תפילה בשבת מתקבלת כמו בעשרת ימי תשובה, ידיעה חשובה!

רוצה לדעת

משתמש ותיק
הגר"א בתיקו"ז [כ"א, דף מ"ט ע"א בדפה"ס] שתפילה בשבת כמוה כתפילה בעשי"ת שנא' בה "דרשו ה' בהמצאו" ומתקבלת מיד ואף היחיד נענה בה כציבור, וז"ל התיקונ"ז: דהא צלותא דשבת אתקריאת קבלה ומינה מקבלין כל ספיראן דין מן דין ובה צלותא דבר נש מקובלת קדם ה' ואיהי צלותא דעשרת ימי תשובה, עכ"ל.
ובהגר"א שם איתא: דשם אין שטן מקטרג וכל תפילה שמגיעה לשם אין חוזרת ריקם, עיי"ש.

והוא ידיעה נפלאה לחזק ענין התפילות דשבת קודש!
 

תיובתא

משתמש ותיק
בשבת לא אומרים בקשות פרטיות, כך שחוץ מנוסח התפילה אי אפשר עוד לבקש.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אכן, אבל לבקש בשבת "ותן חלקנו בתורתיך" וזה מתקבל כמו עשי"ת, זה ידיעה נפלאה ומחזקת ביותר.
ומלבד זאת,
בקשה על רוחניות יש וס"ל ששרי אף בקשה פרטית.
 

תיובתא

משתמש ותיק
במחשבה שניה יש לדון בדברי הגר"א האם תקפים כל זמן שאדם לא הוציא שבת, שאז מעריב דמוצ"ש יכול להיות בכלל.
 

בנציון

משתמש ותיק
זה תרתי דסתרי, אם הוא מתפלל מעריב, אם כן כבר לא שבת אצלו, ומלבד זאת, לענין תפילה על צרכיו ממה נפשך, אם אתה אומר שכבר לא שבת אצלו, אם כן אין את המעלה של תפילה בשבת, ואם עדיין שבת אצלו, אם כן אסור לו לשאול צרכיו.
 

נבשר

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
במחשבה שניה יש לדון בדברי הגר"א האם תקפים כל זמן שאדם לא הוציא שבת, שאז מעריב דמוצ"ש יכול להיות בכלל.
אתה שואל גם על מעריב דמוצאי יוהכ"פ?
 

תיובתא

משתמש ותיק
בנציון אמר:
זה תרתי דסתרי, אם הוא מתפלל מעריב, אם כן כבר לא שבת אצלו, ומלבד זאת, לענין תפילה על צרכיו ממה נפשך, אם אתה אומר שכבר לא שבת אצלו, אם כן אין את המעלה של תפילה בשבת, ואם עדיין שבת אצלו, אם כן אסור לו לשאול צרכיו.
איני יודע כיצד הדברים פועלים, אבל אולי (ורק אולי) כל עוד שלא הבדיל ואסור בעשיית מלאכה עדיין תפילתו נשמעת ביותר.
 

נבשר

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
הגר"א בתיקו"ז [כ"א, דף מ"ט ע"א בדפה"ס] שתפילה בשבת כמוה כתפילה בעשי"ת שנא' בה "דרשו ה' בהמצאו" ומתקבלת מיד ואף היחיד נענה בה כציבור, וז"ל התיקונ"ז: דהא צלותא דשבת אתקריאת קבלה ומינה מקבלין כל ספיראן דין מן דין ובה צלותא דבר נש מקובלת קדם ה' ואיהי צלותא דעשרת ימי תשובה, עכ"ל.
ובהגר"א שם איתא: דשם אין שטן מקטרג וכל תפילה שמגיעה לשם אין חוזרת ריקם, עיי"ש.

והוא ידיעה נפלאה לחזק ענין התפילות דשבת קודש!
א"כ אמאי לא תי' הגמ' בר"ה יח' שדרשו ה' בהמצאו קאי נמי על שבת, ותי' רק י' ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
רוצה לדעת אמר:
הגר"א בתיקו"ז [כ"א, דף מ"ט ע"א בדפה"ס] שתפילה בשבת כמוה כתפילה בעשי"ת שנא' בה "דרשו ה' בהמצאו" ומתקבלת מיד ואף היחיד נענה בה כציבור, וז"ל התיקונ"ז: דהא צלותא דשבת אתקריאת קבלה ומינה מקבלין כל ספיראן דין מן דין ובה צלותא דבר נש מקובלת קדם ה' ואיהי צלותא דעשרת ימי תשובה, עכ"ל.
ובהגר"א שם איתא: דשם אין שטן מקטרג וכל תפילה שמגיעה לשם אין חוזרת ריקם, עיי"ש.

והוא ידיעה נפלאה לחזק ענין התפילות דשבת קודש!
א"כ אמאי לא תי' הגמ' בר"ה יח' שדרשו ה' בהמצאו קאי נמי על שבת, ותי' רק י' ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ.

שאלה טובה,
אולי, כאשר אמרו בגמ' שהכוונה לעשי"ת נכלל בזה גם שבת, כי שבת זה "כמו" עשי"ת,
ועדין צ"ע
ויש לברר אצל מבררי מקחו של רבינו הגר"א זיע"א
 

נבשר

משתמש ותיק
סתם איש אמר:
בתוס' שבת יב' ב' מבואר שלענין קריעת הגז"ד אחר שנחתם שע"ז כתוב בסוגיה בר"ה שתפילה בבי' ימי תשובה יכולה לקרוע, תפילה בשבת לא מהני.
א"כ זוהי קושיא על הגר"א.
 

במבי

משתמש ותיק
לפני מספר חדשים הראש כולל שלי נתן שיחה שלימה ששבת מכפרת כמו יום כיפור.
אחר השיחה ניגשתי ואמרתי לו שאם השבת היא "כלה" (לכה דודי) וא"כ מסתמא עם ישראל הוא החתן, וכידוע לחתן נמחלין עוונתיו...
(וכידוע מובא שסעודה שלישית היא בבחינת "נעילה" וקראתי פעם בספר אודות החת"ס שהיה מברך את בניו פעם נוספת בסעודה שלישית !!!)
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
לפני מספר חדשים הראש כולל שלי נתן שיחה שלימה ששבת מכפרת כמו יום כיפור.
אחר השיחה ניגשתי ואמרתי לו שאם השבת היא "כלה" (לכה דודי) וא"כ מסתמא עם ישראל הוא החתן, וכידוע לחתן נמחלין עוונתיו...
(וכידוע מובא שסעודה שלישית היא בבחינת "נעילה" וקראתי פעם בספר אודות החת"ס שהיה מברך את בניו פעם נוספת בסעודה שלישית !!!)

אנא מכבודו, יעלה כאן בקצרה את שיחת הראש כולל דידיה, ולכה"פ המראה מקומות

יישר כח רב!
 

במבי

משתמש ותיק
שיחתו בקצרה הייתה:
החזקוני בפרשת פנחס (כח-י) כותב שלא נאמר בקרבן מוסף בשבת "ושעיר לכפר עליכם" ללמדך שביו"ט ור"ח שכתוב אצלם חטאת או כפרה ובאים לכפר התקינו שיהו קורין אותן וכולה לישראל כאילו הקריבו אבל קרבן מוסף שבת לא כתיב ביה לא חטאת ולא כפרה ללמדך שאין קרבנותיו באין לכפר לפי ששבת מכפרת. וכו'
והוא הוסיף על החזקוני את הגמ' שהשומר שבת כהלכתו אפי' עובד ע"ז מכפרים לו שנאמר "מחללו" וכו' והעמיס על דברי הגמ' שהכוונה "עובד ע"ז" ששמע והלך אחר יצרו שהרי היצה"ר קרוי אל-זר והליכה אחריו היא כע"ז ששבת מכפרת עליה.
וזהו הדימוי ליו"כ המכפר ג"כ. עכ"ל
ואני מוסיף ג"כ את החזקוני בפרשת אמור (כג-לב) שכותב - שבתכם זהו יוה"כ שניתן לישראל לשבת ומקרא קודש ("תשמרו שבתכם") אבל יום השביעי אינו נקרא שבת לישראל אלא שבת לה' כי בו שבת עכ"ל וכן ידוע שחילול שבת הוא בסקילה וחילול יוה"כ הוא בכרת. וא"כ רואים שמבמבחינות מסוימות גדולה השבת מיוה"כ וא"כ מובן גם השוואת הכפרה שבה.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
עי' ילקו"ש תהילים תתע"ד: ובימי אקרא, בימים טובים שנתת לי ביום השבת ביום השבת יערכנו, (סד) באחד לחדש השביעי, בעשור לחודש הזה וגו', עכ"ל.
ועיי"ש בפירוש זית רענן למגן אברהם,
מצורף
ועולה שתפילת שבת ר"ה ויוה"כ שוים המה שנקראו כולם "ובימי אקרא".
 

קבצים מצורפים

  • ילקו''ש על תפילת שבת.PDF
    195.8 KB · צפיות: 1

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
שיחתו בקצרה הייתה:
החזקוני בפרשת פנחס (כח-י) כותב שלא נאמר בקרבן מוסף בשבת "ושעיר לכפר עליכם" ללמדך שביו"ט ור"ח שכתוב אצלם חטאת או כפרה ובאים לכפר התקינו שיהו קורין אותן וכולה לישראל כאילו הקריבו אבל קרבן מוסף שבת לא כתיב ביה לא חטאת ולא כפרה ללמדך שאין קרבנותיו באין לכפר לפי ששבת מכפרת. וכו'
והוא הוסיף על החזקוני את הגמ' שהשומר שבת כהלכתו אפי' עובד ע"ז מכפרים לו שנאמר "מחללו" וכו' והעמיס על דברי הגמ' שהכוונה "עובד ע"ז" ששמע והלך אחר יצרו שהרי היצה"ר קרוי אל-זר והליכה אחריו היא כע"ז ששבת מכפרת עליה.
וזהו הדימוי ליו"כ המכפר ג"כ. עכ"ל
ואני מוסיף ג"כ את החזקוני בפרשת אמור (כג-לב) שכותב - שבתכם זהו יוה"כ שניתן לישראל לשבת ומקרא קודש ("תשמרו שבתכם") אבל יום השביעי אינו נקרא שבת לישראל אלא שבת לה' כי בו שבת עכ"ל וכן ידוע שחילול שבת הוא בסקילה וחילול יוה"כ הוא בכרת. וא"כ רואים שמבמבחינות מסוימות גדולה השבת מיוה"כ וא"כ מובן גם השוואת הכפרה שבה.

בפיוט כי אשמרה שבת לבעל אבן עזרא איתא: "על כן אכבס ליבי בבורית",
והן הן הדברים ששבת מכפרת עד כדי כיבוס הלב!
 
רוצה לדעת אמר:
הגר"א בתיקו"ז [כ"א, דף מ"ט ע"א בדפה"ס] שתפילה בשבת כמוה כתפילה בעשי"ת שנא' בה "דרשו ה' בהמצאו" ומתקבלת מיד ואף היחיד נענה בה כציבור, וז"ל התיקונ"ז: דהא צלותא דשבת אתקריאת קבלה ומינה מקבלין כל ספיראן דין מן דין ובה צלותא דבר נש מקובלת קדם ה' ואיהי צלותא דעשרת ימי תשובה, עכ"ל.
ובהגר"א שם איתא: דשם אין שטן מקטרג וכל תפילה שמגיעה לשם אין חוזרת ריקם, עיי"ש.

והוא ידיעה נפלאה לחזק ענין התפילות דשבת קודש!

אם אפשר בבקשה להעלות צילום דברי הגר"א
ושכמ"ה
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
עי' לשון היערות דבש ח"א דרוש י"ג שכ': ולכן מאוד יש ליזהר בשבת בעסקיו ודבריו וענינו כעומד לפני ה' ועיני ה' תמיד בו, עיי"ש.
מבו' שמעצם יום השבת נחשב זה "עמידה לפני ה'"
יתכן ומה"ט התפילה בשבת מתקבלת כעשי"ת ששם כתי' "בהמצאו" ודוק
 

בן של רב

משתמש ותיק
חשוב מאוד להבין גם מה זה ולמה זה, כדי להתחבר בנפש ושלא יהיה כסגוליות תמוהה.
כל המעלה של שבת היא מעין העתיד שמתוכנן להתבצע כאן!
ובדיוק כפי שהיה בגן עדן שאלמלא החטא היה אדה"ר מגיע אל התכלית והיה אוכל מעץ החיים כידוע.
והאכילה היא בדיוק מה שנעשה בעתיד ביין המשומר ולויתן ושור הבר.
וכ' הגר"א שזה יהיה כפשוטו ויבינו עי"ז סודות התורה.
וכל זה נגד המקובל שהעולם הזה הוא מקפצה זמנית ללמעלה.
אלא המטרה כאן ובדיוק כפי שאז הכל יושלם כאן כך גם עכשיו שבת היא מעין זה
כי ה' חפץ בחיים (של עץ החיים)
וזו הברכה הנפוצה: לחיים!
ולא למות! (כי המות הוא רק ניתוח כואב שמחייב לעשות קריעה כי נקרעים מהמטרה של העולם שהיא החיים = החיבור! ומוכרחים לעבור ההפרדה מהגוף להזדכך מהחטא עד התחייה
שהיא התכלית לדעת האר"י והגר"א!
(ומי שיזכור היטב את זה יבין בקלות את כל אלפי הפסוקים ודברי חז"ל על העתיד כאן
וההתעלמות שלהם כמעט תמיד מהעתיד שבשמים! )
וכל הדיבורים המצויים מאוד על רוחניות שפירושה התנתקות מהגשמיות - הם נכונים רק לאותם חלקיקים של רוע שמעורבים כיום בתוך כל דבר.
וזה הסוד שדוקא בזמנים קדושים מרבים באכילה!
ולהיפך בכל זמן שכוחות הרע התגברו נשאר לדורות סיבה טובה לשמור מרחק מהעולם, כלומר לצום.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא זכיתי להבין כל עומק דבריו,
אך ממה שהזכיר כבודו ענין המאכל,
נזכרתי שיש גם הגר"א שכותב שאכילת שבת כאכילת קרבנות,
וז"ל הגר"א באדרת אליהו פר' בראשית (ב, ט) עה"פ: "ויצמח ה' אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל" כ' וז"ל: ושבת הוא יום העונג להתענג באכילה ושתיה, וצוה לנו ה' יתברך ב"ה להתענג באכילה ושתיה, והוא קודש כמו שהיה אכילת הקרבנות, עכ"ל.
ע"ע בראשית חכמה פט"ו על אכילת שבת וז"ל: אבל לענין האכילה נוכל לומר במה שפי' שם כי אין אכילת האדם בשבת שוה לאכילתו בחול, כי אכילת שבת נקרא ענ"ג, והוא סוד 'עדן 'נהר 'גן, שנאמר (ישעיה נח, יג), וקראת לשבת ענ"ג, והוא מצוה. וכו', ובזוהר (פ' ויקהל דף ריח) פירש שבששת ובזוהר ימי החול השכינה נהנית מברכת המזון, אמנם בשבת השכינה נהנית מעצם הסעודה שאדם מתענג שכל מה שאדם מתענג בשבת עושה מצוה, עיי"ש.
 

אליהו52

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
הגר"א בתיקו"ז [כ"א, דף מ"ט ע"א בדפה"ס] שתפילה בשבת כמוה כתפילה בעשי"ת שנא' בה "דרשו ה' בהמצאו" ומתקבלת מיד ואף היחיד נענה בה כציבור, וז"ל התיקונ"ז: דהא צלותא דשבת אתקריאת קבלה ומינה מקבלין כל ספיראן דין מן דין ובה צלותא דבר נש מקובלת קדם ה' ואיהי צלותא דעשרת ימי תשובה, עכ"ל.
ובהגר"א שם איתא: דשם אין שטן מקטרג וכל תפילה שמגיעה לשם אין חוזרת ריקם, עיי"ש.

והוא ידיעה נפלאה לחזק ענין התפילות דשבת קודש!

עיין בהקדמת הט"ז לסימן רמב
שאדם שחוזר בתשובה לפני שבת ומשמר שבת ע"ז נאמר שמוחלין לו אפי' אם עבד ע"ז כדור אנוש
 

משה אהרן

משתמש רשום
כעת ראיתי שבספר חזקוני עם אוצר החזקוני (ב' כרכים), מילואים לספר במדבר סי' ד', מדבר בעניין זה. ובסופו רמז יפה. במה שאומרים: זה קרבן מוסף וקרבן היום כאמו"ר. שמילת כאמור בר"ת: כבשים אין מכפרים ורק ריח.  
 

נבשר

משתמש ותיק
לרגל המצב אני מעלה את האשכול שוב, שיש בו הרבה חיזוק ותועלת.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצג קובץ מצורף מקור ברוך.PDF מצאתי במקור ברוך בן האהבת ישראל זיע"א
שכותב במעלת תפילה בשבת,
שהרי איתא כל האומר ויכולו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית,
וכותב וידוע ש"לשותף כל השערים נפתחים"
מצורף
 
חלק עליון תַחתִית