מהו שורש המילה מסיק??

האחד בא לגור

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
האחד בא לגור אמר:
מה כוונתך רווחת ?
ידוע לי על הרבה פרשנים שפירשו ענין השלכה .
ברש"י עצמו יש סתירה בזה בין שמות ודברים.
ונשל הברזל מן העץ
ונשל גוים רבים מפניך
וגם שול תשלו לה מן העומרים (אם אין הכוונה מלשון שכחה שאגב גם הוא במקורו ענין השלכה )
ולשון המשנה משילין פירות דרך ארובה בשבת, ומאן דתני משילין לא משתבש.
בכולם אפשר להידחק שהכוונה היא הוצאה (אמנם שליפה לא מתאים, מלבד ו"נשל " למאן דס"ל מעצו של הברזל ) אבל הביאור הנאות יותר הוא, שענינו השלכה.

ובהערת אגב , כל העיסוק הזה בלהוציא משמעות חד משמעית, לכל מקום שהוזכר שורש מסוים, הוא דבר נחמד וחביב, אבל בסופו של דבר אנו מוצאים הרבה פעמים ברש"י ובפרט באונקלוס, שמפרשים את אותו השורש עצמו ולפעמים אותו מילה בעצמה, במשמעות שונה ממקום למקום, מה שאומר שההקשר לדברים שעליו נאמרה המילה יכול לשנות את משמעותה (אמנם לא בצורה דרסטית)ממקום למקום.
נבראנו כדי לנסות להבין את התורה, לא? אם נלמד את מבנה השפה שבה ה' מדבר אתנו, זה יעזור לנו להבין את רצונו. במכות ז: רבי וחכמים חולקים האם "ונשל" הברזל מן העץ הוא פועל עומד או פועל יוצא (דהיינו האם אפשר לומר "אני נושל אותך", ולפי זה אתה זזת ממקומך וזה פועל יוצא, או "אני נושל" נקודה, ואז אני הוא זה שזז וזה פועל עומד), ויש להם שם נ"מ גדולה לאיזה הורג גולה. אם פועל עומד, אז אדם שעף לו להב הסכין מהקת והרג גולה לעיר מקלט וזו דעת חכמים. ואם פועל יוצא, אז אדם כזה לא גולה משום שהוא קרוב למזיד, שלא מתקן כלים מסוכנים כאלה שלא יושבים טוב על הקת. ומי גולה? אדם שהלהב תקוע בקת היטב, אך בזמן שקצב בשר עפה עצם מהבשר והרגה, כי הוא באמת שוגג, וזו דעת רבי. איך אדם שכלל לא מנסה להבין את כללי לשון הקודש יכול לשבת בבית דינו של אדם שהרג בשוגג ולדון אותו? זה כמו שאני אעבוד תחת בוס סיני. הפוסקים בכל הדורות התייחסו למשמעות השרשים אליבא דהלכתא. הגמרא מלאה בזה והראשונים מלאים בזה.

לגבי משמעות "כי ישל זיתך", יש כאן חקירה שעלתה בתיקו, והיו לנו לשלל דברי הרד"ק שהשורש הוא נ.ש.ל ולא ש.ל.ל, וא"כ המשמעות היא נפילה ולא בזיזה: מה השורש של "כי ישל זיתך"
(ואפשר לקשר ששני השרשים עניינם החסרה)

ולגבי "משילין" שהוזכר שם, בכ"י קאופמן אני רואה שכתוב בכלל "משחילין", וכבר אמרה הגמ' ביצה לה: "מאן דתני משילין לא משתבש ומאן דתני משחילין לא משתבש".
וכי מישהו אמר שלא נבראנו בשביל להבין את התורה ?
ומה זה קשור למה שנאמר?
סך הכל אמרתי דבר מאוד פשוט ,שכל מה שדרכה רגלו בביהמ"ד מכיר את זה היטב .
אמרתי שהמשמעות של המילים היא לא שרירותית, והרבה מאוד פעמים אף שזו אותו מילה בעלת אותו שורש ,המשמעות שלה משתנה לפי ההקשר של הדברים .
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
א. לאור האמור, דרש"י בפסוק 'של נעליך' אזיל כחכמים, ניחא לי הא דרש"י פוסח על 'ונשל גוים רבים' ומביא לו חבר את 'ונשל הברזל', דהוא משום הדמיון השלם בין שני המעשים: שליפת הנעל מן הרגל – כאן, ושליפת הברזל מן הקת – שם.
זהו שאנו קוראים, שענינו שליפה ולא השלכה.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
חגי פאהן אמר:
להבנתי, רבי מפרש נ.ש.ל. מגזרת השלמים בבנין פעל, וחכמים מפרשים ש.ל.ל. מגזרת הכפולים בבנין נפעל.
אך רב חייא בר אשי מסביר את עצמו אחרת:
רַבִּי סָבַר יֵשׁ אֵם לַמָּסֹרֶת, 'וְנִשַּׁל' כְּתִיב; וְרַבָּנָן סָבְרִי יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא, 'וְנָשַׁל' קָרֵינַן.
אכן חזרתי בי מהבנה זו באשכול ההוא, לאור דברי רד"ק שהביאו לי שם שיש "נשל" עומד ו"נשל" יוצא.
(עד שיימצא חולק על הרד"ק)
 
A

Anonymous

Guest
חגי פאהן אמר:
ו"כי התעסקו עמו" - העלו אותו?
.
כנראה התכוונת ל'כי התעשקו עמו'...
אכן היות והם אותיות המתחלפות הרי שאדרבה זכינו בזה אף לבאר ענין 'עושק', כי הבא לעשוק דבר מסויים הרי הוא מתעסק עמו - עושה ממנו 'עסק'. ובנוסח אחר: הוא 'מעלה' אותו ממקומו.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
וכי מישהו אמר שלא נבראנו בשביל להבין את התורה ?
ומה זה קשור למה שנאמר?
סך הכל אמרתי דבר מאוד פשוט ,שכל מה שדרכה רגלו בביהמ"ד מכיר את זה היטב .
אמרתי שהמשמעות של המילים היא לא שרירותית, והרבה מאוד פעמים אף שזו אותו מילה בעלת אותו שורש ,המשמעות שלה משתנה לפי ההקשר של הדברים .
כבודו אמר "כל העיסוק הזה בלהוציא משמעות חד משמעית, לכל מקום שהוזכר שורש מסוים, הוא דבר נחמד וחביב". הרגשתי פה התיחסות כאל משחק, ולא כאל גופי תורה. אבל מן הסתם כבודו לא התכוון לכך.
 

שמעיה

משתמש ותיק
נבשר אמר:
שמא מסיק זיתים, היינו שהוא מוציא את שמן שבתוך הזית, והיינו שמוציא את הפנים כלפי חוץ, וכמו שהוא מעלה את להיות בגלוי שעד השתא היה מכוסה, והשתא הוא ניכר לעין, וכן אפשר מסקנה היינו שהוא מוציא לפועל את המחשבה שלו הויא נקבעת, וזה העלאה שהיא בפ"ע וניכרת, דוגמא שממנה יכול להקשות למק"א מפני שאיכא לו מסקנה, וכן מסיק ביה זוזי שתובעו ומגלה ההתחייבות שיש ביניהם, וכן האש מסיקה, שבכח האש להפוך חומר לצורה, והיינו כמו מסקנה, שמעלה את הדבר לאופן אחר. אולי.
מסיק אינו דריכת זיתים אלא הורדתם מן העץ. קטיפה בלשון אחרת, או בצירה בגפנים, ארייה בתאנים.
 

נבשר

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
נבשר אמר:
שמא מסיק זיתים, היינו שהוא מוציא את שמן שבתוך הזית, והיינו שמוציא את הפנים כלפי חוץ, וכמו שהוא מעלה את להיות בגלוי שעד השתא היה מכוסה, והשתא הוא ניכר לעין, וכן אפשר מסקנה היינו שהוא מוציא לפועל את המחשבה שלו הויא נקבעת, וזה העלאה שהיא בפ"ע וניכרת, דוגמא שממנה יכול להקשות למק"א מפני שאיכא לו מסקנה, וכן מסיק ביה זוזי שתובעו ומגלה ההתחייבות שיש ביניהם, וכן האש מסיקה, שבכח האש להפוך חומר לצורה, והיינו כמו מסקנה, שמעלה את הדבר לאופן אחר. אולי.
מסיק אינו דריכת זיתים אלא הורדתם מן העץ. קטיפה בלשון אחרת, או בצירה בגפנים, ארייה בתאנים.
כבר כתב כן @האחד בא לגור, ואמאי לא מחקתי הודעתי, בשביל השקו"ט.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
האחד בא לגור אמר:
וכי מישהו אמר שלא נבראנו בשביל להבין את התורה ?
ומה זה קשור למה שנאמר?
סך הכל אמרתי דבר מאוד פשוט ,שכל מה שדרכה רגלו בביהמ"ד מכיר את זה היטב .
אמרתי שהמשמעות של המילים היא לא שרירותית, והרבה מאוד פעמים אף שזו אותו מילה בעלת אותו שורש ,המשמעות שלה משתנה לפי ההקשר של הדברים .
כבודו אמר "כל העיסוק הזה בלהוציא משמעות חד משמעית, לכל מקום שהוזכר שורש מסוים, הוא דבר נחמד וחביב". הרגשתי פה התיחסות כאל משחק, ולא כאל גופי תורה. אבל מן הסתם כבודו לא התכוון לכך.
זה כל מה שאמרתי.
 

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלום רב לאוהבי תורתיך:
מכיון שראיתי שהדיון מתפתח לכיוונים המובילים אל העברית החדשה ביקשתי לדעת מה דעתם..
וזאת התשובה שקיבלתי:

האקדמיה ללשון העברית:
ברק דן :
שלום רב,
תחושתך נכונה: מסיק תנור, מסיק מסקנה ומסיק ביה זוזי - שלושת אותו הפועל ושלושתם קשורים זה בזה.
השורש המקורי הוא השורש סל"ק, אלא שבארמית - בחלק מן הפעלים והשמות הגזורים משורש זה - הלמ"ד הידמתה (או נשמטה), ובמקומהּ בא דגש חזק בסמ"ך (למשל הַסִּקוּ בדניאל ג, כב). כך גם נכנס הפועל הזה לעברית (אֶסַּק בתהלים קלט, ח), ובגלל הדגש בסמ"ך הוא נתפס כאילו שורשו הוא נס"ק. בקיצור נס"ק סל"ק. שורש זה מקביל בעברית לשורש על"י. בבניין קל פירושו לעלות ובבניין הפעיל - להעלות.
בצורת הבינוני מַסִּיק (בעברית - בבניין הפעיל, בארמית בבניין אפעֵל) שעליה אתה שואל המ"ם איננה חלק מהשורש אלא התחילית (כלומר האות הפותחת) של צורות הבינוני (כמו במילים מַלביש, מַזכיר, מַפיל, מַגיש). המשמעות הבסיסית בשלושת המקרים היא - כפי שסברת - להעלות: מעלה אש בתנור, מעלה על הדעת ואף מעלה טענה/דרישה לכסף, כלומר תובע.
ואולם אין מסיק הזיתים קשור לכאן. במילה מָסִיק המ"ם היא חלק מהשורש (השורש הוא מס"ק) שהרי מוסקים זיתים כשם שבוצרים ענבים וקוצרים חיטה. בסמיכות תנועת המ"ם מתקצרת: מְסיק זיתים (כמו בְּציר ענבים וּקְציר חיטה).

בברכה,
ברק דן
עכ"ל
אמנם השכלתי הדלה אינה מספקת בכדי להבין יותר ממילה אחת מתוך שלש, אציע הדברים לפני יושבי על מדין הרבנים הגאונים @האחד בא לגור @חגי פאהן @הכהן @משה נפתלי @אור זרוע @נבשר @זקן ויושב בישיבה @אברך (השמות נבחרו בסדר אקראי) אשמח לשמוע דעתכם על כך.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
איזה חידושים! אפשר לחלוק על האקדמיה, אבל הרבה פעמים יש להם מקורות... חידוש גדול שהשורש הוא ס.ל.ק ועה"פ ל' נשמטת בהפעיל. ושכל השורש נ.ס.ק מקורו בטעות. לפי זה אין קשר בין מסיק מסקנה למסיק זיתים.

אבל אם כן איך כתוב לְהַנְסָקָה מִן גֻּבָּא (דניאל ו כד), שמשמע שהשורש נ.ס.ק? אמר לך אקדמיא: דא לישנא בתרא. אי נמי, כמו שכתב כאן מישהו, שכמו ששורש המילה לְהַנְעָלָה אינו נ.ע.ל, כך להנסקה אינו נ.ס.ק.
 
A

Anonymous

Guest
האמת שגם השורש 'סלק' בלשון ארמי מתפרש כעליה [כד סליק וכו'] וגם סילוק כפשוטו אף הוא מתפרש כעליה והסתלקות ממקום מסויים.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
כל ענין שיוך ס.ל.ק לעליה, לא ברירא, שכן סילוק בפשוטו הוא העתקה ממקום למקום, ולא דווקא לגובה, שכן על הפסוק "ויעתק משם ההרה " תירגם אונקלוס " ואסתלק" ,ואף אם נאמר ששם הכוונה לעליה להר, מה נאמר על הפסוק "ויעתק משם ויחפור באר אחרת" שאף שם תרגם אונקלוס "ואסתלק" וכן "ויעתק צור ממקומו " (איוב יח ד) ,שגם שם תירגם המתרגם "יסתלק", וכן בגמרות בהרבה מקומות נאמר לשון סילוק לאו דווקא כלפי מעלה,ואילו סק או נסק הוא תמיד כלפי מעלה
יש לציין שהרב במורה כן שייך את סליקה לעליה דווקא, אבל אולי זה תלוי בתירגומים.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
כל ענין שיוך ס.ל.ק לעליה, לא ברירא, שכן סילוק בפשוטו הוא העתקה ממקום למקום, ולא דווקא לגובה, שכן על הפסוק "ויעתק משם ההרה " תירגם אונקלוס " ואסתלק" ,ואף אם נאמר ששם הכוונה לעליה להר, מה נאמר על הפסוק "ויעתק משם ויחפור באר אחרת" שאף שם תרגם אונקלוס "ואסתלק" וכן "ויעתק צור ממקומו " (איוב יח ד) ,שגם שם תירגם המתרגם "ואסתלק", וכן בגמרות בהרבה מקומות נאמר לשון סילוק לאו דווקא כלפי מעלה,ואילו סק או נסק הוא תמיד כלפי מעלה
אם כן איך אומרים 'עולה' בארמית?
אגב, 'ויעתק צור ממקומו' מתאים לעניין עליה, עפ"י המפרשים (עפ"י המשל שיש לו מקום מושב, וממצב ישיבה אפשר רק לעלות).
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
האחד בא לגור אמר:
כל ענין שיוך ס.ל.ק לעליה, לא ברירא, שכן סילוק בפשוטו הוא העתקה ממקום למקום, ולא דווקא לגובה, שכן על הפסוק "ויעתק משם ההרה " תירגם אונקלוס " ואסתלק" ,ואף אם נאמר ששם הכוונה לעליה להר, מה נאמר על הפסוק "ויעתק משם ויחפור באר אחרת" שאף שם תרגם אונקלוס "ואסתלק" וכן "ויעתק צור ממקומו " (איוב יח ד) ,שגם שם תירגם המתרגם "ואסתלק", וכן בגמרות בהרבה מקומות נאמר לשון סילוק לאו דווקא כלפי מעלה,ואילו סק או נסק הוא תמיד כלפי מעלה
אם כן איך אומרים 'עולה' בארמית?
אגב, 'ויעתק צור ממקומו' מתאים לעניין עליה, עפ"י המפרשים (עפ"י המשל שיש לו מקום מושב, וממצב ישיבה אפשר רק לעלות).
נסיק כמו נחית,, אמת שאונקלוס תירגם בכל מקום סליק, אבל יתכן שהוא מענין ההעתקה,
למה אי אפשר להיעתק ממקום ישיבה אחד למשנהו, ובכל מקרה מה נענה על "ויעתק משם" בתרא.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
חגי פאהן אמר:
האחד בא לגור אמר:
כל ענין שיוך ס.ל.ק לעליה, לא ברירא, שכן סילוק בפשוטו הוא העתקה ממקום למקום, ולא דווקא לגובה, שכן על הפסוק "ויעתק משם ההרה " תירגם אונקלוס " ואסתלק" ,ואף אם נאמר ששם הכוונה לעליה להר, מה נאמר על הפסוק "ויעתק משם ויחפור באר אחרת" שאף שם תרגם אונקלוס "ואסתלק" וכן "ויעתק צור ממקומו " (איוב יח ד) ,שגם שם תירגם המתרגם "ואסתלק", וכן בגמרות בהרבה מקומות נאמר לשון סילוק לאו דווקא כלפי מעלה,ואילו סק או נסק הוא תמיד כלפי מעלה
אם כן איך אומרים 'עולה' בארמית?
אגב, 'ויעתק צור ממקומו' מתאים לעניין עליה, עפ"י המפרשים (עפ"י המשל שיש לו מקום מושב, וממצב ישיבה אפשר רק לעלות).
נסיק כמו נחית, נסיב, אמת שאונקלוס תירגם בכל מקום סליק, אבל יתכן שהוא מענין ההעתקה,
למה אי אפשר להיעתק ממקום ישיבה אחד למשנהו, ובכל מקרה מה נענה על "ויעתק משם" בתרא.
לכאורה יותר מסתבר שהשורש "סלק" משמעו העיקרי הוא מלשון עלייה, ובמשמעות משנית משתמשים אתו גם במובן של הסרה והעתקה. אבל פחות מסתבר שעיקר משמעו מלשון הסרה, שכן מה להסרה והעתקה במשמעות של "סלקא דעתך", למשל.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
האחד בא לגור אמר:
חגי פאהן אמר:
אם כן איך אומרים 'עולה' בארמית?
אגב, 'ויעתק צור ממקומו' מתאים לעניין עליה, עפ"י המפרשים (עפ"י המשל שיש לו מקום מושב, וממצב ישיבה אפשר רק לעלות).
נסיק כמו נחית, נסיב, אמת שאונקלוס תירגם בכל מקום סליק, אבל יתכן שהוא מענין ההעתקה,
למה אי אפשר להיעתק ממקום ישיבה אחד למשנהו, ובכל מקרה מה נענה על "ויעתק משם" בתרא.
לכאורה יותר מסתבר שהשורש "סלק" משמעו העיקרי הוא מלשון עלייה, ובמשמעות משנית משתמשים אתו גם במובן של הסרה והעתקה. אבל פחות מסתבר שעיקר משמעו מלשון הסרה, שכן מה להסרה והעתקה במשמעות של "סלקא דעתך", למשל.
זה לא כ"כ משנה מה העיקר ומה המשנה, העיקר שנ.ס.ק הוא רק עליה לגובה וס.ל.ק לא
עד שאתה שואל, למה סלקא דעתך זה ההעתקה ,תשאל למה זה עליה ,הרי עליה היא ע"כ ממקום מסוים שהיה לפני כן נמוך יותר, שאל"כ זה לא עליה .
אבל ההסבר הוא, שזה ההעתקה(לאו דווקא הסרה) מהלב אל המוח, שתחילת ההשגה והתפיסה בלב.
 
A

Anonymous

Guest
האחד בא לגור אמר:
כל ענין שיוך ס.ל.ק לעליה, לא ברירא, שכן סילוק בפשוטו הוא העתקה ממקום למקום, ולא דווקא לגובה, שכן על הפסוק "ויעתק משם ההרה " תירגם אונקלוס " ואסתלק" ,ואף אם נאמר ששם הכוונה לעליה להר, מה נאמר על הפסוק "ויעתק משם ויחפור באר אחרת" שאף שם תרגם אונקלוס "ואסתלק" וכן "ויעתק צור ממקומו " (איוב יח ד) ,שגם שם תירגם המתרגם "יסתלק", וכן בגמרות בהרבה מקומות נאמר לשון סילוק לאו דווקא כלפי מעלה,ואילו סק או נסק הוא תמיד כלפי מעלה
יש לציין שהרב במורה כן שייך את סליקה לעליה דווקא, אבל אולי זה תלוי בתירגומים.
כל העתקה ממקום מסויים היא גם עליה. קודם הוא מונח במקום מסויים הוא עולה ממקומו למקום אחר.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
האחד בא לגור אמר:
כל ענין שיוך ס.ל.ק לעליה, לא ברירא, שכן סילוק בפשוטו הוא העתקה ממקום למקום, ולא דווקא לגובה, שכן על הפסוק "ויעתק משם ההרה " תירגם אונקלוס " ואסתלק" ,ואף אם נאמר ששם הכוונה לעליה להר, מה נאמר על הפסוק "ויעתק משם ויחפור באר אחרת" שאף שם תרגם אונקלוס "ואסתלק" וכן "ויעתק צור ממקומו " (איוב יח ד) ,שגם שם תירגם המתרגם "יסתלק", וכן בגמרות בהרבה מקומות נאמר לשון סילוק לאו דווקא כלפי מעלה,ואילו סק או נסק הוא תמיד כלפי מעלה
יש לציין שהרב במורה כן שייך את סליקה לעליה דווקא, אבל אולי זה תלוי בתירגומים.
כל העתקה ממקום מסויים היא גם עליה. קודם הוא מונח במקום מסויים הוא עולה ממקומו למקום אחר.
אה"נ, אבל בסופו של דבר הכוונה היא שהוא עבר למקום אחר ולאו דווקא נשאר בגובה , משא"כ נסק שהוא תמיד לגובה ולאו דווקא למקום מסוים, מה שאומר שיש זיקה בין שני המילים כמו הרבה מילים, אבל בסופו של דבר אלו שני מילים שונות.
 

ים סוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
כל ענין שיוך ס.ל.ק לעליה, לא ברירא, שכן סילוק בפשוטו הוא העתקה ממקום למקום, ולא דווקא לגובה, שכן על הפסוק "ויעתק משם ההרה " תירגם אונקלוס " ואסתלק" ,ואף אם נאמר ששם הכוונה לעליה להר, מה נאמר על הפסוק "ויעתק משם ויחפור באר אחרת" שאף שם תרגם אונקלוס "ואסתלק" וכן "ויעתק צור ממקומו " (איוב יח ד) ,שגם שם תירגם המתרגם "יסתלק", וכן בגמרות בהרבה מקומות נאמר לשון סילוק לאו דווקא כלפי מעלה,ואילו סק או נסק הוא תמיד כלפי מעלה
יש לציין שהרב במורה כן שייך את סליקה לעליה דווקא, אבל אולי זה תלוי בתירגומים.
כיצד יתפרש 'סליק מסכת' וכו'?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
האחד בא לגור אמר:
כל ענין שיוך ס.ל.ק לעליה, לא ברירא, שכן סילוק בפשוטו הוא העתקה ממקום למקום, ולא דווקא לגובה, שכן על הפסוק "ויעתק משם ההרה " תירגם אונקלוס " ואסתלק" ,ואף אם נאמר ששם הכוונה לעליה להר, מה נאמר על הפסוק "ויעתק משם ויחפור באר אחרת" שאף שם תרגם אונקלוס "ואסתלק" וכן "ויעתק צור ממקומו " (איוב יח ד) ,שגם שם תירגם המתרגם "יסתלק", וכן בגמרות בהרבה מקומות נאמר לשון סילוק לאו דווקא כלפי מעלה,ואילו סק או נסק הוא תמיד כלפי מעלה
יש לציין שהרב במורה כן שייך את סליקה לעליה דווקא, אבל אולי זה תלוי בתירגומים.
כיצד יתפרש 'סליק מסכת' וכו'?
כמדומה שהכוונה שמסכת זאת היתה לפנינו כשלמדנו אותה, ועתה הסתלקה מלפנינו וחזרה למקומה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
חידוש גדול שהשורש הוא ס.ל.ק ועה"פ נשמטת בהפעיל. ושכל השורש נ.ס.ק מקורו בטעות.
א. גם עצ"ם הכהן במלונו לתלמוד בבלי מציין ליד הערך 'אַסִּיק' את השורש 'סלק'.
ב. שורשים מעין אלה נקראים 'שורשים תניָניים'.
ג. ההסבר לביטוי 'מסיק זוזי' אינו מתיישב על הלב, ובמיוחד שתדיר הוא מקושר עם אות היחס 'בּ'. המלה מעוררת את זכרו של ה'מסיק' מהגוזל בתרא, שהוא שמו הנרדף של ה'מציק'.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
[
ג. ההסבר לביטוי 'מסיק זוזי' אינו מתיישב על הלב, ובמיוחד שתדיר הוא מקושר עם אות היחס 'בּ'. המלה מעוררת את זכרו של ה'מסיק' מהגוזל בתרא, שהוא שמו הנרדף של ה'מציק'.
כמדומה שמסיק ביה זוזי, הוא ע"ש העלת החוב בדמים, ונקרא המלווה "מעלה דמים " כתואר, ע"ש פעולת העלת דמים שפועל בתביעתו, ו"ביה" כמו עליו, שפעולתו היא ביחס ללוה.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
ים סוף אמר:
האחד בא לגור אמר:
כל ענין שיוך ס.ל.ק לעליה, לא ברירא, שכן סילוק בפשוטו הוא העתקה ממקום למקום, ולא דווקא לגובה, שכן על הפסוק "ויעתק משם ההרה " תירגם אונקלוס " ואסתלק" ,ואף אם נאמר ששם הכוונה לעליה להר, מה נאמר על הפסוק "ויעתק משם ויחפור באר אחרת" שאף שם תרגם אונקלוס "ואסתלק" וכן "ויעתק צור ממקומו " (איוב יח ד) ,שגם שם תירגם המתרגם "יסתלק", וכן בגמרות בהרבה מקומות נאמר לשון סילוק לאו דווקא כלפי מעלה,ואילו סק או נסק הוא תמיד כלפי מעלה
יש לציין שהרב במורה כן שייך את סליקה לעליה דווקא, אבל אולי זה תלוי בתירגומים.
כיצד יתפרש 'סליק מסכת' וכו'?
כמדומה שהכוונה שמסכת זאת היתה לפנינו כשלמדנו אותה, ועתה הסתלקה מלפנינו וחזרה למקומה.
לענ"ד הכוונה היא שהיא הושלמה, כמו שאומרים 'המעות עלו לסך מסוים'.
משה נפתלי אמר:
חגי פאהן אמר:
חידוש גדול שהשורש הוא ס.ל.ק ועה"פ נשמטת בהפעיל. ושכל השורש נ.ס.ק מקורו בטעות.
א. גם עצ"ם הכהן במלונו לתלמוד בבלי מציין ליד הערך 'אַסִּיק' את השורש 'סלק'.
ב. שורשים מעין אלה נקראים 'שורשים תניָניים'.
ג. ההסבר לביטוי 'מסיק זוזי' אינו מתיישב על הלב, ובמיוחד שתדיר הוא מקושר עם אות היחס 'בּ'. המלה מעוררת את זכרו של ה'מסיק' מהגוזל בתרא, שהוא שמו הנרדף של ה'מציק'.
מי זה עצ"ם הכהן?

מסיק ביה זוזי - כמו טוען טענה בבית דין. שגם עיקר משמעות המילה 'טוען' היא מעלה, "מעמיס", וכאן הוא מעמיס עליו תביעה. למה 'ביה' איני יודע.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
חגי פאהן אמר:
למה 'ביה' איני יודע.
למה קשה לך לשון הגמרא ,יותר מאשר לשון התורה "והאיש אשר אתה נושה בו " לפי הפרשנות המקובלת שנושה היינו מלווה .
אולי כי 'נושה' קרוב ל'נושך', אז מובן למה נושה בו, בעצמו. אבל מעלה בו/טוען בו?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
האחד בא לגור אמר:
חגי פאהן אמר:
למה 'ביה' איני יודע.
למה קשה לך לשון הגמרא ,יותר מאשר לשון התורה "והאיש אשר אתה נושה בו " לפי הפרשנות המקובלת שנושה היינו מלווה .
אולי כי 'נושה' קרוב ל'נושך', אז מובן למה נושה בו, בעצמו. אבל מעלה בו/טוען בו?
לכן הדגשתי, לפי הפרשנות המקובלת ,ש"נושה" הוא תואר למלווה ולא פעולה.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
על דעת כן כתבתי, ומה לעשות שנושה הוא פועל. ולמה לא כתב פשוט 'מלוה'? כי יש סיבה שנושה קרוב לנושך.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
נושה הוא תואר על שם הפעולה, כמו שכתוב מפורש "לא תהיה לו כנושה ",וכמו שביאר הרמב"ן לא תהיה לו כמלווה.
 
חלק עליון תַחתִית