האם הגראי"ל זצ"ל לא נישק את התפילין?

  • Thread starter Anonymous
  • תאריך התחלה
A

Anonymous

Guest
סיפר לי אחד בשם בנו של הגראי"ל זצ"ל שהגראי"ל מעולם לא נישק את התפילין שלו וכן ציצית וכיו"ב.
הוא טוען בתוקף שזה מוסמך.
האם מישהו שמע על כך? ומה פשרו של דבר?
 

בר בי רב

משתמש ותיק
מה הקושיא?
הענין לנשק את המצוות מובא בפוסקים בהחלט. אבל מצינו אדם גדול שקיים את כל הענינים והמעלות וההידורים שיש? כל אדם גדול בוחר לעצמו את הדברים שחשוב לו לעבוד עליהם, והלואי שאני יזכה לקיים לכהפ"ח מה שאני מחוייב בתרי"ג מצוות.
 
הדברים מובאים וככה"נ נכונים.
ככלל, לא נישק בכל התפילה במקומות בהם נהגו כגו' אחר ברוך שאמר, גם לא משמש בתפילין במשך התפילה במקומות הנהוגים.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
בר בי רב אמר:
מה הקושיא?
הענין לנשק את המצוות מובא בפוסקים בהחלט. אבל מצינו אדם גדול שקיים את כל הענינים והמעלות וההידורים שיש? כל אדם גדול בוחר לעצמו את הדברים שחשוב לו לעבוד עליהם, והלואי שאני יזכה לקיים לכהפ"ח מה שאני מחוייב בתרי"ג מצוות.
על מה צריך לעבוד בנישוק התפילין?
 
בר בי רב אמר:
מה הקושיא?
הענין לנשק את המצוות מובא בפוסקים בהחלט. אבל מצינו אדם גדול שקיים את כל הענינים והמעלות וההידורים שיש? כל אדם גדול בוחר לעצמו את הדברים שחשוב לו לעבוד עליהם, והלואי שאני יזכה לקיים לכהפ"ח מה שאני מחוייב בתרי"ג מצוות.
אני מצאתי הרבה, לדוג' הגראי"ל זצ"ל
 

דרומאי

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
סיפר לי אחד בשם בנו של הגראי"ל זצ"ל שהגראי"ל מעולם לא נישק את התפילין שלו וכן ציצית וכיו"ב.
הוא טוען בתוקף שזה מוסמך.
האם מישהו שמע על כך? ומה פשרו של דבר?
לא מאמין. אולי לא נישק באמצע התפילה כנהוג, אך פשיטא שנישק התפילין בשעת הנחתן וחליצתן כדמפורש בשו''ע. (נדמה לי שראיתי בעצמי, אך אינני יכול להעיד בבירור)
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מהשערה בעלמא ...
ידוע שהרב מבריסק כשהגיע לארץ לא גחן לנשק עפרה, וכששאלוהו הרי הרמב"ם (הלכות מלכים) כתב מנהג גדולי החכמים לנשק את קרקע א"י, נענה הרב שהיא הנותנת, שמהרמב"ם משמע שדווקא גדולי החכמים ולא כל אחד עומד בדרגא זו, א"כ אולי גם בעניננו שלשון השו"ע מנהג החכמים לנשק התפילין , שמא סבר הגראי"ל בענוותנתו שאינו בכלל חכמים .
(יש לציין שיש מהראשונים שהביאו הלשון שיש שנהגו לנשק התפילין בלא להזכיר חכמים )
 
דרומאי אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
סיפר לי אחד בשם בנו של הגראי"ל זצ"ל שהגראי"ל מעולם לא נישק את התפילין שלו וכן ציצית וכיו"ב.
הוא טוען בתוקף שזה מוסמך.
האם מישהו שמע על כך? ומה פשרו של דבר?
לא מאמין. אולי לא נישק באמצע התפילה כנהוג, אך פשיטא שנישק התפילין בשעת הנחתן וחליצתן כדמפורש בשו''ע. (נדמה לי שראיתי בעצמי, אך אינני יכול להעיד בבירור)
הרב גולדברג בספרו כן האמין וכך כתב. אגב, כמדומני שהוא היה מהיותר מקורבים לגראי"ל זצ"ל.
וביותר שהביא שם משמיה דהגר"מ גריינמן שהחזו"א נהג כך.
 

דרומאי

משתמש ותיק
סיני ועוקר הרים אמר:
דרומאי אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
סיפר לי אחד בשם בנו של הגראי"ל זצ"ל שהגראי"ל מעולם לא נישק את התפילין שלו וכן ציצית וכיו"ב.
הוא טוען בתוקף שזה מוסמך.
האם מישהו שמע על כך? ומה פשרו של דבר?
לא מאמין. אולי לא נישק באמצע התפילה כנהוג, אך פשיטא שנישק התפילין בשעת הנחתן וחליצתן כדמפורש בשו''ע. (נדמה לי שראיתי בעצמי, אך אינני יכול להעיד בבירור)
הרב גולדברג בספרו כן האמין וכך כתב. אגב, כמדומני שהוא היה מהיותר מקורבים לגראי"ל זצ"ל.
ואני לא מאמין, וגם הייתי מקורב אליו היטב.
 
ח"ו אין כוונתי לברר בפלס מידת הקירוב והריחוק, כוונתי שמשמע מדבריו שאומר כן מידיעה.
ובמיוחד בתוספת שהביא משמיה דהגר"מ זצ"ל
 

דרומאי

משתמש ותיק
סיני ועוקר הרים אמר:
ח"ו אין כוונתי לברר בפלס מידת הקירוב והריחוק, כוונתי שמשמע מדבריו שאומר כן מידיעה.
ובמיוחד בתוספת שהביא משמיה דהגר"מ זצ"ל
אני לא עוסק במידת הריחוק והקירוב. אך בהכירי את הרב שטיינמן היטב, לא מתאים לי שזלזל בהלכה מפורשת בשו''ע. התירוץ שהובא לעיל על פי דברי הגרי''ז לענין נישוק עפר א''י אינו מניח את הדעת, לכה''פ את עניות דעתי.

בענין החזו''א לא ידעתי. אגב, ר' מאיר גריינמן הוא שליט''א מאד, ולא צריך לזצ''לו.
 
דרומאי אמר:
סיני ועוקר הרים אמר:
ח"ו אין כוונתי לברר בפלס מידת הקירוב והריחוק, כוונתי שמשמע מדבריו שאומר כן מידיעה.
ובמיוחד בתוספת שהביא משמיה דהגר"מ זצ"ל
אני לא עוסק במידת הריחוק והקירוב. אך בהכירי את הרב שטיינמן היטב, לא מתאים לי שזלזל בהלכה מפורשת בשו''ע. התירוץ שהובא לעיל על פי דברי הגרי''ז לענין נישוק עפר א''י אינו מניח את הדעת.
בענין החזו''א לא ידעתי. אגב, ר' מאיר גריינמן הוא שליט''א מאד, ולא צריך לזצ''לו.

צודק, ועמי תלין משוגתי, הנה קיבל סגולה לאריכות ימים בלא שביקש.
בנוגע לנישוק, בעל הקה"י זצ"ל לא נישק התפילין בלא נרתיקם לא כשהניחם ולא כשחלצם, מחמת קדושתם.
בנוגע למש"כ בשם הגר"מ, הרי שברשימות הגרח"ק שליט"א כתב שהחזו"א לא נישק.
ואגב, כידוע לי הגרח"ק לא מנשק. [אולי אחרי שכבר הניח ש"ר כן מנשק, ויש לבדוק]
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
סיני ועוקר הרים אמר:
ח"ו אין כוונתי לברר בפלס מידת הקירוב והריחוק, כוונתי שמשמע מדבריו שאומר כן מידיעה.
ובמיוחד בתוספת שהביא משמיה דהגר"מ זצ"ל
אני לא עוסק במידת הריחוק והקירוב. אך בהכירי את הרב שטיינמן היטב, לא מתאים לי שזלזל בהלכה מפורשת בשו''ע. התירוץ שהובא לעיל על פי דברי הגרי''ז לענין נישוק עפר א''י אינו מניח את הדעת, לכה''פ את עניות דעתי.

בענין החזו''א לא ידעתי. אגב, ר' מאיר גריינמן הוא שליט''א מאד, ולא צריך לזצ''לו.

דומני שאי אפשר להגדיר זאת כהלכה מפורשת בשו"ע, היות והשו"ע רק כותב שמנהג החכמים לעשות כן, ואינו כותב שכך צריך או חובה לעשות.

אמנם אני מסכים שהתירוץ עפ"י דברי הגרי"ז אינו מניח את הדעת, היות ונישוק התפילין הוא דבר יותר סתמי נפוץ בקרב המון העם מאשר נישוק הקרקע, וכמו שנהוג לנשק ספר תורה וכדומה (ובאמת בכף החיים מובא שכל אדם יעשה זאת ואין בזה יוהרא). ומאחר וכך נהוג אצל כולם לעשות עדיין צ"ע למה לא נהג כן.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
אמנם אני מסכים שהתירוץ עפ"י דברי הגרי"ז אינו מניח את הדעת, היות ונישוק התפילין הוא דבר יותר סתמי נפוץ בקרב המון העם מאשר נישוק הקרקע, וכמו שנהוג לנשק ספר תורה וכדומה
זה לא ענין של יוהרא, אלא שאדם שלא אוחז בדרגא זו יש בזה טעם לפגם .
 
האחד בא לגור אמר:
מהשערה בעלמא ...
ידוע שהרב מבריסק כשהגיע לארץ לא גחן לנשק עפרה, וכששאלוהו הרי הרמב"ם (הלכות מלכים) כתב מנהג גדולי החכמים לנשק את קרקע א"י, נענה הרב שהיא הנותנת, שמהרמב"ם משמע שדווקא גדולי החכמים ולא כל אחד עומד בדרגא זו, א"כ אולי גם בעניננו שלשון השו"ע מנהג החכמים לנשק התפילין , שמא סבר הגראי"ל בענוותנתו שאינו בכלל חכמים .
(יש לציין שיש מהראשונים שהביאו הלשון שיש שנהגו לנשק התפילין בלא להזכיר חכמים )
נראה שהעניין נתפשט אצלו על מקומות נרחבים יותר ולא דייקא באופנים שהוזכרו חכמים וכדו' , הגראי"ל לא משמש בתפילין במקומות המוזכרים ולא נישק התפילין במשך התפילה.
איני יודע אם קשור הדבר אך גם לא נישק הציצית אחר אמירת ברוך שאמר.
 
האחד בא לגור אמר:
מבקש אמת אמר:
אמנם אני מסכים שהתירוץ עפ"י דברי הגרי"ז אינו מניח את הדעת, היות ונישוק התפילין הוא דבר יותר סתמי נפוץ בקרב המון העם מאשר נישוק הקרקע, וכמו שנהוג לנשק ספר תורה וכדומה
זה לא ענין של יוהרא, אלא שאדם שלא אוחז בדרגא זו יש בזה טעם לפגם .
מנין שהוא לאו משום יוהרא?
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
אולי הם אוחזים כרב נטרונאי גאון שהביא הב"י באו"ח כ"ד למרות שהסיק לא כמוהו, וז"ל:

כתב בעל העיטור, ואותם שמקבצים הציציות בשעת קריאת שמע וכו' — כתב בהגהות מיימון סוף פרק ג', במדרש שוחר טוב יש בהא ד"כל עצמותי תאמרנה" (תהלים לה י), אמר דוד לפני הקב"ה: אני משבחך בכל איברי וכו', עד ידי שמאלית בה אני קושר תפילין של יד, ובה אני אוחז ציצית בזמן קריאת שמע, בחזה אני משים הציצית כנגד לבי בזמן שאני קורא קריאת שמע, שנאמר: "והיו הדברים האלה וגו' על לבבך" (דברים ו ו), מכאן ראיה שמצוה לאחוז הציצית ביד שמאלית כנגד לבו בזמן קריאת שמע, עכ"ל. וגם המרדכי כתב בסוף פרק לולב הגזול בשם הירושלמי, דקטן שיודע לאחוז בציצית כשורה בשעת קריאת שמע מחנכין אותו בציצית, עד כאן.

כתב ה"ר דוד אבודרהם בדיני קריאת שמע בשם רב נטרונאי גאון, שהאוחז בציציותיו בידו כשהוא קורא את שמע יהירותא הוא, שכל דבר שאין האדם מחוייב בו ועושה אותו ברבים במדת חסידות וכל העם אינם עושים אותו, הוא מתחזי כיוהרא, עכ"ל. ועכשיו שנהגו בהם קצת בני אדם, תו לא מיחזי כיוהרא. וזה לשון ספר ארחות חיים: אמר רב נטרונאי גאון, האוחז בציציותיו בידו כשקורא את שמע יהירותא היא. וכן כתב נמי רב משה גאון. וביאר עוד, וכי מאחר שהתבונן בציציותיו בשעת עטיפתו ובירך עליהן, לאחר כך למה אוחזן בידו? אלא מעתה כשמגיע לוקשרתם צריך נמי לאחוז תפילין?! ואם תאמר, יאחוז, – וכשמגיע ל"וכתבתם" צריך לבא ולהניח ידו על מזוזתו?! הילכך העושה כך צריך ללמדו ולהשביעו שלא יעשה כן, עד כאן. והרב ר' יונה החסיד כתב: צריך לעיין בהם כשמגיע ל"וראיתם אותו", עד כאן לשון ארחות חיים. וכיון שאחר דברי הגאונים האלה הביא דברי הרב ר' יונה, נראה שכדבריו הוא תופס עיקר. ומה שהקשה הגאון: אם כן כשמגיע ל"וכתבתם" צריך לבא ולהניח ידו על מזוזתו, יש לומר שמצות שבגופו שאני, שהם מזומנות לפניו. ורבינו כתב בסוף סימן ס"א כדברי הרב ר' יונה ז"ל, וכן כתוב במנהיג: מנהג להגביה כנפי הטלית להראות הציצית באמרו "והיה לכם לציצית וראיתם אותו", לזכרון תרי"ג מצות. "לציצית", לשון "מציץ מן החרכים" (שיר השירים ב ט). וכתוב בסמ"ק: מצוה להסתכל בציצית, דכתיב "וראיתם אותו".
והריב"ש כתב בתשובותיו ח"ב סימן קכ"ז: שאלת, כי נהגת להסתכל בציצית בשעת קריאת שמע כשאתה מגיע ל"וראיתם אותו", מפני שראית כן לה"ר יונה בספר היראה, וגם בספר עמודי גולה מונה מצוה לעצמה להסתכל בציציות. ואמרת כי יש לועגים עליך, ונסמכים למה שמצאו תשובה לרב נטרונאי ז"ל שמלמדין למי שעושה כן שלא יעשנו, שאם כן כשמגיע ל"וקשרתם" נאמר שיאחז תפיליו, וכשמגיע ל"וכתבתם" נאמר שהוא צריך שיבא לביתו ויניח ידו על מקום המזוזה. תשובה. עם היות שנראה שאין ראוי שתמנה הראיה מצוה לעצמה כמו שכתוב בספר עמודי גולה, כי אין זה כי אם נתינת טעם למצוה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מנחות מג ב): "וראיתם אותו", ראיה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשיה; וטעם המצוה אין ראוי שתמנה מצוה לעצמה, ושאר מוני המצות לא מנו הראיה מצוה לעצמה. אבל כיון שהראיה היא תכלית ראשון למצוה זו, כדי שיבא לתכלית האחרון שהוא קיום המצוה, – טוב וראוי להסתכל בציצית בשעת העטיפה כשמברך עליה, וכן אני נוהג. ואתה שנהגת להסתכל בה בשעת קריאת שמע כשאתה מגיע ל"וראיתם אותו", אל תניח מנהגך, כי מנהג יפה הוא וחבובי מצוה הוא, וכן היה נוהג מורי החסיד הרב רבי פרץ הכהן ז"ל. ומה שהקשו, שאם כן יעשו כן בתפילין? – יעשה ויעשה, שהרי חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה, כדי שיהא זריז בהם, כדאמרינן בפרק קמא דשבת: חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה, קל וחומר מציץ; ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה (שמות כח לח): "והיה על מצחו תמיד", שלא יסיח דעתו ממנו; תפילין שיש בהן כמה אזכרות, על אחת כמה וכמה. ואם כשמגיע ל"וקשרתם אותם" ממשמש בהם, כל שכן שהוא מנהג יפה, והרב ר' יונה כן כתב בספר היראה גם בתפילין.
ומה שהקשו: יעשו כן במזוזה? – אינו ענין; שאם אמרו במה שהוא לבוש ומזומן לפניו, לא אמרו במה שהוא קבוע בכותל ואינו לפניו. ועוד, שבציצית הזכיר הכתוב הראיה כדי שיבא לידי זכירה; ובתפילין גם כן, שהמשמוש בהם מצוה, כדי שיהא זריז בהם, ואם עושה כן כשמזכיר "וקשרתם" משום חבוב מצוה – כל שכן שמפליא לעשות. אבל במזוזה אינו כן; ולכן אחוז במנהגך אל תרף, והמלעיגין עליך בזה – לא יפה הם עושים, עכ"ל.
 

מחשבות

משתמש ותיק
נראה לי פשוט שלדעתו מי שמחבב המצוות עד כדי לנשקם
כך ראוי לו לנהוג (ואף אינו יוהרא)
אך לא מצא עניין בביטוי חיצוני שאינו מעומק הפנימיות,
וכמנהג רבותינו להיות צמודים לאמת הפנימית.
 

חדא

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
מהשערה בעלמא ...
ידוע שהרב מבריסק כשהגיע לארץ לא גחן לנשק עפרה, וכששאלוהו הרי הרמב"ם (הלכות מלכים) כתב מנהג גדולי החכמים לנשק את קרקע א"י, נענה הרב שהיא הנותנת, שמהרמב"ם משמע שדווקא גדולי החכמים ולא כל אחד עומד בדרגא זו, א"כ אולי גם בעניננו שלשון השו"ע מנהג החכמים לנשק התפילין , שמא סבר הגראי"ל בענוותנתו שאינו בכלל חכמים .
(יש לציין שיש מהראשונים שהביאו הלשון שיש שנהגו לנשק התפילין בלא להזכיר חכמים )
על התפילין כתב בא"ר שראוי לכל אדם לנהוג כן.
מה המקור שמרנן החזו"א הקה"י והגראי"ל צ"ל לא נהגו כן??
 
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
פלא שלא הזכירו עד עתה דהנה נחלקו הפוסקים האם יש עניין בנישוק דרך היד, דיש אומרים דהיד לא מעבירה קדושה וכן אחזו הקה"י זצ"ל והגראי"ל זצ"ל, ויש אומרים שכן.
וידוע מכתב הגרממ"ש זצ"ל להגראי"ל זצ"ל והגראי"ל לא ענה מסתמא מפני שהמכתב נכתב בלשון שאינה מכובדת, והגרממ"ש זצ"ל ציין לפוסקים שס"ל שאפשר לנשק ע"י יד, אבל הגראי"ל ס"ל כפוסקים שלא מהני, כמדומני שזה ב"י וחיד"א
ובפוסקים בכ"מ מוזכר רק עניין המישמוש בתפילין ללא נישוק, ויש נוהגים לנשק עם הטלית.
ובמזוזה הגר"א הוכיח מגמ' דאונקלוס הגר דהניח היד על המזוזה ולא נישק.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
בגליון אליבא דהלכתא ה' עמ' 3 מובא עדות הרב יוסף זונדל שוב ששמע מהגרנ"ק שליט"א שהחזו"א לא משמש בתפילין בק"ש [למרות שזה מוזכר בשו"ע] ולא נישק בהנחתם ובחליצתם.
כמו"כ מובא שם שמרן הגרי"ש אלישיב רק משמש בק"ש, ולא נישק [למרות שזה מוזכר בחיי"א ובשאר הפוסקים לנשק בשעת המשמוש]

בספר עלי שיח כתב מרן הגר"ח שליט"א שמה שמבואר במעשה רב שהגר"א לא נישק הציצית בק"ש, ה"ה שלא נישק התפילין [וכ"ש שלא נישק בהנחתם, ע"ש]

על הנישוק בהנחתם כבר כתב השל"ה [מובא גם בסידור השל"ה] בשם מורו מהר"ש שהיה מוחה שלא לנשק התפילין  


לענין הנישוק דרך היד, נודע שהחזו"א אמר באירוניה כשראה אחד שמנשק דרך היד, שיקח אחד גם הביתה שבני ביתו ינשקו...

החזו"א גם לא נישק דרך היד ומטלית את הס"ת כשעלה לקרוא.

החזו"א נישק את הס"ת עצמו כשמכוסה דרך המעיל. וכן נהג מרן הגראי"ל זצוק"ל.

בענין נישוק התפילין היו שחששו מזה מאוד מטעמים נוספים של קדושת כתבי הקודש

במנהגי האדמו"ר ר' יואל מסאטמר מובא שלא משמש ונישק בתפילין, רק פע"א בתחילת יוצר אור, ומיד נטל ידיו.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
פלא שלא הזכירו עד עתה דהנה נחלקו הפוסקים האם יש עניין בנישוק דרך היד, דיש אומרים דהיד לא מעבירה קדושה וכן אחזו הקה"י זצ"ל והגראי"ל זצ"ל, ויש אומרים שכן.
וידוע מכתב הגרממ"ש זצ"ל להגראי"ל זצ"ל והגראי"ל לא ענה מסתמא מפני שהמכתב נכתב בלשון שאינה מכובדת, והגרממ"ש זצ"ל ציין לפוסקים שס"ל שאפשר לנשק ע"י יד, אבל הגראי"ל ס"ל כפוסקים שלא מהני, כמדומני שזה ב"י וחיד"א
ובפוסקים בכ"מ מוזכר רק עניין המישמוש בתפילין ללא נישוק, ויש נוהגים לנשק עם הטלית.
ובמזוזה הגר"א הוכיח מגמ' דאונקלוס הגר דהניח היד על המזוזה ולא נישק.
איזה מכתב?
 
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
ביסוד ושורש העבודה שער שמיני סוף פרק תשיעי כתב בשם האריז"ל על הא דנוהגים לנשק הס"ת עם היד שהוא מנהג בורות
וכן בהליכות שלמה להגרשז"א זצ"ל
(ומה שלא הבאתי את המכתב מפני שהכותב זצ"ל זלזל שם במרן זצ"ל בצורה מחפירה ורק על זה שהביא בשם החזו"א שלא לנשק עם היד קראו אפיקורס... ואין כאן המקום למכתבים שכאלה).
 
חלק עליון תַחתִית