ימי השובבי"ם ומקורותיהן הקדמונים (כולל הנהגות מהגר"ש דבליצקי ועוד)

רוצה לדעת

משתמש ותיק
אשכול לעניני שובבי"ם
מה העבודה המיוחדת בימים אלו, שיש ונהגו לצום ולומר סליחות כמובא בפוסקים,
למה זה קשור לפרשיות השבוע,
והאם בשנה מעוברת [שובבי"ם ת"ת] יש משמעות מיוחדת לשובבי"ם מאשר שנה פשוטה.
מה זה קשור לגלות מצרים
וכו' וכו'

[highlight=yellow]ובבקשה בבקשה לא לגרור האשכול למקומות לא רצויים, על חסידים וליטאים וליטאים וחסידים....וספרדים ואשכנזים וכו' והחילוקים וכו' וכו'
רק מקורות מדברי רבותינו מכל העדות והחוגים! שיהיו לתועלת הציבור בע"ה.[/highlight]​
 

כרם

משתמש ותיק
אני חושב שיש גם מימד פרקטי לימי השובבי"ם.
חוץ מהעניינים הרוחניים, של ברירת הניצוצות שהיתה בגלות מצרים שעם הקריאה מתעוררת ההוויה, יש גם מימד פרקטי לימים האלה.
מי שחייב להתענות לתשובה, מתענה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. בימי תמוז זה יוצא יותר מ-16 שעות.
בימים אלה של שובבי"ם היום מהנץ ועד השקיעה הוא 10 שעות - הימים הקצרים של השנה. והתעניות מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, כ-12 שעות.
 

יוסף יוסף

משתמש ותיק
כרם אמר:
אני חושב שיש גם מימד פרקטי לימי השובבי"ם.
חוץ מהעניינים הרוחניים, של ברירת הניצוצות שהיתה בגלות מצרים שעם הקריאה מתעוררת ההוויה, יש גם מימד פרקטי לימים האלה.
מי שחייב להתענות לתשובה, מתענה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. בימי תמוז זה יוצא יותר מ-16 שעות.
בימים אלה של שובבי"ם היום מהנץ ועד השקיעה הוא 10 שעות - הימים הקצרים של השנה. והתעניות מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, כ-12 שעות.
ר' @כרם כבר קדמך בעל התניא באגרת התשובה (בפרק ג)

ומ"מ כל בעל נפש החפץ קרבת ה' לתקן נפשו להשיבה אל ה' בתשובה מעולה מן המובחר. יחמיר על עצמו להשלים עכ"פ פעם א' כל ימי חייו מספר הצומות לכל עון ועון מעונות החמורים שחייבין עליהם מיתה עכ"פ ואפי' בידי שמים בלבד כגון להוצאות ז"ל פ"ד צומות פ"א בימי חייו. ויכול לדחותן לימים הקצרים בחורף ויתענה כעשר תעניות עד"מ בחורף א' או פחות ויגמור מספר הפ"ד צומות בט' שנים או יותר כפי כחו (וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני נ"ה ואעפ"כ נחשב לתענית אם התנה כן) ולתשלום רנ"ב צומות כנ"ל יתענה עוד ד' פעמים פ"ד עד אחר חצות היום בלבד דמיחשב ג"כ תענית בירושלמי. וב' חצאי יום נחשבים לו ליום א' לענין זה. וכן לשאר עונות כיוצא בהן אשר כל לב יודע מרת נפשו וחפץ בהצדקה:
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
בהנהגות הנ"ל מבו' שיש ענין לטבול במים קרים,
משהו יודע כאן מה ענין
האם קר מלשון קרי
או ענין של סיגופים.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
כתב האריז"ל שער רוה"ק: והנה עיקר התענית בהם במ' ימים אלו לא נתקנו אלא על עון הקרי. וימים אלו מסוגלים להתענות בהם על הקרי יותר מכל ימות השנה. וטעם הדבר יתבאר לך ממה שביארנו בענין גלות מצרים בחומר ובלבנים מה ענינו. ושם נתבאר כי אותם שנשתעבדו בגלות מצרים. היו אותם הניצוצות של הנשמות שיצאו מאדה"ר באותם ק"ל שנה. שפירש מן אשתו. והיה מוליד שדין ורוחין ע"י טפות קרי. וכל אלו נתקנו בגלות מצרים ההוא. ולכן בזמן הפרשיות אלו יש בהם סגולה לקבל תשובת האדם המתענה בהם על עון הקרי. ולכן הם מתחילים מן פ' שמות. מפני שאז בפ' ההיא היה התחלת השעבוד. ומסתיימים בפ' משפטים. לטעם שנתבאר שם. ג"כ בענין סמיכות כי תקנה עבד עברי אל מתן תורה. כי אז נגמרו אותם הניצוצות להתקן. בענין כי תקנה עבד עברי וע"ש. גם דע כי עיקר אלו התעניות נתקנו בימים אלו. לכפר על עון שכבת זרע לבטלה. שעליהם כתיב שוחטי הילדים וגו', עכ"ד
והרוצה להחכים יעיין שם עוד.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
ב' שיחות ממרן הגה"צ ר' זיידיל אפשטיין זצוק"ל משגיח ישיבת תורה אור, ותלמיד מרן הגר"ש שקופ זיע"א בעל שערי יושר
 

קבצים מצורפים

  • הערות.PDF
    294.6 KB · צפיות: 2
  • הערות2.PDF
    363.4 KB · צפיות: 3
אף אחד פה מסתמא לא יקיים כלום ממה שמובא פה.
אלו דיבורים קדושים, אבל לא בדרגתם של יהודים פשוטים בני זמננו, ואין בהם תועלת, כי בדרך כלל מי שבאמת זקוק לתיקון - לא אוחז בדרגה שהוא יכול לעשות כאלה דברים.
עדיף לעשות מה שאפשר - להוסיף לפי היכולת בלימוד התורה, באמירת תהילים, ובפרט בהתבודדות, שזה פועל יותר טוב מכל תעניות וסיגופים. וצריך להאמין שזה באמת פועל, ואדרבה ככל שאדם מגושם יותר כך כל תנועה אפילו קלה שלו לכיון הקדושה הוא רץ אלפי פרסאות בעולמות העליונים. (וראה עוד הרבה מזה בספר הקדוש משיבת נפש)
(ראוי לציין שאנ"ש היו מקפידים לכל הפחות יום אחד בשבוע מימי השובבי"ם שלא לאכול דבר מן החי.)
 

חכם באשי

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
1. אף אחד פה מסתמא לא יקיים כלום ממה שמובא פה.
2. אלו דיבורים קדושים, אבל לא בדרגתם של יהודים פשוטים בני זמננו, ואין בהם תועלת, כי בדרך כלל מי שבאמת זקוק לתיקון - לא אוחז בדרגה שהוא יכול לעשות כאלה דברים.
3. עדיף לעשות מה שאפשר - להוסיף לפי היכולת בלימוד התורה,
4. באמירת תהילים,
5. ובפרט בהתבודדות,
6. שזה פועל יותר טוב מכל תעניות וסיגופים.
7. וצריך להאמין שזה באמת פועל,
8. ואדרבה ככל שאדם מגושם יותר כך כל תנועה אפילו קלה שלו לכיון הקדושה הוא רץ אלפי פרסאות בעולמות העליונים. (וראה עוד הרבה מזה בספר הקדוש משיבת נפש)
9. (ראוי לציין שאנ"ש היו מקפידים לכל הפחות יום אחד בשבוע מימי השובבי"ם שלא לאכול דבר מן החי.)

שלום לך ברסלבר, ברוכים הבאים,

חילקתי דבריך לסעיפים, כדי שתוכל להסביר דבריך,

1. אתה נדמה לי חדש כאן. מי אמר לך?
2. כנ"ל, מי אמר לך? הגרש"ד כתב את זה לאנשים בני דורנו (הוא נפטר לפני חצי שנה סך הכל). וכל אחד צריך תיקון.
4. רק שייזהר שלא יבוא על חשבון לימוד תורה בעמל.
5. ??
6. להתבודד פועל יותר?? אגב, מנין לך הקביעות הללו, אתה יודע משקל וערך כל מצוה? תלמד אותנו.
7. מה להאמין שפועל, תורה - מפורש בדברי חז"ל, עיין נפש החיים שער ד'. להאמין בהתבודדות שהיא פועלת??
8. המקור בדברי האר"י ז"ל שמצוה אחת בדור שלנו חשובה יותר, והוא בסוף שער הגלוגלים, והחיד"א מאריך בזה בכמה מקומות.
9. מה הפירוש דבר מן החי? למה רק פעם בשבוע?
 
חכם באשי אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
1. אף אחד פה מסתמא לא יקיים כלום ממה שמובא פה.
2. אלו דיבורים קדושים, אבל לא בדרגתם של יהודים פשוטים בני זמננו, ואין בהם תועלת, כי בדרך כלל מי שבאמת זקוק לתיקון - לא אוחז בדרגה שהוא יכול לעשות כאלה דברים.
3. עדיף לעשות מה שאפשר - להוסיף לפי היכולת בלימוד התורה,
4. באמירת תהילים,
5. ובפרט בהתבודדות,
6. שזה פועל יותר טוב מכל תעניות וסיגופים.
7. וצריך להאמין שזה באמת פועל,
8. ואדרבה ככל שאדם מגושם יותר כך כל תנועה אפילו קלה שלו לכיון הקדושה הוא רץ אלפי פרסאות בעולמות העליונים. (וראה עוד הרבה מזה בספר הקדוש משיבת נפש)
9. (ראוי לציין שאנ"ש היו מקפידים לכל הפחות יום אחד בשבוע מימי השובבי"ם שלא לאכול דבר מן החי.)

שלום לך ברסלבר, ברוכים הבאים,

חילקתי דבריך לסעיפים, כדי שתוכל להסביר דבריך,

1. אתה נדמה לי חדש כאן. מי אמר לך?
2. כנ"ל, מי אמר לך? הגרש"ד כתב את זה לאנשים בני דורנו (הוא נפטר לפני חצי שנה סך הכל). וכל אחד צריך תיקון.
4. רק שייזהר שלא יבוא על חשבון לימוד תורה בעמל.
5. ??
6. להתבודד פועל יותר?? אגב, מנין לך הקביעות הללו, אתה יודע משקל וערך כל מצוה? תלמד אותנו.
7. מה להאמין שפועל, תורה - מפורש בדברי חז"ל, עיין נפש החיים שער ד'. להאמין בהתבודדות שהיא פועלת??
8. המקור בדברי האר"י ז"ל שמצוה אחת בדור שלנו חשובה יותר, והוא בסוף שער הגלוגלים, והחיד"א מאריך בזה בכמה מקומות.
9. מה הפירוש דבר מן החי? למה רק פעם בשבוע?
1. אמרתי מסתמא, אוקיי? קשה להאמין שמסתובבים בפורום הזה אנשים שראוי להם לאחוז בסיגופים וכו'..
2, 3, 4, 5, 6, 7, 8. לא אמרתי כלום מעצמי. הכל דבריו הקדושים של מוהר"ן זיע"א. אם יהיה לי כח אחפש לך את המקורות.
9. דבר מן החי - הכוונה בשר חלב דגים וביצים. לא יודע למה, סומך עליהם שידעו מה הם עושים.
 

חכם באשי

משתמש ותיק
1. הייתי ממליץ לך לקורא את דברי הגר"ש דבילצקי זצ"ל לפני שאתה מגיב.
רוב דבריו באמת ישימים.
הוא כתב את זה לאנשים רגילים. זה לא מקבלות שכתב לעצמו.
2. היכן הדברים הקדושים?? אני לא אאמין לך שכך כתוב שם עד שתראה המקור, זה מאד מוזר, או שקיצרת מאד.
 
חכם באשי אמר:
1. הייתי ממליץ לך לקורא את דברי הגר"ש דבילצקי זצ"ל לפני שאתה מגיב.
רוב דבריו באמת ישימים.
הוא כתב את זה לאנשים רגילים. זה לא מקבלות שכתב לעצמו.
2. היכן הדברים הקדושים?? אני לא אאמין לך שכך כתוב שם עד שתראה המקור, זה מאד מוזר, או שקיצרת מאד.
זה מפוזר בהרבה מקומות בליקוטי מוהר"ן. אבל בהשתפכות הנפש ובמשיבת נפש אפשר לראות את הדברים יותר במרוכז, בדרך כלל בקצרה, בלי התורות רק העצה והקביעה לבד, כאקסיומה. (למשל שהתבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל זה בתורה כ"ה.)
ואין שום סתירה לכך שהתורה מתקנת ומכפרת עוון, כמובא בגמרא, וגם על זה יש תורות בליקו"מ.
על עניין הגרש"ד אין לי עניין להתווכח. אם אתה חושב שזה מתאים לך, אשריך ושתזכה לקיים הכל.
 
חלק עליון תַחתִית