למה לא עומדים בקריאת המגילה - מדין הלל?

[4568734]

זכורני שעמדו בהערה זו, דאם "קריאתה זו הלילה" - של מגילת אסתר, אז שיצטרכו לעמוד כמו שעומדים בהלל.
אני מחפש בעיקר מקורות שדנים בזה, זכור לי שהחת"ס בתשובה כותב על זה.

[4568734]

שוב הראו לי חת"ס באו"ח סימן נו"ן אל"ף.

[כמעיין המתגבר]

זכורני שעמדו בהערה זו, דאם "קריאתה זו הלילה" - של מגילת אסתר, אז שיצטרכו לעמוד כמו שעומדים בהלל.
אני מחפש בעיקר מקורות שדנים בזה, זכור לי שהחת"ס בתשובה כותב על זה.

הגם שאין לי מקור, המגילה אינה ממש כהלל, דהלא היא סיפור דברים בעלמא מה שאין כן הלל הוא לשון המדברת אל ה' ישירות וצריך לעמוד.
בלשון ליטאית יותר- זה שעומדים בהלל זה לא מדין הלל אלא מדין הלל פלוס נוסח.
 

[נדיב לב]

זכורני שעמדו בהערה זו, דאם "קריאתה זו הלילה" - של מגילת אסתר, אז שיצטרכו לעמוד כמו שעומדים בהלל.
אני מחפש בעיקר מקורות שדנים בזה, זכור לי שהחת"ס בתשובה כותב על זה.

הגם שאין לי מקור, המגילה אינה ממש כהלל, דהלא היא סיפור דברים בעלמא מה שאין כן הלל הוא לשון המדברת אל ה' ישירות וצריך לעמוד.
בלשון ליטאית יותר- זה שעומדים בהלל זה לא מדין הלל אלא מדין הלל פלוס נוסח.
 

יש נידון למעשה באדם שנתקל בלא מגילה אם יוצא יד"ח, ראה מש"כ המאירי מגילה יד. וז"ל: דבר ידוע הוא שאין אומרי' הלל בפורים אבל טעם מניעתו נחלקו עליו בגמ' והוא שאחד מהם אמר שקריאתה זו היא הלולא ונראה לי לטעם זה שאם היה במקום שאין לו מגלה שקורא את ההלל שהרי לא נמנעה קריאתו אלא מפני שקריאת המגלה במקומו עיי"ש.

כמו"כ הלא בגמ' שם זה אחד הטעמים שלא אומרים הלל בפורים, ולדבריך, מה למגילה שאינה אלא סיפור בעלמא להלל שמתייחס באופן ישיר לבוראו. וראה במסכת סופרים פרק עשרים מ"ז וז"ל: ותני רבי חייא כל יום שאין בו מוסף אין בו קדוש חוץ מן החנוכה שאע"פ שאין בה מוסף יש בה קדוש מפני שיש בה הלל וי"א אף בפורים מפני שיש בה מגילה ע"כ.

ד"א באחרונים העירו מדוע לא קורין הלל בלילה הפסח והלא קריאת ההגדה זו הילולא. ותירצו דשאני מגילה מהגדה שהיא מהכתובים וכהלל, ועכ"פ לדבריך א"ש.

[כמעיין המתגבר]

זכורני שעמדו בהערה זו, דאם "קריאתה זו הלילה" - של מגילת אסתר, אז שיצטרכו לעמוד כמו שעומדים בהלל.
אני מחפש בעיקר מקורות שדנים בזה, זכור לי שהחת"ס בתשובה כותב על זה.

הגם שאין לי מקור, המגילה אינה ממש כהלל, דהלא היא סיפור דברים בעלמא מה שאין כן הלל הוא לשון המדברת אל ה' ישירות וצריך לעמוד.
בלשון ליטאית יותר- זה שעומדים בהלל זה לא מדין הלל אלא מדין הלל פלוס נוסח.

יש נידון למעשה באדם שנתקל בלא מגילה אם יוצא יד"ח, ראה מש"כ המאירי מגילה יד. וז"ל: דבר ידוע הוא שאין אומרי' הלל בפורים אבל טעם מניעתו נחלקו עליו בגמ' והוא שאחד מהם אמר שקריאתה זו היא הלולא ונראה לי לטעם זה שאם היה במקום שאין לו מגלה שקורא את ההלל שהרי לא נמנעה קריאתו אלא מפני שקריאת המגלה במקומו עיי"ש.

כמו"כ הלא בגמ' שם זה אחד הטעמים שלא אומרים הלל בפורים, ולדבריך, מה למגילה שאינה אלא סיפור בעלמא להלל שמתייחס באופן ישיר לבוראו. וראה במסכת סופרים פרק עשרים מ"ז וז"ל: ותני רבי חייא כל יום שאין בו מוסף אין בו קדוש חוץ מן החנוכה שאע"פ שאין בה מוסף יש בה קדוש מפני שיש בה הלל וי"א אף בפורים מפני שיש בה מגילה ע"כ.

ד"א באחרונים העירו מדוע לא קורין הלל בלילה הפסח והלא קריאת ההגדה זו הילולא. ותירצו דשאני מגילה מהגדה שהיא מהכתובים וכהלל, ועכ"פ לדבריך א"ש.

הגם שאין בכל מה שהזכרת קושיא יותר ממה שכבר הוזכר בגמ'.
זה שזה סיפור דברים זו מציאות, וזה מהני להלל, ורק כתבתי שכיון שאינו הנוסח של ההלל אין צריך לעמוד, כי אינו נוסח שמדבר אל ה' אלא ההודאה היא יותר בכעין רמז.
 

[בשלמא]

הגם שאין לי מקור, המגילה אינה ממש כהלל, דהלא היא סיפור דברים בעלמא מה שאין כן הלל הוא לשון המדברת אל ה' ישירות וצריך לעמוד.
בלשון ליטאית יותר- זה שעומדים בהלל זה לא מדין הלל אלא מדין הלל פלוס נוסח.

טעם עמידה בהלל נמצא בשבלי הלקט (כנראה לא מופיע בספרך באור חדש כי כבר הובא ביתה יוסף אמנם תוכל להוסיף טעם הרמב"ם שהובא בחת"ס הנ"ל) ומינה תשכח מ"ש מגילה.

הר"ר מאיר נר"ו דמצות הלל קריאתו מעומד והטעם כתב אחי ר' בנימין נר"ו על שם הכתוב הללו עבדי ה' שעומדים בבית ה' כלומר הללו את השם בעמידה לפי שההלל עדות שבחו של מקום ונפלאותיו ונסיו שעשה לנו ומצות עדות בעמידה [שנאמר ועמדו שני האנשים ובעדים הכתוב מדבר] וכן היו קורין אותו בעזרה על שחיטת הפסחים בעמידה שהרי אין ישיבה בעזרה ומה שקורין אותו בלילי פסחים בישיבה מתוך שחולקין אותו שאין קורין אותו כולו כאחת אין מטריחין אותו לעמוד ועוד שהרי יושב על שולחנו וכוסו בידו ושמא תיטרף דעתו מתוך סעודתו ויפיל הכוס מידו ובמסכת סופרים משמע שהיו רגילין לקרותו בעמידה בבית הכנסת בלילי הפסח על כן לא הטריחוהו עתה לעמוד מעל שולחנו לקרותו בעמידה.

[כמעיין המתגבר]

הגם שאין לי מקור, המגילה אינה ממש כהלל, דהלא היא סיפור דברים בעלמא מה שאין כן הלל הוא לשון המדברת אל ה' ישירות וצריך לעמוד.
בלשון ליטאית יותר- זה שעומדים בהלל זה לא מדין הלל אלא מדין הלל פלוס נוסח.

טעם עמידה בהלל נמצא בשבלי הלקט (כנראה לא מופיע בספרך באור חדש כי כבר הובא ביתה יוסף אמנם תוכל להוסיף טעם הרמב"ם שהובא בחת"ס הנ"ל) ומינה תשכח מ"ש מגילה.

הר"ר מאיר נר"ו דמצות הלל קריאתו מעומד והטעם כתב אחי ר' בנימין נר"ו על שם הכתוב הללו עבדי ה' שעומדים בבית ה' כלומר הללו את השם בעמידה לפי שההלל עדות שבחו של מקום ונפלאותיו ונסיו שעשה לנו ומצות עדות בעמידה [שנאמר ועמדו שני האנשים ובעדים הכתוב מדבר] וכן היו קורין אותו בעזרה על שחיטת הפסחים בעמידה שהרי אין ישיבה בעזרה ומה שקורין אותו בלילי פסחים בישיבה מתוך שחולקין אותו שאין קורין אותו כולו כאחת אין מטריחין אותו לעמוד ועוד שהרי יושב על שולחנו וכוסו בידו ושמא תיטרף דעתו מתוך סעודתו ויפיל הכוס מידו ובמסכת סופרים משמע שהיו רגילין לקרותו בעמידה בבית הכנסת בלילי הפסח על כן לא הטריחוהו עתה לעמוד מעל שולחנו לקרותו בעמידה.

אף לפי דבריו עדיין אפשר לחלק כנ''ל.
מ''מ למדנו לפי דבריו דאינו דין חמור ומפני טורח חילוק ההלל בליל הסדר יושבים בו, וא''כ אף אנו נאמר שבמגילה מפני האריכות ועוד שדרך העולם לשומעו מהש''צ וצריך ריכוז ועוד שצריך להבין כל השתשלות הדברים על כן לא אטרחוהו.
 

[אשרי העם]

בספרי 'שיח חיים' השיבני מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א:

שיח חיים עמוד עז.PNG

[מהבהב בחושך]

בספרי 'שיח חיים' השיבני מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א:

שיח חיים עמוד עז.PNG

וצ"ע בזה מדוע לא כתבו הראשונים טעם זה להא דאיתא רפ"ג דמגילה קוראה עומד ויושב משא"כ כבס"ת. [דכתבו משום שנקראת אגרת. ולא משום שקשה....].

[ניצוץ מן המדורה]

בספרי 'שיח חיים' השיבני מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א:

שיח חיים עמוד עז.PNG

וצ"ע בזה מדוע לא כתבו הראשונים טעם זה להא דאיתא רפ"ג דמגילה קוראה עומד ויושב משא"כ כבס"ת. [דכתבו משום שנקראת אגרת. ולא משום שקשה....].

דברי הגר"ח מתיישבים שפיר על ידי השבלי הלקט וכמו שכבר ציין קודם לכן סברא זו הרב "כמעיין המתגבר" 

[יוסף מיכל]

בספרי 'שיח חיים' השיבני מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א:

שיח חיים עמוד עז.PNG

תשובת רבינו היא לפלא גדול בעיני,
שכן לכאורה קושיא מעיקרא ליתא, וכמו שכבר ביאר היטב למעלה המעיין המתגבר, שעמידה בהלל הוא מטעם שעוסקים בעבודת ה', משא"כ בקריאת המגילה עוסקים בסיפור דברים. וכוונת חכמינו היא שעצם מעשה הסיפור יש בו הילול נסתר, שכן בתוך הסיפור נראה ובולט שגם בתוך הטבע הקב"ה עושה ניסים לישראל.
וגם לגופו של דבר, וכי היכן מצאנו שחז"ל פטרו את העמידה במקום שראוי לעמוד רק בגלל שזה קשה, [ועל פניו זה לא נראה כ"כ קשה].

[ניצוץ מן המדורה]

בספרי 'שיח חיים' השיבני מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א:

שיח חיים עמוד עז.PNG

תשובת רבינו היא לפלא גדול בעיני,
שכן לכאורה קושיא מעיקרא ליתא, וכמו שכבר ביאר היטב למעלה המעיין המתגבר, שעמידה בהלל הוא מטעם שעוסקים בעבודת ה', משא"כ בקריאת המגילה עוסקים בסיפור דברים. וכוונת חכמינו היא שעצם מעשה הסיפור יש בו הילול נסתר, שכן בתוך הסיפור נראה ובולט שגם בתוך הטבע הקב"ה עושה ניסים לישראל.
וגם לגופו של דבר, וכי היכן מצאנו שחז"ל פטרו את העמידה במקום שראוי לעמוד רק בגלל שזה קשה, [ועל פניו זה לא נראה כ"כ קשה].

דברי כבודו הם לפלא בעיני
בשבלי הלקט המצוטט כבר כתב לגופו של דבר שהלל בלילי פסחים אינו בעמידה מטעם הטירחא

וכן הסביר המעייו המתגבר אף למגילה

[יוסף מיכל]

דברי כבודו הם לפלא בעיני
בשבלי הלקט המצוטט כבר כתב לגופו של דבר שהלל בלילי פסחים אינו בעמידה מטעם הטירחא

וכן הסביר המעייו המתגבר אף למגילה

אכן לא שמתי לב לכל הציטוט שהובא למעלה, וכמו כן התכוונתי למעיין ראשון ולא שמתי לב שהמעיין התגבר והוסיף עוד דברים בזה, ואתי תלין משוגתי.

[זיידע]

בליקוטי שיחות דן הרבי אודות גדר המגילה בכלל, ומבאר שגם לדעת ר"נ ש"קרייתא זו הלילא" אין הכוונה שהוא במקום הלל ממש אלא שהאפשרות היחידה להלל את הקב"ה בפורים היא ע"י קריאת המגילה, וזאת מכיון שא"א לומר הלל על נס המלובש בטבע, יעוין שם באורך.
ולכאורה (וזו דעתי בלבד) לפי ביאור זה מובן עוד יותר מדוע אי"צ לעמוד, כיון שאי"ז במקום הלל ממש.

[אנייע מאן דאמר]

במאירי מגילה י"ד כתוב שאם אין מגילה יקראו הלל. ומבואר שיש כן דין הלל ולכא' לפ"ז יהיה צריך לעמוד וצ"ע.

[4568734]

במאירי מגילה י"ד כתוב שאם אין מגילה יקראו הלל. ומבואר שיש כן דין הלל ולכא' לפ"ז יהיה צריך לעמוד וצ"ע.

וכן פסק להלכה החיד"א בברכי יוסף סי' תרצג סק"ד, יעו"ש, וכ"כ בספרו יוסף אומץ סי' סח. וראה עוד כאן בכ"ז.

[במבי]

אולי ניתן לומר בגלל שהמנהג לרקוע ברגליים באמירת המן והרקיעה נשמעת יותר חזק בישיבה....

[יהודי מאמין בן מאמין]

בליקוטי שיחות דן הרבי אודות גדר המגילה בכלל, ומבאר שגם לדעת ר"נ ש"קרייתא זו הלילא" אין הכוונה שהוא במקום הלל ממש אלא שהאפשרות היחידה להלל את הקב"ה בפורים היא ע"י קריאת המגילה, וזאת מכיון שא"א לומר הלל על נס המלובש בטבע, יעוין שם באורך.
ולכאורה (וזו דעתי בלבד) לפי ביאור זה מובן עוד יותר מדוע אי"צ לעמוד, כיון שאי"ז במקום הלל ממש.

"כל המערב דברי קבלה עם ההלכות - חייב משום זורע כלאים" שו"ת חתם סופר או"ח סימן קמה, נא.

[מביט ומשיב]

בליקוטי שיחות דן הרבי אודות גדר המגילה בכלל, ומבאר שגם לדעת ר"נ ש"קרייתא זו הלילא" אין הכוונה שהוא במקום הלל ממש אלא שהאפשרות היחידה להלל את הקב"ה בפורים היא ע"י קריאת המגילה, וזאת מכיון שא"א לומר הלל על נס המלובש בטבע, יעוין שם באורך.
ולכאורה (וזו דעתי בלבד) לפי ביאור זה מובן עוד יותר מדוע אי"צ לעמוד, כיון שאי"ז במקום הלל ממש.

"כל המערב דברי קבלה עם ההלכות - חייב משום זורע כלאים" שו"ת חתם סופר או"ח סימן קמה, נא.

זה לא דברי קבלה אלא דברים פשוטים שמובאים בכול ספרי המחשבה (שכשמם-לחושבים)
(אלא שלענ"ד יש להוסיף שמסיבה זאת לא רק שאי"צ לעמוד אלא שא"א לחיב לעמוד. ודוק.)
 

[יהודי מאמין בן מאמין]

בליקוטי שיחות דן הרבי אודות גדר המגילה בכלל, ומבאר שגם לדעת ר"נ ש"קרייתא זו הלילא" אין הכוונה שהוא במקום הלל ממש אלא שהאפשרות היחידה להלל את הקב"ה בפורים היא ע"י קריאת המגילה, וזאת מכיון שא"א לומר הלל על נס המלובש בטבע, יעוין שם באורך.
ולכאורה (וזו דעתי בלבד) לפי ביאור זה מובן עוד יותר מדוע אי"צ לעמוד, כיון שאי"ז במקום הלל ממש.

"כל המערב דברי קבלה עם ההלכות - חייב משום זורע כלאים" שו"ת חתם סופר או"ח סימן קמה, נא.

זה לא דברי קבלה אלא דברים פשוטים שמובאים בכול ספרי המחשבה (שכשמם-לחושבים)
(אלא שלענ"ד יש להוסיף שמסיבה זאת לא רק שאי"צ לעמוד אלא שא"א לחיב לעמוד. ודוק.)
 

תעבור על מה שנכתב בקישור ותרווה אי נחת בשילוב מין בשא"מ וכדברי החתם סופר.

[מביט ומשיב]

לא ראיתי את הקישור,אני מדבר על הרעיון שקריתא זו הלילא אין פירושו תחליף להלל אלא שזו צורת ההלל הנכונה ביותר לנס פורים.
 

[יהודי מאמין בן מאמין]

לא ראיתי את הקישור,אני מדבר על הרעיון שקריתא זו הלילא אין פירושו תחליף להלל אלא שזו צורת ההלל הנכונה ביותר לנס פורים.

דברתי על הקישור.

[זיידע]

בליקוטי שיחות דן הרבי אודות גדר המגילה בכלל, ומבאר שגם לדעת ר"נ ש"קרייתא זו הלילא" אין הכוונה שהוא במקום הלל ממש אלא שהאפשרות היחידה להלל את הקב"ה בפורים היא ע"י קריאת המגילה, וזאת מכיון שא"א לומר הלל על נס המלובש בטבע, יעוין שם באורך.
ולכאורה (וזו דעתי בלבד) לפי ביאור זה מובן עוד יותר מדוע אי"צ לעמוד, כיון שאי"ז במקום הלל ממש.

"כל המערב דברי קבלה עם ההלכות - חייב משום זורע כלאים" שו"ת חתם סופר או"ח סימן קמה, נא.

אם תוכל לפרט - מהם דברי ה'קבלה' כאן ומהם ה'הלכות' כאן?
 

[יהודי מאמין בן מאמין]

בליקוטי שיחות דן הרבי אודות גדר המגילה בכלל, ומבאר שגם לדעת ר"נ ש"קרייתא זו הלילא" אין הכוונה שהוא במקום הלל ממש אלא שהאפשרות היחידה להלל את הקב"ה בפורים היא ע"י קריאת המגילה, וזאת מכיון שא"א לומר הלל על נס המלובש בטבע, יעוין שם באורך.
ולכאורה (וזו דעתי בלבד) לפי ביאור זה מובן עוד יותר מדוע אי"צ לעמוד, כיון שאי"ז במקום הלל ממש.

"כל המערב דברי קבלה עם ההלכות - חייב משום זורע כלאים" שו"ת חתם סופר או"ח סימן קמה, נא.

אם תוכל לפרט - מהם דברי ה'קבלה' כאן ומהם ה'הלכות' כאן?
 

מי שמסתבך למצוא מהם ומהם כנראה לא יבין לעולם. ועמו הסליחה.

[זיידע]

"כל המערב דברי קבלה עם ההלכות - חייב משום זורע כלאים" שו"ת חתם סופר או"ח סימן קמה, נא.

אם תוכל לפרט - מהם דברי ה'קבלה' כאן ומהם ה'הלכות' כאן?

מי שמסתבך למצוא מהם ומהם כנראה לא יבין לעולם. ועמו הסליחה.

כמדומני שתגובות כאלו בפורום פירושם: "לא הבנתי בעצמי מה שכתבתי, וכנראה לא אבין לעולם ולא אצליח להסביר לעולם, ועמו הסליחה".
אני סולח, כמובן.
 

[יהודי מאמין בן מאמין]

אם תוכל לפרט - מהם דברי ה'קבלה' כאן ומהם ה'הלכות' כאן?

מי שמסתבך למצוא מהם ומהם כנראה לא יבין לעולם. ועמו הסליחה.

כמדומני שתגובות כאלו בפורום פירושם: "לא הבנתי בעצמי מה שכתבתי, וכנראה לא אבין לעולם ולא אצליח להסביר לעולם, ועמו הסליחה".
אני סולח, כמובן.
 

פירושם של תגובות אלו, שמיותר לגמרי לנסות להסביר לאחד כמוך שלא מוכן לקבל דעה שונה גם אם יסבירו לו שרבו עירב בין סודות התורה להלכה הפשוטה, וכמו שהוכח באשכול אחר שהתכתבתי איתך שאין סיכוי לגשר עם אחד כמוך על הפערים. ומי שבאמת מעניין אותו שיקרא את הקישורים ויבין לגמרי מדוע הובאו לכאן דברי החת"ס. וב"ה אני לא חפץ שוב להתווכח איתך ללא תוחלת. ועמו הסליחה.

[לבי במערב]

אם לימוד הוראה למעשה בעבודת האדם נחשב 'עירוב דברי קבלה' - אזי ניתן לגנוז את כל דרשות החת"ס... [מלבד שכמובן, אינני יודע במה יתחייב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע למָרוּת החת"ס, עם כל גדולתו וקדושתו. ונהרא נהרא ופשטי'].

למבקשים האמת, מצו"ב השיחה. והמַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּ֭בָר יִמְצָא־ט֑וֹב.

לקו''ש חל''ו שיחה ב' לפורים.pdf

[יהודי מאמין בן מאמין]

אם לימוד הוראה למעשה בעבודת האדם נחשב 'עירוב דברי קבלה' - אזי ניתן לגנוז את כל דרשות החת"ס... [מלבד שכמובן, אינני יודע במה יתחייב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע למָרוּת החת"ס, עם כל גדולתו וקדושתו. ונהרא נהרא ופשטי'].

למבקשים האמת, מצו"ב השיחה. והמַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּ֭בָר יִמְצָא־ט֑וֹב.לקו''ש חל''ו שיחה ב' לפורים.pdf

א. הרב שניאורסון הוא מבני דורנו והחתם סופר הוא אחרון ב. החת"ס בדרשותיו לא בא לפסוק או לבאר דבר הלכה על בסיס תורת הקבלה. אם היית מוצא בשו"ת שלו שעירב בין אגדה וקבלה להלכה אז הצדק עמך, אבל כל עוד לא מצאת אז מה ההשוואה?

[לבי במערב]

א. מלבד שהחילוק אינו נכון, כוונתי פשוטה: כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ממשיך את דרך קודמיו בקודש, ואליהם הוא כפוף. למשל, עם כל גדולת הנוב"י, אין כיום קהלה כלשהי שסרה למרותו (ואין הדבר גורע הימנו מאומה), וה"ה לענין החת"ס בקהלות שאינן הונגריות.
ב. הנכתב בספרי לקוטי שיחות אינו לפסק הלכה, כפי שכתב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בגוכתי"ק כמ"פ [ובכלל, נראה כי מתקשה מר בהבנת המושג 'הוראה בעבודת האדם']. גם ר' '@זיידע' לא הביא הדברים אלא לביאור הענין, ולא שעפ"ז פוסקים ההלכה.

[יהודי מאמין בן מאמין]

א. מלבד שהחילוק אינו נכון, כוונתי פשוטה: כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ממשיך את דרך קודמיו בקודש, ואליהם הוא כפוף. למשל, עם כל גדולת הנוב"י, אין כיום קהלה כלשהי שסרה למרותו (ואין הדבר גורע הימנו מאומה), וה"ה לענין החת"ס בקהלות שאינן הונגריות.
ב. הנכתב בספרי לקוטי שיחות אינו לפסק הלכה, כפי שכתב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בגוכתי"ק כמ"פ. גם ר' '@זיידע' לא הביא הדברים אלא לביאור הענין, ולא שעפ"ז פוסקים הלכה.

א. גם בקהילות אחרות קבלו את הכלל הזה בנוגע לבירור הלכה.
ב. פעם שניה שלא עמדת על הנקודה. החת"ס לא מדבר דווקא על פסק הלכה למעשה, אלא כל בירור הלכה בכלים קבליים או אגדתיים זה עירוב. אבל אתם כ"כ רחוקים מהעולם הזה שקשה לכם לתפוס את הנקודה הזו.