"סופר פארם" בזמן האמוראים.

[במבי]

הגמ' בביצה מספרת על "ההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי דרב אשי" (דף לו:)
כותב רש"י באספרמקי - בשמים.
ומוסף הערוך בערך "אספרמקי" כותב - פירוש פרמקי בלשון יוני בשמים ורפואות.

מה שנקרא גם בלשונינו אנו רשתות ה"פארם" ובלע"ז Pharmacy

וממבט קל על המילה "סופר-פארם" נראה ששורשה מגיע מהמילה שמופיעה במקורותינו "איספרמקי"
שבמילה זו דומיננטי צירוף המילים "ספר" ו"פרמסי"


מחשבה אחת של מוסר:

הספר קב הישר בראשיתו אומר שהאדם שהולך ברחוב יחשוב כל דבר לאיזו מצווה הוא משתייך, לדוגמא שרואה בניין יחשוב על מצוות מעקה ומזוזה,
שרואה גויים יחשוב על איסור חתנות, ואקטואלי כשיראה שלג (היום) יזכר בארבע מראות נגעים וכדו'
ועפ"ז כשיראה "סופר-פארם" יזכר בההוא עכברתא (מעניין שדווקא עכברה נקיבה שמבינה בבשמים...) שאשתכח באספרמקי דרב אשי
ואגב זה גם "משחק" חינוכי שאפשר לעשות עם הילדים כשיוצאים לרחובה של עיר שכל אחד יגיד אם רואה דבר שמזכיר לו מצווה כלשהיא
וזה מאד יפה לשמוע את תשובותיהם של תינוקות של בית רבן.

[זקן ויושב בישיבה]

כמדומה ש'פארם' זה תרגום של כפר - חווה וכיו"ב

[יהודי]

בתחילה חשבתי שהרב זקן וכו' צודק, אך באמת זו מילה שונה שאין לה פירוש בתרגומון, והגה אותה איזה יהודי מקנדה לפני 41 שנה כשפתח פה רשת הדומה לזו שבבעלותו בקנדה. כך שאין ענין להתייגע ולו לרגע מדוע בחר אותו יהודי שם זה.

[הכהן]

כמדומה ש'פארם' זה תרגום של כפר - חווה וכיו"ב

יש Farm ויש Pharm

[מכל מלמדי השכלתי]

הגמ' בביצה מספרת על "ההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי דרב אשי" (דף לו:)
כותב רש"י באספרמקי - בשמים.
ומוסף הערוך בערך "אספרמקי" כותב - פירוש פרמקי בלשון יוני בשמים ורפואות.

מה שנקרא גם בלשונינו אנו רשתות ה"פארם" ובלע"ז Pharmacy

וממבט קל על המילה "סופר-פארם" נראה ששורשה מגיע מהמילה שמופיעה במקורותינו "איספרמקי"
שבמילה זו דומיננטי צירוף המילים "ספר" ו"פרמסי"

מצינו עוד כהנה רבות.

[בן של רב]

אמנם יל''ד אם בכלל יש נידון או שזה שטויות של מייסד רשת החנויות
אבל הכל שווה בשביל מה שחשוב בעיקר - וזה הסיפא של דברי רבינו במבי ע''ש
ויש לציין שזה הרבה מעבר לסתם חיפוש רעיונות מתחת לאדמה למצוא קשר למשהו של תורה
אלא יש כאן עומק גדול ותכלית משמעותית
שכך נזכרים שהתורה והעולם הם לא שני דברים נפרדים אלא הכל נברא כדי לשמש אותך הקורא הנכבד
כמו שכ' כל העלם לא נברא אלא לצוות לזה וברוך שברא כל אלו לשמשני
וכמובן שגם משמשיך צריכים בית וחפצים וכן גם אלו שמכינים להם זאת -צריכים בית וחפצים וכו'
אבל זה ממש רציני לגמרי שאין בעולם שום חשיבות מלבדך!
כי אתה הוא זה שעוסק בתכלית של הבריאה (גם ברגע זה)

[דוד ריזל (הפרסומאי)]

הגמ' בביצה מספרת על "ההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי דרב אשי" (דף לו:)
כותב רש"י באספרמקי - בשמים.
ומוסף הערוך בערך "אספרמקי" כותב - פירוש פרמקי בלשון יוני בשמים ורפואות.

מה שנקרא גם בלשונינו אנו רשתות ה"פארם" ובלע"ז Pharmacy

וממבט קל על המילה "סופר-פארם" נראה ששורשה מגיע מהמילה שמופיעה במקורותינו "איספרמקי"
שבמילה זו דומיננטי צירוף המילים "ספר" ו"פרמסי"

מצינו עוד כהנה רבות.

נשמח לקרוא את הקישורים (מהעולם לתורה) שהגעת אליהם.

[דוד ריזל (הפרסומאי)]

ראיתי הנהגה כזאת אצל אחד מגדולי הדור, שכל דבר מענייני העולם שהזכירו לפניו, מצא איזה פסוק או מקור אחר לביטוי זה.

[מכל מלמדי השכלתי]

בבקשה דוגמא אחת:
במכשירים האלקטרוניים כשמופיע האפשרות לבחור שפה כתוב language. ואני פעם ראיתי ברש"י שכותב מילה כעין זו. (אינני זוכר במדויק ומקור. אשמח לקבל עזרה כאן.)

[במבי]

הגמ' בביצה מספרת על "ההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי דרב אשי" (דף לו:)
כותב רש"י באספרמקי - בשמים.
ומוסף הערוך בערך "אספרמקי" כותב - פירוש פרמקי בלשון יוני בשמים ורפואות.

מה שנקרא גם בלשונינו אנו רשתות ה"פארם" ובלע"ז Pharmacy

וממבט קל על המילה "סופר-פארם" נראה ששורשה מגיע מהמילה שמופיעה במקורותינו "איספרמקי"
שבמילה זו דומיננטי צירוף המילים "ספר" ו"פרמסי"

מצינו עוד כהנה רבות.

נשמח לקרוא את הקישורים (מהעולם לתורה) שהגעת אליהם.

נתחיל עם משהו חדש וזה טיפטיפה ארוך

השבוע למדתי בעירובין ח: על המבוי כעין נדל, הנדל מוזכר גם בחולין, פתחתי שם ורש"י מכנהו "קורין לו בעל מאה רגליים"

בחומש ויקרא שמוזכר ה"מרבה רגליים" רש"י מכנהו "ציינט-פוד" הבנתי שמסתמא "פוד" זה פוט foot כלומר רגל אך תהיתי האם "ציינט" זהו "מאה", באותו יום פגשתי את חברי שהוא אברך בלגי ושאלתיו איך אומרים "מאה" בצרפתית ולשמחתי הוא ענה לי "ציינט" והוסיף שכיום שמו השתנה וקוראים לו "אלף רגליים" שאלתי אותו, איך אומרים "אלף" בצרפתית וענה לי "מיל" ושמו כיום הוא "מיל אפייה"
והשינוי מובן כי גם מאה זהו הגזמה וא"כ רק הוסיפו בהגזמה, מה שמוכיח שתמיד דרך השפות להתפתח.

ולאחמ"כ עשיתי חישוב קצר אם "מיל" זהו אלף, א"כ מובן מדוע קוראים ל"מיליון" כך מכיוון שהוא 1000 פעמים 1000
ובשפות תמיד בהחלפת מוצאות האותיות מקבלים מילים מקבילות. (כגון בומ"פ דטלנ"ת וכו')
וא"כ בהחלפת מיל לביל מגיעים למספר ביליון, המשכתי - האם "פיל" קשור?
ונזכרתי בשמו הלועזי "אלפנט" וא"כ שוב טמון המספר אלף ! (אלפ-נט)
נמשיך הלאה "הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו" שוב, פלא אותיות אלף !
ואומרת הגמ' והנ"מ דמסורג כלומר הוא "מאולף" שוב אלף (וייתכן שהמילה מאולף ממקורותינו - צריך לבדוק)

רשמתי לך קצת הרהורים.

(אגב גם המרחק מיל המופיעה בגמ' כמדומני שהוא 1000 אמה)

[במבי]

דבר נוסף המילה "ספטו" בלטינית פירושה "שבע" (ומשתמשים בה לדוגמא ב"ספטואגינטה" שכך מכנים את תרגום השבעים, או במילה היותר מוכרת "ספטמבר" שפירושה החודש השביעי)
ובהחלפת בומ"פ יצא מספטו "שבת" שזהו רמז ליום השביעי

ודבר מעניין נוסף, "תבלין" באנגלית אומרים spice (ספייס) ושוב בהחלפת בומ"פ אתה מקבל "שבס" שוב מילה שמזכירה את השבת, כמאמרם ז"ל תבלין יש לנו ושבת שמו.

[במבי]

הערה נוספת:

התרגום ירושלמי עה"פ "והנה ארחת ישמעלים" אצל יוסף מתרגם ישמעלים "סרקין" ומסביר זאת מוסף הערוך שהישמעלים מייחסים את ישמעאל לשרה (עפ"ל) ! ולכן מכנים עצמם סרקין ומסתמא לכן הם מכונים אצלינו "לשון הגר" להעמידם על מקומם ולייחסם להגר.

אך עפ"ז ייתכן שהמדינה "סוריה" נקראת ע"ש שרה !
אע"פ שראיתי שהשערת החוקרים שזה מלשון "אשור" יותר קרוב צליל המילה ל"שרה" מאשר ל"אשור".

[במבי]

בפסחים ג: איתא גדי מסונק ובערוך ערך סנק מביא שהכוונה לגדי ממולא ביצים ותבלין
ובערוך בהוצאה החדשה לפי הדף מביא בצד שsinago (סינגו) ביוונית פירושו לאסוף ולכנס (על משקל גיכ"ק)

ועפ"ז מובן מדוע מכנים בית הכנסת בלועזית "סינגוג" שפי' כמילה העברית "בית הכנסת" מקום הכינוס.

[חלק א׳ ממעל]

(אגב גם המרחק מיל המופיעה בגמ' כמדומני שהוא 1000 אמה)

לא 2000?

[במבי]

(אגב גם המרחק מיל המופיעה בגמ' כמדומני שהוא 1000 אמה)

לא 2000?

טעיתי, מיל זה 2000 אמה.

(ידוע בשם גדולי המוסר שאנשים מעדיפים לומר "אתה צודק", ולא "טעיתי"...)

[חגי פאהן]

ואומרת הגמ' והנ"מ דמסורג כלומר הוא "מאולף" שוב אלף (וייתכן שהמילה מאולף ממקורותינו - צריך לבדוק)

וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה (איוב לג לג), ובארמית יליף = לומד.

הערה נוספת:

התרגום ירושלמי עה"פ "והנה ארחת ישמעלים" אצל יוסף מתרגם ישמעלים "סרקין" ומסביר זאת מוסף הערוך שהישמעלים מייחסים את ישמעאל לשרה (עפ"ל) ! ולכן מכנים עצמם סרקין ומסתמא לכן הם מכונים אצלינו "לשון הגר" להעמידם על מקומם ולייחסם להגר.

אך עפ"ז ייתכן שהמדינה "סוריה" נקראת ע"ש שרה !
אע"פ שראיתי שהשערת החוקרים שזה מלשון "אשור" יותר קרוב צליל המילה ל"שרה" מאשר ל"אשור".

ייתכן שסוריה נקראת על שם העיר צוֹר, שהישמעאלים קוראים לה סוּר. ומ"מ חבר אמר לי שזית סורי בא מאזור צור ולא מסוריה.

[במבי]

...
וא"כ בהחלפת מיל לביל מגיעים למספר ביליון, המשכתי - האם "פיל" קשור?
ונזכרתי בשמו הלועזי "אלפנט" וא"כ שוב טמון המספר אלף ! (אלפ-נט)
נמשיך הלאה "הרואה פיל בחלום פלא נעשה לו" שוב, פלא אותיות אלף !
ואומרת הגמ' והנ"מ דמסורג כלומר הוא "מאולף" שוב אלף (וייתכן שהמילה מאולף ממקורותינו - צריך לבדוק)

נעשה המשך קצר:

ראיתי פעם שצורת האות A הגיע מצורת ראש השור, שהוא משולש (כמדומני שראיתי זאת בויקיפדיה במהדורה האנגלית בערך באות A) מה שמוזכר במקורותינו בשם "ראש תור" (מובא אולי בכלאיים או שביעית)

אחד הפירושים של המילה "אלוף" הוא שור כנאמר אלופינו מסובלים אין פרץ וגו'
(קראתי פעם מאמר של דר' אחת שכך פירשה את הפסוק "אז יבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד, שמוזכרים שני בע"ח אלים ואלופים, ואה"נ אילי זה גם לשון חוזק, ותקיפות)

יוצא שהאות א' הראשונה בלה"ק רומזת אל השור בשמה ולהבדיל גם האות A הראשונה בלועזית רומזת אל השור בצורתה.

ואם נקשר זאת חזרה לפיל שבשמו בלע"ז דומיננטי האות א' אלפנט יש דבר המקשר בין השור והפיל והוא ששניהם ראשם משולש ! ואולי לכן נקרא כך הפיל שראשו משולש כראש השור.

ונוסיף שברפואה הקדומה שנהבי הפיל היו סגולה לפריון וכן אחד מאיברי השור הצטיין בסגולה זו, ואולי משום שהאשה מוגדרת כמשולש במקורותינו שהיא כבנין רחבה למטה וצרה למעלה שזו צורת המשולש, והכלל אומר שדומה מרפה דומה והמשולש ירפה את המשולש

[חלק א׳ ממעל]

מה שמוזכר במקורותינו בשם "ראש תור" (מובא אולי בכלאיים או שביעית)

אחד הפירושים של המילה "אלוף" הוא שור כנאמר אלופינו מסובלים אין פרץ וגו'

א. בכלאים.
ב. וכתיב שגר אלפיך.

[במבי]

מה שמוזכר במקורותינו בשם "ראש תור" (מובא אולי בכלאיים או שביעית)

אחד הפירושים של המילה "אלוף" הוא שור כנאמר אלופינו מסובלים אין פרץ וגו'

א. בכלאים.
ב. וכתיב שגר אלפיך.

זכור לי שנאמר על יוסף שהוא מסוגל לנצח את עשיו.
על עשיו נאמרו "אלוף" ועל יוסף נאמר "שור" וא"כ בכח השור להתמודד מול כחו.

[במבי]

 

בחומש ויקרא שמוזכר ה"מרבה רגליים" רש"י מכנהו "ציינט-פוד" הבנתי שמסתמא "פוד" זה פוט foot כלומר רגל אך תהיתי האם "ציינט" זהו "מאה", באותו יום פגשתי את חברי שהוא אברך בלגי ושאלתיו איך אומרים "מאה" בצרפתית ולשמחתי הוא ענה לי "ציינט" 

לתשומת לב שגם ה"סנט" הוא מאית הדולר

[הכהן]

והסנטימטר מאית המטר

[במבי]

והסנטימטר מאית המטר

וכן המילימטר אלפית המטר (שהרי "מיל" זה אלף)
 

[במבי]

למשטרה קוראים POLICE ואולי מקורו כמו שכתוב בב"ב ירושלמי "נתפס לבולי" (פ"ט ה"ד) והכוונה נתפס למלכות
וכותב שם הפני משה שהוא לשון חשיבות וע"ש קראו קוסטנטינבולי עיר המלוכה של קוסטנטין ור"ל נלקח לעבודות המלך.

וכידוע פ' וב' מתחלפות וכנראה הפ"מ מתכוון לעיר קונסטנטינופול שהיא איסטנבול של היום, אך מעניין הדבר שהסברו זה תואם עם הגרסה הפרסית דווקא ולא עם הגרסה האטימולוגית המקובלת ש"פוליס" זה עיר

וכן ידוע מהגמ' על פירוש המילה פרוזבול - פרוז בולי בוטי ש"בולי" הכוונה לעשירים וכן הביטוי "בולאות שביהודה" ואולי גם בול הדואר שנלקח מהבולה שגם היא מבטאת "גדולה" bull n.2

[במבי]

......

....... שאלתי אותו, איך אומרים "אלף" בצרפתית וענה לי "מיל" ושמו כיום הוא "מיל אפייה"
והשינוי מובן כי גם מאה זהו הגזמה וא"כ רק הוסיפו בהגזמה, מה שמוכיח שתמיד דרך השפות להתפתח.

ולאחמ"כ עשיתי חישוב קצר אם "מיל" זהו אלף, א"כ מובן מדוע קוראים ל"מיליון" כך מכיוון שהוא 1000 פעמים 1000
ובשפות תמיד בהחלפת מוצאות האותיות מקבלים מילים מקבילות. (כגון בומ"פ דטלנ"ת וכו')
וא"כ בהחלפת מיל לביל מגיעים למספר ביליון, .....
........

 

(אגב גם המרחק מיל המופיעה בגמ' כמדומני שהוא 1000 אמה)

לא 2000?

טעיתי, מיל זה 2000 אמה.

(ידוע בשם גדולי המוסר שאנשים מעדיפים לומר "אתה צודק", ולא "טעיתי"...)

הערוך בערך מיל כותב:

הולכים מיל וחוזרים מיל ושונים כדי מיל (יומא פ"ב) פי' בלשון רומי ויוני מדת ארץ של אלף פסיעות ולכל פסיעה שתים אמות כי אלפים אמה לכל מיל



 

והסנטימטר מאית המטר

וכן המילימטר אלפית המטר (שהרי "מיל" זה אלף)