אני מנסה להבין מה בעצם לא מובן בדברי החובות הלבבות-
הוא מדבר על הפלא העצום שבכח זרעון קטן להצמיח יצירה ענקית, בין אם זה אגוז בודד שמצמיח עץ אגוזים בגובה עשרה מטרים, ובין אם זה גרגיר חיטה בודד שמצמיח שיבלים רבים, ובין זרעון של חיה או אדם שמצמיח יצירה מפוארת של חיים שלמים.
''כי גרגיר אחד מוציא אלף ויותר'' - היינו שיש בכח גרגיר אחד בודד להוציא פי אלף ויותר מכך ''כשינצל מן הפגעים'' - אם ינצל מפגעי הטבע (כוונתו לומר - אם יוכשרו התנאים הסביבתיים, קרקע דשנה, השקיה כנדרש, שמש, העדר מזיקים ביולוגיים). והוא מציין לעובדה שהייתה ידועה לו: ''וכבר נאמר כי ימצא בגרגיר אחד של חטה שלש מאות שבלים ובכל שבולת יותר מעשרים גרגרים'' - היינו: כבר סופר לי על מקרה שגרגיר בודד של חיטה הצמיח שלש מאות שיבלים! (הוא לא מגלה לנו כמה קנים צמחו מן הגרעין, אבל ברור שמדובר על משהו בסדר גודל של 50-60 קנים שעל כל אחד מהם צמחו 5-6 שיבלים) וכל שיבלת ושיבלת הכילה למעלה מ20 גרגירים. ''ונמצאו אילנות גדולים וכו' ''.
אם נעשה חשבון של 300 כפול למעלה מ20, נגיע לתוצאה של: 300*22=6600. דבר בהחלט מעורר פליאה! אבל אם נראה אותו ברשימה אחת יחד עם פלא צמיחת העץ מזרע בודד או צמיחת אדם מזרעון מיקרוסקופי פליאתנו תתעצם בכפל כפליים! הרי הדבר בהחלט מדהים איך שיצירות אדירות מתפתחות מנקודות זעירות כל כך.
אם בכל זאת קשה למישהו שהוא לא מכיר את אותו זן חיטה מסתורי עלום שמוציא 300 שיבלים, אפשר לעשות לו את החשבון הפוך, נספר לו שגרגיר חיטה אחד הצמיח 6600 גרגירים חדשים! נצא מנקודת הנחה -בלתי מופקעת בעליל- שמצויים שיבלים שנושאים על גבם 50-60 גרגירים, מה שמגמד את מספר השיבלים מ300 ל110-130, וזה קרוב יותר להבנה.
אני מניח שלו הייתי בוטניקאי הייתי יכול להצביע בקלות על צמחים שמכפילים את נקודת הזרע הראשונה שלהם גם ביותר מששת אלפים.