וברוח אפיך - למה אונקלוס מתרגם "פומך"?

במבי

משתמש ותיק
התרגום על הפסוק "וברוח אפיך נערמו מים"
תרגם ובמימר פומך חכימו מיא.
והשאלה, בפסוק כתוב "אף" וא"כ מדוע תרגם "פה"?
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בפסוק כתוב רוח אפך והתרגום תירגם "אמירת פיך" זה תרגום שמפרש את הפסוק ולא מתרגם מילולית בלבד.

ראה הקדמת המתרגם לפיה"מ בשס וילנא בסוף כרך ברכות
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
במבי אמר:
התרגום על הפסוק "וברוח אפיך נערמו מים"
תרגם ובמימר פומך חכימו מיא.
והשאלה, בפסוק כתוב "אף" וא"כ מדוע תרגם "פה"?
כמדומה שאונקלוס פירש מענין אפים, שפירושו פנים ולא אף ,(שא"כ היה כתוב אפך בלא יו"ד) והיינו מלפני ה' ,שאונקלוס פירשו בהרבה מקומות מלשון מימרא דהיינו אמירה של הקב"ה, ורוח הפנים הוא הפה.
 

חבלזון

משתמש רגיל
האחד בא לגור אמר:
במבי אמר:
התרגום על הפסוק "וברוח אפיך נערמו מים"
תרגם ובמימר פומך חכימו מיא.
והשאלה, בפסוק כתוב "אף" וא"כ מדוע תרגם "פה"?
כמדומה שאונקלוס פירש מענין אפים, שפירושו פנים ולא אף ,(שא"כ היה כתוב אפך בלא יו"ד) והיינו מלפני ה' ,שאונקלוס פירשו בהרבה מקומות מלשון מימרא דהיינו אמירה של הקב"ה, ורוח הפנים הוא הפה.

בזיעת אפיך תאכל לחם היינו זיעת הפנים.
שמעתי פעם שהאף הוא החלק הראשון ואולי גם הכי נראה בפנים ולכן הפסוק מדבר עליו כאשר כוונתו אל הפנים
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במאמר המוסגר הזוהר כותב על חכמת הפנים שמי שיש לו אף ארוך סימן שהוא רחמן (וא"כ לא סתם אומרים כך על עמינו, שהרי אנו ביישנים רחמנים ...)

אך מעניין שגם הביטוי שמבטא זאת הוא "מאריך אף" !
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
במבי אמר:
במאמר המוסגר הזוהר כותב על חכמת הפנים שמי שיש לו אף ארוך סימן שהוא רחמן (וא"כ לא סתם אומרים כך על עמינו, שהרי אנו ביישנים רחמנים ...)

אך מעניין שגם הביטוי שמבטא זאת הוא "מאריך אף" !
יש לך מ"מ מדוייק?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
האחד בא לגור אמר:
רוח הוא הדיבור ,נפש חיה פירש האונקלוס רוח ממללא .
וכן הוא אומר "וברוח פיו כל צבאם"
אכן רוח הוא הדיבור אך רוח אפינו גם היא דיבור? (עיין איכה ד' כ')
שם הכוונה לאף, דהיינו הנשמה שהיא החיות , כמו ויפח באפיו נשמת חיים .
 

ים סוף

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
כל מעשה ה' קודם לו דיבור .
"ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור"
זה ודאי נכון, אך כ"ת לא יכול להתעלם מכך שהמקור היחיד שמתייחס לרוח אפיים, לא יוכל להתפרש על רוח ממללא
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
האחד בא לגור אמר:
כל מעשה ה' קודם לו דיבור .
"ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור"
זה ודאי נכון, אך כ"ת לא יכול להתעלם מכך שהמקור היחיד שמתייחס לרוח אפיים, לא יוכל להתפרש על רוח ממללא
לא הבנתי מה קשה ,הרי כאן זה לא יכול להתפרש כנשמת חיים, ושם זה לא יכול להתפרש כדיבור .
 

יצחק

משתמש ותיק
במבי אמר:
במאמר המוסגר הזוהר כותב על חכמת הפנים שמי שיש לו אף ארוך סימן שהוא רחמן (וא"כ לא סתם אומרים כך על עמינו, שהרי אנו ביישנים רחמנים ...)

אך מעניין שגם הביטוי שמבטא זאת הוא "מאריך אף" !
"מאריך אף" זה לא "רחמן" אלא מי שנמנע מלכעוס נחשב "מאריך אף", רחמן זה שיש לו רגש רחמים והוא מיטיב לזולתו. כלפי הקב"ה נאמר מאריך אף כלפי מה שהוא לא מעניש ונוקם ברשעים מיד בשעה שהם חוטאים.

לא נראה לי שהאף היהודי ארוך יותר מכל הגזע השמי, האירופים שהם מגזע אחר יש להם אף קצר ולפעמים הוא סולד. מפורש בגמ' בבכורות שאף ארוך הוא מום והשיעור הוא לא כ"כ גדול, די בקלות נכנסים לכלל המום הזה.
לדעתי האף השמי נותן רושם של פרצוף מכובד ורציני עם "כובד ראש" של אנושיות בניגוד לפרצוף הנורדי שהוא בעיקר "יפה" בלי שום כובד ראש, הוא לא משאיר שום "רושם" הוא רק דבר יפה ויש גם הרבה בע"ח יפים מאד.
 

ים סוף

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
הרי כאן זה לא יכול להתפרש כנשמת חיים, ושם זה לא יכול להתפרש כדיבור .
מספרים על אדם אחד שביום בהיר עלה לגדולה, והחל לנהוג מנהג עשירים, בנה לו וילה גדולה ויפה, ועוד כהנה וכהנה. אך איש לא ידע לספר מהיכן בא לו עושרו הרב. כשהגיעו אל ביתו חוקרי מס הכנסה לבדוק מנין השיג את הכסף לבנות כזו וילה, סיפר האיש כי יום אחד הלך לו לתומו ביער שומם, ולפתע מצא ארגז מלא מטבעות זהב מונח לו כך סתם. ומכאן מקור כל הכסף. אך החוקרים כדרכם של חוקרים לא הסתפקו בכך ודרשו לדעת האם יש לו איזו שהיא הוכחה לסיפור מרגש זה, ענה האיש 'בטח הוילה'..

סליחה על אריכות הדברים ומיעוט התוכן שיצאו מליבי הצעיר והמתרונן.. אך כוונתי לומר שכיון שהרב המכונה (משום מה) @במבי, שאל שאלה הגיונית, והתי' שכ"ת מעלה אינו מספק לענ"ד שהרי לא מצי' בשם דוכתא שהביטוי 'רוח אף' ידבר על רוח ממללא. ואם אין אפשרות להסביר 'רוח אף' נשמת חיים, עצם זה שאין לנו שום תירוץ אחר אינו יכול להוות ראיה לכך שהכוונה היא לרוח ממללא.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
האחד בא לגור אמר:
הרי כאן זה לא יכול להתפרש כנשמת חיים, ושם זה לא יכול להתפרש כדיבור .
מספרים על אדם שביום בהיר עלה לגדולה, והחל לנהוג מנהג עשירים, בנה לו וילה גדולה ויפה, ועוד כהנה וכהנה. אך איש לא ידע לספר מהיכן בא לו עושרו הרב. כשהגיעו אל ביתו חוקרי מס הכנסה לבדוק מנין השיג כסף לבנות כזו וילה גדולה, סיפר האיש כי יום אחד הלך לו לתומו ביער שומם, ולפתע מצא ארגז מלא מטבעות זהב מונח לו כך סתם. ומכאן מקור כל הכסף. שאלו אותו החוקרים האם יש לו איזו שהיא הוכחה לסיפור מרגש זה, ענה האיש 'בטח הוילה'..

סליחה על אריכות הדברים ומיעוט התוכן שיצאו מליבי הצעיר והמתרונן.. אך כוונתי לומר שכיון שהרב המכונה (משום מה) @במבי, שאל שאלה הגיונית, והתי' שכ"ת מעלה אינו מספק לענ"ד שהרי לא מצי' בשם דוכתא שהביטוי רוח אף ידבר על רוח ממללא. ואם אין אפשרות להסביר 'רוח אף' נשמת חיים, ואין לנו שום תירוץ אחר אין זה עצמו שאין תי' יכול להוות סיבה לומר שהכוונה היא לרוח ממללא.
יישר כח על הסיפור הנפלא מעט המילים ומלא התוכן .
אבל אולי גם יסביר לנו מה הקשר לענייננו .
המילה רוח נאמרה הרבה פעמים בהקשר של דיבור "וברוח פיו כל צבאם" ," ויסור ברוח פיו" ,וכיון שכאן לא יכול להיות שכוונת אפיך היא על האף (לא בגלל שלא יכול שהכוונה היא נשמת חיים, כיון שמצד זה היה אפשר לפרש חרון אף וכמו רש"י, אלא בגלל שכתוב אפיך עם יו"ד, )בהכרח שהכוונה על הפנים ולא על האף, ואין שום קשר לרוח אפינו.
וממילא השאלה היחידה היא, לא מה הפירוש, אלא למה לא נאמר וברוח פיך ,ויש לי בזה ביאור דברים.

נ.ב. נהנתי מאוד מאחוות הרעים (או שמא אחים לצרה לשעבר) שפורצת ועולה מתוך לב צעיר ורענן .
 

ים סוף

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
וממילא השאלה היחידה היא, לא מה הפירוש, אלא למה לא נאמר וברוח פיך ,ויש לי בזה ביאור דברים.

נ.ב. נהנתי מאוד מאחוות הרעים (או שמא אחים לצרה לשעבר) שפורצת ועולה מתוך לב צעיר ורענן .

אכן, במקום לשאול מדוע תרגם התרגום פה על אף, עדיף לשאול מדוע לא כתב הפסוק פה כמו שתרגם התרגום..
ואם יש לכבודו בזה ביאור דברים מדוע ימנע טוב מבעליו?
נ.ב ניכר מדבריך שלא הספקת לקרוא את ההודעה שמחקתי/מחקו לי באשכול הנפלא ההוא, שאל"כ לא היית מכנה את מה ששורר בינינו 'אחוות רעים'.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
האחד בא לגור אמר:
וממילא השאלה היחידה היא, לא מה הפירוש, אלא למה לא נאמר וברוח פיך ,ויש לי בזה ביאור דברים.

נ.ב. נהנתי מאוד מאחוות הרעים (או שמא אחים לצרה לשעבר) שפורצת ועולה מתוך לב צעיר ורענן .

אכן, במקום לשאול מדוע תרגם התרגום פה על אף, עדיף לשאול מדוע לא כתב הפסוק פה כמו שתרגם התרגום..
ואם יש לכבודו בזה ביאור דברים מדוע ימנע טוב מבעליו?
נ.ב ניכר מדבריך שלא הספקת לקרוא את ההודעה שמחקתי/מחקו לי באשכול הנפלא ההוא, שאל"כ לא היית מכנה את מה ששורר בינינו 'אחוות רעים'.
צר לי שאני חוזר שוב על הדברים אבל מה אעשה ...
התרגום לא פירש פה על אף, אלא פירש פה על פנים, בפסוק לא כתוב אף ,כיון שכתוב אפיך ולא אפך .(ואין עוד שום מקום שכתוב רוח הפנים)
כשזה יובן יהיה אפשר להתקדם הלאה ....
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
מובן היטב, זה היה קיצור הקלדה
קיצור הקלדה לכתוב אף במקום פנים ???
נו שיהיה..
אם כתוב פנים, אין כאן שום שאלה על התרגום, אלא אך ורק על הפסוק.
עכ"פ מה שאני רציתי לבאר הוא ,שביטוי של אמירה אצל הקב"ה משמעותה היא מלאך שממונה ע"י הקב"ה לעניינים מסוימים, והביטוי פני ה' הכוונה היא לקב"ה עצמו, והפסוק נתכווין לרמוז כאן שהים לא נס עד שהקב"ה עצמו הגיע, וכמו שדרשו מהפסוק "הים ראה וינוס" דהיינו שלא היתה כאן אמירה רגילה אלא שהקב"ה עצמו כביכול הופיע .
 

ים סוף

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
קיצור הקלדה לכתוב אף במקום פנים ???
נו שיהיה..
אם כתוב פנים, אין כאן שום שאלה על התרגום, אלא אך ורק על הפסוק.
עכ"פ מה שאני רציתי לבאר הוא ,שביטוי של אמירה אצל הקב"ה משמעותה היא מלאך שממונה ע"י הקב"ה לעניינים מסוימים, והביטוי פני ה' הכוונה היא לקב"ה עצמו, והפסוק נתכווין לרמוז כאן שהים לא נס עד שהקב"ה עצמו הגיע, וכמו שדרשו מהפסוק "הים ראה וינוס" דהיינו שלא היתה כאן אמירה רגילה אלא שהקב"ה עצמו כביכול הופיע .
אף במקום אפיך,
יש שאלה על התרגום כי הוא אומר ש'רוח אפיך' הכוונה 'מימר פומך'. וזה אינו יכול להיות שהרי פנים אינם פה, אלא הם פי' הפסוק 'רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם' יהיה מה שיהיה אולי כדבריך 'נשמת חיים'.
ומדבריו ישנה סתירה לדבריך שהרי לפי"ד לא היתה אמירה ואתה מפרש הפסוק כפשוטו שמראיית פני ה' נס הים, אך לי יתפרש עניין ה'רוח', אולי סוג של השראה ויראת הרוממות. (לענ"ד זה בי' הפסוק הנ"ל מלשון 'איש הרוח' שלנו) אבל כ"ז לא יוכל להיכנס בדברי התרגום.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
האחד בא לגור אמר:
קיצור הקלדה לכתוב אף במקום פנים ???
נו שיהיה..
אם כתוב פנים, אין כאן שום שאלה על התרגום, אלא אך ורק על הפסוק.
עכ"פ מה שאני רציתי לבאר הוא ,שביטוי של אמירה אצל הקב"ה משמעותה היא מלאך שממונה ע"י הקב"ה לעניינים מסוימים, והביטוי פני ה' הכוונה היא לקב"ה עצמו, והפסוק נתכווין לרמוז כאן שהים לא נס עד שהקב"ה עצמו הגיע, וכמו שדרשו מהפסוק "הים ראה וינוס" דהיינו שלא היתה כאן אמירה רגילה אלא שהקב"ה עצמו כביכול הופיע .
אף במקום אפיך,
יש שאלה על התרגום כי הוא אומר ש'רוח אפיך' הכוונה 'מימר פומך'. וזה אינו יכול להיות שהרי פנים אינם פה, אלא הם פי' הפסוק 'רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם' יהיה מה שיהיה אולי כדבריך 'נשמת חיים'.
ומדבריו ישנה סתירה לדבריך שהרי לפי"ד לא היתה אמירה ואתה מפרש הפסוק כפשוטו שמראיית פני ה' נס הים, אך לי יתפרש עניין ה'רוח', אולי סוג של השראה ויראת הרוממות. אבל כ"ז לא יוכל להיכנס בדברי התרגום.
אין שאלה, מכיון שאין שום הסבר אחר לרוח הפנים מלבד פעולה של הקב"ה , והפסוק רוח אפינו הולך על האף ולא על הפנים, שהנשימה היא באף.
אין סתירה, מכיון שבסופו של דבר כל הפעולות של הקב"ה הם שפע שהוא משפיע, וגם את זה התרגום מפרש בכל מקום אמירה להרחיק מן ההגשמה .
לא הבנתי שרתה על הקב"ה השראה ויראת הרוממות ??????
 

ים סוף

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
אין שאלה, מכיון שאין שום הסבר אחר לרוח הפנים מלבד פעולה של הקב"ה , והפסוק רוח אפינו הולך על האף ולא על הפנים, שהנשימה היא באף.
אין סתירה, מכיון שבסופו של דבר כל הפעולות של הקב"ה הם שפע שהוא משפיע, וגם את זה התרגום מפרש בכל מקום אמירה להרחיק מן ההגשמה .
לא הבנתי שרתה על הקב"ה השראה ויראת הרוממות ??????
צודק, טעיתי כשחשבתי שכל מקום שנאמר בו אפיך עם יו"ד הכוונה לפנים ולא לאף, אך אי"ז נכון משום ששם מדובר על ריבוי אפים בשונה מקריעת ים סוף שמדובר על הבורא היחיד שאין יחידות כמוהו. (ומשום מה לא ניח"ל לתרגום בתי' של רש"י דאיירי על ב' נחיריים.)
למה לא הבנת?, כוונתי הייתה לומר שהים הושפע ברוח אלוקים ונס, כמו שהפסוק באיכה מבכה על כך שנלקחה ממנו הרוח שהיא משיח ה', וכמו שאנו מתפללים 'ורוח קדשך אל תיקח ממנו'
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ים סוף אמר:
האחד בא לגור אמר:
אין שאלה, מכיון שאין שום הסבר אחר לרוח הפנים מלבד פעולה של הקב"ה , והפסוק רוח אפינו הולך על האף ולא על הפנים, שהנשימה היא באף.
אין סתירה, מכיון שבסופו של דבר כל הפעולות של הקב"ה הם שפע שהוא משפיע, וגם את זה התרגום מפרש בכל מקום אמירה להרחיק מן ההגשמה .
לא הבנתי שרתה על הקב"ה השראה ויראת הרוממות ??????
צודק, טעיתי כשחשבתי שכל מקום שנאמר בו אפיך עם יו"ד הכוונה לפנים ולא לאף, אך אי"ז נכון משום ששם מדובר על ריבוי אפים בשונה מקריעת ים סוף שמדובר על הבורא היחיד שאין יחידות כמוהו. (ומשום מה לא ניח"ל לתרגום בתי' של רש"י דאיירי על ב' נחיריים.)
למה לא הבנת?, כוונתי הייתה לומר שהים הושפע ברוח אלוקים ונס, כמו שהפסוק באיכה מבכה על כך שנלקחה ממנו הרוח שהיא משיח ה', וכמו שאנו מתפללים 'ורוח קדשך אל תיקח ממנו'
הסיבה שהתרגום לא חפץ בפירוש רש"י, היא מכיון שכל מקום שכתוב אף של מישהו, כתוב אפך ולא אפיך.
הפסוק באיכה הולך על יאשיהו שהוא רוח אפינו, (הרוח של המקונן ,לא של הקב"ה ).
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי אמר:
במבי אמר:
במאמר המוסגר הזוהר כותב על חכמת הפנים שמי שיש לו אף ארוך סימן שהוא רחמן (וא"כ לא סתם אומרים כך על עמינו, שהרי אנו ביישנים רחמנים ...)

אך מעניין שגם הביטוי שמבטא זאת הוא "מאריך אף" !
יש לך מ"מ מדוייק?

מובא בתיקוני זוהר, איני זוכר המיקום.
 
חלק עליון תַחתִית