פרשת ויחי - בענין ברכת יוסף ברוך שעשה לי נס

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 934
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 107 פעמים
קיבל תודה: 354 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פרשת ויחי - בענין ברכת יוסף ברוך שעשה לי נס

שליחה על ידי אלימלך » 30 דצמבר 2018, 12:15

איתא בבעל הטורים (נ' טו')
לו ישטמנו יוסף. כשחזרו מלקבור את אביהם עבר יוסף על הבור שהשליכוהו בו ובירך בדרך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה". אמרו עדיין הוא זוכר בלבו מה שעשינו לו
ולכאו' קשה למה לא בירך בהליכתו ואין לומר לפי שהיה אונן שהרי היו אחרים שיקברו
וי"ל
1. יותר כבוד ליעקב שדוקא יוסף המלך יטפל בקבורתו (סוטה יג.) ולפיכך היה טרוד.
2. היו מוכרחים שדוקא הוא עם אחיו יקברוהו (וצ"ע) שהרי כך ביקשו יעקב בתחילת הפרשה "וקברתני בקבורתם" ונשבע לו וכן בהמשך ציוה את כל בניו ויוסף בכללם.
3. אפשר דהבור לא הוי בדרך הליכתם בדרך הקצרה למערת המכפלה ורצה לקיים מצות קבורה וכיבוד האב שהיא מצוה עוברת.



עוד יש להקשות וכי האחים סברו שיוסף שכח לגמרי מה שעשו לו? ולמה ברכתו גרמה להם לחשוש?

וי"ל
1. שצריך אדם לברך ולהודות מעומק הלב -ולזה- צריך ליזכר היטיב ולצייר לעצמו את הסכנה שהיה בה ולפיכך חששו שתתעורר שנאתו אחר שנזכר כ"כ במה שעשו לו. אמנם לשון בעה"ט ודעת זקנים שכתבו "עדיין הוא זכור" משמע שחשבו ששכח ולא שידעו שלא שכח רק שעתה נזכר לגמרי ובדוחק י"ל שחשבו לפני כן שלא יצליח לשחזר בליבו לגמרי את צרתו אמנם מגודל התלהבותו בברכתו הבינו שהצליח לשחזר לגמרי וזה כונת אמרם עדייו הוא זכור בליבו ר"ל בהרגשו

2. כעי"ז י"ל שכיון שראו שזוכר אפ' את הבור שהשליכוהו לתוכו הבינו שהדבר זכור היטיב בליבו.

3. נחלי מים תי' דיש דעה שעל נס של יחיד בפעם הראשונה חייב לברך ואח"כ הוי רשות משאכ בנס של רבים שחייב תמיד לברך ולפי"ז תי' שהאחים סברו דנס של יוסף הוי נס יחיד ולפיכך אחר שבהליכתו לא בירך מפני שהיה אונן, ממילא בחזרתו לא היה מחויב לברך מאחר וכבר ראה בהליכתו, וסברו האחים דכיון דהוה רשות לא היה לו לברך כדי שלא יזכיר להם מעשיהם הראשונים אלא ע"כ שיש בליבו שנאה עליהם. אמנם יוסף החשיב הצלתו לנס של רבים שעי"ז ניצולו כולם מהרעב ולפיכך בירך כי היה מחויב. וזה שאמר להם - דעו שאין מברכתי ראיה שחלילה שונאם "כי אתם -אמנם- חשבתם עלי רעה" עלי לבדי אבל "אלוקים חשבה לטובה להחיות עם רב" וא"כ הוי ניסא דרבים.

4. כעי"ז י"ל שיוסף הלך לבור בפני האחים ולפיכך סברו שהוא שונאם שאל"כ לא היה לו ללכת לבור בפניהם [ואם היה איתם כל הזמן י"ל דחשבו שלא היה לו ללכת לבור ולהתחייב בברכה] דמזכירם מעשיהם הראשונים וכמו שאמרו שאסור להזכיר לפני בעל תשובה מעשיו הראשונים והשיבם יוסף דאינו חושב את מעשיהם הראשונים לרעים דאמנם "אתם חשבתם עלי רעה" (לשם שמים) אבל "אלוקים חשבה לטובה להחיות עם רב" דהוי כנתכוין להשקות חבירו כוס מוות (לשם שמים) והשקהו כוס יין דאין לו ליבוש אחר שכונת מעשהו ותוצאת מעשהו טובים.

5. י"ל שהאחים לא ראו את יוסף מברך אלא רק ראו שהלך לבור ולפי"ז י"ל שהם עברו שם בהליכתם שאז מדינא הוא לא בירך לפי שהיה אונן וסברו האחים שגם עתה אין לו לברך היות וראה את המקום תוך ל' יום (אע"פ שלא בירך - כך נוטה בבה"ל) אלא ע"כ שהלך לפי שכ"כ זכור בליבו מה שעשו לו. והמה לא ידעו שהיה ליוסף עוד נס -בשפת הבור- מהנחשים והעקרבים ואת שפת הבור הוא לא ראה בדרך הליכתו בפעם הראשונה [שהיה בור עמוק וגם ע"מ לחייב את עצמו בחזרתו]

6. כעי"ז י"ל שהאחים לא שמעו את יוסף מברך אלא רק ראו שהלך לשם ולפי"ז י"ל שהאחים חשבו שיוסף חושב שלא היה בסכנה בבור כי הם לא אמרו לו שהם רוצים להורגו אלא השליכוהו סתם ומסתמא חשב שרק רצו להענישו ואחר יום או יומיים היו מוציאים אותו ולפיכך אין לו סיבה לברך ומה שהלך הוא רק בגלל שהוא זכור היטיב בליבו מה שעשו לו ולכן חששו והם לא ידעו שגם אם יוסף לא ידע מכונתם להורגו (כך הפשטות דכתיב "ובטרם יקרב אליהם וגו' ואין להקשות מדכתיב ויקח מהם את שמעון" די"ל שרק ראה שהוא דיבר ללוי אבל לא ידע מה אמר ויל"ע בת"י) מ"מ הבור היה מלא נחשים ועקרבים והיה לו נס גדול.

7. י"ל שהאחים סברו שיוסף ע"מ שלא ינטור להם איבה מחה הדבר לגמרי מליבו ולכן לא חששו ולכן כשבירך פחדו שראו שזוכר. ועפי"ז יש לישב נמי הקושיא הא' די"ל שיוסף באמת שכח ולפיכך בתחילה לא הלך אבל אח"כ במקרה דברו על אותו הבור ונזכר [וק"ק על תי' זה דלכאו' אביו הזכירו בברכתו וי"ל שמאז השכיח]


פרלמן משה
משתמש ותיק
הודעות: 581
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 174 פעמים
קיבל תודה: 97 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ויחי - בענין ברכת יוסף ברוך שעשה לי נס

שליחה על ידי פרלמן משה » 30 דצמבר 2018, 15:46

בהליכתו לא בירך משום עוסק במצוה פטור מן המצוה


פותח הנושא
אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 934
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 107 פעמים
קיבל תודה: 354 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ויחי - בענין ברכת יוסף ברוך שעשה לי נס

שליחה על ידי אלימלך » 30 דצמבר 2018, 18:28

אבל לכאו' הרי אפשר לקיים שניהם


פרלמן משה
משתמש ותיק
הודעות: 581
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 174 פעמים
קיבל תודה: 97 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ויחי - בענין ברכת יוסף ברוך שעשה לי נס

שליחה על ידי פרלמן משה » 30 דצמבר 2018, 20:22

ז"א שאם אפשר לקיים שניהם ליכא להך פטורא?


בבבלי עז
הודעות: 87
הצטרף: 14 דצמבר 2018, 15:53
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ויחי - בענין ברכת יוסף ברוך שעשה לי נס

שליחה על ידי בבבלי עז » 30 דצמבר 2018, 20:32

זכור לי שהגר"ח פלאג'י כותב כיון שהיה אונן בשו"ת חיים ביד.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1339
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ויחי - בענין ברכת יוסף ברוך שעשה לי נס

שליחה על ידי דרומאי » 30 דצמבר 2018, 20:38

מש''כ @אלימלך דאין לומר שהיה אונן לפי שהיו אחרים שיקברו, זה אינו, דכל שלא נמסר לגמרי לכתפים עדיין הוא באנינותו עד שיקבר. ובפרט שהמצוה מוטלת עליו ע''י שנשבע לאביו. וא''ש מש''כ @בבבלי עז בשם ר''ח פלאג'י.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1339
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ויחי - בענין ברכת יוסף ברוך שעשה לי נס

שליחה על ידי דרומאי » 30 דצמבר 2018, 20:39

אלימלך כתב:אבל לכאו' הרי אפשר לקיים שניהם
באנינות לא אמרינן כן, ונאמרו בזה כמה ביאורים בראשונים.


פותח הנושא
אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 934
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 107 פעמים
קיבל תודה: 354 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת ויחי - בענין ברכת יוסף ברוך שעשה לי נס

שליחה על ידי אלימלך » 30 דצמבר 2018, 21:13

בדקתי בדפים שלי וראיתי שבאמת כל השאלה לגבי אונן זה לפי השיטה שאונן פטור בגלל שהוא טריד ואין אחרים שיקברו.
מש"כ שאפשר לקיים שניהם כתבתי כן לגבי התי' שהיה פטור עוסק במצוה פטור מן המצוה שבזה פסק הרמ"א (או"ח לח' ח') שאם יכול לקיים שניהם בקל יקיים.
ואולי כונת הרב @פרלמן משה שכאן זה לא היה בדרך הליכתו וא"כ זה תי' טוב לדעת הר"ן שפסק כמוה הרמ"א אולם עדיין צ"ב לדעת התוס'.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 7 אורחים