מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי
הודעות: 819
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 27 דצמבר 2018, 01:43

ראיתי היום חידוש נפלא בשו"ת מנחת שלמה להגרש"ז אויערבך (ח"א סימן מ"ה) ואמרתי לפרסמו כאן לתועלת הציבור. וזה לשונו:

"וחושבני שהבא לשאול משני חכמים ואחד אוסר ואחד מתיר, כיון דכללא הוא דבשל סופרים הלך אחר המיקל כמו"ש בגמ' ע"ז דף ז' ע"א, מסתבר שאף אם האוסר עומד וצווח ככרוכיא על המתיר שהוא טועה, מ"מ אם גם המתיר הוא חכם שהגיע להוראה, נראה שאם לאחר גמר הויכוח בין האוסר והמתיר יחזור שוב השואל וישאל אותם כיצד עלי להתנהג, מסתבר שגם האוסר צריך לומר לו האי כללא שבדרבנן הלך אחר המיקל."

עכ"ל


נדיב לב
הודעות: 635
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 55 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי נדיב לב » 27 דצמבר 2018, 01:48

הכלל של הלך אחר המיקל זה ביחס לאדם בור או לא בור שלא הגיע למסקנה אם מותר או אוסר
אבל חכם שהגיע למסקנה שאסור בלא ספק, צריך שיאמר לאחר שינהג על פי המיקל אחרי שהוא לעצמו הגיע למסקנה שאסור ואכן זה חידוש

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי
הודעות: 819
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 27 דצמבר 2018, 01:49

ומדבר זה נהנתי ומצוה לפרסם


נדיב לב
הודעות: 635
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 55 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי נדיב לב » 27 דצמבר 2018, 01:52

לכללו של הגרש"ז אוירבך היה צד לטעון שאם כך חלק גדול מהמחלוקות גם בתלמוד למשל מחלוקת בית שמאי לא נוגעות למעשה
אבל האמת שצריך לסייג בין שני חכמים ובין רבו המובהק ועל כן תלמידי ב"ש נקטו בדרכו של רבם גם במחלוקת במידי דרבנן


נדיב לב
הודעות: 635
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 55 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי נדיב לב » 27 דצמבר 2018, 01:52

מכל מלמדי השכלתי כתב:ומדבר זה נהנתי ומצוה לפרסם
מצוה לפרסם? הסבר למה


האחד בא לגור
הודעות: 1206
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 151 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי האחד בא לגור » 27 דצמבר 2018, 02:06

מכל מלמדי השכלתי כתב:ראיתי היום חידוש נפלא בשו"ת מנחת שלמה להגרש"ז אויערבך (ח"א סימן מ"ה) ואמרתי לפרסמו כאן לתועלת הציבור. וזה לשונו:

וחושבני שהבא לשאול משני חכמים ואחד אוסר ואחד מתיר, כיון דכללא הוא דבשל סופרים הלך אחר המיקל כמו"ש בגמ' ע"ז דף ז' ע"א, מסתבר שאף אם האוסר עומד וצווח ככרוכיא על המתיר שהוא טועה, מ"מ אם גם המתיר הוא חכם שהגיע להוראה, נראה שאם לאחר גמר הויכוח בין האוסר והמתיר יחזור שוב השואל וישאל אותם כיצד עלי להתנהג, מסתבר שגם האוסר צריך לומר לוהאי כללאשבדרבנן הלך אחר המיקל. עכ"ל
האם גם הפוך בדין של תורה צריך המקל לומר לו להחמיר ?
ובכלל לא הבנתי כאן את הענין ,אמירה זאת מה משמעותה ,ממ"נ אם השואל לא קיבל עליו את הרב המחמיר כרבו אין לו צורך ומשמעות באמירה, ואם קיבל ודאי שאינו יכול להקל ,
אא"כ תאמר שנפק"מ לענין האם על המחמיר להפרישו מאיסור שקיים לדעתו ,וזה כבר נידון אחר לחלוטין שקשור לשאלה האם בשאדם עושה לפי גדרי ההוראה האם מי שסובר שהוא טועה מחויב להפרישו, וזה נידון גם בדאורייתא כגון אם רבו מקל,ואינו קשור לזה שבדברי סופרים הלך אחר המקל.


דרומאי
הודעות: 1340
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 218 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי דרומאי » 27 דצמבר 2018, 09:26

מכל מלמדי השכלתי כתב:ראיתי היום חידוש נפלא בשו"ת מנחת שלמה להגרש"ז אויערבך (ח"א סימן מ"ה) ואמרתי לפרסמו כאן לתועלת הציבור. וזה לשונו:

וחושבני שהבא לשאול משני חכמים ואחד אוסר ואחד מתיר, כיון דכללא הוא דבשל סופרים הלך אחר המיקל כמו"ש בגמ' ע"ז דף ז' ע"א, מסתבר שאף אם האוסר עומד וצווח ככרוכיא על המתיר שהוא טועה, מ"מ אם גם המתיר הוא חכם שהגיע להוראה, נראה שאם לאחר גמר הויכוח בין האוסר והמתיר יחזור שוב השואל וישאל אותם כיצד עלי להתנהג, מסתבר שגם האוסר צריך לומר לו האי כללאשבדרבנן הלך אחר המיקל. עכ"ל
תמוה ביותר, אטו גם בע''א המעיד על איסור דרבנן וע''א מכחישו, צריך המעיד לומר לשואל האי כללא דספיקא דרבנן לקולא, והלא הוא יודע נאמנה שהדבר אסור ושהעד השני משקר, ובודאי עליו לעשות כל טצדקי למנוע חברו מאיסור, וה''נ גבי חכם מאי שנא, כיון שיודע החכם שהוא איסור גמור והחכם השני טועה ומטעה, איך יורה להשואל האי כללא דבדרבנן הלך אחר המיקל וצע''ג.


פרלמן משה
הודעות: 486
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 162 פעמים
קיבל תודה: 77 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי פרלמן משה » 27 דצמבר 2018, 12:10

דרומאי כתב:
מכל מלמדי השכלתי כתב:ראיתי היום חידוש נפלא בשו"ת מנחת שלמה להגרש"ז אויערבך (ח"א סימן מ"ה) ואמרתי לפרסמו כאן לתועלת הציבור. וזה לשונו:

וחושבני שהבא לשאול משני חכמים ואחד אוסר ואחד מתיר, כיון דכללא הוא דבשל סופרים הלך אחר המיקל כמו"ש בגמ' ע"ז דף ז' ע"א, מסתבר שאף אם האוסר עומד וצווח ככרוכיא על המתיר שהוא טועה, מ"מ אם גם המתיר הוא חכם שהגיע להוראה, נראה שאם לאחר גמר הויכוח בין האוסר והמתיר יחזור שוב השואל וישאל אותם כיצד עלי להתנהג, מסתבר שגם האוסר צריך לומר לו האי כללאשבדרבנן הלך אחר המיקל. עכ"ל
תמוה ביותר, אטו גם בע''א המעיד על איסור דרבנן וע''א מכחישו, צריך המעיד לומר לשואל האי כללא דספיקא דרבנן לקולא, והלא הוא יודע נאמנה שהדבר אסור ושהעד השני משקר, ובודאי עליו לעשות כל טצדקי למנוע חברו מאיסור, וה''נ גבי חכם מאי שנא, כיון שיודע החכם שהוא איסור גמור והחכם השני טועה ומטעה, איך יורה להשואל האי כללא דבדרבנן הלך אחר המיקל וצע''ג.
לכאו' ה"ז כמו שלא נמנעו ב"ש וב"ה מלהנשא זל"ז, והרי גם שם איכא הך טענה.


יעקב שלום
הודעות: 38
הצטרף: 29 נובמבר 2018, 14:58
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי יעקב שלום » 27 דצמבר 2018, 13:22

דרומאי כתב:
מכל מלמדי השכלתי כתב:ראיתי היום חידוש נפלא בשו"ת מנחת שלמה להגרש"ז אויערבך (ח"א סימן מ"ה) ואמרתי לפרסמו כאן לתועלת הציבור. וזה לשונו:

וחושבני שהבא לשאול משני חכמים ואחד אוסר ואחד מתיר, כיון דכללא הוא דבשל סופרים הלך אחר המיקל כמו"ש בגמ' ע"ז דף ז' ע"א, מסתבר שאף אם האוסר עומד וצווח ככרוכיא על המתיר שהוא טועה, מ"מ אם גם המתיר הוא חכם שהגיע להוראה, נראה שאם לאחר גמר הויכוח בין האוסר והמתיר יחזור שוב השואל וישאל אותם כיצד עלי להתנהג, מסתבר שגם האוסר צריך לומר לו האי כללאשבדרבנן הלך אחר המיקל. עכ"ל
תמוה ביותר, אטו גם בע''א המעיד על איסור דרבנן וע''א מכחישו, צריך המעיד לומר לשואל האי כללא דספיקא דרבנן לקולא, והלא הוא יודע נאמנה שהדבר אסור ושהעד השני משקר, ובודאי עליו לעשות כל טצדקי למנוע חברו מאיסור, וה''נ גבי חכם מאי שנא, כיון שיודע החכם שהוא איסור גמור והחכם השני טועה ומטעה, איך יורה להשואל האי כללא דבדרבנן הלך אחר המיקל וצע''ג.
לכאורה יש לחלק וכדלהלן בדברי חכמים הלך אחר המיקל פירושו שהפרשנות ניתנה לחכמים וכיון שמפרש אחד להקל הרי הדבר מותר לשואל מדינא דהיינו בהוראת חכם המיקל נקבעת המציאות לשואל שהדבר מותר שכך הכלל באיסורי חכמים וכך ההלכה אך במקום שקר של עד האחד המציאות וההלכה לא משתנה אלא שקר יש כאן ולכן מחוייב העד השני למנוע.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי
הודעות: 819
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 27 דצמבר 2018, 14:43

@נדיב לב @פרלמן משה
אני הבנתי את דבריו על מחלוקות בזמנינו. ולא על מחלוקות תנאים ואמוראים וראשונים. כי בהם יש כללים יותר ברורים איך לפסוק. ויש מסורת הוראה כהסכמת שאר גדולי כל דור.

אבל בזמננו אם נחלקים ב' פוסקים ואין פוסק אחד מהם שהסכימו עמו רוב או כל חכמי הדור. על זה נאמר מה שנאמר.

עוד חשוב להדגיש שאין הוא מורה שעל המחמיר להורות שהדבר מותר. אלא רק להורות שבמחלוקות דרבנן הולכים לקולא.

וכמו אם תהיה מחלוקת על מאכל מסויים אם הוא מותר או אסור מדרבנן. ויורה האחד לאסור.

ויבוא השואל וישאל את הרב האוסר שאלה חדשה בדרכי ההוראה וההנהגה כיצד יש לנהוג במחלוקות דרבנן. אין ספק שהרב ישיב שבשל סופרים הלך אחר המיקל.

רק שחידש הגרש"ז שגם כששואלים על העניין שנחלקו בו צריך המחמיר לומר שלמרות שדעתו לאסור מכיון שיש הפוסקים להתיר הכלל בזה למעשה הוא לנהוג לקולא שלא כדעתי האוסרת


נדיב לב
הודעות: 635
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 55 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי נדיב לב » 27 דצמבר 2018, 23:47

מכל מלמדי השכלתי כתב:@נדיב לב @פרלמן משה
אני הבנתי את דבריו על מחלוקות בזמנינו. ולא על מחלוקות תנאים ואמוראים וראשונים. כי בהם יש כללים יותר ברורים איך לפסוק. ויש מסורת הוראה כהסכמת שאר גדולי כל דור.

אבל בזמננו אם נחלקים ב' פוסקים ואין פוסק אחד מהם שהסכימו עמו רוב או כל חכמי הדור. על זה נאמר מה שנאמר.

עוד חשוב להדגיש שאין הוא מורה שעל המחמיר להורות שהדבר מותר. אלא רק להורות שבמחלוקות דרבנן הולכים לקולא.

וכמו אם תהיה מחלוקת על מאכל מסויים אם הוא מותר או אסור מדרבנן. ויורה האחד לאסור.

ויבוא השואל וישאל את הרב האוסר שאלה חדשה בדרכי ההוראה וההנהגה כיצד יש לנהוג במחלוקות דרבנן. אין ספק שהרב ישיב שבשל סופרים הלך אחר המיקל.

רק שחידש הגרש"ז שגם כששואלים על העניין שנחלקו בו צריך המחמיר לומר שלמרות שדעתו לאסור מכיון שיש הפוסקים להתיר הכלל בזה למעשה הוא לנהוג לקולא שלא כדעתי האוסרת
הארכת בחינם להסביר דברים ברורים מאליהם. ומאידך מה שכתבת שיש חילוק בין הוראה בזמנינו למחלוקת תנאים ואמוראים [כלפי השואלים] זאת קביעת עובדה בלי חילוק של ממש. וכבר הערנו שתלמידי בית שמאי שמעו לרבותיהם להחמיר גם באיסור דרבנן על אף שבית הלל הקילו. אבל הישוב בזה הוא פשוט כמו שכתבנו שחלוק הוראת חכם סתם מאשר הוראת רבו. [מדוע נפסק פעמים כאמוראי שהחמירו בדרבנן בזה לא התיחסנו]


ובמשה עבדו
הודעות: 43
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 31 דצמבר 2018, 03:17

נדיב לב כתב:מצוה לפרסם? הסבר למה
למה?! כדי שידעו!
כמה כבר נוהגים כך?!
הרי רבים מורים כפי שעלה בידם בס"ד להבין בסוגיא אחר שעיינו בהבנת זולתם ודחאוה, ולא מכריעים לבסוף ע"פ כללי הפסיקה כשדעתם ודעת זולתם על כף המאזניים.
[ולעומתם רבים נוקטים בשיטה של איסוף דעות כצופה מן הצד, ומכריע ע"פ כללי הפסיקה, ואינם שותפים לעמול ולחדור להבנה מעמיקה בסוגיא או אפילו באותם דעות שדנים בהם ובאים להכריע בינותם. וגם לאלו יש ללמוד מדברי הגרשז"א את גישת היסוד של להבין בעצמי את הדברים עד שעומד וצווח כך הוא ולא אחר.]

ולפע"ד העיקרון בדברי הגרשז"א הנם נ"מ אמיתית בכמה אופנים:
א. כפשוטו, שבדרבנן יש להראות פנים לשואל דאף שלדעתי אסור אולם יש מי שמתיר ובשל סופרים אתה רשאי לילך על פיו.
ב. שיש להחמיר בדאורייתא אף כשסבור להקל, ויודע שחברו מחמיר.
ג. שיש לילך אחר רוב חכמי הזמן שעסקו בנידון, ועלה בידם היפך מה שעלה בידו והוא מן המיעוט, בין לקולא בין לחומרא.
ד. שיש להתחשב בדעת החולקים בהצטרף או בשעת הדחק וכדומה, אף שהם מן המיעוט, וסברתם והבנתם בסוגיא דחויה היא אצלו אחר עיונו.

וכאן בא החילוק הבוגר, המבחין בין צד העיון והצמיחה האישית של הלומד, מכח העיון והסברא, וחידושי תורתו, לבין צד האחריות והראיה הרחבה של הפוסק והמורה, מכח כללי הפסיקה ודרכי ההוראה, ומתוך התפיסה העליונה בתוקף קדושת תורה שבע"פ, שאלו ואלו דברי אלקים חיים, ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ניתן למשה בסיני, ורק שלמעשה כללי הפסיקה הם שיכריעו.
וכמה נאה לו להגרשז"א לאמר אמירה זו, שבחיבוריו ניכרים שני המעלות הללו במדה הגונה, והועיל בהם לכלל ישראל, כח העיון והסברא לחדש, לצד האחריות המכרעת כפי כללי הפסיקה עם הכרת מצב הדור.

אשר על כן, מצוה רבה לפרסם!!!


ובמשה עבדו
הודעות: 43
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 31 דצמבר 2018, 03:24

האחד בא לגור כתב:ובכלל לא הבנתי כאן את הענין ,אמירה זאת מה משמעותה ,ממ"נ אם השואל לא קיבל עליו את הרב המחמיר כרבו אין לו צורך ומשמעות באמירה, ואם קיבל ודאי שאינו יכול להקל.
הרב אוירבך לא דיבר על "השואל", אלא על "הרב הנשאל",
וממילא משמעותה של אמירה זו כיצד על הנשאל להורות.


ובמשה עבדו
הודעות: 43
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 31 דצמבר 2018, 03:37

יעקב שלום כתב:
דרומאי כתב:תמוה ביותר, אטו גם בע''א המעיד על איסור דרבנן וע''א מכחישו, צריך המעיד לומר לשואל האי כללא דספיקא דרבנן לקולא, והלא הוא יודע נאמנה שהדבר אסור ושהעד השני משקר, ובודאי עליו לעשות כל טצדקי למנוע חברו מאיסור, וה''נ גבי חכם מאי שנא, כיון שיודע החכם שהוא איסור גמור והחכם השני טועה ומטעה, איך יורה להשואל האי כללא דבדרבנן הלך אחר המיקל וצע''ג.
לכאורה יש לחלק וכדלהלן בדברי חכמים הלך אחר המיקל פירושו שהפרשנות ניתנה לחכמים וכיון שמפרש אחד להקל הרי הדבר מותר לשואל מדינא דהיינו בהוראת חכם המיקל נקבעת המציאות לשואל שהדבר מותר שכך הכלל באיסורי חכמים וכך ההלכה אך במקום שקר של עד האחד המציאות וההלכה לא משתנה אלא שקר יש כאן ולכן מחוייב העד השני למנוע.
חזק וברוך!
ובניסוח אחר:
במחלוקת ב' חכמים, קי"ל אלו ואלו דברי אלקים חיים, וההכרעה למעשה אינה מפני שהאחד אמת והאחד שקר, אלא לפי כללי הכרעה שמסורים בידינו לפי הגיון מסויים שיש בהם. וממילא כשהאוסר אומר לשואל שיכול לילך אחר המיקל, זה עצמו האמת של האוסר גם כן, כי זה אותה תורה שהוא הבין בה בהבנה העצמית לאסור, אותה תורה אומרת שיש עוד הסבר כפי דברי המתיר, וששניהם אמת, ושבשל סופרים יש לילך אחר המיקל.
משא"כ בויכוח ב' עדים, אם ראה שהמציאות אסורה בודאי מדרבנן, כגון שראה שנפל לתבשיל בודאות בריה שלימה, ויודע שהעד השני משקר שמעיד שהיה מכוסה כל הזמן ולא נפל בו כלום, בזה אף אם המורה יכריע להקל מכח ספק דרבנן (שמן התורה בריה בטלה ורק חכמים החמירו), ראוי לו לאותו שראה שנפל, שיעמוד וישפיע בנועם שיח על בעל התבשיל שלא יאכל ממנו, כי יודע שדברי העד השני דברי שקר הם.


ובמשה עבדו
הודעות: 43
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 31 דצמבר 2018, 04:28

נדיב לב כתב:
מכל מלמדי השכלתי כתב:אני הבנתי את דבריו על מחלוקות בזמנינו. ולא על מחלוקות תנאים ואמוראים וראשונים. כי בהם יש כללים יותר ברורים איך לפסוק. ויש מסורת הוראה כהסכמת שאר גדולי כל דור.
אבל בזמננו אם נחלקים ב' פוסקים ואין פוסק אחד מהם שהסכימו עמו רוב או כל חכמי הדור. על זה נאמר מה שנאמר.[/b]
מה שכתבת שיש חילוק בין הוראה בזמנינו למחלוקת תנאים ואמוראים [כלפי השואלים] זאת קביעת עובדה בלי חילוק של ממש. וכבר הערנו שתלמידי בית שמאי שמעו לרבותיהם להחמיר גם באיסור דרבנן על אף שבית הלל הקילו. אבל הישוב בזה הוא פשוט כמו שכתבנו שחלוק הוראת חכם סתם מאשר הוראת רבו.
דברי הגרש"ז אוירבך אינם מעצמו אלא מהגמרא ע"ז (ז.) שכתוב שם, חכם אחד אוסר ואחד מתיר, בשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר המיקל.
ועיין להרמב"ן הרשב"א המאירי והר"ן במס' חולין (מג סוע"ב), שהקשו מהמבואר בעירובין (ו:) שכתוב שם, לעולם הלכה כבית הלל, והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה, כדברי בית הלל עושה. מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל עליו הכתוב אומר הכסיל בחשך הולך. אלא אי כבית שמאי, כקוליהון וכחומריהון, אי כבית הלל, כקוליהון וכחומריהון. וביארה הגמרא דהיינו במחלוקת שיש בה לכל צד קולא וחומרא, כשדרה וגולגולת, ע"ש.
ומבואר דכשצד אחד רק לקולא והשני רק לחומרא הרוצה לעשות כדברי המחמיר עושה והרוצה כדברי המיקל עושה, בין בשל תורה בין בשל סופרים, ודלא כהגמרא בע"ז הנ"ל.
ותירצו הראשונים הנ"ל, דרק בהוראה שיש בה חומרא וקולא למר וחומרא וקולא למר, דסתרן אהדדי, בזה בלבד הרוצה כפלוני עושה וכו' כדאיתא בעירובין, הא לאו הכי, מחוייב לילך ע"פ כללי הפסיקה שבמס' ע"ז.
והרמב"ן והר"ן שם בתחילה כתבו ליישב, דמתוך שמחלוקתן של ב"ש וב"ה היא מחלוקת גדולה וכל חכמי ישראל נכנסין תחתיה, ונעשית להם כשתי תורות, הרשות לכל אחד לעשות כדבריהם כדאמ' ביבמות (יד. שמבואר שם דליכא בהו לא תתגודדו דהוו כב' ב"ד), וכיון שכן, זה הרוצה להיות מכת ב"ש, ולעשות כדבריהם לעולם, רשאי הוא. (ולכאורה דמי למי שעוקר דירתו ממקום למקום שעליו לשנות מנהגי הלכה שלו כמנהגי מקום שבא שם שהונהגו ע"פ רבותיהם, כדאמרי' במתני' פסחים פרק מקום שנהגו. וה"נ שרוצה להיות מכת ב"ד השני שבעירו, כב"ה, הו"ל כעוקר דירתו דהתם, שעוקר ממרות אחת למרות אחרת.) אלא שאח"כ הקשו על זה, דהא בעירובין ז. מבואר דה"ה נמי היכא דמשכחת תרי תנאי או תרי אמוראי דפליגי ולא אתמר הלכתא כמאן, שיעשה כאחד לחומרא ולקולא, ועל כרחין דלאו דוקא דומיא דמחל' ב"ש וב"ה שההיא מחלוקת גדולה. ולכן תירצו כדאמרן.
וע"ע למרן היביע אומר זיע"א בספרו מאור ישראל (עירובין ו.) שגם עמד בסתירה זו, והבי"ד הג' חזו"א (יו"ד סי' קנ סק"א) שלמד מההיא דעירובין, דכל שהוא רבו, דהיינו שקרוב לו ושומע שמועותיו תמיד ברוב המצוות, רשאי לילך אחריו בין בשל תורה ובין של דברי סופרים, אף שיש עליו חולקים, ואם שניהם רבותיו, בזה אמרינן הרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה כדברי ב"ה עושה, ע"ש. והקשה עליו במאור ישראל כקושיית הרמב"ן והר"ן הנ"ל, ושוב צידד ליישב בזה מדיליה ע"ש. וע"ע במה שהבהיר דעתו בקובץ משנת יוסף גליון יג (סי' א-ג), שהעיקר לשיטתו דלא כהג' חזו"א בזה, אלא לילך אחר כללי הפסיקה אף במחלוקת אחרוני דורנו ובדברים המתחדשים, ע"ש. והיינו מכח ההיא דעירובין, וכדמוכח מהרמב"ן והרשב"א ושאר ראשונים הנ"ל. (מצורף
16 גליון יג-תשרי חשון תשע''ו.pdf
)

ונראה עדיין, שאם ישאל השואל מה לי ולהכניס ראשי בכל הדברים הגדולים הללו, אני עושה לי רב וגמרנו, מה שיאמר לי קדוש?
אולם בזה אה"נ, לא מבעיא לשיטת הגאון חזו"א הנ"ל דהוא לכתחילה, אלא אף לשיטת המאור ישראל הנ"ל, עדיין לא דיבר מצד השואל, שהרי מה יש לו לעשות כאשר אינו יודע את ההלכה, מלבד לשאול את רבו?!
אלא עיקר הנידון לגבי הרב הנשאל, היאך עליו להורות, האם ע"פ שיקול דעתו הבלעדית, או ע"פ מכלול הדעות אחר שעיין בסוגיא ומכניס את דעתו במכלול השיקולים?
ובזה, מהגאון חזו"א שכתב שיכול לעשות לו רב ולילך כרבו, משמע שכל אחד פוסק את דעתו, וממילא השואל עושה כדעת רבו. ואילו במאור ישראל לומד שאין הנשאל להורות ע"פ דעתו לבד רק ע"פ הכללים אחר שלוקח בחשבון את מכלול הדעות.
ונמצא שבזה דעת הגרש"ז אוירבך ומרן היבי"א זיע"א שוה על הרב הנשאל להורות כפי כללי ההוראה במכלול הדעות,
ואילו הגאון חזו"א סובר שהחכם רשאי להורות כפי שהבין בעצמו בסוגיא, ואז השואל רשאי לילך אחר רב אחד בין להקל בין להחמיר ואפילו בשל תורה.

כך נלע"ד בביאור המחלוקת בזה בס"ד
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


האחד בא לגור
הודעות: 1206
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 151 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי האחד בא לגור » 31 דצמבר 2018, 08:57

ובמשה עבדו כתב:
האחד בא לגור כתב:ובכלל לא הבנתי כאן את הענין ,אמירה זאת מה משמעותה ,ממ"נ אם השואל לא קיבל עליו את הרב המחמיר כרבו אין לו צורך ומשמעות באמירה, ואם קיבל ודאי שאינו יכול להקל.
הרב אוירבך לא דיבר על "השואל", אלא על "הרב הנשאל",
וממילא משמעותה של אמירה זו כיצד על הנשאל להורות.
איו שום משמעות להוראה שאין לה משמעות אצל ההוא שהרב מורה לו ,ואינם רק מילים בעלמא.


ובמשה עבדו
הודעות: 43
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 31 דצמבר 2018, 11:29

האחד בא לגור כתב:
ובמשה עבדו כתב:הרב אוירבך לא דיבר על "השואל", אלא על "הרב הנשאל",
וממילא משמעותה של אמירה זו כיצד על הנשאל להורות.
אין שום משמעות, להוראה, שאין לה משמעות אצל ההוא שהרב מורה לו, ואינם רק מילים בעלמא.
נו, זה הענין, הרי זוהי הדעה הרווחת, וכפי שכתב הרב "האחד בא לגור", שאם הבנתי נכון, כוונתו, שאין לחכם ב' לייחס משמעות לדעת חכם א', כשבא להורות לשואל שהוא תלמיד של חכם ב'. ומסתמא הסברא בזה מפני שהשואל קיבל עליו את דעתו של חכם ב', ומה לנו לערב כאן דעתו של חכם א'.
ובאמת מחמת התפיסה הרווחת הזאת, לכן רבים מן המורים נוהגים כך, שאחר שמבינים מה דעתם בסוגיא אחר העיון בצדדי הנידון, נוקטים את הנראה לדעתם בסוגיא גם לענין הוראה בלא לקחת בחשבון את דעות החולקים. ולכאורה לא היה נראה בזה חיסרון.

אולם כאן בא חידושו של הגרש"ז אוירבך זצוק"ל שמשנה את כל התפיסה והיחס לנושא של ההוראה.
והוא, דלאחר החלק העיוני האישי שהוא חשוב ביותר, והוא עיקר ה'לימוד', ותפקידו בעיקר להעצים ולאחד את הלומד עם התורה, בא חלק ה'הוראה', שאין עיקר עניינו כלפי ה'לומד', אלא כלפי 'עם ישראל ועולמו של הקב"ה', להנחיל לשואליו ושומעי לקחו, את דעת התורה ורצון ה', היאך לנהוג במציאות כזו או אחרת.
ולענין דעת התורה ורצון ה', מה לי שהשואל בחר לסמוך על חכם ב', הרי אינו מבקש מחכם ב' לעשות את רצונו ודעתו האישית של חכם ב', כי הוא אינו הבורא ואינו נותן התורה, אלא מבקש ממנו לעשות רצון בוראנו.
ולזה אמר הגרש"ז אוירבך, דמכיון ש'דעת התורה' היא רצון ה', והרי 'דעת התורה' אינה דעת חכם ב' או חכם א' בלבד, דאלו ואלו דברי אלקים חיים אף שדעותיהם הפוכים זמ"ז (עי' ריטב"א עירובין יג:), אלא דעת התורה היא התוצאה המתקבלת ממשקל והערכת כלל הדעות של החכמים שעסקו בנידון, לכן צריך חכם ב' להורות לשואל את מה שמבקש ממנו, דהיינו את רצון ה' שהוא דעת התורה שנתקבלה מהכרעה ממוצעת בשיקול נכון של מכלול הדעות המצויות בנידון.

ואם בחלק הלימוד האישי שעיקרו לאחד את הלומד עם התורה, ה'קו המנחה' הוא ה'תחושה האישית בחיבור השלם' של הלומד עם הביאור בסוגיא או בדברי המפרש, בדעתו ולבו ונפשו של הלומד כדבעי. אולם בחלק ההוראה לציבור שעיקרו להיות שותף עם הקב"ה בהעמדת העולם על מתכונתו כרצון ה', בזה ה'קו המנחה' אינו אלא 'הראיה הכוללת והשיקול הממוצע והנכון' שהוא רצון ה' היאך לנהוג במציאות זו או אחרת.

ולכן יש כאן הסתכלות חדשה ומפעימה מהגרש"ז אוירבך,
ושוב מצוה לפרסם!


יהודי
הודעות: 2014
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 341 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי יהודי » 31 דצמבר 2018, 11:34

לא ראיתי שם בפנים, אבל כנראה כוונת הגרש"ז לאופן בו ברור שיש ב' צדדים, והאחד מכריע לחומרא מחמת שכך נראה לו יותר בסוגיא או מחמת שקיבל כן, והשני מיקל כדין.
אך באופן שלא ברור שיש לצד השני על מה לסמוך משום שהוא נגד הכרעת ההלכה הפשוטה וכדומה, מאוד קשה להבין דברי הגרש"ז, ומסתמא אין לזה כוונתו.


ובמשה עבדו
הודעות: 43
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 31 דצמבר 2018, 12:21

מכל מלמדי השכלתי כתב:בשו"ת מנחת שלמה להגרש"ז אויערבך (ח"א סימן מ"ה)
נראה דצ"ל סימן מד


ובמשה עבדו
הודעות: 43
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 31 דצמבר 2018, 12:34

יהודי כתב:לא ראיתי שם בפנים, אבל כנראה כוונת הגרש"ז לאופן בו ברור שיש ב' צדדים, והאחד מכריע לחומרא מחמת שכך נראה לו יותר בסוגיא או מחמת שקיבל כן, והשני מיקל כדין.
אך באופן שלא ברור שיש לצד השני על מה לסמוך משום שהוא נגד הכרעת ההלכה הפשוטה וכדומה, מאוד קשה להבין דברי הגרש"ז, ומסתמא אין לזה כוונתו.
מה כוונתו "ברור" שיש ב' צדדים, למי ברור?
כי הגרשז"א דייק בלשונו לאמר: שאף אם האוסר עומד וצווח ככרוכיא על המתיר שהוא טועה עכ"ל.
ולא הצריך להוראה הנזכרת אלא תנאי אחד שכתב: מ"מ אם גם המתיר הוא חכם שהגיע להוראה. עכ"ל.

אבל מ"ש הרב "יהודי" במקרה שאין ע"מ לסמוך "שהוא נגד הכרעת ההלכה הפשוטה", בזה לכאורה אין אומרים בכלל את הכלל דבשל סופרים הלך אחר המיקל.
בגמרא שם נאמר זאת על "היה חכם אחד אוסר וחכם אחד מתיר", אבל מסתבר שברוב כבר משתנה הדין, וכן ע"פ נתונים אחרים שמשנים כללי הפסיקה, משתנה ההכרעה.

הגרשז"א לא בא "לחדש" כלל בהוראה, אלא להחזיר את המחוגים למקום, שההוראה לא תהיה משוחדת או מצומצמת לפי ראיה אישית נקודתית, אלא נטרלית, וע"פ ראיה רחבה בהבנת התורה.


יהודי
הודעות: 2014
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 341 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי יהודי » 31 דצמבר 2018, 12:40

כיצד אפשר להתייחס לדעתו של חכם כאשר ברור שהוא טועה?


ובמשה עבדו
הודעות: 43
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 31 דצמבר 2018, 13:16

יהודי כתב:כיצד אפשר להתייחס לדעתו של חכם כאשר ברור שהוא טועה?
באמונת קדושת תורה שבעל פה שכל דברי חכמיה שבכל דור ודור הם דברי אלקים חיים.
[כמבואר בריטב"א עירובין (יג:) ובמהרש"ל בהקדמת ים של שלמה לבבא קמא, ע"ש ותרווה נחת מרובה.]
כלומר, ואז נבין שגם אם "לי" ברור שהוא טועה, אבל "לו" ברור שהוא צודק, וממילא לענין הכרעת ההלכה יש כללים שמבוססים על הגיון נכון ונטרלי היאך יש להורות.

וראה חידוש מפליא ומרנין בריטב"א בכתובות (נז.) וז"ל: דטפי שייך לומר דפליגי רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי גופייהו, שזה אומר מה שנראה לו לפי דעתו וזה אומר מה שנראה לו לפי דעתו, ולא תשקר חד מינייהו, אלא אלו ואלו דברי אלקים חיים. אבל כשאנו אומרים שהתלמידים חולקים בדברי רבותיהם, זה אומר כך אמר וזה אומר כך אמר, נראה דחד מינייהו משקר או שכח קבלתו, והא ליכא למימר כל היכא דאפשר, וכדפירש רש"י ז"ל. ואע"ג דהא פליגי רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי אליבא דתנאי במאי פליגי, התם נמי בסברא פליגי, שהרי לא למדו מן התנאים ולא קבלו מהם, אלא שאומר כל אחד מאלו האמוראים, מה שנראה לו שהוא ראוי לומר שנחלקו התנאים. ע"כ. וע"ע בערוך לנר (יבמות צו: ד"ה שנקרע).
למדנו מדבריו, שדוקא אם החולקים אינם משתפים כח עיונם וסברתם ע"מ לדלות את המשמעות מדברי התורה שבכתב ושבעל פה, אלא חולקים הם על המציאות מכח שמיעתם או זכרונם בלבד, בזה אמרינן דמכיון שהמציאות היתה אחת ולא שניים, ממילא עדות השני בטלה וריקה.
אבל כל שהמחלוקת נובעת מכח העיון והסברא לדלות משמעות דעת התורה, בזה אף אם כל מה שהגיעו לסברתם היה רק מתוך מה שנראה להם לפרש בדבריו של אחד החכמים, והוא בודאי לא נתכוין לשני הצדדים ההפכיים, מ"מ כיון שדעתם נמשכה ועלתה בכח העיון והסברא בדברי התורה, לכן כל צד הוא דברי אלוקים חיים ממש. והדברים תואמים ממש למ"ש מהרש"ל שם בהבנת הדברים בטעמם, עי' עליו.


יהודי
הודעות: 2014
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 341 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי יהודי » 31 דצמבר 2018, 13:18

אין לי מושג מה ענית על מה ששאלתי, לדוגמא יש ש"ך שאומר דין ברור, בא חכם בימינו וחולק על הש"ך מצד עצמו ללא שיש עוד חולקים בזה על הש"ך, וכי יש ענין להתייחס לדעתו של אותו חכם?


ובמשה עבדו
הודעות: 43
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 31 דצמבר 2018, 14:40

יהודי כתב:אין לי מושג מה ענית על מה ששאלתי, לדוגמא יש ש"ך שאומר דין ברור, בא חכם בימינו וחולק על הש"ך מצד עצמו ללא שיש עוד חולקים בזה על הש"ך, וכי יש ענין להתייחס לדעתו של אותו חכם?
ברור שאין הכוונה אלא על מחלוקת בני אותו הדור,
שהרי אמוראים לא יכולים לחלוק על תנאים (אלא לענין פירוש אבל לא לענין הכרעה בהלכה). ראשונים לא יכולים לחלוק על גאונים (כמ"ש הראב"ד והרא"ש ועוד ראשונים.) ואחרונים לא יכולים לחלוק על ראשונים (לענין הלכה.) ואף שמסתמא גם בכזו מחלוקת האמת היא שאו"א דא"ח, אולם לענין הכרעה הלכתית הסברא נותנת שדורות קודמים דעתם ולבם היו רחבים ועמוקים וצלולים יותר וכמותם יש להכריע.

אולם עדיין הני מילי כשחולק על קדמון בסברא גרידא, או בפירוש לשון, וגם שמסתמא אותו קדמון לקח בחשבון אפשרות זו ובחר בזולתה.
אבל כאשר בן דורנו ידלה בדברים נכוחים מדברי רבותינו הראשונים, או מכמה מגדולי האחרונים כגון החת"ס הנו"ב הגרע"א ועוד, דמוכחא מלתא שסוברים דלא כהש"ך, נמצא שהוא עצמו לא חולק על הש"ך כלל, רק הוא מבין שכל אלו האחרונים חולקים על הש"ך, ולכן לדעתו יש להכריע כמותם מכח כללי הפסיקה.

ולכן גם אם יבא חכם בן דורו ויחלוק עליו בהבנה זו עצמה האם נחלקו אותם אחרונים על הש"ך או לא, הנה כל עוד ישאר ויכוח בין הני תרי צנתרי דדהבא, וכל אחד עומד וצווח ככרוכיא שהשני טועה, ושהצדק בודאי רק עמו בהכרעת ההלכה, לזה כהש"ך ולזה כהאחרונים שלדעתו חולקים על הש"ך, הנה כיון שמדובר ב"חכם שהגיע להוראה", כלשונו וכתנאו של הגרש"ז אוירבך, הלכך אמרינן בפה מלא דבשל סופרים הלך אחר המיקל.
אא"כ רוב חכמי ההזמן שיעסקו בנידון יסכימו שאין שום מחלוקת בין הש"ך לאותם אחרונים, ונמצא שדעתו של החכם הלזה בהבנת דברי האחרונים יחידאה היא, ולפעמים אף דעה דחויה, בזה ודאי שאין להכריע כמותה, שלא בזה נאמר בשל סופרים הלך אחר המיקל.
[על אף שגם דברי אותו חכם יחיד, הם דברי אלקים חיים וכאמור, אלא שאין הלכה כדבריו.]

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי
הודעות: 819
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 31 דצמבר 2018, 14:58

יהודי כתב:לא ראיתי שם בפנים, אבל כנראה כוונת הגרש"ז לאופן בו ברור שיש ב' צדדים, והאחד מכריע לחומרא מחמת שכך נראה לו יותר בסוגיא או מחמת שקיבל כן, והשני מיקל כדין.
אך באופן שלא ברור שיש לצד השני על מה לסמוך משום שהוא נגד הכרעת ההלכה הפשוטה וכדומה, מאוד קשה להבין דברי הגרש"ז, ומסתמא אין לזה כוונתו.
כדי לדון בשאלתך חובה להקדים.

א. השואל ניגש לרב כי ההלכה לא ברורה לו. אם ברור לו שהרב "טועה" אז סימן שאין לו שאלה.

ב. אך לעצם הקביעה שהרב טועה: בדורנו החצוף יש כאלו שלא הגיעו להוראה בדיני איסור והיתר וכדומה. אך כבר בקיאים בהסמכת חכמים מי מהם ראוי להורות ומי לא.
אך האמת הפשוטה והצרופה אינה כן. הדרך היא שרק מי שהגיע להוראה ויודע בטיב בני אדם הוא יכול להחליט מי מוסמך להורות.

ג. וכעת לשאלתך: לשואל יש שאלה. ויש בה מחלוקת בין ב' פוסקים שהגיעו להוראה. את התשובה הוא לא יודע. אך ברור לו שאחד הרבנים שהגיעו להוראה טועה...

איך זה יכול להיות?


האחד בא לגור
הודעות: 1206
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 151 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי האחד בא לגור » 31 דצמבר 2018, 15:00

ובמשה עבדו כתב:
האחד בא לגור כתב:
ובמשה עבדו כתב:הרב אוירבך לא דיבר על "השואל", אלא על "הרב הנשאל",
וממילא משמעותה של אמירה זו כיצד על הנשאל להורות.
אין שום משמעות, להוראה, שאין לה משמעות אצל ההוא שהרב מורה לו, ואינם רק מילים בעלמא.
נו, זה הענין, הרי זוהי הדעה הרווחת, וכפי שכתב הרב "האחד בא לגור", שאם הבנתי נכון, כוונתו, שאין לחכם ב' לייחס משמעות לדעת חכם א', כשבא להורות לשואל שהוא תלמיד של חכם ב'. ומסתמא הסברא בזה מפני שהשואל קיבל עליו את דעתו של חכם ב', ומה לנו לערב כאן דעתו של חכם א'.
ובאמת מחמת התפיסה הרווחת הזאת, לכן רבים מן המורים נוהגים כך, שאחר שמבינים מה דעתם בסוגיא אחר העיון בצדדי הנידון, נוקטים את הנראה לדעתם בסוגיא גם לענין הוראה בלא לקחת בחשבון את דעות החולקים. ולכאורה לא היה נראה בזה חיסרון.

אולם כאן בא חידושו של הגרש"ז אוירבך זצוק"ל שמשנה את כל התפיסה והיחס לנושא של ההוראה.
והוא, דלאחר החלק העיוני האישי שהוא חשוב ביותר, והוא עיקר ה'לימוד', ותפקידו בעיקר להעצים ולאחד את הלומד עם התורה, בא חלק ה'הוראה', שאין עיקר עניינו כלפי ה'לומד', אלא כלפי 'עם ישראל ועולמו של הקב"ה', להנחיל לשואליו ושומעי לקחו, את דעת התורה ורצון ה', היאך לנהוג במציאות כזו או אחרת.
ולענין דעת התורה ורצון ה', מה לי שהשואל בחר לסמוך על חכם ב', הרי אינו מבקש מחכם ב' לעשות את רצונו ודעתו האישית של חכם ב', כי הוא אינו הבורא ואינו נותן התורה, אלא מבקש ממנו לעשות רצון בוראנו.
ולזה אמר הגרש"ז אוירבך, דמכיון ש'דעת התורה' היא רצון ה', והרי 'דעת התורה' אינה דעת חכם ב' או חכם א' בלבד, דאלו ואלו דברי אלקים חיים אף שדעותיהם הפוכים זמ"ז (עי' ריטב"א עירובין יג:), אלא דעת התורה היא התוצאה המתקבלת ממשקל והערכת כלל הדעות של החכמים שעסקו בנידון, לכן צריך חכם ב' להורות לשואל את מה שמבקש ממנו, דהיינו את רצון ה' שהוא דעת התורה שנתקבלה מהכרעה ממוצעת בשיקול נכון של מכלול הדעות המצויות בנידון.

ואם בחלק הלימוד האישי שעיקרו לאחד את הלומד עם התורה, ה'קו המנחה' הוא ה'תחושה האישית בחיבור השלם' של הלומד עם הביאור בסוגיא או בדברי המפרש, בדעתו ולבו ונפשו של הלומד כדבעי. אולם בחלק ההוראה לציבור שעיקרו להיות שותף עם הקב"ה בהעמדת העולם על מתכונתו כרצון ה', בזה ה'קו המנחה' אינו אלא 'הראיה הכוללת והשיקול הממוצע והנכון' שהוא רצון ה' היאך לנהוג במציאות זו או אחרת.

ולכן יש כאן הסתכלות חדשה ומפעימה מהגרש"ז אוירבך,
ושוב מצוה לפרסם!
לא הבנת את השאלה, והכברת במילים שאינם ממין הענין.
כשאנו אומרים שכך החכם צריך להורות פירוש המשפט הוא, שישנה משמעות הלכתית לגבי החכם המורה לאיסור ,(שהרי הנושא כאן הוא לא פסיכולגי להרגיע את השואל).
וזה מה ששאלתי ,שכיון שדינו של השואל בלאו הכי הוא לקולא, ודינו של המורה כלפי עצמו הוא נשאר לחומרא, א"כ אין כאן משמעות הלכתית כלל להוראה .
וכל הנושא שיתכן לדון עליו , הוא רק כלפי שאלה של לאפרושי מאיסורא ,שפירושו שאדם שרואה שחבירו עובר על איסור חייב להפרישו ואף להכותו ,בזה אפשר לדון שכיון שמסקנת חבירו ע"פ מה שיצא לו בסוגיא שכך הדין ,א"כ הרי שחבירו עושה כדין ואין כאן ענין הפרשה מאיסור ,וע"ז כתבתי שענין זה אינו קשור למושג הוראה ,אלא הוא שאלה כללית אף בשני מורים שאחד מהם מחמיר והשני מיקל, שבזה אין המחמיר חייב להפריש את המיקל .


ובמשה עבדו
הודעות: 43
הצטרף: 19 דצמבר 2018, 10:19
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי ובמשה עבדו » 31 דצמבר 2018, 15:11

מחילה מכבודו, אולם זהו חידושו של הרב אוירבך, שאכן יש "משמעות הלכתית" גם לגבי החכם המורה לאיסור, ולא רק פסיכולוגית להרגיע את השואל.
והטעם לכך מפני שדעתו של המתיר גם היא דעה של חכם בישראל, ולכן ההוראה אינה מתקבלת רק מדברי עצמו של האוסר, אלא מדברי עצמו בצירוף דברי זולתו, ומה שיצא מהמכלול הזה, כך יש להורות ב"משמעות ההלכתית".
ולכן גם מ"ש "שדינו של השואל בלאו הכי לקולא ושל המורה כלפי עצמו בלאו הכי לחומרא", לדברי הרב אוירבך זו עצמה חלק מההבנה הרווחת, והוא מחדש דלא היא, אלא בין לגבי השואל בין לגבי המורה יש כאן מכלול של ב' דעות שמשניהם יחד יוצאת הכרעה עם כל המשמעות ההלכתית שלה, ש"בשל סופרים הלך אחר המיקל".

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי
הודעות: 819
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 31 דצמבר 2018, 15:12

מכל מלמדי השכלתי כתב:
יהודי כתב:לא ראיתי שם בפנים, אבל כנראה כוונת הגרש"ז לאופן בו ברור שיש ב' צדדים, והאחד מכריע לחומרא מחמת שכך נראה לו יותר בסוגיא או מחמת שקיבל כן, והשני מיקל כדין.
אך באופן שלא ברור שיש לצד השני על מה לסמוך משום שהוא נגד הכרעת ההלכה הפשוטה וכדומה, מאוד קשה להבין דברי הגרש"ז, ומסתמא אין לזה כוונתו.
כדי לדון בשאלתך חובה להקדים.

א. השואל ניגש לרב כי ההלכה לא ברורה לו. אם ברור לו שהרב "טועה" אז סימן שאין לו שאלה.

ב. אך לעצם הקביעה שהרב טועה: בדורנו החצוף יש כאלו שלא הגיעו להוראה בדיני איסור והיתר וכדומה. אך כבר בקיאים בהסמכת חכמים מי מהם ראוי להורות ומי לא.
אך האמת הפשוטה והצרופה אינה כן. הדרך היא שרק מי שהגיע להוראה ויודע בטיב בני אדם הוא יכול להחליט מי מוסמך להורות.

ג. וכעת לשאלתך: לשואל יש שאלה. ויש בה מחלוקת בין ב' פוסקים שהגיעו להוראה. את התשובה הוא לא יודע. אך ברור לו שאחד הרבנים שהגיעו להוראה טועה...

איך זה יכול להיות?
לאחר כתבי כל זאת העירוני בפרטי שכוונת ר' @יהודי היא על הרב החולק לחומרא. ואם כך אני מבטל את התקיפות שבהודעתי הקודמת. אך עדין יש להשיב. כמעט בכל מחלוקת עקרונית בפירוש הסוגיות והכרעת ההלכה כל צד סבור באופן מוחלט שהוא צודק והחולק טועה.
לכן כתב הגרש"ז שאם השני הוא בר הוראה יש מקום לדעתו. כי חלילה לסמוך על דעת החולק (שחלק בתוקף ו"צווח ככרוכיא") אם דעתו של המיקל נחשבת.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי
הודעות: 819
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 31 דצמבר 2018, 15:15

מכל מלמדי השכלתי כתב:ראיתי היום חידוש נפלא בשו"ת מנחת שלמה להגרש"ז אויערבך (ח"א סימן מ"ה) ואמרתי לפרסמו כאן לתועלת הציבור. וזה לשונו:

"וחושבני שהבא לשאול משני חכמים ואחד אוסר ואחד מתיר, כיון דכללא הוא דבשל סופרים הלך אחר המיקל כמו"ש בגמ' ע"ז דף ז' ע"א, מסתבר שאף אם האוסר עומד וצווח ככרוכיא על המתיר שהוא טועה, מ"מ אם גם המתיר הוא חכם שהגיע להוראה, נראה שאם לאחר גמר הויכוח בין האוסר והמתיר יחזור שוב השואל וישאל אותם כיצד עלי להתנהג, מסתבר שגם האוסר צריך לומר לו האי כללא שבדרבנן הלך אחר המיקל."
עכ"ל
וכעת חידה: בהקשר לאיזו מחלוקת כתב הגרש"ז אויערבך את הציטוט שבראש האשכול?

סמל אישי של משתמש

אברך
הודעות: 471
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 281 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מציאה נפלאה בעניין מחלוקות הלכתיות בדרבנן

שליחה על ידי אברך » 31 דצמבר 2018, 15:33

מכל מלמדי השכלתי כתב:
מכל מלמדי השכלתי כתב:ראיתי היום חידוש נפלא בשו"ת מנחת שלמה להגרש"ז אויערבך (ח"א סימן מ"ה) ואמרתי לפרסמו כאן לתועלת הציבור. וזה לשונו:

"וחושבני שהבא לשאול משני חכמים ואחד אוסר ואחד מתיר, כיון דכללא הוא דבשל סופרים הלך אחר המיקל כמו"ש בגמ' ע"ז דף ז' ע"א, מסתבר שאף אם האוסר עומד וצווח ככרוכיא על המתיר שהוא טועה, מ"מ אם גם המתיר הוא חכם שהגיע להוראה, נראה שאם לאחר גמר הויכוח בין האוסר והמתיר יחזור שוב השואל וישאל אותם כיצד עלי להתנהג, מסתבר שגם האוסר צריך לומר לו האי כללא שבדרבנן הלך אחר המיקל."
עכ"ל
וכעת חידה: בהקשר לאיזו מחלוקת כתב הגרש"ז אויערבך את הציטוט שבראש האשכול?
שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן מד
קניית פירות שביעית מחנוני המסתמך על היתר מכירה

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים