ישנם פירושים על פסוקים שהשתרשו בקרב הציבור אף שאינם כלל פשט הפסוק ואביא דוגמאות:
"מבשרי אחזה אלוק" (איוב יט-כו) - את זה יודע כל רבן צעיר לומר על נפלאות גופינו וכו'
אך מפרשי הפשט במקום מסבירים שאיוב כ"כ סבל, ואמר שרואה על עצמו את מידת הדין שהרי "אלוקים" זה דין ומסבלות גופו ראה זאת.
עיר פרא אדם יולד (איוב יא-יב) - גם זאת כל משגיח מתחיל מכיר לעומק פסוק זה.
אך כל אחד שיפתח את המפרשים במקום אף אחד לא מסביר שפשט הפסוק אומר שהיצור אנושי הוא "עיר פרא אדם", בדיוק הפוך, כך צריך לקרוא את הפסוק
עיר פרא, אדם יולד. כלומר שמהעיר פרא בסוף יהיה בן אדם. ולשון הזהב של רש"י:
אדם יולד . ילמד עצמו להיות אדם חדש כסדר בני אדם ויכוין דרכו.
כלומר הפסוק בעל משמעות מאד חיובית ובונה ונותן לנו מחשבה חיובית על העתיד, ולא כמו שמשום מה השתרש בקרב הציבור.
איני שולל אם ימצאו משהו שמסביר כפשט הידוע אך אני מדבר על רוב מפרשי הפשט במקום.
"מבשרי אחזה אלוק" (איוב יט-כו) - את זה יודע כל רבן צעיר לומר על נפלאות גופינו וכו'
אך מפרשי הפשט במקום מסבירים שאיוב כ"כ סבל, ואמר שרואה על עצמו את מידת הדין שהרי "אלוקים" זה דין ומסבלות גופו ראה זאת.
עיר פרא אדם יולד (איוב יא-יב) - גם זאת כל משגיח מתחיל מכיר לעומק פסוק זה.
אך כל אחד שיפתח את המפרשים במקום אף אחד לא מסביר שפשט הפסוק אומר שהיצור אנושי הוא "עיר פרא אדם", בדיוק הפוך, כך צריך לקרוא את הפסוק
עיר פרא, אדם יולד. כלומר שמהעיר פרא בסוף יהיה בן אדם. ולשון הזהב של רש"י:
אדם יולד . ילמד עצמו להיות אדם חדש כסדר בני אדם ויכוין דרכו.
כלומר הפסוק בעל משמעות מאד חיובית ובונה ונותן לנו מחשבה חיובית על העתיד, ולא כמו שמשום מה השתרש בקרב הציבור.
איני שולל אם ימצאו משהו שמסביר כפשט הידוע אך אני מדבר על רוב מפרשי הפשט במקום.