ברית מילה, למה הספרדים מאחרים הברית לאחר חצות

[רוצה לדעת]

אם ידוע למשהו טעם מנהג הספרדים לאחר הברית מילה לאחר חצות, אשמח לידע

[יהודי]

שמעתי פעם בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שהורה כן כדי למנוע ביטול תורה

[רוצה לדעת]

אכן זה טעם נכון,
אבל לא נראה לי שבגלל זה נתחלקו מנהג האשכנזים והספרדים. שעוון ביטול תורה אחד הוא לכל העדות...
וגם לפי מה שזכור לי מנהג זה אינו רק אצל הלומדי תורה, אלא אף בעלי בתים נוהגים כן.

כנראה יש איזה ענין לעשות דוקא לאחר חצות, אשר רק הספרדים מקפידים עליו, וזה אני מחפש.

[יהודי]

כך שמעתי ממספר ת"ח ספרדים בכירים בשאלתי למנהג זה, פרט לכך יש הרבה ספרדים שגם עושים מוקדם ולאו דווקא בצהריים.
לגבי בעלי בתים הרבה עושים מאוחר כדי שיהיה אחרי העבודה.

[רוצה לדעת]

כך שמעתי ממספר ת"ח ספרדים בכירים בשאלתי למנהג זה, פרט לכך יש הרבה ספרדים שגם עושים מוקדם ולאו דווקא בצהריים.
לגבי בעלי בתים הרבה עושים מאוחר כדי שיהיה אחרי העבודה.

יש"כ רב!
אם כך,
זה מענין מאוד, שהשתרש חילוק מנהג מחמת ביטול תורה רק אצל הספרדים ולא אצל האשכנזים.

[יהודי]

שמעתי פעם בעבר שגם דעת הגרא"יל שטינמן זצ"ל היתה כן.

[רוצה לדעת]

אכן כך מובא בספר ברית אפרים
אבל כמדו' שאין מנהג העולם כן.
מצורף

[מכל מלמדי השכלתי]

כי בד"כ אצל הספרדים מקובל להשקיע יותר בסעודה וכו' וישמעו רחוקים ויבואו. ובאם יהיה בשעה מוקדמת לא יספיקו להגיע מרחוק.
ואמנם זה נידון גדול אם עדיף זריזים מקדימים או ברוב עם,
אך בד"כ בנידון של ברית ודאי ברוב עם עדיף כי עלול להביא לידי פגיעה וכו'

[שאר לעמו]

כי בד"כ אצל הספרדים מקובל להשקיע יותר בסעודה וכו' וישמעו רחוקים ויבואו. ובאם יהיה בשעה מוקדמת לא יספיקו להגיע מרחוק.
וזב נידון גדול אם עדיף זריזים מקדימים או ברוב עם
אך בד"כ בנידון של ברית וידאי ברוב עם עדיף כי עלול להביא לידי פגיעה וכו'

אכן, רק זו הסיבה

[דרופתקי דאורייתא]

משום ברוב עם. ע' שו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סי' יח. ועוד.

[רוצה לדעת]

אכן,
אבל שם מסיק הפוך מהמנהג וז"ל:
זאת תורת העולה שאין להשהות מצות מילה לאחר ה' שעות מן היום, שנראה שמצות מילה בזויה עליו ח"ו. וכמ"ש האור זרוע. ואפילו כוונתו להשהותה לאחר חצות היום בכדי שירבו הנוכחים שם לקיים ברוב עם הדרת מלך, אעפ"כ זריזין מקדימין למצות עדיף טפי מהא דברב עם הדרת מלך. ומיהו אם עושה כן כדי שיוכל לעשות המצוה בעשרה, ואם יקדימנה יצטרך לוותר על מנין. אפשר להתיר להשהותה ולעשותה במנין. הנלע"ד כתבתי.

[יהודי]

כי בד"כ אצל הספרדים מקובל להשקיע יותר בסעודה וכו' וישמעו רחוקים ויבואו. ובאם יהיה בשעה מוקדמת לא יספיקו להגיע מרחוק.
וזב נידון גדול אם עדיף זריזים מקדימים או ברוב עם
אך בד"כ בנידון של ברית וידאי ברוב עם עדיף כי עלול להביא לידי פגיעה וכו'

אכן, רק זו הסיבה

ב"ה שכבודו יודע בדיוק מה הסיבה.
חבל שאין אפשרות לשמוע דעתכם בכל ענין.

[בנציון]

שמעתי פעם בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שהורה כן כדי למנוע ביטול תורה

לא הבנתי מה שייך כאן ביטול תורה, אם יש דין זריזין מקדימין, צריך להקדים ולא להתחשב בביטול תורה, כל מצווה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים דוחה ביטול תורה.

[רוצה לדעת]

שמעתי פעם בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שהורה כן כדי למנוע ביטול תורה

לא הבנתי מה שייך כאן ביטול תורה, אם יש דין זריזין מקדימין, צריך להקדים ולא להתחשב בביטול תורה, כל מצווה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים דוחה ביטול תורה.

כי זריזין זה "מעלה" ו"הידור"
וביטול תורה הוא עבירה דאורייתא!
וכי בשביל מעלה והידור יש לעבור על ביטול תורה.

[בנציון]

זריזין זה לא 'מעלה' ו'הידור', זה מצווה, ואם זה מצווה אז זה לא נקרא ביטול תורה.

[רוצה לדעת]

וודאי שזה מצוה
אבל שם המצוה היא "הידור"
ובזה דנו שביטול תורה עדיף
היינו כאשר יש לנו האפשרות לקיים המצוה כתיקונה בלא מעלת הזריזין, יתכן וביטול תורה עדיף.

רק שהעולם [עכ"פ האשכנזים] לא נהגו כן.

[בנציון]

סליחה שאני קשה הבנה, אם יש מצווה להדר מה שייך ביטול תורה?
אם יש מצווה לאכול מצה [לא בלילה ראשון אלא בשאר הימים שידוע מהגר"א שיש מצווה קיומית לאכול מצה], אז מי שרוצה לקיים את המצווה הזו הוא עובד בביטול תורה?
ומי שטורח לשים ציצית בבגדו והוא יכול לא ללבוש את הבגד עם ד' כנפות הוא עובר בביטול תורה?
אז מה ההבדל בין מצווה לאכול מצה, לבין מצווה להדר ולהקדים?