כיסוי הדם בספק בשחיטה הסבר הפמ''ג

בן אהרון

משתמש ותיק
בב''ח (ס' יח וס' כח) כתב לפטור לגמרי מכיסוי הדם בספק בשחיטה.
ובפמ''ג (ס' כח ס''ק כז) כתב לפ' דהוא משום דסו''ס אינו נאכל ואינו בכלל אשר יאכל וז''ל
ועיינתי בב"ח בסימן זה וז"ל כיון דלא יצאה מחזקה כו' וגם זה הוה בכלל אשר יאכל יראה לי דה"ק לו דהוה ספק השקול עם החזקה ולא וודאי מ"מ כיון דאשר יאכל ממעט שחיטה שאינה ראויה מה"ט ממעטינן ספק טריפה לא מיבעיא למ"ד ספיקא דאורייתא מן התורה אסור א"כ לאו בכלל אשר יאכל הוא אלא אפילו להר"מ ז"ל דמדרבנן אסור מ"מ הא כתב בשורש הא' דכל מידי דרבנן הוה ד"ת מלאו דלא תסור כמו שאנו עתידין לבאר בס' שושנת העמקים א"כ ממועט מאשר יאכל.
ולא הבנתי היאך יכלכל דברי המשנה (חולין פו) דחש''ו חייב לכסות אפ' דאסור לאכול משחיטתן. 
 

מיכי

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
בב''ח (ס' יח וס' כח) כתב לפטור לגמרי מכיסוי הדם בספק''ט.
ובפמ''ג (ס' כח ס''ק כז) כתב לפ' דהוא משום דסו''ס אינו נאכל ואינו בכלל אשר יאכל וז''ל
ועיינתי בב"ח בסימן זה וז"ל כיון דלא יצאה מחזקה כו' וגם זה הוה בכלל אשר יאכל יראה לי דה"ק לו דהוה ספק השקול עם החזקה ולא וודאי מ"מ כיון דאשר יאכל ממעט שחיטה שאינה ראויה מה"ט ממעטינן ספק טריפה לא מיבעיא למ"ד ספיקא דאורייתא מן התורה אסור א"כ לאו בכלל אשר יאכל הוא אלא אפילו להר"מ ז"ל דמדרבנן אסור מ"מ הא כתב בשורש הא' דכל מידי דרבנן הוה ד"ת מלאו דלא תסור כמו שאנו עתידין לבאר בס' שושנת העמקים א"כ ממועט מאשר יאכל.
ולא הבנתי היאך יכלכל דברי המשנה (חולין פו) דחש''ו חייב לכסות אפ' דאסור לאכול משחיטתן. 
עיין בהגהות רעק"א שהקשה כן
 
 

יאן

משתמש ותיק
זכור לי שכיון שרוב מעשיהם מקולקלים חשיב כנבילה יותר מבכל ספק
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
יאן אמר:
זכור לי שכיון שרוב מעשיהם מקולקלים חשיב כנבילה יותר מבכל ספק
איפכא ??
כמדומה שעיקר התירוץ הוא שתלוי בסוגי הספיקות, דכאן איכא ספק רוב כו', וצריך לעיין בזה בכובד ראש.
 

מיכי

משתמש ותיק
רבי עקיבא איגר יורה דעה סימן כח סעיף כ
(סעיף כ') ואם נמצאת ספק טריפה מכסה בלא ברכה. ע' בתה"ד דהאריך דלא חיישינן שע"י שיראו דמכסים יאכלו הבשר ושפיר יאמרו דמכסה מספק. וכתב אף דאינו ראיה מהא דמכסי' כוי דהתם שאני דבעיא נמי סימני חי' בקרנים וטלפים. מ"מ הואיל ולא אשכחן ההיא חששא אלא בחש"ו והתם רוב מעשיהם מקולקלים לא גמרי' מינייהו לספיקא אחרינא עכ"ל ותמיהני למה כתב זאת בדרך הכרעה מבלי ראיה הא ע"כ מוכרח כן מכח קושית תוס' בסוגי' ד"ה סיפא נמי דאיך מדמו או"ב דאסור מספק לעשות מעשה לכיסוי דהוי שב ואל תעשה והוצרכו לתירוצם דס"ל לסוגיא דבספק בודאי מחייבים בכיסוי ולא חיישינן שיאמרו שחיטה מעלי' אע"כ דרוב מעשיהם מקולקלים. א"כ גם באו"ב לשתרי עיין שם. הרי מוכח להדיא דבספק מחייב בכיסוי. וביותר הא מסקי' דרבנן אכולה מלתא פליגי הרי דחכמים מחייבים בשחיטת חש"ו דכיסוי הרי אף דעכ"פ שחיטתן אסורה מספק. מ"מ מחייבים בכיסוי ול"ח שיאמרו שחיטה מעלי' הוא ור"מ דפוטר מכיסוי הא מתיר ג"כ באו"ב וע"כ דס"ל רוב מעשיהם מקולקלים. מש"ה פוטר מכיסוי. אבל לענין זה דבספק מחייב בכיסוי לא מצינו דפליג על רבנן. וזהו ראיה ברורה שאין עליה תשובה. וראיתי בפמ"ג שביאר בכוונת הב"ח דאף בספק בלא חזקת איסור פטור מכיסוי מדינא. כיון דאסור מספק אינו בכלל אשר יאכל. וזה ג"כ תמוה הא חכמים מחייבים בחש"ו בכיסוי וכנ"ל ומסתמא הנך חכמים דר"מ היינו חכמים דמתני' שמקודם דבשוחט ונמצא טריפה פטור מכיסוי. והיינו מקרא דאשר יאכל כדאיתא בסוגיא דשם. וביותר דאף אם נרצה לדחוק דהנך חכמים לאו היינו אינך חכמים וס"ל דבאמת טריפה חייב לכסות. ומש"ה ג"כ ספק בשחיטה חייב בכיסוי מספק. מ"מ יקשה היא גופא מנ"ל דפליגי רבנן גם ארישא מכח קושית המקשן דמ"ש או"ב מכיסוי. דלמא באמת הנך רבנן הם אינהו רבנן דררשי אשר יאכל. מש"ה גם בספק פטור כיון דאינו רשאי לאכול אע"כ דכל ספק חייב בכיסוי מספק דשמא אינו טריפה והוא בכלל אשר יאכל וברור:
 

יאן

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
יאן אמר:
זכור לי שכיון שרוב מעשיהם מקולקלים חשיב כנבילה יותר מבכל ספק
איפכא ??
כמדומה שעיקר התירוץ הוא שתלוי בסוגי הספיקות, דכאן איכא ספק רוב כו', וצריך לעיין בזה בכובד ראש.

צודק... פליטת קולמוס 
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבוקה כנגדו אמר:
יאן אמר:
זכור לי שכיון שרוב מעשיהם מקולקלים חשיב כנבילה יותר מבכל ספק
איפכא ??
כמדומה שעיקר התירוץ הוא שתלוי בסוגי הספיקות, דכאן איכא ספק רוב כו', וצריך לעיין בזה בכובד ראש.

ג''ז אינו לכאו' דהב''ח מיירי בכל ספק ול''ד בספק רוב הנאמר בחש''ו.
 

להשיג

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
ולא הבנתי היאך יכלכל דברי המשנה (חולין פו) דחש''ו חייב לכסות אפ' דאסור לאכול משחיטתן.
שמא י"ל עפ"י דברי תוס' שם ד"ה מ"ט שביארו דגם לרבנן יש רוב, אלא דמספק"ל מה הרוב, אם רוב מקלקלין או רוב אין מקלקלין, ולכן כ' שא"א להכריע עפ"י חזקה.
מבו' מדבריהם שיש צד שיש כאן רוב שהוי שחיטה מעליתא, ואע"פ שזה גופא בספק, חיישי' לצד הזה לגמרי לעניין שלא יועיל חזקה כבכל ספק.
וא"כ מבו' שאין גדר הספק כאן כבכל ספק ולכן א"ש שגם אם נאמר שבעלמא בספק אין חייבין לכסות, בחש"ו חייבים.
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
להשיג אמר:
בן אהרון אמר:
ולא הבנתי היאך יכלכל דברי המשנה (חולין פו) דחש''ו חייב לכסות אפ' דאסור לאכול משחיטתן.
שמא י"ל עפ"י דברי תוס' שם ד"ה מ"ט שביארו דגם לרבנן יש רוב, אלא דמספק"ל מה הרוב, אם רוב מקלקלין או רוב אין מקלקלין, ולכן כ' שא"א להכריע עפ"י חזקה.
מבו' מדבריהם שיש צד שיש כאן רוב שהוי שחיטה מעליתא, ואע"פ שזה גופא בספק, חיישי' לצד הזה לגמרי לעניין שלא יועיל חזקה כבכל ספק.
וא"כ מבו' שאין גדר הספק כאן כבכל ספק ולכן א"ש שגם אם נאמר שבעלמא בספק אין חייבין לכסות, בחש"ו חייבים.

אם היינו מפרשים את דברי הב''ח משום חזקה ניחא, אלא דהפמ''ג מפרש גם בלי חזקה דעצם הספק ואיסור האכילה בפועל פוטר מכיסוי.
 

העמוס בעבודה

משתמש רגיל
אגב ריהטא בלא עיון, יש לחלק בין ספק טריפה דהבהמה בודאי אסורה, לבין ספק על השחיטה דבעצם הוא חסרון ידיעה, ויתכן שהבהמה שחוטה ומותרת.
 
חלק עליון תַחתִית