פרשת שמות - וארא - האם משה רבינו היה מגמגם????

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
ים סוף
משתמש ותיק
הודעות: 291
הצטרף: 08 נובמבר 2018, 00:19
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פרשת שמות - וארא - האם משה רבינו היה מגמגם????

שליחה על ידי ים סוף » 30 דצמבר 2018, 20:42

התורה משתמשת בג' ביטויים לבטא את גודל כבידות לשונו של משה
כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם
ובפשטות נראה שאכן משה היה בעל מום. וכן כ' רש"י "בכבידות אני מדבר, ובלשון לעז בלב"א [גמגמן]:"

אמנם הרשב"ם " כי כבד פה וכבד לשון אנכי - איני בקי בלשון מצרים בחיתוך לשון, כי בקטנותי ברחתי משם ועתה אני בן שמונים, וכן מצינו ביחזקאל שמי שאינו בקי בלשון המלכות קרוי וכו'. וכי איפשר נביא אשר ידעו השם פנים אל פנים וקיבל תורה מידו לידו היה מגמגם בלשונו? ואין דבר זה בדברי התנאים והאמוראים. ואין לחוש לספרים החיצונים" עכ"ל. וכעי"ז כ' החזקוני

ואילו ב'אבן עזרא כ' "והאומר ששכח לשון מצרים איננו נכון, כי הוא אומר ב' דברים, כבד פה, וכבד לשון. ועוד, נלמוד מתשובת השם מי שם פה לאדם, או מי ישום אלם, שאינו מדבר על לשון מצרים, רק ככה נולד שהיה כבד פה שלא היה יכול להוציא אותיות השפה וכל אותיות הלשון, רק קצתם היה מוציאם בכובד. וזהו טעם אנכי אהיה עם פיך והוריתיך, אמר שיורנו אשר ידבר מלות, שאין שם מאותיות הכבדות על פיו" עכ"ל

אמנם יעוי' סתירת דבריו שפי' (בפי' הקצר) כבד לשון - בלשון מצרים, בעבור שיש לו שנים רבות שלא דבר בה:

ומצאתי מקורו במדרש רבה "ובא גבריאל ודחה את ידו ותפש את הגחלת והכניס ידו עם הגחלת לתוך פיו ונכוה לשונו, וממנו נעשה כבד פה וכבד לשון".
(אמנם אי"ז קו' על דברי הרשב"ם שהמדרש רבה על חומש שמות לא חובר בזמן האמוראים: "נראה שהספרים בראשית רבה, ויקרא רבה ורוב המדרשים על המגילות חוברו בתקופת האמוראים, בעוד ששמות רבה, במדבר רבה ודברים רבה, וכן מדרש רבה על אסתר, נערכו כנראה בתקופת הגאונים על בסיס דברי חז"ל." פרויקט השו"ת בר אילן).

ובדרשות הר"ן עמד על תמיהתו של הרשב"ם ותי' ז"ל "כי הנביא ראוי שיהיה שלם בכל השלמויות שהם ענין נכבד בעיני ההמון, למעלת הכלל כי הוא שלוח אליהם, ולמען יהיו דבריו נשמעים, ואם כן איך יתכן שתחסר למשה רבנו ע"ה מעלת הדיבור. וכו'
וראינו עוד לרבותינו ז"ל מרחיקים עוד שיהיה לו למשה מום גופני כלל, אמרו בפרק המקנא (סוטה יב ב) והנה נער בוכה ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה (שמות ב ו) קרי ליה ילד וקרי ליה נער, אלא הוא ילד וקולו כנער, אמר ליה רבי נחמיה אם כן עשיתו למשה בעל מום. ואחרי אשר תמהו על זה, איך לא תמהו על המבואר בכתוב היותו כבד פה וכבד לשון. וכו'

ולזאת הסיבה נשלם משה בכל שלמות נביא, להאמין שענינו בכח אלהי, והוסר ממנו בהשגחה גמורה הדיבור הצח, למען לא יחשב שהיות כלל בני ישראל וגדוליהם נמשכים אחריו, יהיה להמשכם אחר צחות דבריו, כמו שידוע שיאמר על מי שהוא צח הדיבור שימשיך לב ההמון אחריו, ושהשקר ממנו יחשב אמת. וזה הדבר כולו בהפך במי שהוא כבד פה, כי גם האמת ממנו לא יקובל כי אם בחוזק הגלותו. ולזאת הסיבה היה כבד פה וכבד לשון בהשגחה גמורה, לא שיהיה דבר נופל במקרה. והוא מה שהשיבו השם יתברך למשה על מה שהתמיה ואמר (שמות ד י) לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי, ואמר (שם יא) מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח הלא אנכי ה', והיתה התשובה מספקת לשאלתו של משה."

ועוד שמעתי בשם הבן איש חי (לא מצאתי אשמח אם יידעוני היכן הוא) שסיבת היותו כבד פה וכבד לשון הוא כדי שיאמינו לו שהוא שלוח בשם ה' שהרי סיסמת הגאולה 'פקוד פקדתי' ידועה היתה לכל ילד יהודי שהרי כבר הודיעה יוסף לבני ישראל, ומה ראייה יש בכך שבא אחד ואמרה בשם ה'. אבל משה שהיה כבד פה כבד לשון וערל שפתיים (ולא יכול היה להגות אותיותיהם) אם אדם כזה מצליח להוציא מפיו את המילים 'פקוד פקדתי' בהכרח ששכינה מדברת מתוך גרונו.

(אמנם הרמב"ן (ג' יח') עמד בקו' זו וז"ל "ויש עליך לשאול, ומנין להם שיאמינו, שמא שמע משה במסורת הזאת כמותם. ויש לומר כך קבלו מיוסף ששמע מפי הנביא אביהם, שהראשון שיבא ויאמר להם בלשון הזה הוא יהיה הגואל אותם, גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שלא יבא אדם ויכזב בהם, בכך הבטיחם:
אבל במקום אחר מצאתי שם (בשמו"ר ה א) אמר ר' חמא ברבי חנינא, בן שתים עשרה נתלש משה מבית אביו. למה, שאלו גדל בבית אביו ובא ואמר להם המעשים, לא היו מאמינים בו, שהיו אומרים אביו מסרם לו, לפי שיוסף מסרה ללוי ולוי לקהת וקהת לעמרם, ולכך נתלש מבית אביו, וכשהלך והגיד לישראל כל הדברים, לפיכך האמינו בו, שנאמר (להלן ד לא) ויאמן העם." עכ"ל.


בר בי רב
משתמש ותיק
הודעות: 409
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פרשת שמות - וארא - האם משה רבינו היה מגמגם????

שליחה על ידי בר בי רב » 02 ינואר 2019, 22:52

איתא במדרש תנחומא אלה הדברים וגו' אמרו ישראל למשה אתמול אמרת לא איש דברים אנכי ועכשיו אתה מדבר כ"כ אר"י כשאתה כבד פה שנה את התורה והתרפא כמו שמשה למד את התורה במדבר ע"כ
אכן עיין בס' הכתב והקבלה [שמות ד, יד] לתלמיד רע"א שכתב וז"ל, והנה אמרו רבותינו כ"מ שנאמר חרון אף עושה רושם ואף כאן עשה רושם, כמ"ש רב"ח שלא נתרפא משה לעולם, כי היה אפשר לעשות לו כבוד לרפאותו מכבדות לשון כמו שעשה לו כבוד בקרן עור פניו, וזהו רושם האף שלא רפאהו, וכן דרשו הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא, הוא אבל אתה לעולם לא תתרפא בדבור, וכ"כ רלב"ג חרה אף ה' בו וסרה ממנו השגחת השם ב"ה לשום הדברים בפיו בדברו בשליחותו ושם אהרן למליץ. וכל המפרשים יבינו לשון חרון אף ענין חמום הכעס והחמה העזה לענוש ע"כ. וכן מבואר לפו"ר באור החיים שם, ועי"ש עוד ברמב"ן ורבינו בחיי פסוק י.
(גילוי נאות: כ"ז הועתק ממקום אחר).

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 7 אורחים