטור.
לא הבנתי אם יציל על מה ישלם?
על נזק אחר שנעשה בכלי.
אולי יגלה לנו כבודו מה הפיתרון?
 

במבי

משתמש ותיק
כיצד ייתכן שמצווה אחת מתרי"ג מצוות ייתכן שאנשי השוק והרחוב מקיימים אותה מספר פעמים ביום והאנשים שומרי המצוות אף לא פעם אחת בימי חייהם?
 

מבין ענין

משתמש ותיק
במבי אמר:
כיצד ייתכן שמצווה אחת מתרי"ג מצוות ייתכן שאנשי השוק והרחוב מקיימים אותה מספר פעמים ביום והאנשים שומרי המצוות אף לא פעם אחת בימי חייהם?

אולי "והשיב"?... רק ששומרי מצוות נראה לי יותר מקיימים אותה, הגם שאלה שלא - יותר נתקלים בה...
 

במבי

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
במבי אמר:
כיצד ייתכן שמצווה אחת מתרי"ג מצוות ייתכן שאנשי השוק והרחוב מקיימים אותה מספר פעמים ביום והאנשים שומרי המצוות אף לא פעם אחת בימי חייהם?

אולי "והשיב"?... רק ששומרי מצוות נראה לי יותר מקיימים אותה, הגם שאלה שלא - יותר נתקלים בה...

כתבתי, ואני מתכוון שמאות אלפי החרדים ואף אלה שאינם כ"כ מקפידים על קוצו של יוד אינה מקיימים מצווה זו כל ימי חייהם, ואילו אלה מפריצי עמנו, מקיימים אותה פעמים רבות וייתכן שאף מספר פעמים ביום.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
"ונתן ספר כריתות בידה ושילחה מביתו"?
אבל זה לא מספר פעמים ביום, אפילו למהדרים...
 

במבי

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
במבי אמר:
כיצד ייתכן שמצווה אחת מתרי"ג מצוות ייתכן שאנשי השוק והרחוב מקיימים אותה מספר פעמים ביום והאנשים שומרי המצוות אף לא פעם אחת בימי חייהם?

אולי "והשיב"?... רק ששומרי מצוות נראה לי יותר מקיימים אותה, הגם שאלה שלא - יותר נתקלים בה...

כתוב בספר במצוות לרמב"ם מצוות עשה ז'
המצווה השביעית היא שציוונו להשבע בשמו יתעלה כנצטרך לקיים דבר מן הדברים או להכחישו כי בזה הגדולה לשם יתעלה וכבוד ועילוי הוא והוא אמרו ובשמו תשבע.

(כמי שגר בעיר חילונית למהדרין אני יכול לומר שאכן שהעם הפשוט הנשבע בשם ה' אכן נוקט כך ברגע שרוצה לומר את האמת ולא סתם אמירה ללא כוונה ונשמה)
 

דרומאי

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
אולי יגלה לנו כבודו מה הפיתרון?
ובכן זה הפתרון:
הזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו הזורק חייב והמשבר פטור דמנא תבירא תבר. ופשוט שאין חילוק אם השני שבר את הכלי, או שלא שברו אלא שטמאו, דקי''ל המטמא חייב לשלם, וכגון בכלי חרס שאין לו טהרה במקוה. אלא דה''מ אם הכלי נשבר לבסוף, אולם אם לא נשבר לבסוף כגון שהצילו ע''י כרים וכסתות- הרי נמצא למפרע שלא הי' מנא תבירא.
ולפי''ז המטמא כלי שנזרק מראש הגג- אם לא הצילו פטור, ואם הצילו חייב על מה שטימאו.
(גם למ''ד היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק חייב מדרבנן)
 

יצחק

משתמש ותיק
במבי אמר:
מבין ענין אמר:
במבי אמר:
כיצד ייתכן שמצווה אחת מתרי"ג מצוות ייתכן שאנשי השוק והרחוב מקיימים אותה מספר פעמים ביום והאנשים שומרי המצוות אף לא פעם אחת בימי חייהם?

אולי "והשיב"?... רק ששומרי מצוות נראה לי יותר מקיימים אותה, הגם שאלה שלא - יותר נתקלים בה...

כתוב בספר במצוות לרמב"ם מצוות עשה ז'
המצווה השביעית היא שציוונו להשבע בשמו יתעלה כנצטרך לקיים דבר מן הדברים או להכחישו כי בזה הגדולה לשם יתעלה וכבוד ועילוי הוא והוא אמרו ובשמו תשבע.

(כמי שגר בעיר חילונית למהדרין אני יכול לומר שאכן שהעם הפשוט הנשבע בשם ה' אכן נוקט כך ברגע שרוצה לומר את האמת ולא סתם אמירה ללא כוונה ונשמה)
וע' ברמב"ן על התורה בפרשת יתרו על הפסוק כבד את אביך ואת אמך שהתורה לא היתה צריכה להאריך ולהסביר איך בדיוק לכבד כי דבר הלמד מענינו שכמו שעל הקב"ה כתוב אנוכי ה' אלוקיך ולא יהיה לך וכו' כך גם ביחס לאביו ואמו אסור לכפור בהם ולומר לאביו אין אתה אבי וכו', וכמו שביחס להקב"ה כתוב לא תשא שם ה"א לשווא כך גם ביחס לאביו ואמו אסור להשבע בשמם לשווא אלא אדרבה יש מצוה להשבע בשם אביו ואמו על דבר אמת עיי"ש
נמצא שכל אחד מהשוק שאומר "נשבע לך באמא שלי" (או בקצרה "באמא שלי") גם הוא מקיים מצוה מיוחדת. אשרי העם שככה לו.
 
A

Anonymous

Guest
דרומאי אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
אולי יגלה לנו כבודו מה הפיתרון?
ובכן זה הפתרון:
הזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו הזורק חייב והמשבר פטור דמנא תבירא תבר. ופשוט שאין חילוק אם השני שבר את הכלי, או שלא שברו אלא שטמאו, דקי''ל המטמא חייב לשלם, וכגון בכלי חרס שאין לו טהרה במקוה. אלא דה''מ אם הכלי נשבר לבסוף, אולם אם לא נשבר לבסוף כגון שהצילו ע''י כרים וכסתות- הרי נמצא למפרע שלא הי' מנא תבירא.
ולפי''ז המטמא כלי שנזרק מראש הגג- אם לא הצילו פטור, ואם הצילו חייב על מה שטימאו.
(גם למ''ד היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק חייב מדרבנן)
יפה מאוד ויישר כוחו.
לענ"ד יש לדון מכמה פנים.
א. מה שנקט בפשיטות דאם הזיקו על ידי שטימאו ולבסוף לא נשבר מחמת הנחת כרים וכסתות, יש לעיין לדברי הרמב"ן הידועים דהפטור הוא משום שאין לו דמים ואף אם אינו מנא תבירא וא"כ יש לומר דהכל תלוי בשעת ההיזק ואם בשעת ההיזק עמד לישבר ורק אח"כ הניח כרים וכסתות יש לומר דעדיין יהא פטור וצריך עיון בזה.
ב. יש לומר שאף אם צדקו דבריך בהנ"ל, אך יש לומר דממנ"פ יהא פטור מדין מזיק, דאמנם אם אחר הניח שם כרים וכסתות יתחייב המטמא, אבל אם הוא עצמו הניח את הכרים והכסתות יש לומר דאי אפשר שיתחייב בזה מדין מזיק, שהרי לולא מעשיו הרי בלאו הכי היה ניזוק ואז היה פטור על מה שטימאו וא"כ יש לומר שאינו בדין שעל ידי הצלתו את הכלי יתחייב מדין מזיק ויש לעיין.
 

במבי

משתמש ותיק
שאלה (קשה): איזה פסוק מפרק קיט' בתהילים יוצא דופן?

(רמז: כל הפרק מסתובב סביב נושאים מסוימים)
 

דרומאי

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
דרומאי אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
אולי יגלה לנו כבודו מה הפיתרון?
ובכן זה הפתרון:
הזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו הזורק חייב והמשבר פטור דמנא תבירא תבר. ופשוט שאין חילוק אם השני שבר את הכלי, או שלא שברו אלא שטמאו, דקי''ל המטמא חייב לשלם, וכגון בכלי חרס שאין לו טהרה במקוה. אלא דה''מ אם הכלי נשבר לבסוף, אולם אם לא נשבר לבסוף כגון שהצילו ע''י כרים וכסתות- הרי נמצא למפרע שלא הי' מנא תבירא.
ולפי''ז המטמא כלי שנזרק מראש הגג- אם לא הצילו פטור, ואם הצילו חייב על מה שטימאו.
(גם למ''ד היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק חייב מדרבנן)
יפה מאוד ויישר כוחו.
לענ"ד יש לדון מכמה פנים.
א. מה שנקט בפשיטות דאם הזיקו על ידי שטימאו ולבסוף לא נשבר מחמת הנחת כרים וכסתות, יש לעיין לדברי הרמב"ן הידועים דהפטור הוא משום שאין לו דמים ואף אם אינו מנא תבירא וא"כ יש לומר דהכל תלוי בשעת ההיזק ואם בשעת ההיזק עמד לישבר ורק אח"כ הניח כרים וכסתות יש לומר דעדיין יהא פטור וצריך עיון בזה.
ב. יש לומר שאף אם צדקו דבריך בהנ"ל, אך יש לומר דממנ"פ יהא פטור מדין מזיק, דאמנם אם אחר הניח שם כרים וכסתות יתחייב המטמא, אבל אם הוא עצמו הניח את הכרים והכסתות יש לומר דאי אפשר שיתחייב בזה מדין מזיק, שהרי לולא מעשיו הרי בלאו הכי היה ניזוק ואז היה פטור על מה שטימאו וא"כ יש לומר שאינו בדין שעל ידי הצלתו את הכלי יתחייב מדין מזיק ויש לעיין.
א. אכן להרמב''ן יש לעיין ואני דברתי לפי שאר הראשונים, אולם ר' ברוך בער נקט דגם הרמב''ן מודה לסברת המשכנות יעקב דכל שלא נעשה מעשה בגוף הכלי לא שייך לפטור מצד שאין לו דמים, אלא שהרמב''ן סובר דגם למ''ד בתר תבר מנא אזלינן חשיב שנכשה מעשה בגוף הכלי. ולפי''ז נראה דה''מ אם נשבר לבסוף, אך אם הציל הכלי ע''י כרים וכסתות הרי פקע למפרע המעשה שנעשה בו, ונשאר רק דאין לו דמים מצד המצב שהי' בו, וזה אינו פוטר מתשלומין.
ב. זה אינו נראה לי כלל לחלק בין אם הוא עצמו הציל לבין אם הצילו אחר, דסו''ס לא הי' מנא תבירא. ואולי לסברא שכתבתי לעיל על פי ר' ברוך בער בדעת הרמב''ן י''ל דאם הוא עצמו הציל ועשה שיש לו דמים אינו בדין שיתחייב.
 

במבי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
במבי אמר:
שאלה (קשה): איזה פסוק מפרק קיט' בתהילים יוצא דופן?

(רמז: כל הפרק מסתובב סביב נושאים מסוימים)
קכב

:D :D :D

אמת !!!
וארחיב - האבן עזרא בריש קיט' כותב שכל הפרק סובב סביב שבע מילות -עדות - חק - משפט וכו' והפסוק היחיד שלא מופיע בו אחד ממילות אלה הוא "ערוב עבדך לטוב אל יעשקוני זדים"
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
משיב כהלכה אמר:
גדול שהתחייב במצוות למשך תקופה של כמה חודשים ושוב נהיה קטן הפטור מהמצוות....
א. עבד כנעני יש צד לומר שהוא נעשה גדול בן שתים עשרה שנה ויום אחד, ואם שחררוהו בעליו בשנתו הי"ג – חוזר להיות קטן. כן כתב בפרדס יוסף בפרשת ויקרא (א ד).
ב. לדעת 'חתם סופר', בן נח נעשה גדול כשבא לכלל דעת, ואין גדלותו תלויה בשנים ובשערות; נמצא שגוי שהיה גדול בדיני בני נח ונתגייר – חוזר לקטנות.

יפה.
 
A

Anonymous

Guest
דרומאי אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
אולי יגלה לנו כבודו מה הפיתרון?
ובכן זה הפתרון:
הזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו הזורק חייב והמשבר פטור דמנא תבירא תבר. ופשוט שאין חילוק אם השני שבר את הכלי, או שלא שברו אלא שטמאו, דקי''ל המטמא חייב לשלם, וכגון בכלי חרס שאין לו טהרה במקוה. אלא דה''מ אם הכלי נשבר לבסוף, אולם אם לא נשבר לבסוף כגון שהצילו ע''י כרים וכסתות- הרי נמצא למפרע שלא הי' מנא תבירא.
ולפי''ז המטמא כלי שנזרק מראש הגג- אם לא הצילו פטור, ואם הצילו חייב על מה שטימאו.
(גם למ''ד היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק חייב מדרבנן)
ודרך אגב, נראה לי שאם הדין נכון, אם כן אין צריך להעמיד דווקא שטימאו אלא אף אם שברו, אבל כיון שלבסוף הונחו שם כרים וכסתות הרי בטל המנא תבירא שעל ידי הזריקה ומאי איכפת לן שהכלי כבר נשבר ודו"ק. וא"כ אף בזה יהא הדין דאם הניח שם כרים וכסתות נתחייב למפרע על השבירה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
דרומאי אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
אולי יגלה לנו כבודו מה הפיתרון?
ובכן זה הפתרון:
הזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו הזורק חייב והמשבר פטור דמנא תבירא תבר. ופשוט שאין חילוק אם השני שבר את הכלי, או שלא שברו אלא שטמאו, דקי''ל המטמא חייב לשלם, וכגון בכלי חרס שאין לו טהרה במקוה. אלא דה''מ אם הכלי נשבר לבסוף, אולם אם לא נשבר לבסוף כגון שהצילו ע''י כרים וכסתות- הרי נמצא למפרע שלא הי' מנא תבירא.
ולפי''ז המטמא כלי שנזרק מראש הגג- אם לא הצילו פטור, ואם הצילו חייב על מה שטימאו.
(גם למ''ד היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק חייב מדרבנן)
ודרך אגב, נראה לי שאם הדין נכון, אם כן אין צריך להעמיד דווקא שטימאו אלא אף אם שברו, אבל כיון שלבסוף הונחו שם כרים וכסתות הרי בטל המנא תבירא שעל ידי הזריקה ומאי איכפת לן שהכלי כבר נשבר ודו"ק. וא"כ אף בזה יהא הדין דאם הניח שם כרים וכסתות נתחייב למפרע על השבירה.
כיון ששברו אין שום נפקותא אם היו שם כרים וכסתות או לא, הרי הכלי כבר שבור ואין כאן שום הצלה לכלי. ורק אם ע''י הנחת הכרים וכסתות ניצל הכלי בטל למפרע המנא תבירא.
תדע, דאי לא נימא הכי אמאי חייב הזורק כלל, הא בשבירת המשבר ניצל הכלי משבירת הזורק ונמצא דלא נשבר כלל ע''י מעשה הזורק. אלא ע''כ דזה לא מיקרי הצלה ודוק.
 
A

Anonymous

Guest
דרומאי אמר:
ודרך אגב, נראה לי שאם הדין נכון, אם כן אין צריך להעמיד דווקא שטימאו אלא אף אם שברו, אבל כיון שלבסוף הונחו שם כרים וכסתות הרי בטל המנא תבירא שעל ידי הזריקה ומאי איכפת לן שהכלי כבר נשבר ודו"ק. וא"כ אף בזה יהא הדין דאם הניח שם כרים וכסתות נתחייב למפרע על השבירה.
כיון ששברו אין שום נפקותא אם היו שם כרים וכסתות או לא, הרי הכלי כבר שבור ואין כאן שום הצלה לכלי. ורק אם ע''י הנחת הכרים וכסתות ניצל הכלי בטל למפרע המנא תבירא.
תדע, דאי לא נימא הכי אמאי חייב הזורק כלל, הא בשבירת המשבר ניצל הכלי משבירת הזורק ונמצא דלא נשבר כלל ע''י מעשה הזורק. אלא ע''כ דזה לא מיקרי הצלה ודוק.
[/quote]
מה פתאום? אם הסברא נכונה שכל שלבסוף הונחו שם כרים וכסתות בטל המנא תבירא אין ולא יהיה נפק"מ באיזה אופן הוא הזיק את הכלי, והגע עצמך אם טימא חייב ואם שברו פטור? [הרי לך חידה חדשה..]
כתבת בתוך דבריך 'הרי הכלי שבור ואין כאן שום הצלה לכלי', וזה אינו כי הטעם שאם הונחו שם כרים וכסתות בטל המנא תבירא אין זה שייך להצלת הכלי אלא משום שבזה התבטל המנא תבירא.
ומה שהוספת בתדע, כמובן שאין זה פירכא, והעיקר הוא כל שלולא שבירתו היה הכלי שבור הרי הוא פטור ודו"ק.
 

בעלבוס

משתמש רגיל
בס"ד

איזה איסור הלכתי עמי ארצות כמעט ואין נכשלים בו וגם אין להם סיכוי גדול להיכשל באותו איסור, ודווקא תלמידי חכמים עלולים להיכשל בזה מאד !
 
חלק עליון תַחתִית