דף ו מגילה ו. - מקור השם טבריה

במבי

משתמש ותיק
לא, לא בנוגע ל"קון רובי" או קוביוסטוסים למיניהם...

הגמרא במגילה ו. כותבת שטבריה נקראת כך מפני שהיא בטבורה של א"י או מכיוון שטובה ראייתה.

היעב"ץ במקום מקשה שהרי מקור השם הוא "טיבריוס" ע"ש הקיסר הנ"ל הידוע לשמצה (ועד היום שמה כך באנגלית)
וכן במדרש ב"ר איתא טבריה ע"ש טיבריוס (פרשת קראו בשמותם עלי אדמות)

היעב"ץ במקום מתרץ שחז"ל נתכוונו להסב שמה לדבר אחר שלא לתלותו בשם נכרי עובד אלילים
אך מוסף הערוך כותב בערך "טבריה" "וכן האמת שהיה קיסר שלישי ברומי, ומה שאמרו עוד בטיבורה של ארץ או שטובה ראייתה זכר לדבר"

וא"כ לכ' יש כאן מחלוקת שלדברי היעב"ץ חז"ל קראו בשם טבריה "לגייר" את השם, ולהפוך אותו למושג קדוש עם צליל שמזכיר קצת את השם הגוי של המקום
ולכ' לפי מוסף הערוך עדיין השם נשאר על אותו שקץ וזכר לדבר רק הוסיפו משמעות נוספת


(אגב בספרי דברי הימים מוזכר סיפור על אותו אכזר, שהגיע אליו אדם פשוט עם כלי ממתכת קלה, והודיע לו שמצא דרך להכין סוג חדש של מתכת שתהיה
מאד שימושית ונוח לעבוד איתה. במקום הקיסר טיבריוס הלז ציווה להרגו, מכיוון שפחד שירד ערך הזהב שבאוצרותיו לאחר גילוי המתכת הזאת...)
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:

שאר לעמו

משתמש ותיק
בפשוטו אינם חולקים; 'זכר לדבר' שבמסוף הערוך, הוא זכר לדבר אחר, תחת זכרונו של טיבריוס, וכדכ' היעב"ץ.
הגריעב"ץ מגדולי הדור, ודבריו נכונים.
 

יוספזון

משתמש ותיק
מענין לענין באותו ענין: עין בשו"ת 'אבקת רוכל' למרן הבית יוסף זי"ע שיש לאיית את שם העיר טבריה בה' בסוף ולא בא'.
 

יצחק

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
מענין לענין באותו ענין: עין בשו"ת 'אבקת רוכל' למרן הבית יוסף זי"ע שיש לאיית את שם העיר טבריה בה' בסוף ולא בא'.
יפה מאד, ובזה ניחא שבאמת חז"ל "גיירו" את השם, כי אם היה נקרא ע"ש הקיסר טיבריוס מן הסתם היה נקרא טבריא בא' כמו רוב השמות הלועזיים אבל השתא שנקראה כך ע"ש שטובה ראייתה נעשית טבריה בה"א
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
יוספזון אמר:
מענין לענין באותו ענין: עין בשו"ת 'אבקת רוכל' למרן הבית יוסף זי"ע שיש לאיית את שם העיר טבריה בה' בסוף ולא בא'.
יפה מאד, ובזה ניחא שבאמת חז"ל "גיירו" את השם, כי אם היה נקרא ע"ש הקיסר טיבריוס מן הסתם היה נקרא טבריא בא' כמו רוב השמות הלועזיים אבל השתא שנקראה כך ע"ש שטובה ראייתה נעשית טבריה בה"א

ועוד מענין לענין, מצינו שחז"ל הסתפקו איך כותבים עכוז או אכוז? (עירובין נג:) ובערוך מביא שזו מילה ששורשה יווני, וא"כ א"ל שספק חז"ל היה האם בתרגום מילה מלע"ז כותבים בא' או בע'
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יצחק אמר:
יוספזון אמר:
מענין לענין באותו ענין: עין בשו"ת 'אבקת רוכל' למרן הבית יוסף זי"ע שיש לאיית את שם העיר טבריה בה' בסוף ולא בא'.
יפה מאד, ובזה ניחא שבאמת חז"ל "גיירו" את השם, כי אם היה נקרא ע"ש הקיסר טיבריוס מן הסתם היה נקרא טבריא בא' כמו רוב השמות הלועזיים אבל השתא שנקראה כך ע"ש שטובה ראייתה נעשית טבריה בה"א
כמדומה שאף בשמות מקומות בתלמוד בבלי כותבים בא', אבל בפסיפס רחוב למשל כל השמות עם ה'. וכך היו רגילים בני א"י.
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
במבי אמר:
ועוד מענין לענין, מצינו שחז"ל הסתפקו איך כותבים עכוז או אכוז? (עירובין נג:) ובערוך מביא שזו מילה ששורשה יווני, וא"כ א"ל שספק חז"ל היה האם בתרגום מילה מלע"ז כותבים בא' או בע'

צריך לזכור שאצלם (מסתמא) היה הבדל בקריאה בין א' לע', אז לא כל כך מובן מה יש להסתפק, יש לכתוב כפי מבטא היוונים.
 

יהודה1

משתמש ותיק
במבטא היוונים אין עין וצ"ל לכאורה שחז"ל ידעו ששורש המילה בלשון הקודש.
 

יהודה1

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
מעניין להוסיף שבספרדית tuberia פירושו צנרת. אולי קשור לכך שטבריה מוצא מים?
אולי להיפך, שהמילה היגיעה לספרדית על שם הצינורות שהיו נוהגים לשים בחמי טבריה.
אמנם מחקרים מסוג זה נדרשים לבדוק את ההיסטוריה. כי בגלל דימיון מבטא אין להוכיח כלום, ובפרט כשמרחיבים הרבה את המושג "דומה". למשל "טבריה" דומה ל"טיבריוס" וגם ל"טורוס".
 
 
חלק עליון תַחתִית