גדולי ישראל שידעו נסתר

בשלמא

משתמש ותיק
את והב אמר:
שהחוצפה החבדי"ת שלכם
לפחות החוצפה שלי היא לא חבדי"ת אלא חוצפה של .......
במקרה גם אין לי בעיה עם חב"ד כשם שאין לי עם בני תורה דליטא.
וסתם דרך אגב היכן כאן החוצפה?
מהיום מי שלא יאמין ולא ירצה לקבל, את מה שידוע לי אישית אישית (וידוע לכל היודעים אלא שבאותה מידה גם לא ידוע כלל לשאר היודעים), שראש ישיבת פלונית הוא "גדול" המקובלים בדורנו, וכל שאלה קשה בכתבי האריז"ל מפנים אליו, הוא חצוף?
צדיק'ל.
מיהו הגר"ח את גדלו ותפארתו בתורה ויראה ושהיה ארוך בדורו, כולנו יודעים.
לכתוב שהיה גדול המקובלים וכו' וכו' בעוד שאין לנו אסמכתא מבוססת לזה, אלא רק דיבורי מקלדת, למיטב ידיעתנו היא שמועה מצערת שאינה מתקבלת על הדעת, שמשנה את אדרתו לחלוטין, וזה מיותר וחבל.
 

את והב

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
את והב אמר:
ספר וסופר אמר:
אפשר להבין מהצילום כאן שהגר"ש כלל בזה גם את הרב מבריסק?

לא נראה לי, וכן שמעתי מהרב שהגרי"ז לא ידע קבלה אבל דבריו היו מכוונים לגמרי.

כך גם אני שמעתי, לכן תמהתי על לשון ההערה בקטע המובא לעיל
אולי זה דוגמא להיות דבריו מכוונים?

מכיוון שראיתי תגובות רבות שלך באשכול אחר ושלחתי לך תגובה שם, ואחר זאת מתברר שאשכול ההוא צריך לעבור אישור מנהל הנני שונה לך התגובה שכתבתי שם:

כבוד הרב החכם ספר וסופר שליט"א
עתה גילתי אשכול נכבד זה וקראתי הרבה מן הדברים שכתבת, והנאתי עד מאוד. יישר כוחך.
רואה אני שבתקופות קודמות היו כאן מגיבים תקיפין וחכמים, שדברו באורך ובדעת בעניינים אלו.
רק דבר אחד ציערני מר, במש"כ שבעל הלשם חלק עם הנפש החיים בעיקר דבר, ואני לתומי הלכתי, שכל מחלוקתם הוא במה שהנפש החיים מבאר מאמרי הזוהר דממלא וסובב שהם הם הקו והצמצום עצמם, ואילו הלשם סבר דאין זה מדבר שם אלא באור מקיף ואור פנימי דמציאות דידן, ואף שקראתי הרבה מדבריו (לא יכולתי לקרוא הכל כי דברים רבים הנה, ובעומק ידבר כרוב חכמתו) לא מצאתי הכרח לדבר, ואם יוכל כבודו ליתן בדברים קצרים טעמו וראייתו, אשמח מאוד.
 

את והב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
את והב אמר:
שהחוצפה החבדי"ת שלכם
לפחות החוצפה שלי היא לא חבדי"ת אלא חוצפה של .......
במקרה גם אין לי בעיה עם חב"ד כשם שאין לי עם בני תורה דליטא.
וסתם דרך אגב היכן כאן החוצפה?
מהיום מי שלא יאמין ולא ירצה לקבל, את מה שידוע לי אישית אישית (וידוע לכל היודעים אלא שבאותה מידה גם לא ידוע כלל לשאר היודעים), שראש ישיבת פלונית הוא "גדול" המקובלים בדורנו, וכל שאלה קשה בכתבי האריז"ל מפנים אליו, הוא חצוף?
צדיק'ל.
מיהו הגר"ח את גדלו ותפארתו בתורה ויראה ושהיה ארוך בדורו, כולנו יודעים.
לכתוב שהיה גדול המקובלים וכו' וכו' בעוד שאין לנו אסמכתא מבוססת לזה, אלא רק דיבורי מקלדת, למיטב ידיעתנו היא שמועה מצערת שאינה מתקבלת על הדעת, שמשנה את אדרתו לחלוטין, וזה מיותר וחבל.

כוונתי היתה בחוצפה החבדי"ת לזה שהחבדי"ם סובבים והולכים בתוך עולמם שלהם, ואין הם יודעים מאומה מההולך מחוצה להם, ועם כל זה בקול ידברו לחוות דעה ולסבור סברא בעולמות אחרים, והכל הולך לדרך אחד, הגאון חשב שהצמצום כפשוטו, הגאון לא יצא מביתו ולא ידע מאומה, הנפש חיים חלק על רבו, וכן שגדולי ליטא לא ידעו קבלה, וכן על זה הדרך.
וכבר נודע שהאדה"ז שיצא מבית הסוהר, כתב והזהיר לחסידיו לבלתי רום לבבם מאחיו, כי ידע רבם נפש חסידיו שברגל גאווה הם הולכים, אני ואפסי עוד..

אבל ודאי שבעיקר הדבר יש לבעל דין לחלוק ואין בזה משום חוצפה. (ואף דחוצפה ליכא טעות איכא...)
 

בשלמא

משתמש ותיק
את והב אמר:
כוונתי היתה בחוצפה החבדי"ת לזה שהחבדי"ם סובבים והולכים בתוך עולמם שלהם, ואין הם יודעים מאומה מההולך מחוצה להם, ועם כל זה בקול ידברו לחוות דעה ולסבור סברא בעולמות אחרים, והכל הולך לדרך אחד, הגאון חשב שהצמצום כפשוטו, הגאון לא יצא מביתו ולא ידע מאומה, הנפש חיים חלק על רבו, וכן שגדולי ליטא לא ידעו קבלה, וכן על זה הדרך.
סליחה אתה מדבר גבוהה גבוהה.
אנחנו נמצאים בפורום פתוח לכלל הציבור החרדי משתפים ומשתתפים בהווי חיים עם סגנונות שונים, אתה למד על חב"ד וויזניץ, ואחרים למדים כאן על הרב שך ורבי משה שפירא, כולם נטענים בידע בחויות במאורעות ופוליטיקות, במקביל לכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו כפי שקיבל וינק, ואם הוא שגה יש כאן מי שיעמידו על הטעות, וכשזה קורה עם הוכחות וטענות מוצדקות כולם מספיק ישרים להודות על האמת ולהחכים.
לומר שאני מבין או ידוע או סבור כך או כך, זאת לא חוצפה זו דעה שניתנת בדרך כלל להפריך או לקיים, אדרבא בשביל זה אתה וכולנו כאן.
אבל לבל נצפה שמי שיכתוב שהרב שך חילק דולרים והגרח"ק מסר שיעור יומי בליקו"מ דבריו יתקבלו בשוויון נפש [והקצנתי בכוונה עד הקצה].

בכל מקרה החסידים שהנטייה הטבעית אצלם הייתה להאמין לסיפורים למדו דבר וחצי מהליטאים והיום אוהבים לבדוק כל דבר, אז בבחינת ויגזול את החנית, לכה"פ תן את הזכות גם לאחרים להטיל ספק קטן במה שלא מתקבל על הדעת, ואם יש למי מאתנו הוכחה או מסורת אחרת ש"תוציא" מכלל ספק, הרי הוא מוזמן להשמיעו, האזניים כרויות, והעינים עוקבות.
 

את והב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
את והב אמר:
כוונתי היתה בחוצפה החבדי"ת לזה שהחבדי"ם סובבים והולכים בתוך עולמם שלהם, ואין הם יודעים מאומה מההולך מחוצה להם, ועם כל זה בקול ידברו לחוות דעה ולסבור סברא בעולמות אחרים, והכל הולך לדרך אחד, הגאון חשב שהצמצום כפשוטו, הגאון לא יצא מביתו ולא ידע מאומה, הנפש חיים חלק על רבו, וכן שגדולי ליטא לא ידעו קבלה, וכן על זה הדרך.
סליחה אתה מדבר גבוהה גבוהה.
אנחנו נמצאים בפורום פתוח לכלל הציבור משתפים ומשתתפים בהווי חיים של סגנונות שונים אתה למד על חב"ד וויזניץ, ואחרים למדים כאן על הרב שך ורבי משה שפירא, כולם נטענים בידע בחויות במאורעות ופוליטיקות במקביל לכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו את מה שקיבל ומה שינק, ואם הוא שגה יש כאן מי שיעמידו על הטעות וכשזה קורה עם הוכחות וטענות מוצדקות כולם מספיק ישרים להודות על האמת ולהחכים.
לומר שאני מבין כך או כך זאת לא חוצפה זו דעה שניתנת בדרך כלל להפריך או לקיים, אדרבא בשביל זה אתה וכולנו כאן.
אבל לבל נצפה שמי שיכתוב שהרב שך חילק דולרים והגרח"ק מסר שיעור יומי בליקו"מ בשוויון נפש [והקצנתי בכוונה מכוונת]

בכל מקרה החסידים שהנטייה הטבעית אצלם הייתה להאמין לסיפורים למדו דבר וחצי מהליטאים והיום אוהבים לבדוק כל דבר, אז בבחינת ויגזול את החנית, לכה"פ תן את הזכות לאחרים להטיל את הספק במה שלא מתקבל על הדעת, אם יש לך הוכחה או מסורת אחרת ש"תוציא" מכלל ספק הנך מוזמן להשמיעם, האזניים כרויות, והעינים עוקבות.

אנסה לקבל את תוכחתך ולכתוב בנימוס יותר, על אף שלפעמים קשה עלי הדבר, כי איך אוכל וראיתי וכו'...
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
[א] ולתשומת לב החברים, נא להבין את שפתם של גדולי ליטא. כשאומרים 'גדול הדור', מתכוונים אך ורק לציבור ליטאי והמתנגד. וכשאומרים ששאלו אותו, הכוונה אך ורק מתוך הציבור המתנגדים. וגם אין הכוונה שתיבת הדואר שלו היתה מלאה כל היום במכתבים בנושאים אלו. אלא שידעו שהוא סמכות עליונה, וכעין מה שהובא במכתב של ראי"ו לגבי רמ"ש.
[ב] . . ואם על ר' נפתלי הירץ לא שמעו שם . . 
[ג] ואכן ההגדרה של 'מקובל' שונה קצת אצל הליטאים, ולא כולם היו רי"א או לש"ם, כי הם לא עסקו בצורה חשופה כזאת בקבלה, אלא למדו את הדברים בעיון באופן שזה מלווה את התורה והעבודה 'מבפנים' . . 
א. עדיין, ההגדרה הזו תמוהה ביותר (ובפרט לאור העובדה שאין בנמצא שום שו"ת ממנו בנושאים אלו. ככל הידוע לי, ביאורו בענין 'לבנת הספיר' כנראה לא נגמר בגוכתי"ק). למי ששכח, ה'לשם' חי בליטא כל ימי הגרח"ס.
ב. היכן הוא אותו 'שם'? על עצמי בלבד אוכל להעיד, ובכן: שמעתי. גם שאר הנמנה בהמשך אינו רלוונטי, עכ"פ ביחס לחלק מהמגיבים דלעיל.
ג. הענין הזה אמור להיות סיבה לכך שאין להאמין בהגדרות מפוצצות כ'גדול הדור בקבלה', או ש'כל[!] הדבר הקשה יביאון אליו'...
 

בלי שם

משתמש רגיל
את והב אמר:
ספר וסופר אמר:

מכיוון שראיתי תגובות רבות שלך באשכול אחר ושלחתי לך תגובה שם, ואחר זאת מתברר שאשכול ההוא צריך לעבור אישור מנהל הנני שונה לך התגובה שכתבתי שם:
באיזה אשכול מדובר?
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
את והב אמר:
אני חייב לומר שהחוצפה החבדי"ת שלכם מרשימה אותי כל פעם מחדש, בניתם לכם ידיעות על כל דבר שזז בבית מדרשם של הציבור הליטאי, שכבר הוכחתם לעין כל שאין לכם מושג וחצי מושג עליו, ושום דבר לא יזיז אתכם מכך. כה לחי.
את והב אמר:
 . . אבל ודאי שבעיקר הדבר יש לבעל דין לחלוק ואין בזה משום חוצפה. (ואף דחוצפה ליכא טעות איכא...)
את והב אמר:
כי איך אוכל וראיתי וכו'
בנתים, מי שמדבר בחוצפה מהרהורי לבו - הינו מר לבדו (כולל ב'השערותיו' על חסידי אדה"ז, שגובה ארזים ימעט לעומת גבהם).
לא נטען שהגרח"ס לא למד קבלה (ואדרבא, כבר כתבתי שיש אינדיקציות מסוימות לכך), אלא שהתעסקות זו לא היתה משמעותית (ובודאי שלא עד כדי הגדרה כ'גדול הדור בקבלה'[!]).
[אגב, יש ביד מר גם טעות ספציפית ב'זיהוי' השתייכות ר' '@בשלמא'].
 
את והב אמר:
[א] . . והחלטת כמנהג החבדי"ם החצופים די בכל אתר להסיט דבריו שהוא התכוון לעצם זה שהוא לומד קבלה
[ב] . . וכמובן שהחינוך שקבלת הטעה אותך שאין הכוונה כן, אלא פשוט שהכוונה לזה שהוא השקיע את ראשו בחסידות, ואין לא עדות ולא רגלים לדבר, ולא שום דבר, גורנישט . . 
א. אמנם ר' '@שלומיאל בן צורישדי' לא כתב זאת בפירוש, אך הציטוט הוא מדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע (בשיחת כ' מנ"א ה'תשי"א - נדפס ב'תורת מנחם' ח"ג ע' 258; את ההקלטה ניתן לשמוע כאן, דקה 0.50 ואילך. והרי שמע המעשה מ'כלי ראשון', הלא הוא אביו הגה"ק נ"ע).
ב. מלבד זאת, המכיר את תורת הגה"ק מוהרלוי"צ ש"ס פשוט ישתומם למראה בורותו של מר (שבד בבד מטיח דברים על 'תופעה' זו עצמה, וכמארז"ל בקדושין דף ע).
 
את והב אמר:
ומכאן תוכחה למי שאינו יודע ללמוד סוגיא בגמ' כדבעי באופן שמפשיט הדבר למושכל שלו שודאי שאין לו ללמוד קבלה, וכמו שאמרו כל רבותינו.
ומהו דינו של הלומד דברי הגר"ח בצמצום והגשמה נוראה?...
 
את והב אמר:
כמובן, אין לכך כל שייכות לנושא.
שוב: אכן, מסתבר שהגר"ח למד בספרי קבלה, אך להגדירו כ'גדול הדור' בענינים אלו (ושאליו הורצו שאלות בנושא מכל רחבי ליטא, למרות שלא נשאר לכך שום שריד[!]) - הוא גוזמא והפלגה תמוהה (שהמפסידים מכך הם בני ליטא עצמם, כי לא יאמינו עוד למעשיותיהם).

ועדיין לא השיב מר על שאלתי דלעיל: הבא נא אינדיקצי' אחת להיותו 'גדול הדור' בקבלה!
 

מ אלישע

משתמש ותיק
רבינו עובדי' מבירטנורא (כמ"ש בהקדמת המו"ל הראשון, אולי בסדר נזיקין) 
בהקדמת ארצות החיים לה'מלבי"ם כותב על רבו בקבלה.
רבי יצחק מוולוזין.
(כבר הוזכר, במאורות הגדולים (הרב זייציק) על הגרי"ס, שהתקשה בעל הלשם בזוהר, וביאר לו הגרי"ס.)
הגרי"ש אלישיב (נזכר בהקדמת הלשם)
 
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ספר וסופר אמר:
[א] ולתשומת לב החברים, נא להבין את שפתם של גדולי ליטא. כשאומרים 'גדול הדור', מתכוונים אך ורק לציבור ליטאי והמתנגד. וכשאומרים ששאלו אותו, הכוונה אך ורק מתוך הציבור המתנגדים. וגם אין הכוונה שתיבת הדואר שלו היתה מלאה כל היום במכתבים בנושאים אלו. אלא שידעו שהוא סמכות עליונה, וכעין מה שהובא במכתב של ראי"ו לגבי רמ"ש.
[ב] . . ואם על ר' נפתלי הירץ לא שמעו שם . . 
[ג] ואכן ההגדרה של 'מקובל' שונה קצת אצל הליטאים, ולא כולם היו רי"א או לש"ם, כי הם לא עסקו בצורה חשופה כזאת בקבלה, אלא למדו את הדברים בעיון באופן שזה מלווה את התורה והעבודה 'מבפנים' . . 
א. עדיין, ההגדרה הזו תמוהה ביותר (ובפרט לאור העובדה שאין בנמצא שום שו"ת ממנו בנושאים אלו. ככל הידוע לי, ביאורו בענין 'לבנת הספיר' כנראה לא נגמר בגוכתי"ק). למי ששכח, ה'לשם' חי בליטא כל ימי הגרח"ס.
ב. היכן הוא אותו 'שם'? על עצמי בלבד אוכל להעיד, ובכן: שמעתי. גם שאר הנמנה בהמשך אינו רלוונטי, עכ"פ ביחס לחלק מהמגיבים דלעיל.
ג. הענין הזה אמור להיות סיבה לכך שאין להאמין בהגדרות מפוצצות כ'גדול הדור בקבלה', או ש'כל[!] הדבר הקשה יביאון אליו'...
א. אני מסכים בהחלט שזה לא צפוי, אבל שמעתי על כך יותר מפעם אחת, ואני את מה ששמעתי אני אומר. ועי' אות ג'
ב. הבנת מצויין מה זה 'שם', לגבי רנ"ה, בחב"ד היו אמורים להכיר מהצד השני... אבל בא לא נפתח כאן עוד תיבת פנדורה..
ג. אני מסכים עם הכיוון, אבל זה לא מדוייק, כי אצל המבינים שמתוך הציבור הישיבתי, גדול בקבלה לא נמדד בכמה שעות הוא עסוק עם זה, או כמה מידע יש לו, אלא כמה יש לו מוח שמשיג את הדברים בדקותם, [וכמו שאין להשוות בין הגר"י דייוויד ור' משה שפירא לר' מיכל זילבר גם אם הוא בקי בעץ חיים יותר, בע"פ וכדו', וסמכותם בתחום זה יקובל על רוב הציבור, הרבה יותר מדבריו של הרב יעקב הלל, לפחות בכל מה שנוגע למהות הדברים ותוכנם].

ואחרי שזכינו לכתבי הגר"א, שעשה את כל התורה ככדור, וקשר את הדברים בשרשם ונתן להם צורה פנימית חיה על ידי הקישור לסוגיות הזוהר והאידרות, הרבה יותר קל לבעלי השגה להשתייך לדברים גם מבלי שישקיעו זמן רב על שינון העץ חיים לפרטי פרטיו, וצורת לימוד זו, מתאימה יותר לראש הישיבתי, במיוחד אחרי ר' חיים [וזה קשר בולט בין תורת ר' חיים ותורת הגר"א].

'כל הדבר הקשה', כמדומני זה מילים של הגר"ש אויערבך, שדרכו לדבר בלשונות הכתובים, כשלהבנתי הכוונה למילה אחת - סמכות.
בליטא לא הריצו מכתבים בקבלה, אבל ידעו להתעדכן מפה לאוזן.

רק כדי לשבר את האוזן, כמה הסיפור הזה מעורפל בציבור שלנו, זה הויכוחים שיש בתוך ישיבת פחד יצחק בין התלמידים האם הגר"י דייויד שליט"א 'לומד קבלה', ושיודעי דבר אומרים שהיה לו בזה חברותא עם הגרי"ש אלישיב [ולא מבינים שזה סיפור על הגרי"ש הרבה יותר מאשר על הגרי"ד], או כאשר אתה אומר שהרב ולבה למד קבלה מוכיחים לך ממכתב שהדפיס בספר שמשמע ממנו שהוא לא למד
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
את והב אמר:
כבוד הרב החכם ספר וסופר שליט"א
עתה גילתי אשכול נכבד זה וקראתי הרבה מן הדברים שכתבת, והנאתי עד מאוד. יישר כוחך.
רואה אני שבתקופות קודמות היו כאן מגיבים תקיפין וחכמים, שדברו באורך ובדעת בעניינים אלו.
רק דבר אחד ציערני מר, במש"כ שבעל הלשם חלק עם הנפש החיים בעיקר דבר, ואני לתומי הלכתי, שכל מחלוקתם הוא במה שהנפש החיים מבאר מאמרי הזוהר דממלא וסובב שהם הם הקו והצמצום עצמם, ואילו הלשם סבר דאין זה מדבר שם אלא באור מקיף ואור פנימי דמציאות דידן, ואף שקראתי הרבה מדבריו (לא יכולתי לקרוא הכל כי דברים רבים הנה, ובעומק ידבר כרוב חכמתו) לא מצאתי הכרח לדבר, ואם יוכל כבודו ליתן בדברים קצרים טעמו וראייתו, אשמח מאוד.

קשה לי להידרש כעת לנושא זה
אולם זכור לי שבזמנו היה מי שהתקיף אותי על כך, וכמדומני שמה שהיה לי לכתוב כתבתי
[אא"כ הסכמתי הסכמה רפה, לגודל הסער המתחולל על ראשי אז, להוריד החרב מעל צווארי]
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
אנחנו נמצאים בפורום פתוח לכלל הציבור החרדי משתפים ומשתתפים בהווי חיים עם סגנונות שונים, אתה למד על חב"ד וויזניץ, ואחרים למדים כאן על הרב שך ורבי משה שפירא, כולם נטענים בידע בחויות במאורעות ופוליטיקות, במקביל לכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו כפי שקיבל וינק, ואם הוא שגה יש כאן מי שיעמידו על הטעות, וכשזה קורה עם הוכחות וטענות מוצדקות כולם מספיק ישרים להודות על האמת ולהחכים.
לומר שאני מבין או ידוע או סבור כך או כך, זאת לא חוצפה זו דעה שניתנת בדרך כלל להפריך או לקיים, אדרבא בשביל זה אתה וכולנו כאן.

דברים נוכחים שצריך לזכור אותם תמיד

ויש להוסיף על דבריך

הפורום הנוכחי [והדומים לו], הוא לכאורה הפעם הראשונה בהיסטוריה שכל קצוות הדעות בעולם התורני והאמוני נפגשים על בסיס קבוע לשיחות משותפות קולחות, מבלי לעזוב את מקור יניקתם

התועלת האמורה לצאת מזה גדולה מאוד, אלא שצריך שימת לב איך לנהל את הדיונים כדי שהתועלת אכן תצא

לא נראה לי, שהמקום והפלטפורמה מיועדים לבירורים היסטוריים ברמת מחקר
המפגש אמור להיות 'תרבותי', ליצור היכרות עם העולם השונה

וכאן נמצאת הנקודה
השוני בין תרבויות הוא לא בנתונים ועובדות, אלא בעיקר בעיצוב של התפיסה הכללית
הדבר הזה מתבטא במשקלים שונים, בערכים מנוגדים, באופן שבו מתייחסים לכל דבר, ובשפה שונה או במשמעויות שונות למילים מקובלות

זה דבר שלא ניתן להעביר במילה אחת, אלא רק על ידי חשיפה מתמשכת לומדים להכיר את המנגנון הכללי השולט באותה תרבות

לכן הטענה שהעלה הרב @את והב על נסיון לעצב את העולם שמולך, הרבה יותר ממה שהיא טוענת לשקר, היא טוענת לבזבוז משאבים ואי ניצול הזדמנויות, והטענה הזאת נכונה מאוד לשני הצדדים, כשההתנגדות לחסידות לוקחת בזה חלק בראש!

הדבר ברור, שההתנגדות והחסידות, גם אם הוא נעוץ בויכוח אידאולוגי, 'הסיפור' הוא לא אידאולוגי, הסיפור האמיתי הוא מפגש תרבויות, שכל אחד כלפי השני טוען - 'כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה'. לעגי השפה, כמובן יונק משוני בבתי המדרש, שיונק מתפיסות אמוניות שונות וכו', אבל בסוף בסוף, אחרי שאנחנו יודעים שיסוד החסידות בהררי קודש, מה שנשאר באמת זה הבדל התרבויות שגורם את כל השוני האחר.

כמובן שאחרי שאנחנו כל כך שונים, יש לזה ביטוי רב גם בעולם של קנאה שנאה ותחרות, והיו גם היו כאלו לאורך כל הדורות האחרונים. אבל אין חובה להגיע לשם בכל צומת אפשרית, וניתן לפספס הזדמנויות כאלו מבלי לחזור אחורה.

כמה חבל, שיש כאן הזדמנות אמתית להתוודע לעולם העשיר החסידי, ומבזבזים זאת על עקיצות וויכוחים מיותרים, שנובעים מתפיסה מושרשת מוקדמת, שכל החסידות זה דמיונות וריגושים 

וכן, כמה החסידים יכולים ללמוד על העולם הליטאי השקט והעמוק, שערכיו ויסודותיו מושרשים עמוק בנפש, נהרא מכיפיה מבריך, ולאו דוקא ניראים החוצה, רק אם יסירו את הזלזול העמוק והציני, ואולי גם האמוני, וילמדו להכיר את ההלוך ילך האמתי והפנימי של המערכת [אחרי 200 שנה, ניתן להבין שעם כל הצורך בחסידות והיפוצו וכו', יש לקב"ה, מלך צח ואדום, מלך תמים דרכו, עוד דרכים בעולם להביא את התכלית].


ואם רוצים את זה במשפט אחד:
עיקר ההיכרות עם תרבות אחרת, לא נעשית על ידי בירור העבדות שלו בכלי השיפוט שלי
אלא על ידי נסיון להכיר את כלי השיפוט שלו

ולמשל, הטענה שהעמדתי כעת, על היחס לקבלה בציבור הישיבתי, אני חושב שהוא חידוש להרבה אנשים, גם מקרב הציבור הליטאי, וכעת, תחת לתקוף ולברר את 'האמת', ראוי דבר ראשון לנסות 'לצייר' את המציאות הזאת, שהרי מה התועלת להתווכח האם ר' חיים היה מקובל או לא? למי זה משנה?
הרבה יותר מעניין, זה לחשוב איך האימרה הזאת 'יושבת טוב' במוח של הגר"ש אוירבך והגר"מ שפירא!

הרי עצם זה, שהגישה המיידית זה לרצות לראות מכתבים, ואז מתחדדת ההבנה שבכלל לא כך התנהל העולם בליטא, ועדיין היו שראו בר' חיים סמכות עליונה, ויגדירו אותו מקובל גם במקומו של הלשם, זה הרבה יותר מעניין, מאשר להרגיע את עצמי, שבקהילה שלי לא היינו מגדירים זאת מקובל

וכמו שציינו כאן, דוגמאות כאלו למכביר בציבור החסידי יש הרבה הרבה יותר, כי שם התבטאו בהרבה יותר חדות ועוצמה על רבותיהם, ואם נשאל בשפה מחקרית איפה זה בא לידי ביטוי יהיה הרבה יותר קשה להוכיח את זה, אולם ככאן כך שם - צריך ללמוד את השפה והתרבות ולהבין את הרקע והאוירה שמתוכה יצאו הדברים

וראוי לאחינו החסידים, שנקלעים לויכוחים מסוג זה, תחת לעמוד על שלהם ולהתנצח, לקחת שבט סופר, ולנסות לתאר לנו את האוירה והסגנון המתאים שהוליד את ההנהגות המסוימות, את הדיבורים הגבוהים, ואת ההילוך בגדולות ונפלאות וכו' וכו', [הרב @בת עין ניסה לעשות כן בזמנו, די בהצלחה] 

כך נצא כולנו נשכרים, ובא לציון גואל
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
הפורום הנוכחי [והדומים לו], הוא לכאורה הפעם הראשונה בהיסטוריה שכל קצוות הדעות בעולם התורני והאמוני נפגשים על בסיס קבוע לשיחות משותפות קולחות, מבלי לעזוב את מקור יניקתם

התועלת האמורה לצאת מזה גדולה מאוד, אלא שצריך שימת לב איך לנהל את הדיונים כדי שהתועלת אכן תצא

לא נראה לי, שהמקום והפלטפורמה מיועדים לבירורים היסטוריים ברמת מחקר
המפגש אמור להיות 'תרבותי', ליצור היכרות עם העולם השונה

וכאן נמצאת הנקודה
השוני בין תרבויות הוא לא בנתונים ועובדות, אלא בעיקר בעיצוב של התפיסה הכללית
הדבר הזה מתבטא במשקלים שונים, בערכים מנוגדים, באופן שבו מתייחסים לכל דבר, ובשפה שונה או במשמעויות שונות למילים מקובלות

זה דבר שלא ניתן להעביר במילה אחת, אלא רק על ידי חשיפה מתמשכת לומדים להכיר את המנגנון הכללי השולט באותה תרבות

לכן הטענה שהעלה הרב @את והב על נסיון לעצב את העולם שמולך, הרבה יותר ממה שהיא טוענת לשקר, היא טוענת לבזבוז משאבים ואי ניצול הזדמנויות, והטענה הזאת נכונה מאוד לשני הצדדים, כשההתנגדות לחסידות לוקחת בזה חלק בראש!

הדבר ברור, שההתנגדות והחסידות, גם אם הוא נעוץ בויכוח אידאולוגי, 'הסיפור' הוא לא אידאולוגי, הסיפור האמיתי הוא מפגש תרבויות, שכל אחד כלפי השני טוען - 'כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה'. לעגי השפה, כמובן יונק משוני בבתי המדרש, שיונק מתפיסות אמוניות שונות וכו', אבל בסוף בסוף, אחרי שאנחנו יודעים שיסוד החסידות בהררי קודש, מה שנשאר באמת זה הבדל התרבויות שגורם את כל השוני האחר.

כמובן שאחרי שאנחנו כל כך שונים, יש לזה ביטוי רב גם בעולם של קנאה שנאה ותחרות, והיו גם היו כאלו לאורך כל הדורות האחרונים. אבל אין חובה להגיע לשם בכל צומת אפשרית, וניתן לפספס הזדמנויות כאלו מבלי לחזור אחורה.

כמה חבל, שיש כאן הזדמנות אמתית להתוודע לעולם העשיר החסידי, ומבזבזים זאת על עקיצות וויכוחים מיותרים, שנובעים מתפיסה מושרשת מוקדמת, שכל החסידות זה דמיונות וריגושים 

וכן, כמה החסידים יכולים ללמוד על העולם הליטאי השקט והעמוק, שערכיו ויסודותיו מושרשים עמוק בנפש, נהרא מכיפיה מבריך, ולאו דוקא ניראים החוצה, רק אם יסירו את הזלזול העמוק והציני, ואולי גם האמוני, וילמדו להכיר את ההלוך ילך האמתי והפנימי של המערכת [אחרי 200 שנה, ניתן להבין שעם כל הצורך בחסידות והיפוצו וכו', יש לקב"ה, מלך צח ואדום, מלך תמים דרכו, עוד דרכים בעולם להביא את התכלית].


ואם רוצים את זה במפשט אחד:
עיקר ההיכרות עם תרבות אחרת, לא נעשית על ידי בירור העבדות שלו בכלי השיפוט שלי
אלא על ידי נסיון להכיר את כלי השיפוט שלו

יש להציב חובת קריאה להודעה זו לכל הבא בשערי הפורום!

דברים נכוחים, כתובים ביד אמונה, מדויקים כהרגלו.
 

את והב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אינדיקצי' אחת
אולי יש לדבר איתו בנוסח "חסידי", בזה"ל:
איך כבודו מעז לפקפק בעדותם של שני הנך גדולים, שבידעתם בקבלה ובשאר חלקי התורה היו יחידי הדור ממש, והיזהר בגחלתן וכו'.
וכי היה מפקפק בדבר זה אם היה אומר אותו רבו זצ"ל שנפטר והלך לעולמו.
 

סמוך מיעוטא

משתמש ותיק
את והב אמר:
לבי במערב אמר:
אינדיקצי' אחת
אולי יש לדבר איתו בנוסח "חסידי", בזה"ל:
איך כבודו מעז לפקפק בעדותם של שני הנך גדולים, שבידעתם בקבלה ובשאר חלקי התורה היו יחידי הדור ממש, והיזהר בגחלתן וכו'.
וכי היה מפקפק בדבר זה אם היה אומר אותו רבו זצ"ל שנפטר והלך לעולמו.

אולי חשוב להעיר (בקשר לדבריך לעיל אודות השתייכותו של ר' בשלמא ועוד):
חלק מהותי מהחוצפה החב"דית, הוא שלעולם לא יסתירו או יתביישו בזהותם...
לכן נקוט האי כללא: כל עוד לא יהא מוכח לך מתוך דבריו אודות השתייכותו, אל תמהר לחשדו כחב"ד-ניק (בטח שלא להכריז עליו כן בפומבי, ולצאת מובך).
 

מ אלישע

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
 או כאשר אתה אומר שהרב ולבה למד קבלה מוכיחים לך ממכתב שהדפיס בספר שמשמע ממנו שהוא לא למד

י"ל שלפי המכתב מובן שעד שנת תש"כ לא למד.
(ואולי לפי המכתב הבין שיש כאן רמז ללמוד)

מ"מ מו"ר אמר לי שלמד.
 
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
זה הויכוחים שיש בתוך ישיבת פחד יצחק בין התלמידים האם הגר"י דייויד שליט"א 'לומד קבלה', ושיודעי דבר אומרים שהיה לו בזה חברותא עם הגרי"ש אלישיב [ולא מבינים שזה סיפור על הגרי"ש הרבה יותר מאשר על הגרי"ד],
שתי נקודות מעניינות ביותר!!

א. האם באמת יש ויכוח בתןך הישיבה אם הרה"י לומד קבלה. זה הזוי. (וכמובן שזה סיפור על מידת ההסתרה שנוקט בה ר' יונתן שליט"א ועדיין זה חידוש שכד כדי כך הדברים מגיעים)

ב. באמת הם היו חברותא?
 

בשלמא

משתמש ותיק
סמוך מיעוטא אמר:
אולי חשוב להעיר (בקשר לדבריך לעיל אודות השתייכותו של ר' בשלמא ועוד):
חלק מהותי מהחוצפה החב"דית, הוא שלעולם לא יסתירו או יתביישו בזהותם...
חבל שכבודו נגרר אל השיח.
לא להסתיר זהות זאת לא חוצפה, בדר"כ זה נובע מכך שהאדם שלם עם עצמו וזהותו, ואינו בוש במה שעושה.

יש אנשים שמסתירים את זהותם בגלל שהם לא כ"כ שלמים ולא רוצים להיות חשופים, או שהם לא רוצים להיות בעל כרחם "דובר" הפורום של המגזר שלהם, הם כאן בשביל מטרות אחרות ולא בשביל זה.
(בחב"ד מקובל יותר שכל אחד הוא בפוטנציאל שליח או בית חב"ד, לשליחי האדמו"ר מליובאוויטש יש זכות נוכחות גם בפורום הזה (ואינם צריכים רשות מאף אחד מאתנו), הלא חבדניקי"ם אמורים, לנסות להבין את שפתם שיחם ושיגם אמונתם בלב ונפש חפצה, בלי לתקוף ולעקוץ או לחסל כאן חשבונות למען ה', להקשיב ולשמוע נרצה נקבל לא נרצה לא נקבל יערב לנו נקנה, לא יערב נדחה - אבל בנימוס בהוכחה ובשפו"א לא באיבה ומשטמה בוודאי ובוודאי לא בסטיגמות ובזריקת בוץ שלא ראוי אפילו לנערי ע"ה).
 

סמוך מיעוטא

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
סמוך מיעוטא אמר:
אולי חשוב להעיר (בקשר לדבריך לעיל אודות השתייכותו של ר' בשלמא ועוד):
חלק מהותי מהחוצפה החב"דית, הוא שלעולם לא יסתירו או יתביישו בזהותם...
חבל שכבודו נגרר אל השיח.
לא להסתיר זהות זאת לא חוצפה, בדר"כ זה נובע מכך שהאדם שלם עם עצמו וזהותו, ואינו בוש במה שעושה.

יש אנשים שמסתירים את זהותם בגלל שהם לא כ"כ שלמים ולא רוצים להיות חשופים, או שהם לא רוצים להיות בעל כרחם "דובר" הפורום של המגזר שלהם, הם כאן בשביל מטרות אחרות ולא בשביל זה
(בחב"ד מקובל יותר שכל אחד הוא בפוטנציאל שליח או בית חב"ד, לשליחי האדמו"ר מליובאוויטש יש זכות נוכחות גם בפורום הזה (ואינם צריכים רשות מאף אחד מאתנו), הלא חבדניקי"ם אמורים, לנסות להבין את שפתם שיחם ושיגם אמונתם בלב ונפש חפצה, בלי לתקוף ולעקוץ או לחסל כאן חשבונות למען ה', להקשיב ולשמוע נרצה נקבל לא נרצה לא נקבל יערב לנו נקנה, לא יערב נדחה - אבל בנימוס בהוכחה ובשפו"א לא באיבה ומשטמה בוודאי ובוודאי לא בסטיגמות ובזריקת בוץ שלא ראוי אפילו לנערי ע"ה).
דומה שלא הבנתני. כתבתי זאת בתור חב"ד-ניק, כמוכח מהרבה הודעות שלי. ומאחר שהפריעה לי התופעה שכל אחד שמגן כאן על איזו מהנהגת חב"ד (או אפילו מצטרף לטענה פשוטה אותה במקרה כתב חב"דניק, כבנידון דידך), נתפס אוטומטית כחב"ד-ניק נסתר..

לגוף הענין, אכן יתכן משתמש שיסתיר את השתייכותו כי נמצא כאן בשביל דברים אחרים. אלא שמשתמש כזה מלכתחילה לא ינסה להגן על תנועתו, וממילא לא יפול עליו אף 'חשד'...
 

בשלמא

משתמש ותיק
סמוך מיעוטא אמר:
כתבתי זאת בתור חב"ד-ניק, כמוכח מהרבה הודעות שלי
קטן שבקטנים אנכי, ופעמים (כשהשיח עם ניק אינו משתרשר) שאני גם לא מסתכל מי כתב אלא מה כתב, כדי לקבל את האמת ממי שאמרו, ולהתייחס לגופם של דברים, כך יוצא שהרבה ניקים לא מזוהים אצלי, וטוב שכך.
 

סכינא חריפא

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
בשלמא אמר:
אנחנו נמצאים בפורום פתוח לכלל הציבור החרדי משתפים ומשתתפים בהווי חיים עם סגנונות שונים, אתה למד על חב"ד וויזניץ, ואחרים למדים כאן על הרב שך ורבי משה שפירא, כולם נטענים בידע בחויות במאורעות ופוליטיקות, במקביל לכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו כפי שקיבל וינק, ואם הוא שגה יש כאן מי שיעמידו על הטעות, וכשזה קורה עם הוכחות וטענות מוצדקות כולם מספיק ישרים להודות על האמת ולהחכים.
לומר שאני מבין או ידוע או סבור כך או כך, זאת לא חוצפה זו דעה שניתנת בדרך כלל להפריך או לקיים, אדרבא בשביל זה אתה וכולנו כאן.

דברים נוכחים שצריך לזכור אותם תמיד

ויש להוסיף על דבריך

הפורום הנוכחי [והדומים לו], הוא לכאורה הפעם הראשונה בהיסטוריה שכל קצוות הדעות בעולם התורני והאמוני נפגשים על בסיס קבוע לשיחות משותפות קולחות, מבלי לעזוב את מקור יניקתם

התועלת האמורה לצאת מזה גדולה מאוד, אלא שצריך שימת לב איך לנהל את הדיונים כדי שהתועלת אכן תצא

לא נראה לי, שהמקום והפלטפורמה מיועדים לבירורים היסטוריים ברמת מחקר
המפגש אמור להיות 'תרבותי', ליצור היכרות עם העולם השונה

וכאן נמצאת הנקודה
השוני בין תרבויות הוא לא בנתונים ועובדות, אלא בעיקר בעיצוב של התפיסה הכללית
הדבר הזה מתבטא במשקלים שונים, בערכים מנוגדים, באופן שבו מתייחסים לכל דבר, ובשפה שונה או במשמעויות שונות למילים מקובלות

זה דבר שלא ניתן להעביר במילה אחת, אלא רק על ידי חשיפה מתמשכת לומדים להכיר את המנגנון הכללי השולט באותה תרבות

לכן הטענה שהעלה הרב @את והב על נסיון לעצב את העולם שמולך, הרבה יותר ממה שהיא טוענת לשקר, היא טוענת לבזבוז משאבים ואי ניצול הזדמנויות, והטענה הזאת נכונה מאוד לשני הצדדים, כשההתנגדות לחסידות לוקחת בזה חלק בראש!

הדבר ברור, שההתנגדות והחסידות, גם אם הוא נעוץ בויכוח אידאולוגי, 'הסיפור' הוא לא אידאולוגי, הסיפור האמיתי הוא מפגש תרבויות, שכל אחד כלפי השני טוען - 'כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה'. לעגי השפה, כמובן יונק משוני בבתי המדרש, שיונק מתפיסות אמוניות שונות וכו', אבל בסוף בסוף, אחרי שאנחנו יודעים שיסוד החסידות בהררי קודש, מה שנשאר באמת זה הבדל התרבויות שגורם את כל השוני האחר.

כמובן שאחרי שאנחנו כל כך שונים, יש לזה ביטוי רב גם בעולם של קנאה שנאה ותחרות, והיו גם היו כאלו לאורך כל הדורות האחרונים. אבל אין חובה להגיע לשם בכל צומת אפשרית, וניתן לפספס הזדמנויות כאלו מבלי לחזור אחורה.

כמה חבל, שיש כאן הזדמנות אמתית להתוודע לעולם העשיר החסידי, ומבזבזים זאת על עקיצות וויכוחים מיותרים, שנובעים מתפיסה מושרשת מוקדמת, שכל החסידות זה דמיונות וריגושים 

וכן, כמה החסידים יכולים ללמוד על העולם הליטאי השקט והעמוק, שערכיו ויסודותיו מושרשים עמוק בנפש, נהרא מכיפיה מבריך, ולאו דוקא ניראים החוצה, רק אם יסירו את הזלזול העמוק והציני, ואולי גם האמוני, וילמדו להכיר את ההלוך ילך האמתי והפנימי של המערכת [אחרי 200 שנה, ניתן להבין שעם כל הצורך בחסידות והיפוצו וכו', יש לקב"ה, מלך צח ואדום, מלך תמים דרכו, עוד דרכים בעולם להביא את התכלית].


ואם רוצים את זה במפשט אחד:
עיקר ההיכרות עם תרבות אחרת, לא נעשית על ידי בירור העבדות שלו בכלי השיפוט שלי
אלא על ידי נסיון להכיר את כלי השיפוט שלו

ולמשל, הטענה שהעמדתי כעת, על היחס לקבלה בציבור הישיבתי, אני חושב שהוא חידוש להרבה אנשים, גם מקרב הציבור הליטאי, וכעת, תחת לתקוף ולברר את 'האמת', ראוי דבר ראשון לנסות 'לצייר' את המציאות הזאת, שהרי מה התועלת להתווכח האם ר' חיים היה מקובל או לא? למי זה משנה?
הרבה יותר מעניין, זה לחשוב איך האימרה הזאת 'יושבת טוב' במוח של הגר"ש אוירבך והגר"מ שפירא!

הרי עצם זה, שהגישה המיידית זה לרצות לראות מכתבים, ואז מתחדדת ההבנה שבכלל לא כך התנהל העולם בליטא, ועדיין היו שראו בר' חיים סמכות עליונה, ויגדירו אותו מקובל גם במקומו של הלשם, זה הרבה יותר מעניין, מאשר להרגיע את עצמי, שבקהילה שלי לא היינו מגדירים זאת מקובל

וכמו שציינו כאן, דוגמאות כאלו למכביר בציבור החסידי יש הרבה הרבה יותר, כי שם התבטאו בהרבה יותר חדות ועוצמה על רבותיהם, ואם נשאל בשפה מחקרית איפה זה בא לידי ביטוי יהיה הרבה יותר קשה להוכיח את זה, אולם ככאן כך שם - צריך ללמוד את השפה והתרבות ולהבין את הרקע והאוירה שמתוכה יצאו הדברים

וראוי לאחינו החסידים, שנקלעים לויכוחים מסוג זה, תחת לעמוד על שלהם ולהתנצח, לקחת שבט סופר, ולנסות לתאר לנו את האוירה והסגנון המתאים שהוליד את ההנהגות המסוימות, את הדיבורים הגבוהים, ואת ההילוך בגדולות ונפלאות וכו' וכו', [הרב @בת עין ניסה לעשות כן בזמנו, די בהצלחה] 

כך נצא כולנו נשכרים, ובא לציון גואל
@ספר וסופר ברוך ה' אשר לא השבית לנו (היהדות הנאמנה על כל פלגי') גואל היום, ברוך תהיה לה' וגדולים מעשי חייא.
אכן יש לקבוע הודעה זו, כל אחד ואחד בראש מעייניו, ותחת כי נתנגח איש ברעהו ומלך זקן וכסיל ישמח, נגזול החנית מידי הבעל דבר, ונלמד איש מרעהו, ונתעלה קהילה מחברתה, ומינן ומינייהו יתקלס עילאה.
ובדיוק אתמול בלילה כתבתי הודעה כואבת בעניין זה.
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?style=9&p=506079#p506079
חיילך לאורייתא איש ספר, הקרוי ע"ש רבי חייא שהקים תורה בישראל.
 

סכינא חריפא

משתמש ותיק
ובכן אמר:
סכינא חריפא אמר:
...וגדולים מעשי חייא.
...חיילך לאורייתא איש ספר, הקרוי ע"ש רבי חייא שהקים תורה בישראל.
הרב @ספר וסופר - רבי חייא שמו?
ע"ש מי קרא עצמו הרב ספר וסופר, יוכל רק הוא להגיד.
אני קראתיו ע"ש רבי חייא, בעקבות שכרבי חייא בדורו שהזריח אור בחושך ודאג לתורה שלא תשתכח מישראל, כן דואג הרב ספר וסופר בדור עני ויתום דידן, ודואג שלא תשתכח תורה מישראל ותעלה בעשן אש המחלוקת המכלה כל חלקה טובה, תחת שנרויח קהילה מחברתה מעצם ההכירות והחיבור מה שלא היה דורות קודמים, והתאמצו טובא גדו"י ע"ז.
ובהיות ופעולתו הפיזית של רבי חייא הייתה לכתוב הספרים וללמדם, הרי שפיר יקרא שמו @ספר וסופר ואמטו להכי, קראתי הרב ספר וסופר ע"ש רבי חייא.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
הרבנים היקרים @סכינא חריפא @ובכן שליט"א

העלתם חיוך רחב על שפתי, ופטרתם אותי ממרבים בשמחה דהאי יומא
ויהי רצון, שכשם ששמחתם אותי היום, כן תשרה השמחה במעונכם תמיד

והלוואי שבנימה זו יסתיים הדיון הנוכחי באשכול זה ובשאר אשכולות
וכשגור תמיד בפי ידידנו החריף ובקי הרב @לבי במערב שליט"א - ומסיימין בטוב
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
ולמשל, הטענה שהעמדתי כעת, על היחס לקבלה בציבור הישיבתי, אני חושב שהוא חידוש להרבה אנשים, גם מקרב הציבור הליטאי, וכעת, תחת לתקוף ולברר את 'האמת', ראוי דבר ראשון לנסות 'לצייר' את המציאות הזאת, שהרי מה התועלת להתווכח האם ר' חיים היה מקובל או לא? למי זה משנה?
הרבה יותר מעניין, זה לחשוב איך האימרה הזאת 'יושבת טוב' במוח של הגר"ש אוירבך והגר"מ שפירא!
הרי עצם זה, שהגישה המיידית זה לרצות לראות מכתבים, ואז מתחדדת ההבנה שבכלל לא כך התנהל העולם בליטא, ועדיין היו שראו בר' חיים סמכות עליונה, ויגדירו אותו מקובל גם במקומו של הלשם, זה הרבה יותר מעניין, מאשר להרגיע את עצמי, שבקהילה שלי לא היינו מגדירים זאת מקובל
רק הערה קטנה בשולים, אחר כל הדברים הנכוחים: כל שביקשתי להדגיש הוא, שכאשר יוצאים בהכרזה שכזו - נדרשת גם מעט מחשבה אודות ההגדרות המקובלות בעולם ש'מחוץ' לשיח הפנימי (ובנדו"ד, כמדומה שאף רבים בתוך הציבור הליטאי גופו נחשבים כעומדים מ'בחוץ'), ועל הרמת־הגבה האוטומטית שהאמירה תגרור.
 
חלק עליון תַחתִית