בשלמא אמר:
אנחנו נמצאים בפורום פתוח לכלל הציבור החרדי משתפים ומשתתפים בהווי חיים עם סגנונות שונים, אתה למד על חב"ד וויזניץ, ואחרים למדים כאן על הרב שך ורבי משה שפירא, כולם נטענים בידע בחויות במאורעות ופוליטיקות, במקביל לכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו כפי שקיבל וינק, ואם הוא שגה יש כאן מי שיעמידו על הטעות, וכשזה קורה עם הוכחות וטענות מוצדקות כולם מספיק ישרים להודות על האמת ולהחכים.
לומר שאני מבין או ידוע או סבור כך או כך, זאת לא חוצפה זו דעה שניתנת בדרך כלל להפריך או לקיים, אדרבא בשביל זה אתה וכולנו כאן.
דברים נוכחים שצריך לזכור אותם תמיד
ויש להוסיף על דבריך
הפורום הנוכחי [והדומים לו], הוא לכאורה הפעם הראשונה בהיסטוריה שכל קצוות הדעות בעולם התורני והאמוני נפגשים על בסיס קבוע לשיחות משותפות קולחות, מבלי לעזוב את מקור יניקתם
התועלת האמורה לצאת מזה גדולה מאוד, אלא שצריך שימת לב איך לנהל את הדיונים כדי שהתועלת אכן תצא
לא נראה לי, שהמקום והפלטפורמה מיועדים לבירורים היסטוריים ברמת מחקר
המפגש אמור להיות 'תרבותי', ליצור היכרות עם העולם השונה
וכאן נמצאת הנקודה
השוני בין תרבויות הוא לא בנתונים ועובדות, אלא בעיקר בעיצוב של התפיסה הכללית
הדבר הזה מתבטא במשקלים שונים, בערכים מנוגדים, באופן שבו מתייחסים לכל דבר, ובשפה שונה או במשמעויות שונות למילים מקובלות
זה דבר שלא ניתן להעביר במילה אחת, אלא רק על ידי חשיפה מתמשכת לומדים להכיר את המנגנון הכללי השולט באותה תרבות
לכן הטענה שהעלה הרב @את והב על נסיון לעצב את העולם שמולך, הרבה יותר ממה שהיא טוענת לשקר, היא טוענת לבזבוז משאבים ואי ניצול הזדמנויות, והטענה הזאת נכונה מאוד לשני הצדדים, כשההתנגדות לחסידות לוקחת בזה חלק בראש!
הדבר ברור, שההתנגדות והחסידות, גם אם הוא נעוץ בויכוח אידאולוגי, 'הסיפור' הוא לא אידאולוגי, הסיפור האמיתי הוא מפגש תרבויות, שכל אחד כלפי השני טוען - 'כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה'. לעגי השפה, כמובן יונק משוני בבתי המדרש, שיונק מתפיסות אמוניות שונות וכו', אבל בסוף בסוף, אחרי שאנחנו יודעים שיסוד החסידות בהררי קודש, מה שנשאר באמת זה הבדל התרבויות שגורם את כל השוני האחר.
כמובן שאחרי שאנחנו כל כך שונים, יש לזה ביטוי רב גם בעולם של קנאה שנאה ותחרות, והיו גם היו כאלו לאורך כל הדורות האחרונים. אבל אין חובה להגיע לשם בכל צומת אפשרית, וניתן לפספס הזדמנויות כאלו מבלי לחזור אחורה.
כמה חבל, שיש כאן הזדמנות אמתית להתוודע לעולם העשיר החסידי, ומבזבזים זאת על עקיצות וויכוחים מיותרים, שנובעים מתפיסה מושרשת מוקדמת, שכל החסידות זה דמיונות וריגושים
וכן, כמה החסידים יכולים ללמוד על העולם הליטאי השקט והעמוק, שערכיו ויסודותיו מושרשים עמוק בנפש, נהרא מכיפיה מבריך, ולאו דוקא ניראים החוצה, רק אם יסירו את הזלזול העמוק והציני, ואולי גם האמוני, וילמדו להכיר את ההלוך ילך האמתי והפנימי של המערכת [אחרי 200 שנה, ניתן להבין שעם כל הצורך בחסידות והיפוצו וכו', יש לקב"ה, מלך צח ואדום, מלך תמים דרכו, עוד דרכים בעולם להביא את התכלית].
ואם רוצים את זה במפשט אחד:
עיקר ההיכרות עם תרבות אחרת, לא נעשית על ידי בירור העבדות שלו בכלי השיפוט שלי
אלא על ידי נסיון להכיר את כלי השיפוט שלו
ולמשל, הטענה שהעמדתי כעת, על היחס לקבלה בציבור הישיבתי, אני חושב שהוא חידוש להרבה אנשים, גם מקרב הציבור הליטאי, וכעת, תחת לתקוף ולברר את 'האמת', ראוי דבר ראשון לנסות 'לצייר' את המציאות הזאת, שהרי מה התועלת להתווכח האם ר' חיים היה מקובל או לא? למי זה משנה?
הרבה יותר מעניין, זה לחשוב איך האימרה הזאת 'יושבת טוב' במוח של הגר"ש אוירבך והגר"מ שפירא!
הרי עצם זה, שהגישה המיידית זה לרצות לראות מכתבים, ואז מתחדדת ההבנה שבכלל לא כך התנהל העולם בליטא, ועדיין היו שראו בר' חיים סמכות עליונה, ויגדירו אותו מקובל גם במקומו של הלשם, זה הרבה יותר מעניין, מאשר להרגיע את עצמי, שבקהילה שלי לא היינו מגדירים זאת מקובל
וכמו שציינו כאן, דוגמאות כאלו למכביר בציבור החסידי יש הרבה הרבה יותר, כי שם התבטאו בהרבה יותר חדות ועוצמה על רבותיהם, ואם נשאל בשפה מחקרית איפה זה בא לידי ביטוי יהיה הרבה יותר קשה להוכיח את זה, אולם ככאן כך שם - צריך ללמוד את השפה והתרבות ולהבין את הרקע והאוירה שמתוכה יצאו הדברים
וראוי לאחינו החסידים, שנקלעים לויכוחים מסוג זה, תחת לעמוד על שלהם ולהתנצח, לקחת שבט סופר, ולנסות לתאר לנו את האוירה והסגנון המתאים שהוליד את ההנהגות המסוימות, את הדיבורים הגבוהים, ואת ההילוך בגדולות ונפלאות וכו' וכו', [הרב @בת עין ניסה לעשות כן בזמנו, די בהצלחה]
כך נצא כולנו נשכרים, ובא לציון גואל