המילים המתהפכות.

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 494
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 269 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

המילים המתהפכות.

שליחה על ידי במבי » 13 ינואר 2019, 23:20

בפרשה מביא האבן עזרא על הפסוק "ויאר את הלילה" (שמות יד-כ) פירוש ש"ויאר" פירושו "החשיך" ולכאורה שולל זאת מכל וכל וכך הוא כותב:

ואמר ר' מרינוס, כי פי' ויאר את הלילה לשון ויחשיך, וכמוהו ולילה אור בעדני ובדברי חכמינו ז"ל אור לארבעה עשר.
והמפרש כזה, השים חשך לאור ואור לחשך, כי לא יתכן בכל לשון שיהיה פי' מילה אחת דבר והפכו אם לא היה על דרך כנוי, כמו ברך נבות אלקים עכ"ל
ועיין אבי עזר במקום אך נראה שהאבן עזרא לא שולל לגמרי שהרי כותב שייתכן על דרך כינוי כלומר שיש את הביאור העיקרי והנכון של המילה ובדקך השאלה וכינוי אפשר לתת למילה גם את המשמעות ההפכית.

וחשוב לציין שרש"י עה"פ "ולילה אור בעדני" (תהילים קלט - יא) מפרשו לשון אופל !!!

ומצינו בתנ"ך הרבה פעמים את המילים המתהפכות
כדלהלן:
  1. קודש \ קְדֵשָׁה
    לדשן את המזבח \ "ודשנו את המזבח" (הוצאת הדשן) שמות כז-ג
    חטא \ חיטוי (ועין רש"י נידה לא: ד"ה "ובחטא" - לשון טבילה וטהרה)
    כלה (ענין תאוה – "כלה שארי ולבבי...") \ עניין מניעה וגירושין ("וימינך מקרב חיקך כלה")
    שבח (משמעו עילוי והלל) \וכן מלשון "השפלה" !!! כגון "בשוא גליו אתה תשבחם" (תהילים פט-י), משביח שאון ימים (שם סה-ח(
    עיקר \ עיקור ("את סוסיהם תעקר..." יהושע יא-ו – ופירושו הוצאת הפרסות. (חולין ז:) )
    יוסף (הוספה – "יוסף ה' לי בן אחר") \ אסף (לקיחה "אסף ה' את חרפתי" , ספו תמו (תהילים עג')
    "ותשרש שורשיה" (תהלים פ – י) \ לשרש-הוצאת השורשים כמו "בכל תבואתי תשרש" (איוב לא-יב)
    "בסעפיה" פירושו בענפיה (ישעיה יז-ו) \ "מסעיף" פירושו עקירת הענף. (שם י – לג)
    שכב \ מובא בשם ר' שמואל ארקוולטי שמה שנאמר על ראובן "וישכב את בלהה פלגש אביו", שזה מהמילים המתהפכות וא"כ "וישכב" פירושו שמנע השכיבה.(ע"י שבלבל יצועי אביו) (אבי עזר על אבן עזרא שמות יד-כ)
    ויסקלהו – זריקת אבנים \ סקלו מאבן פירושו, הסרת האבנים. (ישעיה סב-י)
    קפץ \ "לא תקפוץ את ידך" פירושו סגירה וצמצום וכן "וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ" (תהילים קז-מב) וכן "קפיצת הדרך" פירושו כך (רש"י חולין צא: ד"ה קפצה)
    "ולמזח תמיד יחגריה" עניינו חגירת החגור (תהילים קט-יט) \ "לא יזח החושן" הסרתו (שמות כח-כח)
    "...ערו ערו עד היסוד בה" (תהילים קלז-ז) - לשון חורבן, ואינו נופל אלא על דבר שעוקרין שרשיו מהארץ (רש"י שם) \ מתערה כאזרח רענן (שם לז-לה) – לשון השרשה.
    לברך לעלה ולקלס \ "על כן נתתיך חרפה בגוים וקלסה לכל הארצות" (יחזקאל כב-ג)
    מלא "יין חמר מלא מסך" עניינו מילוי ושלימות \ "גם הנפש לא תמלא" עניינו כריתה (קהלת ו-ז, מ"צ שם)
    "עזב" לשון דחיה והרחקה \ "עזוב תעזוב עמו" (שמות כג-ה – ואף דהוה לגבי פריקה דהוא כעין הרחקה, כותב שם רש"י דהוה לשון עזרה)
    הווה \ "והות רשעים תהדוף" עקירת ההויה (משלי י-ג מלבי"ם)
    "לא נפקד ממנו איש" לשון חסרון (במדבר לא-מט) \ "יפקד ה' אלוקי הרוחות" (שם כז-טז) לשון מנין
    ירושה \ "ויורש את האמורי" לשון גירוש (במדבר לב-לט)
    מסע \ "... ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם" (סוף פקודי) פי' רש"י לשון חניה !!!
    "הוקע אותם" לשון חיבור (במדבר כה') \ ולעיתים הסרת החיבור "תקע נפשי" (ירמיה ו-ח)
    מזור, עניין רפואה (א-ו) \ עניין חולי (הושע ה-יג, סנהדרין צב.)
    "ער" לשון יורש (ער ועונה) \ "ערירי" בלא יורש (רש"י בראשית טו-ב)
    גירעון, ענינו חסרון \ ענין ריבוי ! (איוב לו-כז)
    מקץ – סוף \ לשון התחלה !!! "מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי..." כותב מצודת דוד "לשון התחלה, כי הראש יקרא קצה כמו הסוף" (ירמיה לד-יד)


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
הודעות: 307
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 564 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המילים המתהפכות.

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 13 ינואר 2019, 23:26

נפלא!

אתה יכול להוסיף את
חסד הוא לפירוש הרמב"ן שם
לא תפאר ע"פ הגמ' (לא תטול תפארתו)
ועי' רש"ש כתובות מז: על אם תענה
(ויש גם את רש"י ב"מ לח אבל זה לא מהתנ"ך).

מקץ- לענ"ד אינו ענין לכאן, שכן הפירוש הוא לשון קצה, והתחלה וסוף שניהם נקראים קצה.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 494
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 269 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המילים המתהפכות.

שליחה על ידי במבי » 13 ינואר 2019, 23:31

ואפשר להוסיף עוד:

גיזום, לשון חיתוך \ לשון ריבוי, הגזמה
עשה, לשון גידול "עשתה את צפורניה" \ לשון כריתה, "וירא את אשר עשה לו בנו הקטן" כך מפרש ר' בחיי ב"כד הקמח"
שכל - חכמה(מופיע לראשונה אצל אביגיל \ סכלות (ש' וס' מתחלפים קהלת א-יז)
לבב - לשון קרבה ליבבתיני אחותי כלה (שה"ש ד) \ לשון ריחוק "הזכרים יוצאים לבובים - שבת)
ויואל - רצה \ לא רצה "ויואל ללכת" (רש"י ש"א יז - לט)
עצם \ שבירת העצם (ירמיה נ - יז, רש"י שמות כז-ג)
בזבז - ביזה, שלל \ דורון גדול (דניאל ב-ו)
מסוה - כיסוי, מניעת הסתכלות \ ענין הבטה (שמות לד-לד)
דל \ לשון הרמה (תהילים קמא מצודות)
עונה \ מניעת העונה "אם תענה את בנותי" (אי שם ברש"ש במסכת כתובות)
קשר - חיבור "וקשרתם לאות...." (תוס' מנחות לה:) וכן "קשורה בו ככלב...." \ מרידה (אך אולי חיבור לרעה)
שולה - מרים \ ענין הורדה ושלשול (ערוך ערך "של")


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 494
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 269 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המילים המתהפכות.

שליחה על ידי במבי » 13 ינואר 2019, 23:32

גבריאל פולארד כתב: מקץ- לענ"ד אינו ענין לכאן, שכן הפירוש הוא לשון קצה, והתחלה וסוף שניהם נקראים קצה.
בפועל אנשים משתמשים במילה "מקץ" בתור סוף, אך אין הכי נמי, כמו שאמרת שורש המילה נובע מ"קצה".


יוסף יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 367
הצטרף: 23 יולי 2018, 02:05
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המילים המתהפכות.

שליחה על ידי יוסף יוסף » 14 ינואר 2019, 01:21

זכור לי איזה שהוא תוס' בש"ס על 'קילוס' שזה למעליותא וגם יכול לשמש כגריעותא
(תוס' שם דן לגבי מרקוליס)


האחד בא לגור
משתמש ותיק
הודעות: 1376
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 190 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המילים המתהפכות.

שליחה על ידי האחד בא לגור » 14 ינואר 2019, 01:27

יוסף יוסף כתב:זכור לי איזה שהוא תוס' בש"ס על 'קילוס' שזה למעליותא וגם יכול לשמש כגריעותא
(תוס' שם דן לגבי מרקוליס)
בב"מ כה: ד"ה כאבני
סנהדרין סד. ד"ה מרקוליס
ושם כתבו שהוא לשון לעג וקלס ,שהוא הפך לשון קילוס שהוא שבח.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 494
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 269 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המילים המתהפכות.

שליחה על ידי במבי » 14 ינואר 2019, 08:08

במבי כתב:
גבריאל פולארד כתב: מקץ- לענ"ד אינו ענין לכאן, שכן הפירוש הוא לשון קצה, והתחלה וסוף שניהם נקראים קצה.
אגב, הטענה שלך תקיפה כבר בדוגמא הראשונה, קודש \ קדישה

שניהם לשון הבדלה והפרשה. זה לטוב וזה למוטב

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח