הנה העתקה מהמכלול:
מגילת סתרים (ברסלב)
מגילת סתרים הוא שמה של מגילה שתוכנה נשמר בסוד במשך מאתיים שנה, ובה נכתב חזונו המשיחי הסודי של רבי נחמן מברסלב. במגילה מתוארת השתלשלות האירועים שעתידה להיות על פי דעתו בזמן ביאת המשיח, והיא מוצפנת ברובה בראשי תיבות.
המגילה היתה הסוד השמור ביותר בחסידות ברסלב, ורבי נחמן הסתיר אותה אפילו מתלמידיו הקרובים ביותר, כגון רבי אהרון, רב העיר ברסלב. האחרון שקיבל במסורת את פשרה המלא היה ככל הנראה הרב אברהם חזן.
תוכן עניינים
1 היסטוריה
1.1 מסירת הסוד מפי רבי נחמן
1.2 שושלת העברת המגילה
2 תוכן המגילה
2.1 המגילה הקצרה
2.2 המגילה הארוכה
3 ניתוח המגילה
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
היסטוריה
מסירת הסוד מפי רבי נחמן
בה' באב ה'תקס"ו (20.7.1806) נמסר חלקו הראשון של התיאור, בעת נסיעת רבי נחמן מלדיז'ין לטפליק. התלמידים ובראשם רבי נתן שטרנהרץ ורבי נפתלי וינברג מנמירוב ליוו את הרבי ביציאה מהעיר, ובמשך כשעתיים תיאר להם רבי נחמן את חזונו. בסופם הורה לשמור את השיחה בסוד, ולכותבה ברמז בלבד. רוב השיחה נשכחה ומיעוטה שרד.
את חלקו השני של התיאור פרש רבי נחמן בבית מדרשו בברסלב בפני תלמידיו, שלוש שנים לאחר מכן, בח' באב ה'תקס"ט (21.7.1809). תיאור זה חופף בחלק מפרטיו לשיחה הקודמת, והוא שרד ברובו בכתב יד, מוצפן בראשי תיבות.
שושלת העברת המגילה
קיימת מסורת בקרב חסידי ברסלב כי יש רק אדם יחיד בכל דור היודע את פשר המגילה. בפועל נחשפו במשך השנים מספר אנשים בכל דור לכתבי היד של המגילה, אך כנראה שלא כולם אכן ידעו לפענחה.
בין האנשים שנחשפו אליה נמנים רבי נתן ורבי נפתלי מנמירוב בתחילת המאה ה-19, ותלמידיהם רבי נחמן חזן, רבי נחמן גולדשטיין ורבי אהרון מליפוביץ' באמצע המאה. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נמנים על קוראיה הרב אלתר טפליקר, הרב אברהם חזן והרב אברהם שטרנהרץ.
במהלך המאה ה-20 נחשפו אליה בהזדמנויות שונות כעשרה מרבני החסידות [כגון הרב מיכל דורפמן, הרב הירש לייב ליפל, הרב נתן צבי קניג, הרב לוי יצחק בנדר, הרב נתן ליברמנש, הרב אליעזר שיק, הרב חיים קרמר והרב גדליה פליער], חלקם גם העתיקו אותה וניסו לפענח את המגילה בהצלחה חלקית.
בשנת 2006 פרסם חוקר החסידות פרופ' צבי מרק את צילום אחד מכתבי היד העתיקים של המגילה, יחד עם פענוח של רוב ראשי התיבות[ מגילת סתרים: חזונו המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב].
תוכן המגילה
המגילה הקצרה
החלק הראשון של המגילה שמקורו בשנת ה'תקס"ו מתאר את עליית קרנו של המלך המשיח בעיני מלכי אומות העולם. המלכים יתנו לו דברי ערך, שתמורתם יקבל את קרקעות ארץ ישראל מהסולטאן העות'מאני (ה'תוגר'). לאחר מכן יבנה ארמונות בעיר המלוכה לו ולכל המלכים, ייטע פרדס שבו יגדל צמחי מרפא ויישא דרשה יומית אחת לעם ישראל ואחת לאומות העולם.
המגילה הארוכה
החלק השני שנמסר בשנת ה'תקס"ט, ובו פירוט נוסף לתהליך שתומצת במגילה הקצרה. בחלק זה מתואר כי גילו של מלך המשיח יהיה 12 שנים בלבד. תחילת דרכו תהיה כרב גדול בישראל, לאחר מכן יקבל בעסקאות חליפין את ארץ ישראל, יקדש אותה ויהפוך למלך ישראל. בהמשך יהיה לקיסר האומות כולם.
השפעתו של מלך המשיח תושג באמצעות קסם אישי, חוכמה פורצת דרך ויצירה מוסיקלית חדשנית. אלה יביאו את מאזיניו ל'כלות הנפש'. בנוסף, הוא ינסח תפילות ו'נימוסים' עבור בני אומות העולם, ויקיים סדר יום של טיפול בחולים, התבודדות, תפילה ונגינה.
ניתוח המגילה
מהמגילה נעדרים נושאים מרכזיים בתפיסה הקלאסית של המשיח ביהדות. לדוגמה מלחמת גוג ומגוג נעדרת לחלוטין וכמוה שאר המאפיינים האפוקליפטיים של אחרית הימים. פרופ' מרק הצביע גם על העדר אזכורו של בית המקדש כראוי לתשומת לב, והתאמתו להגות הברסלבית כי הצדיק הוא מרכז העולם.
הדים במשנתו של רבי נחמן נמצאו לנושאים שונים במגילה. מרק הציג שורה מהם, וביניהם את אימרת רבי נחמן כי "משיח יכבוש את העולם ללא יריה אחת", וש"עיקר כלי זינו (נשקו) של משיח הוא התפילה". מרק הראה כי המשיח מתואר כבן-דמותו של רבי נחמן ביחסו לניגון, לרפואה, לחוכמה, לאומות העולם ולנשיאת החן וקסמו האישי של הצדיק.