מבין ענין אמר:היכן מצינו פסוק בתנ"ך שיש בו 8 הטיות של אותו שורש [כמו - שמע, שמעתי, שמועות, משמע וכד']
אולי תתן רמז.מבין ענין אמר:מבין ענין אמר:היכן מצינו פסוק בתנ"ך שיש בו 8 הטיות של אותו שורש [כמו - שמע, שמעתי, שמועות, משמע וכד']
לגלות, או לתת עוד זמן?
אברך אמר:מבין ענין אמר:מבין ענין אמר:היכן מצינו פסוק בתנ"ך שיש בו 8 הטיות של אותו שורש [כמו - שמע, שמעתי, שמועות, משמע וכד']
כוונת להתשובה הנכונהאחד התלמידים אמר:אם הוא שחט ע"מ שהוא יעשה זריקה שלא לשמה או לאחר זמנה. בכהן זה פסול, אבל מאחר שזריקה פסול בזר זה לא נחשב ע"מ לעשרות זריקה פסולה שאין זה זריקה. [מונח לי בראש שאין זה כ"כ פשוט, אבל אין לי הזמן לברר את זה.]אמלתרא אמר:האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
לכאורה אין הבדל אם הכהן יחשוב שהישראל יעשה זריקה חוץ לזמנה או הישראל יחשוב שהוא בעצמו יעשה זריקה חוץ לזמנה בשניהם זה לא יהיה פיגול, וכמו כן אין הבדל אם הישראל יחשוב שהכהן יעשה זריקה או הכהן יחשוב שהוא עצמו יעשה זריקה בשניהם זה יהיה פיגול,אחד התלמידים אמר:אם הוא שחט ע"מ שהוא יעשה זריקה שלא לשמה או לאחר זמנה. בכהן זה פסול, אבל מאחר שזריקה פסול בזר זה לא נחשב ע"מ לעשרות זריקה פסולה שאין זה זריקה. [מונח לי בראש שאין זה כ"כ פשוט, אבל אין לי הזמן לברר את זה.]אמלתרא אמר:האיך יתכן קרבן שאם נשחט על ידי כהן [באיזה אופן] יהא פסול,
ואם אותו הקרבן היה נשחט על ידי ישראל [באותו אופן ממש] היה כשר?
קשור לדף כו:?דרומאי אמר:חידה ללומדי בבא קמא:
היכי משכחת לה שאדם הרואה כלי נופל מראש הגג ועתיד לישבר, ואם יצילנו ע''י כרים וכסתות יתחייב לשלם על הכלי (לכה''פ חלק משויו), ואילו אם לא יצילנו יהא פטור.
כן, ולתחילת הפרק דף י''ז.חגי פאהן אמר:קשור לדף כו:?דרומאי אמר:חידה ללומדי בבא קמא:
היכי משכחת לה שאדם הרואה כלי נופל מראש הגג ועתיד לישבר, ואם יצילנו ע''י כרים וכסתות יתחייב לשלם על הכלי (לכה''פ חלק משויו), ואילו אם לא יצילנו יהא פטור.
לא הבנתי אם יציל על מה ישלם?דרומאי אמר:חידה ללומדי בבא קמא:
היכי משכחת לה שאדם הרואה כלי נופל מראש הגג ועתיד לישבר, ואם יצילנו ע''י כרים וכסתות יתחייב לשלם על הכלי (לכה''פ חלק משויו), ואילו אם לא יצילנו יהא פטור.
על נזק אחר שנעשה בכלי.האחד בא לגור אמר:לא הבנתי אם יציל על מה ישלם?דרומאי אמר:חידה ללומדי בבא קמא:
היכי משכחת לה שאדם הרואה כלי נופל מראש הגג ועתיד לישבר, ואם יצילנו ע''י כרים וכסתות יתחייב לשלם על הכלי (לכה''פ חלק משויו), ואילו אם לא יצילנו יהא פטור.
א. עבד כנעני יש צד לומר שהוא נעשה גדול בן שתים עשרה שנה ויום אחד, ואם שחררוהו בעליו בשנתו הי"ג – חוזר להיות קטן. כן כתב בפרדס יוסף בפרשת ויקרא (א ד).משיב כהלכה אמר:גדול שהתחייב במצוות למשך תקופה של כמה חודשים ושוב נהיה קטן הפטור מהמצוות....
אולי יגלה לנו כבודו מה הפיתרון?דרומאי אמר:על נזק אחר שנעשה בכלי.האחד בא לגור אמר:לא הבנתי אם יציל על מה ישלם?דרומאי אמר:חידה ללומדי בבא קמא:
היכי משכחת לה שאדם הרואה כלי נופל מראש הגג ועתיד לישבר, ואם יצילנו ע''י כרים וכסתות יתחייב לשלם על הכלי (לכה''פ חלק משויו), ואילו אם לא יצילנו יהא פטור.
במבי אמר:כיצד ייתכן שמצווה אחת מתרי"ג מצוות ייתכן שאנשי השוק והרחוב מקיימים אותה מספר פעמים ביום והאנשים שומרי המצוות אף לא פעם אחת בימי חייהם?
מבין ענין אמר:במבי אמר:כיצד ייתכן שמצווה אחת מתרי"ג מצוות ייתכן שאנשי השוק והרחוב מקיימים אותה מספר פעמים ביום והאנשים שומרי המצוות אף לא פעם אחת בימי חייהם?
אולי "והשיב"?... רק ששומרי מצוות נראה לי יותר מקיימים אותה, הגם שאלה שלא - יותר נתקלים בה...
מבין ענין אמר:במבי אמר:כיצד ייתכן שמצווה אחת מתרי"ג מצוות ייתכן שאנשי השוק והרחוב מקיימים אותה מספר פעמים ביום והאנשים שומרי המצוות אף לא פעם אחת בימי חייהם?
אולי "והשיב"?... רק ששומרי מצוות נראה לי יותר מקיימים אותה, הגם שאלה שלא - יותר נתקלים בה...
ובכן זה הפתרון:זקן ויושב בישיבה אמר:אולי יגלה לנו כבודו מה הפיתרון?
וע' ברמב"ן על התורה בפרשת יתרו על הפסוק כבד את אביך ואת אמך שהתורה לא היתה צריכה להאריך ולהסביר איך בדיוק לכבד כי דבר הלמד מענינו שכמו שעל הקב"ה כתוב אנוכי ה' אלוקיך ולא יהיה לך וכו' כך גם ביחס לאביו ואמו אסור לכפור בהם ולומר לאביו אין אתה אבי וכו', וכמו שביחס להקב"ה כתוב לא תשא שם ה"א לשווא כך גם ביחס לאביו ואמו אסור להשבע בשמם לשווא אלא אדרבה יש מצוה להשבע בשם אביו ואמו על דבר אמת עיי"שבמבי אמר:מבין ענין אמר:במבי אמר:כיצד ייתכן שמצווה אחת מתרי"ג מצוות ייתכן שאנשי השוק והרחוב מקיימים אותה מספר פעמים ביום והאנשים שומרי המצוות אף לא פעם אחת בימי חייהם?
אולי "והשיב"?... רק ששומרי מצוות נראה לי יותר מקיימים אותה, הגם שאלה שלא - יותר נתקלים בה...
כתוב בספר במצוות לרמב"ם מצוות עשה ז'
המצווה השביעית היא שציוונו להשבע בשמו יתעלה כנצטרך לקיים דבר מן הדברים או להכחישו כי בזה הגדולה לשם יתעלה וכבוד ועילוי הוא והוא אמרו ובשמו תשבע.
(כמי שגר בעיר חילונית למהדרין אני יכול לומר שאכן שהעם הפשוט הנשבע בשם ה' אכן נוקט כך ברגע שרוצה לומר את האמת ולא סתם אמירה ללא כוונה ונשמה)
יפה מאוד ויישר כוחו.דרומאי אמר:ובכן זה הפתרון:זקן ויושב בישיבה אמר:אולי יגלה לנו כבודו מה הפיתרון?
הזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו הזורק חייב והמשבר פטור דמנא תבירא תבר. ופשוט שאין חילוק אם השני שבר את הכלי, או שלא שברו אלא שטמאו, דקי''ל המטמא חייב לשלם, וכגון בכלי חרס שאין לו טהרה במקוה. אלא דה''מ אם הכלי נשבר לבסוף, אולם אם לא נשבר לבסוף כגון שהצילו ע''י כרים וכסתות- הרי נמצא למפרע שלא הי' מנא תבירא.
ולפי''ז המטמא כלי שנזרק מראש הגג- אם לא הצילו פטור, ואם הצילו חייב על מה שטימאו.
(גם למ''ד היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק חייב מדרבנן)
א. אכן להרמב''ן יש לעיין ואני דברתי לפי שאר הראשונים, אולם ר' ברוך בער נקט דגם הרמב''ן מודה לסברת המשכנות יעקב דכל שלא נעשה מעשה בגוף הכלי לא שייך לפטור מצד שאין לו דמים, אלא שהרמב''ן סובר דגם למ''ד בתר תבר מנא אזלינן חשיב שנכשה מעשה בגוף הכלי. ולפי''ז נראה דה''מ אם נשבר לבסוף, אך אם הציל הכלי ע''י כרים וכסתות הרי פקע למפרע המעשה שנעשה בו, ונשאר רק דאין לו דמים מצד המצב שהי' בו, וזה אינו פוטר מתשלומין.זקן ויושב בישיבה אמר:יפה מאוד ויישר כוחו.דרומאי אמר:ובכן זה הפתרון:זקן ויושב בישיבה אמר:אולי יגלה לנו כבודו מה הפיתרון?
הזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו הזורק חייב והמשבר פטור דמנא תבירא תבר. ופשוט שאין חילוק אם השני שבר את הכלי, או שלא שברו אלא שטמאו, דקי''ל המטמא חייב לשלם, וכגון בכלי חרס שאין לו טהרה במקוה. אלא דה''מ אם הכלי נשבר לבסוף, אולם אם לא נשבר לבסוף כגון שהצילו ע''י כרים וכסתות- הרי נמצא למפרע שלא הי' מנא תבירא.
ולפי''ז המטמא כלי שנזרק מראש הגג- אם לא הצילו פטור, ואם הצילו חייב על מה שטימאו.
(גם למ''ד היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק חייב מדרבנן)
לענ"ד יש לדון מכמה פנים.
א. מה שנקט בפשיטות דאם הזיקו על ידי שטימאו ולבסוף לא נשבר מחמת הנחת כרים וכסתות, יש לעיין לדברי הרמב"ן הידועים דהפטור הוא משום שאין לו דמים ואף אם אינו מנא תבירא וא"כ יש לומר דהכל תלוי בשעת ההיזק ואם בשעת ההיזק עמד לישבר ורק אח"כ הניח כרים וכסתות יש לומר דעדיין יהא פטור וצריך עיון בזה.
ב. יש לומר שאף אם צדקו דבריך בהנ"ל, אך יש לומר דממנ"פ יהא פטור מדין מזיק, דאמנם אם אחר הניח שם כרים וכסתות יתחייב המטמא, אבל אם הוא עצמו הניח את הכרים והכסתות יש לומר דאי אפשר שיתחייב בזה מדין מזיק, שהרי לולא מעשיו הרי בלאו הכי היה ניזוק ואז היה פטור על מה שטימאו וא"כ יש לומר שאינו בדין שעל ידי הצלתו את הכלי יתחייב מדין מזיק ויש לעיין.
קכבבמבי אמר:שאלה (קשה): איזה פסוק מפרק קיט' בתהילים יוצא דופן?
(רמז: כל הפרק מסתובב סביב נושאים מסוימים)
הכהן אמר:קכבבמבי אמר:שאלה (קשה): איזה פסוק מפרק קיט' בתהילים יוצא דופן?
(רמז: כל הפרק מסתובב סביב נושאים מסוימים)
משה נפתלי אמר:א. עבד כנעני יש צד לומר שהוא נעשה גדול בן שתים עשרה שנה ויום אחד, ואם שחררוהו בעליו בשנתו הי"ג – חוזר להיות קטן. כן כתב בפרדס יוסף בפרשת ויקרא (א ד).משיב כהלכה אמר:גדול שהתחייב במצוות למשך תקופה של כמה חודשים ושוב נהיה קטן הפטור מהמצוות....
ב. לדעת 'חתם סופר', בן נח נעשה גדול כשבא לכלל דעת, ואין גדלותו תלויה בשנים ובשערות; נמצא שגוי שהיה גדול בדיני בני נח ונתגייר – חוזר לקטנות.
ודרך אגב, נראה לי שאם הדין נכון, אם כן אין צריך להעמיד דווקא שטימאו אלא אף אם שברו, אבל כיון שלבסוף הונחו שם כרים וכסתות הרי בטל המנא תבירא שעל ידי הזריקה ומאי איכפת לן שהכלי כבר נשבר ודו"ק. וא"כ אף בזה יהא הדין דאם הניח שם כרים וכסתות נתחייב למפרע על השבירה.דרומאי אמר:ובכן זה הפתרון:זקן ויושב בישיבה אמר:אולי יגלה לנו כבודו מה הפיתרון?
הזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו הזורק חייב והמשבר פטור דמנא תבירא תבר. ופשוט שאין חילוק אם השני שבר את הכלי, או שלא שברו אלא שטמאו, דקי''ל המטמא חייב לשלם, וכגון בכלי חרס שאין לו טהרה במקוה. אלא דה''מ אם הכלי נשבר לבסוף, אולם אם לא נשבר לבסוף כגון שהצילו ע''י כרים וכסתות- הרי נמצא למפרע שלא הי' מנא תבירא.
ולפי''ז המטמא כלי שנזרק מראש הגג- אם לא הצילו פטור, ואם הצילו חייב על מה שטימאו.
(גם למ''ד היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק חייב מדרבנן)
כיון ששברו אין שום נפקותא אם היו שם כרים וכסתות או לא, הרי הכלי כבר שבור ואין כאן שום הצלה לכלי. ורק אם ע''י הנחת הכרים וכסתות ניצל הכלי בטל למפרע המנא תבירא.זקן ויושב בישיבה אמר:ודרך אגב, נראה לי שאם הדין נכון, אם כן אין צריך להעמיד דווקא שטימאו אלא אף אם שברו, אבל כיון שלבסוף הונחו שם כרים וכסתות הרי בטל המנא תבירא שעל ידי הזריקה ומאי איכפת לן שהכלי כבר נשבר ודו"ק. וא"כ אף בזה יהא הדין דאם הניח שם כרים וכסתות נתחייב למפרע על השבירה.דרומאי אמר:ובכן זה הפתרון:זקן ויושב בישיבה אמר:אולי יגלה לנו כבודו מה הפיתרון?
הזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו הזורק חייב והמשבר פטור דמנא תבירא תבר. ופשוט שאין חילוק אם השני שבר את הכלי, או שלא שברו אלא שטמאו, דקי''ל המטמא חייב לשלם, וכגון בכלי חרס שאין לו טהרה במקוה. אלא דה''מ אם הכלי נשבר לבסוף, אולם אם לא נשבר לבסוף כגון שהצילו ע''י כרים וכסתות- הרי נמצא למפרע שלא הי' מנא תבירא.
ולפי''ז המטמא כלי שנזרק מראש הגג- אם לא הצילו פטור, ואם הצילו חייב על מה שטימאו.
(גם למ''ד היזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק חייב מדרבנן)
[/quote]דרומאי אמר:כיון ששברו אין שום נפקותא אם היו שם כרים וכסתות או לא, הרי הכלי כבר שבור ואין כאן שום הצלה לכלי. ורק אם ע''י הנחת הכרים וכסתות ניצל הכלי בטל למפרע המנא תבירא.ודרך אגב, נראה לי שאם הדין נכון, אם כן אין צריך להעמיד דווקא שטימאו אלא אף אם שברו, אבל כיון שלבסוף הונחו שם כרים וכסתות הרי בטל המנא תבירא שעל ידי הזריקה ומאי איכפת לן שהכלי כבר נשבר ודו"ק. וא"כ אף בזה יהא הדין דאם הניח שם כרים וכסתות נתחייב למפרע על השבירה.
תדע, דאי לא נימא הכי אמאי חייב הזורק כלל, הא בשבירת המשבר ניצל הכלי משבירת הזורק ונמצא דלא נשבר כלל ע''י מעשה הזורק. אלא ע''כ דזה לא מיקרי הצלה ודוק.