מחשבות אמר:
בן של רב אמר:
בוא נעשה סדר.
הקבלה היא מהגרי"ח זוננפלד שאמר לאשתו להחזיר שק קמח שהוסיפה לעצמה בתוך כל השקים שקנתה בזול עבור בית היתומים דיסקין.
וכששאלה מה הבעיה הרי אני משלמת עליו בנפרד?!
השיב הוא "מהיום כל העיסוק שלך בבית היתומים יהיה עבור הריוח הצדדי".
והוא טבע אז את המושג שבעניני ציבור "מתוך לשמה בא שלא לשמה".
יש לי חבר איש פשוט וישר שעוסק לש"ש בחסד ציבורי.
וכששמע ממני את הסיפור הזה הפסיק ליהנות ממה שהיו לו עניני תועלת עקיפה מהחסד.
למרות שהוא עני מרוד!
נ. ב. ברשותך מחוץ לקופסא:
מתוך 'לשמה' שאנו רוצים לראות עסקנים טובים וישרים - באים לידי השפלת וביזוי כל העסקנים מעתה ועד עולם.
ומה - באמת - אומרים רבותינו על היחס הנכון וההגיוני למי שטורח רבות ומתאכזב רבות, ואת רוב מה שעושה בהוראת הרבנים הציבור לא יודע/לא מעריך.
ומלבד הכל הוא גם חוטף עקיצות יום יום מהציבור מנרגנותו ומחשדנותו?
רבותינו שבכל הדורות אומרים - לעשות להם שוב ושוב ושוב מי שברך לעיני כל ישראל.
ולהכריז בקול "וכל מי שעוסקים בצרכי ציבור" וכו' - בכל שבת!
לא למעשה זה נתכוונתי אלא דברים מפורשים מאחד מגדולי הגדולים זצ"ל
נער הייתי וכמעט זקנתי ורוב העוסקים עם הציבור אינם אפילו בגדר שיתוף לש"ש
ובאמת מברכים את העוסקים בצרכי ציבור באמונה ומכלל הן וכו'
ולא אכנס לפרנס (העומד מאליו..) ומתגאה על הציבור, ומטיל אימה על הציבור (וכל טרור העסקנים בכלל)
ולפעמים בכלל אלו שגהינם כלה והם אינם כלים רח"ל,
ויכלה הזמן ולא אכלה לכתוב את כל הנאמר על לוקחי שררה לשם כבוד וכוח רח"ל
ונדלג על השחיתות מנויי מקורבים מעילה בכספי הציבור וכו' וכו' (וטובי העיר הממונים מטעם עצמם).
האם נראה לך שאינני מכיר את כל זה?
אבל שים לב שגם כשהאדם באמת טוב ועוזר לאנשים - אין מי שיאמין לו!
וזה אסון קטסטרופלי שהציבור גורם לאנשים בעלי מרץ ופעלתנים שנהנים לעשות חסדים ולהשפיע לטובה באלפי תחומים - להתייאש מלראות את עצמם באור חיובי: "אני בעל חסד"
ובמקום זאת ע"י הציניות החשדנית והנרגנת + השמחה הגדולה לתפוס את הכשלונות שלהם (הצפויות למי שנמצא במקומות מלוכלכים)
אנו מחנכים אותם חינוך עקיף לראות את עצמם כבריוני השכונה!
(ואחרי הכל זה די הגיוני שהם בסה"כ אוהבים קצת כבוד כדי לקזז עם הביקורת והזלזול של הציבור, ולפצות על הלחצים, ולהרגיש טוב עם כל מה שלא טוב בעבודת הציבור)
עד מתי נדחוף אותם - לא לרצות ולא להשתדל להיות יותר טובים!
נ. ב. זה לא סותר את מה שחבר עיריה אחד אמר לי לתומו לפני שבוע שהוא מתכנן לא להשאר בתחום זה לאורך ימים - כי הוא עדיין לא מצא מי שיהיה ראוי להוות לו כדמות....
אגב:
הוא אדם מקסים עדין וטוב לב, ויש לו הרבה אבחונים יפים על מגוון מעלותיהם של חבריו בעירייה ובכנסת.
עוד נ. ב.
אני מכיר עסקן אחד הפוך לגמרי שיהיו שיגדירו אותו כבריון אימתני.
ומרן הגרי"ג הורה לאחר בירור ארוך לקחת דוקא אותו לתפקיד ציבורי רציני למרות הבושות שהוא עושה, כי התועלת עדיפה.
ואמר מרן לרב השואל "אז יהיה לך מזה בזיונות שזה הנציג שלך? שווה!"...
ומה שמשעשע שהעסקן עצמו התנגד הרבה זמן להיכנס לזה ולהפסיק ליהנות מהחיים השקטים של אדם פרטי עשיר ומוצלח.
וכך הוא נימק את התנגדותו:
"אבי היה עסקן ציבורי וכבר מילדות ראיתי תמיד שזהו תפקיד כפוי טובה".