האם מותר להשתמש בתאריך לועזי (אשכול מאוחד)

במבי

משתמש ותיק
ברור שעדיף לשתות מבארנו הזכה והנקיה ולא לשתות ביבים כמסופר על החת"ס שנזהר מכגון אלה.

אך לגבי הטענה ששמות החודשים הם ע"ש האלילים וא"כ איך דוברי האידיש משתמשים בשמות ימות השבוע שגם הם אליליים מובהקים?

יום ראשון - זונטיק = יום השמש
יום שני - מאנטאג = יום הירח
יום שלישי - דינסטאג = ע"ש אליל רומי כלשהו
יום רביעי - אמצע השבוע (ללא משמות אלילית)
יום חמישי - דאָנערשטיק = שם של אליל
יום שישי - פרייטאג = ע"ש אליל

(וכן באנגלית, ושאר השפות)
 

בר בי רב

משתמש ותיק
בקובץ בית אהרן וישראל האריכו מאוד הרבה מקורות על תאריך לועזי.
ועיין בספר איפת צדק על מכילתא דרשב"י [שמות י"ב] שציין לזה ג"כ ודיבר בזה עוד בנוגע למכילתא שם.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
במבי אמר:
אך לגבי הטענה ששמות החודשים הם ע"ש האלילים וא"כ איך דוברי האידיש משתמשים בשמות ימות השבוע שגם הם אליליים מובהקים?

יום ראשון - זונטיק = יום השמש
יום שני - מאנטאג = יום הירח
יום שלישי - דינסטאג = ע"ש אליל רומי כלשהו
יום רביעי - אמצע השבוע (ללא משמות אלילית)
יום חמישי - דאָנערשטיק = שם של אליל
יום שישי - פרייטאג = ע"ש אליל
לפי הידוע, שמות ימות השבוע הם שמות של 7 כוכבי הלכת המשמשים בשעה הראשונה של היום.
מנין לקחת שהם שמות של אלילים?
 

אור זרוע

משתמש ותיק
שוב מצאתי בקובץ בית אהרן וישראל בנוגע לשמות ימות השבוע:
 

קבצים מצורפים

  • קובץ בין אהרן 2.png
    קובץ בין אהרן 2.png
    137.2 KB · צפיות: 82
  • קובץ בית אהרן 1.png
    קובץ בית אהרן 1.png
    129.1 KB · צפיות: 82

בר בי רב

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
במבי אמר:
אך לגבי הטענה ששמות החודשים הם ע"ש האלילים וא"כ איך דוברי האידיש משתמשים בשמות ימות השבוע שגם הם אליליים מובהקים?

יום ראשון - זונטיק = יום השמש
יום שני - מאנטאג = יום הירח
יום שלישי - דינסטאג = ע"ש אליל רומי כלשהו
יום רביעי - אמצע השבוע (ללא משמות אלילית)
יום חמישי - דאָנערשטיק = שם של אליל
יום שישי - פרייטאג = ע"ש אליל
לפי הידוע, שמות ימות השבוע הם שמות של 7 כוכבי הלכת המשמשים בשעה הראשונה של היום.
מנין לקחת שהם שמות של אלילים?
כמדומני עיין עוד ביד אליקים על הפסיקתא רבתי עשרת הדברות.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
במבי אמר:
אך לגבי הטענה ששמות החודשים הם ע"ש האלילים וא"כ איך דוברי האידיש משתמשים בשמות ימות השבוע שגם הם אליליים מובהקים?

יום ראשון - זונטיק = יום השמש
יום שני - מאנטאג = יום הירח
יום שלישי - דינסטאג = ע"ש אליל רומי כלשהו
יום רביעי - אמצע השבוע (ללא משמות אלילית)
יום חמישי - דאָנערשטיק = שם של אליל
יום שישי - פרייטאג = ע"ש אליל
לפי הידוע, שמות ימות השבוע הם שמות של 7 כוכבי הלכת המשמשים בשעה הראשונה של היום.
מנין לקחת שהם שמות של אלילים?

עיין ב"מכלול" כל יום לגופו שהם שמות אליליים מובהקים ולא שמות מזלות כפי שכתוב בקובץ בית אהרון.....

ובכוונה לא רציתי לפרט פרטי שמות אליליים אלה.
 

גל גל

משתמש ותיק
ככל הנראה זה דברים שנטמעו עם השנים בקהילות היהודיות בעקבות המפגש עם הגויים... מסתמא יש לא מעט דברים כאלה...
 

דרומאי

משתמש ותיק
גל גל אמר:
ככל הנראה זה דברים שנטמעו עם השנים בקהילות היהודיות בעקבות המפגש עם הגויים... מסתמא יש לא מעט דברים כאלה...
אפשר לומר כך על דברים שנהגו בהם המון העם, לא על דברים שנהגו בהם גדולי ישראל וחכמיהם.
שמות השבוע באידיש שגורים בפי רבותינו שמפיהם אנו חיים ובודאי לא 'נטמעו בעקבות המפגש עם הגוים'.
יצויין כי בבית יוסף בשם אבודרהם מזכיר תאריך לועזי בענין שאלת גשמים בחו''ל.
 

אברך

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יצויין כי בבית יוסף בשם אבודרהם מזכיר תאריך לועזי בענין שאלת גשמים בחו''ל.
אינו עניין לכאן כלל, שהרי שאלת גשמים בחו"ל תלויה בתאריך לפי ימות החמה, ולכן א"א שלא להזכיר התאריך הלועזי.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
גל גל אמר:
ככל הנראה זה דברים שנטמעו עם השנים בקהילות היהודיות בעקבות המפגש עם הגויים... מסתמא יש לא מעט דברים כאלה...
אפשר לומר כך על דברים שנהגו בהם המון העם, לא על דברים שנהגו בהם גדולי ישראל וחכמיהם.
שמות השבוע באידיש שגורים בפי רבותינו שמפיהם אנו חיים ובודאי לא 'נטמעו בעקבות המפגש עם הגוים'.
יצויין כי בבית יוסף בשם אבודרהם מזכיר תאריך לועזי בענין שאלת גשמים בחו''ל.

לידיעתך שמות ימות השבוע באידיש ובגרמנית זה אותו דבר והמקורות הגרמניים ימי שלישי חמישי ושישי הם ע"ש אלילים שונים ומשונים אך הנח להם לישראל וכבר הזכרת את דברי הב"י.
 

דרומאי

משתמש ותיק
במבי אמר:
דרומאי אמר:
גל גל אמר:
ככל הנראה זה דברים שנטמעו עם השנים בקהילות היהודיות בעקבות המפגש עם הגויים... מסתמא יש לא מעט דברים כאלה...
אפשר לומר כך על דברים שנהגו בהם המון העם, לא על דברים שנהגו בהם גדולי ישראל וחכמיהם.
שמות השבוע באידיש שגורים בפי רבותינו שמפיהם אנו חיים ובודאי לא 'נטמעו בעקבות המפגש עם הגוים'.
יצויין כי בבית יוסף בשם אבודרהם מזכיר תאריך לועזי בענין שאלת גשמים בחו''ל.
לידיעתך שמות ימות השבוע באידיש ובגרמנית זה אותו דבר והמקורות הגרמניים ימי שלישי חמישי ושישי הם ע"ש אלילים שונים ומשונים אך הנח להם לישראל וכבר הזכרת את דברי הב"י.

צרם לי הניסוח של @גל גל, 'נטמעו עם השנים בקהילות היהודיות בעקבות המפגש עם הגוים'. זה ניסוח יהיר ומזלזל. אצל כלל ישראל לא 'נטמעו' דברים, ולכל דבר יש סיבה- בודאי כאשר מדובר במה שנהגו בו גדולי ישראל וחכמיהם.
 

משה בטיטו

משתמש רגיל
[/quote]

צרם לי הניסוח של @גל גל, 'נטמעו עם השנים בקהילות היהודיות בעקבות המפגש עם הגוים'. זה ניסוח יהיר ומזלזל. אצל כלל ישראל לא 'נטמעו' דברים, ולכל דבר יש סיבה- בודאי כאשר מדובר במה שנהגו בו גדולי ישראל וחכמיהם.[/quote]

אני לא מסכים איתך, תמיד הייתה השפעה סביבתית. ייתכן שזה התחיל בעמך ולא בגדולי ישראל, אבל ככה כל מנהג עובד, מתחיל בעם ועולה למעלה, זה בדיוק כח המנהג.
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה בטיטו אמר:
אני לא מסכים איתך, תמיד הייתה השפעה סביבתית. ייתכן שזה התחיל בעמך ולא בגדולי ישראל, אבל ככה כל מנהג עובד, מתחיל בעם ועולה למעלה, זה בדיוק כח המנהג.
גדולי ישראל וחכמיהם מסרו נפשם כדי לא להיות מושפעים מהגוים. לכן ע''כ המנהגות שנהגו הם אינם 'בהשפעה סביבתית', אלא במחשבה מכוונת.
 

גל גל

משתמש ותיק
בס''ד                         פרשת בא: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי
 
פתיחה
בפרשת השבוע, מצווה משה על ידי הקב''ה לבשר לבני ישראל את המצווה הראשונה בה הם מחויבים - מצוות קידוש החודש. מעתה והלאה, על מנת לקבוע שהתחיל חודש חדש, יסתכלו על הירח אם הוא התחדש, ובמידה וכן, ניתן יהיה לקבוע שהתחיל חודש חדש וכפי שמאריכה הגמרא במסכת ראש השנה.

 
החודש הראשון בשנה היהודית הוא חודש ניסן, כפי שכותבת התורה בפרשתנו ''ראשון הוא לכם לחודשי השנה (שמות יב, ב)'', ועד סוף בית ראשון כאשר רצו למנות את מספר החודשים ספרו: 'החודש הראשון', 'החודש השני', 'החודש השלישי' וכן הלאה. לאחר שעם ישראל גלה בבית ראשון לבבל, הוא חזר עם שמות חודשים חדשים, שמקורם בשפה הפרסית כפי שכתב הרמב''ן (שם):

 
''וכבר הזכירו רבותינו זה העניין, ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל (ר"ה א, ב), והסיבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב ''ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון'', חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו, ומשם העלנו ה' יתברך, כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים (עיין הערה[1])''

 
בעקבות המצווה למנות את החודשים, נעסוק השבוע בשאלה, האם מותר להשתמש בתאריכים לועזיים בצ'קים, תעודות זהות, הזמנות לחתונה וכדומה. כמו כן, במידה ואכן הותר להשתמש בתאריכים לועזיים, כיצד עדיף לומר 'החודש הראשון' או 'ינואר'.

 
משמעות השמות הנוצרים

 
עוד לפני שנעסוק בשאלה האם מותר להשתמש בתאריך לועזי, יש לברר מהי בכלל המשמעות של התאריך הלועזי שיכול להוות בעיה, ויש לחלק את הדיון לשניים: א. מניין השנים. ב. שמות החודשים.

 
א. מניין השנים: הספירה הנוצרית בה משתמשים כיום לא התחילה מתחילת הנצרות, היא הומצאה על ידי כומר כחמש מאות - שש מאות שנה לאחר עליית הנצרות (הלוח הנוצרי כיום, מתבסס על הלוח הגרגוריאני, שהוא גרסה מחודשת ללוח המקורי). הבעיה בתאריך זה, שהוא מונה ללידתו של אותו האיש, שלפי חלק מהפלגים בנצרות החשיב את עצמו כאלוה.

 
אמנם כיום אנחנו יודעים שאותו הכומר טעה, ואותו האיש לא נולד באותה שנה שהכומר קבע את תחילת הספירה, אלא כמה שנים קודם לכן. מכל מקום למעשה נראה שזה לא כל כך משנה, שכן בדרך כלל רוב האנשים לא עושים את הבדל בין שנת הלידה לתחילת הספירה, ומבחינתם תחילת הספירה היא לידתו ומונים לזכרו (אך בהמשך נראה שיש שצירפו ספק זה).

 
ב. מניין החודשים: בעיה נוספת שקיימת בתאריך לועזי היא, שהחודשים הלועזיים מבוססים בחלקם על שמות של אלים רומאים. חודש ינואר למשל, הוא לזכרו של 'יאנוס' אל הדלתות והשערים הרומי, חודש מרץ, מבוסס על שמו של 'מרס', אל המלחמה הרומי וחודש יוני קרוי על שמה של 'יונו', מלכת האלים הרומית ואלת הנישואים והלידה.

 
שימוש בתאריך לועזי

 
דעת האוסרים

 
1. פוסק חשוב שנקט לאסור שימוש בתאריך לועזי, הוא המהר''ם שיק (יו''ד סי' קעא). הוא דן במקרה בו הכינו מציבה לאדם שנפטר שכתובה בלשון בשפה זרה, וכתבו עליה גם את התאריך הלועזי של לידת ומיתת המת. הוא נקט שמכיני המצבה חטאו פעמיים:

 
א. קודם כל, שכתבו בשפה זרה ולא בעברית, כנגד הנוהל המקובל. ב. כפי שראינו לעיל, לחלק מהשיטות בנצרות אותו האיש נחשב אלהים ממש, ואסור להזכיר שם אלהים אחרים. אמנם כאשר מזכירים את התאריך לא מזכירים את האיש עצמו, אבל מכיוון שמזכירים תאריך שמתקשר לשמה של העבודה זרה, יש בכך איסור דאורייתא של 'שם אלהים אחרים לא תזכירו', ובלשונו:

 
''והנה כל זה כתבתי על גוף הדבר מה ששינוי לשון המצבה ללשון לעז, אבל מה שעשו עוד שכתבו מספר השנים כדרך החדשים גם כן בלשון לעז זה עבירה כפולה ומכופלת, ומה שסיימו במספר השנים למספר הנוצרי לדעתי זה איסור דאורייתא, שהרי בתורה בפרשת משפטים נאמר 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו' משמע שאפילו אינו מזכיר ממש (את שם העבודה זרה) גם כן הוא בכלל איסור, ונראה לפי עניות דעתי דעובר באיסור ההוא.''

 
יוצא אפוא, שלדעת המהר''ם שיק יש בכתיבת תאריך לועזי איסור דאורייתא, וכן נקטו להלכה רבו החתם סופר (תורת משה, בא) שתקף בחריפות את הכותבים תאריך נוצרי, ובעל הגט פשוט (סי' קכז), ר' משה בן חביב.

 
2. סיבה נוספת לאסור, מופיעה בשו''ת שערי צדק (יו''ד קנה) וביפה ללב (יו''ד קעח). התורה בפרשת אחרי מות כותבת, שיש איסור ללכת בחוקות הגויים וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (יו''ד קעח). הם טענו, שכאשר מונים לספירת הנוצרים הולכים בדרכי הגויים ועוברים על האיסור ללכת בחוקות הגויים, ולכן יש בשימוש בתאריך לועזי איסור דאורייתא.

 
דעת המתירים

 
למרות סברות האוסרים, דעת רוב הפוסקים להתיר, וביניהם הרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ג, ט) והרב וולדנברג (ציץ אליעזר ח, ח). הם דחו את דעת האוסרים, ונתנו מספר סיבות להקל:

 
1. המהר''ם שיק טען, שיש איסור דאורייתא של שם אלהים אחרים לא תזכירו. הרב עובדיה והציץ אליעזר טענו כנגדו שתי טענות:

 
א. ראשית כפי שראינו בפתיחה, אין קשר בין לידתו של אותו האיש למניין השנים. ומכאן יש מקום לומר, שהאיסור דאורייתא להזכיר אלהים אחרים מתייחס, רק למקום שבו הספירה ממש מתייחסת ללידת העבודה זרה, ולא כפי שקרה בתאריך הנוצרי.

 
ב. גם אם רוב העולם לא יודע שאותו האיש לא נולד בשנה בה התחילה ספירת הנוצרים (ולכן טיעון א' נופל), עדיין יש להקל, מכיוון שכאשר מזכירים את התאריך הנוצרי, לא חושבים על כך שמדובר במניין נוצרי ועל המשמעות שלו, אלא פשוט כך יותר נוח להתנהל, ולכן אין מקום לאסור את הספירה בטענה של שם אלהים אחרים, ובלשון הרב עובדיה (שם):

 
''נראה שאם כותבי התאריך הלועזי אינם חושבים בכוונה מכוונת שמנין זה ללידת אותו האיש, רק לפי שכן נוהגים העולם הבקיאים יותר בתאריך האזרחי (ובפרט במקומות שגם משרדי הממשלה מונים למספר הנוצרים), אין בזה איסור משום ובחקותיהם לא תלכו. ואף אם תאמר שהואיל ונראה שכוונת הנוצרים במספרם זה היא ללידת אותו האיש, כל מי שכותב התאריך הלועזי הואיל ואין כוונתו אלא לכתוב התאריך המפורסם יותר, אין בזה איסור משום ובחקותיהם לא תלכו.''

 
2. השערי צדק טען, שיש בכך איסור דאורייתא של בחוקותיהם לא תלכו. הרב עובדיה דחה את דבריו, מכיוון שאיסור בחוקותיהם לא תלכו נוהג על פי פסק הרמ''א (יו''ד קעח, א) רק כאשר אנו מחקים את הגויים בדבר שאין בו היגיון, אבל בדבר שיש בו הגיון למשל שכל הרופאים הולכים באותו חלוק על מנת שיזהו אותם וכן שימוש בתאריך, אין בכך בעיה (ועיין בדף לפרשת קדושים שנה א').

 
3. סברא נוספת להקל, הביאו הציץ אליעזר והרב עובדיה. כפי שניתן לראות באיגרות של פוסקים קודמים כמו הרמ''א (שו''ת סי' נא), הש''ך (קריה נאמנה עמ' עח), המהר''ם פדוואה (סי' לו) ועוד, הם השתמשו בתאריכים לועזים. אם הם השתמשו בתאריכים לועזים, מסתמא אין בכך בעיה (ועיין עוד בבית מאיר או''ח תמג).

 
לסיכום: לפי הרב עובדיה והציץ אליעזר, אין בעיה להשתמש בתאריך לועזי וכך נקטו רוב הפוסקים. יחד עם זאת, גם לדבריהם, מן הראוי במקום האפשר, שלא להשתמש בתאריך לועזי וצריך לדון בכל מקרה לגופו: אם למשל מדובר באירוע מקומי לציבור דתי בלבד, ראוי לכתוב רק תאריך עברי בלבד, כי בדרך כלל זה לא יגרום לסיבוכים. מאידך אם מדובר באירוע לציבור יותר כללי, בהחלט אפשר להשתמש בתאריך לועזי.

 
יש לציין, שהרב צבי יהודה והאדמו''ר מסאטמר התנגדו בתוקף לשימוש בתאריך הלועזי. לא זו בלבד, הרב אבינר כתב (באתר שלו), שכאשר הייתה חתונה שרשום על ההזמנה תאריך לועזי, הרב צבי יהודה לא היה מגיע לחתונה. מכל מקום, נראה שרוב הפוסקים לא סוברים כך, וכן מנהג העולם להקל.

 
ינואר או הראשון

 
במקום שיש צורך להזכיר תאריך לועזי, מה עדיף לכתוב, הראשון לחודש הראשון, או הראשון לחודש ינואר? למעשה נחלקו בכך הרב עובדיה (שם) והציץ אליעזר (שם).

 
א. הרב עובדיה טען, שעדיף להשתמש בשמות החודשים במפורש: ינואר, פברואר וכו'. הוא נימק את דבריו בכך, שכפי שראינו לעיל התורה קוראת לחודש הראשון 'החודש הראשון', וכפי שביאר הרמב''ן במטרה לזכור את יציאת מצרים. כאשר מונים את חודשי השנה הלועזית בשם 'החודש הראשון', יש מעין השוואה בין הלוח הנוצרי ללוח שלנו, וכמובן שעדיף לא כך.

 
ב. הציץ אליעזר לעומתו טען, שכאשר אומרים או כותבים חודש ינואר זה גרוע יותר, כי בכהאי גוונא מזכירים ממש את שם האל הרומאי, לכן עדיף לומר ולכתוב החודש הראשון למרות שיש דמיון למניין חודשי השנה על פי התורה, ובלשונו:

 
''והנה היביע אומר (= הרב עובדיה) מציע, כשכותבים לפי מנינים להזכיר במפורש שמות החדשים שלהם ולא לכתוב בספירה של החדש הראשון או השני וכו', ואני כתבתי לו דלפי דעתי להזכיר במפורש שמות החדשים שלהם הוא יותר גרוע, כי כפי ששמעתי בבירור שמות החדשים שלהם מכוונים לשמות אלילים, ויוצא אפוא שדווקא כשמזכיר במפורש שמות החדשים שלהם אז הוי כמזכיר שם עבודה זרה.''

 
קריאה בשמות לועזים

 
כאשר יהודי נולד בחו''ל, נהוג שבנוסף לשם היהודי שהוא מקבל, הוא מקבל שם נוסף לועזי, האם מותר להשתמש בשם זה?

 
א. המהר''ם שיק (יו''ד קסט), שכפי שראינו לעיל אסר להשתמש בתאריכים לועזים, סבר שיש איסור דאורייתא גם לקרוא בשמות לועזים, וכן פסק תלמידו ר' שמעון גרינפלד (ב, קצד). בטעם הדבר נימק, שכאשר קוראים ליהודי בשם לועזי המטרה בכך היא להידמות לגויים, וכפי שפסק הרמב''ם בהלכות עבודה זרה, יש בכך איסור דאורייתא, ובלשונו:

 
''אשר שאל שיש בני אדם שמכנים עצמם בשם הגויים. זה דבר הבל וטיפשות, כי בוודאי יש בזה איסור דאורייתא כמו שכתב הרמב"ם בפרק י"א מהלכות עבודה זרה, דמקרא מלא נאמר בסוף פרשת קדושים 'ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי' ומשם ילפינן (= למדים) בספרי, דאין רשאים לדמות להם בשום אופן... וכשם שאסור לנו להדמות להם במלבושם ובהילוכם ובשאר מנהגיהם, הוא הדין דאסור לדמות להם בשמם.''

 
ב. אמנם גם כאן, רוב הפוסקים דחו את דבריו וכתבו שאין בכך איסור ממש, אלא רק דבר לא ראוי, שהרי הסיבה שקוראים לאדם בשם לועזי, היא לא בגלל הרצון להידמות לגויים, אלא כי כך יותר להתנהל בחיי היום יום, במסחר וכדומה. כך נקטו להלכה המהרשד''ם (יו''ד קצט), האגרות משה (או”ח ד, סו) ועוד.

 
אחת הראיות שלהם להוכיח שמותר שם לועזי היא, שהרבה מהראשונים (ואף חלק מהתנאים והאמוראים) נקראו בשמות לועזים, כמו פטר (מבעלי התוספות), וידאל (בעל המגיד משנה על הרמב''ם), יצחק נוניס בילומנטי (בעל שער המלך על הרמב''ם) ועוד, משמע שאין בכך כל איסור. מכל מקום לתת שם של אדם רשע, בוודאי כולם אוסרים (ועיין הערה[2]).

 
שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו[3]...

הצג קובץ מצורף 3. בא - תאריך לועזי.pdf  


[1] יש מחלוקת בשאלה, מה היחס בין השמות החדשים שהומצאו לחודשים, לבין הישנים: א. העיקרים (מאמר ג, טז( נקט, שכאשר התחילו למנות את החודשים בשמות הפרסיים, נעקרו השמות הקודמים. ב. האברבנאל נקט (וכן בדרשת הרמב''ן לראש השנה), שאין הכוונה שנעקרה האפשרות למנות 'החודש הראשון', אלא שנוספה אפשרות נוספת, גם החודש הראשון וגם ניסן. ג. המהר''י בן חביב (עין יעקב מגילה) נקט, שמותר להשתמש בחודשים הפרסיים, אלא שכאשר רוצים למנות את מספר החודש צריך לומר 'החודש העשירי', ולא 'טבת הוא החודש העשירי'.

[2] דיון דומה מופיע בפתחי תשובה (יו''ד רסה, ו), שם מובאת תשובת המבי''ט, שאין לקרוא בשמות שניתנו קודם אברהם אבינו. גם שם, דחו הברכי יוסף והתשובה מאהבה את דבריו, בכך שמצאנו שמות של תנאים שנקראו בשמות הללו, כמו עקביה בן מהללאל, רבי בנימין בר יפת.

 [3]מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל, לשים את הדף במקומך או להעביר למשפחה? מוזמן: [email protected]
 

סופר

משתמש ותיק
תודה רבה
מהחתם סופר משמע שכל האיסור זה למנות את החודשים לפי מניינם, ולפי זה נראה שאין איסור לכתוב ינואר וכו'.
 

גל גל

משתמש ותיק
סופר אמר:
תודה רבה
מהחתם סופר משמע שכל האיסור זה למנות את החודשים לפי מניינם, ולפי זה נראה שאין איסור לכתוב ינואר וכו'.

בעצם כמו הטענה של הרב עובדיה (רק שהוא אסר לגמרי, והרב עובדיה רק המליץ). כבדרך אגב שמעתי מהרב אשר וייס שטען, שהמהר''ם שיק החמיר בכל הדברים הללו בגלל המלחמה שלו כנגד הרפורמים, כי קשה לומר שיש בכל הדברים הללו איסורי דאורייתא
 

סיני ועוקר

משתמש רגיל
ייש"כ על המאמר המעניין והמסכם,
כבודו לא הזכיר שהחת"ס טען (דרשה צ"ג) ש'כשכן' מזכיר את התאריך העברי מקיים בכך שתי מצוות, הא' כשכותב ביום היינו יום א' וכדו' מקיים זכרון למעשה בראשית שהקב"ה ברא עולמו בז' ימים, הלכך אינן מונים היום כך וכך ימים לבריאת העולם, והב' כשמזכיר החודש הרי הוא מקיים מצות זכר ליציאת מצרים, בכך שאומר היום החודש האחד עשר [שבט] וכדו' ונקרא כך משום שהוא החודש הי"א ליציאת מצרים בחודש הראשון.
לכן נהג החת"ס לכתוב יום בשבוע, חודש ושנה לבריאת העולם [אע"פ שלא הזכיר פ' השבוע].
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
יש לציין שרק ששת החודשים הראשונים למנינם הם ציון שמות אלים (צ"ע אם זה שמות ע"ז כפשוטו שכן אי"ז האלים אליהם עבדו היוונים שכן עבודתם הייתה בעיקר לזאוס האל המרכזי שלהם ושאר האלים היו רק סיפורי תיאולוגיה ללא עבודה מעשית במקור)
משא"כ ששת האחרונים שאינם אלא לזכר הקיסרים יוליוס ואוגוסטוס או מספרים בעלמא - 9, 10, 11, 12,
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
כמו"כ יש לציין שגם שמות הימים באנגלית הם ביטויי אלים יום השמש יום האדמה וכו, וכן שמות כוכבי הלכת הם שמות אלים וצ"ע אם להחשיב בכ"ז כשמות ע"ז כיון שלא היה להם עבבודה מסוימת וכל ענינם היה תיאולוגיה
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
בספר "נתיבות דעת" (שמות, גרוס, הוצאת עוז והדר) הביא סברא להקל דספירה לפי ימות החמה לא נקראת ספירה מכיון שלמה אן התחדשות כל שנה בשונה מהירח
עוד כ' שאם כותבים 'למנינים' הרי שאנו מראים שאין אנו סופרים כן, וזה רק ענין של נוחות
 

סופר

משתמש ותיק
החוק בישראל מכיר בתאריך העברי, ואף מחייב לכתוב את שני התאריכים על מסמכים ממשלתיים.
וע"כ אין שום מניעה לכתוב בכל מסמך שהוא וכן על שיקים את התאריך היהודי. וכך נהג הרב וואזנר לכתוב עלהשיקים תאריך יהודי.
 

הכהן

משתמש ותיק
גל גל אמר:
חודש ינואר למשל, הוא לזכרו של 'יאנוס' אל הדלתות והשערים הרומי,
עי' ירושלמי ע"ז פ"א ה"ב "והוו צווחין ליה קלנדס יינובריס"
 

רז בן ציון

משתמש רגיל
סופר אמר:
תודה רבה
מהחתם סופר משמע שכל האיסור זה למנות את החודשים לפי מניינם, ולפי זה נראה שאין איסור לכתוב ינואר וכו'.
יש לציין שגם פורומנו המכובד מקפיד לציין את התאריך בראש העמוד עם שם החודש (ינואר, פברואר..) ולא עם מספרו.
אינני יודע אם זו הסיבה, עכ"פ זה תואם למה שכתבת בדעת החת"ס.
 

דער עמעס

משתמש רגיל
אברהם העברי אמר:
כמו"כ יש לציין שגם שמות הימים באנגלית הם ביטויי אלים יום השמש יום האדמה וכו, וכן שמות כוכבי הלכת הם שמות אלים וצ"ע אם להחשיב בכ"ז כשמות ע"ז כיון שלא היה להם עבבודה מסוימת וכל ענינם היה תיאולוגיה
והשם תמוז כידוע הוא שם אליל 
וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים ישְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז"
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
לפני נישואי באתי להזמין את גאב''ד ערלוי זצ''ל לשמחת נישואי.
הוא הביט בהזמנה בצער אמיתי ואמר לי ''יש כאן 2 שקרים''.
החודש הוא לא ה2 והשנה היא לא 19... וכו'
 

דברי יושר

משתמש ותיק
תודה רבה
מהחתם סופר משמע שכל האיסור זה למנות את החודשים לפי מניינם, ולפי זה נראה שאין איסור לכתוב ינואר וכו'.
מסברא, אינני מבין מדוע שיהיה אסור למנות לפי המניין הנוצרי, הרי הוא אינו מונה את החודשים, אלא סתם מחלק את השנה לקבוצות שרירותיות של כ-30 יום.
לכאורה כל האיסור הוא למנות את החודשים הקיימים באמת בסדר שונה, ולא להמציא סתם קבוצות חדשות.
הגע עצמך, אם היו ממציאים חלוקה של השנה לקבוצות של 100 ימים, מאה הימים הראשונים, השניים והשלישיים, האם היה אסור להשתמש בה?
 

ישיבת פומבדיתא

משתמש ותיק
אם כבר, אז להיפך!
החודשים העבריים הם שמות של אלילים והלועזיים לא.
חודש תמוז לדוגמה הוא על שמו של אליל ידוע שנזכר כבר בנביא "מבכות את התמוז".
ואילו השמות הלועזיים:
ספטמבר - 7
אוקטובר - 8
נובמבר - 9
דצמבר - 10
יולי - יוליוס קיסר
אוגוסט - אגוסטוס קיסר
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
אם כבר, אז להיפך!
החודשים העבריים הם שמות של אלילים והלועזיים לא.
חודש תמוז לדוגמה הוא על שמו של אליל ידוע שנזכר כבר בנביא "מבכות את התמוז".
ואילו השמות הלועזיים:
ספטמבר - 7
אוקטובר - 8
נובמבר - 9
דצמבר - 10
יולי - יוליוס קיסר
אוגוסט - אגוסטוס קיסר
נכון
אבל כל השאר כן אלילים
 
חלק עליון תַחתִית