שאלה באיסור לפני עור

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
נטע אמר:
הלך רב היישוב להגאון ר"י זילברשטיין שליט"א ושאלו, וענה לו הגרי"ז בזה"ל:
וכי אין לאותו אחד על מי לסמוך? יש את הרב עובדיה והרב מרדכי אליהו שהתירו הרי, ואי אפשר לומר בזה לפני עוור. ע"כ תורף דבריו.
אם על השאלה של לפני עור בפירות נכרים אצל מי שנוהג לקולא אמר החזו"א "אין להם על מי לסמוך" - מה יגיד על זה??
גם מר' עזריאל שמעתי בשבת שעברה שאין לפני עור לתת מעות שביעית למי שסומך על היתר מכירה, והי' בעיני חידוש גדול.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
נטע אמר:
הלך רב היישוב להגאון ר"י זילברשטיין שליט"א ושאלו, וענה לו הגרי"ז בזה"ל:
וכי אין לאותו אחד על מי לסמוך? יש את הרב עובדיה והרב מרדכי אליהו שהתירו הרי, ואי אפשר לומר בזה לפני עוור. ע"כ תורף דבריו.
אם על השאלה של לפני עור בפירות נכרים אצל מי שנוהג לקולא אמר החזו"א "אין להם על מי לסמוך" - מה יגיד על זה??
גם מר' עזריאל שמעתי בשבת שעברה שאין לפני עור לתת מעות שביעית למי שסומך על היתר מכירה, והי' בעיני חידוש גדול.
אם כך אמר, אז דבריו הם דלא כדעת החזו"א.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
בעיקר הדבר שלא שייך לפני עור אם יש לו על מי לסמוך לא מיירי החזון איש כמדומה.
נכון - לא אמרתי שבנקודה זו הוא דלא כהחזו"א, אמרתי שדעת החזו"א הוא ש"אין להם על מי לסמוך" -וממילא היתר זה בניד"ד הוא דלא כהחזון איש.
 

נטע

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אם על השאלה של לפני עור בפירות נכרים אצל מי שנוהג לקולא אמר החזו"א "אין להם על מי לסמוך" - מה יגיד על זה??
שליחה על ידי ה' הוא מלכינו » היום, 00:10
יש על העניין הזה תשובת המבי"ט [איני זוכר כעת הסימן שליכא לפני עור]
ובדרך אגב יש לציין שבדרך אמונה הביא בשם החזו"א האם מותר למי שנוהג קדו"ש בפירות נוכרי לקנות מי שאינו נוהג
אם האיסור רק על המוכר האם יש לחוש ללפני עור והורה החזו"א שאסור שאין להם על מי לסמוך.
וידוע בשם הרב אלישיב שדברי החזו"א אינם כפשוטם.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נטע אמר:
בדרך אמונה הביא בשם החזו"א האם מותר למי שנוהג קדו"ש בפירות נוכרי לקנות מי שאינו נוהג
אם האיסור רק על המוכר האם יש לחוש ללפני עור והורה החזו"א שאסור שאין להם על מי לסמוך.
וידוע בשם הרב אלישיב שדברי החזו"א אינם כפשוטם.
דברי החזו"א והגרח"ק ידועים מהרבה ספרים ועוד מקורות, מאיפה "ידוע" דברי הגריש"א שהבאת?
 

נטע

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דברי החזו"א והגרח"ק ידועים מהרבה ספרים ועוד מקורות, מאיפה "ידוע" דברי הגריש"א שהבאת?
בסה"כ ציטטתי את דברי הרב ה' הוא מלכינו »
ואת הסיפור סיםרתי כפי ששמעתי.
אמנם לגוף הנידון נראה פשוט שהיות שהחזו"א פסק פסק עצמי וכך היתה דעתו לאיסור והבנתו היתה שאין בזה ב' צדדים, ממילא ס"ל שיש
בזה גם לפני עור אם נותן זאת למישהו.
אך לכאורה אדם שאין לדידו הכרעה ברורה בזה, או שאינו בר הכי להכריע, בזה לכאורה לא יהיה איסור לפני עור.
אא"כ הוא תלמיד של מי שאוסר ברמה שכל פסקיו קודש בעיניו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נטע אמר:
לכאורה אדם שאין לדידו הכרעה ברורה בזה, או שאינו בר הכי להכריע, בזה לכאורה לא יהיה איסור לפני עור.
וכי החזון איש פסק את בינו לבין עצמו? הוא פסק את זה לשואלים, "שאין לדידם הכרעה ברורה בזה, או שאינם בר הכי להכריע".
 

זבדיה

משתמש ותיק
אם הייתי מכיר את אותו אברך, הייתי מרים עליו את קולי.
'אתה לא מתבייש?! מתפרנס רק מחסדים של אחרים, מקבל סחורה בשווי 600 ש"ח לפחות, ומחליט על דעת עצמך להפקיר! שאלת מישהו?! יש רב שפסק לך כך?! אולי במצב פרנסה דחוק הדין שונה? אולי תשאל את התורם מה לעשות? אתה מחמיר וזורק כספי צדקה שקיבלת על דעת עצמך?! אולי בגלל הזלזול הזה בממון שלך ובממון אחרים אתה לא משתקם?'
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
למה זה תשאל אמר:
אם הייתי מכיר את אותו אברך, הייתי מרים עליו את קולי.
'אתה לא מתבייש?! מתפרנס רק מחסדים של אחרים, מקבל סחורה בשווי 600 ש"ח לפחות, ומחליט על דעת עצמך להפקיר! שאלת מישהו?! יש רב שפסק לך כך?! אולי במצב פרנסה דחוק הדין שונה? אולי תשאל את התורם מה לעשות? אתה מחמיר וזורק כספי צדקה שקיבלת על דעת עצמך?! אולי בגלל הזלזול הזה בממון שלך ובממון אחרים אתה לא משתקם?'

בדיוק בגלל שציפיתי לתגובות כאלה כתבתי בשאלת פתיחת האשכול - 
יושב אוהלים אמר:
מבלי לדון על האברך הזה באופן ספציפי, הסתפקתי אם יש מקום חשש לפני עוור על כזה דבר שמישהו נוהג שלא לאוכלו, ואחרים נוהגים שכן לאוכלו...
 

4568734

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
נטע אמר:
הלך רב היישוב להגאון ר"י זילברשטיין שליט"א ושאלו, וענה לו הגרי"ז בזה"ל:
וכי אין לאותו אחד על מי לסמוך? יש את הרב עובדיה והרב מרדכי אליהו שהתירו הרי, ואי אפשר לומר בזה לפני עוור. ע"כ תורף דבריו.
אם על השאלה של לפני עור בפירות נכרים אצל מי שנוהג לקולא אמר החזו"א "אין להם על מי לסמוך" - מה יגיד על זה??
גם מר' עזריאל שמעתי בשבת שעברה שאין לפני עור לתת מעות שביעית למי שסומך על היתר מכירה, והי' בעיני חידוש גדול.
עצם הוראתו הנ"ל של מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א לא שמעתי, ומעניין לבדוק אם נדפסה בכתביו כבר.
אך בדרך אגב ראו צו"ב מה שדן לגבי שליחת ילדים למעון בו מאכילים ירקות של היתר מכירה, ומחמיר בדבר מאד:

הצג קובץ מצורף שליחת ילדים למעון שמאכילים שם היתר מכירה - מרן הגר''י זילברשטיין שליט''א.pdf


 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
4568734 אמר:
תשובה מעניינת של שר התורה שליט"א שקשורה להיתר מכירה לגבי משלוח מנות:

***
שלח מהיתר מכירה

שאלה: שלח פירות היתר מכירה בשביעית למי שמשתמש בהתר מכירה אם יצא.
תשובה: לא.
גליון בדרכו אמונה פרשת פקודי תשפב מספר מועדי הגר''ח.PNG
אולי י"ל דלא עדיף משויי' אנפשיה חתיכה דאיסורא.
מי שאמר על חתיכה שהוא חלב, ונתנו לאחר שאינו חייב להאמין לו, האם יצא ידי חובתו?
הרי נכלל בשווי' אנפשיה שלו שזה דבר שאסור באכילה, ושאינו ראוי לקיים בו מצוותו של משלוח מנות. [ואף למאן דס"ל דשאחד"א הוא מדין נדר, מ"מ הרי נדר שלא יקיים בו מצוות משל"מ].
ואולי נימא שלא שוויא אנפשיה כחלב אלא לגבי שזה אסור לו לאכול, אבל לאחרים מותר, וא"כ לא נכלל בזה ששאינו יכול לצאת בזה מצוות משל"מ, אמנם זה חידוש שהרי אמר שזה חלב, וחלב אסור לכו"ע, ולא רק לו. (ואף שעל אחרים אין לו כח לאסור, אבל כל שהאיסור נוגע לדידיה, יהא חל עליו שלא יוכל לקיים בו המצוה).

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
4568734 אמר:
תשובה מעניינת של שר התורה שליט"א שקשורה להיתר מכירה לגבי משלוח מנות:

***
שלח מהיתר מכירה

שאלה: שלח פירות היתר מכירה בשביעית למי שמשתמש בהתר מכירה אם יצא.
תשובה: לא.
גליון בדרכו אמונה פרשת פקודי תשפב מספר מועדי הגר''ח.PNG
יש לעיין מה יהיה הדין בפירות שביעית רגילים שקדושים בקדושת שביעית, (שיש עליהם איסור סחורה), האם יכול לקיים בהם מצוות משלוח מנות?
הרי אם מקיים בהם את חובתו, למה אין בזה איסור של "פורע חובו בפירות שביעית"?

[הפוסקים דנו במי שלוה מחברו פירות רגילים (בהיתר) אם מותר להחזיר לו פירות שביעית, וכן אם לוה פירות שביעית, י"א שפירות שביעית תמורת פירות שביעית מותרים, וי"א (הגרנ"ק זצ"ל) שרק אם לוה פירות שביעית והתנו מראש שיחזיר לו פירות שביעית מותר, ובכל אופן אחר אסור - אמנם כאן לכאורה אין אף היתר זה
 
 

ליפמן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שמעתי אתמול סיפור נורא על אברך עני ואביון שאין לו או לאשתו שום הכנסה כלל, אפס ממש, והוא מתפרנס מקופת הצדקה. (הוא איננו אשם בזה, יש שם סיטואציה מיוחדת, והרבנים ביררו את מצבו ואישרו לו לקבל כספי צדקה).
יהודי אחד שמע על מצבו הקשה ושלח לו כמה ארגזים של בשר הודו ובסה"כ 30 קילו(!).
הנ"ל נוהג שלא לאכול בשר הודו, כיון שאין לזה מסורת קדמון.
האברך לקח את כל הבשר שקיבל והכניסו לביהכ"נ מסויים בירושלים, ורשם על הארגזים "הפקר לכל".
כשנשאל למה לא מכר את הבשר, כדי שיקנה עם זה מוצרים אחרים, ענה האברך "חששתי מפני 'לפני עוור', הרי אני נוהג לא לאוכלו.

מבלי לדון על האברך הזה באופן ספציפי, הסתפקתי אם יש מקום חשש לפני עוור על כזה דבר שמישהו נוהג שלא לאוכלו, ואחרים נוהגים שכן לאוכלו, כיון ששמעתי שיש מקור בפוסקים שאין זה נקרא מכשול למי שאוכלו, כיון שיש לו על מי לסמוך, וא"כ גם הנותן לו אינו עובר בלפני עור.

א. האם מישהו כאן יודע את מקור ההיתר הזה.
ב. האם ידוע למישהו אם יש חולקים (ראשונים, אחרונים?) על היתר זה וסוברים שגם בכה"ג יש איסור לפנ"ע.
המבי"ט (מובא ב"אוצר השביעית" של עוז והדר על מסכת שביעית) כותב שמי שנוהג שלא לאכול פירות נכרים, מותר לו לתת למי שנוהג לאכול בלי להודיע לו שהם קדושים בקדושת שביעית לדעתו ואילו הנוהג להקל אסור לו לתת למי שמחמיר.
מוכיח ממה שאמרו ביבמות שאם עשו ב"ש כדבריהם איך יכלו ב"ה לשאת נשים מהם ואיך יכלו בית שמאי לאכול טהרותיהם של ב"ה. ומשמע שם שלא הקשו אלא משום שאסור לב"ש לאכול מב"ה ולא שאסור לב"ה לתת להם. 
מ"מ מי שלדעתו זה איסור שכל המקל בו עתיד ליתן את הדין, ייתכן שאכן אסור לו משום לפנ"ע.

לא הבנתי מה ההבדל בין להפקי לבין לתת. ואדרבה לפי דברי המבי"ט שהבאתי עדיך לתת למי שאוכל מאשר להפקיר ולהכשיל אולי אחרים שאינם אוכלים כמותו.
(אמנם מי שרואה שזה הודו לא יאכל אם נוהג שלא לאכול).
 
 

ליפמן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הוא איננו אשם בזה, יש שם סיטואציה מיוחדת, והרבנים ביררו את מצבו ואישרו לו לקבל כספי צדקה
ואני חשבתי שכל אברך שמקבל מהכולל נחשב למתפרנס מצדקה. וכי מישהו חייב לו? אסור לקבל שכר ממון על לימודו. אלא שנותנים לו כדי שיוכל להמשיך ללמוד שאם יצטרך לצאת כדי לפרנס תתבטל תורתו. ואם כולם יצטרכו לצאת כך תתבטל ח"ו התורה מישראל.

אם כן כל כולל הוא קופה של צדקה הנותנת ממון לעניים מהוגנים. ולמה למי שזה לא מספיק לו יהיה אסור לקבל עוד צדקה.

(ומה שאומרים בברכת המזון "לא לידי מתנת בשר ודם", ואנו מקבלים, אינו קשה שהרי אין לנו אפשרות להפסיק לקבל בלי לבטל תורה ולא מחוייבים לזה. והתפילה יכולה להתקבל אצל יחידים שזוכים לזה).
 

נטע

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
וכי החזון איש פסק את בינו לבין עצמו? הוא פסק את זה לשואלים, "שאין לדידם הכרעה ברורה בזה, או שאינם בר הכי להכריע".
נכון, אבל הוא הפוסק כאן, ולכן לדידו יש זכות לומר שהצד השני אינו נכון, וד"ל.
 

אשרי העם

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יש לעיין מה יהיה הדין בפירות שביעית רגילים שקדושים בקדושת שביעית, (שיש עליהם איסור סחורה), האם יכול לקיים בהם מצוות משלוח מנות?
הרי אם מקיים בהם את חובתו, למה אין בזה איסור של "פורע חובו בפירות שביעית"?
הנה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בדרך אמונה (פ"ו משמיטה ויובל ציון ההלכה ס"ק קכא) כתב בזה הלשון:
ולכאו' אסור להחזיר משלוח מנות מפ"ש דהוי כמשלם לו תגמולין וגם לכתחלה לשלוח מפ"ש אם עדיין לא יצא ידי משלוח מנות יש ליזהר דהוי כפורע חובו מפ"ש וצ"ע.

ויעו"ש בהערות 'שיח אמונה' (מס' 159) שדנו בכל זה, והביאו שכן דעת מרן בעל 'שבט הלוי' זצ"ל דהמשלוח מנות הראשון שבו יוצא יד"ח לא יתן מפירו"ש, אבל שאר משלו"מ אפשר ליתן בפירו"ש, והנידון רק במשלו"מ הראשון שבו יוצא יד"ח משלו"מ. אך בספר 'משנת הגרי"ש' (עמ' ס) התיר הדבר, וכן בחוט שני התיר הדבר, וכן בארחות רבינו (ח"ב עמ' שלד, ובמהדו"ח ח"ג עמ' שב) הובא להתיר, דמה שהתורה מחייבת לא חשיב 'פורע חובו' דרק חוב שחייב לשני בעלמא הוא דאסור.
 

אשרי העם

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
4568734 אמר:
תשובה מעניינת של שר התורה שליט"א שקשורה להיתר מכירה לגבי משלוח מנות:

***
שלח מהיתר מכירה

שאלה: שלח פירות היתר מכירה בשביעית למי שמשתמש בהיתר מכירה אם יצא.
תשובה: לא.
גליון בדרכו אמונה פרשת פקודי תשפב מספר מועדי הגר''ח.PNG
יעוי' בספר 'זכור לדוד' (ח"ב עמ' קעג) שהובא בשם מרן החזו"א זצ"ל לגבי היתר מכירה דאין להם על מי לסמוך, ולכן עובר גם בלפני עור וכמו שכתב מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בדרך אמונה לגבי פירות נכרים (פ"ד מהל' שמיטה ויובל הכ"ט, ביאה"ל ד"ה גוי) בזה"ל:
...וכבר השיב מרן בחזו"א על כל ראיותיו והביא ראיות ברורות שנוהג קדו"ש בשל גוים ע"ש שהאריך, וכן הי' מורה ובא כל ימיו, וגיסי הגר"ש ברזם זצ"ל שאל ממרן אם מותר לקנות פירות גוים בשביעית מישראל הסוחר בהן על סמך המקילין, והשיב שאסור. ושאל הרי אין איסור דלפ"ע כאשר על ההוא יש על מי לסמוך להתיר, והשיב אין עליהן על מה לסמוך, ולאחד השיב אין להם רשות לנהוג כן... 

וע"ע במה שכתב מרן הגר"ח שליט"א בדרך אמונה (פ"ח מהל' שמיטה ויובל, ציון ההלכה סק"ז) בשם חמיו מרן הגרי"ש אליישיב זצ"ל ד'אלו העובדים וסומכים על היתר המכירה אסור למכור להם'.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
לגוש"ע, לכאו' הפקר זה הרבה יותר מתרי עברי דנהרא, שאפי' לא צריך לשלם ע"כ כסף.
לגבי לפני עיוור, יש לחלק לכאו' בין עצה שאינה הוגנת, שאם נניח למייעץ אינה הוגנת אך לנועץ היא הוגנת, אין בזה לפני עיוור, משא"כ בדבר איסור, אם אוחז שזה אסור, לכאו' זה אסור לגמרי, אא"כ אוחז שמותר ורק מחמיר ע"ע שאז הדין שונה.
 

4568734

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
4568734 אמר:
תשובה מעניינת של שר התורה שליט"א שקשורה להיתר מכירה לגבי משלוח מנות:

***
שלח מהיתר מכירה

שאלה: שלח פירות היתר מכירה בשביעית למי שמשתמש בהתר מכירה אם יצא.
תשובה: לא.
גליון בדרכו אמונה פרשת פקודי תשפב מספר מועדי הגר''ח.PNG
שמעתי מתלמיד הגרח"ק שהורה שמי שמקדש אשה בפירות 'היתר מכירה' הקידושין לא חלו בוודאות. כך שלשיטתו אין שום צד אחר בכלל.
 
 
חלק עליון תַחתִית