השחתת מודעות רחוב עם תמונת אשה

יהודי

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
יהודי אמר:
לא כ"כ הבנתי את מי מעניינים החילונים שמתעצבנים על תלישת מודעות, לא רואה שום טעם להתחשב ברגשותיהם המתועבים והטמאים, ולמי שרוצה לדעת יש גם חילול ה' שלא מסכימים ללחוץ יד או להתחבק עם קרובות משפחה וכדו'.
בעיקר הענין לכאו' להסיר מודעה בלי להשחיתה אין שום איסור, יען אין לו זכות יותר מהמסיר להציג את מודעתו, וכל הנידון (אם יש) הוא להשחית.

בגישה זו ישנה בעיה קטנה, והיא שברגע שהחילונים יראו שאנחנו לא מתחשב ברגשותיהם "המתועבים והטמאים", הרי שהם גם יפסיקו להתחשב ברגשותינו, ובכח השלטון הנתון בידם יקצצו את כל התקציבים והקצבאות וההנחות השונות, ויפסיקו לספק הגנה צבאית וחשמל ומים וגז וביוב ופינוי אשפה ודלק ותחבורה ובתי חולים ושירותי בנקאות וייבוא מוצרים שונים וכו' וכו'. מה לעשות שכעת המצב הוא שלציבור החרדי אין מספיק משאבים לארגן את כל השירותים הללו בכוחות עצמו, ועל כן מן הסברא הוא שכדי שנוכל לחיות בשלום עלינו להתחשב גם ברגשות "מתועבים וטמאים".

(כמובן זה רק אם ינהגו במידת החסד, היות ובכל מדינה מתוקנת מי שמחליט לתלוש מודעות נגד החוק מקבל קנס רציני על נזק לפרסום, ואם ממשיך שלא להתחשב ברגשות המפרסמים ועושה זאת כמה פעמים הרי דינו לבלות בכלא כמה שנים טובות).
לא הבנתי מה שייכות בין דבריכם למש"כ, אני סה"כ כתבתי שמותר לי לחיות כיהודי אף אם הנהגתי מתנגשת באיזה רגש טמא של חילוני, לא כתבתי להכלימם או לביישם ואפילו לא להכותם.
גם לא הבנתי היכן בדיוק החילונים הנאורים התחשבו אי פעם ברגשותיי? וכי אינם פותחים את חנויתיהם בשבת ואת מרכזי בילויהם הטמאים תוך רמיסת כל הקדוש והיקר לי? וכי הם מסתובבים בחוצות לעין כל בצורה שמכבדת את רגשותיי? פשוט לא מבין מילה ממש"כ.
ובעיקר הענין של תקציבים וכו', וכי הם נותנים לנו תקציבים בגלל שהם מתחשבים ברגשותינו??????? הם נותנים לנו שירותים בגלל שאנחנו אזרחים בדיוק כמוהם במדינה זו, ובתור מדינה מערבית הם צריכים להתנהג כך, אתה שואל אותי אם היינו מדינה אפריקנית ליד אריתריאה האם גם היו כך פני הדברים, אינני יודע, אך במצב הדמוקרטי המטופש בימינו שמפלגות קטנות משפיעות אז החרדים נמצאים בקואליציה כבר שנים רבות (ואם כבר, תראה שכמה שנים היו באופוזיציה ולא השאירו כמעט תקציבים, ושכחו כנראה באותם שנים להתחשב ברגשותינו, ובאמת חבל שלא הזכירו להם אז את ענין ההתחשבות ברגשות).
 

יוספזון

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
יהודי אמר:
לא כ"כ הבנתי את מי מעניינים החילונים שמתעצבנים על תלישת מודעות, לא רואה שום טעם להתחשב ברגשותיהם המתועבים והטמאים, ולמי שרוצה לדעת יש גם חילול ה' שלא מסכימים ללחוץ יד או להתחבק עם קרובות משפחה וכדו'.
בעיקר הענין לכאו' להסיר מודעה בלי להשחיתה אין שום איסור, יען אין לו זכות יותר מהמסיר להציג את מודעתו, וכל הנידון (אם יש) הוא להשחית.

בגישה זו ישנה בעיה קטנה, והיא שברגע שהחילונים יראו שאנחנו לא מתחשב ברגשותיהם "המתועבים והטמאים", הרי שהם גם יפסיקו להתחשב ברגשותינו, ובכח השלטון הנתון בידם יקצצו את כל התקציבים והקצבאות וההנחות השונות, ויפסיקו לספק הגנה צבאית וחשמל ומים וגז וביוב ופינוי אשפה ודלק ותחבורה ובתי חולים ושירותי בנקאות וייבוא מוצרים שונים וכו' וכו'. מה לעשות שכעת המצב הוא שלציבור החרדי אין מספיק משאבים לארגן את כל השירותים הללו בכוחות עצמו, ועל כן מן הסברא הוא שכדי שנוכל לחיות בשלום עלינו להתחשב גם ברגשות "מתועבים וטמאים".

(כמובן זה רק אם ינהגו במידת החסד, היות ובכל מדינה מתוקנת מי שמחליט לתלוש מודעות נגד החוק מקבל קנס רציני על נזק לפרסום, ואם ממשיך שלא להתחשב ברגשות המפרסמים ועושה זאת כמה פעמים הרי דינו לבלות בכלא כמה שנים טובות).

לא מפיהם אנו חיים. הקב"ה הזן ומפרנס לכל, מאן דיהיב חיי יהיב מזוני. לדוג' אני נמצא במסגרת בה מתנתקים כל השנים מכל תמיכה שהיא ממנעמי השלטונות, וב"ה מסתדרים מצויין בס"ד. גם הבנים שלי וגם הבנות לומדים במוסדות שאינם מתוקצבים, וב"ה לא חסר להם כלום.
וכמובן, האם ימנע אותך להדר באתרוג מהודר ביותר מדאגת הממון? אז אל לנו לעשות חשבונות כאלו. ממ"נ אם צריכים לעשות את זה, אז אל לנו להסתכל על הפן הכספי. וכן יש לוותר על כל ממונו שלא לעבור על שום מצוה מן התורה. ועל זה אנו אומרים שלש פעמים ביום 'בכל נפשך ובכל מאודך'.
 

יוספזון

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
כמו כן לא הבנתי, מילא לעבור עבירה יש איסור, אבל לא לוותר על מידת חסידות בשביל לקרב אחרים? וכי אתה חי בשביל עצמך או בשביל הרבש"ע? מי שאוהב את רבונו ולא רק חושב על עצמו רוצה לקרב אנשים אליו, ומקיים בזה מצוה דאורייתא של אהבת ה' כמבואר ברמב"ם במ"ע ג' (וכמובן עצם העובדה שמקיים בזה מצוה דאורייתא היא סיבה כשלעצמה לוותר על מידת חסידות).

ויעויין בחזו"א או"ח סוס"י טז שכתב שמותר לדרוש דברי תורה לני נשים ששערן מגולה בכדי לקרבן לתורה, והרי זה בכלל "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

והגרי"ש אלישיב זצ"ל למד ממה שאברהם אבינו קירב את לוט והכניס אורחים כדי לקרבן להכרת הקב"ה למרות שבגלל זה פסק ממנו הדיבור, שכדאי לאדם להקריב מרוחניותו כדי לפרסם שם שמים בעולם (מובא בס' דברי אגדה פ' לך לך, ע"ש באורך).

לא בדקתי את הדברים, לכן איני יכול לדון על כך. אבל אני שמעתי מגדולי תורה אחרים שסברו אחרת. ויתכן דלא פליגי, אך איני יכול לדון בכך, שלא בדקתי את הדברים.
 

יוספזון

משתמש ותיק
בנציון אמר:
יוספזון אמר:
בענין לוותר על מידת חסידות כדי לקרב רחוקים
נראה לי הזוי ומופרך מהיסוד
במילים אחרות: לא אכפת לי שיהודי אחר יחלל שבת ויאכל נבלות וטרפות ויכעיס את הקדוש ברוך הוא, ולא אכפת לי שיהודי אחר שלא לימדו אותו לשמור את התורה, ימשיך בדרך הזו ולא יזכה להתקרב ליהדות, העיקר שאני אהיה מושלם!
ומה שהבאתם מהתקררות ביראת שמים אינו שייך כלל למדת חסידות, וכי להיות ירא שמים זו מידת חסידות?

מאי חזית דדמי דידיה סומק טפי? יש לי מה להאריך בזה, אבל מחמת קדושת שבת הממשמשת לבא, עוד חזון למועד.
 

יוספזון

משתמש ותיק
יש לי שאלה אחרת: מה היה קורה לו היה הגר"ח קנייבסקי שליט"א מתיישב במקוה הנשים העירוני ואומר לנשים הטובלות איך לטבול. מה היו התגובות על כך? הרי אם ב"הארץ" היתה מתפרסמת כתבה לא מחמיאה על חוסר המוסריות של הרב הנכבד, הרי שזה היה כאין וכאפס לעומת קיתונות הבוז והלעג שהיה זוכה להם בעלוני הקנאים שהיו רודפים אותו עד חרמה ומקדישים את כל חייהם ומרצם לרודפו ולהוקיעו מכלל ישראל (כפי שכבר עשו לכמה מגדולי הדור שדרכם לא מצאה חן בעיניהם).
אז הנה, בדיוק באותו דף בגמרא הנ"ל, מופיע בדיוק אותו סיפור על רב גידל, והגמ' מסבירה זאת בגודל קדושתו שהנשים היו בעיניו כקאקי חיוורי (ובכתובות יז,א מופיע סיפור כעין זה על רב אחא שהיה מרכיב את הכלה על כתפיו משום דדמיא עליה ככשורא. ועל דרך זה בחגיגה ה,ב לגבי רב כהנא שהתחבא מתחת מיטתו של רב כששימש מיטתו)

כנראה שקצת קשה להקיש ממעשי האמוראים לזמננו.[/quote]

------------------------------------
כנראה אם כן, שגם קשה להקיש על דיני 'ככל אשר יורוך' לגבי הבחירות...
דרך אגב, קצת תמוה בעיני השיח כאן, האהבה הגדול לחילונים פורקי העול, לעומת השנאה המבצבצת נגד ה'קנאים'. האם מאן דהו דיבר כאן על כן קנאים או לא קנאים? איך זה נכנס לכאן?
 

יהודי

משתמש ותיק
ג"א מסכים לתמיהה בחוסר הקשר בין הנידון כאן לקנאים באשר הם, ולדעתי הקטנה הרב יוספזון@ צודק שאם אהבת החילונים ושנאת הקנאים תלויים אחד בחבירו, נודף מזה ריח מאוד מאוד רע.
 

חוזר בתשובה

משתמש ותיק
יהודי אמר:
ג"א מסכים לתמיהה בחוסר הקשר בין הנידון כאן לקנאים באשר הם, ולדעתי הקטנה הרב יוספזון@ צודק שאם אהבת החילונים ושנאת הקנאים תלויים אחד בחבירו, נודף מזה ריח מאוד מאוד רע.

אני חושב שנפלה פה אי הבנה.
אני בטוח שכולם מסכימים שאין מקום להתחשב בתאוות של הרחוקים מהתורה, ובטח אין כאן שנאה לקנאים ח"ו (ואדרבא זהו רגש קדושה שראוי להערכה) . רק העניין הוא על פי דברי מסילת ישרים האם זו חסידות שצריך לעזוב מפני שלא יענשו על ידו או לא.

כדאי להמשיך לדון לגופה של השאלה
 

במבי

משתמש ותיק
המשנה מספרת שר"ג רחץ במרחץ של אפרודיטא ולא מופיע שהוא נמנע מלרחוץ שם עקב אי צניעותו הגדול של הפסל או שהוא נתצו !!!
 

במבי

משתמש ותיק
עד כמה שזכור לי היא אלת האהבה והיופי היוונית.
ואם אינני טועה אין היא צנועה. אשמח אם יעמידוני על האמת.

וכן הגמ' אומרת שמותר להזכיר רק שם ע"ז שמוזכר בתנ"ך וא"כ צ"ב איך הזכירה אותה הגמ, ואולי לצורך גדול מותר וזה מה שרצו להגיד שאין צורתה מנעה את ר"ג מלבוא למרחץ !

(ייתכן שצורתה הייתה רק בכניסה למרחץ ולא בתוך המרחץ עצמו, אך אין זה גורע מהערתי)
 

אברך

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
אז הנה, בדיוק באותו דף בגמרא הנ"ל, מופיע בדיוק אותו סיפור על רב גידל, והגמ' מסבירה זאת בגודל קדושתו שהנשים היו בעיניו כקאקי חיוורי (ובכתובות יז,א מופיע סיפור כעין זה על רב אחא שהיה מרכיב את הכלה על כתפיו משום דדמיא עליה ככשורא. ועל דרך זה בחגיגה ה,ב לגבי רב כהנא שהתחבא מתחת מיטתו של רב כששימש מיטתו)
בגמ' בברכות שם (כ.) מובא כן גם על ר' יוחנן (מיד לאחר המעשה על ר' גידל).
רב גידל הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה אמר להו הכי טבילו והכי טבילו אמרי ליה רבנן לא קא מסתפי מר מיצר הרע אמר להו דמיין באפאי כי קאקי חיורי. רבי יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה אמר כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי וכו'.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מבקש אמת אמר:
יהודי אמר:
לא כ"כ הבנתי את מי מעניינים החילונים שמתעצבנים על תלישת מודעות, לא רואה שום טעם להתחשב ברגשותיהם המתועבים והטמאים, ולמי שרוצה לדעת יש גם חילול ה' שלא מסכימים ללחוץ יד או להתחבק עם קרובות משפחה וכדו'.
בעיקר הענין לכאו' להסיר מודעה בלי להשחיתה אין שום איסור, יען אין לו זכות יותר מהמסיר להציג את מודעתו, וכל הנידון (אם יש) הוא להשחית.

בגישה זו ישנה בעיה קטנה, והיא שברגע שהחילונים יראו שאנחנו לא מתחשב ברגשותיהם "המתועבים והטמאים", הרי שהם גם יפסיקו להתחשב ברגשותינו, ובכח השלטון הנתון בידם יקצצו את כל התקציבים והקצבאות וההנחות השונות, ויפסיקו לספק הגנה צבאית וחשמל ומים וגז וביוב ופינוי אשפה ודלק ותחבורה ובתי חולים ושירותי בנקאות וייבוא מוצרים שונים וכו' וכו'. מה לעשות שכעת המצב הוא שלציבור החרדי אין מספיק משאבים לארגן את כל השירותים הללו בכוחות עצמו, ועל כן מן הסברא הוא שכדי שנוכל לחיות בשלום עלינו להתחשב גם ברגשות "מתועבים וטמאים".

(כמובן זה רק אם ינהגו במידת החסד, היות ובכל מדינה מתוקנת מי שמחליט לתלוש מודעות נגד החוק מקבל קנס רציני על נזק לפרסום, ואם ממשיך שלא להתחשב ברגשות המפרסמים ועושה זאת כמה פעמים הרי דינו לבלות בכלא כמה שנים טובות).
לא הבנתי מה שייכות בין דבריכם למש"כ, אני סה"כ כתבתי שמותר לי לחיות כיהודי אף אם הנהגתי מתנגשת באיזה רגש טמא של חילוני, לא כתבתי להכלימם או לביישם ואפילו לא להכותם.
גם לא הבנתי היכן בדיוק החילונים הנאורים התחשבו אי פעם ברגשותיי? וכי אינם פותחים את חנויתיהם בשבת ואת מרכזי בילויהם הטמאים תוך רמיסת כל הקדוש והיקר לי? וכי הם מסתובבים בחוצות לעין כל בצורה שמכבדת את רגשותיי? פשוט לא מבין מילה ממש"כ.
ובעיקר הענין של תקציבים וכו', וכי הם נותנים לנו תקציבים בגלל שהם מתחשבים ברגשותינו??????? הם נותנים לנו שירותים בגלל שאנחנו אזרחים בדיוק כמוהם במדינה זו, ובתור מדינה מערבית הם צריכים להתנהג כך, אתה שואל אותי אם היינו מדינה אפריקנית ליד אריתריאה האם גם היו כך פני הדברים, אינני יודע, אך במצב הדמוקרטי המטופש בימינו שמפלגות קטנות משפיעות אז החרדים נמצאים בקואליציה כבר שנים רבות (ואם כבר, תראה שכמה שנים היו באופוזיציה ולא השאירו כמעט תקציבים, ושכחו כנראה באותם שנים להתחשב ברגשותינו, ובאמת חבל שלא הזכירו להם אז את ענין ההתחשבות ברגשות).

אולי יש כאן אי הבנה. הענין ש"מותר לי לחיות כיהודי אף אם הנהגתי מתנגשת ברגש טמא של חילוני" שייך אך ורק לגבי הנהגה אישית של יהדות, שאם היא מפריעה לחילוני כזה או אחר הרי זו בעייתו בלבד, מאחר ואין שום סיבה שעליך לנהל את חייך כפי השקפותיו. וע"כ אם זה מרגיז אותו שאינך מוכן ללחוץ יד לאשה זה בעיה שלו, היות ומדובר בהנהגה אישית שלך ואינך מזיק אותו בשום דרך או צורה. משא"כ מי שהולך ותולש מודעה שתלה חילוני, מודעה השייכת לו בדיני חו"מ ושהשקיע זמן וכסף כדי לפרסם אותה, הרי הוא מזיק את ממונו, וממילא מדובר כבר בסיפור אחר לחלוטין. פתיחת חנויות בשבת אינו שייך לזה, שהרי בזה אינו מזיק אותך באופן אישי.

ושמא תאמר, והרי הוא כן מזיק אותי מבחינה רוחנית, וא"כ מותר לי להזיק לו בחזרה מבחינה גשמית?

על זה כתבתי, שמאחר ואין ידינו תקיפה, הרי אם ננהג כך יבואו גם הם ויאמרו: אם אתם מזיקים אותנו, אנחנו נזיק אתכם ונמנע מכם שירותי נחוצים, ואף נשים את המזיקים בכלא. ומאחר והכח הפיזי נתון בידם נמצא שיצאנו וידינו על התחתונה. ולכן עלינו לנהוג בדעת ובהשכל ולא להתנהג בצורה שתביא יותר נזק מתועלת. במקרה כזה בטל החיוב לאפרושי מאיסורא, וכמ"ש החזו"א לגבי מורידין ולא מעלין.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
מבקש אמת אמר:
יהודי אמר:
לא כ"כ הבנתי את מי מעניינים החילונים שמתעצבנים על תלישת מודעות, לא רואה שום טעם להתחשב ברגשותיהם המתועבים והטמאים, ולמי שרוצה לדעת יש גם חילול ה' שלא מסכימים ללחוץ יד או להתחבק עם קרובות משפחה וכדו'.
בעיקר הענין לכאו' להסיר מודעה בלי להשחיתה אין שום איסור, יען אין לו זכות יותר מהמסיר להציג את מודעתו, וכל הנידון (אם יש) הוא להשחית.

בגישה זו ישנה בעיה קטנה, והיא שברגע שהחילונים יראו שאנחנו לא מתחשב ברגשותיהם "המתועבים והטמאים", הרי שהם גם יפסיקו להתחשב ברגשותינו, ובכח השלטון הנתון בידם יקצצו את כל התקציבים והקצבאות וההנחות השונות, ויפסיקו לספק הגנה צבאית וחשמל ומים וגז וביוב ופינוי אשפה ודלק ותחבורה ובתי חולים ושירותי בנקאות וייבוא מוצרים שונים וכו' וכו'. מה לעשות שכעת המצב הוא שלציבור החרדי אין מספיק משאבים לארגן את כל השירותים הללו בכוחות עצמו, ועל כן מן הסברא הוא שכדי שנוכל לחיות בשלום עלינו להתחשב גם ברגשות "מתועבים וטמאים".

(כמובן זה רק אם ינהגו במידת החסד, היות ובכל מדינה מתוקנת מי שמחליט לתלוש מודעות נגד החוק מקבל קנס רציני על נזק לפרסום, ואם ממשיך שלא להתחשב ברגשות המפרסמים ועושה זאת כמה פעמים הרי דינו לבלות בכלא כמה שנים טובות).

לא מפיהם אנו חיים. הקב"ה הזן ומפרנס לכל, מאן דיהיב חיי יהיב מזוני. לדוג' אני נמצא במסגרת בה מתנתקים כל השנים מכל תמיכה שהיא ממנעמי השלטונות, וב"ה מסתדרים מצויין בס"ד. גם הבנים שלי וגם הבנות לומדים במוסדות שאינם מתוקצבים, וב"ה לא חסר להם כלום.
וכמובן, האם ימנע אותך להדר באתרוג מהודר ביותר מדאגת הממון? אז אל לנו לעשות חשבונות כאלו. ממ"נ אם צריכים לעשות את זה, אז אל לנו להסתכל על הפן הכספי. וכן יש לוותר על כל ממונו שלא לעבור על שום מצוה מן התורה. ועל זה אנו אומרים שלש פעמים ביום 'בכל נפשך ובכל מאודך'.

המסגרת בה אתה חי מתנתקת מתקציבים ממשלתיים, אך לא מתנזרת כלל משירותים ממשלתיים או שירותים של חברות הכפופות לממשלה, כחשמל, מים, גז, ביוב, פינוי אשפה, תחבורה, בתי חולים, ורבות כהנה, וממילא המחשבה כביכול אינך צריך למדינה אינה אלא אשליה בעלמא. (זאת מלבד העובדה שהסיבה בשלה יכולים אכן המתנזרים מתקציבי השלטון לנהוג בדרך זו היא בעזרת הדודים הנדיבים מוויליאמסבורג ומונרו וסטמפורד היל וכל שאר עמך בית ישראל בחו"ל המחזיקים את בני ירושלים ביד רחבה, והדודים הנ"ל אכן דואגים להתחשב ברגשות תושבי המדינה בה הם גרים ולא תולשים שום מודעות בברוקלין או בלונדון וכדומה כדי שיוכלו להמשיך להתפרנס בכבוד ולא למצוא את עצמם מאחורי סורג ובריח).
לא שזה אומר שהציונות היא דבר טוב, אין כל קשר לכך, אבל הרעיון של התחשבות ברגשות תושבי המדינה בה חיים - לא משנה איזו מדינה זו - הוא רעיון די נחוץ למען המשך החיים במדינה. דבר זה היה ידוע במשך שנות גלותנו, אך כנראה הציונות השכיחה גם מהמתנגדים לה את העובדה שאנו חיים בגלות ואין אנו חופשיים לעשות כרצוננו.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
יש לי שאלה אחרת: מה היה קורה לו היה הגר"ח קנייבסקי שליט"א מתיישב במקוה הנשים העירוני ואומר לנשים הטובלות איך לטבול. מה היו התגובות על כך? הרי אם ב"הארץ" היתה מתפרסמת כתבה לא מחמיאה על חוסר המוסריות של הרב הנכבד, הרי שזה היה כאין וכאפס לעומת קיתונות הבוז והלעג שהיה זוכה להם בעלוני הקנאים שהיו רודפים אותו עד חרמה ומקדישים את כל חייהם ומרצם לרודפו ולהוקיעו מכלל ישראל (כפי שכבר עשו לכמה מגדולי הדור שדרכם לא מצאה חן בעיניהם).
אז הנה, בדיוק באותו דף בגמרא הנ"ל, מופיע בדיוק אותו סיפור על רב גידל, והגמ' מסבירה זאת בגודל קדושתו שהנשים היו בעיניו כקאקי חיוורי (ובכתובות יז,א מופיע סיפור כעין זה על רב אחא שהיה מרכיב את הכלה על כתפיו משום דדמיא עליה ככשורא. ועל דרך זה בחגיגה ה,ב לגבי רב כהנא שהתחבא מתחת מיטתו של רב כששימש מיטתו)

כנראה שקצת קשה להקיש ממעשי האמוראים לזמננו.

------------------------------------
כנראה אם כן, שגם קשה להקיש על דיני 'ככל אשר יורוך' לגבי הבחירות...
דרך אגב, קצת תמוה בעיני השיח כאן, האהבה הגדול לחילונים פורקי העול, לעומת השנאה המבצבצת נגד ה'קנאים'. האם מאן דהו דיבר כאן על כן קנאים או לא קנאים? איך זה נכנס לכאן?[/quote]

אם מדובר בחילונים רשעים פורקי עול כנגד קנאי אמת כפנחס הרי דבריך צודקים. אבל אנחנו מדברים על חילונים אנוסים שהתחנכו על ברכי ההבל והריק (אם אתה היית מתחנך כך אתה בטוח שהיית חוזר בתשובה?) מול אנשים בעלי מידות רעות שחושבים שזכותם לפגוע רגשית, כלכלית ופיזית בכל מי שמתנהג וחושב אחרת מהם, גם הוא צדיק יסוד עולם ומגאוני הדור. בהשוואה כזו אכן התינוק שנשבה המסכן (שלא מבין עד כמה הוא מסכן) ראוי לאהבה ואילו הפגע רע המזיק לשלום העולם ראוי להוקעה.

(אמנם אפשר לדון לכף זכות את המזיקים הנ"ל שהתחנכו שעליהם לפגוע בכל מי שנוהג אחרת ממה שחינכום, אך אם נלך במהלך כזה גם נוכל לפטור את המחבלים ודומיהם מן הדין, וע"כ שהיות ומדובר בדברים שהשכל הפשוט מחייבם אין פטור בכך שהתחנכו בשיטה זו).
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יש להוסיף נקודה שאינני מצליח להבינה כלל, ואולי יסבירו לי תומכי הקנאות את עמדתם (כבר העליתי זאת בעבר אך לא קיבלתי כל הסבר).
מאחר ועולמנו מורכב מאנשים שונים המחזיקים בדעות שונות ומנוגדות אחת לשניה לחלוטין, הרי שעל מנת שיישוב העולם יתקיים ולא תהיה חרב איש ברעהו עלינו לסדר איזה הסכם ציבורי מהם כללי ההתנהגות. אחד מהכללים הבסיסיים הוא שכל אחד רשאי לנהוג בדרך הנכונה בעיניו כל עוד היא במסגרת החוק הציבורי, ובלבד שלא יזיק את חברו. ומהם החוקים במסגרת החוק הציבורי? כאן נכנס ענין הרוב, שיושבים יחד ומחליטים מהם החוקים המוסכמים ע"י רוב החברה כנחוצים לשמירה על הסדר והצביון, ועל כולם - גם המיעוט - לנהוג בכפוף לכללים אלו.

ישנם שסבורים שלפי דין תורה עליהם לכוף עד כמה שאפשר את כל תושבי העולם לנהוג כדין תורה. אלא שגם אם נניח את רוב תושבי העולם שאינם סבורים שהם מחוייבים לתורה, הרי שאפילו בתוך הציבור התורני ישנה בעיה קשה, והיא שישנם דעות שונות מה בדיוק התורה אומרת, וממילא אם כל אחד יכוף את כולם לנהוג כפי שלדעתו התורה מחייבת הרי שחזרנו לבעיה הראשונה של חרב איש ברעהו. האם יש לתומכי שיטת ה"כולם צריכים לצעוד בדרך שלי" איזה פתרון לבעיה?

(עם כל הזלזול והשנאה לדמוקרטיה הארורה, אנחנו דווקא אלו שהרויחו מזה הכי הרבה, היות ועד קום הדמוקרטיה הגויים שהכח היה מצוי בידם ג"כ התנהגו לפי הכללים המקובלים בקרב הקנאים, וע"כ היכו ורצחו את היהודים שלא התנהגו כדעתם. ומאז שנכנס הרעיון הדמוקרטי לעולם לפיו אין איש כופה את רעהו לנהוג כדעתו היתה לנו הרווחה. ע"כ כל המתנגד בחריפות לדמוקרטיה עליו להציע פתרון טוב יותר שלפחות בשבילנו ישתלם)
 

בעלבוס

משתמש רגיל
בס"ד

לכאורה מסתבר שגם מי שטוען שצריך לקרוע תמונות כאלה שיקרע - אבל ישלם את הנזק למפרסם. ואם הוא קמצן על כספו ולא רוצה לשלם לדבר כזה - סימן הוא שזה לא חשוב לו עד כדי כך לקרוע , כי הרי לדברים חשובים באמת הוא משלם כמו תפילין ומזוזות, לולב ארבע מינים בסוכות, ומצות בפסח וכו'.

והשתא דאתינן להכי, יהודים שבאמת כואב להם ענין זה של תמונות נשים כשמגיע תקופת בחירות ופריימריס, שיסגרו ראשונים חוזה יקר לכל התקופה - עם החברות המפרסמות על האוטובוסים ושאר המקומות שיפרסמו שם דברים אחרים טובים - ואם בבחירות עסקינן - שישימו שלטים בתשלום שיצביעו למפלגות חרדיות, או לעורר על דברים חשובים אחרים בייידשקייט. ואם החברות המפרסמות לא יסכימו לפרסם אידישקייט - שיפרסמו שם דברים עסקיים של חרדים וכו' בתשלום מסויים.

ולסיכום - זה לא חכמה רק לקרוע, אם זה באמת כואב לך - תשפוך כסף כדי למנוע דברים כאלו. ואז ימנע גם החילול השם של הכותרות שחרדים קורעים תמונות וכו', וייצא רק קידוש ה'.

הערה: אני לא כותב להלכה למעשה ולא מעודד אנשים לקרוע אף כשהם משלמים, כתבתי רק בעיקרון.
 

יוספזון

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
יש להוסיף נקודה שאינני מצליח להבינה כלל, ואולי יסבירו לי תומכי הקנאות את עמדתם (כבר העליתי זאת בעבר אך לא קיבלתי כל הסבר).
מאחר ועולמנו מורכב מאנשים שונים המחזיקים בדעות שונות ומנוגדות אחת לשניה לחלוטין, הרי שעל מנת שיישוב העולם יתקיים ולא תהיה חרב איש ברעהו עלינו לסדר איזה הסכם ציבורי מהם כללי ההתנהגות. אחד מהכללים הבסיסיים הוא שכל אחד רשאי לנהוג בדרך הנכונה בעיניו כל עוד היא במסגרת החוק הציבורי, ובלבד שלא יזיק את חברו. ומהם החוקים במסגרת החוק הציבורי? כאן נכנס ענין הרוב, שיושבים יחד ומחליטים מהם החוקים המוסכמים ע"י רוב החברה כנחוצים לשמירה על הסדר והצביון, ועל כולם - גם המיעוט - לנהוג בכפוף לכללים אלו.

ישנם שסבורים שלפי דין תורה עליהם לכוף עד כמה שאפשר את כל תושבי העולם לנהוג כדין תורה. אלא שגם אם נניח את רוב תושבי העולם שאינם סבורים שהם מחוייבים לתורה, הרי שאפילו בתוך הציבור התורני ישנה בעיה קשה, והיא שישנם דעות שונות מה בדיוק התורה אומרת, וממילא אם כל אחד יכוף את כולם לנהוג כפי שלדעתו התורה מחייבת הרי שחזרנו לבעיה הראשונה של חרב איש ברעהו. האם יש לתומכי שיטת ה"כולם צריכים לצעוד בדרך שלי" איזה פתרון לבעיה?

(עם כל הזלזול והשנאה לדמוקרטיה הארורה, אנחנו דווקא אלו שהרויחו מזה הכי הרבה, היות ועד קום הדמוקרטיה הגויים שהכח היה מצוי בידם ג"כ התנהגו לפי הכללים המקובלים בקרב הקנאים, וע"כ היכו ורצחו את היהודים שלא התנהגו כדעתם. ומאז שנכנס הרעיון הדמוקרטי לעולם לפיו אין איש כופה את רעהו לנהוג כדעתו היתה לנו הרווחה. ע"כ כל המתנגד בחריפות לדמוקרטיה עליו להציע פתרון טוב יותר שלפחות בשבילנו ישתלם)

היות ואיני יכול להגיב על כל הודעה בנפרד, כי זה חורג מהנורמה שמאפשר בפורום להגיב. (יש יותר מידי תגובות אחד על השני) לכן אשתדל כמה שאפשר בזמני הקצר להתייחס לדבריך. אם כי לא כולם הובנו לי כל צרכם.

הערה מספר 1.
ההשוואה והדימוי מילתא למילתא אינה ברורה ומובנת מאליה כפי שבחרת לכתוב במחמכ"ת בענין מורידין ולא מעלין וכל בר דעת יבין בעצמו, ששונה דין מורידין ולא מעלין מדין זה.
שנית, מהו ההלכה הפסוקה כשאתה רואה חמץ בפסח בידו של החילוני, האם החיוב בידך להצילו מאיסור חמץ בפסח ולבערו למרות שאתה מתערב לו בחייו האישיים, או שעליך להמשיך הלאה בדרכך. הלא מדין ואהבת לרעך כמוך, יש להצילו מאיסור כרת החמור, והוא הדין בשאר דברים חמורים.
(מבלי להכנס כרגע לוויכוחים: המציאות הוכיחה את עצמה, שכאשר שלחו שליחים לכנסת לדרוש ולעמוד על 'שלנו' זה גרם התמרמרות הרבה יותר גדולה אצל החילונים כביכול אנחנו פרזיטים' שאוכלים לחם חסד וד"ל)
הערה מספר 2.
על השירותים שאני מקבל מהם, אני משלם להם מעל ומעבר ואת הכסף שלי הם אוהבים ועוד איך. חשמל גז ומים ופינוי אשפה וכו', אני משלם על כך ממיטב כספי. אדרבה, ישבו מחשבי חשבונות ומצאו, שלאלו המתנזרים מכל תמיכות השלטון היה יוצא הרבה יותר זול אם היו משתמשים בכל הדברים האלו בחברות פרטיות, ולך תחשב את החשבונות ותמצא אותם מדוייקים.
בענין ה'דודים' מארצות הגולה. שבזמנם של קדמוננו מוסרי דור ודור היו זוכים לכינויים יותר מכובדים, ועליהם נאמר 'כי בצל החכמה בצל הכסף' וכל המטיל מלאי וכו',ולהזכירך למה תודוס איש רומי זכה לכינוי של 'אדם גדול'. או בההגדרה התורנית 'הסכם יששכר וזבולן' עליה נאמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך'. או כשמעון אחי עזריה כמבואר ברש"י בריש זבחים. כך היה דרך נדיבי עם מאז ומעולם כאשר שלחו מעות לארה"ק וזכו לכל הברכות האמורות. ולמרות שהם עסקו במקומותיהם על המחיה ועל הכלכלה, מצאו לנכון לכלכל את בני ארה"ק היושבים על במתי התורה. וכך זכו לגדול כאן בארה"ק עדרים עדרים לתורה וירא"ש. ואף לעומתם לא היתה נשמעת הטענה המוזרה. הוא יושב לו על כורסיא דיקריה ונהנה מתענוגות עולם ורוב זמנו משקיע על המחיה ועל הכלכלה, והוא זה שמחנך את בני ארה"ק לשבת על התורה ועל העבודה. כי כך חילק הקב"ה את עולמו. מאז היות בני ישראל לעם סגולה. אחד היושב על הכלים ואחד היוצא למלחמה חלק כחלק יאכלו. ולא נחשבן חשבונות כאלו שאלו יושבים על כסא מלכותם נינוחים, והללו ממיתים עצמם באהלה של תורה. כך הציב הקב"ה את עולמו. וכך יהיה עד ביאת גואלנו. ובמחילה מכבודך, אם רבי היה מכבד עשירים, כ"ש שעליך לכבד תומכי ומחזיקי עץ החיים, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר.
ובענין כך שאתה בא 'לחנך' אותנו כי נדבקנו חלילה בציונות, בכך שבכל ארצות הגולה נשמרו שלא לפגוע ב'רגשות' התושבים ורק כאן אנו מרשים לעצמנו זאת. האמנם? איך השלוחים בכנסת מנסים לחוקק כל מיני חוקים הפוגע ברגשות התושבים החילוניים? אם זה נגד נישואין אזרחיים, או גיטין וקידושין כדת משה וישראל. או חוק השבת או ההפלות וכדו', שכולם באים לכוף את החילונים ולפגוע ברגשותיהם? ולהזכירך קצת פרק בהסטוריה היהודית רוויית דם ודמעות. על מה גורשו יהדות ספרד? אם לא על פגיעה ברגשות הנוצרים, על מה עונו אנוסי ספרד והושלכו לכבשן האש? אם לא הפגיעה ברגשות התושבים בארצות הגולה. על מה הוצלבו חנה ושבעה בניה? אם לא התגרות באותו הגמון רשע. למה סרקו את בשרו של ר"ע במסרקות של ברזל אם לא על אסיפת קהלות ברבים ל'צפצף' על מלכות הרשעה. וכי מה עשו מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו אם לא התגרות בתושבי ושולטי ארצם? ובשביל מה נזרק בלהבי אש אברהם העברי? וכי למה גזרו רבותינו שבשעת השמד אפילו אערקתא דמסני יש למסור נפש, למה להתגרות בתושבים?
הערה מספר 3.
במערכת הבחירות האחרונות, בלי לזלזל חלילה באף אחד, ראינו כולנו והבינו, ש'מידות רעות' אינה דוקא נחלת ה'קנאים'. ואכמ"ל. ולמה לא תדון אותם לכף זכות שגם הם תינוקות שנשבו? אולי הם אנוסים? כי ראיתי שכל אחד צועק כשכואב לו. ראינו הפגנות באלעד (לא על קדושת השבת או גזירת הגיוס) ובעוד מקומות. אז שזה לאו דוקא נחלת הקנאים, וכל אחד צועק כשכואב לו. וכנראה שלהם כואב כבוד שמים. ולא נצטרך ללכת לחפש באבוקות של אור עוונות בית ישראל על השחתה וכו'. כאשר השכן שלך ממול יוציא מרפסת שלא כרצונך, גם תטפל בו בדרך כזה או אחרת. אם כי יש להדגיש, כי גם בהעדה החרדית יש קוים ברורים מה מותר ומה אסור, לדוג' מעולם לא התירו בהעדה החרדית להפגין נגד אדם פרטי, אלא נגד החפצא ולא נגד הגברא, וכן אסרו בכל תוקף מעשי אלימות דוגמת זריקת אבנים וכדו', כאשר בצד השני לא ראינו איסורים כאלו בשעת 'מערכת' הבחירות ואכמ"ל. אם כי יש מאנשי נטו"ק שאינם כפופים להעדה"ח ועושים מה שהם מבינים, אבל גם אותם אני מעריך הרבה יותר מהחילונים. כמובן. כי הם שומרי תורה ומצוות, ועל החילונים אני מסתכל מקסימום במבט של רחמנות של מי שנעבעך חולה בנפשו ה"י.
בקיצור, הקנאי שבס"ה לקח לי קצת מהנוחות בחיי היום יום, הוא 'פגע רע' החילוני שמרבה טומאה וזוהמה בעולם (אם כי לא תמיד בידיעה) אותו אין להוקיע ח"ו. אם כי גם שם יש מידות לא מעט רעות, ולא מעט הפגנות, ולא מעט שודדים, ולא מעט סכינים וכו' וכו'. אוי להשקפה מעוותת שכזאת.
הערה מספר 4.
לא כל כך הבנתי את הפלפול שהבאת בענין 'לצעוד בדרך שלי' אבל כמה שהבנתי נזכרתי אכן, כתושב ירושלים במערכת הבחירות האחרונות שנכתב ונחתם בטבעת המלך, כי מי שאינו בוחר בפלוני וכו', או מי שמונע, הרי זה מחלל ה' וכו' ויש לו יד בחילולי השבת וכו'.למרות שרבני ירושלים החרדים אל דברו מרא דאתרא הורו 'שיש למנוע'... אכן,כי אני טבלתי במקוה ולבשתי גארטל לפני שקיימתי את 'ככל אשר יורוך' ולא הצבעתי חלילה בבחירות הטמאות...
ובענין ללכת על פי רוב. אין צורך לספר לך שרוב היהודים אינם שומרי תורה ומצוות בעווה"ר, כמו כן לא מרובכם מכל העמים בחר ה' בכם.
ועוד זאת במחמכ"ת אשר כתבת בזה שהועילה ה'דמוקטריה' לעם ישראל, עין נא בספרי קורות הימים, ובספרי רבוה"ק. לאחר כיבוש נפוליון והנהגת השוויון, איך זה השפיע לרעה על עם ישראל. כאשר לאחר שנפלו חומות הגטו, התחילה לצמוח שורש פורה ראש ולענה. טומאת ההשכלה והרפורם, והנסיון להכניס זמורות זרים בכרם בית ישראל על ידי הממשלות השונות כדי שיהיה חלילה מצב של 'ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם', אדרבה, הן עם לבדד ישכון, זה היה תמיד יופיה של כלל ישראל. וכך עמדו בנסיונות במשך הדורות, ובגויים לא יתחשב, שלא יהיו חשובים אצל הגויים כפי שפרשו דורשי רשומות, וכך זכו לשמירה ולהתבדלות מוחלטת, עד שהפילו את החומות וההבדלות, ומאז נפל נתחים גדולים מכלל ישראל ה"י.
ובענין הדאגה שישנם 'דעות שונות' תנוח דעתך ידידי היקר. גם תלמידי בית שמאי ובית הלל היו להם דעות שונות גם בחמורות שבחמורות, עין ערך 'צרת הבת' ובכל זאת דברי המשנה בעדיות שרירים וקיימים, שהמשיכו לחיות זה לצד זה באהבה ואחוה ורעות, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים ומלך עולם.
וכבר אמר ר' עקיבא, ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. על החילוני יש שאלה אם הוא בכלל עמיתך, ונתחבטו בזה גדולי הפוסקים. ואף אם נקבל שהיו שפסקו שדינם כתינוקות שנשבו לכן איכשהוא בדוחק גדול הכניסו אותם בכלל עמיתך, אבל הקנאים הללו, הם בודאי בכלל עמיתך, ויש חיוב לאהוב אותם, לא פחות מהספקות של עמיתך, ולכן, כדי מאוד להתאושש ולתקן את דבריך.
את והב בסופה - לא נשכח כי אין זה כי אם ויכוח הלכתי השקפתי נטו, וכולם אהובים וברורים, ולא התכוונתי חלילה וחס לפגוע ולו כחוט השערה במעכ"ת, אשר מבין בתרי אמריו ניכר שת"ח הוא. וכבודו במקומו מונח.
 

יוספזון

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
בס"ד

לכאורה מסתבר שגם מי שטוען שצריך לקרוע תמונות כאלה שיקרע - אבל ישלם את הנזק למפרסם. ואם הוא קמצן על כספו ולא רוצה לשלם לדבר כזה - סימן הוא שזה לא חשוב לו עד כדי כך לקרוע , כי הרי לדברים חשובים באמת הוא משלם כמו תפילין ומזוזות, לולב ארבע מינים בסוכות, ומצות בפסח וכו'.

והשתא דאתינן להכי, יהודים שבאמת כואב להם ענין זה של תמונות נשים כשמגיע תקופת בחירות ופריימריס, שיסגרו ראשונים חוזה יקר לכל התקופה - עם החברות המפרסמות על האוטובוסים ושאר המקומות שיפרסמו שם דברים אחרים טובים - ואם בבחירות עסקינן - שישימו שלטים בתשלום שיצביעו למפלגות חרדיות, או לעורר על דברים חשובים אחרים בייידשקייט. ואם החברות המפרסמות לא יסכימו לפרסם אידישקייט - שיפרסמו שם דברים עסקיים של חרדים וכו' בתשלום מסויים.

ולסיכום - זה לא חכמה רק לקרוע, אם זה באמת כואב לך - תשפוך כסף כדי למנוע דברים כאלו. ואז ימנע גם החילול השם של הכותרות שחרדים קורעים תמונות וכו', וייצא רק קידוש ה'.

הערה: אני לא כותב להלכה למעשה ולא מעודד אנשים לקרוע אף כשהם משלמים, כתבתי רק בעיקרון.

אני מקוה שמעכ"ת גם מתכוון לדברים כאשר מאן דהו יתלה פרסומת גם למפלגה ה'לא נכונה'. כפי שראיתי עשרות פעמים בבחירות האחרונות שקרעו גם לא תמונות של נשים... אלא אף תמונות של חובשי כיפות שחורות. וצע"ג.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
בעלבוס אמר:
בס"ד

לכאורה מסתבר שגם מי שטוען שצריך לקרוע תמונות כאלה שיקרע - אבל ישלם את הנזק למפרסם. ואם הוא קמצן על כספו ולא רוצה לשלם לדבר כזה - סימן הוא שזה לא חשוב לו עד כדי כך לקרוע , כי הרי לדברים חשובים באמת הוא משלם כמו תפילין ומזוזות, לולב ארבע מינים בסוכות, ומצות בפסח וכו'.

והשתא דאתינן להכי, יהודים שבאמת כואב להם ענין זה של תמונות נשים כשמגיע תקופת בחירות ופריימריס, שיסגרו ראשונים חוזה יקר לכל התקופה - עם החברות המפרסמות על האוטובוסים ושאר המקומות שיפרסמו שם דברים אחרים טובים - ואם בבחירות עסקינן - שישימו שלטים בתשלום שיצביעו למפלגות חרדיות, או לעורר על דברים חשובים אחרים בייידשקייט. ואם החברות המפרסמות לא יסכימו לפרסם אידישקייט - שיפרסמו שם דברים עסקיים של חרדים וכו' בתשלום מסויים.

ולסיכום - זה לא חכמה רק לקרוע, אם זה באמת כואב לך - תשפוך כסף כדי למנוע דברים כאלו. ואז ימנע גם החילול השם של הכותרות שחרדים קורעים תמונות וכו', וייצא רק קידוש ה'.

הערה: אני לא כותב להלכה למעשה ולא מעודד אנשים לקרוע אף כשהם משלמים, כתבתי רק בעיקרון.

אני מקוה שמעכ"ת גם מתכוון לדברים כאשר מאן דהו יתלה פרסומת גם למפלגה ה'לא נכונה'. כפי שראיתי עשרות פעמים בבחירות האחרונות שקרעו גם לא תמונות של נשים... אלא אף תמונות של חובשי כיפות שחורות. וצע"ג.
עזוב את הציניות,הוא טען כאן טענה עקרונית, (שאמנם אינה תקיפה על חלק מהקנאים שבאמת משקיעם מאונם ומהונם על השקפות שהם מאמינים בהם, אבל עדייו נכונה ביחס להרבה מאוד מציבור הקנאים).
כמה מקורעי המודעות ושורפי הפחים היו מוכנים לשלם מכספם, עבור מניעת דבר שהם מאמינים בו שהוא הרס וחורבן הדת.
שמא תאמר זה ענין שקיים בכל ציבור שיש בו שוליים שנסחפים לאוירה שלא לשם שמים .
אה"נ, אבל ברגע שענין עיסוקם הוא בעניני אחרים יש בזה מיאוס הרבה יותר גדול מאשר אדם בעניני עצמו, ומה לעשות והעובדה היא שהקנאים עסוקים הרבה יותר בעניני אחרים מאשר שאר הציבור.
 

יוספזון

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
יוספזון אמר:
בעלבוס אמר:
בס"ד

לכאורה מסתבר שגם מי שטוען שצריך לקרוע תמונות כאלה שיקרע - אבל ישלם את הנזק למפרסם. ואם הוא קמצן על כספו ולא רוצה לשלם לדבר כזה - סימן הוא שזה לא חשוב לו עד כדי כך לקרוע , כי הרי לדברים חשובים באמת הוא משלם כמו תפילין ומזוזות, לולב ארבע מינים בסוכות, ומצות בפסח וכו'.

והשתא דאתינן להכי, יהודים שבאמת כואב להם ענין זה של תמונות נשים כשמגיע תקופת בחירות ופריימריס, שיסגרו ראשונים חוזה יקר לכל התקופה - עם החברות המפרסמות על האוטובוסים ושאר המקומות שיפרסמו שם דברים אחרים טובים - ואם בבחירות עסקינן - שישימו שלטים בתשלום שיצביעו למפלגות חרדיות, או לעורר על דברים חשובים אחרים בייידשקייט. ואם החברות המפרסמות לא יסכימו לפרסם אידישקייט - שיפרסמו שם דברים עסקיים של חרדים וכו' בתשלום מסויים.

ולסיכום - זה לא חכמה רק לקרוע, אם זה באמת כואב לך - תשפוך כסף כדי למנוע דברים כאלו. ואז ימנע גם החילול השם של הכותרות שחרדים קורעים תמונות וכו', וייצא רק קידוש ה'.

הערה: אני לא כותב להלכה למעשה ולא מעודד אנשים לקרוע אף כשהם משלמים, כתבתי רק בעיקרון.

אני מקוה שמעכ"ת גם מתכוון לדברים כאשר מאן דהו יתלה פרסומת גם למפלגה ה'לא נכונה'. כפי שראיתי עשרות פעמים בבחירות האחרונות שקרעו גם לא תמונות של נשים... אלא אף תמונות של חובשי כיפות שחורות. וצע"ג.
עזוב את הציניות,הוא טען כאן טענה עקרונית, (שאמנם אינה תקיפה על חלק מהקנאים שבאמת משקיעם מאונם ומהונם על השקפות שהם מאמינים בהם, אבל עדייו נכונה ביחס להרבה מאוד מציבור הקנאים).
כמה מקורעי המודעות ושורפי הפחים היו מוכנים לשלם מכספם, עבור מניעת דבר שהם מאמינים בו שהוא הרס וחורבן הדת.
שמא תאמר זה ענין שקיים בכל ציבור שיש בו שוליים שנסחפים לאוירה שלא לשם שמים .
אה"נ, אבל ברגע שענין עיסוקם הוא בעניני אחרים יש בזה מיאוס הרבה יותר גדול מאשר אדם בעניני עצמו, ומה לעשות והעובדה היא שהקנאים עסוקים הרבה יותר בעניני אחרים מאשר שאר הציבור.

אני לא בטוח בכמות האחוזים שיש בשני הצדדים...
רק הערתי שהנושא נוגעת לכולם. לא רק לקנאים.
ובענין מוכנים לשלם מכספם, מה שבטוח, שהקנאים הם הראשונים שמוכנים 'לוותר' על כספים רבים בגלל קנאותם... תמיכות ממשרדי החינוך והדת. תמיכות מהעיריות, וויתור על הקצאות, וחלקם הגדול אף וויתור מוחלט על כספי ה'ביטוח לאומי' וכדו'. הם משלמים סכומים נכבדים על שכר לימוד בגלל אי רצונם לקבל תקציבים. או תרבות תורני. וכן הלאה.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
אני לא בטוח בכמות האחוזים שיש בשני הצדדים...
רק הערתי שהנושא נוגעת לכולם. לא רק לקנאים.
כמות האחוזים שבאה לידי ביטוי ברורה מאוד,ואין ענין לעצום את העינים (תראה בפועל את מי אנשים שונאים).
ודאי שבאופן עקרוני הדבר שייך לכל יהודי ויהודי, אבל בפועל זה בא לידי ביטוי הרבה יותר אצל הקנאים.
 

יוספזון

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
יוספזון אמר:
אני לא בטוח בכמות האחוזים שיש בשני הצדדים...
רק הערתי שהנושא נוגעת לכולם. לא רק לקנאים.
כמות האחוזים שבאה לידי ביטוי ברורה מאוד,ואין ענין לעצום את העינים (תראה בפועל את מי אנשים שונאים).
ודאי שבאופן עקרוני הדבר שייך לכל יהודי ויהודי, אבל בפועל זה בא לידי ביטוי הרבה יותר אצל הקנאים.
תלוי הרבה את מי שואלים...
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
האחד בא לגור אמר:
יוספזון אמר:
אני לא בטוח בכמות האחוזים שיש בשני הצדדים...
רק הערתי שהנושא נוגעת לכולם. לא רק לקנאים.
כמות האחוזים שבאה לידי ביטוי ברורה מאוד,ואין ענין לעצום את העינים (תראה בפועל את מי אנשים שונאים).
ודאי שבאופן עקרוני הדבר שייך לכל יהודי ויהודי, אבל בפועל זה בא לידי ביטוי הרבה יותר אצל הקנאים.
תלוי הרבה את מי שואלים...
אני לא מבין, אתה מתעלם מהעובדה שהקנאים עסוקים הרבה יותר במעשה קנאות כלפי אחרים ?
 

יוספזון

משתמש ותיק
אני לא מבין, אתה מתעלם מהעובדה שהקנאים עסוקים הרבה יותר במעשה קנאות כלפי אחרים ?[/quote]
שוב. תלוי באיזה סוגי קנאות. וכדי שלא נגרר למחוזות בלתי רצויים, וחלילה לא לפגוע בנקיותו של הפורום המכובד הזה. לכן אסמוך עליך, ודי לחכימא ברמיזא
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
מבקש אמת אמר:
יש להוסיף נקודה שאינני מצליח להבינה כלל, ואולי יסבירו לי תומכי הקנאות את עמדתם (כבר העליתי זאת בעבר אך לא קיבלתי כל הסבר).
מאחר ועולמנו מורכב מאנשים שונים המחזיקים בדעות שונות ומנוגדות אחת לשניה לחלוטין, הרי שעל מנת שיישוב העולם יתקיים ולא תהיה חרב איש ברעהו עלינו לסדר איזה הסכם ציבורי מהם כללי ההתנהגות. אחד מהכללים הבסיסיים הוא שכל אחד רשאי לנהוג בדרך הנכונה בעיניו כל עוד היא במסגרת החוק הציבורי, ובלבד שלא יזיק את חברו. ומהם החוקים במסגרת החוק הציבורי? כאן נכנס ענין הרוב, שיושבים יחד ומחליטים מהם החוקים המוסכמים ע"י רוב החברה כנחוצים לשמירה על הסדר והצביון, ועל כולם - גם המיעוט - לנהוג בכפוף לכללים אלו.

ישנם שסבורים שלפי דין תורה עליהם לכוף עד כמה שאפשר את כל תושבי העולם לנהוג כדין תורה. אלא שגם אם נניח את רוב תושבי העולם שאינם סבורים שהם מחוייבים לתורה, הרי שאפילו בתוך הציבור התורני ישנה בעיה קשה, והיא שישנם דעות שונות מה בדיוק התורה אומרת, וממילא אם כל אחד יכוף את כולם לנהוג כפי שלדעתו התורה מחייבת הרי שחזרנו לבעיה הראשונה של חרב איש ברעהו. האם יש לתומכי שיטת ה"כולם צריכים לצעוד בדרך שלי" איזה פתרון לבעיה?

(עם כל הזלזול והשנאה לדמוקרטיה הארורה, אנחנו דווקא אלו שהרויחו מזה הכי הרבה, היות ועד קום הדמוקרטיה הגויים שהכח היה מצוי בידם ג"כ התנהגו לפי הכללים המקובלים בקרב הקנאים, וע"כ היכו ורצחו את היהודים שלא התנהגו כדעתם. ומאז שנכנס הרעיון הדמוקרטי לעולם לפיו אין איש כופה את רעהו לנהוג כדעתו היתה לנו הרווחה. ע"כ כל המתנגד בחריפות לדמוקרטיה עליו להציע פתרון טוב יותר שלפחות בשבילנו ישתלם)

היות ואיני יכול להגיב על כל הודעה בנפרד, כי זה חורג מהנורמה שמאפשר בפורום להגיב. (יש יותר מידי תגובות אחד על השני) לכן אשתדל כמה שאפשר בזמני הקצר להתייחס לדבריך. אם כי לא כולם הובנו לי כל צרכם.

הערה מספר 1.
ההשוואה והדימוי מילתא למילתא אינה ברורה ומובנת מאליה כפי שבחרת לכתוב במחמכ"ת בענין מורידין ולא מעלין וכל בר דעת יבין בעצמו, ששונה דין מורידין ולא מעלין מדין זה.
שנית, מהו ההלכה הפסוקה כשאתה רואה חמץ בפסח בידו של החילוני, האם החיוב בידך להצילו מאיסור חמץ בפסח ולבערו למרות שאתה מתערב לו בחייו האישיים, או שעליך להמשיך הלאה בדרכך. הלא מדין ואהבת לרעך כמוך, יש להצילו מאיסור כרת החמור, והוא הדין בשאר דברים חמורים.
(מבלי להכנס כרגע לוויכוחים: המציאות הוכיחה את עצמה, שכאשר שלחו שליחים לכנסת לדרוש ולעמוד על 'שלנו' זה גרם התמרמרות הרבה יותר גדולה אצל החילונים כביכול אנחנו פרזיטים' שאוכלים לחם חסד וד"ל)
הערה מספר 2.
על השירותים שאני מקבל מהם, אני משלם להם מעל ומעבר ואת הכסף שלי הם אוהבים ועוד איך. חשמל גז ומים ופינוי אשפה וכו', אני משלם על כך ממיטב כספי. אדרבה, ישבו מחשבי חשבונות ומצאו, שלאלו המתנזרים מכל תמיכות השלטון היה יוצא הרבה יותר זול אם היו משתמשים בכל הדברים האלו בחברות פרטיות, ולך תחשב את החשבונות ותמצא אותם מדוייקים.
בענין ה'דודים' מארצות הגולה. שבזמנם של קדמוננו מוסרי דור ודור היו זוכים לכינויים יותר מכובדים, ועליהם נאמר 'כי בצל החכמה בצל הכסף' וכל המטיל מלאי וכו',ולהזכירך למה תודוס איש רומי זכה לכינוי של 'אדם גדול'. או בההגדרה התורנית 'הסכם יששכר וזבולן' עליה נאמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך'. או כשמעון אחי עזריה כמבואר ברש"י בריש זבחים. כך היה דרך נדיבי עם מאז ומעולם כאשר שלחו מעות לארה"ק וזכו לכל הברכות האמורות. ולמרות שהם עסקו במקומותיהם על המחיה ועל הכלכלה, מצאו לנכון לכלכל את בני ארה"ק היושבים על במתי התורה. וכך זכו לגדול כאן בארה"ק עדרים עדרים לתורה וירא"ש. ואף לעומתם לא היתה נשמעת הטענה המוזרה. הוא יושב לו על כורסיא דיקריה ונהנה מתענוגות עולם ורוב זמנו משקיע על המחיה ועל הכלכלה, והוא זה שמחנך את בני ארה"ק לשבת על התורה ועל העבודה. כי כך חילק הקב"ה את עולמו. מאז היות בני ישראל לעם סגולה. אחד היושב על הכלים ואחד היוצא למלחמה חלק כחלק יאכלו. ולא נחשבן חשבונות כאלו שאלו יושבים על כסא מלכותם נינוחים, והללו ממיתים עצמם באהלה של תורה. כך הציב הקב"ה את עולמו. וכך יהיה עד ביאת גואלנו. ובמחילה מכבודך, אם רבי היה מכבד עשירים, כ"ש שעליך לכבד תומכי ומחזיקי עץ החיים, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר.
ובענין כך שאתה בא 'לחנך' אותנו כי נדבקנו חלילה בציונות, בכך שבכל ארצות הגולה נשמרו שלא לפגוע ב'רגשות' התושבים ורק כאן אנו מרשים לעצמנו זאת. האמנם? איך השלוחים בכנסת מנסים לחוקק כל מיני חוקים הפוגע ברגשות התושבים החילוניים? אם זה נגד נישואין אזרחיים, או גיטין וקידושין כדת משה וישראל. או חוק השבת או ההפלות וכדו', שכולם באים לכוף את החילונים ולפגוע ברגשותיהם? ולהזכירך קצת פרק בהסטוריה היהודית רוויית דם ודמעות. על מה גורשו יהדות ספרד? אם לא על פגיעה ברגשות הנוצרים, על מה עונו אנוסי ספרד והושלכו לכבשן האש? אם לא הפגיעה ברגשות התושבים בארצות הגולה. על מה הוצלבו חנה ושבעה בניה? אם לא התגרות באותו הגמון רשע. למה סרקו את בשרו של ר"ע במסרקות של ברזל אם לא על אסיפת קהלות ברבים ל'צפצף' על מלכות הרשעה. וכי מה עשו מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו אם לא התגרות בתושבי ושולטי ארצם? ובשביל מה נזרק בלהבי אש אברהם העברי? וכי למה גזרו רבותינו שבשעת השמד אפילו אערקתא דמסני יש למסור נפש, למה להתגרות בתושבים?
הערה מספר 3.
במערכת הבחירות האחרונות, בלי לזלזל חלילה באף אחד, ראינו כולנו והבינו, ש'מידות רעות' אינה דוקא נחלת ה'קנאים'. ואכמ"ל. ולמה לא תדון אותם לכף זכות שגם הם תינוקות שנשבו? אולי הם אנוסים? כי ראיתי שכל אחד צועק כשכואב לו. ראינו הפגנות באלעד (לא על קדושת השבת או גזירת הגיוס) ובעוד מקומות. אז שזה לאו דוקא נחלת הקנאים, וכל אחד צועק כשכואב לו. וכנראה שלהם כואב כבוד שמים. ולא נצטרך ללכת לחפש באבוקות של אור עוונות בית ישראל על השחתה וכו'. כאשר השכן שלך ממול יוציא מרפסת שלא כרצונך, גם תטפל בו בדרך כזה או אחרת. אם כי יש להדגיש, כי גם בהעדה החרדית יש קוים ברורים מה מותר ומה אסור, לדוג' מעולם לא התירו בהעדה החרדית להפגין נגד אדם פרטי, אלא נגד החפצא ולא נגד הגברא, וכן אסרו בכל תוקף מעשי אלימות דוגמת זריקת אבנים וכדו', כאשר בצד השני לא ראינו איסורים כאלו בשעת 'מערכת' הבחירות ואכמ"ל. אם כי יש מאנשי נטו"ק שאינם כפופים להעדה"ח ועושים מה שהם מבינים, אבל גם אותם אני מעריך הרבה יותר מהחילונים. כמובן. כי הם שומרי תורה ומצוות, ועל החילונים אני מסתכל מקסימום במבט של רחמנות של מי שנעבעך חולה בנפשו ה"י.
בקיצור, הקנאי שבס"ה לקח לי קצת מהנוחות בחיי היום יום, הוא 'פגע רע' החילוני שמרבה טומאה וזוהמה בעולם (אם כי לא תמיד בידיעה) אותו אין להוקיע ח"ו. אם כי גם שם יש מידות לא מעט רעות, ולא מעט הפגנות, ולא מעט שודדים, ולא מעט סכינים וכו' וכו'. אוי להשקפה מעוותת שכזאת.
הערה מספר 4.
לא כל כך הבנתי את הפלפול שהבאת בענין 'לצעוד בדרך שלי' אבל כמה שהבנתי נזכרתי אכן, כתושב ירושלים במערכת הבחירות האחרונות שנכתב ונחתם בטבעת המלך, כי מי שאינו בוחר בפלוני וכו', או מי שמונע, הרי זה מחלל ה' וכו' ויש לו יד בחילולי השבת וכו'.למרות שרבני ירושלים החרדים אל דברו מרא דאתרא הורו 'שיש למנוע'... אכן,כי אני טבלתי במקוה ולבשתי גארטל לפני שקיימתי את 'ככל אשר יורוך' ולא הצבעתי חלילה בבחירות הטמאות...
ובענין ללכת על פי רוב. אין צורך לספר לך שרוב היהודים אינם שומרי תורה ומצוות בעווה"ר, כמו כן לא מרובכם מכל העמים בחר ה' בכם.
ועוד זאת במחמכ"ת אשר כתבת בזה שהועילה ה'דמוקטריה' לעם ישראל, עין נא בספרי קורות הימים, ובספרי רבוה"ק. לאחר כיבוש נפוליון והנהגת השוויון, איך זה השפיע לרעה על עם ישראל. כאשר לאחר שנפלו חומות הגטו, התחילה לצמוח שורש פורה ראש ולענה. טומאת ההשכלה והרפורם, והנסיון להכניס זמורות זרים בכרם בית ישראל על ידי הממשלות השונות כדי שיהיה חלילה מצב של 'ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם', אדרבה, הן עם לבדד ישכון, זה היה תמיד יופיה של כלל ישראל. וכך עמדו בנסיונות במשך הדורות, ובגויים לא יתחשב, שלא יהיו חשובים אצל הגויים כפי שפרשו דורשי רשומות, וכך זכו לשמירה ולהתבדלות מוחלטת, עד שהפילו את החומות וההבדלות, ומאז נפל נתחים גדולים מכלל ישראל ה"י.
ובענין הדאגה שישנם 'דעות שונות' תנוח דעתך ידידי היקר. גם תלמידי בית שמאי ובית הלל היו להם דעות שונות גם בחמורות שבחמורות, עין ערך 'צרת הבת' ובכל זאת דברי המשנה בעדיות שרירים וקיימים, שהמשיכו לחיות זה לצד זה באהבה ואחוה ורעות, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים ומלך עולם.
וכבר אמר ר' עקיבא, ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה. על החילוני יש שאלה אם הוא בכלל עמיתך, ונתחבטו בזה גדולי הפוסקים. ואף אם נקבל שהיו שפסקו שדינם כתינוקות שנשבו לכן איכשהוא בדוחק גדול הכניסו אותם בכלל עמיתך, אבל הקנאים הללו, הם בודאי בכלל עמיתך, ויש חיוב לאהוב אותם, לא פחות מהספקות של עמיתך, ולכן, כדי מאוד להתאושש ולתקן את דבריך.
את והב בסופה - לא נשכח כי אין זה כי אם ויכוח הלכתי השקפתי נטו, וכולם אהובים וברורים, ולא התכוונתי חלילה וחס לפגוע ולו כחוט השערה במעכ"ת, אשר מבין בתרי אמריו ניכר שת"ח הוא. וכבודו במקומו מונח.

כמדומני שלא ביררתי דברי היטב. בדברי אודות ה"קנאים" לא התכוונתי לאנשים המתנגדים להשתתפות בבחירות (כאנשי העדה החרדית וכדומה), אלא לכל מי שמחזיק בדעה שאין זכות לאף אחד לנהוג שלא כדעתו, ועליו להלחם ולכוף על כולם את האמת כפי שהוא מבין אותה. זה יכול להיות גם נער גבעות או שמאלני "ליברלי" או נוצרי או מוסלמי, המכנה המשותף הוא שהוא קנאי לדעותיו ואינו סובל מי שסבור ונוהג אחרת ממנו. כבודו כתב שישנם רבים הנמנים על המצביעים בבחירות ובכל זאת מתנהגים בתורה של "אני ואפסי עוד", ואכן הדברים נכונים לחלוטין. הנושא כאן היא השיטה של לכוף על אחרים את האמת (כפי שאני מבין אותה).

ומשכך, הרי שאחרי כל אריכות הדברים לא הבנתי - לשיטתך, היאך מסדרים את הבעיה של חילוקי דעות?

הסיבה בשלה ב"ש וב"ה נהגו באחווה וברעות אחד עם השני היתה דווקא בגלל שהם הבינו שאף שהם נוהגים כשיטתם מ"מ זכותם של המחנה השני לנהוג כפי שיטתו ואינם יכולים לכוף אותם לנהוג כפי האמת לדעתם, אף שלדעת ב"ה ב"ש נכשלו בערווה חמורה של אשת אח ובניהם ממזרים. אבל מי שאינו סבור כך נמצא בבעיה.

אם אני אחטוף מיד החילוני את חמצו בפסח, או אקרע לחילוניה את בגדה הפרוץ, הרי שמחר הוא יחטוף מידי את מצתי ויקרע את טליתי, ונמצאנו מריבים זה עם זה כל היום (ומאחר והוא החזק אני זה שאמצא עצמי בכלא בסוף היום). על כן הדעת נותנת שעל כל אחד להתנהג כפי דרכו ולא להתערב בחיי השני, וכך נוכל להמשיך ולקיים רצון הבורא (וכמובן אפשר ורצוי לנסות להשפיע בדרכי נועם שילך לאור האמת). ושמא תאמר, מהו מצות כפיה לאפרושי מאיסורא? וי"ל, דהיינו דוקא כששנינו נמצאים במערכת בה מוסכם שעליו להתנהג לפי כללי התורה והמצוות, וגם מוסכם מהם כללים אלו, אלא שההוא עבריין ומורד בכללים, ובכה"ג יש לכופו להתנהג כהוגן, בדיוק כמו ששלטון החוק כופה כל אדם להתנהג לפי חוקי המדינה. אבל מאחר ולדאבוננו איננו נמצאים במערכת המכירה באמיתות חוקי התורה ומצוותיה, וגם אם היתה מכירה בכך הרי היו בה חילוקי דעות בפרטי חוקי התורה והמצוות, וע"כ אין בידינו לכוף את האמת על זולתנו.
(מסירות הנפש של יהודים בשעת השמד לא היתה על כפיית המצוות על אחרים אלא על קיום המצוות לעצמם).
 

יוספזון

משתמש ותיק
האם הסברא הזאת שאתה מביא כאן יש לו מקור באיזשהו מקום? כי במקום שיש 'כללים' הדין שונה? אני לא מדבר על מה הדעת נותנת, כי כשם שאין פרצופיהן שוות כך אין דעותיהן שוות, ולכן לא ברור מה ה'דעת' של 'מי' נותנת...
והחילוק שחילקת איפה יש כפיה לאפרושי מאיסורא ואיפה אין, במחמכ"ת צריכים איזשהוא מקור מוסמך לזה.
 

יוספזון

משתמש ותיק
יש אכן דרך אחד שלא נצטרך להתערב במעשי החילונים, אם נוציאם מכלל 'עמיתך' לגמרי. אז אין די של הוכח תוכיח. אבל אי אפשר לאחוז את החבל בשתי הראשים, מצד אחד להחזיק שיש לאהוב אותם מדין ואהבת לרעך כמוך, ושהם בכלל תינוקות שנשבו שחייבים להצילם בשבת וכדו', ומצד שני לומר שאין דין לאפרושי מאיסורא בכהאי גונא.
 

יוספזון

משתמש ותיק
ואם בהוכח תוכיח את עמיתך קא עסקינן, ובעקבות שאלתך שיקרע את טליתך, אכן יש קוים ברורים וחלקו בזה רב ושמואל ור' יוחנן במסכת ערכין עד היכן דין תוכחה. ומשם תדרשנו.
 
חלק עליון תַחתִית