פירושים שהשתרשו בטעות.

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 561
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי במבי » 08 ינואר 2019, 23:28

ישנם פירושים על פסוקים שהשתרשו בקרב הציבור אף שאינם כלל פשט הפסוק ואביא דוגמאות:

"מבשרי אחזה אלוק" (איוב יט-כו) - את זה יודע כל רבן צעיר לומר על נפלאות גופינו וכו'

אך מפרשי הפשט במקום מסבירים שאיוב כ"כ סבל, ואמר שרואה על עצמו את מידת הדין שהרי "אלוקים" זה דין ומסבלות גופו ראה זאת.


עיר פרא אדם יולד (איוב יא-יב) - גם זאת כל משגיח מתחיל מכיר לעומק פסוק זה.

אך כל אחד שיפתח את המפרשים במקום אף אחד לא מסביר שפשט הפסוק אומר שהיצור אנושי הוא "עיר פרא אדם", בדיוק הפוך, כך צריך לקרוא את הפסוק
עיר פרא, אדם יולד. כלומר שמהעיר פרא בסוף יהיה בן אדם. ולשון הזהב של רש"י:
אדם יולד . ילמד עצמו להיות אדם חדש כסדר בני אדם ויכוין דרכו.

כלומר הפסוק בעל משמעות מאד חיובית ובונה ונותן לנו מחשבה חיובית על העתיד, ולא כמו שמשום מה השתרש בקרב הציבור.

איני שולל אם ימצאו משהו שמסביר כפשט הידוע אך אני מדבר על רוב מפרשי הפשט במקום.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 589
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 175 פעמים
קיבל תודה: 191 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי הכהן » 08 ינואר 2019, 23:44

ומה הפירוש "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו"?


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 561
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי במבי » 09 ינואר 2019, 00:05

(-: אתה צודק, גם את זה יש להוסיף.
שיצאו מאיתנו המהרסים והמחריבים, ונשאר נקיים מבלעדיהם.

(אך שם במקום יש מי שמסביר את הפירוש הרגיל)


חגי פאהן
משתמש ותיק
הודעות: 295
הצטרף: 12 פברואר 2017, 08:00
נתן תודה: 102 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי חגי פאהן » 09 ינואר 2019, 18:05

"כי האדם עץ השדה" - 'כי' פה היא כי של דילמא, וזה משפט תמיהה: וכי עץ השדה הוא כמו אדם, שיכול להיכנס מפניך לעיר במצור? וכן ת"א: "ארי לא כאנשא אילן חקלא".


חגי פאהן
משתמש ותיק
הודעות: 295
הצטרף: 12 פברואר 2017, 08:00
נתן תודה: 102 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי חגי פאהן » 09 ינואר 2019, 18:10

הגמ' אומרת (נדרים לא: ): גדולה מילה, שאילולי היא לא ברא הקב"ה את עולמו, שנאמר: "כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי".
רבים חושבים שזה פשט הפסוק, אך הפסוק הבא הוא:
גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אשוב [אָשִׁיב] אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים:
כלומר, חוקות וכו' הוא הקבלה לחצי הראשון של הפסוק: אם לא בריתי יומם ולילה, ואם חוקות שמים וארץ לא שמתי, אז - גם זרע יעקב וכו'.


בר בי רב
משתמש ותיק
הודעות: 408
הצטרף: 07 מאי 2017, 12:08
מיקום: מודיעין עילית
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי בר בי רב » 09 ינואר 2019, 18:14

לא עיינתי בדברים הללו ספציפית אבל באופן כללי א"א לומר שאם המפרשים לא פירשו כן זה אומר שאין הפירוש כן, כי שבעים פנים לתורה, והרבה פעמים חז"ל מפרשים פסוק לא כמו שפירשוהו המפרשים, והרבה פעמים ספרי מוסר מביאים פסוק ומפרשים אותו באופ"א מהמפרשים.
והרבה פעמים מתגלים פירושים קדומים מכת"י שנמצאים שם פירושים דלא כשאר המפרשים.
ותוכלו למצוא שמפרשי המקרא כולם הלכו בדרך אחד ומפרשי הגמ' שהביאה את הפסוק כולם הלכו בדרך אחר, והטעם הוא שהרבה פעמים נסמכו זה על זה ולכן במקרא סמכו על מפרשי המקרא ובפי' הגמ' סמכו על פי' הגמ' [וכעי"ז ידוע שבפסקי הרא"ש מעתיק את הרי"ף ובתוס' הרא"ש מעתיק את התוס'] והבן.
ובקיצור בכל פירוש אפשר לעיין אם הוא סובל לשה"כ או לא גם אם המפרשים המקומיים לא פירשו כן.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 561
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי במבי » 09 ינואר 2019, 21:25

בר בי רב כתב:לא עיינתי בדברים הללו ספציפית אבל באון כללי א"א לומר שאם המפרשים לא פירשו כן זה אומר שאין הפירוש כן, כי שבעים פנים לתורה, והרבה פעמים חז"ל מפרשים פסוק לא כמו שפירשוהו המפרשים, והרבה פעמים ספרי מוסר מביאים פסוק ומפרשים אותו באופ"א מהמפרשים.
והרבה פעמים מתגלים פירושים קדומים מכת"י שנמצאים שם פירושים דלא כשאר המפרשים.
ותוכלו למצוא שמפרשי המקרא כולם הלכו בדרך אחד ומפרשי הגמ' שהביאה את הפסוק כולם הלכו בדרך אחר, והטעם הוא שהרבה פעמים נסמכו זה על זה ולכן במקרא סמכו על מפרשי המקרא ובפי' הגמ' סמכו על פי' הגמ' [וכעי"ז ידוע שבפסקי הרא"ש מעתיק את הרי"ף ובתוס' הרא"ש מעתיק את התוס'] והבן.
ובקיצור בכל פירוש אפשר לעיין אם הוא סובל לשה"כ או לא גם אם המפרשים המקומיים לא פירשו כן.
אך הלא דבר הוא, שתלך ותשאל כל אדם ברחוב ואף ת"ח חשובים, ואף אחד לא יגיד כמו כל מפרשי הפסוק אלא כמו פירוש שהתחדש בדורות האחרונים.


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
הודעות: 320
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 572 פעמים
קיבל תודה: 187 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 09 ינואר 2019, 22:30

חגי פאהן כתב:"כי האדם עץ השדה" - 'כי' פה היא כי של דילמא, וזה משפט תמיהה: וכי עץ השדה הוא כמו אדם, שיכול להיכנס מפניך לעיר במצור? וכן ת"א: "ארי לא כאנשא אילן חקלא".
עי' תענית ז.


חגי פאהן
משתמש ותיק
הודעות: 295
הצטרף: 12 פברואר 2017, 08:00
נתן תודה: 102 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי חגי פאהן » 10 ינואר 2019, 00:37

גבריאל פולארד כתב:
חגי פאהן כתב:"כי האדם עץ השדה" - 'כי' פה היא כי של דילמא, וזה משפט תמיהה: וכי עץ השדה הוא כמו אדם, שיכול להיכנס מפניך לעיר במצור? וכן ת"א: "ארי לא כאנשא אילן חקלא".
עי' תענית ז.
אין הכי נמי, כמו בגמ' על 'אם לא בריתי', גם כאן הגמ' הביאה דרשה שהפוכה מפשט הפסוק. אך בדורנו זה הגיע לדברי תורה ארוכים המסבירים בטוב טעם ודעת כיצד האדם הוא ממש עץ השדה. אם הם היו נשענים על הגמ' ניחא, אך הם בטוחים כי זהו פשט הפסוק.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1339
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 366 פעמים
קיבל תודה: 222 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי דרומאי » 10 ינואר 2019, 00:44

חגי פאהן כתב:הגמ' אומרת (נדרים לא: ): גדולה מילה, שאילולי היא לא ברא הקב"ה את עולמו, שנאמר: "כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי".
רבים חושבים שזה פשט הפסוק, אך הפסוק הבא הוא:
גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אשוב [אָשִׁיב] אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים:
כלומר, חוקות וכו' הוא הקבלה לחצי הראשון של הפסוק: אם לא בריתי יומם ולילה, ואם חוקות שמים וארץ לא שמתי, אז - גם זרע יעקב וכו'.
כוונת הגמרא שסו''ס משמע שתלה 'חקות שמים וארץ לא שמתי' ב'לא בריתי' ודוק.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 589
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 175 פעמים
קיבל תודה: 191 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי הכהן » 10 ינואר 2019, 01:27

אפשר גם להוסיף "יתמו חטאים ולא חוטאים", שזה לא הפשט!


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1023
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 394 פעמים
קיבל תודה: 390 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי יעבץ » 10 ינואר 2019, 01:29

דרומאי כתב:
חגי פאהן כתב:הגמ' אומרת (נדרים לא: ): גדולה מילה, שאילולי היא לא ברא הקב"ה את עולמו, שנאמר: "כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי".
רבים חושבים שזה פשט הפסוק, אך הפסוק הבא הוא:
גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אשוב [אָשִׁיב] אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים:
כלומר, חוקות וכו' הוא הקבלה לחצי הראשון של הפסוק: אם לא בריתי יומם ולילה, ואם חוקות שמים וארץ לא שמתי, אז - גם זרע יעקב וכו'.
כוונת הגמרא שסו''ס משמע שתלה 'חקות שמים וארץ לא שמתי' ב'לא בריתי' ודוק.
עצם הפירוש של המילה בריתי כמכוונת לברית מילה, הוא הוא הדרש בפסוק, בניגוד לפשט, ודוק.

והערה כללית, לא נכון לקרוא לפירוש בדרך דרש, ובק"ו פירוש שהובא בגמרא פירוש בטעות. אפשר לומר שמכירים את הדרש ולא יודעים שזהו דרש והפשט שונה, אבל אין כאן טעות.
בפסוק איש את רעהו יעזורו, כמדומה שאין דרש שדורש לחיוב (נא לתקן אם אני טועה) וכאן רבים טועים וסבורים שהמילים במקורם באות לחיוב, ולא כך הדבר. זהו פירוש בטעות.


יאיר
משתמש ותיק
הודעות: 872
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 166 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי יאיר » 10 ינואר 2019, 01:40

בפרט הפס' 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' שהובא בגמ' בברכות כפירוש של אותו שר גוי
(כנראה גם הוא ידע שהתורה נדרשת בפרד"ס וב-70 פנים)
וכולם משתמשים במשך מאות שנים בזה כפשט הפס'.

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵש"


יאיר
משתמש ותיק
הודעות: 872
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 166 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי יאיר » 10 ינואר 2019, 01:42

פס' זה אינו עוסק בהקשרו המקורי בשמירת הנפש במובנה הפיזי, והוא נסוב אודות דברים אחרים, אך מובא בתלמוד בבלי שהגמון אחד למד משם על החובה להיזהר בשמירת הנפש[1]. מכאן הסיק רבי מרדכי יפה בספר ה"לבוש":
שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה, אף על גב שפשוטן של אלו הכתובים לא מיירי בזה, מכל מקום סמכו חז"ל על מקראות הללו ואסרו כל הדברים המביאין את האדם לידי סכנה.

— לבוש על שולחן ערוך, חלק יורה דעה, סימן קט"ז.
ואכן הרמב"ם פוסק להלכה כי כל מעשה שיש בו סכנת נפשות, מהווה עבירה על מצוות שמירת הנפש.[2] אך המהרש"א כותב כי להלכה אין כל איסור על נטילת סיכונים פיזיים שנובע מפסוקים אלה, מהסיבה שהם אינם עוסקים בנושא זה.[3]

1^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ב, עמוד ב'
2^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק י"א, פסקה ד'.
3^ .מצוטט בספרו של הרב ברוך אפשטיין, תורה תמימה, בהערות על ספר דברים, פרק ד', הערה ט"ז.


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 256
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי משה נפתלי » 10 ינואר 2019, 02:07

במבי כתב:ישנם פירושים על פסוקים שהשתרשו בקרב הציבור אף שאינם כלל פשט הפסוק.
ודוגמה להבנה בלתי נכונה במאמר חז"ל הרווחת בישראל:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּי לוֹ בְּקַב חָרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.
ההבנה הרווחת: הקול הוא קריאת התרגשות ממדת ההסתפקות במועט של רבי חנינא.
המובן הנכון: הקול הוא זעקת כאב על מצבו הדחוק של רבי חנינא המתפרנס בצער ובצמצום, והזעקה היא: מצב הדברים נראה כבלתי הגיוני, שבעוד שזכותו של הצדיק מועילה להשפיע שפע על כל העולם כולו אין היא מועילה לצדיק עצמו כלום.
כך עולה בבירור מסוגיות הגמרא בפרק כיסוי הדם ובפרק היה קורא.


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
הודעות: 320
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 572 פעמים
קיבל תודה: 187 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 10 ינואר 2019, 08:14

יעבץ כתב: והערה כללית, לא נכון לקרוא לפירוש בדרך דרש, ובק"ו פירוש שהובא בגמרא פירוש בטעות. אפשר לומר שמכירים את הדרש ולא יודעים שזהו דרש והפשט שונה, אבל אין כאן טעות.
בפסוק איש את רעהו יעזורו, כמדומה שאין דרש שדורש לחיוב (נא לתקן אם אני טועה) וכאן רבים טועים וסבורים שהמילים במקורם באות לחיוב, ולא כך הדבר. זהו פירוש בטעות.
הבחנה חשובה מאוד.

אגב, איך מקובל לפרש "אין אדם נוקף אצבעו" וכו'?


חוות דעת
הודעות: 42
הצטרף: 09 ינואר 2019, 07:23
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי חוות דעת » 10 ינואר 2019, 08:55

מצאנו עוד סוג של טעות, שאנשים הולכים לפי הפשט, ואין ההלכה כהפשט, ז"א דאמרינן מקרא יוצא מידי פשוטו:
א' לענין איסור לפני עור - דעת החינוך [רלב, עי"ש במנח"ח] דהמכשיל עור ממש אינו עובר על לפני עור

ב' בפירוש הפסוק ײאם זרחה השמש דמים לו" דדרשו חז"ל[סנהדרין עב ] אם ברור לך כשמש וכו' - דעת הרמב"ם[גניבה ט, ז] דאם בא במחתרת ביום נהרג, והקשה עליו הראב"ד[ שם הלכה ח] דאין מקרא יוצא מידי פשוטו


חוזר בתשובה
הודעות: 41
הצטרף: 02 ינואר 2019, 11:12
נתן תודה: 26 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי חוזר בתשובה » 10 ינואר 2019, 10:43

משה נפתלי כתב: ודוגמה להבנה בלתי נכונה במאמר חז"ל הרווחת בישראל:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּי לוֹ בְּקַב חָרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.
ההבנה הרווחת: הקול הוא קריאת התרגשות ממדת ההסתפקות במועט של רבי חנינא.
המובן הנכון: הקול הוא זעקת כאב על מצבו הדחוק של רבי חנינא המתפרנס בצער ובצמצום, והזעקה היא: מצב הדברים נראה כבלתי הגיוני, שבעוד שזכותו של הצדיק מועילה להשפיע שפע על כל העולם כולו אין היא מועילה לצדיק עצמו כלום.
כך עולה בבירור מסוגיות הגמרא בפרק כיסוי הדם ובפרק היה קורא.
מבינים את זה מכך שכתוב "די לו" ולא כתוב "ולחנינא בני יש רק...". לפי זה אני תמיד הבנתי שזו זעקת כאב אבל גם התפעלות מכך שבאמת "די לו" בכך..


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 256
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי משה נפתלי » 10 ינואר 2019, 11:07

חוזר בתשובה כתב:אני תמיד הבנתי שזו זעקת כאב אבל גם התפעלות מכך שבאמת "די לו" בכך..
יישר!
והא לכם לשונות הגמרא בברכות ובחולין:
שלהי היה קורא: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹנִין בִּזְכוּתָם, וְהֵם אֲפִלּוּ בִּזְכוּת עַצְמָן אֵין נִזּוֹנִין. כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּי לוֹ בְּקַב חָרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.
פרק כסוי הדם: כִּי מְהַנְּיָא זְכוּתַיְהוּ אַעָלְמָא, אַדִּידְהוּ לָא, כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב (דְּאָמַר זְכוּתָא דְצַדִּיקֵי לְאַחֲרִינֵי מְהַנֵּי, וְלָאו לְדִידְהוּ, בְּהַאי עָלְמָא – רש"י). דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּי לוֹ בְּקַב חָרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.


יאיר
משתמש ותיק
הודעות: 872
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 20:26
נתן תודה: 166 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי יאיר » 10 ינואר 2019, 12:08

גבריאל פולארד כתב:
יעבץ כתב: והערה כללית, לא נכון לקרוא לפירוש בדרך דרש, ובק"ו פירוש שהובא בגמרא פירוש בטעות. אפשר לומר שמכירים את הדרש ולא יודעים שזהו דרש והפשט שונה, אבל אין כאן טעות.
בפסוק איש את רעהו יעזורו, כמדומה שאין דרש שדורש לחיוב (נא לתקן אם אני טועה) וכאן רבים טועים וסבורים שהמילים במקורם באות לחיוב, ולא כך הדבר. זהו פירוש בטעות.
הבחנה חשובה מאוד.

אגב, איך מקובל לפרש "אין אדם נוקף אצבעו" וכו'?
ההמון מורגל לפרש 'זוקף' אך הפירוש הנכון הוא 'נדקר ב(אצבעו)'


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 561
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי במבי » 10 ינואר 2019, 14:58

ובהחלפת גיכ"ק
נוקף - נוגף
וכבר רש"י אי שם מעיר שנוגף זה לשון מכה.


עדינו העצני
הודעות: 17
הצטרף: 07 אוגוסט 2018, 12:51
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי עדינו העצני » 10 ינואר 2019, 21:13

הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'.

אצל ההמון זה מתפרש כנבואה לטובה... ואף עשו שירים על זה...

אבל האמת היא: שזה לרעה. דהיינו שכמו שיש רעב ללחם הכונה שאין לחם, וכמו צמא למים הכונה שאין מים. כך יהיה רעב לדבר ה' שלא יהיה מצוי דבר ה' (כמש"כ בגמ' בשבת שעתידה אשה לסובב עם כיכר של תרומה וכו' ולא יהיה מי שיענה לה).


אלכס
משתמש ותיק
הודעות: 328
הצטרף: 19 יולי 2016, 14:17
נתן תודה: 98 פעמים
קיבל תודה: 77 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי אלכס » 10 ינואר 2019, 21:55

עדינו העצני כתב:הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'.

אצל ההמון זה מתפרש כנבואה לטובה... ואף עשו שירים על זה...

אבל האמת היא: שזה לרעה. דהיינו שכמו שיש רעב ללחם הכונה שאין לחם, וכמו צמא למים הכונה שאין מים. כך יהיה רעב לדבר ה' שלא יהיה מצוי דבר ה' (כמש"כ בגמ' בשבת שעתידה אשה לסובב עם כיכר של תרומה וכו' ולא יהיה מי שיענה לה).
נקוט האי כללא בידך, דבר שהתפשט אצל ההמון תמיד ימצא לו מקור. ולא לחינם נדחקים ליישב המנהג והנח להם לישראל שאם אינם נביאים בני נביאים הם.
אומנם הפשט כדברך
אבל ראה

אלשיך עמוס פרק ח פסוק יא

הנה ימים באים נאום אדני ה' וכו'. הנה פסוקים אלו יראו בלתי מתקשרים אלו עם אלו ולא עם הקודם, ואחשבה כי אחר אומרו את כל הרעה הזאת הבאה עליהם, עד אומרו שלא תהיה אחריה הרעה מתמעטת והולכת, כי אם אחריתה כיום מר כמפורש, ראה ית' כי הלא בדבר הזה תאבד תקות ישראל חלילה, והלא ידענו כי אבינו שבשמים חושב מחשבות להיטיב אחריתנו, כמאמר הכתוב והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה כו' ושבת עד ה' אלקיך וכו', ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך וכו', על כן לבל יתיאשו מן הרחמים דבר נחמה ואמר הנה ימים באים וכו', והוא כי עיקר הטובה אשר נקוה ממנו ית', הלא הוא כי יערה עלינו רוח קדושה ממרום, שנרדוף אחריו בתשוקה גדולה ולשתות בצמא את דבריו, שאם לא יעשה כן ויניחנו בבחירתנו הרעה, לא יהיה אפשר לקבל טובה העתידה, על כן אמר הנה ימים באים שהחשך אשר לכם לרדוף אחרי ההבל, כרעבתנים לידבק באלהי נכר, אשלח בכם רוח ממרום שתהיו כרעבים ושוקקים לשמוע דבר ה', כי והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם וכו' כי אם לשמוע את דברי ה',
וראה עוד בדבריו שהאריך.

עקידת יצחק ויקרא שער סז (פרשת אמור)

כאשר הוא בשתיית הצמא וכמו שכתוב (ישעיה נ"ה) הוי כל צמא לכו למים וגו'. ללמד כי מי שאינו בא אל הלמוד בתורת רעב וצמא אין לו שום תועלת. ולזה היתה ענין בשורה אומרו והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי וגו' (עמוס ח'). כי מיד כשיהיו הדורת רעבים גם צמאים לבקש את דבר ה' מיד יפתח ה' להם את אוצרו הטוב ויאכלו ויותירו כדבר ה' וזהו הענין השני:


אלכס
משתמש ותיק
הודעות: 328
הצטרף: 19 יולי 2016, 14:17
נתן תודה: 98 פעמים
קיבל תודה: 77 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי אלכס » 10 ינואר 2019, 22:11

יעבץ כתב:
דרומאי כתב:
חגי פאהן כתב:הגמ' אומרת (נדרים לא: ): גדולה מילה, שאילולי היא לא ברא הקב"ה את עולמו, שנאמר: "כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי".
רבים חושבים שזה פשט הפסוק, אך הפסוק הבא הוא:
גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אשוב [אָשִׁיב] אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים:
כלומר, חוקות וכו' הוא הקבלה לחצי הראשון של הפסוק: אם לא בריתי יומם ולילה, ואם חוקות שמים וארץ לא שמתי, אז - גם זרע יעקב וכו'.
כוונת הגמרא שסו''ס משמע שתלה 'חקות שמים וארץ לא שמתי' ב'לא בריתי' ודוק.
עצם הפירוש של המילה בריתי כמכוונת לברית מילה, הוא הוא הדרש בפסוק, בניגוד לפשט, ודוק.

והערה כללית, לא נכון לקרוא לפירוש בדרך דרש, ובק"ו פירוש שהובא בגמרא פירוש בטעות. אפשר לומר שמכירים את הדרש ולא יודעים שזהו דרש והפשט שונה, אבל אין כאן טעות.
בפסוק איש את רעהו יעזורו, כמדומה שאין דרש שדורש לחיוב (נא לתקן אם אני טועה) וכאן רבים טועים וסבורים שהמילים במקורם באות לחיוב, ולא כך הדבר. זהו פירוש בטעות.
כבר קדמכם רש"י....
רש"י ירמיהו פרק לג פסוק כה
אם לא בריתי וגו' - אי אפשר שלא יתקיים הברית שכרתי ליום ולילה להיות בעתם ואי אפשר לחוקות שמים וארץ ליבטל כאלו לא שמתים גם זרע יעקב וגו' ורבותינו דרשוהו לענין ברית התורה ללמוד מכאן שבשביל התורה נבראו שמים וארץ אך אין המדרש מיושב על סדר המקראות:

יעבץ עיין רש"י שם
אבל בכל מקרה זו ודאי לא טעות
כוונת הפסוק היא לעזרה הדדית וזה כוונת האומרים
מה בכך שבפסק האמור המטרה היא שלילית?


חגי פאהן
משתמש ותיק
הודעות: 295
הצטרף: 12 פברואר 2017, 08:00
נתן תודה: 102 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירושים שהשתרשו בטעות.

שליחה על ידי חגי פאהן » 12 ינואר 2019, 21:30

יעבץ כתב:
דרומאי כתב:
חגי פאהן כתב:הגמ' אומרת (נדרים לא: ): גדולה מילה, שאילולי היא לא ברא הקב"ה את עולמו, שנאמר: "כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי".
רבים חושבים שזה פשט הפסוק, אך הפסוק הבא הוא:
גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אשוב [אָשִׁיב] אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים:
כלומר, חוקות וכו' הוא הקבלה לחצי הראשון של הפסוק: אם לא בריתי יומם ולילה, ואם חוקות שמים וארץ לא שמתי, אז - גם זרע יעקב וכו'.
כוונת הגמרא שסו''ס משמע שתלה 'חקות שמים וארץ לא שמתי' ב'לא בריתי' ודוק.
והערה כללית, לא נכון לקרוא לפירוש בדרך דרש, ובק"ו פירוש שהובא בגמרא פירוש בטעות. אפשר לומר שמכירים את הדרש ולא יודעים שזהו דרש והפשט שונה, אבל אין כאן טעות.
האם זה מכוון על דבריי? ח"ו נזהרתי שלא לכתוב על דברי הגמרא טעות.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • מעשה שהיה בספר שנילקח בטעות
    על ידי דע מה שתשיב » 25 נובמבר 2018, 23:15 » ב הלכה ומנהג
    4 תגובות
    129 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי שאר לעמו
    01 דצמבר 2018, 22:33
  • אשה שהורידה בטעות בליל שבת סיר שיועד למחרת
    על ידי אוריאל » 08 דצמבר 2018, 19:33 » ב הלכה ומנהג
    8 תגובות
    192 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי נבשר
    09 דצמבר 2018, 23:33

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח