כוונת "חונן הדעת"


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1311
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 464 פעמים
קיבל תודה: 382 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

כוונת "חונן הדעת"

שליחה על ידי במבי » 16 ינואר 2019, 23:02

שאלה לי אל כבוד הת"ח החשובים.

רש"י במסכת ע"ז כותב "אם היה משכח תלמודו, יכוון בחונן הדעת" (דף ז.)

וא"כ ברכת "השיבנו אבינו לתורתיך" הינה על קיום המצוות או על לימוד התורה?


משכנות יעקב
מאמרים: 0
הודעות: 146
הצטרף: 27 מאי 2018, 03:25
נתן תודה: 72 פעמים
קיבל תודה: 140 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כוונת "חונן הדעת"

שליחה על ידי משכנות יעקב » 16 ינואר 2019, 23:20

השימוש במונח תורה כמכוון אל הלימוד, התחדש בדורות האחרונים
{כמו שחג מתן תורה, נהיה שייך רק לזכרים..]
בדרך כלל כשכתוב בקדמונים תורה, הכוונה לקיומה.
כמו הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, ועוד.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1311
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 464 פעמים
קיבל תודה: 382 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כוונת "חונן הדעת"

שליחה על ידי במבי » 16 ינואר 2019, 23:22

משכנות יעקב כתב:השימוש במונח תורה כמכוון אל הלימוד, התחדש בדורות האחרונים
{כמו שחג מתן תורה, נהיה שייך רק לזכרים..]
בדרך כלל כשכתוב בקדמונים תורה, הכוונה לקיומה.
כמו הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, ועוד.
מה עם "מה אהבתי תורתיך כל היום היא שיחתי"?


האחד בא לגור
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 89 פעמים
קיבל תודה: 219 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כוונת "חונן הדעת"

שליחה על ידי האחד בא לגור » 16 ינואר 2019, 23:25

במבי כתב:
משכנות יעקב כתב:השימוש במונח תורה כמכוון אל הלימוד, התחדש בדורות האחרונים
{כמו שחג מתן תורה, נהיה שייך רק לזכרים..]
בדרך כלל כשכתוב בקדמונים תורה, הכוונה לקיומה.
כמו הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו, ועוד.
מה עם "מה אהבתי תורתיך על היום היא שיחתי"?
ובתורתו יהגה יומם ולילה
לולי תורתך שעשועי
תורת ה ' תמימה משיבת נפש
תורתך בתוך מעי
ועוד בלי די..


משכנות יעקב
מאמרים: 0
הודעות: 146
הצטרף: 27 מאי 2018, 03:25
נתן תודה: 72 פעמים
קיבל תודה: 140 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כוונת "חונן הדעת"

שליחה על ידי משכנות יעקב » 16 ינואר 2019, 23:28

מה הסתירה ?
תורה כולל הכל
אבל הפירוש הישיר בדרך כלל הוא על קיומה
כשמדברים על לימודה, ג"כ אומרים תורה.
דוד אוהב את התורה ולכן מדבר בה כל היום, ולא רק מקיים, שזה עושה גם מי שלא אוהב
ומקור דבריו מפורשים בתורה שאחרי שצווה משה את בני ישראל את המצוות, הואיל לבאר את התורה היטב בא' שבט בשנת הארבעים,
ופתח דבריו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך" ומשיך שלכן ודברת בם בכל זמן ועת.
הרי שקיום המצות מחויב גם מצד הייראה, כמבואר בויקרא. אבל לדבר בהם כל הזמן הוא מצד האהבה.
וליכא מידי בנביאים וכתובים דלא רמיזי באורייתא.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 89 פעמים
קיבל תודה: 219 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כוונת "חונן הדעת"

שליחה על ידי האחד בא לגור » 16 ינואר 2019, 23:32

משכנות יעקב כתב:מה הסתירה ?
תורה כולל הכל
אבל הפירוש הישיר בדרך כלל הוא על קיומה
כשמדברים על לימודה, ג"כ אומרים תורה.
דוד אוהב את התורה ולכן מדבר בה כל היום, ולא רק מקיים, שזה עושה גם מי שלא אוהב
ומקור דבריו מפורשים בתורה שאחרי שצווה משה את בני ישראל את המצוות, הואיל לבאר את התורה היטב בא' שבט בשנת הארבעים,
ופתח דבריו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך" ומשיך שלכן ודברת בם בכל זמן ועת.
הרי שקיום המצות מחויב גם מצד הייראה, כמבואר בויקרא. אבל לדבר בהם כל הזמן הוא מצד האהבה.
וליכא מידי בנביאים וכתובים דלא רמיזי באורייתא.
מי אמר שיש סתירה ?
רק שאלו אותך, מאיפה ברור לך ש"השיבנו אבינו לתורתך" הכוונה היא לעיסוק בפועל (מה הכוונה פירוש ישיר)


אלימלך
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1003
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כוונת "חונן הדעת"

שליחה על ידי אלימלך » 16 ינואר 2019, 23:33

במבי כתב:שאלה לי אל כבוד הת"ח החשובים.

רש"י במסכת ע"ז כותב "אם היה משכח תלמודו, יכוון בחונן הדעת" (דף ז.)

וא"כ ברכת "השיבנו אבינו לתורתיך" הינה על קיום המצוות או על לימוד התורה?
חונן הדעת היינו שיהיה לו שכל ובינה [וממילא על ידי זה יזכור את התורה] ואין לזה שיכות להשיבנו לתורתך


משכנות יעקב
מאמרים: 0
הודעות: 146
הצטרף: 27 מאי 2018, 03:25
נתן תודה: 72 פעמים
קיבל תודה: 140 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כוונת "חונן הדעת"

שליחה על ידי משכנות יעקב » 16 ינואר 2019, 23:43

האחד בא לגור כתב:
משכנות יעקב כתב:מה הסתירה ?
תורה כולל הכל
אבל הפירוש הישיר בדרך כלל הוא על קיומה
כשמדברים על לימודה, ג"כ אומרים תורה.
דוד אוהב את התורה ולכן מדבר בה כל היום, ולא רק מקיים, שזה עושה גם מי שלא אוהב
ומקור דבריו מפורשים בתורה שאחרי שצווה משה את בני ישראל את המצוות, הואיל לבאר את התורה היטב בא' שבט בשנת הארבעים,
ופתח דבריו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך" ומשיך שלכן ודברת בם בכל זמן ועת.
הרי שקיום המצות מחויב גם מצד הייראה, כמבואר בויקרא. אבל לדבר בהם כל הזמן הוא מצד האהבה.
וליכא מידי בנביאים וכתובים דלא רמיזי באורייתא.
מי אמר שיש סתירה ?
רק שאלו אותך, מאיפה ברור לך ש"השיבנו אבינו לתורתך" הכוונה היא לעיסוק בפועל (מה הכוונה פירוש ישיר)
צריך לשאול הפוך, מהיכ"ת שכשאומרים השיבינו לתורתך זה יילך על דווקא על לימודה ולא על כולה, קיומה ובכלל זה גם הלימוד ?
כשכתוב תורתך שעשועי, אז שעשוע זה רק בלימוד, הקיום אינו שעשוע.
אבל לשוב לתורה, זה דייקא ללימוד ? מהיכ"ת ?


יודי 148
מאמרים: 0
הודעות: 13
הצטרף: 23 נובמבר 2018, 04:15
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כוונת "חונן הדעת"

שליחה על ידי יודי 148 » 17 ינואר 2019, 00:56

האחד בא לגור כתב:
משכנות יעקב כתב:מה הסתירה ?
תורה כולל הכל
אבל הפירוש הישיר בדרך כלל הוא על קיומה
כשמדברים על לימודה, ג"כ אומרים תורה.
דוד אוהב את התורה ולכן מדבר בה כל היום, ולא רק מקיים, שזה עושה גם מי שלא אוהב
ומקור דבריו מפורשים בתורה שאחרי שצווה משה את בני ישראל את המצוות, הואיל לבאר את התורה היטב בא' שבט בשנת הארבעים,
ופתח דבריו באהבת ה' "ואהבת את ה' אלוקיך" ומשיך שלכן ודברת בם בכל זמן ועת.
הרי שקיום המצות מחויב גם מצד הייראה, כמבואר בויקרא. אבל לדבר בהם כל הזמן הוא מצד האהבה.
וליכא מידי בנביאים וכתובים דלא רמיזי באורייתא.
מי אמר שיש סתירה ?
רק שאלו אותך, מאיפה ברור לך ש"השיבנו אבינו לתורתך" הכוונה היא לעיסוק בפועל (מה הכוונה פירוש ישיר)
הלשון תורה היא וללמוד אני צריך, זה על פעולה ומעשה שצריך ללמדו. (מובא בברכות ס"ב ועוד)


האחד בא לגור
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 89 פעמים
קיבל תודה: 219 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כוונת "חונן הדעת"

שליחה על ידי האחד בא לגור » 17 ינואר 2019, 01:49

משכנות יעקב כתב:
האחד בא לגור כתב: מי אמר שיש סתירה ?
רק שאלו אותך, מאיפה ברור לך ש"השיבנו אבינו לתורתך" הכוונה היא לעיסוק בפועל (מה הכוונה פירוש ישיר)
צריך לשאול הפוך, מהיכ"ת שכשאומרים השיבינו לתורתך זה יילך על דווקא על לימודה ולא על כולה, קיומה ובכלל זה גם הלימוד ?
כשכתוב תורתך שעשועי, אז שעשוע זה רק בלימוד, הקיום אינו שעשוע.
אבל לשוב לתורה, זה דייקא ללימוד ? מהיכ"ת ?
לא נאמר השבינו אבינו למצוותיך, או לשמירת תורתך, אלא תורתך באופן כללי, ואדרבה ההסתברות שקאי על עסק התורה ,לא כעוד אחד מהמצוות, אלא או חיבור לקב"ה ע"י עסק התורה, או ע"מ לקיים, אבל לא על המצוות.


האחד בא לגור
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1527
הצטרף: 18 אוקטובר 2018, 14:09
נתן תודה: 89 פעמים
קיבל תודה: 219 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כוונת "חונן הדעת"

שליחה על ידי האחד בא לגור » 17 ינואר 2019, 02:17

@במבי
הטור או"ח כתב שהזכירו השיבנו אבינו לתורתך משום שהאב חייב ללמד בנו תורה,מפורש בדבריו שעל עסק התורה הדברים אמורים,
וכן הח"א כתב השיבנו אבינו לתורתך וקרבינו מלכינו לעבודתיך שכפי ריבוי עסק התורה יתקרב לעבודה,

וכן לפי פירוש אחד ברש"י ברכות כט ,בברכת הביננו, המילים "הביננו לדעת תורתך" קאי ללמד את התועים במשפט והוא כנגד ברכת השיבנו אבינו לתורתך,

וכן באבודרהם שהוא כנגד הת"ח שפרשו מעסק התורה.(עיין שם שהביא משל על זה).


רוצה לדעת
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 801
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 359 פעמים
קיבל תודה: 300 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כוונת "חונן הדעת"

שליחה על ידי רוצה לדעת » 17 ינואר 2019, 02:29

בהשיבנו אבינו לתורתך אי"ז ברכה פרטית על לימוד תורה שהרי זה בקשה על תשובה [והשייכות לתורה בי' בנפה"ח כי א"א לתשובה בלא עסק התורה דאוריתא וקוב"ה חד וע"י עסק התורה דבק האדם בקוב"ה]
ולכן בבקשה על תשובה מבקשים שנלמד תורה באופן כזה שזה ישיב אותנו בתשובה
אבל באתה חונן מבקשים על לימוד התורה מצ"ע

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • האם ברכת המוציא הוי היסח הדעת
    על ידי זוזו » 04 מאי 2019, 22:22 » ב בית המדרש
    1 תגובות
    140 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי ששמואל
    30 ינואר 2020, 17:58
  • כוונת צלופחד המקושש עצים.
    על ידי במבי » 20 יוני 2019, 23:24 » ב תנ"ך ופרשת שבוע
    1 תגובות
    122 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אחד התלמידים
    21 יוני 2019, 09:50
  • חידוש: כוונת "אבינו מלכינו כתבינו בספר גאולה וישועה"
    על ידי במבי » 01 אוקטובר 2019, 20:26 » ב אלול, ימים נוראים
    0 תגובות
    55 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי במבי
    01 אוקטובר 2019, 20:26
  • האם קין והבל גם חטאו ואכלו מעץ הדעת?
    על ידי יהודי נאמן » 24 אוקטובר 2019, 20:55 » ב בראשית
    31 תגובות
    280 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי ים סוף
    26 אוקטובר 2019, 22:56
  • האם עץ הדעת היה בננות ?!
    על ידי במבי » 27 אוקטובר 2019, 01:46 » ב בית המדרש
    12 תגובות
    175 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי במבי
    27 אוקטובר 2019, 09:14

חזור אל “סידור התפילה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים