מה כוונת הפרי מגדים?

נתנאל 300

משתמש חדש
אשמח למי שיכול לעזור לי להבין את מה שכתב הפרי מגדים בפתיחה כוללת חלק ג' אות כח' "ומשמע קצת מן התורה שומע כעונה עיין תוס' ברכות כ' גבי בל קרי מהרהר בלבו מסיני"
מה כוונתו במה שכתב "משמע קצת" למה זה משמע קצת
אני חשבתי שזה משום שרש"י ועוד ראשונים לא פירשו כמו תוס' לכן זה "קצת" אך איני בטוח
 

נתנאל 300

משתמש חדש
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
כמדומה שכוונתו שהרי בהכרח לא היה שם שומע כעונה ממש ,דא"כ מה ראיה להרהור כדיבור .
אין הכי נמי אין משם כלל ראיה להרהור כדיבור אלא ששמיעה יותר חמורה מהרהור (לתוס')
 

אלימלך

משתמש ותיק
אולי דוקא שם שומע כעונה לפי שהיה מפי הקב"ה או רק לענין מעמד הר סיני שהוצרכו לטהרה גדולה
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
נתנאל 300 אמר:
האחד בא לגור אמר:
כמדומה שכוונתו שהרי בהכרח לא היה שם שומע כעונה ממש ,דא"כ מה ראיה להרהור כדיבור .
אין הכי נמי אין משם כלל ראיה להרהור כדיבור אלא ששמיעה יותר חמורה מהרהור (לתוס')
הא גופא קשיא ,שהרי בתוספות משמע ששם המקור למ"ד הרהור כדיבור.
 

נתנאל 300

משתמש חדש
פותח הנושא
האחד בא לגור אמר:
נתנאל 300 אמר:
האחד בא לגור אמר:
כמדומה שכוונתו שהרי בהכרח לא היה שם שומע כעונה ממש ,דא"כ מה ראיה להרהור כדיבור .
אין הכי נמי אין משם כלל ראיה להרהור כדיבור אלא ששמיעה יותר חמורה מהרהור (לתוס')
הא גופא קשיא ,שהרי בתוספות משמע ששם המקור למ"ד הרהור כדיבור.
לא שם זה לא המקור להרהור כדיבור (בראשונים מובאים מקורות אחרים לכך)
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
נתנאל 300 אמר:
לא שם זה לא המקור להרהור כדיבור (בראשונים מובאים מקורות אחרים לכך)
אפרש לך שיחתי .
כפי הנראה ,אתה הבנת דברי תוס' שתירוץ הגמרא הוא שבעינן טבילה דווקא דומיא דסיני, דהיינו שיהיה דיבור או שומע כעונה, אבל בהרהור לא אף שיוצא בזה ,(וכן הוא משמעות התורא"ש).
אבל בתוספות הסבר זה דחוק מאוד כמבואר למעיין בדבריהם,
ועוד שהרי כתבו שהיו צריכים לטבול, ולכאורה לא מצאנו בשום מקום שהיו צריכים לטבול, ולדברך היה תוס' צ"ל שהרי הפרישם מאישה, וכמו שכתב רש"י, אבל תוס' כתבו שהיו צריכים לטבול, וזה לא מצאנו בשום מקום.
ולכן הבנתי בדבריהם, שכוונתם אדרבה שהרי היו בפועל בע"ק שצריכים לטבול, ובכל זאת קיבלו את התורה, א"כ בהכרח שלא איכפת לן שהרהור כדיבור, וע"ז הקשו תוס' הרי שתקו ואף לא הרהרו, וע"ז תירצו שמ"מ שומע כעונה והווה כאילו הרהרו .
ועכ"פ לפי זה חזינן ,שלא הוה ממש שומע כעונה, שא"כ היו אסורים כעונים ממש, (וטעמא דמילתא משום שהרי לא נצרכו לענות שם ,אלא לשמוע את דבר ה' ואינו דומה לשומע כעונה ממש שחייב בעניה,)
ועיין שם בפירוש רבינו ניסים גאון, שפירש כפי שפירשתי, שילפינן מסיני שבע"ק מותר בהרהור שהרי היו שם בעלי קריין.
וקצת סייעתא לדברי עכ"פ בדעת הפרמ"ג, שהרי איהו גופיה במשב"ז יו"ד א יט כתב ששומע כעונה אינו יכול לשמוע ברכה כשהוא ערום דהווי כעונה ממש ואינו דומה להרהור ,ולמה לא הביא דברי תוספות שלנו כסייעתא לדבריו ,ולכאורה ראיה לדברינו שבתוספות הפשט שלא היתה טבילה, ואינם כעונים ממש.
 

נתנאל 300

משתמש חדש
פותח הנושא
אכן זו כוונת תוס' וכמו שכתבו האחרונים (שיח השדה שער ברכת ה' סי' ד' אות א' ואות ה' ועוד)
מחילה אבל דוחק לומר שעל ידי שומע כעונה הוי כאילו הרהר , ממש דחוק, הפוך יש דעה ששומע כעונה זה מדין הרהור ולא ההיפך,
ולשונם שך תוס' לא דחוק הפשט משמע בדבריהם שהרהור הוא פחות משמיעה ולכן הרהור לא נאסר בבעל קרי כמובאר בסוגיין ומה שלא הותר לו דיבור ממש הוא משום
כדאשכחן בסיני שהיה שם דיבור והדיבור הוא "שומע כעונה" .
וייתכן שרבינו האי גאון כתב דבריו לא בשיטת תוס' ודעימיה
(ואכן יש אחרונים שכתבו טענה זו שלא שייך שומע כעונה בהר סיני כי לא היו מחוייבים לדבר אלא לשמוע וכתב המגיד תעלומה דהאי טעמא רש"י פליג אתוס' והוא ציין שיישב את תוס' במקום אחר)
וטבילה וודאי היתה כמפורש בתורה
וראה גם בחידושי מרן גרי"ז הלוי שפירש את פסוקי התרוה על פי תוס' וכו והפשט בדבריהם הוא כנ"ל
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
לא הבנתי מה הוכחת שזה לא הפשט בתוס', מלבד לומר שזה דוחק, בלי להסביר למה.
זה שיש דעה להיפך לא אומר שאין דעת תוס' ששומע כעונה הוא כמהרהר, בפרט שכאן אינו שומע כעונה ממש וכמש"נ, ותוספות הזכירו שומע כעונה רק כדי לומר שע"י השמיעה היה כאן לפחות הרהור, ולא היו כשותקים ממש
ההסבר שהאחרונים הסבירו בתוס' הוא דחוק מאוד בלשונם, שכן בלשונם משמע שכדאשכחן בסיני קאי על מה שכתבו שאף שהרהור כדיבור יוצא מ"מ בע"ק מותר, ולהסברם עיקר דברי תוספות חסר מהספר, שהיה להם לסיים ולומר שהרהור לא היה בסיני .
זאת מלבד מה שציינתי, שתוס' כתבו שהיו צריכים לטבול ,וזה לא מצאנו בשום דוכתא.
 
A

Anonymous

Guest
האחד בא לגור אמר:
לא הבנתי מה הוכחת שזה לא הפשט בתוס', מלבד לומר שזה דוחק, בלי להסביר למה.
זה שיש דעה להיפך לא אומר שאין דעת תוס' ששומע כעונה הוא כמהרהר, בפרט שכאן אינו שומע כעונה ממש וכמש"נ, ותוספות הזכירו שומע כעונה רק כדי לומר שע"י השמיעה היה כאן לפחות הרהור, ולא היו כשותקים ממש
ההסבר שהאחרונים הסבירו בתוס' הוא דחוק מאוד בלשונם, שכן בלשונם משמע שכדאשכחן בסיני קאי על מה שכתבו שאף שהרהור כדיבור יוצא מ"מ בע"ק מותר, ולהסברם עיקר דברי תוספות חסר מהספר, שהיה להם לסיים ולומר שהרהור לא היה בסיני .
זאת מלבד מה שציינתי, שתוס' כתבו שהיו צריכים לטבול ,וזה לא מצאנו בשום דוכתא.
כמדומה שדבריכם לפרש דכוונת התוס' במה שכתבו 'ואעפ"י שהיו שותקין' היינו שאף לא היו מהרהרין, דחוקים מאוד בדברי התוס', ובכלל לפרש שהם פירשו דברי הגמרא להיפוך מדברי רש"י בלא לכתוב כן להדיא ודאי הוא דחוק טובא.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
האחד בא לגור אמר:
לא הבנתי מה הוכחת שזה לא הפשט בתוס', מלבד לומר שזה דוחק, בלי להסביר למה.
זה שיש דעה להיפך לא אומר שאין דעת תוס' ששומע כעונה הוא כמהרהר, בפרט שכאן אינו שומע כעונה ממש וכמש"נ, ותוספות הזכירו שומע כעונה רק כדי לומר שע"י השמיעה היה כאן לפחות הרהור, ולא היו כשותקים ממש
ההסבר שהאחרונים הסבירו בתוס' הוא דחוק מאוד בלשונם, שכן בלשונם משמע שכדאשכחן בסיני קאי על מה שכתבו שאף שהרהור כדיבור יוצא מ"מ בע"ק מותר, ולהסברם עיקר דברי תוספות חסר מהספר, שהיה להם לסיים ולומר שהרהור לא היה בסיני .
זאת מלבד מה שציינתי, שתוס' כתבו שהיו צריכים לטבול ,וזה לא מצאנו בשום דוכתא.
כמדומה שדבריכם יותר דחוקים בדברי התוס'.
באר נמק פרט
 
A

Anonymous

Guest
האחד בא לגור אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
האחד בא לגור אמר:
לא הבנתי מה הוכחת שזה לא הפשט בתוס', מלבד לומר שזה דוחק, בלי להסביר למה.
זה שיש דעה להיפך לא אומר שאין דעת תוס' ששומע כעונה הוא כמהרהר, בפרט שכאן אינו שומע כעונה ממש וכמש"נ, ותוספות הזכירו שומע כעונה רק כדי לומר שע"י השמיעה היה כאן לפחות הרהור, ולא היו כשותקים ממש
ההסבר שהאחרונים הסבירו בתוס' הוא דחוק מאוד בלשונם, שכן בלשונם משמע שכדאשכחן בסיני קאי על מה שכתבו שאף שהרהור כדיבור יוצא מ"מ בע"ק מותר, ולהסברם עיקר דברי תוספות חסר מהספר, שהיה להם לסיים ולומר שהרהור לא היה בסיני .
זאת מלבד מה שציינתי, שתוס' כתבו שהיו צריכים לטבול ,וזה לא מצאנו בשום דוכתא.
כמדומה שדבריכם יותר דחוקים בדברי התוס'.
באר נמק פרט

כמדומה שדבריכם לפרש דכוונת התוס' במה שכתבו 'ואעפ"י שהיו שותקין' היינו שאף לא היו מהרהרין, דחוקים מאוד בדברי התוס', ובכלל לפרש שהם פירשו דברי הגמרא להיפוך מדברי רש"י בלא לכתוב כן להדיא ודאי הוא דחוק טובא.
 
A

Anonymous

Guest
כעת אני רואה שלשון התוס' הוא כדאשכחן בסיני דהיה שם דבור וא"כ איך אפשר לומר דכוונתם להיפוך ממש, דשם היו בעל קרי משום שהיה שם רק הרהור.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
האחד בא לגור אמר:
באר נמק פרט

כמדומה שדבריכם לפרש דכוונת התוס' במה שכתבו 'ואעפ"י שהיו שותקין' היינו שאף לא היו מהרהרין, דחוקים מאוד בדברי התוס', ובכלל לפרש שהם פירשו דברי הגמרא להיפוך מדברי רש"י בלא לכתוב כן להדיא ודאי הוא דחוק טובא.
הביטוי שתיקה הוא גם ממחשבה כמו וידום אהרן,
יש כיו"ב טובא שתוספות חולקים על רש"י בלי לציין, לא יודע על סמך מה החלטת, שדרכם לציין תמיד.
בכל אופן לי נראה דחוק יותר לבאר כביאור האחרונים.
 
A

Anonymous

Guest
האחד בא לגור אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
האחד בא לגור אמר:
באר נמק פרט

כמדומה שדבריכם לפרש דכוונת התוס' במה שכתבו 'ואעפ"י שהיו שותקין' היינו שאף לא היו מהרהרין, דחוקים מאוד בדברי התוס', ובכלל לפרש שהם פירשו דברי הגמרא להיפוך מדברי רש"י בלא לכתוב כן להדיא ודאי הוא דחוק טובא.
הביטוי שתיקה הוא גם ממחשבה כמו וידום אהרן,
יש כיו"ב טובא שתוספות חולקים על רש"י בלי לציין, לא יודע על סמך מה החלטת, שדרכם לציין תמיד.
בכל אופן לי נראה דחוק יותר לבאר כביאור האחרונים.
נכון, אבל לדבריך פירושם בדברי הגמרא הוא ממש הפוך מרש"י ושאר הראשונים, [חוץ ממה שהבאתם מרב נסים גאון, יש עוד מי שמפרש כך?] ואת זה הם אמורים לפרש ולא לסתום.
וגם מה שכתבתם ששתיקה היינו מהרהור, אין דרך התוס' לסתום כך את דבריהם.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
האחד בא לגור אמר:
נכון, אבל לדבריך פירושם בדברי הגמרא הוא ממש הפוך מרש"י ושאר הראשונים, [חוץ ממה שהבאתם מרב נסים גאון, יש עוד מי שמפרש כך?] ואת זה הם אמורים לפרש ולא לסתום.
עיין בריטב"א שכרך את שני הפירושים ביחד ודבריו לא נתבררו כל צרכם, אבל עכ"פ מבואר בדבריו את הענין, שמהר סיני יש ראיה שלא צריך לטבול להרהור .
 

דרומאי

משתמש ותיק
נתנאל 300 אמר:
אכן תוס' ורש"י חולקים בזה
זה לשון התוס', כדאשכחן בסיני פירוש אף ע''ג דכדבור דמי לענין שיצא מ''מ לאו כדבור דמי לענין שיהא בעל קרי אסור להרהר כדאשכחן בסיני דהיה שם דבור והיו צריכין לטבול ואע''פ שהיו שותקין שומע כעונה עכ''ל.
ואיני מבין איך שייך לבאר דברי התוס' כרבינו ניסים, הלא כתבו להדיא דשומע כעונה, ואינימא כר''נ למה להו הא דשומע כעונה, הא בלא''ה ע''כ השומע מהרהר במה ששומע ומוכח דלא צריך טבילה. ועוד איך לא הזכירו הא דהי' בהן בע''ק. ועוד למה כתבודהי' שם דיבור, מה לי אם הי' שם דיבור או לא אם עיקר הראיה מהמהרהר.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
נתנאל 300 אמר:
אכן תוס' ורש"י חולקים בזה
זה לשון התוס', כדאשכחן בסיני פירוש אף ע''ג דכדבור דמי לענין שיצא מ''מ לאו כדבור דמי לענין שיהא בעל קרי אסור להרהר כדאשכחן בסיני דהיה שם דבור והיו צריכין לטבול ואע''פ שהיו שותקין שומע כעונה עכ''ל.
ואיני מבין איך שייך לבאר דברי התוס' כרבינו ניסים, הלא כתבו להדיא דשומע כעונה, ואינימא כר''נ למה להו הא דשומע כעונה, הא בלא''ה ע''כ השומע מהרהר במה ששומע ומוכח דלא צריך טבילה. ועוד איך לא הזכירו הא דהי' בהן בע''ק. ועוד למה כתבודהי' שם דיבור, מה לי אם הי' שם דיבור או לא אם עיקר הראיה מהמהרהר.
א.החזו"א מועד כט כתב ,ששומע כעונה אין בו כלל תורת הרהור כדיבור שענינו ציור הלב, משא"כ בשומע הוא עוסק בשמיעת דברי השומע.
ב. תוספות כן כתבו שהיה בהם בע"ק, שהרי כתבו שהיו צריכים לטבול, (ואדרבה אם סברו כרש"י לא היה להם לכתוב צריכים לטבול, שלא מצאנו בשום מקום שהצריכום טבילה, והול"ל שהפרישום מאשה).
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
נתנאל 300 אמר:
אכן תוס' ורש"י חולקים בזה
זה לשון התוס', כדאשכחן בסיני פירוש אף ע''ג דכדבור דמי לענין שיצא מ''מ לאו כדבור דמי לענין שיהא בעל קרי אסור להרהר כדאשכחן בסיני דהיה שם דבור והיו צריכין לטבול ואע''פ שהיו שותקין שומע כעונה עכ''ל.
ואיני מבין איך שייך לבאר דברי התוס' כרבינו ניסים, הלא כתבו להדיא דשומע כעונה, ואינימא כר''נ למה להו הא דשומע כעונה, הא בלא''ה ע''כ השומע מהרהר במה ששומע ומוכח דלא צריך טבילה. ועוד איך לא הזכירו הא דהי' בהן בע''ק. ועוד למה כתבו דהי' שם דיבור, מה לי אם הי' שם דיבור או לא אם עיקר הראיה מהמהרהר.
א.החזו"א מועד כט כתב ,ששומע כעונה אין בו כלל תורת הרהור כדיבור שענינו ציור הלב, משא"כ בשומע הוא עוסק בשמיעת דברי השומע.
ב. תוספות כן כתבו שהיה בהם בע"ק, שהרי כתבו שהיו צריכים לטבול, (ואדרבה אם סברו כרש"י לא היה להם לכתוב צריכים לטבול, שלא מצאנו בשום מקום שהצריכום טבילה, והול"ל שהפרישום מאשה).
א. לא הבנתי איך זה קשור לתוס'.
ב. כבר כתבת דעתך למעלה, אך אני הקשיתי ב' קושיות בדברי התוס' לדבריך, הא' למה הזכירו שומע כעונה כלל, והב' למה כתבו דהי' שם דיבור, ותמוה מאד לפרש התוס' כדבריך.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
האחד בא לגור אמר:
א. לא הבנתי איך זה קשור לתוס'.
ב. כבר כתבת דעתך למעלה, אך אני הקשיתי ב' קושיות בדברי התוס' לדבריך, הא' למה הזכירו שומע כעונה כלל, והב' למה כתבו דהי' שם דיבור, ותמוה מאד לפרש התוס' כדבריך.
א. קשור לשאלתך, למה הוצרכו תוספות לשומע כעונה ולא אמרו מצד הרהור כדיבור.
על שאלה א עניתי באות א, ועל שאלה ב כוונת תוספות היא דיבור היינו שהקב"ה דיבר שם ולא דיבור במושגי הרהור כדיבור .
 

דרומאי

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
דרומאי אמר:
א. לא הבנתי איך זה קשור לתוס'.
ב. כבר כתבת דעתך למעלה, אך אני הקשיתי ב' קושיות בדברי התוס' לדבריך, הא' למה הזכירו שומע כעונה כלל, והב' למה כתבו דהי' שם דיבור, ותמוה מאד לפרש התוס' כדבריך.
א. קשור לשאלתך, למה הוצרכו תוספות לשומע כעונה ולא אמרו מצד הרהור כדיבור.
על שאלה א עניתי באות א, ועל שאלה ב כוונת תוספות היא דיבור היינו שהקב"ה דיבר שם ולא דיבור במושגי הרהור כדיבור .[/quote]
א. לא מתרץ כלום. הרי כאן הסוגיא על הרהור כדיבור, ומה שייך להביא על זה שומע כעונה שאינו מטעם הרהור כדיבור?!
ב. דחוק מאד בכוונת התוס', כי מה איכפת לי אם הי' שם דיבור או לא, העיקר מה שהשומע הרהר. ומדברי התוס' משמע שיש חשיבות ב'דיבור' שהי' בהר סיני.
כל אחד רואה את הדוחק העצום שלך בדברי התוס'. וכל זה למה?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
א. לא מתרץ כלום. הרי כאן הסוגיא על הרהור כדיבור, ומה שייך להביא על זה שומע כעונה שאינו מטעם הרהור כדיבור?!
ב. דחוק מאד בכוונת התוס', כי מה איכפת לי אם הי' שם דיבור או לא, העיקר מה שהשומע הרהר. ומדברי התוס' משמע שיש חשיבות ב'דיבור' שהי' בהר סיני.
כל אחד רואה את הדוחק העצום שלך בדברי התוס'. וכל זה למה?
א .מה לא מובן,הראיה היא שכל שאינו דיבור ממש אין צריך להיטהר, ובכלל שאין דיבור ממש הוא הרהור ,וכן שומע כעונה.
ב. שוב אותה טעות ,לא היה שם הרהור מכיון שהיתה שם שמיעה,(וכמו שביאר החזו"א) ותוספות אומר שהיה דיבור כדי לומר שהיתה שמיעה של הדיבור
אינני יודע מי זה כל אחד ומה זה דוחק עצום, אבל לדעתי ההסבר שדעתו כרש"י הרבה יותר דחוק בדבריו.
 

נתנאל 300

משתמש חדש
פותח הנושא
יעויין בענין מחלוקת רש"י ותוס' בקהילות יעקב ברכות סימן יג ובקונטרסי השיעורים נדרים כב' אות ו'
 
חלק עליון תַחתִית