דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה


פותח הנושא
פרלמן משה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 732
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 201 פעמים
קיבל תודה: 127 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי פרלמן משה » 20 ינואר 2019, 21:54

יש חומרות שכולם מסכימים בהם שיש מקום להחמיר, כגון להמתין לר"ת במוצ"ש, או שלא לטלטל במקום שיש עירוב, אשמח לעוד דוגמאות כיו"ב.

ערכים:


בעלבוס
מאמרים: 0
הודעות: 129
הצטרף: 08 אוקטובר 2018, 20:44
נתן תודה: 66 פעמים
קיבל תודה: 25 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי בעלבוס » 20 ינואר 2019, 22:02

ועל איזה חומרות כתוב מפורשות בשו"ע ונו"כ "המחמיר תבא עליו ברכה".

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1192
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 197 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 20 ינואר 2019, 23:15

פרלמן משה כתב:יש חומרות שכולם מסכימים בהם שיש מקום להחמיר, כגון להמתין לר"ת במוצ"ש, או שלא לטלטל במקום שיש עירוב, אשמח לעוד דוגמאות כיו"ב.
לכאו' בכל מחלוקת שיש בה דעות חשובות לחומרא המחמיר יבורך.

אלא שבמחלוקות שהנחלקים בהם הם בני זמננו דעת המיקל מפורסמת וחיה שאין מקום לשיטת המחמיר. ואילו במבט אחרי איזה דורות הכל מבינים שיש דעות לכאן ולכאן ולכן המחמיר תבוא עליו ברכה.

וכדוגמתך. במחלוקת על צאת השבת לדעת הגאונים אין מקום לחומרא. אלא שמחמת שאנו בדורנו מחשיבים את דעת ר"ת אנו מבינים שהמחמיר תבוא עליו ברכה.

עוד דוגמא במח' בשיעורים בין רח"נ לחזו"א ולמעלה בקודש. שבדור הקודם נחלקה הארץ לב' מחנות וכל אחד ביטל דעת זה שכנגדו. וכיום די רווח להחמיר לב' הצדדים היכא שאפשר.


זוזו
מאמרים: 0
הודעות: 185
הצטרף: 11 דצמבר 2017, 00:51
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 84 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי זוזו » 20 ינואר 2019, 23:27

לא לאכול כלום חוץ לסוכה עי' שו"ע


משיב כהלכה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 726
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 161 פעמים
קיבל תודה: 97 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 21 ינואר 2019, 13:35

פרלמן משה כתב:יש חומרות שכולם מסכימים בהם שיש מקום להחמיר, כגון להמתין לר"ת במוצ"ש
לא לכ"ע, יש הסוברים שלא להחמיר כר"ת במוצ"ש כי יש בזה מוציא לעז על הראשונים, והמחמיר יעשה זאת בצינעא באופן שלא יראה שהוא ממתין בכוונה תחילה לזמן ר"ת.

ואגב לכאורה זה ממש מחומרי ב"ה וב"ש, שתופסים את החבל משני קצותיו, מכניסים את השבת כגאונים ומוציאים כר"ת. וידוע מה נאמר על זה בגמ'... ויש להמליץ על כך "בחושך הולך" שרואה שהולך בחושך גמור ובכל זאת חושב שעדיין יום... וכל זה כתבתי בדרך הלצה כי גאונים גדולים סברו להחמיר כר"ת, וח"ו לזלזל בהם, רק הערה בעלמא שלכאורה זה מחומרי ב"ה וב"ש.

אגב ידוע שאת שיטת ר"ת בעצמו ביארו בכמה אופנים, ויש רב אחד שהוציא ספר המוכיח כי העמדה שיוחסה לר"ת לגבי זמן צאת הכוכבים איננה נכונה, ומדובר למעשה באי הבנה. עוד הרבה כתבו כמותו, כל אחד בסגנונו. אבל איני בא כעת לדון בפולמוס הזה שקובע לו ברכה בפני עצמו במקומות אחרים.

(אמנם מי שמוסיף על השבת בכניסתה ובצאתה ללא קשר למחלוקת ר"ת והגאונים, תבוא עליו הברכה לכולי עלמא).


פותח הנושא
פרלמן משה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 732
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 201 פעמים
קיבל תודה: 127 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי פרלמן משה » 21 ינואר 2019, 13:37

משיב כהלכה כתב:
פרלמן משה כתב:יש חומרות שכולם מסכימים בהם שיש מקום להחמיר, כגון להמתין לר"ת במוצ"ש
לא לכ"ע, יש הסוברים שלא להחמיר כר"ת במוצ"ש כי יש בזה מוציא לעז על הראשונים, והמחמיר יעשה זאת בצינעא באופן שלא יראה שהוא ממתין בכוונה תחילה לזמן ר"ת.
ראוי לציין מראה מקום, כי בכל חומרא שייכת טענה זו, שמוציא לעז על המקילים.


משיב כהלכה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 726
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 161 פעמים
קיבל תודה: 97 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 21 ינואר 2019, 13:40

לא בכל חומרא, אלא בכגון זה שכלל ישראל נהגו ונוהגים להקל כהגאונים, ממילא אחד שמחליט להחמיר, מראה בזה שטוב וגדול הוא מאבותיו שהיו עמי הארצות ח"ו ולא זכו להגיע לדרגתו.


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 399
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 661 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 21 ינואר 2019, 14:25

משיב כהלכה כתב:לא בכל חומרא, אלא בכגון זה שכלל ישראל נהגו ונוהגים להקל כהגאונים, ממילא אחד שמחליט להחמיר, מראה בזה שטוב וגדול הוא מאבותיו שהיו עמי הארצות ח"ו ולא זכו להגיע לדרגתו.
הביאור הלכה לא סבר שחומרא זו נכנסת לקטגוריה זו.

מענין שלענין ברכה אחת על תפלין כתב הבה"ל בסי' כה ד"ה וטוב בענין העצה לכוין שלא לפטור השל ראש:
"אך בפמ''ג ראיתי שמסיים ע''ז ואין לנהוג כן ואולי טעמו כדי שלא ירגיל האדם את עצמו לפקפק אחר מנהגן של ישראל שנתייסד ע''פ שיטות הרבה מהראשונים"


אאא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 834
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 257 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי אאא » 22 ינואר 2019, 00:50

משיב כהלכה כתב:
פרלמן משה כתב:יש חומרות שכולם מסכימים בהם שיש מקום להחמיר, כגון להמתין לר"ת במוצ"ש
לא לכ"ע, יש הסוברים שלא להחמיר כר"ת במוצ"ש כי יש בזה מוציא לעז על הראשונים, והמחמיר יעשה זאת בצינעא באופן שלא יראה שהוא ממתין בכוונה תחילה לזמן ר"ת.
ברוב המקומות נהגו לשמור שבת עד זמן ר"ת והשו"ע.
ואפילו בליטא נהגו כך. כן העידו רבים וגדולים (עי' שנות אליהו, חיי אדם, אגרות משה, משנה ברורה, ועוד).
ובחלק מהמקומות אף נהגו לעשות מלאכות בער"ש לאחר השקיעה (כמפורש בשו"ע סי' רס"א ובב"ח ובחתם סופר ועוד ועוד).

נמצא שמי שנוהג כ[השיטה הנקראת בטעות] "שיטת הגאונים", הרי הוא עצמו מוציא לעז על הראשונים.


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי דרומאי » 22 ינואר 2019, 01:11

אאא כתב:
משיב כהלכה כתב:
פרלמן משה כתב:יש חומרות שכולם מסכימים בהם שיש מקום להחמיר, כגון להמתין לר"ת במוצ"ש
לא לכ"ע, יש הסוברים שלא להחמיר כר"ת במוצ"ש כי יש בזה מוציא לעז על הראשונים, והמחמיר יעשה זאת בצינעא באופן שלא יראה שהוא ממתין בכוונה תחילה לזמן ר"ת.
ברוב המקומות נהגו לשמור שבת עד זמן ר"ת והשו"ע.
ואפילו בליטא נהגו כך. כן העידו רבים וגדולים (עי' שנות אליהו, חיי אדם, אגרות משה, משנה ברורה, ועוד).
ובחלק מהמקומות אף נהגו לעשות מלאכות בער"ש לאחר השקיעה (כמפורש בשו"ע סי' רס"א ובב"ח ובחתם סופר ועוד ועוד).

נמצא שמי שנוהג כ[השיטה הנקראת בטעות] "שיטת הגאונים", הרי הוא עצמו מוציא לעז על הראשונים.
אמנם כתבת דברים נכוחים, אך מש''כ בסוף שלנהוג כהגאונים הוי הוצאת לעז על הראשונים אינו מובן, הרי גם בשו''ע איתא שרצה לעשות כולו תוספת עושה, וא''כ מה שייך הוצאת לעז.
ועוד צריך לדעת, שהרב אלישיב ז''ל סבר שאנו קיבלנו את הכרעת גדולי הספרדים בדורות שלפנינו שאין הלכה כרבינו תם, ומי שרוצה להחמיר כר''ת תע''ב, אך לא מדינא. והחזו''א לא סבר כן, אלא שהיקל כאשר נראים ג' כוכבים קטנים משום שהוכיח שגם ר''ת מודה בזה וכדעת המנחת כהן
(וכמדומה ששורש המחלוקת היא האם לקבל את הכרעת גדולי הספרדים, שזהו המחלוקת גם לענין שיעורים ופירות נכרי בשמיטה ועוד).


אאא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 834
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 257 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי אאא » 22 ינואר 2019, 01:16

דרומאי כתב:
אאא כתב: ברוב המקומות נהגו לשמור שבת עד זמן ר"ת והשו"ע.
ואפילו בליטא נהגו כך. כן העידו רבים וגדולים (עי' שנות אליהו, חיי אדם, אגרות משה, משנה ברורה, ועוד).
ובחלק מהמקומות אף נהגו לעשות מלאכות בער"ש לאחר השקיעה (כמפורש בשו"ע סי' רס"א ובב"ח ובחתם סופר ועוד ועוד).

נמצא שמי שנוהג כ[השיטה הנקראת בטעות] "שיטת הגאונים", הרי הוא עצמו מוציא לעז על הראשונים.
אמנם כתבת דברים נכוחים, אך מש''כ בסוף שלנהוג כהגאונים הוי הוצאת לעז על הראשונים אינו מובן, הרי גם בשו''ע איתא שרצה לעשות כולו תוספת עושה, וא''כ מה שייך הוצאת לעז.
כוונתי לגבי מוצ"ש.


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי דרומאי » 22 ינואר 2019, 01:17

אאא כתב:
דרומאי כתב:
אאא כתב: ברוב המקומות נהגו לשמור שבת עד זמן ר"ת והשו"ע.
ואפילו בליטא נהגו כך. כן העידו רבים וגדולים (עי' שנות אליהו, חיי אדם, אגרות משה, משנה ברורה, ועוד).
ובחלק מהמקומות אף נהגו לעשות מלאכות בער"ש לאחר השקיעה (כמפורש בשו"ע סי' רס"א ובב"ח ובחתם סופר ועוד ועוד).

נמצא שמי שנוהג כ[השיטה הנקראת בטעות] "שיטת הגאונים", הרי הוא עצמו מוציא לעז על הראשונים.
אמנם כתבת דברים נכוחים, אך מש''כ בסוף שלנהוג כהגאונים הוי הוצאת לעז על הראשונים אינו מובן, הרי גם בשו''ע איתא שרצה לעשות כולו תוספת עושה, וא''כ מה שייך הוצאת לעז.
כוונתי לגבי מוצ"ש.
במוצ''ש פשיטא שלא שייך לעז, לעז שייך אם מחמיר יותר מהראשונים ולא אם מיקל מהם!


משיב כהלכה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 726
הצטרף: 10 יוני 2016, 15:12
נתן תודה: 161 פעמים
קיבל תודה: 97 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי משיב כהלכה » 22 ינואר 2019, 11:08

הוא ניסה לכתוב הפוך ממני, כנראה שהוא לא חשב יותר מדי... עכ"פ, רוב בית ישראל נהגו כגאונים, וכמובן שרוב בית ישראל היום נוהגים כגאונים. ואם מישהו מנסה להסתיר את אור השמש בכף ידו, שיבושם לו.

מנהג קהילות ספרד מאז ומתמיד היה כשיטת הגאונים ודלא כרבינו תם, וכפי המבואר בערך לחם למהריק”ש (או”ח סי’ רסא סעי’ ב), וכ”כ בשו”ת מהר”י פראג’י (סי’ מו) בשם בעל הגינת ורדים: “עינינו הרואות שבכל גלילות ישראל לית דחש לרבינו תם” [וראה שם סי’ מז, שאף שמאריך להוכיח כדעת רבינו תם וכנגד המנהג הרווח, הוסיף: “ומה אעשה שאפי’ נוות ביתי אינה שומעת לי בזה, שאומרת אני עושה כדרך שעושים כל היהודים]. וכ”כ בברכי יוסף (או”ח שם ס”ק א) ובמחזיק ברכה שם (אות ב) בשם הבתי כהונה, דכבר פשטה הוראה בכל תפוצות ישראל שלא כרבינו תם, וכ”כ בס’ גט מקושר (דף קח) דלא שמענו שנהגו כשיטת רבינו תם אלא יחידי סגולה, וראה שו”ת זבחי צדק (יו”ד סי’ יז), שכן הוא מנהג מרוקו מקדמת דנא.

ואע”פ שבשו”ע (או”ח סי’ רסא סעי’ ב) פסק כרבינו תם, מכל מקום לא נתקבלו דבריו בקהילות הספרדים אפילו בארץ ישראל מקום מושבו, וכמבואר בס’ ארץ חיים (להגר”ח סתהון, או”ח שם), שו”ת רב פעלים (ח”ב סי’ יט), כף החיים (סי’ רסא ס”ק א, וסי’ רצג ס”ק ה), וראה מחזיק ברכה שם שתמה היאך נתעלם השו”ע מהמנהג הרווח בארץ ישראל בימיו ולא ציינו אפי’ ברמז.

כמו כן, אע”פ שמנהג רבים מבני אשכנז היה להחמיר כדעת רבינו תם וכפי שיבואר בסמוך, מחדשי הישוב בארץ הקודש שמבני אשכנז קיבלו עליהם בענין זה את מנהג ארץ ישראל לסמוך להקל בזמן מוצאי שבת כשיטת הגאונים, וכפי שהובא בשו”ת פרי יצחק (ח”ב קו”א לסי’ ט) בשם מהר”י מאלצן. וכנראה שעיקר טעמם בכך הוא משום שרובם היו מתלמידי הגר”א שפסק כגאונים, או מתלמידי תלמידיו של הבעש”ט שנסמכו בזה על הוראת בעל השו”ע הרב בסידורו (סדר הכנסת השבת) שפסק אף הוא כשיטה זו. מלבד זאת, באותם ימים היו בני הישוב האשכנזי מיעוט קטן בארץ הקודש, ובענינים מסוימים קיבלו עליהם את מנהג בני ספרד.

טעם נוסף י”ל בזה, ע”פ מש”כ בשו”ת אגרות משה (או”ח ח”ד סי’ סב), שכחמישים דק’ לאחר השקיעה בעיר ניו יורק החושך גדול כפי שהוא בערי אירופה כשבעים ושתים דק’ לאחר השקיעה, ובארץ ישראל החושך מקדים לבוא עוד יותר, שכן העיר ניו יורק צפונית בהרבה מארץ ישראל. וכבר נודע בשם החזו”א, שבארץ ישראל כארבעים דק’ לאחר השקיעה החושך גדול כפי שהוא בערי אירופה כשבעים ושתים דק’ לאחר השקיעה.

ועי' שו"ת יבי"א ח"ז או"ח סי' מא שכתב למול בשבת כל שנולד עשרים דקות אחר השקיעה, שהמנהג פשוט בא"י וסביבותיה כדעת הגאונים, והוי ביטול מצות עשה של מילה ביום השמיני. וכ"כ בילקוט יוסף הל' מילה במילואים עמ' תמט שמה שיש נוהגים להחמיר כר"ת היינו דוקא במוצ"ש, אך לענין מנין יום השמיני העיקר כשיטת הגאונים. וכן הגריש"א הורה לא לאחר הדלקת נרות חנוכה במוצ"ש ולא לחכות לר"ת, דזו חומרא המביאה לידי קולא.


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי דרומאי » 22 ינואר 2019, 11:57

משיב כהלכה כתב:רוב בית ישראל נהגו כגאונים, וכמובן שרוב בית ישראל היום נוהגים כגאונים. ואם מישהו מנסה להסתיר את אור השמש בכף ידו, שיבושם לו.

מנהג קהילות ספרד מאז ומתמיד היה כשיטת הגאונים ודלא כרבינו תם, וכפי המבואר בערך לחם למהריק”ש (או”ח סי’ רסא סעי’ ב), וכ”כ בשו”ת מהר”י פראג’י (סי’ מו) בשם בעל הגינת ורדים: “עינינו הרואות שבכל גלילות ישראל לית דחש לרבינו תם” [וראה שם סי’ מז, שאף שמאריך להוכיח כדעת רבינו תם וכנגד המנהג הרווח, הוסיף: “ומה אעשה שאפי’ נוות ביתי אינה שומעת לי בזה, שאומרת אני עושה כדרך שעושים כל היהודים]. וכ”כ בברכי יוסף (או”ח שם ס”ק א) ובמחזיק ברכה שם (אות ב) בשם הבתי כהונה, דכבר פשטה הוראה בכל תפוצות ישראל שלא כרבינו תם, וכ”כ בס’ גט מקושר (דף קח) דלא שמענו שנהגו כשיטת רבינו תם אלא יחידי סגולה, וראה שו”ת זבחי צדק (יו”ד סי’ יז), שכן הוא מנהג מרוקו מקדמת דנא.

ואע”פ שבשו”ע (או”ח סי’ רסא סעי’ ב) פסק כרבינו תם, מכל מקום לא נתקבלו דבריו בקהילות הספרדים אפילו בארץ ישראל מקום מושבו, וכמבואר בס’ ארץ חיים (להגר”ח סתהון, או”ח שם), שו”ת רב פעלים (ח”ב סי’ יט), כף החיים (סי’ רסא ס”ק א, וסי’ רצג ס”ק ה), וראה מחזיק ברכה שם שתמה היאך נתעלם השו”ע מהמנהג הרווח בארץ ישראל בימיו ולא ציינו אפי’ ברמז.

כמו כן, אע”פ שמנהג רבים מבני אשכנז היה להחמיר כדעת רבינו תם וכפי שיבואר בסמוך, מחדשי הישוב בארץ הקודש שמבני אשכנז קיבלו עליהם בענין זה את מנהג ארץ ישראל לסמוך להקל בזמן מוצאי שבת כשיטת הגאונים, וכפי שהובא בשו”ת פרי יצחק (ח”ב קו”א לסי’ ט) בשם מהר”י מאלצן. וכנראה שעיקר טעמם בכך הוא משום שרובם היו מתלמידי הגר”א שפסק כגאונים, או מתלמידי תלמידיו של הבעש”ט שנסמכו בזה על הוראת בעל השו”ע הרב בסידורו (סדר הכנסת השבת) שפסק אף הוא כשיטה זו. מלבד זאת, באותם ימים היו בני הישוב האשכנזי מיעוט קטן בארץ הקודש, ובענינים מסוימים קיבלו עליהם את מנהג בני ספרד.

טעם נוסף י”ל בזה, ע”פ מש”כ בשו”ת אגרות משה (או”ח ח”ד סי’ סב), שכחמישים דק’ לאחר השקיעה בעיר ניו יורק החושך גדול כפי שהוא בערי אירופה כשבעים ושתים דק’ לאחר השקיעה, ובארץ ישראל החושך מקדים לבוא עוד יותר, שכן העיר ניו יורק צפונית בהרבה מארץ ישראל. וכבר נודע בשם החזו”א, שבארץ ישראל כארבעים דק’ לאחר השקיעה החושך גדול כפי שהוא בערי אירופה כשבעים ושתים דק’ לאחר השקיעה.

ועי' שו"ת יבי"א ח"ז או"ח סי' מא שכתב למול בשבת כל שנולד עשרים דקות אחר השקיעה, שהמנהג פשוט בא"י וסביבותיה כדעת הגאונים, והוי ביטול מצות עשה של מילה ביום השמיני. וכ"כ בילקוט יוסף הל' מילה במילואים עמ' תמט שמה שיש נוהגים להחמיר כר"ת היינו דוקא במוצ"ש, אך לענין מנין יום השמיני העיקר כשיטת הגאונים. וכן הגריש"א הורה לא לאחר הדלקת נרות חנוכה במוצ"ש ולא לחכות לר"ת, דזו חומרא המביאה לידי קולא.
יישר כח.
ומכאן תשובה למה שכתבו באשכול סמוך [mention]ביני עמודי גרסי[/mention] אודות דעת הרב עובדי' ז''ל בנושא.
ומ''מ ודאי שיש מקום להחמיר כדעת רבינו תם ולחשוש לדעת השו''ע והרבה ראשונים, אך אנו על כרחנו לא קי''ל כר''ת.


ביני עמודי גרסי
מאמרים: 0
הודעות: 181
הצטרף: 19 יולי 2016, 03:26
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 22 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דברים שלכו"ע המחמיר תבא עליו ברכה

שליחה על ידי ביני עמודי גרסי » 25 ינואר 2019, 01:12

משיב כהלכה כתב:
פרלמן משה כתב:יש חומרות שכולם מסכימים בהם שיש מקום להחמיר, כגון להמתין לר"ת במוצ"ש
לא לכ"ע, יש הסוברים שלא להחמיר כר"ת במוצ"ש כי יש בזה מוציא לעז על הראשונים, והמחמיר יעשה זאת בצינעא באופן שלא יראה שהוא ממתין בכוונה תחילה לזמן ר"ת.

ואגב לכאורה זה ממש מחומרי ב"ה וב"ש, שתופסים את החבל משני קצותיו, מכניסים את השבת כגאונים ומוציאים כר"ת. וידוע מה נאמר על זה בגמ'... ויש להמליץ על כך "בחושך הולך" שרואה שהולך בחושך גמור ובכל זאת חושב שעדיין יום... וכל זה כתבתי בדרך הלצה כי גאונים גדולים סברו להחמיר כר"ת, וח"ו לזלזל בהם, רק הערה בעלמא שלכאורה זה מחומרי ב"ה וב"ש.

אגב ידוע שאת שיטת ר"ת בעצמו ביארו בכמה אופנים, ויש רב אחד שהוציא ספר המוכיח כי העמדה שיוחסה לר"ת לגבי זמן צאת הכוכבים איננה נכונה, ומדובר למעשה באי הבנה. עוד הרבה כתבו כמותו, כל אחד בסגנונו. אבל איני בא כעת לדון בפולמוס הזה שקובע לו ברכה בפני עצמו במקומות אחרים.

(אמנם מי שמוסיף על השבת בכניסתה ובצאתה ללא קשר למחלוקת ר"ת והגאונים, תבוא עליו הברכה לכולי עלמא).
הדברים אינם נכונים

אני לא רואה צורך להסביר.

לא קונים

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: מכון קול יוסף | 4 אורחים